תורה שמות א׳: א׳-ו׳
יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה:
א (א) וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֖ים מִצְרָ֑יְמָה אֵ֣ת יַעֲקֹ֔ב אִ֥ישׁ וּבֵית֖וֹ בָּֽאוּ׃
וְאִלֵין שְׁמָהַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דְעַלוּ לְמִצְרָיִם עִם יַעֲקֹב גְבַר וֶאֱנַשׁ בֵּיתֵהּ עַלוּ:
רש״י וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל. אַעַ"פִּ שֶׁמְּנָאָן בְּחַיֵּיהֶם בִּשְׁמוֹתָם, חָזַר וּמְנָאָם בְּמִיתָתָם, לְהוֹדִיעַ חִבָּתָם, שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְכוֹכָבִים, שֶׁמּוֹצִיאָם וּמַכְנִיסָם בְּמִסְפַּר וּבִשְׁמוֹתָם (שמות רבה), שֶׁנֶּ' "הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא" (ישעיהו מ'):
(ב) רְאוּבֵ֣ן שִׁמְע֔וֹן לֵוִ֖י וִיהוּדָֽה׃
רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיהוּדָה:
(ג) יִשָּׂשכָ֥ר זְבוּלֻ֖ן וּבִנְיָמִֽן׃
יִשָּׂשׂכָר זְבוּלֻן וּבִנְיָמִין:
(ד) דָּ֥ן וְנַפְתָּלִ֖י גָּ֥ד וְאָשֵֽׁר׃
דָן וְנַפְתָּלִי גָד וְאָשֵׁר:
(ה) וַֽיְהִ֗י כׇּל־נֶ֛פֶשׁ יֹצְאֵ֥י יֶֽרֶךְ־יַעֲקֹ֖ב שִׁבְעִ֣ים נָ֑פֶשׁ וְיוֹסֵ֖ף הָיָ֥ה בְמִצְרָֽיִם׃
וַהֲוָה כָּל נַפְשָׁתָא נַפְקֵי יַרְכָּא דְיַעֲקֹב שַׁבְעִין נַפְשָׁן וְיוֹסֵף דַהֲוָה בְּמִצְרָיִם:
רש״י וְיוֹסֵ֖ף הָיָ֥ה בְמִצְרָֽיִם. וַהֲלֹא הוּא וּבָנָיו הָיוּ בִּכְלַל שִׁבְעִים, וּמַה בָּא לְלַמְּדֵנוּ? וְכִי לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים שֶׁהוּא הָיָה בְּמִצְרַיִם? אֶלָּא לְהוֹדִיעֲךָ צִדְקָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, הוּא יוֹסֵף הָרוֹעֶה אֶת צֹאן אָבִיו, הוּא יוֹסֵף שֶׁהָיָה בְּמִצְרַיִם, וְנַעֲשָׂה מֶלֶךְ, וְעוֹמֵד בְּצִדְקוֹ (שמות רבה):
(ו) וַיָּ֤מׇת יוֹסֵף֙ וְכׇל־אֶחָ֔יו וְכֹ֖ל הַדּ֥וֹר הַהֽוּא׃
וּמִית יוֹסֵף וְכָל אַחוֹהִי וְכֹל דָרָא הַהוּא:
נביאים ישעיהו כ״ז: ו׳-י״א
כז (ו) הַבָּאִים֙ יַשְׁרֵ֣שׁ יַֽעֲקֹ֔ב יָצִ֥יץ וּפָרַ֖ח יִשְׂרָאֵ֑ל וּמָלְא֥וּ פְנֵי־תֵבֵ֖ל תְּנוּבָֽה׃ {פ}
יִתְכַּנְשׁוּן מִבֵּינֵי גַלְוַתְהוֹן וִיתוּבוּן לְאַרְעֲהוֹן תַּמָן יִתְיְלִידוּן דְבֵית יַעֲקֹב יִפְשׁוּן וְיִסְגוּן דְבֵית יִשְׂרָאֵל וְיִמְלוּן אַפֵי תֵבֵל בְּנֵי בְנִין:
רש״י הַבָּאִים֙ יַשְׁרֵ֣שׁ יַֽעֲקֹ֔ב. הֲלֹא יְדַעְתֶּם מַה עָשִׂיתִי בָּרִאשׁוֹנָה? הַבָּאִים לְמִצְרַיִם אֲשֶׁר הִשְׁרִישׁ יַעֲקֹב, צָצוּ וּפָרְחוּ שָׁם עַד (אֲשֶׁר) מָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל תְּנוּבָה: הַכְּמַכַּת מַכֵּהוּ הִכָּהוּ הַרְּאִיתֶם בִּגְבוּרָתִי, שֶׁכְּמַכַּת הַמַּכֶּה יַעֲקֹב הִכִּיתִיו? הֵם טִבְּעוּם בַּמַּיִם וַאֲנִי טִבַּעְתִּים בַּמַּיִם. יֵשׁ תְּמִיהוֹת שֶׁהֵם מִתְקַיְּמוֹת, כְּגוֹן זוֹ, וּכְגוֹן (שמואל א ב: כז) ״הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ״, (יחזקאל ח: ו) ״הֲרוֹאֶה אַתָּה מָה הֵמָּה עוֹשִׂים״: אִם כְּהֶרֶג יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ הֲרוּגִין שֶׁל פַּרְעֹה, הוֹרֵג פַּרְעֹה וְעַמּוֹ? וְזֶה כָּל פְּרִי הַטּוֹב לוֹ לְהָסִיר חַטָּאתוֹ, אִם יָשִׂים כָּל אַבְנֵי מִזְבְּחוֹת בָּמוֹתָיו כְּאַבְנֵי גִיר מְנֻפָּצוֹת מְדֻקָּרוֹת. וְכֵן (תהלים קלז: ט) ״וְנִפֵּץ אֶת עוֹלָלַיִךְ״, וְכֵן (ירמיהו יג: יד) ״וְנִפַּצְתִּים אִיש אֶל אָחִיו״. גִּיר מִין צֶבַע הוּא:
(ז) הַכְּמַכַּ֥ת מַכֵּ֖הוּ הִכָּ֑הוּ אִם־כְּהֶ֥רֶג הֲרֻגָ֖יו הֹרָֽג׃
הַכְּמַחְתָּא דַהֲוָה מָחֵי מָחוֹהִי אִם כִּקְטוֹל קְטִילוֹהִי יִתְקְטֵיל:
(ח) בְּסַאסְּאָ֖ה בְּשַׁלְחָ֣הּ תְּרִיבֶ֑נָּה הָגָ֛ה בְּרוּח֥וֹ הַקָּשָׁ֖ה בְּי֥וֹם קָדִֽים׃
בְּסָאתָא דַהֲוֵיתָא כְאֵיל בָּהּ יְכִילוּן לָךְ דַהֲוֵיתָא שָׁלַח וּמֵעִיק לְהוֹן הֲגֵי עֲלֵיהוֹן בְמִלָא מַתְקֵיף עֲלֵיהוֹן בְּיוֹם לְוָט:
רש״י בְּסַאסְּאָ֖ה. בְּאוֹתָהּ מִדָּה:בְּשַׁלְחָ֣הּ תְּרִיבֶ֑נָּה. כְּשֶׁשִּׁלְּחָה מִצְרַיִם אֶת יִשְׂרָאֵל, תְּרִיבֶנָּה הַמִּדָּה בִּסְאָה שֶׁלָּהּ:הָגָ֛ה בְּרוּח֥וֹ הַקָּשָׁ֖ה. ׳הָגָה׳ דִּבֵּר בְּדִבּוּרוֹ הַקָּשֶׁה:בְּי֥וֹם קָדִֽים. בְּיוֹם ״וַיּוֹלֶךְ ה׳ אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה״ (שמות יד: כא):
(ט) לָכֵ֗ן בְּזֹאת֙ יְכֻפַּ֣ר עֲוֺֽן־יַעֲקֹ֔ב וְזֶ֕ה כׇּל־פְּרִ֖י הָסִ֣ר חַטָּאת֑וֹ בְּשׂוּמ֣וֹ ׀ כׇּל־אַבְנֵ֣י מִזְבֵּ֗חַ כְּאַבְנֵי־גִר֙ מְנֻפָּצ֔וֹת לֹא־יָקֻ֥מוּ אֲשֵׁרִ֖ים וְחַמָּנִֽים׃
בְּכֵן בְּדָא יִשְׁתְּבֵיקוּן חוֹבַי בֵּית יַעֲקֹב וְדֵין כָּל עוֹבָדֵי אַסְטִיוּת חוֹבוֹהִי בְּשַׁוְיוּתֵהּ כָּל אַבְנֵי אֱגוֹרָא כְּאַבְנָא גִיר מְנַפְצָן לָא יִתְקַיְמוּן אֲשֵׁרַיָא וְחַנִסְנְסַיָא:
רש״י לָכֵ֗ן. גַּם עַתָּה בְּזֹאת הָיָה מִתְכַּפֵּר עֲוֺן יַעֲקֹב לִזְכּוֹת לְהִגָּאֵל כְּמֵאָז:לֹא יָקֻ֥מוּ אֲשֵׁרִ֖ים וְחַמָּנִֽים. לְמַעַן לֹא יָקִימוּ לָהֶם עֲבוֹדָה זָרָה:
(י) כִּ֣י עִ֤יר בְּצוּרָה֙ בָּדָ֔ד נָוֶ֕ה מְשֻׁלָּ֥ח וְנֶעֱזָ֖ב כַּמִּדְבָּ֑ר שָׁ֣ם יִרְעֶ֥ה עֵ֛גֶל וְשָׁ֥ם יִרְבָּ֖ץ וְכִלָּ֥ה סְעִפֶֽיהָ׃
אֲרֵי קַרְתָּא דַהֲוָת כְּרִיכָא בִּלְחוֹדָא תִּתַב תְּהֵא מְטַלְטְלָא וּשְׁבִיקָא כְּמַדְבְּרָא בָּהּ יְגִיחוּן צַדִיקַיָא וְיִבְזוּן יַת נִכְסָהָא וִיסוּפוּן מַשִׁרְיָתָהָא מִלְמִפָּק:
רש״י כִּ֣י עִ֤יר בְּצוּרָה֙ בָּדָ֔ד. כִּי בַּעֲשׂוֹתָם זֹאת, עִיר בְּצוּרָה שֶׁל יִשְׁמָעֵאל תִּהְיֶה בָּדָד, וְהַנָּוֶה יִהְיֶה מְשֻׁלָּח וְנֶעֱזָב כַּמִּדְבָּר:שָׁ֣ם יִרְעֶ֥ה עֵ֛גֶל. אֶפְרַיִם יִירָשֶׁנּוּ, שֶׁקָּרוּי ׳עֵגֶל׳, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו לא: יח) ״כְּעֵגֶל לֹא לֻמָּד״:וְכִלָּ֥ה סְעִפֶֽיהָ. עֲנָפֶיהָ:
(יא) בִּיבֹ֤שׁ קְצִירָהּ֙ תִּשָּׁבַ֔רְנָה נָשִׁ֕ים בָּא֖וֹת מְאִיר֣וֹת אוֹתָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א עַם־בִּינוֹת֙ ה֔וּא עַל־כֵּן֙ לֹא־יְרַחֲמֶ֣נּוּ עֹשֵׂ֔הוּ וְיֹצְר֖וֹ לֹ֥א יְחֻנֶּֽנּוּ׃ {פ}
יִתְקַצַר חֵילֵיהוֹן וְיִבְהֲתוּן בְּעוֹבְדֵיהוֹן יִתַּבְּרוּן נְשַׁיָא עָלָן לְבֵית דְחַלְתְּהוֹן וּמַלְפָן יַתְהוֹן אֲרֵי לָא עַם סוּכְלְתָן אִינוּן עַל כֵּן לָא יְרַחֵם עֲלֵיהוֹן דְעַבְדִינוּן וּדְבָרָנוּן לָא יָחוּס עֲלֵיהוֹן:
רש״י בִּיבֹ֤שׁ קְצִירָהּ֙. קְצִירֵי שָׁרָשֶׁיהָ, כְּמוֹ ״תְּשַׁלַּח קְצִירֶיהָ״ (תהלים פ: יב), ״וְעָשָׂה קָצִיר״ (איוב יד: ט). כְּלוֹמַר: כְּשֶׁתִּכְלֶה זְכוּת מְעַט שֶׁכִּבֵּד אֶת אָבִיו, אָז תִּשָּׁבַרְנָה סְעִפֶיהָ:נָשִׁ֕ים בָּא֖וֹת מְאִיר֣וֹת אוֹתָ֑הּ. עַם חַלָּשׁ כְּנָשִׁים יַדְלִיקוּם, כָּךְ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. מְאִירוֹת כְּמוֹ (מלאכי א: י) ״וְלֹא תָאִירוּ מִזְבְּחִי חִנָּם״, וְכֵן פָּתַר דּוּנָשׁ: מֵחֲמַת שֶׁהָעֵצִים יִהְיוּ יְבֵשִׁים יִהְיוּ נוֹחִים לְהַדְלִיק. אֲבָל מְנַחֵם (מחברת: אר) פָּתַר: ׳מְלַקְּטוֹת׳, כְּמוֹ (שיר השירים ה: א) ״אָרִיתִי מוֹרִי״, (תהלים פ: יג) ״וְאָרוּהָ כָּל עֹבְרֵי דָרֶךְ״. הֵשִׁיב לוֹ דּוּנָשׁ: וַהֲלֹא כְּתִיב ״בִּיבֹשׁ קְצִירָהּ״, וּבַעֲנָפִים יְבֵשִׁים אֵין מְלַקְּטִין פְּרִי. וְכֵן רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁאָסְרוּ לְקַבֵּל מֵהֶן צְדָקָה מִפְּנֵי הַטַּעַם הַזֶּה, שֶׁאָמְרוּ בְּבָבָא בַּתְרָא פֶּרֶק קַמָּא (בבא בתרא י ב): לֵית לֵיהּ ״בִּיבֹשׁ קְצִירָהּ תִּשָּׁבַרְנָה״:
כתובים משלי י״א: כ״ה-ל׳
יא (כה) נֶֽפֶשׁ־בְּרָכָ֥ה תְדֻשָּׁ֑ן וּ֝מַרְוֶ֗ה גַּם־ה֥וּא יוֹרֶֽא׃
נַפְשָׁא דְבִרְכְּתָא תִדְהַן וּמַן דִמְאַלֵף אַף הוּא יֵלִיף:
רש״י נֶֽפֶשׁ בְּרָכָ֥ה. שֶׁהוּא וַתְרָן בְּמָמוֹנוֹ. וְכָל לְשׁוֹן בְּרָכָה – פִּישׁוֹן בְּלַעַ״ז:וּ֝מַרְוֶ֗ה. שֶׁמַּשְׂבִּיעַ אֶת הָעֲנִיִּים:גַּם ה֥וּא יוֹרֶֽא. יִשְׂבַּע טוֹב:מוֹנֵעַ בָּר. מְלַמֵּד תּוֹרָה:שׁוֹחֵר טוֹב. הֶחָפֵץ לְהַדְרִיךְ אֶת הַבְּרִיּוֹת בְּדֶרֶךְ טוֹבָה, וּמוֹכִיחַ וּמְיַסֵּר אוֹתָם:עוֹכֵר בֵּיתוֹ יִנְחַל רוּחַ. אָדָם עָצֵל שֶׁיִּנְחַל רוּחַ תָּמִיד, וְאֵינוֹ יָגֵעַ בַּתּוֹרָה וְלֹא בִמְלָאכָה, סוֹף עוֹכֵר אֶת בְּנֵי בֵיתוֹ, שֶׁאֵין לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל:
(כו) מֹ֣נֵֽעַ בָּ֭ר יִקְּבֻ֣הוּ לְא֑וֹם וּ֝בְרָכָ֗ה לְרֹ֣אשׁ מַשְׁבִּֽיר׃
מַן דְכָלֵא עִבּוּרָא בְּאוּלְצָנָא נִשְׁבְּקוּנֵיהּ לִבְעֵל דְבָבוֹי וּבִרְכְּתָא תֶהֱוֵי לְאִנָא דִמְזַבֵּן:
(כז) שֹׁ֣חֵֽר ט֭וֹב יְבַקֵּ֣שׁ רָצ֑וֹן וְדֹרֵ֖שׁ רָעָ֣ה תְבוֹאֶֽנּוּ׃
דְמַקְדִים טָבְתָא בָּעֵי צִבְיָנָא וְתָבֵעַ בִּישְׁתָּא אָתְיָא עֲלוֹי:
רש״י יְבַקֵּ֣שׁ רָצ֑וֹן. הוּא חָפֵץ שֶׁיִּהְיֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה בָּם, וּמִתְפַּיֵּס עִמָּם. רָצוֹן, אפיימינ״ט בְּלַעַ״ז:
(כח) בּוֹטֵ֣חַ בְּ֭עׇשְׁרוֹ ה֣וּא יִפּ֑וֹל וְ֝כֶעָלֶ֗ה צַדִּיקִ֥ים יִפְרָֽחוּ׃
דִמְסַבֵּר בְּעוּתְרֵיהּ הוּא נָפֵל וְאֵיךְ טַרְפָא צַדִיקֵי מַפְרְחִין:
(כט) עֹכֵ֣ר בֵּ֭יתוֹ יִנְחַל־ר֑וּחַ וְעֶ֥בֶד אֱ֝וִ֗יל לַֽחֲכַם־לֵֽב׃
עָכֵר בֵּיתֵיהּ יֵרֵית פָּחֲתָא וְסִכְלָא יֶהֱוֵי עַבְדָא לְחַכִּים לִבָּא:
(ל) פְּֽרִי־צַ֭דִּיק עֵ֣ץ חַיִּ֑ים וְלֹקֵ֖חַ נְפָשׁ֣וֹת חָכָֽם׃
פֵּרוֹי דְצַדִיקָא אִילָנָא דְחַיֵי וּמְקַבְּלָנוּתָא דְנַפְשֵׁי חָכְמְתָא:
רש״י פְּֽרִי צַ֭דִּיק. גְּמוּל פֵּירוֹת מַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים עֵץ חַיִּים הֵם לָעוֹלָם:וְלֹקֵ֖חַ נְפָשׁ֣וֹת חָכָֽם. מִי שֶׁהוּא חָכָם, קוֹנֶה לוֹ נְפָשׁוֹת. שֶׁמְּלַמְּדָם דֶּרֶךְ טוֹב, וַהֲרֵי הֵם לוֹ כְּאִלּוּ קְנָאָם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן״ (בראשית יב: ה):
משנה משנה פאה ד׳
א. הַפֵּאָה נִתֶּנֶת בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקָע. בְּדָלִית וּבְדֶקֶל, בַּעַל הַבַּיִת מוֹרִיד וּמְחַלֵּק לָעֲנִיִּים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף בַּחֲלִיקֵי אֱגוֹזִים. אֲפִלּוּ תִשְׁעִים וְתִשְׁעָה אוֹמְרִים לְחַלֵּק וְאֶחָד אוֹמֵר לָבוֹז, לָזֶה שׁוֹמְעִין, שֶׁאָמַר כַּהֲלָכָה:
ברטנורה הַפֵּאָה נִתֶּנֶת בִּמְחֻבָּר. דִּכְתִיב (ויקרא יט) לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב , הַנַּח לִפְנֵיהֶם וְהֵם יָבוֹזוּ:בְּדָלִית. גֶּפֶן הַמֻּדְלֵית עַל גַּבֵּי עֵצִים אוֹ עַל גַּבֵּי אִילָנוֹת:מוֹרִיד וּמְחַלֵּק. דִּכְתִיב (שם) תַּעֲזֹב אוֹתָם, אוֹתָם שֶׁאֵין בָּהֶם סַכָּנָה אַתָּה עוֹזֵב לִפְנֵיהֶם וְאִי אַתָּה עוֹזֵב אוֹתָם שֶׁיֵּשׁ סַכָּנָה בַּעֲלִיָּתָם, אֶלָּא מוֹרִיד מִן הָאִילָן וּמְחַלֵּק לָהֶם:בַּחֲלִיקֵי אֱגוֹזִים. עַל שֵׁם שֶׁאִילָנוֹת שֶׁל אֱגוֹזִים חֲלָקִים וְאֵין בָּהֶם קְשָׁרִים כִּשְׁאָר אִילָנוֹת קְרוּיִן חֲלִיקֵי אֱגוֹזִים . וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:אֲפִלּוּ תִשְׁעִים וְתִשְׁעָה. אַרֵישָׁא קָאֵי, בְּפֵאָה הַנִּתֶּנֶת בִּמְחֻבָּר:
עיקר תוספות יום טוב (א) דַּהֲוָה מָצֵי לְמֵימַר יִהְיֶה: (ב) יְרוּשַׁלְמִי. וְהָכִי דָרִישׁ דְּאוֹתָם מִעוּטָא הוּא וּמִסְתַּבֵּר לְהוֹצִיא אֶת אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סַכָּנָה: (ג) וּמְחַלֵּק. שֶׁלֹּא יִרְאֶה לֶעָנִי קְרוֹבוֹ וְיַשְׁלִיךְ לְפָנָיו. יְרוּשַׁלְמִי: (ד) וְהָרַ"מ פֵּרֵשׁ אֱגוֹזֵי פֶרֶךְ וְהֵם מִין אֱגוֹזִים וְהוּא מְאֹד גָּבֹהַּ: (ה) תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה. פֵּרוּשׁ עֲנִיִּים: (ו) לָזֶה שׁוֹמְעִין. וַאֲפִלּוּ הוּא בָּרִיא וְחָזָק יוֹתֵר מֵחֲבֵרָיו אוֹ אוֹכֵל יוֹתֵר מֵהֶם:
ב. בְּדָלִית וּבְדֶקֶל אֵינוֹ כֵן, אֲפִלּוּ תִשְׁעִים וְתִשְׁעָה אוֹמְרִים לָבוֹז וְאֶחָד אוֹמֵר לְחַלֵּק, לָזֶה שׁוֹמְעִין, שֶׁאָמַר כַּהֲלָכָה:
ברטנורה בְּדָלִית וּבְדֶקֶל. שֶׁמִּצְוָתָן בְּתָלוּשׁ:
עיקר תוספות יום טוב (ז) שֶׁאָמַר כַּהֲלָכָה. וַאֲפִלּוּ הוּא זָקֵן וְתַשׁ כֹּחַ אוֹ חוֹלֶה, שֶׁהֲרֵי מַה שֶּׁאוֹמֵר לְחַלֵּק מִפְּנֵי חֲלִישׁוּתוֹ הוּא, אֲפִלּוּ הָכִי שׁוֹמְעִין לוֹ. שָׁם:
ג. נָטַל מִקְצָת פֵּאָה וּזְרָקָהּ עַל הַשְּׁאָר, אֵין לוֹ בָהּ כְּלוּם. נָפַל לוֹ עָלֶיהָ, וּפֵרֵשׂ טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ, מַעֲבִירִין אוֹתָהּ הֵימֶנּוּ. וְכֵן בְּלֶקֶט, וְכֵן בְּעֹמֶר הַשִּׁכְחָה:
ברטנורה נָטַל. אֶחָד מִן הָעֲנִיִּים מִקְצַת פֵּאָה שֶׁלִּקֵּט כְּבָר וְזָרַק לוֹ עַל הַשְּׁאָר כְּדֵי לִקְנֹת :אֵין לוֹ בָהּ כְּלוּם. אֲפִלּוּ בְּמַה שֶּׁלִּקֵּט, דְּקוֹנְסִין אוֹתוֹ וּמוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ הַתָּלוּשׁ וְהַמְחֻבָּר :נָפַל לוֹ עָלֶיהָ וְכוּ'. אַף עַל גַּב דְּאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל אָדָם קוֹנוֹת לוֹ בְּסִמְטָא וּבְצִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים, הָכָא בִּשְׂדֵה חֲבֵרוֹ לֹא תַקִּינוּ לֵיהּ רַבָּנָן שֶׁיִּקְנוּ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹתָיו. אִי נַמִּי כֵּיוָן דְּנָפַל עָלֶיהָ גָּלֵּי דַעְתֵּיהּ דְּבִנְפִילָה נִיחָא לֵיהּ דִּלְקְנֵי, בְּאַרְבַּע אַמּוֹת לֹא נִיחָא לֵיהּ דִּלְקְנֵי:
עיקר תוספות יום טוב (ח) רַשִׁ"י. וְלֹא נִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר דִּבְהָכִי הֲוֵי קִנְיָן, אֶלָּא רְצוֹנוֹ לוֹמַר לְפִי כַּוָּנַת הֶעָנִי, אֲבָל לְפִי הָאֱמֶת אֵין זֶה קִנְיָן כְּלָל: (ט) שֶׁאַחֲרֵי שֶׁכִּסָּה הַפֵּאָה שֶׁלֹּא יוּכְלוּ הָעֲנִיִּים לִרְאוֹתָהּ לְקַחְתָּהּ, וְהוּא לֹא קְנָאָהּ בָּזֶה שֶׁאֵין זֶה קִנְיָן כְּלָל, לְכָךְ קוֹנְסִין אוֹתוֹ אַף מַה שֶּׁלָּקַח וְזָכָה בָהּ. הָרַ"מ. וּלְשׁוֹן בַּעַל כַּף נַחַת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כֵּן פַּעַם אַחֶרֶת: (י) וּפֵרֵשׂ. דַּעַת הָרַ"מ דִּבְנָפַל אוֹ בְּפֵרֵשׂ גַּם כֵּן קוֹנְסִים אוֹתוֹ, וְאֵין נִרְאֶה כֵּן מִן הַמִּשְׁנָה אֶלָּא דַּוְקָא כְּשֶׁנָּטַל וּזְרָקוֹ כוּ' שֶׁהֲרֵי חוֹלְקָם לִשְׁתֵּי בָּבוֹת. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (יא) בְּעֹמֶר הַשִּׁכְחָה. הוּא הַדִּין בְּשִׁכְחַת קָמָה, אֶלָּא דְשִׁכְחַת עֹמֶר בְּהֶדְיָא כְּתִיב וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר, וְשִׁכְחַת קָמָה מֵרִבּוּי קָאָתֵי:
ד. פֵּאָה אֵין קוֹצְרִין אוֹתָהּ בְּמַגָּלוֹת, וְאֵין עוֹקְרִין אוֹתָהּ בְּקַרְדֻּמּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכּוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ:
עיקר תוספות יום טוב (יב) בְּמַגָּלוֹת. הֵם חֶרְמֵשִׁים, וְקַרְדֻּמּוֹת הֵם מִמִּינֵי הַפַּטִּישִׁים. הָרַ"מ: (יג) שֶׁלֹּא יַכּוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ. מֵרֹב עַם הַבָּאִים לִלְקֹט וְדוֹחֲקִים זֶה אֶת זֶה אוֹ שֶׁמָּא יִתְקוֹטְטוּ:
ה. שָׁלשׁ אַבְעָיוֹת בַּיּוֹם, בַּשַּׁחַר וּבַחֲצוֹת וּבַמִּנְחָה. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, לֹא אָמְרוּ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְחֲתוּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לֹא אָמְרוּ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יוֹסִיפוּ. שֶׁל בֵּית נָמֵר הָיוּ מְלַקְּטִין עַל הַחֶבֶל, וְנוֹתְנִים פֵּאָה מִכָּל אֻמָּן וְאֻמָּן:
ברטנורה שָׁלֹשׁ אַבְעָיוֹת בַּיּוֹם. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מִתְגַּלֶּה בַּעַל הַבַּיִת וְנִרְאֶה בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ כְּדֵי שֶׁיִּקְחוּ הָעֲנִיִּים פֵּאָה. אַבְעָיוֹת לְשׁוֹן גִּלּוּי, נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו (עובדיה א) מְתַרְגְּמִינַן אִגַּלְיָן מַטְמְרוֹהִי:בַּשַּׁחַר. מִפְּנֵי הַמֵּנִיקוֹת שֶׁבְּנֵיהֶם יְשֵׁנִים בַּשַּׁחַר וְאָז יֵשׁ לָהֶם פְּנַאי לִלְקֹט:וּבַחֲצוֹת. מִפְּנֵי הַתִּינוֹקוֹת שֶׁדַּרְכָּן לָצֵאת בַּחֲצוֹת וְהוֹלְכִים לִלְקֹט פֵּאָה :וּבַמִּנְחָה. מִפְּנֵי הַזְּקֵנִים הַהוֹלְכִים עַל מִשְׁעַנְתָּם וְאֵין מַגִּיעִים לַשָּׂדֶה עַד שְׁעַת הַמִּנְחָה:שֶׁלֹּא יִפְחֲתוּ. מִשָּׁלֹשׁ עִתִּים הַלָּלוּ. וַהֲלָכָה שֶׁאֵין נוֹתְנִין פֵּאָה אֶלָּא בְּשָׁלֹשׁ עִתִּים הַלָּלוּ, אֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶן וְאֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶם:שֶׁל בֵּית נָמֵר. שֵׁם מָקוֹם, כְּדִכְתִיב (במדבר לב) אֶת בֵּית נִמְרָה. קוֹשְׁרִים חֶבֶל בְּצַד הַקָּמָה וְקוֹצְרִים וְהוֹלְכִים עַד שֶׁיִּכְלֶה הַחֶבֶל, וּמַנִּיחִים פֵּאָה לְכָל הַחֶבֶל, וְחוֹזְרִים וְקוֹשְׁרִים וּמַנִּיחִים פֵּאָה, וְהַיְנוּ מִכָּל אֻמָּן וְאֻמָּן, כְּלוֹמַר מִכָּל שׁוּרָה וְשׁוּרָה, וְעַל זֶה מַזְכִּירִין אוֹתָן לְשֶׁבַח :
עיקר תוספות יום טוב (יד) שֶׁבְּשַׁחֲרִית וּמִנְחָה יְשֵׁנִים. הָרַ"שׁ. וְהִנֵּה הִשְׁאִילוּ לַפֵּאָה שֵׁם לֶקֶט. וְעַיֵּן רֵישׁ פֶּרֶק ח'. הָרַ"שׁ (עַל שֵׁם שֶׁהָעֲנִיִּים מְלַקְּטִין אוֹתָהּ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב): (טו) הָרַ"שׁ. וּפֵרֵשׁ רַבֵּנוּ זַ"ל בְּגוּר אַרְיֵה (פָּרָשַׁת דְּבָרִים) לְפִי שֶׁהַשּׁוּרָה מְשׁוּכָה בְּשָׁוֶה וְזֶה אֻמָּנוּת נִקְרֵאת אֻמָּן וּבַפֵּרוּשׁ הַנִּזְכָּר לְעֵיל כָּתַב פְּאַת רָאשֵׁיכֶם תִּרְגֵּם יוֹנָתָן אֻמָּנָה רֵישְׁכוֹן: (טז) יְרוּשַׁלְמִי. וְטַעֲמָא שֶׁיּוּכְלוּ הָעֲנִיִּים לָקַחַת מִכָּל אֻמָּן וְאֻמָּן וְלֹא יִצְטָרְכוּ לְהַמְתִּין וּלְצַפּוֹת אֵימָתַי יַנִּיחוּ הַפֵּאָה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו. עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁקָּצַר אֶת שָׂדֵהוּ וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיֵּר, פָּטוּר מִן הַלֶּקֶט וּמִן הַשִּׁכְחָה וּמִן הַפֵּאָה. רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב בְּשִׁכְחָה, שֶׁאֵין הַשִּׁכְחָה אֶלָּא בִשְׁעַת הָעִמּוּר:
ברטנורה עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁקָּצַר אֶת שָׂדֵהוּ וְכוּ'. דִּכְתִיב גַּבֵּי לֶקֶט וּפֵאָה וּבְקֻצְרְכֶם פְּרָט לְשֶׁקְּצָרוּהָ עוֹבְדֵי כוֹכָבִים, וְגַבֵּי שִׁכְחָה כְּתִיב (דברים כד) כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר, מִכָּאן אָמְרוּ עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁקָּצַר שָׂדֵהוּ וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיֵּר פָּטוּר:שֶׁאֵין הַשִּׁכְחָה אֶלָּא בִּשְׁעַת עִמּוּר. וּבִשְׁעַת עִמּוּר מִיהָא גֵּר הָיָה וְחַיָּב בְּכָל הַמִּצְוֹת. וְרַבָּנָן סָבְרֵי הוֹאִיל וְאִיכָּא שִׁכְחָה בָּעֹמֶר וְאִיכָּא שִׁכְחָה בַּקָּמָה כְּדִכְתִיב (שם) וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה, לְרַבּוֹת שִׁכְחַת קָמָה, אֶת שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּשִׁכְחַת קָמָה יֶשְׁנוֹ בְּשִׁכְחַת עֹמֶר, וְהַאי עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁקָּצַר שֶׁלֹּא הָיָה בְּשִׁכְחַת קָמָה דְּאוֹתָהּ שָׁעָה עוֹבֵד כּוֹכָבִים הָיָה, אַף עַל פִּי שֶׁעַכְשָׁיו נִתְגַּיֵּר אֵינוֹ בְּשִׁכְחַת עֹמֶר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
עיקר תוספות יום טוב (יז) מִן הַלֶּקֶט. תַּנָּא נָקְטִינְהוּ בְּהוֶֹה וְרָגִיל לִהְיוֹת, שֶׁכֵּן בִּתְחִלַּת הַקְּצִירָה אֶפְשָׁר וּשְׁכִיחַ לִהְיוֹת נוֹשֵׁר, אֲבָל שִׁכְחַת עֹמֶר וְקָמָה אֵינוֹ רָגִיל שֶׁיִּשְׁכַּח בִּתְחִלַּת הַקְּצִירָה, וְהָדָר תָּנִי פֵּאָה שֶׁמְּקוֹמָהּ בְּסוֹף הַשָּׂדֶה. אֲבָל בַּקְּרָאֵי כְּתִיבֵי בְּהֵפֶךְ כְּסֵדֶר אַזְהָרָתָן, כְּשֶׁקּוֹצֵר מַזְהִירוֹ שֶׁלֹּא יִקְצֹר כָּל שָׂדֵהוּ, וּכְשֶׁקּוֹצֵר דֶּרֶךְ לְלַקֵּט הַנּוֹשֵׁר, וְאִם שָׁכַח עֹמֶר וְקָמָה דְּלֹא שְׁכִיחַ כוּ'. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ז. הִקְדִּישׁ קָמָה וּפָדָה קָמָה, חַיָּב. עֳמָרִין וּפָדָה עֳמָרִין, חַיָּב. קָמָה וּפָדָה עֳמָרִין, פְּטוּרָה, שֶׁבִּשְׁעַת חוֹבָתָהּ הָיְתָה פְטוּרָה:
ברטנורה קָמָה וּפָדָה עֳמָרִים פְּטוּרָה. דְּמִקְּרָא דִּמְמַעֲטִינַן קְצִיר עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מְמַעֲטִינַן נַמִּי קְצִיר הֶקְדֵּשׁ, דְּלָאו קְצִירְךָ הוּא. וּלְעִנְיַן שִׁכְחָה פְּלִיגֵי רַבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנָן בְּהִקְדִּישׁ קָמָה וּפָדָה עֳמָרִים, כִּי הֵיכִי דִפְלִיגֵי בְּעוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁקָּצַר שָׂדֵהוּ וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיֵּר:
עיקר תוספות יום טוב (יח) חַיָּב. בְּשִׁכְחָה. הָרַ"מ:
ח. כַּיּוֹצֵא בוֹ, הַמַּקְדִּישׁ פֵּרוֹתָיו עַד שֶׁלֹּא בָאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, וּפְדָאָן, חַיָּבִין. מִשֶּׁבָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, וּפְדָאָן, חַיָּבִין. הִקְדִּישָׁן עַד שֶׁלֹּא נִגְמְרוּ וּגְמָרָן הַגִּזְבָּר, וְאַחַר כָּךְ פְּדָאָן, פְּטוּרִים, שֶׁבִּשְׁעַת חוֹבָתָן הָיוּ פְטוּרִים:
ברטנורה עַד שֶׁלֹּא בָאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת. הַיְנוּ מֵרוּחַ , כְּשֶׁהוּא מַשְׁוֶה פְּנֵי הַכְּרִי בְּרַחַת, אִם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ בְּיַד הַגִּזְבָּר פְּטוּרִים, וְאִם לָאו אֵין הַהֶקְדֵּשׁ פּוֹטְרָן:וּגְמָרָן הַגִּזְבָּר. שֶׁנִּגְמְרוּ בְּעוֹדָן בְּיַד הַגִּזְבָּר:
עיקר תוספות יום טוב (יט) וְכֵן כָּתַב הָרַ"שׁ, וְנָקְטֵי חִיּוּב דִּתְבוּאָה דְּבָהּ אַיְרִינַן בְּפִרְקִין. אֲבָל לְמַאי דְתָנִינַן פֵּירוֹתָיו מְדֻיָּק פֵּרוּשׁ הָרַ"מ עוֹנַת וְכוּ' וּזְמַנָּם מִשְׁתַּנֶּה כְּפִי שִׁנּוּי הַזְּרָעִים, וְכֵן כָּתַב הָרַ"ב (וְהָרַ"שׁ) בְּפֵרוּשׁ מִשְׁנָה זוֹ שֶׁשְּׁנוּיָה בְּפֶרֶק ג' מִשְׁנָה ד' דְּחַלָּה:
ט. מִי שֶׁלָּקַט אֶת הַפֵּאָה וְאָמַר הֲרֵי זוֹ לְאִישׁ פְּלוֹנִי עָנִי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, זָכָה לוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יִתְּנֶנָּה לֶעָנִי שֶׁנִּמְצָא רִאשׁוֹן. הַלֶּקֶט וְהַשִּׁכְחָה וְהַפֵּאָה שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים חַיָּב בְּמַעַשְׂרוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן הִפְקִיר:
ברטנורה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר זָכָה לוֹ. פְּלֻגְתָּא דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבָּנָן בְּעָשִׁיר שֶׁלָּקַט פֵּאָה לִזְכּוֹת בָּהּ לְעָנִי. דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר אָמְרִינַן תְּרֵי מִגּוֹ, מִגּוֹ דְּאִי בָעֵי מַפְקַר לְנִכְסֵיהּ וַהֲוֵי עָנִי וְחָזֵי לֵיהּ, הַשְׁתָּא נַמִּי חָזֵי לֵיהּ, וּמִגּוֹ דְּאִי בָעֵי זָכֵי לְנַפְשֵׁיהּ זָכֵי נַמִּי לְחַבְרֵיהּ. וְרַבָּנָן סָבְרֵי חַד מִגּוֹ אָמְרִינַן, תְּרֵי מִגּוֹ לֹא אָמְרִינַן. אֲבָל מֵעָנִי לְעָנִי, דִּבְרֵי הַכֹּל זָכָה לוֹ:אֶלָּא אִם כֵּן הִפְקִיר. לַעֲנִיִּים וְלַעֲשִׁירִים, דְּהֶפְקֵר פָּטוּר מִן הַמַּעֲשֵׂר. וּמַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר הִיא דְּאָמַר אֵין קִנְיָן לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיעַ מִן הַמַּעֲשֵׂר. וְאֵין כֵּן הֲלָכָה:
עיקר תוספות יום טוב (כ) שֶׁנִּמְצָא רִאשׁוֹן. כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יְעַכְּבֵם עַד שֶׁיָּבֹא אוֹתוֹ עָנִי שֶׁרָצָה לְזַכּוֹתוֹ, אֶלָּא כָּל עָנִי שֶׁיִּמְצָא רִאשׁוֹן יִתְּנֶנָּהּ לוֹ וְאַל יְאַחֲרָהּ בְּיָדוֹ, וְאִם אֵרַע שֶׁיָּבֹא אוֹתוֹ עָנִי רִאשׁוֹן אֵין הָכִי נַמִּי דְּרַשַּׁאי לְתִתּוֹ לוֹ, שֶׁאֵין כָּאן קְנָס כְּדִלְעֵיל מִשְׁנָה ג', דְּאוֹתוֹ עָנִי לֹא עֲבֵיד וְלֹא מִידֵי:
י. אֵיזֶהוּ לֶקֶט, הַנּוֹשֵׁר בִּשְׁעַת הַקְּצִירָה. הָיָה קוֹצֵר, קָצַר מְלֹא יָדוֹ, תָּלַשׁ מְלֹא קֻמְצוֹ, הִכָּהוּ קוֹץ וְנָפַל מִיָּדוֹ לָאָרֶץ, הֲרֵי הוּא שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת. תּוֹךְ הַיָּד וְתוֹךְ הַמַּגָּל, לָעֲנִיִּים. אַחַר הַיָּד וְאַחַר הַמַּגָּל, לְבַעַל הַבָּיִת. רֹאשׁ הַיָּד וְרֹאשׁ הַמַּגָּל, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, לָעֲנִיִּים. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לְבַעַל הַבָּיִת:
ברטנורה הַנּוֹשֵׁר בִּשְׁעַת הַקְּצִירָה. שִׁבֳּלִים הַנּוֹפְלִים בִּשְׁעַת הַקְּצִירָה:הִכָּהוּ קוֹץ. כָּל הֵיכָא דְנוֹשֵׁר מֵחֲמַת אֹנֶס אֵינוֹ לֶקֶט, דִּכְתִיב (ויקרא יט) וְלֶקֶט קְצִירְךָ, אֵין לֶקֶט אֶלָּא מֵחֲמַת קָצִיר:תּוֹךְ הַיָּד. אַנָּשַׁר קָאֵי, כְּלוֹמַר תּוֹךְ הַיָּד וְנָשַׁר, תּוֹךְ הַמַּגָּל וְנָשַׁר , דְּהַנּוֹשֵׁר מִתּוֹךְ הַיָּד וּמִתּוֹךְ הַמַּגָּל לָעֲנִיִּים. אֲבָל הַנּוֹשֵׁר מֵאַחַר הַיָּד מִנִּדְנוּד יָדוֹ וּמֵאַחַר הַמַּגָּל מִכֹּחַ תְּנוּעַת הַמַּגָּל, לְבַעַל הַבַּיִת, דְּאֵין זֶה בְּדֶרֶךְ קְצִירָה:רֹאשׁ הַיָּד. כְּשֶׁיָּדוֹ מְלֵאָה וְיֵשׁ שִׁבֳּלִים בֵּין רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו לְפַס יָדוֹ , הַנּוֹשֵׁר מִשָּׁם, וְכֵן הַנּוֹשֵׁר מֵרֹאשׁ הַמַּגָּל:רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר לָעֲנִיִּים. דְּדָמֵי לְתוֹךְ הַיָּד וּלְתוֹךְ הַמַּגָּל:וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לְבַעַל הַבָּיִת. דִּמְדַמֵּי לֵיהּ לְאַחַר הַיָּד וּלְאַחַר הַמַּגָּל. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
עיקר תוספות יום טוב (כא) רְצוֹנוֹ לוֹמַר תּוֹךְ הַיָּד קָאֵי אַנָּשַׁר, וּכְאִלּוּ תָּנֵי תּוֹךְ הַיָּד וְנָשַׁר, וְכֵן נַמִּי תּוֹךְ הַמַּגָּל כְּאִלּוּ תָנֵי תּוֹךְ הַמַּגָּל וְנָשַׁר: (כב) רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁמַּה שֶּׁיִּפּוֹל מֵחֲמַת נִדְנוּד הַיָּד וְיִפֹּל לַאֲחוֹרֵי הַיָּד הֲרֵי הוּא אֹנֶס, וְכֵן מֵחֲמַת נִדְנוּד הַמַּגָּל וְיִפֹּל אֲחוֹרֵי הַמַּגָּל גַּם הוּא אֹנֶס: (כג) כְּלוֹמַר בְּמָקוֹם שֶׁרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו מֻנָּחִים עַל הַפַּס יָד. וְאֵין זֶה תּוֹךְ הַיָּד, גַּם אֵין זֶה אַחַר הַיָּד:
יא. חוֹרֵי הַנְּמָלִים שֶׁבְּתוֹךְ הַקָּמָה, הֲרֵי הֵן שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת. שֶׁלְּאַחַר הַקּוֹצְרִים, הָעֶלְיוֹנִים לָעֲנִיִּים, וְהַתַּחְתּוֹנִים שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הַכֹּל לָעֲנִיִּים, שֶׁסְּפֵק לֶקֶט, לֶקֶט:
ברטנורה חוֹרֵי הַנְּמָלִים. דֶּרֶךְ הַנְּמָלִים לִכְנֹס תְּבוּאָה בְּחוֹרֵיהֶן:שֶׁבְּתוֹךְ הַקָּמָה. עַד שֶׁלֹּא הִתְחִילוּ לִקְצֹר:שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת. שֶׁאֵין לָעֲנִיִּים בַּקָּמָה כְּלוּם:שֶׁלְּאַחַר הַקּוֹצְרִים. לְאַחַר שֶׁהִתְחִילוּ לִקְצֹר חַיְשִׁינַן שֶׁמָּא הֵבִיאוּ שָׁם הַנְּמָלִים מִן הַלֶּקֶט . הִלְכָּךְ הַחִטִּים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁבַּחוֹרִים אוֹ שִׁבֳּלִים הָעֶלְיוֹנִים לָעֲנִיִּים, דְּיֵשׁ שָׁם מִן הַלֶּקֶט, אֲבָל חִטִּים הַתַּחְתּוֹנִים לְבַעַל הַבַּיִת, דְּמִן הַקָּמָה הָיָה. וְאֵלוּ הֵן עֶלְיוֹנִים, כָּל שֶׁהֵן לְבָנִים. וְאֵלוּ הֵן תַּחְתּוֹנִים, הַיְרוּקִים שֶׁנּוֹטִים לְהַשְׁחִיר וְנִכָּרִים שֶׁהֵם יְשָׁנִים :רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר הַכֹּל לָעֲנִיִּים. שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַגֹּרֶן בְּלֹא יֵרָקוֹן, וְשֶׁמָּא אֵלּוּ הַיְרוּקִים מִן הַתְּבוּאָה חֲדָשָׁה שֶׁקָּצְרוּ עַכְשָׁיו שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֵלֶק לָעֲנִיִּים:שֶׁסְּפֵק לֶקֶט לֶקֶט. דִּכְתִיב (שם) לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב הַנַּח לִפְנֵיהֶם מִשֶּׁלְּךָ . וַהֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
עיקר תוספות יום טוב (כד) דְּתַנָּא קַמָּא נַמִּי סְבִירָא לֵיהּ סְפֵק לֶקֶט לֶקֶט, וְלֹא פָּלֵיג אַדְּרַבִּי מֵאִיר אֶלָּא בַּתַּחְתּוֹנִים, מִשּׁוּם דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּוַדַּאי מִשֶּׁל קָמָה כְּנָסוּם: (כה) קְצַת קָשֶׁה מַה יָּשָׁן שַׁיָּךְ בֵּין קָמָה לַקָּצִיר, וְנִרְאֶה לִי שֶׁדְּבָרָיו מֻרְכָּבִים, שֶׁמַּה שֶּׁכָּתַב דְּמִן הַקָּמָה הָיָה הוּא מְהָרַ"שׁ שֶׁכָּתַב הַיְרוּקִים כְּכַרְתִי כוּ' שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמְרוּ כוּ' וְלֹא נִתְבַּשְּׁלוּ כְּדֵי לִקְצֹר וּכְשֶׁהַתְּבוּאָה יְבֵשָׁה וּמִתְלַבֶּנֶת קוֹצְרִים אוֹתָהּ. וּמַה שֶּׁכָּתַב נוֹטִים לְהַשְׁחִיר הוּא מֵהָרַ"מ וְהוּא כָּתַב וּמִזֶּרַע הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה הוּא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (כו) מִכָּל מָקוֹם הוּצְרַךְ לְפָרֵשׁ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַגֹּרֶן כוּ' דְּאִם לֹא כֵן מַה סְפֵקָא אִיכָּא, כְּמוֹ לְתַנָּא קַמָּא אוֹת כ"ד: (כז) וּבְרֵישׁ פִּרְקִין דָּרְשִׁינַן הַנַּח לִפְנֵיהֶם וְהֵם יָבוֹזוּ. וְנִרְאֶה לִי דְּאִי לְהַךְ לְחוּדָא אָתָא הֲוָה לֵיהּ לִכְתֹּב עֲזֹב, וּכְתִיב תַּעֲזֹב, מַשְׁמַע אַתָּה מִשֶּׁלְּךָ עֲזֹב, וְאִי לְהַךְ לְחוּדָא לִכְתֹּב תִּתֵּן, אֶלָּא יָבוֹזוּ כְּדִלְעֵיל נַמִּי. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
גמרא ברכות ו׳ ב: ב׳-י״ג
אָמַר רָבִין בַּר רַב אַדָּא אָמַר רִבִּי יִצְחָק כָּל הָרָגִיל לָבֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְלֹא בָא יוֹם אֶחָד הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁאִיל בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעי' נ') מִי בָכֶם יְרֵא ה' שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נוֹגַהּ לוֹ. אִם לִדְבַר מִצְוָה הָלַךְ נוֹגַה לוֹ וְאִם לִדְבַר הָרְשׁוּת הָלַךְ אֵין נוֹגַה לוֹ. יִבְטַח בְּשֵׁם ה' מַאי טַעְמָא מִשּׁוּם דַּהֲוָה לֵיהּ לִבְטוֹחַ בְּשֵׁם ה' וְלֹא בָטַח. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְלֹא מָצָא בָּהּ עֲשָׂרָה מִיַּד הוּא כוֹעֵס שֶׁנֶּאֱמַר (שם) מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה. אָמַר רִבִּי חֲלָבוֹ אָמַר רַב הוּנָא כָּל הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם בְּעֶזְרוֹ. וּכְשֶׁמֵת אוֹמְרִים לוֹ אֵי עָנָיו אֵי חָסִיד מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וְאַבְרָהָם אָבִינוּ מְנָלַן דְּקָבַע מָקוֹם דִּכְתִיב (בראשית י''ט) וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְפִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ק''ו) וַיַּעֲמוֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל. אָמַר רִבִּי חֲלָבוֹ אָמַר רַב הוּנָא הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת אַל יַפְסִיעַ פְּסִיעָה גַסָּה. אָמַר אַבַּיֵי לֹא אֲמָרָן אֶלָּא לְמֵיפַק אֲבָל לְמֵיעַל מִצְוָה לְמִרְהַט שֶׁנֶּאֱמַר (הושע י') נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת ה'. אָמַר רִבִּי זֵירָא מֵרֵישׁ כִּי הֲוָה חֲזֵינָא לְהוּ לְרַבָּנָן דְּקָא רָהֲטֵי לְפִרְקָא בְּשַׁבַּתָּא אֲמֵינָא קָא מְחַלְיָין רַבָּנָן שַׁבַּתָּא. כֵּיוָן דִּשְׁמַעְנָא לְהָא דְרִבִּי תַּנְחוּם אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לְעוֹלָם יָרוּץ אָדָם לִדְבַר הֲלָכָה וַאֲפִלּוּ בְשַׁבָּת שֶׁנֶּאֱמַר (שם י''א) אַחֲרֵי ה' יֵלְכוּ כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג וגו' אֲנָא נַמֵּי רָהִיטְנָא אָמַר רִבִּי זֵירָא אַגְרָא דְפִרְקָא רִיהֲטָא. אָמַר אַבַּיֵי אַגְרָא דְכַלָּה דוֹחֲקָא אָמַר רָבָא אַגְרָא דִשְׁמַעְתָּא סְבָרָא:
רש״י משאיל בו – מה טיבו של פלוני למה לא בא: ירא את ה' – שהיה רגיל לבא אליו: אשר הלך חשכים ואין נוגה לו – אשר עתה הלך למקום חשך אשר ימנע עצמו מלהשכים לפתחי: ואין עונה – שיעור שיוכלו לענות דבר קדושה: אלהי אברהם – שקבע מקום לתפלתו: בעזרו – כדרך שהיה עוזר לאברהם: אל יפסיע פסיעה גסה – לפי שמראה בעצמו שעכוב בית הכנסת דומה עליו כמשוי: נרדפה – לשון מרוצה משמע שהרודף רץ: לפרקא – לשמוע הדרשה: מחליין רבנן שבתא – דאמר מר (שבת ד' קיג:) אסור לפסוע פסיעה גסה בשבת שנאמר אם תשיב משבת רגלך: אגרא דפרקא – עיקר קבול שכר הבריות הרצים לשמוע דרשה מפי חכם היא שכר המרוצה שהרי רובם אינם מבינים להעמיד גרסא ולומר שמועה מפי רבן לאחר זמן שיקבלו שכר למוד: אגרא דכלה – שבת שלפני הרגל שהכל נאספין לשמוע הלכות הרגל: אגרא דשמעתא סברא – שהוא יגע וטורח ומחשב להבין טעמו של דבר:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץ א ועוד אמר רבין בר רב אדא, אמר ר' יצחק: כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד, הקדוש ברוך הוא משאיל בו, כביכול, לברר מה אירע לו, שנאמר: "מי בכם ירא ה' שמע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נגה לו, יבטח בשם ה' וישען באלהיו" (ישעיהו נ, י), לאמור: ה' שואל כביכול, "מי בכם ירא ה'" מלבוא להיות "שומע בקול עבדו", שהוא שליח הציבור העוסק בעבודת ה' "אשר הלך חשכים", שהשכים בבוקר עוד לפני זמן התפילה. אזי אם לדבר מצוה הלך, הרי אף שהוא הולך בחושך — נוגה לו, שאור המצוה מגן עליו, ואם לדבר הרשות, לדברים שאינם של מצוה, הלך, ונמנע משום כך מלהתפלל בבית הכנסת — אין נוגה לו גם כאשר יאיר היום (מהרש"א)."יבטח בשם ה'" מאי טעמא [מה הטעם] להקפדה זו עליו? — משום דהוה ליה [שהיה לו] לבטוח בשם ה' שלא יינזק אם יאחר בסידור ענייניו כדי להתפלל, ו הוא לא בטח. ב ובאותו ענין אמר ר' יוחנן: בשעה שהקדוש ברוך הוא בא בבית הכנסת, ולא מצא בה עשרה בני אדם — מיד הוא כועס, שנאמר: "מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה... הן בגערתי אחריב ים אשים נהרות מדבר" (ישעיה נ, ב). על צד אחר של הקביעות בתפילה אמר ר' חלבו, אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפלתו — אלהי אברהם בעזרו, שהתפילה לה' הריהי כעבודת המקדש, ודרך כבוד הוא שיקבע לו מקום בו יהא נוהג לעבוד את עבודת הקודש הזו (הריא"ף), והעושה כן — אלהי אברהם בעזרו, לפי שנוהג בכך מנהג חסידות כדרך אברהם אבינו.וכשמת אותו אדם שנהג במנהג זה, אומרים לו (עליו): "אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו". שמי שהיה מקפיד בקביעת מקום תפילתו, מן הסתם בכל דרכיו הריהו מתלמידי אברהם אבינו — עניו וחסיד (הריא"ף). וכאן המקום לשאול: ואברהם אבינו מנא לן [מנין לנו] שקבע מקום לתפילתו? ומשיבים: דכתיב [ש כן נאמר]: "וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'" (בראשית יט, כח) ואין משמעות לשון "עמידה" אלא תפלה, שנאמר: "ויעמד פינחס ויפלל" (תהלים קו, ל).ג ועוד אמר ר' חלבו, אמר רב הונא: היוצא מבית הכנסת אל יפסיע פסיעה גסה (פסיעות גדולות), לפי שנראה כבורח משם. אמר אביי לפרש את דברי רב הונא: לא אמרן [אמרנו], לא נקבעה הלכה זו, אלא למיפק [לצאת] מבית הכנסת, שיש גנאי מיוחד ביציאה בפסיעה גסה מבית הכנסת, נוסף על כך שכרגיל אין לאדם ללכת בפסיעה גסה. אבל למיעל [להיכנס] — מצוה למרהט [לרוץ], שמותר ואף מצוה למהר בריצה לשם (הריא"ף), שנאמר: "ונדעה נרדפה לדעת את ה'" (הושע ו, ג), שהנכנס במרוצה לבית הכנסת מראה בעצמו שהוא ממהר ולהוט ללכת אחרי ה'. ומעין דברי אביי אמר ר' זירא: מריש כי הוה חזינא להו לרבנן דקא רהטי לפרקא בשבתא [בראשונה, כאשר הייתי רואה אותם את החכמים שהם רצים לדרשה של הרב בשבת], אמינא [הייתי אומר]: "קא מחליין רבנן שבתא" [מחללים הם החכמים שבת], שאסור לפסוע פסיעה גסה בשבת, משום כבוד השבת. כיון דשמענא להא [ששמעתי את ההלכה הזאת] של ר' תנחום שאמר בשם ר' יהושע בן לוי: לעולם ירוץ אדם לדבר הלכה ואפילו בשבת, שנאמר: "אחרי ה' ילכו כאריה ישאג" (שם יא, י), כלומר, במהירות ובלי להתעכב כאילו היה ארי מאחריו (ברכת ה'), מאז אנא נמי רהיטנא [אני גם כן רץ]. ד והוסיף ואמר ר' זירא: אגרא דפרקא [שכר הדרשה] — רהטא [הריצה], לפי שרוב השומעים אינם מבינים יפה את עצם דברי החכם הדורש, ועיקר שכרם הוא בריצתם מתוך כוונה טובה לשמוע דברי תורה. ובסגנון דברי ר' זירא אמר אביי: אגרא [שכר] הכלה (התכנסות ציבורית ללימוד תורה) — דוחקא [הדוחק], שעקב ריבוי הקהל קשה ללמוד שם, ועיקר השכר הוא בשל הדחקותם של השומעים לקלוט בכל זאת משהו מפי הדורש. ובאותו סגנון אמר רבא: אגרא דשמעתא [שכר השמועה], דברי הלכה של האמוראים — סברא [הסברה], שעיקר השכר בלימוד התלמוד אינו בידיעת פסק ההלכה, כי אם בסברה שמוציא הוא מהם.
זוהר ספר הזהר, שמות ה׳
תְּלָתָא אִינוּן דְּדַחְיָין שְׁכִינְתָּא מֵעַלְמָא וְגַרְמִין דְּדִיּוּרֵיהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא הֲוֵי בְעַלְמָא וּבְנֵי נָשָׁא צַוְוחִין וְלָא אִשְׁתָּמַע קָלֵיהוֹן. וְאִלֵּין אִינוּן. מָאן (ד''ג ע''ב) דְּשָׁכִיב בַּנִּדָּה בְגִין דְּלֵית מְסָאֲבוּ תַּקִיף בְּעַלְמָא בַר מְסָאֲבוּ דְנִדָּה. מְסָאֲבוּ דְנִדָּה קַשְׁיָא מִכָּל מְסָאֲבוּ דְעַלְמָא אִסְתְּאַב אִיהוּ וְכָל דְּמִתְקָרָבִין בַּהֲדֵיהּ יִסְתַּאֲבוּן עִמֵּיהּ. בְּכָל אֲתַר דְּאַזְלִין אִתְדַּחְיָיא שְׁכִינְתָּא מִן קַמָיְיהוּ. וְלָא עוֹד אֶלָּא דְגָרִים מָרְעִין בִּישִׁין עַל גַּרְמֵיהּ וְעַל הַהוּא זַרְעָא דְּיוֹלִיד דְּכֵיוַן דְּיִקְרַב בַר נַשׁ לְגַבֵּי נִדָּה הַהוּא מְסָאֲבוּ דָלִיג עֲלוֹי וְיִשְׁתְּאַר בְּכָל שַׁיְיפִין דִּילֵיה. זַרְעָא דְיוֹלִיד בְּהַהִיא שַׁעְתָּא (ס''א מְסָאֲבוּ) מַשְׁכִין עֲלוֹי רוּחַ מִסְאֲבוּ וְכָל יוֹמוֹי יְהֵא בִמְסָאֲבוּ דְהָא בִּנְיָנָא וִיסוֹדָא דִילֵיהּ אִיהוּ בִמְסָאֲבוּ רַב וְתַקִּיף מִכָּל מִסְאֲבוּ דְעַלְמָא דְמִיַּד דְּקָרַב בַּר נַשׁ לְגַבֵּי נִדָּה הַהוּא מְסָאֲבוּ דָלִיג עֲלוֹי דִּכְתִיב (ויקרא ט''ו) וּתְהִי נִדָּתָה עָלָיו. מָאן דְּשָׁכִיב בְּבַת אֵל נֵכָר דְּאָעִיל בְּרִית קֹדֶשׁ וְאָת קַיָּימָא בִרְשׁוּ אַחֲרָא דִכְתִיב (מלאכי ב') וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר. דְּתָנֵינָן לֵית קִנְאָה קָמֵי קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא בַר קִנְאָה דִבְרִית קַדִּישָׁא דְאִיהוּ קִיּוּמָא דִשְׁמָא קַדִּישָׁא וְרָזָא דִמְהֵימְנוּתָא. מַה כְּתִיב (במדבר כ''ה) וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב מִיַּד וַיִּחַר אַף יְיָ בְּיִשְׂרָאֵל. רֵישֵׁי עַמָּא דְיַדְעֵי וְלֹא מִחוּ בִידַיְיהוּ אִתְעֲנְשׁוּ בְקַדְמֵיתָא דִכְתִיב קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַּע אוֹתָם לַיָי נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ. רִבִּי אַבָּא אָמַר מָאי נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ נֶגֶד הַבְּרִית דְּאִקְרֵי שֶׁמֶשׁ. וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (תהלים פ''ד) כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְיָ אֱלֹהִים. שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן (רכ''ד ב') דָּא בְרִית קַדִּישָׁא. מַה שֶׁמֶשׁ זָרַח וְאַנְהִיר עַל עַלְמָא. אוּף הָכִי בְרִית קַדִּישָׁא זָרַח וְאַנְהִיר גּוּפָא דְבַר נַשׁ. מָגֵן מַה מָגֵן אִיהוּ לְאַגְּנָא עֲלֵיהּ דְּבַר נַשׁ. אוּף הֲכִי בְרִית קַדִּישָׁא מָגֵן עֲלֵיהּ דְּבַר נַשׁ. וּמָאן דְּנָטִיר לֵיהּ לֵית נִזְקָא בְעָלְמָא דְּיָכִיל לְמִקְרַב בַּהֲדֵיהּ וְדָא הוּא נֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ רֵישֵׁי עַמָּא יִתְפְּסוּן בְּכָל דָּרָא וְדָרָא בְחוֹבָא דָא אִי יַדְעִין וְלָא מְקַנְּאִין לֵיהּ בְּגִין דְּחוֹבָה דָא עֲלַיְיהוּ לְקַנְּאָה לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְרִיךְ הוּא בְהָאי בְּרִית מָאן דְּאָעִיל קְדוּשָׁא דָא בִרְשׁוּתָא אַחֲרָא עֲלֵיהּ כְתִיב (שמות כ') לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא וְכֹלָא קִנְאָה חָדָא. וְעַל דָּא אִתְדַּחְיָיא שְׁכִינְתָּא מִקָּמֵיהּ. מָאן דִּמְשַׁקֵּר בִּבְרִית קַדִּישָׁא דְחָתִים בְּבִשְׂרֵיהּ דְּבַר נַשׁ כְּאִלּוּ מְשַׁקֵּר בִּשְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָאן דִּמְשַׁקֵּר חוֹתָמָא דְמַלְכָּא מְשַׁקֵּר בֵּיהּ בְּמַלְכָּא לֵית לֵיהּ חוּלָקָא בֶאֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל אִי לָא בְחֵילָא דְּתִיּוּבְתָא תָדִיר (ס''א יַתִּיר):
תרגום הזוהר שְׁלֹשָׁה הֵם הַדּוֹחִים אֶת הַשְּׁכִינָה מִן הָעוֹלָם, וְגוֹרְמִים שֶׁדִּירָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא יִהְיֶה בָּעוֹלָם. וּבְנֵי אָדָם זוֹעֲקִים בִּתְפִלָּה וְלֹא נִשְׁמַע קוֹלָם. וְאֵלּוּ הֵם, מִי שֶׁשּׁוֹכֵב עִם נִדָּה, שֶׁאֵין טוּמְאָה חֲזָקָה בָּעוֹלָם זוּלָת טוּמְאַת הַנִּדָּה. טוּמְאַת הַנִּדָּה קָשָׁה מִכָּל טוּמְאוֹת הָעוֹלָם, הוּא, הַשּׁוֹכֵב, נִטְמָא, וְכָל הַקְּרֵבִים אֵלָיו נִטְמָאִים עִמּוֹ. בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלְכִים נִדְחֵית הַשְּׁכִינָה מִפְּנֵיהֶם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁגּוֹרֵם מַחֲלוֹת רָעוֹת עַל עַצְמוֹ וְעַל הַזֶּרַע שֶׁיּוֹלִיד, כִּי כֵּיוָן שֶׁהָאָדָם קָרֵב אֶל הַנִּדָּה, טוּמְאָה הַהִיא קוֹפֶצֶת עָלָיו, וְנִשְׁאֶרֶת קְבוּעָה בְּכָל הָאֵבָרִים שֶׁלּוֹ, הַזֶּרַע שֶׁמּוֹלִיד בַּשָּׁעָה הַהִיא מוֹשֵׁךְ רוּחַ הַטּוּמְאָה, וְכָל יָמָיו יִהְיֶה בְּטוּמְאָה, מִשּׁוּם שֶׁהַבִּנְיָן וְהַיְסוֹד שֶׁלּוֹ, שֶׁל הַנּוֹלָד, גָּדוֹל וְחָזָק מִכָּל טוּמְאוֹת הָעוֹלָם. וּמִיָּד שֶׁהָאָדָם קָרֵב אֶל הַנִּדָּה טוּמְאָה הַהִיא קוֹפֶצֶת עָלָיו, שֶׁכָּתוּב, וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו. מִי שֶׁשּׁוֹכֵב עִם בַּת אֵל נֵכָר, דְּהַיְנוּ גּוֹיָה, שֶׁמַּכְנִיס בְּרִית קֹדֶשׁ וְאוֹת הַבְּרִית בִּרְשׁוּת אַחֶרֶת, שֶׁכָּתוּב, וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר, וְלָמַדְנוּ שֶׁאֵין קִנְאָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוּלָת קִנְאַת הַבְּרִית, שֶׁהוּא בְּרִית שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ וְסוֹד הָאֱמוּנָה. מַה כָּתוּב, וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב, מִיָּד, וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל. רָאשֵׁי הָעָם, שֶׁיּוֹדְעִים זֶה וְאֵינָם מוֹחִים בָּהֶם, נֶעֱנְשׁוּ תְּחִלָּה, שֶׁכָּתוּב, קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם לַה' נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ. רַבִּי אַבָּא אָמַר, מַהוּ, נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ, הַיְנוּ נֶגֶד הַבְּרִית שֶׁנִּקְרָא שֶׁמֶשׁ, וְעָלָיו נֶאֱמַר כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱלֹקִים, שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן, זֶהוּ בְּרִית הַקָּדוֹשׁ, מַה הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרֵחַ וּמֵאִיר עַל הָעוֹלָם אַף בְּרִית הַקָּדוֹשׁ זוֹרֵחַ וּמֵאִיר גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם. וְנִקְרָא מָגֵן מַה הַמָּגֵן הוּא לְהָגֵן עַל הָאָדָם, אַף בְּרִית הַקָּדוֹשׁ מֵגִין עַל הָאָדָם. וּמִי שֶׁשּׁוֹמֵר אוֹתוֹ אֵין לוֹ נֵזֶק בָּעוֹלָם שֶׁיּוּכָל לִקְרָב אֵלָיו. וְזֶהוּ נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ. רָאשֵׁי הָעָם נִתְפָּסִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בִּשְׁבִיל חֵטְא הַזֶּה, אִם יוֹדְעִים וְאֵינָם מְקַנְּאִים אוֹתָם. מִשּׁוּם שֶׁחוֹב זֶה מוּטָל עֲלֵיהֶם לְקַנְּאוֹת, בִּשְׁבִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּבְּרִית הַזֶּה, אֶת כָּל מִי שֶׁמֵּבִיא קְדֻשָּׁה זוֹ בִּרְשׁוּת אַחֵר. עָלָיו כָּתוּב, לֹא יִהְיֶה לְךְ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנַי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךְ אֵל קַנָּא. וְהַכֹּל קִנְאָה אַחַת, וְעַל כֵּן נִדְחֲתָה הַשְּׁכִינָה מִפָּנָיו. מִי שֶׁמְּשַׁקֵּר בַּבְּרִית הַקָּדוֹשׁ הֶחָתוּם בִּבְשָׂרוֹ שֶׁל אָדָם, הוּא כְּאִלּוּ מְשַׁקֵּר בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, כִּי מִי שֶׁמְּשַׁקֵּר בְּחוֹתָם הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא בְּרִית הַקָּדוֹשׁ מְשַׁקֵּר בַּמֶּלֶךְ עַצְמוֹ, וְעַל כֵּן אֵין לוֹ חֵלֶק בֵּאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל, אִם לֹא בְּכֹחַ תְּשׁוּבָה תְּמִידִית.
הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תשובה ג׳: ד׳-ה׳
א. צָרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁיִּרְאֶה אֶת עַצְמוֹ כָּל הַשָּׁנָה כֻלָּהּ כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ זַכַּאי וְחֶצְיוֹ חַיָּיב וְכֵן כָּל הָעוֹלָם חֶצְיוֹ זַכַּאי וְחָצְיוֹ חַיָּיב. חָטָא חֵטְא אֶחָד הֲרֵי הִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה וְגָרַם לוֹ וְלָהֶם הַשְׁחָתָה. עָשָׂה מִצְוָה אַחַת הֲרֵי הִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת וְגָרַם לוֹ וְלָהֶם תְּשׁוּעָה וְהַצָלָה שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י') וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. זֶה שֶׁצָדַק עַצְמוֹ הִכְרִיעַ אֶת כָּל הָעוֹלָם לִזְכוּת וְהִצִילוֹ:
ב. וּמִפְּנֵי עִנְיַן זֶה נַהֲגוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וְלַעֲסוֹק בְּמִצְוֹת מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים יוֹתֵר מִכָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה. וְנָהֲגוּ כּוּלָם לָקוּם בַּלַּיְלָה בַּעֲשֶׂרֶת יָמִים אֵלּוּ וּלְהִתְפַּלֵּל בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת בְּדִבְרֵי תַחֲנוּנִים וּבְכִיבוּשִׁין עַד שֶׁיֵּאוֹר הַיּוֹם:
ג. בְּשָׁעָה שֶׁשּׁוֹקְלִין עֲוֹנוֹת אָדָם עִם זָכִיּוֹתָיו אֵין מְחַשְּׁבִין עָלָיו עָוֹן שֶׁחָטָא בוֹ תְּחִלָּה וְלֹא שֵׁנִי אֶלָּא מִשְּׁלִישִׁי וְאֵילָךְ אִם נִמְצְאוּ עֲוֹנוֹתָיו מִשְּׁלִישִׁי וְאֵילָךְ מְרֻבִּין עַל זָכִיּוֹתָיו אוֹתָן שְׁתֵּי עֲוֹנוֹת מִצְטָרְפִין וְדָנִין אוֹתוֹ עַל הַכֹּל וְאִם נִמְצְאוּ זָכִיּוֹתָיו כְּנֶגֶד עֲוֹנוֹתָיו אֲשֶׁר מֵעָוֹן שְׁלִישִׁי וְאֵילָךְ מַעֲבִירִים כָּל עֲוֹנוֹתָיו רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. לְפִי שֶׁהַשְּׁלִישִׁי נֶחֱשַׁב רִאשׁוֹן שֶׁכְּבָר נִמְחֲלוּ הַשְּׁנַיִם וְכֵן הָרְבִיעִי הֲרֵי הוּא רִאשׁוֹן שֶׁכְּבָר נִמְחַל הַשְּׁלִישִׁי וְכֵן עַד סוֹפָן:
מוסר
ספר דברים שבקדושה סי' ד'
א. יְמֵי הַשּׁוֹבָבִים וְעוֹז הֲדָרָם נֶאֶמְנוּ מְאֹד וּמַרְבִּית הָעָם נִגָּשִׁים אֶל ה' לָשׁוּב מֵחַטַּאת נְעוּרִים אֲשֶׁר פָּגְמוּ בְּאוֹת בְּרִית קדֶשׁ וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר מֵהַנְּדָרִים כִּי הַנוֹדֵר וְאֵינוֹ מְקַיֵּים בָּא לִידֵי קֶרִי וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַנּוֹדֵר וְאֵינוֹ מְקַיֵּים בָּנָי''ו מֵתִים וּבִכְלַל שֶׁיִקְרָאֵ''נּוּ אָסוֹן וְגַם רָמוּז בַּכָּתוּב (קהלת ה') אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ לָמָּה יִקְצוֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ שֶׁפָּתַחְתָּ בְּנֶדֶר וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶי''ךָ וְעוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֲפִלּוּ מָמוֹן שֶׁבְּיָדְךָ אֲנִי מְאַבְּדוֹ וְיֵשׁ אוֹמְרִים כָּל מִי שֶׁהוּא נוֹדֵר וּמַשְׁהֶא נִדְרוֹ גּוֹרֵם מִיתָה לְעַצְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ''ג) כִּי דָרוֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ ה' אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ מִמָּךְ נִפְרָעִים וְלֹא מִמָּמוֹנָךְ: ב. יַעֲקֹב נָדַר וְלֹא שִׁלֵּם בָּא עָלָיו צָרָה שֶׁשָׁלַח דּוֹרוֹנוֹת לְעֶשָׂו גַּם בָּא עָלָיו צָרָה שֶׁנִּתְפַּס עִם הַמַּלְאָךְ: ג. הָעוֹבֵר נִדְרוֹ בְּמֵזִיד וְלֹא עָשָׂה תְשׁוּבָה צָרִיךְ לְהִתְגַּלְגֵּל בְּאִשָׁה נַדְרָנִית: ד. הַפּוֹגֵם בִּשְׁבוּעָה בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיו עוֹנְשׁוֹ גָדוֹל שֶׁהוּא עַצְמוֹ שֶׁקֶר וְאֵין תַּקָּנָה אֶלָּא בִתְשׁוּבָה וִיסוּרִין: ה. הַנּוֹדֵר אוֹ נִשְׁבַּע וְאֵינוֹ מְקיֵּים גּוֹרֵם שֶׁהַמַּלְאָךְ הַמְּמוּנֶה עַל מַאֲמַר פִּיו עַל אוֹתָהּ מִצְוָה שֶׁחַיָּיב לַעֲשׂוֹתָה נִשְׁאַר גָּרוּע עַד אֲשֶׁר יַשְׁלִים חִיּוּבוֹ בְּפוֹעַל וְעַד שֶׁלֹּא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ הַמַּלְאָךְ שֶׁרָאוּי לִהְיוֹת טוֹב הוּא שָׁב אֶצְלוֹ כְמַזִּיקִין שֶׁלֹּא הוּשְׁלְמוּ יְצִירָתָן לַטּוֹב:
הצטרפו אלינו
עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.
השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!
לתרומה לעמותה
המקורות מתוך ספריא. ביאור שטיינזלץ, מהדורת William Davidson, ברישיון Creative Commons לשימוש לא מסחרי (CC BY-NC ). עמותת אורות האמונה - בני משה