פרשת תרומה יום ראשון

תרומה · ראשון

תורה שמות כ״ה: א׳-ו׳

יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה:
כה (א) וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
וּמַלִּיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר:
(ב) דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כׇּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי׃
מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיַפְרְשׁוּן קֳדָמַי אַפְרָשׁוּתָא מִן כָּל גְּבַר דְּיִתְרְעֵיהּ לִבֵּיהּ תִּסְּבוּן יָת אַפְרָשׁוּתִי:
רש״יוְיִקְחוּ לִ֖י תְּרוּמָ֑ה. לִי – לִשְׁמִי:
תְּרוּמָ֑ה. הַפְרָשָׁה, יַפְרִישׁוּ לִי מִמָּמוֹנָם נְדָבָה:
יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ. לְשׁוֹן נְדָבָה וְהוּא לְשׁוֹן רָצוֹן טוֹב, פיישנ"ט בְּלַעַז:
תִּקְח֖וּ אֶת תְּרוּמָתִֽי. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שָׁלֹשׁ תְּרוּמוֹת אֲמוּרוֹת כָּאן, אַחַת תְּרוּמַת בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁנַּעֲשׂוּ מֵהֶם הָאֲדָנִים, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּאֵלֶּה פְקוּדֵי, וְאַחַת תְּרוּמַת הַמִּזְבֵּחַ בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת לַקֻּפּוֹת לִקְנוֹת מֵהֶן קָרְבְּנוֹת צִבּוּר, וְאַחַת תְּרוּמַת הַמִּשְׁכָּן נִדְבַת כָּל אֶחָד וְאֶחָד (תלמוד ירושלמי שקלים א'). י"ג דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן כֻּלָּם הֻצְרְכוּ לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן אוֹ לְבִגְדֵי כְהֻנָּה כְּשֶׁתְּדַקְדֵּק בָּהֶם:
(ג) וְזֹאת֙ הַתְּרוּמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּקְח֖וּ מֵאִתָּ֑ם זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת׃
וְדָא אַפְרָשׁוּתָא דִּתִסְּבוּן מִנְּהוֹן דַּהֲבָא וְכַסְפָּא וּנְחָשָׁא:
רש״יזָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת וגו'. כֻּלָּם בָּאוּ בִנְדָבָה – אִישׁ אִישׁ מַה שֶּׁנְּדָבוֹ לִבּוֹ – חוּץ מִן הַכֶּסֶף שֶׁבָּא בְּשָׁוֶה, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל לְכָל אֶחָד, וְלֹא מָצִינוּ בְכָל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן שֶׁהֻצְרַךְ שָׁם כֶּסֶף יוֹתֵר, שֶׁנֶּאֱמַר וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה וְגוֹ' בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת וְגוֹ', וּשְׁאָר הַכֶּסֶף הַבָּא שָׁם בִּנְדָבָה עֲשָׂאוּהוּ לִכְלֵי שָׁרֵת:
(ד) וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ וְעִזִּֽים׃
וְתִכְלָא וְאַרְגְּוָנָא וּצְבַע זְהוֹרִי וּבוּץ וּמְעַזֵּי:
רש״יוּתְכֵ֧לֶת. צֶמֶר צָבוּעָ בְּדַם חִלָּזוֹן וְצִבְעוֹ יָרֹק (מנחות מ"ד):
וְאַרְגָּמָ֛ן. צֶמֶר צָבוּעַ מִמִּין צֶבַע שֶׁשְּׁמוֹ אַרְגָּמָן:
וְשֵׁ֥שׁ. הוּא פִּשְׁתָּן.
וְעִזִּֽים. נוֹצָה שֶׁל עִזִּים, לְכָךְ תִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס וּמְעַזֵּי – הַבָּא מִן הָעִזִּים – וְלֹא עִזִּים עַצְמָם, שֶׁתַּרְגּוּם שֶׁל עִזִּים עִזַּיָּא:
(ה) וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאׇדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים וַעֲצֵ֥י שִׁטִּֽים׃
וּמַשְׁכֵי דְדִכְרֵי מְסַמְּקֵי וּמַשְׁכֵי סַסְגּוֹנָא וְאָעֵי שִׁטִּין:
רש״ימְאׇדָּמִ֛ים. צְבוּעוֹת הָיוּ אָדֹם לְאַחַר עִבּוּדָן:
תְּחָשִׁ֖ים. מִין חַיָּה, וְלֹא הָיְתָה אֶלָּא לְשָׁעָה, וְהַרְבֵּה גְּוָנִים הָיוּ לָהּ, לְכָךְ מְתֻרְגָּם סַסְגּוֹנָא שֶׁשָּׂשׂ וּמִתְפָּאֵר בִּגְוָנִין שֶׁלּוֹ (שבת כ"ח):
וַעֲצֵ֥י שִׁטִּֽים. וּמֵאַיִן הָיוּ לָהֶם בַּמִּדְבָּר? פֵּרֵשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא: יַעֲקֹב אָבִינוּ צָפָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת מִשְׁכָּן בַּמִּדְבָּר, וְהֵבִיא אֲרָזִים לְמִצְרַיִם וּנְטָעָם, וְצִוָּה לְבָנָיו לִטְּלָם עִמָּהֶם כְּשֶׁיֵּצְאוּ מִמִּצְרַיִם:
(ו) שֶׁ֖מֶן לַמָּאֹ֑ר בְּשָׂמִים֙ לְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים׃
מִשְׁחָא לְאַנְהָרוּתָא בּוּסְמַיָּא לְמִשְׁחָא דִרְבוּתָא וְלִקְטֹרֶת בּוּסְמַיָּא:
רש״ישֶׁ֖מֶן לַמָּאֹ֑ר. שֶׁמֶן זַיִת זַךְ לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד:
בְּשָׂמִים֙ לְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה. שֶׁנַּעֲשָׂה לִמְשֹׁחַ כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן וְהַמִּשְׁכָּן לְקַדְּשׁוֹ, וְהֻצְרְכוּ לוֹ בְשָׂמִים, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּכִי תִשָּׂא:
וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים. שֶׁהָיוּ מַקְטִירִין בְּכָל עֶרֶב וָבֹקֶר, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בִּוְאַתָּה תְּצַוֶּה, וּלְשׁוֹן קְטֹרֶת הַעֲלָאַת קִיטוֹר וְתִמְרַת עָשָׁן:

נביאים מלכים א ה׳: כ״ו-ל״א

ה (כו) וַֽיהֹוָ֗ה נָתַ֤ן חׇכְמָה֙ לִשְׁלֹמֹ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־ל֑וֹ וַיְהִ֣י שָׁלֹ֗ם בֵּ֤ין חִירָם֙ וּבֵ֣ין שְׁלֹמֹ֔ה וַיִּכְרְת֥וּ בְרִ֖ית שְׁנֵיהֶֽם׃
וַיָי יְהֵב חוּכְמְתָא לִשְׁלֹמֹה כְּמָא דְמַלֵיל לֵיהּ וַהֲוָה שְׁלָמָא בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה וּגְזָרוּ קְיַם תַּרְוֵיהוֹן:
(כז) וַיַּ֨עַל הַמֶּ֧לֶךְ שְׁלֹמֹ֛ה מַ֖ס מִכׇּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֣י הַמַּ֔ס שְׁלֹשִׁ֥ים אֶ֖לֶף אִֽישׁ׃
וּמַנֵי מַלְכָּא שְׁלֹמֹה מַסְקֵי מִסִין מִכָּל יִשְׂרָאֵל וַהֲוָה מַסְקֵי מִסִין תְּלָתִין אַלְפִין גַבְרָא:
רש״יוַיְהִ֣י הַמַּ֔ס. עוֹלֶה לְשָׂכָר שֶׁל שְׁלשִׁים אֶלֶף אִישׁ.
(כח) וַיִּשְׁלָחֵ֣ם לְבָנ֗וֹנָה עֲשֶׂ֨רֶת אֲלָפִ֤ים בַּחֹ֙דֶשׁ֙ חֲלִיפ֔וֹת חֹ֚דֶשׁ יִהְי֣וּ בַלְּבָנ֔וֹן שְׁנַ֥יִם חֳדָשִׁ֖ים בְּבֵית֑וֹ וַאֲדֹנִירָ֖ם עַל־הַמַּֽס׃ {ס}
וְשַׁלְחִינוּן לְלִבְנָן עַסְרָא אַלְפִין יַרְחָא מִשְׁתַּנַן יַרְחָא הֲווֹ בְּלִבְנָן תְּרֵין יַרְחִין גְבַר בְּבֵיתֵיהּ וַאֲדוֹנִירָם מְמַנָא עַל מַסְקֵי מִסִין:
רש״יחֲלִיפ֔וֹת. כְּמוֹ שֶׁמְּסַיֵּם וְאוֹמֵר: חֹדֶשׁ יִהְיוּ בַלְּבָנוֹן, כְּשֶׁהָיוּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ בְּתִשְׁרֵי בַּלְּבָנוֹן, וְהָעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ בְּבֵיתוֹ, בְּמַרְחֶשְׁוָן מִתְחַלְּפִים עֲשֶׂרֶת הָאֲלָפִים הַשְּׁנִיִּים וְיוֹצְאִים לִלְבָנוֹן, וְאֵלּוּ חוֹזְרִים לְבֵיתָם, וּבְכִסְלֵו יוֹצְאִים עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים הַשְּׁלִישִׁים וְיוֹצְאִים לִלְבָנוֹן, וְאֵלּוּ חוֹזְרִים לְבֵיתָם, וּבְטֵבֵת יוֹצְאִים הָרִאשׁוֹנִים וְחוֹזְרִים לִלְבָנוֹן, וְכֵן חוֹזְרִים חָלִילָה, נִמְצְאוּ כָּל עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים שֶׁבָּהֶם, חֹדֶשׁ בַּלְּבָנוֹן, וּשְׁנֵי חֳדָשִׁים בְּבֵיתָם.
עַל הַמַּֽס. לִגְבּוֹתוֹ.
(כט) וַיְהִ֧י לִשְׁלֹמֹ֛ה שִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶף נֹשֵׂ֣א סַבָּ֑ל וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֖לֶף חֹצֵ֥ב בָּהָֽר׃
וַהֲוָה לִשְׁלֹמֹה שַׁבְעִין אַלְפִין דְנַטְלִין בְּכַתְפָא וְתַמְנָן אַלְפִין דְפַסְלִין בְּטוּרָא:
רש״ישִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶף נֹשֵׂ֣א סַבָּ֑ל. לְהָבִיא הָאֲבָנִים מִן הָהָר לָעִיר, וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף הַחוֹצְבִים אוֹתָם בָּהָר, הֲרֵי מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף, וְכֻלָּם גֵּרִים גְּרוּרִים הָיוּ, שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ מֵחֲמַת גְּדֻלַּת שְׁלֹמֹה וְשֻׁלְחָנוֹ, וְכֵן כָּתוּב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים: וַיִּסְפֹּר שְׁלֹמֹה אֶת כָּל הַגֵּרִים וַיִּמְצָאֵם מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וַיַּעַשׂ מֵהֶם שִׁבְעִים אֶלֶף וְגוֹ'.
(ל) לְ֠בַ֠ד מִשָּׂרֵ֨י הַנִּצָּבִ֤ים לִשְׁלֹמֹה֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַמְּלָאכָ֔ה שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֑וֹת הָרֹדִ֣ים בָּעָ֔ם הָעֹשִׂ֖ים בַּמְּלָאכָֽה׃ {ס}
בַּר מֵרַבָּנֵי אִיסְטַרְטִיגַיָא דִמְמַנַן עַל עֱבִידְתָּא דִשְׁלֹמֹה תְּלָתָא אַלְפִין וּתְלַת מְאָה דִמְפַלְחִין בְּעַמָא דְעָבְדִין בַּעֲבִידְתָּא:
רש״ימִשָּׂרֵ֨י הַנִּצָּבִ֤ים. נוֹגְשִׂים וּנְצִיבִים עַל עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה.
שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֑וֹת. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים הוּא אוֹמֵר: וְשֵׁשׁ מֵאוֹת, אוֹמֵר אֲנִי, שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלשׁ מֵאוֹת הָיוּ מְמֻנִּים עַל מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף, שֶׁכָּל אֶחָד מְמֻנֶּה עַל אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה וְיוֹתֵר, וְהַשְּׁלשׁ מֵאוֹת שֶׁנּוֹסָפִים בְּדִבְרֵי הַיָּמִים, הָיוּ מְמֻנִּים עַל כֻּלָּם, שֶׁכָּל אֶחָד מְמֻנֶּה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְיוֹתֵר. וְתֵדַע, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ עוֹד שְׁנֵי כְתוּבִים בְּדָבָר זֶה, וּמַכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ בְּסֵפֶר זֶה: אֵלֶּה שָׂרֵי הַנִּצָּבִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה חֲמִשִּׁים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים הוּא אוֹמֵר: מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים, הֲרֵי אַרְבַּע מִקְרָאוֹת מַכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה. אֲבָל יֵשׁ לָנוּ לְפָרֵשׁ, שֶׁבַּמִּקְרָאוֹת הָאַחֲרוֹנִים מְמֻנִּים עַל כֻּלָּן, וְלִשְׁלֹמֹה הָיוּ אֵלּוּ הַגֵּרִים לִהְיוֹת לְנוֹשֵׂא סַבָּל וְלַחֲצֹב אֲבָנִים בָּהָר, וְיִהְיוּ לוֹ שְׁאָר עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְעָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת, שֶׁהֵם אֶזְרָחִיִּים, שֶׁאֵלּוּ הַכְּתוּבִים אֲמוּרִים שָׁם. וּבְסֵפֶר מְלָכִים מָנָה אֶת הַנְּצִיבִים הַגֵּרִים שְׁנֵי מִנְיָנִים, שָׂרֵי הָאַרְבָּעִים וְהַחֲמִשָּׁה לְבַדָּם, וְהַשְּׁלשׁ מֵאוֹת הַחֲשׁוּבִים צֵרֵף עִם מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים שֶׁהָיוּ מְמֻנִּים עַל עוֹשֵׂי עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת, וּמָנָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׂרִים, וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים מָנָה כָּל נְצִיבֵי הַגֵּרִים לְעַצְמָם, הַגְּדוֹלִים עִם הַקְּטַנִּים שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת, וְכֻלָּן גֵּרִים, וּנְצִיבֵי עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים, מָנָה לְעַצְמָן.
הָרֹדִ֣ים בָּעָ֔ם הָעֹשִׂ֖ים בַּמְּלָאכָֽה. הַנּוֹגְשִׂים אֶת הָעָם עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה.
(לא) וַיְצַ֣ו הַמֶּ֡לֶךְ וַיַּסִּ֩עוּ֩ אֲבָנִ֨ים גְּדֹל֜וֹת אֲבָנִ֧ים יְקָר֛וֹת לְיַסֵּ֥ד הַבָּ֖יִת אַבְנֵ֥י גָזִֽית׃
וּפַקֵיד מַלְכָּא וַעֲקָרוּ אַבְנִין רַבְרְבָן אַבְנִין יְקָרָן לְשַׁכְלָלָא בֵיתָא אַבְנִין פְּסִילָן:
רש״יוַיַּסִּ֩עוּ֩. מִן הָהָר, לְשׁוֹן עֲקִירָה.
אֲבָנִ֧ים יְקָר֛וֹת. כְּבֵדוֹת.
אַבְנֵ֥י גָזִֽית. נִפְסָלוֹת וּמְסֻתָּתוֹת. וְאִם תֹּאמַר וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ, פֵּרוּשׁ שֶׁכְּלִי בַּרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁהָיָה מְסַתֵּת מִבַּחוּץ, וּמַכְנִיס וּבוֹנֶה מִבִּפְנִים (סוטה מח ב).

כתובים משלי ט״ז: כ״ט-י״ז: א׳

טז (כט) אִ֣ישׁ חָ֭מָס יְפַתֶּ֣ה רֵעֵ֑הוּ וְ֝הוֹלִיכ֗וֹ בְּדֶ֣רֶךְ לֹא־טֽוֹב׃
גַבְרָא חֲטוֹפָא מְשַׁרְגֵג חַבְרֵיהּ מוֹבִיל לֵיהּ בְּאָרְחָא דְלָא שַׁפִּירָא:
רש״יעוֹצֶה עֵינָיו. לְשׁוֹן קְרִיצָה, וְכֵן ״אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי״ (תהילים לב: ח):
וּמוֹשֵׁל בְּרוּחוֹ. כּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ (אבות ד: א):
וּמֵה׳ כָּל מִשְׁפָּטוֹ. לִבְרוֹר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד חֶלְקוֹ:
(ל) עֹצֶ֣ה עֵ֭ינָיו לַחְשֹׁ֣ב תַּהְפֻּכ֑וֹת קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו כִּלָּ֥ה רָעָֽה׃
רָמַז בְּעַיְנוֹי וְחָשֵׁב הֲפִכָתָא גָזֵים בְּשִׂפְוָתֵיהּ וְגָמַר בִּישְׁתָא:
רש״יכִּלָּ֥ה רָעָֽה. כְּמוֹ ״כִּי כָלְתָה אֵלָיו הָרָעָה וְגוֹמֵר״ (אסתר ז: ז), וְגוֹרֵם לָבֹא רָעָה לָעוֹלָם:
(לא) עֲטֶ֣רֶת תִּפְאֶ֣רֶת שֵׂיבָ֑ה בְּדֶ֥רֶךְ צְ֝דָקָ֗ה תִּמָּצֵֽא׃
כְּלִילָא דְשַׁבְהִירָא סֵיבוּתָא בְּאָרְחָא דְצִדְקְתָא מִשְׁתַּכְּחָא:
רש״יבְּדֶ֥רֶךְ צְ֝דָקָ֗ה תִּמָּצֵֽא. עַל יְדֵי הַצְּדָקָה מַאֲרִיכִין יְמֵיהֶם:
(לב) ט֤וֹב אֶ֣רֶךְ אַ֭פַּיִם מִגִּבּ֑וֹר וּמֹשֵׁ֥ל בְּ֝רוּח֗וֹ מִלֹּכֵ֥ד עִֽיר׃
טָב נְגִיד אַפֵּי רוּחָא מִן גִבָּרָא וּדְמַכְבֵּישׁ נַפְשֵׁיהּ טָב מִן הוּא דְאָחֵד מְדִינְתָּא:
(לג) בַּ֭חֵיק יוּטַ֣ל אֶת־הַגּוֹרָ֑ל וּ֝מֵיְהֹוָ֗ה כׇּל־מִשְׁפָּטֽוֹ׃
בְּעוּבָא דְעִצְתָּא נָפְלָא פִּצְתָּא וּמִן אֱלָהָא נְפַק דִינֵיהּ:
רש״יבַּ֭חֵיק יוּטַ֣ל אֶת הַגּוֹרָ֑ל. בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ אָדָם מֵטִיל גּוֹרָל:
יז (א) ט֤וֹב פַּ֣ת חֲ֭רֵבָה וְשַׁלְוָה־בָ֑הּ מִ֝בַּ֗יִת מָלֵ֥א זִבְחֵי־רִֽיב׃
טָבָא הִיא לַחְמָא שְׁרִבְתָּא וְשַׁלְוָתָא בָהּ מִן בֵּיתָא דְמָלֵי דִבְחֵי דִדְיָנָא:
רש״יט֤וֹב פַּ֣ת חֲ֭רֵבָה וְשַׁלְוָה בָ֑הּ. טוֹב הָיָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲרִיב בֵּיתוֹ וְעִירוֹ, וְהָיָה בְשַׁלְוָה מֵעֲבֵירוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל:
מִ֝בַּ֗יִת מָלֵ֥א זִבְחֵי רִֽיב. שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין זִבְחֵי רִיב בְּבֵיתוֹ:

משנה משנה דמאי ב׳

א. וְאֵלּוּ דְבָרִים מִתְעַשְּׂרִין דְּמַאי בְּכָל מָקוֹם. הַדְּבֵלָה, וְהַתְּמָרִים, וְהֶחָרוּבִים, הָאֹרֶז, וְהַכַּמּוֹן. הָאֹרֶז שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ, כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ מִמֶּנּוּ פָּטוּר:
ברטנורהוְאֵלּוּ דְבָרִים. בְּכָל מָקוֹם. אֲפִלּוּ מִכְּזִיב וּלְהַלָּן אִם לְקָחָן מֵעַם הָאָרֶץ, דִּבְיָדוּעַ שֶׁמֵּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בָּאוּ דְּמִנְכְּרֵי, שֶׁאֵין דֻּגְמָתָן אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
וְהָאֹרֶז שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ מִמֶּנּוּ פָּטוּר. אֲפִלּוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דְּמִנְכַּר טְפֵי וְלֹא אָתֵי לְאַחְלוּפֵי בְּאֹרֶז שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל שְׁאָר דְּבָרִים הַנִּזְכָּרִים בְּמַתְנִיתִין אִיכָּא מִנַּיְהוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דְּדָמוּ לְאוֹתָן שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ, אֶלָּא דְּהַנְהוּ דַּחֲשִׁיבֵי שֶׁדֶּרֶךְ לְנָשְׂאָם מִתּוֹךְ חֲשִׁיבוּתָן לִמְקוֹמוֹת שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בָהֶן, בָּעוּ עִשּׂוּרֵי, דִּבְיָדוּעַ שֶׁמֵּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵן:
עיקר תוספות יום טוב(א) לְשׁוֹן הָרַ"מ, בֵּין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְאִם כֵּן פֵּרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּצְאוּ לְחוּץ לָאָרֶץ חַיָּבִין בִּתְרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר:
(ב) וְאֵין רְצוֹנוֹ בְּאֵלּוּ הַמִּינִים הַמִּין כֻּלּוֹ, אֶלָּא חֵלֶק יָדוּעַ מֵאוֹתוֹ הַמִּין שֶׁלֹּא יִמָּצֵא כָמוֹהוּ אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּלְבָד, וְעַל כֵּן יִתְחַיֵּב בּוֹ דְּמַאי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא. הָרַ"מ:
ב. הַמְקַבֵּל עָלָיו לִהְיוֹת נֶאֱמָן, מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא אוֹכֵל, וְאֶת שֶׁהוּא מוֹכֵר, וְאֶת שֶׁהוּא לוֹקֵחַ, וְאֵינוֹ מִתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הַמִּתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ נֶאֱמָן. אָמְרוּ לוֹ, עַל עַצְמוֹ אֵינוֹ נֶאֱמָן, כֵּיצַד יְהֵא נֶאֱמָן עַל שֶׁל אֲחֵרִים:
ברטנורהלִהְיוֹת נֶאֱמָן. עַל הַמַּעַשְׂרוֹת וְלֹא יִהְיוּ פֵּרוֹתָיו דְּמַאי מִכָּאן וְאֵילָךְ:
אֶת שֶׁהוּא לוֹקֵחַ. עַל מְנָת לִמְכֹּר, דְּאִלּוּ עַל מְנָת לֶאֱכֹל הָא תָּנָא רֵישָׁא מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא אוֹכֵל:
וְאֶת שֶׁהוּא מוֹכֵר. מִפֵּרוֹת קַרְקְעוֹתָיו:
עַל עַצְמוֹ אֵינוֹ נֶאֱמָן. שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹכֵל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְתֻקָּן כְּשֶׁהוּא מִתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר שֶׁאֵינוֹ מַפְסִיד נֶאֱמָנוּתוֹ בְּכָךְ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
עיקר תוספות יום טוב(ג) שֶׁהוּא כוּ'. וְצָרִיךְ שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו דְּבָרִים אֵלּוּ. וּכְשֶׁיָּבֹאוּ עֵדִים שֶׁקִּבֵּל דְּבָרִים אֵלֶּה בָּרַבִּים וְשֶׁהוּא רָגִיל בָּהֶם תָּמִיד הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן. הָרַ"מ:
(ד) שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן שֶׁיֹּאמַר כִּי מַה שֶּׁאָכַלְתִּי עִמּוֹ הָיָה מְעֻשָּׂר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹגֵעַ בְּעֵדוּתוֹ. הָרַ"מ:
ג. הַמְקַבֵּל עָלָיו לִהְיוֹת חָבֵר, אֵינוֹ מוֹכֵר לְעַם הָאָרֶץ לַח וְיָבֵשׁ, וְאֵינוֹ לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ לַח, וְאֵינוֹ מִתְאָרֵח אֵצֶל עַם הָאָרֶץ, וְלֹא מְאָרְחוֹ אֶצְלוֹ בִּכְסוּתוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף לֹא יְגַדֵּל בְּהֵמָה דַקָּה, וְלֹא יְהֵא פָרוּץ בִּנְדָרִים וּבִשְׂחוֹק, וְלֹא יְהֵא מִטַּמֵּא לְמֵתִים, וּמְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. אָמְרוּ לוֹ, לֹא בָאוּ אֵלּוּ לַכְּלָל:
ברטנורהלִהְיוֹת חָבֵר. לְעִנְיַן טָהֳרוֹת, דְּהַיְנוּ פָּרוּשׁ, וְיִהְיוּ בְגָדָיו וּמַשְׁקִים שֶׁלּוֹ טְהוֹרִים. וַאֲפִלּוּ תַּלְמִיד חָכָם אֵינוֹ נֶאֱמָן לְעִנְיַן טָהֳרוֹת עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו דִּבְרֵי חֲבֵרוּת, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה זָקֵן וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה. וְהַמְקַבֵּל עָלָיו דִּבְרֵי חֲבֵרוּת צָרִיךְ לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם וְאַחַר כָּךְ יִהְיוּ בְּגָדָיו וּמַשְׁקִים שֶׁלּוֹ טְהוֹרִים. וְאֵין קַבָּלַת דִּבְרֵי חֲבֵרוּת בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה חֲבֵרִים, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה הַמְקַבֵּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין צָרִיךְ בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲחֵרִים מְקַבְּלִים לְפָנָיו:
לַח וְיָבֵשׁ. דְּאֵין מוֹסְרִים טָהֳרוֹת לְעַם הָאָרֶץ, שֶׁאָסוּר לִגְרֹם טֻמְאָה לְחֻלִּין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
וְאֵין לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ לַח. אֲבָל יָבֵשׁ לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ, שֶׁלֹּא הֻכְשַׁר לְקַבֵּל טֻמְאָה כָּל זְמַן שֶׁלֹּא בָא עָלָיו מַשְׁקֶה. וְנֶאֱמָן עַם הָאָרֶץ לוֹמַר הַפֵּרוֹת הַלָּלוּ לֹא הֻכְשְׁרוּ, אֲבָל אֵינוֹ נֶאֱמָן לוֹמַר הֻכְשְׁרוּ אֲבָל לֹא נִטְמְאוּ:
וְלֹא יִתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ. שֶׁלֹּא יִטָּמֵּא וְיָבֹא וִיטַמֵּא טָהֳרוֹת:
וְלֹא מְאָרְחוֹ. לְעַם הָאָרֶץ:
אֶצְלוֹ בִּכְסוּתוֹ. דִּכְסוּת עַם הָאָרֶץ טֻמְאָתוֹ חֲמוּרָה מִטֻּמְאַת עַם הָאָרֶץ עַצְמוֹ, דְּחַיְשִׁינַן שֶׁמָּא יָשְׁבָה עֲלֵיהֶן אִשְׁתּוֹ נִדָּה, וּבִגְדֵי עַם הָאָרֶץ מִדְרָס לַפְּרוּשִׁים. אִי נַמִּי לְכָךְ אָמְרוּ לֹא מְאָרְחוֹ אֶצְלוֹ בִּכְסוּתוֹ, דְּמִמַּגַּע עַצְמוֹ יָכוֹל לִזָּהֵר טְפֵי מִמַּגַּע כְּסוּתוֹ:
אַף לֹא יְגַדֵּל בְּהֵמָה דַקָּה. שֶׁאָסוּר לְגַדֵּל בְּהֵמָה [דַקָּה] בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יִרְעוּ בִּשְׂדוֹת אֲחֵרִים:
וְלֹא יְהֵא פָרוּץ בִּנְדָרִים. שֶׁסּוֹפוֹ לָבֹא לִידֵי חִלּוּל:
וְלֹא יְהֵא פָרוּץ בִּשְׂחוֹק. דִּשְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ מַרְגִּילִין אֶת הָאָדָם לְעֶרְוָה:
וּמְשַׁמֵּשׁ. תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ:
לֹא בָאוּ אֵלּוּ לַכְּלָל. דְּאֵין עִנְיָנָם נוֹגֵעַ לְטָהֳרוֹת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
עיקר תוספות יום טוב(ה) חָבֵר. נִקְרָא תַּלְמִיד חָכָם, וְכֵן יִקְרְאוּ לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים חֲבֵרִים, וְנִקְרְאוּ בְזֶה הַשֵּׁם כִּי חֶבְרָתָם זֶה לָזֶה חֶבְרָה נֶאֱמֶנֶת כִּי הִיא חֲבוּרָה לְשֵׁם שָׁמַיִם. הָרַ"מ:
(ו) לִכְאוֹרָה נִרְאֶה דְּאִיכָּא בֵּינַיְהוּ דְּזָקֵן וְתַלְמִיד חָכָם, דְּתַלְמִיד חָכָם אַף עַל פִּי שֶׁאֵין צָרִיךְ בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה צָרִיךְ לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם. אֲבָל הַזָּקֵן אֵין צָרִיךְ גַּם לָזֶה, אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן. עַיֵּן בְּכוֹרוֹת דַּף ל: וְעַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ז) דְּהָא דְּאֵין עַם הָאָרֶץ נֶאֱמָן לוֹמַר שֶׁלֹּא נִטְמְאוּ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל וְיֶשְׁנוֹ בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת, לְפִי שֶׁאֵין בְּקִיאִין בְּדִקְדּוּקֵי טָהֳרוֹת וְטֻמְאוֹת, הִלְכָּךְ לְעִנְיַן שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרוּ נֶאֱמָן שֶׁאֵין זֶה צָרִיךְ לְשׁוּם בְּקִיאוּת לְדַקְדֵּק. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ח) אֲפִלּוּ עִשֵּׂר אֶת פֵּרוֹתָיו לְפָנָיו:
ד. הַנַּחְתּוֹמִים, לֹא חִיְּבוּ אוֹתָם חֲכָמִים לְהַפְרִישׁ אֶלָּא כְדֵי תְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה. הַחֶנְוָנִים אֵינָן רַשָּׁאִין לִמְכֹּר אֶת הַדְּמַאי. כָּל הַמַּשְׁפִּיעִין בְּמִדָּה גַסָּה, רַשָּׁאִין לִמְכֹּר אֶת הַדְּמַאי. אֵלּוּ הֵן הַמַּשְׁפִּיעִין בְּמִדָּה גַסָּה, כְּגוֹן הַסִּיטוֹנוֹת וּמוֹכְרֵי תְבוּאָה:
ברטנורההַנַּחְתּוֹמִים. נַחְתּוֹם חָבֵר שֶׁלָּקַח תְּבוּאָה מֵעַם הָאָרֶץ שֶׁהִיא דְּמַאי לֹא חִיְּבוּ אוֹתוֹ חֲכָמִים לְהַפְרִישׁ:
אֶלָּא כְדֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר. שֶׁהִיא אֶחָד מִמֵּאָה, אֲבָל לֹא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, מִתּוֹךְ שֶׁשּׁוֹטְרֵי הַמֶּלֶךְ וְנוֹגְשָׂיו חוֹבְטִים אוֹתָם בְּכָל שָׁעָה וְאוֹמְרִים לָהֶם מִכְרוּ בְּזוֹל לֹא הִטְרִיחוּ עֲלֵיהֶם חֲכָמִים בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁטָּרְחוֹ מְרֻבֶּה שֶׁצָּרִיךְ לְאָכְלוֹ בִּירוּשָׁלַיִם. וְדַוְקָא כְּשֶׁמּוֹכֵר לְחָבֵר, שֶׁהַלּוֹקֵחַ יַפְרִישׁ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אֲבָל אִם מוֹכֵר לְעַם הָאָרֶץ חַיָּב לְהַפְרִישׁ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קֹדֶם שֶׁיִּמְכֹּר:
הַחֶנְוָנִים. שֶׁמּוֹכְרִים מְעַט מְעַט בֶּחָנוּת, אֵינָן רַשָּׁאִין לִמְכֹּר אֶת הַדְּמַאי, הוֹאִיל וְהֵן מִשְׂתַּכְּרִים הַרְבֵּה, עֲלֵיהֶם מֻטָּל לְתַקֵּן. אִי נַמִּי מִפְּנֵי שֶׁרְגִילִין לִמְכֹּר לְתִינוֹקוֹת, שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ הַתִּינוֹקוֹת דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְתֻקָּן:
כָּל הַמַּשְׁפִּיעִים. שֶׁמּוֹכְרִים בְּשֶׁפַע הַרְבֵּה בְּיַחַד:
בְּמִדָּה גַסָּה. לְקַמָּן מְפָרֵשׁ כַּמָּה הִיא מִדָּה גַסָּה:
רַשָּׁאִין לִמְכֹּר אֶת הַדְּמָאי. דֶּרֶךְ הַמּוֹכְרִים הַרְבֵּה בְּיַחַד לְהוֹסִיף עַל הַמִּדָּה, וּלְכָךְ נִקְרְאוּ מַשְׁפִּיעִים, שֶׁעוֹשִׂין מִדָּה גְדוּשָׁה וּמוֹסִיפִים עַל הַמִּדּוֹת. וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא הִטִּילוּ עֲלֵיהֶם לְהַפְרִישׁ אֶת הַדְּמַאי, אֶלָּא עַל הַלּוֹקֵחַ מֵהֶם:
סִיטוֹנוֹת. הֵם הַסּוֹחֲרִים הַגְּדוֹלִים הַקּוֹנִים תְּבוּאָה מִבַּעֲלֵי הַתְּבוּאָה וּמוֹכְרִים אוֹתָהּ לַחֶנְוָנִים בְּמִדָּה גַסָּה:
עיקר תוספות יום טוב(ט) הַנַּחְתּוֹמִים. וּלְקַמָּן בְּרֵישׁ פֶּרֶק ה'‏ מְפָרֵשׁ דְּהָכָא בְּמוֹכְרִים בְּמִדָּה דַקָּה עָסְקִינַן וּמִתְּרֵי טַעֲמֵי דִּמְפָרֵשׁ הָכָא בְּחֶנְוָנִים. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(י) וְהָא דִתְנַן לְעֵיל דְּאֵין חָבֵר רַשַּׁאי לִמְכֹּר לְעַם הָאָרֶץ, אֶפְשָׁר לוֹמַר דְּחָבֵר דְּהָכָא לָאו דַּוְקָא אֶלָּא דְּנֶאֱמָן לְמַעַשְׂרוֹת. וְעוֹד יֵשׁ לוֹמַר דְּאַתְיָא אַלִּיבָּא דְמַאן דְּאָמַר דְּמֻתָּר לִגְרֹם טֻמְאָה כוּ':
(יא) סִיטוֹן. בִּלְשׁוֹן יָוָן חִטִּין וּמִשּׁוּם שֶׁקּוֹנֶה הַרְבֵּה חִטִּין בְּיַחַד קוֹרֵא לוֹ סִיטוֹן. רַשְׁבַּ"ם. וְעַל זֶה נִקְרָא כָּל תַּגָּר גָּדוֹל סִיטוֹן:
ה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִמָּדֵד בְּגַסָּה וּמְדָדוֹ בְדַקָּה, טְפֵלָה דַקָּה לַגַּסָּה. אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִמָּדֵד בְּדַקָּה וּמָדַד בַּגַסָּה, טְפֵלָה גַסָּה לַדַּקָּה. אֵיזוֹ הִיא מִדָּה גַסָּה, בְּיָבֵשׁ, שְׁלשֶׁת קַבִּין, וּבְלַח, דִּינָר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, סַלֵּי תְאֵנִים וְסַלֵּי עֲנָבִים וְקֻפּוֹת שֶׁל יָרָק, כָּל זְמַן שֶׁהוּא מוֹכְרָן אַכְסָרָה, פָּטוּר:
ברטנורהאֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִמָּדֵד בְּדַקָּה וּמְדָדוֹ בְגַסָּה. גָּרְסִינַן:
טְפֵלָה דַקָּה לַגַּסָּה. וּפָטוּר כְּשֶׁהוּא מוֹכֵר בְּגַסָּה, וְלֹא אָמְרִינַן כֵּיוָן דְּדַרְכּוֹ לָמוֹד בַּדַּקָּה חַיָּב אַף כְּשֶׁמּוֹדֵד בַּגַּסָּה:
וּבְלַח דִּינָר. מִדָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַה שֶּׁהוּא שָׁוֶה דִינָר. לְפִי שֶׁלֹּא הָיְתָה מִדָּה יְדוּעָה לַלַּח, שֶׁהַשַּׁעַר מִשְׁתַּנֶּה תָּמִיד, לְכָךְ שִׁעֲרוּ בְדָמִים:
אַכְסָרָה. לֹא בְמִדָּה וְלֹא בְמִשְׁקָל אֶלָּא לְפִי הָאֹמֶד, פָּטוּר, דַּהֲוֵי כְּמוֹכֵר בְּגַסָּה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
עיקר תוספות יום טוב(יב) פֵּרוּשׁ גִּירְסָא הַמְהֻפָּךְ. כָּל הַדְּבָרִים שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִמְכֹּר בְּגַסָּה מֻתָּר לוֹ לְמָכְרָן דְּמַאי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מוֹדֵד בְּדַקָּה, וְזֶה שֶׁאָמַר טְפֵלָה דַקָּה לַגַּסָּה. וְאִם הַדָּבָר נִמְכָּר מִמַּה שֶּׁדֶּרֶךְ לִמְדֹּד בְּמִדָּה דַקָּה אֵינוֹ מֻתָּר לְמָכְרוֹ דְּמַאי אֲפִלּוּ לִמְדֹּד בְּמִדָּה גַסָּה, שֶׁרַבִּי מֵאִיר הוֹלֵךְ אַחַר דָּבָר הַנִּמְכָּר. הָרַ"מ:
(יג) דְּרַבִּי מֵאִיר הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמְּדִידָה הֵיאַךְ הִיא וְלֹא אַחַר הַדָּבָר הַנִּמְכָּר מַה שֶּׁהוּא:
(יד) דִּינָר. שִׁעוּרוֹ שִׁשָּׁה זוּזִים מִכֶּסֶף, וּמִשְׁקַל כָּל זוּז שִׁשָּׁה עָשָׂר שְׂעוֹרִים, הָרַ"מ. וְזוּז שֶׁכָּתַב רְצוֹנוֹ לוֹמַר מָעָה:

גמרא ברכות י׳ ב: כ״א-כ״ח

אָמַר אַבַּיֵּי וְאִיתֵימָא רִבִּי יִצְחָק הָרוֹצֶה לֵיהָנוֹת יֶהֱנֶה כֶּאֱלִישָׁע וְשֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לֵיהָנוֹת אַל יֶהֱנֶה כִּשְׁמוּאֵל הָרָמָתִי שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א' ז') וּתְשׁוּבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי שָׁם בֵּיתוֹ וְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁהָלַךְ שָׁם בֵּיתוֹ עִמּוֹ. וַתֹּאמֶר אֶל אִישָׁהּ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי חֲנִינָא מִכָּאן שֶׁהָאִשָּׁה מַכֶּרֶת בְּאוֹרְחִין יוֹתֵר מִן הָאִישׁ. קָדוֹשׁ הוּא מְנָא יָדְעָה רַב וּשְׁמוּאֵל חָד אָמַר שֶׁלֹּא רָאֲתָה זְבוּב עוֹבֵר עַל שֻׁלְחָנוֹ וְחָד אָמַר סָדִין שֶׁל פִּשְׁתָּן הִצִיעָה עַל מִטָּתוֹ וְלֹא רָאֲתָה קֶרִי עָלָיו. קָדוֹשׁ הוּא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי חֲנִינָא הוּא קָדוֹשׁ וּמְשָׁרְתוֹ אֵינוֹ קָדוֹשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וַיִּגַשׁ גֵּיחֲזִי לְהָדְפָהּ אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי חֲנִינָא שֶׁאֲחָזָהּ בְּהוֹד יָפְיָה. עוֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא מִשּׁוּם רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב כָּל הַמְאָרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמְהַנֵּהוּ מִנְכָסָיו מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מַקְרִיב תְּמִידִין. וְאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי חֲנִינָא מִשּׁוּם רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אַל יַעֲמוֹד אָדָם בְּמָקוֹם גָבוֹהַּ וְיִתְפַּלֵּל אֶלָּא בְמָקוֹם נָמוּךְ וְיִתְפַּלֵּל שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ק''ל) מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'. תַּנְיָא נַמֵּי הֲכִי לֹא יַעֲמוֹד אָדָם לֹא עַל גַּבֵּי כִּסֵּא וְלֹא עַל גַּבֵּי שְׁרַפְרַף וְלֹא בְמָקוֹם גָּבוֹהַּ וְיִתְפַּלֵּל אֶלָּא בְמָקוֹם נָמוּךְ וְיִתְפַּלֵּל לְפִי שֶׁאֵין גַּבְהוּת לִפְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (שם) מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה' וּכְתִיב (שם ק''ב) תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטוֹף. וְאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי חֲנִינָא מִשּׁוּם רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּין רַגְלָיו שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל א') וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה:
רש״יהרוצה להנות – משל אחרים:
יהנה – ואין איסור בדבר:
כאלישע – כמו שמצינו באלישע שנהנה:
והרוצה שלא להנות – משל אחרים:
אל יהנה – ואין בדבר לא משום גסות רוח ולא משום שנאה:
כשמואל הרמתי – כמו שמצינו בשמואל הרמתי שלא רצה להנות:
כי שם ביתו – לעיל מיניה כתיב והיה מדי שנה בשנה וסבב בית אל והמצפה ושפט את ישראל וסמיך ליה ותשובתו הרמתה כי שם ביתו וכי איני יודע ששם ביתו אלא אכולהו מקומות דקרא דלעיל מיניה קאי שכל מקום שהיה הולך שם היה נושא כל כלי תשמישי בית עמו ואהל חנייתו שלא להנות מן אחרים:
בהוד יפיה – בדדיה:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץאמר אביי, ואיתימא [ויש אומרים] שאמר זאת ר' יצחק: אדם גדול הרוצה להנות מנדבת לבם של מכבדיו — יהנה, ואין פסול בדבר, כאלישע שנהנה מן השונמית ומאחרים. ושאינו רוצה להנות — אל יהנה, כמו שנהג שמואל הרמתי שלא נהנה מן הבריות כלל. ומניין לנו? — שנאמר: "ותשובתו הרמתה כי שם ביתו ושם שפט את ישראל ויבן שם מזבח לה'" (שמואל א' ז, יז). וכך ביאר ואמר ר' יוחנן: שכל מקום שהלך שם שמואל — ביתו עמו, שלקח עמו את כל הנצרך לו כדי שלא יהנה מן הציבור. ויכול אדם לבחור בכל אחת מדרכים אלה.
עוד מסופר בענין השונמית: "ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא עובר עלינו תמיד" (מלכים ב ד, ט), אמר ר' יוסי בר' חנינא: מכאן שהאשה מכרת באורחין יותר מן האיש, שהרי השונמית הכירה לפני בעלה בגדולת הנביא.
ועוד בענין זה, השונמית אומרת "קדוש הוא" ושואלים: מנא [מנין] ידעה שכן הוא? בכך נחלקו רב ושמואל. חד [אחד מהם] אמר: שלא ראתה זבוב עובר על שלחנו, וחד [ואחד מהם] אמר: סדין של פשתן הציעה על מטתו ואף שהפשתן לבן ביותר וכל כתם נראה עליו לא ראתה קרי עליו אף שעלול הדבר להתארע לאדם.
מהדגשת הדברים בפסוק זה "קדוש הוא" לומד ר' יוסי בר' חנינא כי השונמית רמזה בכך: הוא קדוש ואולם משרתו גיחזי אינו קדוש, שלא ראתה בו כל סימן קדושה (עיון יעקב). וגם כאן הכירה כראוי, וכפי שנאמר לאחר זמן: "ויגש גיחזי להדפה" (שם ד, כז), ואמר ר' יוסי בר' חנינא: שאחזה בהוד יפיה, כלומר, כשדחף אותה אחזה בדדיה, בדרך פריצות.
על דברי הפסוק "כי איש אלהים קדוש הוא עובר עלינו תמיד" (שם ד, ט), אמר ר' יוסי בר' חנינא משום (בשם) ר' אליעזר בן יעקב: מפסוק זה למדים בדרך רמז שכל המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומהנהו מנכסיו — מעלה עליו הכתוב כאילו מקריב תמידין. ש"איש אלהים עובר עלינו תמיד", הרי זה כמו "תמיד".
ד ועוד בדיני התפילה, אמר ר' יוסי בר' חנינא משום (בשם) ר' אליעזר בן יעקב: אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל, אלא במקום נמוך ויתפלל. ורמז לדבר ממה שנאמר: "ממעמקים קראתיך ה'" (תהלים קל, א).

זוהר ספר הזהר, תרומה י׳

זַכָּאָה עַמָּא קַדִּישָׁא דְמָארֵיהוֹן בָּעֵי עָלוֹן וְקָרָא לוֹן לְקָרְבָא לוֹן לְגַבֵּיהּ כְּדֵין עַמָּא קַדִּישָׁא בָעָאן לְאִתְחַבְּרָא וּלְאַעֲלָא בְּבֵי כְנִשְׁתָּא. וְכָל מָאן דְּאַקְדִּים בְּקַדְמֵיתָא אִתְחַבַּר בִּשְׁכִינְתָּא בְּחִבּוּרָא חָדָא. תָּא חֲזֵי הַהוּא קַדְמָאָה דְאִשְׁתְּכַח בְּבֵי כְנִשְׁתָּא (וְאוֹרִיךְ בְּבֵי כִנְשְׁתָּא) זַכָּאָה חוּלְקֵיהּ דְּאִיהוּ קַיְימָא בְדַרְגָּא דְצַדִיק בַּהֲדֵי שְׁכִינְתָּא. וְדָא אִיהוּ רָזָא (משלי ח') וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאוּנְנִי דָא סָלִיק בִּסְלִיקוּ עִלָּאָה. וְאִי תֵימָא הָא תָנֵינָן בְּשַׁעְתָּא דְקֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתֵי לְבֵי כְנִשְׁתָּא וְלָא אַשְׁכַּח תַּמָּן עֲשָׂרָה מִיַּד כּוֹעֵס וְאַתְּ אָמְרַת הַהוּא חָד דְּאַקְדִּים אִתְחַבָּר בִּשְׁכִינְתָּא וְקַיְימָא בְדַרְגָּא דְצַדִּיק. אֶלָּא לְמַלְכָּא דְשָׁדַר לְכָל בְּנֵי מָתָא דְּיִשְׁתַּכְּחוּן עִמֵּיהּ בְּיוֹם פְּלָן בְּדוֹךְ פְּלָן. עַד דַּהֲווֹ מְזַמְּנֵי גַרְמַיְיהוּ אִנּוּן בְּנֵי מָתָא אַקְדִּים חַד וְאָתָא לְהַהוּא אֲתַר. בֵּין כָּךְ, וּבֵין כָּךְ אָתָא מַלְכָּא אַשְׁכַּח לְהַהוּא בַר נַשׁ דְּאַקְדִּים תַּמָּן אָמַר לֵיהּ פְּלַן בְּנֵי מָתָא אָן אִנּוּן. אָמַר לֵיהּ מָארִי אֲנָא אַקְדִּימְנָא מִנַּיְיהוּ וְהָא אִנּוּן אָתָאן אֲבַתְרָאי לְפִקּוּדָא דְמַלְכָּא. כְּדֵין טָב בְּעֵינֵי מַלְכָּא וְיָתִיב תַּמָּן בַּהֲדֵיהּ וְאִשְׁתָּעֵי עִמֵּיהּ וְאִתְעֲבִיד רְחִימָא דְמַלְכָּא. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אָתוּ כָּל עַמָּא וְאִתְפְּיַיס מַלְכָּא עִמְּהוֹן וְשָׁדַר לוֹן לִשְׁלָם. אֲבָל אִי אִנּוּן בְּנֵי מָתָא לָא אַתְיָין וְחַד לָא אַקְדִּים לְאִשְׁתָּעֵי קָמֵי מַלְכָּא לְאַחֲזָאָה בְגְינַיְיהוּ דְּהָא כֻלְּהוּ אַתְיָין מִיַּד כָּעִיס וְרָגִיז מַלְכָּא. אוֹף הָכָא כִּיוַן דְּחַד אַקְדִּים וְאִשְׁתְּכַח בְּבֵי כְנִשְׁתָּא וּשְׁכִינְתָּא אַתְיָיא וְאַשְׁכַּח לֵיהּ כְּדֵין אִתְחֲשִׁיב כְּאִלּוּ כֻלְּהוּ אִשְׁתְּכָחוּ תַמָּן דְּהָא דָא אוֹרִיךְ לוֹן תַּמָּן מִיָּד אִתְחַבְּרַת עִמֵּיהּ שְׁכִנְתָּא וְיַתְבֵי בְזִוּוּגָא חָד וְאִשְׁתְּמוֹדַע בַּהֲדֵיהּ וְאוֹתִיב לֵיהּ בְּדַרְגָּא דְצַדִּיק. וְאִי חַד לָא אַקְדִים וְלָא אִשְׁתְּכַח תַּמָּן מַה כְּתִיב (ישעיה נ') מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ. וְאֵין עֲשָׂרָה לָא כְתִיב אֶלָּא וְאֵין אִישׁ לְאִתְחַבְּרָא בַהֲדָאי לְמֶהֱוֵי גַבָּאי כְּמָה דְאַתְּ אָמַר אִישׁ הָאֱלֹהִים לְמֶהֱוֵי בְדַרְגָּא דְצַדִּיק. וְלָא עוֹד אֶלָּא דְאִשְׁתְּמוֹדַע בַּהֲדֵיהּ וְשָׁאִיל עֲלוֹי אִי יוֹמָא חַד לָא אָתֵי כְּמָה דְאוֹקִימְנָא דִּכְתִיב (ישעיה ב') מִי בָכֶם יְרֵא יְיָ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ:
תרגום הזוהראַשְׁרֵיהֶם עַם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁאֲדוֹנָם מְבַקֵּשׁ אוֹתָם וְקוֹרֵא אוֹתָם לְקָרְבָם אֵלָיו. אָז, עַם הַקָּדוֹשׁ, צְרִיכִים לְהִתְחַבֵּר וְלָבֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְכָל מִי שֶׁמַּקְדִּים תְּחִלָּה מִתְחַבֵּר עִם הַשְּׁכִינָה בְּחִבּוּר אֶחָד, בֹּא וּרְאֵה, הָרִאשׁוֹן הַהוּא הַנִּמְצָא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ, שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּמַדְרֵגַת צַדִּיק אֶל הַשְּׁכִינָה. וְזֶה הוּא סוֹד, וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאוּנְנִי. זֶהוּ עוֹלֶה בְּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה. וְאִם תֹּאמַר הֲרֵי לָמַדְנוּ, בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְאֵינוֹ מוֹצֵא שָׁם עֲשָׂרָה, מִיָּד כּוֹעֵס. וְאַתָּה אוֹמֵר, שֶׁהָאֶחָד הַהוּא שֶׁהִקְדִּים, נִתְחַבֵּר בַּשְּׁכִינָה וְנִמְצָא בְּמַדְרֵגַת צַדִּיק. אֶלָּא, בְּדוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁשָּׁלַח לְכָל בְּנֵי הָעִיר שֶׁיִּמָּצְאוּ עִמּוֹ בְּיוֹם פְּלוֹנִי וּבְמָקוֹם פְּלוֹנִי. עַד שֶׁבְּנֵי הָעִיר הֵכִינוּ אֶת עַצְמָם, הִקְדִּים אֶחָד וּבָא לַמָּקוֹם הַהוּא. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ בָּא הַמֶּלֶךְ, וּמָצָא שָׁם אָדָם הַהוּא שֶׁהִקְדִּים. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, פְּלוֹנִי, בְּנֵי הָעִיר אֵיפֹה הֵם. אָמַר לוֹ, אֲדוֹנִי, אֲנִי הִקְדַּמְתִּי אֶת עַצְמִי מֵהֶם, וַהֲרֵי הֵם בָּאִים אַחֲרָי לִפְקֻדַּת הַמֶּלֶךְ. אָז, הָיָה טוֹב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, וְיָשַׁב שָׁם עִמּוֹ, וְדִבֵּר עִמּוֹ, וְנַעֲשֶׂה אֲהוּבוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, בָּאוּ כָּל הָעָם וְנִתְרַצֶה הַמֶּלֶךְ עִמָּהֶם, וְשִׁלַּח אוֹתָם לְשָׁלוֹם. אֲבָל אִם אֵלּוּ בְּנֵי הָעִיר לֹא הָיוּ בָּאִים, וְאֶחָד לֹא הִקְדִּים לְדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וּלְהֵרָאוֹת בִּשְׁבִילָם, וְלוֹמָר שֶׁכֻּלָּם בָּאִים, מִיָּד הָיָה כּוֹעֵס וְנִרְגָז הַמֶּלֶךְ. אַף כָּאן, כֵּיוָן שֶׁאֶחָד הִקְדִּים וְנִמְצָא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְהַשְּׁכִינָה בָּאָה וּמוֹצֵאת אוֹתוֹ, אָז נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ כֻּלָּם נִמְצָאִים שָׁם, כִּי זֶה מְחַכֶּה עֲלֵיהֶם שָׁם, מִיָּד מִתְחַבֶּרֶת הַשְּׁכִינָה עִמּוֹ וְיוֹשְׁבִים בְּחִבּוּר אֶחָד וְעוֹשֶׂה הֶכֵּרוּת עִמּוֹ, וּמוֹשִׁיבוֹ בְּמַדְרֵגַת צַדִּיק. וְאִם אֶחָד לֹא הִקְדִּים וְלֹא נִמְצָא שָׁם, מַה כָּתוּב, מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ, וְאֵין עֲשָׂרָה אֵינוֹ כָּתוּב, אֶלָּא וְאֵין אִישׁ, דְּהַיְנוּ אֶחָד, שֶׁיִּתְחַבֵּר עִמִּי לִהְיוֹת אֶצְלִי. כְּדִכְתִיב, אִישׁ הָאֱלֹקִים, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ לִהְיוֹת בְּמַדְרֵגַת צַדִּיק. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעוֹשֶׂה הֶכֵּרוּת עִמּוֹ, וְשׁוֹאֵל עָלָיו אִם אֵינוֹ בָּא יוֹם אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁהֱעֶמַדְנוּ, שֶׁכָּתוּב, מִי בָכֶם יְרֵא ה' שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות קריאת שמע ב׳: י״א-י״ב

א. הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ לֹא יָצָא בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְסֵדֶר הַפְּסוּקִים, אֲבָל אִם הִקְדִּים פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשָּׁאי אֲנִי אוֹמֵר שֶׁיָּצָא לְפִי שֶׁאֵינָהּ סְמוּכָה לָהּ בַּתּוֹרָה. קָרָא פָּסוּק וְחָזַר וּקְרָאוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה הֲרֵי זֶה מְגוּנֶה. קָרָא מִלָּה אַחַת וּכְפָלָהּ כְּגוֹן שֶׁקָּרָא שְׁמַע שְׁמַע מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ:
ב. קְרָאָהּ סֵירוּגִין יָצָא אֲפִלּוּ שָׁהָה בֵּין סֵירוּג לְסֵירוּג כְּדֵי לִגְמוֹר אֶת כֻּלָּהּ יָצָא וְהוּא שֶׁיִּקְרָא עַל הַסֵּדֶר. קְרָאָהּ מִתְנַמְנֵם וְהוּא מִי שֶׁאֵינוֹ עֵר וְלֹא נִרְדָּם בְּשֵׁינָה יָצָא. וּבִלְבַד שֶׁיִהְיֶה עֵר בְּפָסוּק רִאשׁוֹן:

מוסר שערי קדושה, חלק ב ד׳: ג׳

הַגַּאֲוָה הִיא שׁוֹרֶשׁ לְהַרְבֵּה עֲבֵירוֹת אִם בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם וְאִם בֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ כִּי גוֹרֵם לְהַזִּיק לַחֲבֵירוֹ וְלִשְׂנֹאתוֹ וּלְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע עָלָיו וְכָאֵלָּה רַבּוֹת וְאִם בֵּינוֹ לַמָּקוֹם שֶׁכֵּן כְּתִיב (דברים ח') וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ נִקְרָא תּוֹעֵבָה שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז. ח') תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב. וְאָמְרוּ בְּשַׁמְתָּא מָאן דְּאִית בֵּיהּ וְרָאוּי לְגַדְּעוֹ כַּאֲשֵׁירָה וְאֵין עֲפָרוֹ נִנְעַר וּשְׁכִינְתָּא מְיַּלֶּלֶת עָלָיו וְשָׁקוּל כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וּכְכוֹפֵר בָּעִיקָר וּכְאִלּוּ בָּא עַל כָּל הָעֲרָיוֹת כֻּלָּן וּכְאִלּוּ בָּנָה בָּמָה וַאֲפִלּוּ שֶׁיַּקְנֶה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁמַיִם וָאָרֶץ כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא יִנָּקֶּה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם וְסוֹפוֹ מִתְמָעֵט וְנֶאֱסַף מִן הָעוֹלָם שֶׁלֹּא בִּזְמַנוֹ וַאֲפִלּוּ יָרָבְעָם שֶׁכָּל חַכְמֵי דוֹרוֹ הָיוּ לְפָנָיו כְּעִשְׂבֵּי הַשָּׂדֵה וְלֹא הָיָה בְּתוֹרָתוֹ דּוֹפִי וְהָיָה שׁוֹנֶה מֵאָה וַחֲמִשִּׁים פָּנִים לַתּוֹרָה לֹא נֶעֱנַשׁ וְנִטְרַד מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא אֶלָּא מִפְּנֵי גַסוּת הָרוּחַ:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הערוץ של הרב ביוטיוב