תורה בראשית י״ב: א׳-ו׳
יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה:
יב (א) וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ׃
וַאֲמַר יְיָ לְאַבְרָם אִיזֵל לָךְ מֵאַרְעָךְ וּמִיַּלָּדוּתָךְ וּמִבֵּית אֲבוּךְ לְאַרְעָא דִּי אַחֲזִנָּךְ:
רש״י לֶךְ לְךָ֛. לַהֲנָאָתְךָ וּלְטוֹבָתְךָ, שָׁם אֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָדוֹל, כָּאן אִי אַתָּה זוֹכֶה לְבָנִים, וְעוֹד שֶׁאוֹדִיעַ טִבְעֲךָ בָּעוֹלָם:מֵאַרְצְךָ֥. וַהֲלֹא כְבָר יָצָא מִשָּׁם עִם אָבִיו וּבָא עַד חָרָן? אֶלָּא כָּךְ אָמַר לוֹ הִתְרַחֵק עוֹד מִשָּׁם וְצֵא מִבֵּית אָבִיךָ:אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ. לֹא גִּלָּה לוֹ הָאָרֶץ מִיָּד כְּדֵּי לְחַבְּבָהּ בְּעֵינָיו, וְלָתֵת לוֹ שָׂכָר עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר; כַּיּוֹצֵא בוֹ, אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק (ברא' כ"ב), כַּיּוֹצֵא בוֹ עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ, וכיו"בּ וּקְרָא אֵלֶיהָ אֶת הַקְּרִיאָה אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ (יונה ג'):
(ב) וְאֶֽעֶשְׂךָ֙ לְג֣וֹי גָּד֔וֹל וַאֲבָ֣רֶכְךָ֔ וַאֲגַדְּלָ֖ה שְׁמֶ֑ךָ וֶהְיֵ֖ה בְּרָכָֽה׃
וְאֶעְבְּדִנָּךְ לְעַם סַגִּי וֶאֱבָרֵכִנָּךְ וַאֲרַבֵּי שְׁמָךְ וּתְהֵא מְבָרָךְ:
רש״י וְאֶֽעֶשְׂךָ֙ לְג֣וֹי גָּד֔וֹל. לְפִי שֶׁהַדֶּרֶךְ גּוֹרֶמֶת לִשְׁלֹשָׁה דְבָרִים, מְמַעֶטֶת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה וּמְמַעֶטֶת אֶת הַמָּמוֹן וּמְמַעֶטֶת אֶת הַשֵּׁם, לְכָךְ הֻזְקַק לִשְׁלֹשָׁה בְּרָכוֹת הַלָּלוּ, שֶׁהִבְטִיחוֹ עַל הַבָּנִים וְעַל הַמָּמוֹן וְעַל הַשֵּׁם:וַאֲבָ֣רֶכְךָ֔. בְּמָמוֹן (בראשית רבה):וֶהְיֵ֖ה בְּרָכָֽה. הַבְּרָכוֹת נְתוּנוֹת בְּיָדְךָ; עַד עַכְשָׁו הָיוּ בְיָדִי, בֵּרַכְתִּי לְאָדָם וְנֹחַ, וּמֵעַכְשָׁו אַתָּה תְבָרֵךְ אֶת אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ (בראשית רבה). דָּבָר אַחֵר ואעשך לגוי גדול זֶה שֶׁאוֹמְרִים אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, ואברכך זֶה שֶׁאוֹמְרִים אֱלֹהֵי יִצְחָק, ואגדלה שמך זֶה שֶׁאוֹמְרִים אֱלֹהֵי יַעֲקֹב. יָכוֹל יִהְיוּ חוֹתְמִין בְּכֻלָּן, תַּלְמוּד לוֹמַר וֶהְיֵה בְּרָכָה, בְּךָ חוֹתְמִין וְלֹא בָהֶם:
(ג) וַאֲבָֽרְכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָֽה׃
וֶאֱבָרֵךְ מְבָרְכָךְ וּמְלַטְטָךְ אֵילוּט וְיִתְבָּרֲכוּן בְּדִילָךְ כֹּל זַרְעֲיַת אַרְעָא:
רש״י וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔. יֵשׁ אַגָּדוֹת רַבּוֹת, וְזֶהוּ פְשׁוּטוֹ, אָדָם אוֹמֵר לִבְנוֹ תְּהֵא כְּאַבְרָהָם, וְכֵן כָּל וְנִבְרְכוּ בְךָ שֶׁבַּמִּקְרָא, וְזֶה מוֹכִיחַ בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה (בר' מ"ח):
(ד) וַיֵּ֣לֶךְ אַבְרָ֗ם כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה וַיֵּ֥לֶךְ אִתּ֖וֹ ל֑וֹט וְאַבְרָ֗ם בֶּן־חָמֵ֤שׁ שָׁנִים֙ וְשִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּצֵאת֖וֹ מֵחָרָֽן׃
וַאֲזַל אַבְרָם כְּמָא דִמַלֵּיל עִמֵּיהּ יְיָ וַאֲזַל עִמֵּיהּ לוֹט וְאַבְרָם בַּר שִׁבְעִין וַחֲמֵשׁ שְׁנִין בְּמִפְּקֵיהּ מֵחָרָן:
(ה) וַיִּקַּ֣ח אַבְרָם֩ אֶת־שָׂרַ֨י אִשְׁתּ֜וֹ וְאֶת־ל֣וֹט בֶּן־אָחִ֗יו וְאֶת־כׇּל־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁוּ וְאֶת־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ בְחָרָ֑ן וַיֵּצְא֗וּ לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃
וּדְבַר אַבְרָם יָת שָׂרַי אִתְּתֵיהּ וְיָת לוֹט בַּר אֲחוּהִי וְיָת כָּל קִנְיָנְהוֹן דִּי קְנוֹ וְיָת נַפְשָׁתָא דְּשַׁעְבִּידוּ לְאוֹרַיְתָא בְחָרָן וּנְפָקוּ לְמֵיזַל לְאַרְעָא דִכְנַעַן וַאֲתוֹ לְאַרְעָא דִכְנָעַן:
רש״י אֲשֶׁר עָשׂ֣וּ בְחָרָ֑ן. שֶׁהִכְנִיסָן תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה; אַבְרָהָם מְגַיֵּר אֶת הָאֲנָשִׁים וְשָׂרָה מְגַיֶּרֶת הַנָּשִׁים, וּמַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲשָׂאוּם; וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת שֶׁקָּנוּ לָהֶם, כְּמוֹ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה (שם ל"א), וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל (במדבר כד יח), לְשׁוֹן קוֹנֶה וְכוֹנֵס:
(ו) וַיַּעֲבֹ֤ר אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ עַ֚ד מְק֣וֹם שְׁכֶ֔ם עַ֖ד אֵל֣וֹן מוֹרֶ֑ה וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י אָ֥ז בָּאָֽרֶץ׃
וַעֲבַר אַבְרָם בְּאַרְעָא עַד אֲתַר שְׁכֶם עַד מֵישַׁר מוֹרֶה וּכְנַעֲנָאָה בְּכֵן בְּאַרְעָא:
רש״י וַיַּעֲבֹ֤ר אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ. נִכְנַס לְתוֹכָהּ:עַ֚ד מְק֣וֹם שְׁכֶ֔ם. לְהִתְפַּלֵּל עַל בְּנֵי יַעֲקֹב, כְּשֶׁיָּבֹאוּ לְהִלָּחֵם בִּשְׁכֶם:אֵל֣וֹן מוֹרֶ֑ה. הוּא שְׁכֶם. הֶרְאָהוּ הַר גְּרִיזִים וְהַר עֵיבָל, שֶׁשָּׁם קִבְּלוּ יִשְׂרָאֵל שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה:וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י אָ֥ז בָּאָֽרֶץ. הָיָה הוֹלֵךְ וְכוֹבֵשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִזַּרְעוֹ שֶׁל שֵׁם, שֶׁבְּחֶלְקוֹ שֶׁל שֵׁם נָפְלָה כְּשֶׁחָלַק נֹחַ אֶת הָאָרֶץ לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם (ברא' י"ב), לְפִיכָךְ וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, עָתִיד אֲנִי לְהַחֲזִירָהּ לְבָנֶיךָ שֶׁהֵם מִזַּרְעוֹ שֶׁל שֵׁם:
נביאים ישעיהו מ׳: כ״ז-מ״א: א׳
מ (כז) לָ֤מָּה תֹאמַר֙ יַֽעֲקֹ֔ב וּתְדַבֵּ֖ר יִשְׂרָאֵ֑ל נִסְתְּרָ֤ה דַרְכִּי֙ מֵיְהֹוָ֔ה וּמֵאֱלֹהַ֖י מִשְׁפָּטִ֥י יַעֲבֽוֹר׃
לְמָה תֵימַר יַעֲקֹב וּתְמַלֵיל יִשְׂרָאֵל מְטַמְרָא אוֹרְחִי מִן קֳדָם יְיָ וּמִן קֳדָם אֱלָהִי דִינִי יְעָדֵי:
רש״י לָמָּה תֹאמַר עַמִּי יַעֲקֹב וּתְדַבֵּר בַּגָּלוּת:נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵה׳. הֶעְלִים מִנֶּגֶד עֵינָיו כָּל מַה שֶּׁעֲבַדְנוּהוּ, וְהִמְשִׁיל עָלֵינוּ אוֹתָם שֶׁלֹּא יְדָעוּהוּ:וּמֵאֱלֹהַ֖י מִשְׁפָּטִ֥י יַעֲבֽוֹר. הֶעֱבִיר מִלְּפָנָיו מִשְׁפַּט הַגְּמוּל הַטּוֹב, שֶׁהָיָה לוֹ לְשַׁלֵּם לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ:בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ וְגוֹ׳ אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ כָּזֶה וְחָכְמָה כָּזוֹ, הוּא יוֹדֵעַ אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת. לָמָּה הוּא מְאַחֵר טוֹבַתְכֶם? אֶלָּא כְּדֵי לְכַלּוֹת אֶת הַפֶּשַׁע וּלְהָתֵם אֶת הַחַטָּאת עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִין:נוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ. וְסוֹפוֹ לְהַחֲלִיף כֹּחַ לַעֲיֵפוּתְכֶם:
(כח) הֲל֨וֹא יָדַ֜עְתָּ אִם־לֹ֣א שָׁמַ֗עְתָּ אֱלֹהֵ֨י עוֹלָ֤ם ׀ יְהֹוָה֙ בּוֹרֵא֙ קְצ֣וֹת הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יִיעַ֖ף וְלֹ֣א יִיגָ֑ע אֵ֥ין חֵ֖קֶר לִתְבוּנָתֽוֹ׃
הֲלָא יְדַעְתָּא אִם לָא שְׁמַעְתָּא אֱלָהָא עַלְמָא יְיָ דִי בְרָא יְסוֹדֵי אַרְעָא לָא בַעֲמַל וְלָא בְלֵיאוּ לֵית סוֹף לְסוּכְלְתָנוּתֵיהּ:
(כט) נֹתֵ֥ן לַיָּעֵ֖ף כֹּ֑חַ וּלְאֵ֥ין אוֹנִ֖ים עׇצְמָ֥ה יַרְבֶּֽה׃
דִיהַב לְצַדִיקַיָא דִמְשַׁלְהַן לְפִתְגָמֵי אוֹרַיְתָא חוּכְמָא וּדְלֵית לְהוֹן תְּקוֹף נִכְסִין מַסְגֵי:
(ל) וְיִעֲפ֥וּ נְעָרִ֖ים וְיִגָ֑עוּ וּבַחוּרִ֖ים כָּשׁ֥וֹל יִכָּשֵֽׁלוּ׃
וְיִשְׁתַּלְהוּן עוּלֵימִין חַיָבִין וְיִלְאוּן וּרְוָקֵי רַשִׁיעַיָא אִיתְּקָלָא יִתְקְלוּן:
רש״י וְיִעֲפ֥וּ נְעָרִ֖ים. גְּבוּרַת הַכַּשְׂדִּים הַמְנֹעָרִים מִן הַמִּצְווֹת תִּיעָף:וּבַחוּרִ֖ים כָּשׁ֥וֹל יִכָּשֵֽׁלוּ. אוֹתָם שֶׁהֵם עַכְשָׁיו גִּבּוֹרִים וַחֲזָקִים, יִכָּשְׁלוּ, וְאַתֶּם קוֹוֵי ה׳ תַּחֲלִיפוּ כֹּחַ חָדָשׁ וְחָזָק:
(לא) וְקוֹיֵ֤ יְהֹוָה֙ יַחֲלִ֣יפוּ כֹ֔חַ יַעֲל֥וּ אֵ֖בֶר כַּנְּשָׁרִ֑ים יָר֙וּצוּ֙ וְלֹ֣א יִיגָ֔עוּ יֵלְכ֖וּ וְלֹ֥א יִיעָֽפוּ׃ {ס}
וּדְסַבָּרוּ לְפוּרְקָנָא דַייָ יִתְכַּנְשׁוּן מִבֵּינֵי גָלוּתְהוֹן וְיוֹסְפוּן חֵיל וְיִתְחַדְתּוּן לְעוּלֵימַתְהוֹן כְּצִימוּחַ דְסָלֵיק עַל גַדְפֵי נִשְׁרִין יְרַהֲטוּן וְלָא יִלְאוּן יַהֲכוּן וְלָא וְלָא יִשְׁתַּלְהוּן:
רש״י אֵ֖בֶר. כָּנָף:יַחֲלִ֣יפוּ כֹ֔חַ. יִתְקַשְּׁטוּ וְיִתְחַזְּקוּ בְּכָל גְּבוּרָתָם, אוּלַי יַעַמְדוּ בַּדִּין בְּכֹחַ:
מא (א) הַחֲרִ֤ישׁוּ אֵלַי֙ אִיִּ֔ים וּלְאֻמִּ֖ים יַחֲלִ֣יפוּ כֹ֑חַ יִגְּשׁוּ֙ אָ֣ז יְדַבֵּ֔רוּ יַחְדָּ֖ו לַמִּשְׁפָּ֥ט נִקְרָֽבָה׃
אֲצִיתוּ לְמֵימְרִי נַגְוָן וּמַלְכְּוָן יוֹסְפוּן חֵיל יִתְקָרְבוּן בְּכֵן יְמַלְלוּן כַּחֲדָא לְדִינָא נִתְקְרָב:
רש״י הַחֲרִ֤ישׁוּ אֵלַי֙. כְּדֵי לִשְׁמוֹעַ דָּבָר:אִיִּ֔ים. אֻמּוֹת שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:יִגְּשׁוּ֙. הֲלוֹם, וְאָז מִשֶּׁיִּגְּשׁוּ יְדַבֵּרוּ:לַמִּשְׁפָּ֥ט נִקְרָֽבָה. לְהוֹכִיחָם עַל פְּנֵיהֶם:
כתובים משלי ב׳: כ׳-ג׳: ג׳
ב (כ) לְמַ֗עַן תֵּ֭לֵךְ בְּדֶ֣רֶךְ טוֹבִ֑ים וְאׇרְח֖וֹת צַדִּיקִ֣ים תִּשְׁמֹֽר׃
בְּדִיל הַלֵךְ בְּאָרְחָתָא דְטָבֵי וּשְׁבִילֵי דְצַדִיקֵי תִנְטוֹר:
רש״י לְמַ֗עַן תֵּ֭לֵךְ. מוּסָב עַל הַמִּקְרָא שֶׁלְּמַעְלָה לְהַצִּילְךָ מִדֶּרֶךְ רָעָה, לְמַעַן הוֹלִיכְךָ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים:אֹרֶךְ יָמִים וְגוֹ׳ וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ. תּוֹרָתִי וּמִצְווֹתַי:
(כא) כִּֽי־יְשָׁרִ֥ים יִשְׁכְּנוּ־אָ֑רֶץ וּ֝תְמִימִ֗ים יִוָּ֥תְרוּ בָֽהּ׃
מְטוּל דִתְרִיצֵי עָמְדִין בְּאַרְעָא וְאִלֵין דְלָא מוּם מִשְׁתּוֹתְרִין בָּהּ:
רש״י כִּֽי יְשָׁרִ֥ים יִשְׁכְּנוּ אָ֑רֶץ. לָעוֹלָם הַבָּא:יִוָּ֥תְרוּ בָֽהּ. כְּשֶׁיֵּרְדוּ רְשָׁעִים לְגֵיהִנֹּם:
(כב) וּ֭רְשָׁעִים מֵאֶ֣רֶץ יִכָּרֵ֑תוּ וּ֝בוֹגְדִ֗ים יִסְּח֥וּ מִמֶּֽנָּה׃ {פ}
וְרַשִׁיעַיָא מִן אַרְעָא נְסוּפוּן וּבָזוֹזֵי נִתְעַקְרוּן מִנָהּ:
ג (א) בְּ֭נִי תּוֹרָתִ֣י אַל־תִּשְׁכָּ֑ח וּ֝מִצְוֺתַ֗י יִצֹּ֥ר לִבֶּֽךָ׃
בְּרִי נִימוֹסִי לָא תִנְשֵׁי וּפוּקְדָנִי יִנְטַר לִבָּךְ:
(ב) כִּ֤י אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים וּשְׁנ֣וֹת חַיִּ֑ים וְ֝שָׁל֗וֹם יוֹסִ֥יפוּ לָֽךְ׃
מְטוּל דְנוּגְדָא דְיוֹמָתָא וּשְׁנַיָא דְחַיֵי וּשְׁלָמָא נוֹסְפוּן לָךְ:
(ג) חֶ֥סֶד וֶאֱמֶ֗ת אַֽל־יַ֫עַזְבֻ֥ךָ קׇשְׁרֵ֥ם עַל־גַּרְגְּרוֹתֶ֑יךָ כׇּ֝תְבֵ֗ם עַל־ל֥וּחַ לִבֶּֽךָ׃
טֵיבוּתָא וְקוּשְׁטָא לָא נִשְׁבְּקוּנָךְ קְטוֹרִנוּן בְּצַוְרָךְ וּכְתוֹב אִנוּן עַל לוּחַ דִלְבָּךְ:
משנה משנה ברכות ג׳
א. מִי שֶׁמֵּתוֹ מוּטָל לְפָנָיו, פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע, מִן הַתְּפִלָּה וּמִן הַתְּפִלִּין. נוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה וְחִלּוּפֵיהֶן וְחִלּוּפֵי חִלּוּפֵיהֶן, אֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה וְאֶת שֶׁלְּאַחַר הַמִּטָּה, אֶת שֶׁלַּמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן פְּטוּרִים, וְאֶת שֶׁאֵין לַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן חַיָּבִין. אֵלּוּ וָאֵלּוּ פְּטוּרִים מִן הַתְּפִלָּה:
ברטנורה מִי שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו. אֶחָד מִן הַקְּרוֹבִים שֶׁחַיָּב לְהִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם, מֻטָּל עָלָיו לְקָבְרוֹ:וְחִלּוּפֵיהֶן. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ שֶׁמִּתְחַלְּפִין לְפִי שֶׁהַכֹּל רוֹצִים לִזְכֹּת בַּמִּצְוָה:אֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה. הַמְּזֻמָּנִים לְנָשְׂאָהּ כְּשֶׁתַּגִּיעַ הַמִּטָּה אֶצְלָם:וְאֶת שֶׁלְּאַחַר הַמִּטָּה. כְּלוֹמַר בֵּין אוֹתָם שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה וּבֵין אוֹתָם שֶׁלְּאַחַר הַמִּטָּה, אִם הַמִּטָּה צְרִיכָה לָהֶם לְשֵׂאתָהּ, פְּטוּרִים:אֵלּוּ וָאֵלּוּ פְּטוּרִים מִן הַתְּפִלָּה. דְּלָאו דְּאוֹרַיְתָא הִיא כְּמוֹ קְרִיאַת שְׁמַע. וְאִיכָּא דְאָמְרֵי מִפְּנֵי שֶׁהִיא צְרִיכָה כַּוָּנָה יְתֵרָה:
עיקר תוספות יום טוב (א) מִקְּרִיאַת שְׁמַע כוּ'. וְהוּא הַדִּין דְּפָטוּר מִכָּל שְׁאָר הַמִּצְוֹת, אֶלָּא דְתָנָא אֵלּוּ שֶׁהֵן חֲמוּרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְכִדְאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא, הָרוֹצֶה לְקַבֵּל עֹל כוּ', מֵנִיחַ תְּפִלִּין וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל. הָרִ"י: (ב) וְאֵין לוֹמַר דְּאַכָּתֵי גּוֹמֵל חֶסֶד הוּא דְּיֵשׁ לוֹ גַּם כֵּן דִּין הָעוֹסֵק בְּמִצְוָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טִרְדָּא דְּפָטוּר. דְּיֵשׁ לְחַלֵּק בֵּין תַּנְחוּמִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵסֶק לְנַחֵם, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַלְּוָיָה שֶּׁאֵין לוֹ עֵסֶק רַק שֶׁהוֹלֵךְ וְלֹא מִקְרֵי טִרְדָּא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ב. קָבְרוּ אֶת הַמֵּת וְחָזְרוּ, אִם יְכוֹלִין לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ לַשּׁוּרָה, יַתְחִילוּ. וְאִם לָאו, לֹא יַתְחִילוּ. הָעוֹמְדִים בַּשּׁוּרָה, הַפְּנִימִים פְּטוּרִים, וְהַחִיצוֹנִים חַיָּבִין:
ברטנורה לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר. פָּרָשָׁה אַחַת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע :לַשּׁוּרָה. שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת סְבִיב הָאָבֵל לְנַחֲמוֹ בְּשׁוּבָם מִן הַקֶּבֶר:וְאִם לָאו. שֶׁהָיָה הַדֶּרֶךְ קָרוֹב מִן הַקֶּבֶר עַד הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ עוֹשִׂים הַשּׁוּרָה, וְאֵין פְּנַאי לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ לַשּׁוּרָה:הַפְּנִימִים. הָרוֹאִים הָאֲבֵלִים:וְהַחִיצוֹנִים. שֶׁאֵינָם רוֹאִים פְּנֵי הָאֲבֵלִים:
עיקר תוספות יום טוב (ג) וּבַגְּמָרָא, אֲפִלּוּ פָּסוּק אֶחָד, וְטַעֲמָא דְפָסוּק רִאשׁוֹן מִקְרֵי פֶּרֶק כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפֶרֶק ב' מִשְׁנָה ג' לְעֵיל: (ד) לֹא יַתְחִילוּ. דְּתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים מִדְּאוֹרַיְתָא, דְּבִכְלַל גּוֹמֵל חֶסֶד הוּא שֶׁהוּא מִן הַתּוֹרָה, כִּדְאָמְרִינַן וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ (שְׁמוֹת יח) זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים, וְהָעוֹסֵק כוּ'. הָרִ"י:
ג. נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִין מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלִּין, וְחַיָּבִין בִּתְפִלָּה וּבִמְזוּזָה, וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן:
ברטנורה נָשִׁים וַעֲבָדִים פְּטוּרִים מִקְּרִיאַת שְׁמַע. אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָא, וְכָל מִצְוֹת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָא נָשִׁים פְּטוּרוֹת, סַלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא לְחַיְּבָן הוֹאִיל וְאִית בָּהּ מַלְכוּת שָׁמַיִם, קָא מַשְׁמָע לָן. וּתְפִלִּין מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָא הֵן, דְּלַיְלָה וְשַׁבָּת לָאו זְמַן תְּפִלִּין נִינְהוּ, וְסַלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא הוֹאִיל וְאִתְקַשׁ תְּפִלִּין לִמְזוּזָה, נָשִׁים נִתְחַיְּבוּ, קָא מַשְׁמָע לָן :קְטַנִּים. אֲפִלּוּ קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ לֹא הִטִּילוּ עַל אָבִיו לְחַנְּכוֹ בִּקְרִיאַת שְׁמַע, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מָצוּי תָּמִיד אֶצְלוֹ בְּעוֹנַת קְרִיאַת שְׁמַע. וְלֹא בִתְפִלִּין, מִשּׁוּם דִּסְתָם קָטָן אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁמֹר תְּפִלָּיו שֶׁלֹּא יָפִיחַ בָּהֶן:וְחַיָּבִין בִּתְפִלָּה. דִּתְפִלָּה רַחֲמֵי הִיא, וּמִדְּרַבָּנָן הִיא, וְתִקְּנוּהָ אַף לְנָשִׁים וּלְחַנֵּךְ בָּהּ הַקְּטַנִּים:וּבִמְזוּזָה. דְּמַהוּ דְתֵימָא הוֹאִיל וְאִתְקַשׁ לְתַלְמוּד תּוֹרָה, כִּי הֵיכִי דְנָשִׁים פְּטוּרוֹת מִתַּלְמוּד תּוֹרָה דִּכְתִיב (דברים יא) וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם, וְלֹא אֶת בְּנוֹתֵיכֶם, הָכִי נַמִּי נִפְטְרוּ מִמְּזוּזָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמָן גְּרָמָא, קָא מַשְׁמָע לָן :וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן. מִבַּעְיָא לָן אִי חַיָּבוֹת בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן מִדְּאוֹרַיְתָא כֵּיוָן דִּכְתִיב (שם ח) וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ, הַוְיָא לֵיהּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמָן גְּרָמָא, אוֹ שֶׁמָּא אֵין חַיָּבוֹת מִדְּאוֹרַיְתָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב (שם) עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ, וְהָאָרֶץ לֹא נִתְּנָה לִנְקֵבוֹת. וְלֹא אִפְשִׁיטָא:
עיקר תוספות יום טוב (ה) וַעֲבָדִים. בִּגְמָרָא חֲגִיגָה דַּף ד' גָּמְרִינַן לָהּ לָהּ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י דִבְאִשָּׁה כְּתִיב וְכָתַב לָהּ, וּבְשִׁפְחָה כְּתִיב אוֹ חֻפְשָׁה לֹא נִתַּן לָהּ: (ו) וְטַעֲמָא, דִּתְפִלִּין אִתַּקְּשׁוּ בְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה לְתַלְמוּד תּוֹרָה דִּכְתִיב וְשִׁנַּנְתָּם וּקְשַׁרְתָּם, וְכֵן בַּשְּׁנִיָּה וְהָיוּ לְטוֹטָפוֹת וְלִמַּדְתֶּם. וְאִלּוּ לִמְזוּזָה הִפְסִיק בֵּינֵיהֶם בַּשְּׁנִיָּה בְּתַלְמוּד תּוֹרָה. קִדּוּשִׁין דַּף ל"ד: (ז) דִּכְתִיב לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם, גַּבְרֵי בָּעֵי חַיֵּי נָשֵׁי לֹא בָעֵי חַיֵּי. גְּמָרָא שָׁם:
ד. בַּעַל קֶרִי מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ, לֹא לְפָנֶיהָ וְלֹא לְאַחֲרֶיהָ. וְעַל הַמָּזוֹן מְבָרֵךְ לְאַחֲרָיו, וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לְפָנָיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מְבָרֵךְ לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם:
ברטנורה בַּעַל קֶרִי. עֶזְרָא תִּקֵּן שֶׁלֹּא יִקְרָא בַּעַל קֶרִי בַּתּוֹרָה בֵּין שֶׁרָאָה קְרִי לְאוֹנְסוֹ בֵּין לִרְצוֹנוֹ עַד שֶׁיִּטְבֹּל. וְלֹא מִפְּנֵי טֻמְאָה וְטָהֳרָה שֶׁאֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מְקַבְּלִין טֻמְאָה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְצוּיִין אֵצֶל נְשׁוֹתֵיהֶן כְּתַרְנְגוֹלִים:מְהַרְהֵר. קְרִיאַת שְׁמַע בְּלִבּוֹ כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַמִּקְרָא:וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. וַאֲפִלּוּ בְּהִרְהוּר, כֵּיוָן דִּבְרָכוֹת לָאו דְּאוֹרַיְתָא לֹא אַצְרְכוּהוּ רַבָּנָן:וְעַל הַמָּזוֹן מְבָרֵךְ לְאַחֲרָיו. דְּחִיּוּבָא דְאוֹרַיְתָא הוּא:וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לְפָנָיו. דְּלָאו חִיּוּבָא דְאוֹרַיְתָא הִיא. וּכְבָר נִפְסְקָה הַהֲלָכָה דְּבִטְּלוּהָ לִטְבִילוּתָא, וּבַעֲלֵי קֶרְיִין קוֹרִין קְרִיאַת שְׁמַע כְּדַרְכָּן וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וּמִתְפַּלְּלִין וּמְבָרְכִין כָּל הַבְּרָכוֹת וְאֵין מְעַרְעֵר בַּדָּבָר:
עיקר תוספות יום טוב (ח) מְבָרֵךְ. כְּלוֹמַר מְהַרְהֵר לְאַחֲרָיו. הָרִ"י: (ט) מְבָרֵךְ וְכוּ. רְצוֹנוֹ לוֹמַר בַּפֶּה. וּפָלֵיג בְּתַרְתֵּי. הָרִ"י:
ה. הָיָה עוֹמֵד בַּתְּפִלָּה, וְנִזְכַּר שֶׁהוּא בַעַל קְרִי, לֹא יַפְסִיק, אֶלָּא יְקַצֵּר. יָרַד לִטְבֹּל, אִם יָכוֹל לַעֲלוֹת וּלְהִתְכַּסּוֹת וְלִקְרוֹת עַד שֶׁלֹּא תָנֵץ הַחַמָּה, יַעֲלֶה וְיִתְכַּסֶּה וְיִקְרָא. וְאִם לָאו, יִתְכַּסֶּה בַמַּיִם וְיִקְרָא. אֲבָל לֹא יִתְכַּסֶּה, לֹא בַמַּיִם הָרָעִים וְלֹא בְמֵי הַמִּשְׁרָה, עַד שֶׁיַּטִּיל לְתוֹכָן מָיִם. וְכַמָּה יַרְחִיק מֵהֶם וּמִן הַצּוֹאָה, אַרְבַּע אַמּוֹת:
ברטנורה לֹא יַפְסִיק. תְּפִלָּתוֹ לְגַמְרֵי אֶלָּא יְקַצֵּר כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה :וְלִקְרוֹת עַד שֶׁלֹּא תָנֵץ הַחַמָּה. שֶׁהַוָּתִיקִין מְדַקְדְּקִים עַל עַצְמָן לִגְמֹר אוֹתָהּ עִם הָנֵץ הַחַמָּה, דִּכְתִיב (תהלים עב) יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ:יִתְכַּסֶּה בַּמַּיִם. וְדַוְקָא מַיִם עֲכוּרִים שֶׁאֵין לִבּוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה, אֲבָל צְלוּלִים לֹא:בַּמַּיִם הָרָעִים. מַיִם סְרוּחִים:בְּמֵי הַמִּשְׁרָה. מַיִם שֶׁשּׁוֹרִין בָּהֶם פִּשְׁתָּן:עַד שֶׁיַטִּיל לְתוֹכָן מָיִם. חֲסוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, וְלֹא יִקְרָא אֵצֶל מֵי רַגְלַיִם עַד שֶׁיִּתֵּן לְתוֹכָן מַיִם, וְשִׁעוּר הַמַּיִם שֶׁיַטִּיל לְמֵי רַגְלַיִם שֶׁל פַּעַם אַחַת, רְבִיעִית:וְכַמָּה יַרְחִיק מֵהֶם. מִן הַמֵּי רַגְלַיִם שֶׁלֹּא הִטִּיל לְתוֹכָן מַיִם, וּמִן הַצּוֹאָה:אַרְבַּע אַמּוֹת. וְדַוְקָא כְּשֶׁהוּא לִצְדָדִים אוֹ לְאַחֲרָיו אֲבָל לְפָנָיו מַרְחִיק כִּמְלֹא עֵינָיו:
עיקר תוספות יום טוב (י) כְּלוֹמַר פְּתִיחָתָהּ וַחֲתִימָתָהּ בִּלְבָד. וְהַשְׁתָּא שָׁלֹשׁ מַחֲלוֹקוֹת בַּדָּבָר. קְרִיאַת שְׁמַע דְּמִדְּאוֹרַיְתָא יְהַרְהֵר וַאֲפִלּוּ לֹא הִתְחִיל, וְאֵין לוֹ לְקַצֵּר רַק יְהַרְהֵר. וּתְפִלָּה מִדְּרַבָּנָן לֹא יַתְחִיל, וְאִם הִתְחִיל יְקַצֵּר, דְּהֵם שֶׁתִּקְּנוּ תְּפִלָּה אָמְרוּ שֶׁיְּקַצֵּר. וּבְרָכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע דְּמִדְּרַבָּנָן וְאֵינָן רַחֲמֵי כִּתְפִלָּה, מַשְׁמַע שֶׁאַף אִם הִתְחִיל יַפְסִיק. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו. זָב שֶׁרָאָה קְרִי, וְנִדָּה שֶׁפָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע, וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת שֶׁרָאֲתָה נִדָּה, צְרִיכִין טְבִילָה, וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר:
ברטנורה זָב שֶׁרָאָה קְרִי. אַף עַל פִּי שֶׁטָּמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה מִשּׁוּם זִיבָה וְאֵין טְבִילָה זוֹ מְטַהַרְתּוֹ, אֲפִלּוּ הָכִי צָרִיךְ טְבִילָה לְדִבְרֵי תוֹרָה כְּתַקָּנַת עֶזְרָא מִשּׁוּם קְרִי. וְכֵן נִדָּה אִם בָּאָה לְהִתְפַּלֵּל וּפוֹלֶטֶת שִׁכְבַת זֶרַע הֲרֵי הִיא כְּבַעַל קְרִי. וְשִׁכְבַת זֶרַע מְטַמֵּא הָאִשָּׁה בִּפְלִיטָתוֹ כָּל שְׁלֹשָׁה יָמִים לְאַחַר תַּשְׁמִישׁ, וּלְאַחַר מִכָּאן כְּבָר הִסְרִיחַ בְּגוּפָהּ וְאֵין רָאוּי עוֹד לִהְיוֹת וָלָד נוֹצָר מִמֶּנּוּ. וְהָכִי פֵּרוּשׁוֹ נִדָּה שֶׁפָּלְטָה עַתָּה תַּשְׁמִישׁ שֶׁשִּׁמְּשָׁה אֶתְמוֹל קֹדֶם שֶׁרָאֲתָה וְהַמְּשַׁמֶּשֶׁת מִטָּתָהּ שֶׁרָאֲתָה נִדָּה אַחַר שֶׁשִּׁמְּשָׁה צְרִיכִין טְבִילָה:וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר. אַף בִּמְשַׁמֶּשֶׁת שֶׁרָאֲתָה נִדָּה פָּטַר רַבִּי יְהוּדָה, וְאַף עַל גַּב דְּמֵעִיקָרָא בַּת טְבִילָה הֲוָת וְאִיכָּא לְמֵימַר דְּלֹא פָּקְעָא חוֹבַת טְבִילָה מִנָּהּ. וּכְבָר כָּתַבְנוּ לְעֵיל דְּבִטְּלוּהָ לִטְבִילוּתָא מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה תַּקָּנָה שֶׁאֵין רֹב הַצִּבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ:
עיקר תוספות יום טוב (יא) שִׁכְבַת זֶרַע. שֶׁעַל יְדֵי שֶׁתִּטְמָא לֹא יִהְיוּ נִשְׁמָעוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וְתִתְקַיֵּם שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְצוּיִם כוּ': (יב) וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת. טְמֵאָה אַף בְּלֹא פְּלִיטָה, הָרַמְבַּ"ם מִטַּעַם דִּלְעֵיל. וְעוֹד דְּכָל דְּתָקּוּן כְּעֵין דְּאוֹרַיְתָא תָּקּוּן כוּ'. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (יג) וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר. לִדְבָרָיו דְּתַנָּא קַמָּא קָאָמַר דִּלְדִידֵיהּ לֹא נִתְקְנָה תַּקָּנַת עֶזְרָא לֹא לִקְרִיאַת שְׁמַע וְלֹא לְבִרְכוֹתֶיהָ כְּדִלְעֵיל בְּמִשְׁנָה ד'. אִי נַמִּי בְּתַלְמוּד תּוֹרָה מַיְרֵי דְּמוֹדֶה בָהּ רַבִּי יְהוּדָה שֶׁאֵין לוֹ לְהוֹצִיא בִשְׂפָתָיו מִפְּנֵי שֶׁמִּתּוֹךְ הַדִּבּוּר יַעֲמִיק בָּהֶם. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
גמרא ברכות י״ח א: י״ב-י״ח ב: ב׳
אָמַר רְחָבָה אָמַר רַב יְהוּדָה כָּל הָרוֹאֶה הַמֵּת וְאֵינוֹ מְלַוֵּהוּ עוֹבֵר מִשׁוּם (משלי יז) לוֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עוֹשֵׂהוּ. וְאִם הִלְוָהוּ מַה שְׂכָרוֹ אָמַר רַב אָשֵׁי עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (שם יט) מַלְוֵה ה' חוֹנֵן דָּל וּמְכַבְּדוֹ חוֹנֵן אֶבְיוֹן. רִבִּי חִיָיא וְרִבִּי יוֹנָתָן הֲווּ שָׁקְלֵי וְאַזְלֵי בְּבֵית הַקְבָרוֹת הֲוָה קָשַׁדְיָא תְּכֶלְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹנָתָן אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִיָיא דַלְיֵיהּ כְּדֵי שֶׁלֹא יֹאמְרוּ לְמָחָר בָּאִין אֶצְלֵנוּ וְעַכְשָׁיו מְחָרְפִין אוֹתָנוּ. אָמַר לֵיהּ וּמִי יַדְעֵי כּוּלֵי הָאי וְהָא כְתִיב (קהלת ט) וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה. אָמַר לֵיהּ אִם קָרִיתָ לֹא שָׁנִיתָ וְאִם שָׁנִיתָ לֹא שִׁלַּשְׁתָּ וְאִם שִׁלַּשְׁתָּ לֹא פִּירְשׁוּ לָךְ. כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמוּתוּ אֵלּוּ צַדִּיקִים שֶׁבְּמִיתָתָן נִקְרָאִים חַיִּים שֶׁנֶאֱמַר (ש''ב כג) וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חַי רַב פְּעָלִים מִקַּבְצְאֵל הוּא הִכָּה אֶת שְׁנֵי אֲרִיאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבּוֹר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג. בֶּן אִישׁ חַי אָטוּ כּוּלֵי עַלְמָא בְּנֵי מֵתֵי נִינְהוּ. אֶלָא בֶּן אִישׁ חַי שֶׁאֲפִילוּ בְּמִיתָתוֹ קָרוּי חַי רַב פְּעָלִים מִקַּבְצְאֵל שֶׁרִבָּה וְקִבֵּץ פְּעָלִים לַתּוֹרָה. וְהוּא הִכָּה אֶת שְׁנֵי אֲרִיאֵל מוֹאָב שֶׁלֹּא הִנִּיחַ כְּמוֹתוֹ לֹא בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן וְלֹא בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי. וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבּוֹר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג. אִכָּא דְאַמְרֵי דְתָבַר גְזִיזֵי דְבַרְדָּא וְנָחַת וְטָבַל. וְאִכָּא דְאַמְרֵי דְתָנָא סִפְרָא דִבֵי רַב בְּיוֹמָא דְסִתְוָא:
רש״י מלוה ה' חונן דל – קרי ביה מלוה את המקום מי שחונן את הדל ואין לך דל מן המת והמלוה אותו כאלו מלוה את המקום: דלייה – הגביהנו: לא שנית – לא חזרת עליו פעם שנית כדי שתתבונן בו: אלו צדיקים – ומאי יודעים שימותו נותנים אל לבם יום המיתה ומושכים ידיהם מן העבירה ורשעים אינם יודעים מאומה שעושים עצמם כאינם יודעים וחוטאים: הוא הכה – השפיל את השנים של דורות משני מקדשים שלא היה בהם כמותו: אריאל – זה בית המקדש שנא' הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד (ישעיהו כ״ט: א׳): מואב – על שם שבנאו דוד דאתי מרות המואביה: גזיזי דברדא – חתיכות של ברד והקרח שקורין גלאנצ"א בלע"ז והיינו ביום השלג: ונחת וטבל לקריו – כדי לעסוק בתורה: דתנא סיפרא דבי רב – תורת כהנים:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץ רחבה אמר רב יהודה: כל הרואה את המת ואינו מלוהו עובר משום "לועג לרש חרף עשהו". ואם הלווהו (ליווהו) מה שכרו? אמר רב אסי, עליו הכתוב אומר: "מלוה ה' חונן דל וגמולו ישלם לו" (משלי יט, יז), וכן " עושק דל חרף עושהו ומכבדו חונן אביון" (שם יד, לא).ד מסופר כי ר' חייא ור' יונתן הוו שקלי ואזלי [היו מהלכים] בבית הקברות. הוה קשדיא תכלתא [היתה זרוקה תכלת ציציתו] של ר' יונתן ונגררת על גבי הקברים. אמר ליה [לו] ר' חייא: דלייה [הרימנה], כדי שלא יאמרו המתים: למחר, לכשיבוא יומם הם באין אצלנו להיקבר, ועכשיו הם מחרפין (מבזים) אותנו במעשיהם.אמר ליה [לו] ר' יונתן: ומי ידעי כולי האי [והאם יודעים הם המתים כל כך]? והא כתיב [והרי נאמר]: "והמתים אינם יודעים מאומה" (קהלת ט, ה)! אמר ליה [לו] ר' חייא: אם קרית את המקרא — לא שנית פעם אחרת. ואם שנית — לא שלשת, ואם שלשת — לא פרשו לך כראוי. וכך צריך לפרש את הפסוק "כי החיים יודעים שימותו והמתים אינם יודעים מאומה ואין עוד להם שכר כי נשכח זכרם" (שם): "כי החיים יודעים שימותו" — אלו הצדיקים ש אף במיתתן נקראו "חיים" ורמז לדבר ממה שנאמר: "ובניהו בן יהוידע בן איש חי רב פעלים מקבצאל הוא הכה את שני אראל מואב והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג" (שמואל ב' כג, כ). וכך יש להסביר: הכתוב קורא לו "בן איש חי", ותמיהה היא: אטו כולי עלמא בני מתי נינהו [וכי כל העולם בני מתים הם] שייחדו הכתוב בכינוי זה? אלא כך יש לפרש: "בן איש חי" — שהוא חי תמיד, שאפילו במיתתו הוא קרוי "חי". "רב פעלים מקבצאל" — שריבה וקבץ פעלים ל מען התורה. "והוא הכה את שני אראל מואב" — שלא הניח (השאיר אחריו) אדם גדול כמותו לא במקדש ראשון ולא במקדש שני, שכן המקדש נקרא "אריאל" (ראה ישעיהו כט, א), ו"שני אריאל" הינם איפוא שני בתי מקדש. והמשך הכתוב "והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג", ובפירושו נחלקו חכמים, איכא דאמרי [יש שאומרים] שהפירוש הוא: דתבר גזיזי דברדא, ונחת [ששבר גושי קרח, וירד] וטבל במים לטהרתו. איכא דאמרי [יש שאומרים] בפירוש הכתוב: דתנא סיפרא דבי רב ביומא דסיתוא [ששנה את כל ספר בית מדרשו של רב, תורת כהנים, ביום חורף אחד].
זוהר ספר הזהר, לך לך ב׳
לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וְגוֹ' רַבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר (ישעיה מ''ו) שִׁמְעוּ אֵלָי אַבִּירֵי לֵב הָרְחוֹקִים מִצְדָקָה, שִׁמְעוּ אֵלָי אַבִּירֵי לֵב כַּמָּה תַּקִּיפִין לִבַּיְהוּ דְּחַיָּבַיָּא דַּחֲמָאָן שְׁבִילֵי וְאוֹרְחֵי דְּאוֹרַיְתָא וְלָא מִסְתַּכְּלָן בְּהוּ וְלִבַּיְהוּ תַּקִּיפִין דְּלָא מְהַדְּרִין בְּתִיּוּבְתָּא לְגַבֵּי מָארֵיהוֹן וְאִקְּרוּן אַבִּירֵי לֵב, הָרְחוֹקִים מִצְדָקָה דְּמִתְרַחֲקֵי מֵאוֹרַיְתָא, רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר דְּמִתְרַחֲקֵי מִקֻּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאִנּוּן רְחִיקִין מִנֵּיהּ וּבְגִין כָּךְ אִקְּרוּן אַבִּירֵי לֵב, הָרְחוֹקִים מִצְדָקָה דְּלָא בָּעָאן לְקָרְבָא לְגַבֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִין כָּךְ אִנּוּן רְחוֹקִים מִצְדָקָה כֵּיוָן דְּאִנּוּן רְחוֹקִים מִצְדָקָה רְחוֹקִים אִנּוּן מִשָּׁלוֹם דְּלֵית לוֹן שָׁלוֹם, דִּכְתִיב (ישעיה מ''ח) אֵין שָׁלוֹם אָמַר יְיָ לָרְשָׁעִים, מַאי טַעֲמָא בְּגִין דְּאִנּוּן רְחוֹקִים מִצְדָקָה, תָּא חֲזֵי אַבְרָהָם בָּעִי לְקָרְבָא לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאִתְקָרַב הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים מ''ה) אָהַבְתָּ צֶדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע אִתְקָרַב לִצְדָקָה וְעַל דָּא כְּתִיב (ישעיה מ''א) אַבְרָהָם אוֹהֲבִי מַאי טַעֲמָא אוֹהֲבִי בְּגִין דִּכְתִיב אָהַבְתָּ צֶדֶק, רְחִימוּתָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּרָחִים לֵיהּ אַבְרָהָם מִכָּל בְּנֵי דָּרֵיהּ דַּהֲווּ אַבִּירֵי לֵב וְאִנּוּן רְחוֹקִים מִצְדָקָה כְּמָה דְּאִתְמָר, רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח (תהלים פ''ד) מַה יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יְיָ צְבָאוֹת, כַּמָּה אִית לוֹן לִבְנֵי נְשָׁא לְאִסְתַּכָּלָא בְּפוּלְחָנָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּהָא כָּל בְּנֵי נְשָׁא לָא יַדְּעֵי וְלָא מִסְתַּכְּלֵי עַל מַה קָּאִים עָלְמָא וְאִנּוּן עַל מַה קָּיְּמִין דְּכַד בָּרָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא עָבַד שְׁמַיָּא מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם מִתְעָרְבִין כָּחֲדָא וְלָא הֲווּ גַּלְדֵי וּלְבָתַר אִגְלִידוּ וְקַיְּמוּ בְּרוּחָא עִלָּאָה וּמִתַּמָּן שָׁתִיל עָלְמָא לְקַיְּמָא עַל סָמְכִין וְאִנּוּן סָמְכִין לָא קַיְּמִין אֶלָּא בְּהַהוּא רוּחָא וּבְשַׁעְתָּא דְּהַהוּא רוּחָא אִסְתַּלַּק כֻּלְּהוּ מְרַפְּפִין וְזָעִין וְעָלְמָא אִרְתָּת הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (איוב ט') הַמַּרְגִיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּ וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַּלָּצוּן, וְכֹלָּא קָאִים עַל אוֹרַיְתָא דְּכַד יִשְׂרָאֵל מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְתָא מִתְקַיֵּם עָלְמָא וְאִנּוּן קַיָּמִין וְסָמְכִין קַיְּמִין בְּאַתְרַיְהוּ בְּקִיּוּמָא שְׁלִים, תָּא חֲזֵי בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְעָר פַּלְגוּת לֵילְיָא וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָאל לְגִנְּתָא דְּעֵדֶן לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָּא כֻּלְּהוּ אִילָנִין דִּבְגִנְּתָא דְּעֵדֶן מְזַמְּרָן וּמְשַׁבְּחָן קַמֵּיהּ דִּכְתִיב אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר:
תרגום הזוהר לֶךְ לְךְ מֵאַרְצְךְ וְגוֹ'. רַבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, (ישעיה מ''ז) שִׁמְעוּ אֵלַי אַבִּירֵי לֵב הָרְחוֹקִים מִצְדָקָה. כַּמָּה קָשִׁים הֵם הַלְּבָבוֹת שֶׁל הָרְשָׁעִים, שֶׁרוֹאִים הַשְּׁבִילִים וְהָאוֹרְחוֹת שֶׁל הָתּוֹרָה וְאֵינָם מִסְתַּכְּלִים בָּהֶם וּלְבָבָם קָשֶׁה, שֶׁאֵינָם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה אֶל רִבּוֹנָם, וְעַל כֵּן נִקְרָאִים אַבִּירֵי לֵב. הָרְחוֹקִים מִצְדָקָה מִשּׁוּם שֶׁאֵינָם רוֹצִים לְהִתְקָרֵב אֶל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִשּׁוּם זֶה הֵם רְחוֹקִים מִצְדָקָה. וְכֵיוָן שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִצְדָקָה הֵם רְחוֹקִים מִשָּׁלוֹם, שֶׁאֵין לָהֶם שָׁלוֹם. שֶׁכָּתוּב (ישעיה מ''ח) אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה' לָרְשָׁעִים. מַה הַטַּעַם מִשּׁוּם שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִצְדָקָה, עַל כֵּן אֵין לָהֶם שָׁלוֹם. בֹּא וּרְאֵה, אַבְרָהָם רָצָה לְקָרֵב עַצְמוֹ לְהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְנִתְקָרֵב. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (תהלים מ''ה) אָהַבְתָּ צֶדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע, מִשּׁוּם שֶׁאָהַב צֶדֶק וְשָׂנָא רֶשַׁע עַל כֵּן נִתְקָרֵב לִצְדָקָה, וְעַל כֵּן כָּתוּב (ישעיה מ''א) אַבְרָהָם אוֹהֲבִי. מַהוּ הַטַּעַם אוֹהֲבִי מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב בּוֹ אָהַבְתָּ צֶדֶק הוּא אַהֲבַת הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאָהַב אוֹתוֹ אַבְרָהָם, יוֹתֵר מִכָּל בְּנֵי דּוֹרוֹ, שֶׁהֵם הָיוּ אַבִּירֵי לֵב, וְהֵם רְחוֹקִים מִצְדָקָה. כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח (תהלים פ''ד) מַה יְּדִידוֹת וְגוֹ' כַּמָּה יֵשׁ לָהֶם לִבְנֵי אָדָם לְהִסְתַּכֵּל בַּעֲבוֹדַת הַקָּדוֹשׁ בּרוךְ הוּא. שֶׁהֲרֵי כָּל בְּנֵי אָדָם אֵינָם יוֹדְעִים וְאֵינָם מִסְתַּכְּלִים עַל מַה הָעוֹלָם עוֹמֵד. וְהֵם עַצְמָם עַל מַה עוֹמְדִים. כִּי כַּאֲשֶׁר בָּרָא הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, עָשָׂה אֶת הַשָּׁמַיִם מֵאֵשׁ וּמַיִם וְנִתְעָרְבוּ יַחַד, וְלֹא הָיוּ נִקְפָּאִים. וְאַחַר כָּךְ נִקְפְּאוּ וְעָמְדוּ בְּרוּחַ עֶלְיוֹן, וּמִשָּׁם שָׁתַל הָעוֹלָם לַעֲמֹד עַל עֲמוּדִים. וְאֵלוּ הָעֲמוּדִים אֵינָם עוֹמְדִים אֶלָּא עַל יְדֵי הַרוּחַ הַהוּא, וּבְשָׁעָה שֶׁהָרוּחַ הַהוּא מִסְתַּלֵק, כֻּלָּם רוֹפְפִים וּמִזְדַעֲזְעִים, וְהָעוֹלָם רוֹעֵד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (איוב ט') הַמַּרְגִיז אֶרֶץ מִמְקוֹמָה וְעֲמוּדֶיהָ יִתְפַּלָצוּן. וְהַכֹּל עוֹמֵד עַל הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁיֵשׁ מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵל בַּתּוֹרָה, מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הַמְּקַיְמִים וְהָעֲמוּדִים, עוֹמְדִים בִּמְקוֹמָם בִּשְׁלֵמוּת. בֹּא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְעוֹרֶרֶת חֲצוֹת לַיְלָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִכְנָס בְּגַן עֵדֶן לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ עִם הַצַדִּיקִים כָּל הָאִילָנוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן מְזַמְּרִים וּמְשַׁבְּחִים לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר אָז יְרַנְּנוּ כָּל עֲצֵי יָעַר מִלִּפְנֵי ה' כִּי בָא וְגוֹ'.
הלכה פסוקה יורה דעה של״ד: מ״ג
א. עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה דְבָרִים מְנַדִּין אֶת הָאָדָם וְאֵלּוּ הֵן. הַמְבַזֶה אֶת הֶחָכָם אֲפִילוּ לְאַחַר מוֹתוֹ.
ב. הַמְבַזֶה שְׁלִיחַ בֵית דִין.
ג. הַקּוֹרֵא לַחֲבֵירוֹ עֶבֶד.
ד. הַמְזַלְזֵל בְדָבָר אֶחָד מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִדִּבְרֵי תוֹרָה.
ה. מִי שֶׁשָׁלְחוּ לוֹ בֵית דִין וְקָבְעוּ לוֹ זְמַן וְלֹא בָא.
ו. מִי שֶׁלֹּא קִבֵּל עָלָיו אֶת הַדִּין מְנַדִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִתֵּן.
ז. מִי שֶׁיֵשׁ בִרְשׁוּתוֹ דָּבָר הַמַּזִיק מְנַדִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיָסִיר הַנֶּזֶק.
ח. הַמּוֹכֵר קַרְקַע שֶׁלוֹ לְנָכְרִי מְנַדִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו כָּל אוֹנֶס שֶׁיָּבֹא מֵהַנָּכְרִי לְיִשְׂרָאֵל חֲבֵירוֹ בַּעַל הַמֵּצָר.
ט. הַמֵּעִיד עַל יִשְׂרָאֵל בְּעַרְכָאוֹת שֶׁל נָכְרִים וְהוֹצִיא מִמֶּנוּ מָמוֹן בְּעֵדוּתוֹ שֶׁלֹּא כְדִין מְנַדִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיְּשַׁלֵּם.
י. טַבָּח כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ מַפְרִישׁ הַמַּתָּנוֹת וְנוֹתְנָם לְכֹהֵן אַחֵר מְנַדִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִתֵּן. יא. הַמְּחַלֵּל יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָלְיוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִנְהָג. יב. הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּעֶרֶב פֶּסַח אַחַר חֲצוֹת. יג. הַמַּזְכִּיר שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה אוֹ לִשְׁבוּעָה בְדִבְרֵי הֲבָאי. יד. הַמֵבִיא אֶת הָרַבִּים לִידֵי אֲכִילַת קָדָשִׁים בַּחוּץ. טו. הַמֵבִיא רַבִּים לִידֵי חִלּוּל הַשֵׁם. טז. הַמְחַשֵׁב שָׁנִים וְקוֹבֵעַ חֳדָשִׁים בְּחוּץ לָאָרֶץ. יז. הַמַּכְשִׁיל אֶת הָעִוֵּר. יח. הַמְעַכֵּב אֶת הָרַבִּים מִלַּעֲשׂוֹת מִצְוָה. יט. טַבָּח שֶׁיָּצָאתָה טְרֵיפָה מִתַּחַת יָדוֹ.
כ. טַבָּח שֶׁלֹּא הֶרְאָה בְדִיקַת סַכִּינוֹ לְחָכָם. כא. הַמְקַשֶׁה עַצְמוֹ לָדַעַת. כב. הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְעָשׂוּ בֵינוֹ וּבֵינָהּ שֻׁתָּפוּת אוֹ מַשָׂא וּמַתָּן הַמְּבִיאָן לְהִזָּקֵק זֶה לָזֶה כְּשֶׁיָּבֹאוּ לְבֵית דִין מְנַדִּין אוֹתָם. כג. חָכָם שֶׁשְּׁמוּעָתוֹ רָעָה. כד. הַמְּנַדֶּה לְמִי שֶׁאֵינוֹ חַיָיב נִדּוּי (הגה) וְאֵין צְרִיכִין לְעִנְיַן נִדּוּי עֵדוּת וּרְאָיָה בְרוּרָה אֶלָּא אוֹמֶד הַדַּעַת בַּאֲמִתּוּת הַדְּבָרִים שֶׁהַתּוֹבֵעַ טוֹעֵן בָּרִיא וְאָז אֲפִילוּ אִשָׁה אֲפִילוּ קָטָן נֶאֱמָן אִם הַדַּעַת נוֹתֵן שֶׁאֱמֶת הַדָּבָר:
מוסר ספר חסידים ל״ד
יַכְרֵת ה' כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְדוֹלוֹת (תהלים י''ב) כָּל הַמְּסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע כְּאִלּוּ כָּפַר בְּעִקָר דִּכְתִיב בַּתְרֵיהּ (שם) אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשׁוֹנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ. בֹּא וּרְאֵה כַּמָה כֹּחוֹ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע שֶׁאֵין לוֹ שִׁיעוּר וְנִלְמַד מִמְּרַגְּלִים וּמַה הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע עַל שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין וְרוֹאִים וּמַקְפִּידִים בְּבִזְיוֹנָם כָּךְ הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע עַל חֲבֵירוֹ הַנּוֹצָר בְּצֶלֶם וּדְמוּת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וּמַה יִתֵּן לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְלָשׁוֹן מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ כָל אֵבָרָיו שֶׁל אָדָם מִבַּחוּץ וְאַתָּה מִבִּפְנִים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁתִּקַּנְתִּי לָךְ שְׁתֵּי חוֹמוֹת אֶחָד שֶׁל עֶצֶם וְאֶחָד שֶׁל בָּשָׂר שֶׁל עֶצֶם הַשִׁנַּיִם וְשֶׁל בָּשָׂר הַשְׂפָתַיִם. בְּרוֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל פֶּשַׁע. לְעוֹלָם יַרְבֶּה אָדָם בִּשְׁתִיקָה וְאַל יְדַבֵּר כְּלָל אֶלָא בְדִבְרֵי חֲכָמִים אוֹ בִּדְבָרִים הַצְרִיכִים לוֹ לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַב תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלֹא שָׂח שִׂיחָה בְּטֵלָה כָּל יָמָיו. כָּל הַשָׂח שִׂיחַת חוּלִין עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו') וְדִבַּרְתָּ בָּם וְלֹא בִּדְּבָרִים אֲחֵרִים וְלַאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה עֲשֵׂה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים בְּלָאו וַעֲשֵׂה שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת א') כָּל הַדְּבָרִים יְגֵּעִים לֹא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר וַאֲפִילוּ בְּצָרְכֵי גוּפוֹ לֹא יַרְבֶּה דְבָרִים כִּי אִם מְעַט מַה שֶׁצָרִיךְ לוֹ בְּהֶכרַח גּוּפוֹ. וְכֵן בְּדִבְרֵי תוֹרָה יִהְיוּ דְבָרָיו שֶׁל אָדָם מְעַטִים וְעִנְיָינֵיהֶם מְרֻבִּים. וְכֵן אָמְרוּ חֲכָמִים לְעוֹלָם יִשְׁנֶה אָדָם לְתַלְמִידָיו דֶּרֶךְ קְצָרָה. אֲבָל אִם דְּבָרָיו מְרֻבִּים וְעִנְיָינָיו מוּעָטִים זֶה עִנְיַן סִכְלוּת שֶׁנֶאֱמַר (קוהלת ה') וְקוֹל כְּסִיל בְּרוֹב דְּבָרִים. סְיָיג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה. לְפִיכָךְ אַל יְמַהֵר אָדָם לְהָשִׁיב וְאַל יַרְבֶּה לְדַבֵּר וְגַם יִלְמַד בְּשׁוּבָה וְנַחַת בְּלֹא צְעָקָה בְּלֹא אֲרִיכוּת שֶׁדִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים:
הצטרפו אלינו
עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.
השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!
לתרומה לעמותה
המקורות מתוך ספריא. ביאור שטיינזלץ, מהדורת William Davidson, ברישיון Creative Commons לשימוש לא מסחרי (CC BY-NC ). עמותת אורות האמונה - בני משה