תורה בראשית י״ח: א׳-ו׳
יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה:
יח (א) וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיּֽוֹם׃
וְאִתְגְּלִי לֵיהּ יְיָ בְּמֵשְׁרֵי מַמְרֵא וְהוּא יָתֵב בִּתְרַע מַשְׁכְּנָא כְּמֵיחַם יוֹמָא:
רש״י וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙. לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא, יוֹם שְׁלִישִׁי לְמִילָתוֹ הָיָה, וּבָא הַקָּבָּ"ה וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ (בבא מציעא פ"ו):באלוני ממרא. הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה, לְפִיכָךְ נִגְלָה עָלָיו בְּחֶלְקוֹ (בראשית רבה):יושב. ישב כְּתִיב, בִּקֵּשׁ לַעֲמֹד, אָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה שֵׁב וַאֲנִי אֶעֱמֹד, וְאַתָּה סִימָן לְבָנֶיךָ שֶׁעָתִיד אֲנִי לְהִתְיַצֵּב בַּעֲדַת הַדַּיָּנִים וְהֵן יוֹשְׁבִין, שֶׁנֶּאֱמַר אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל (תהילים פ"ב) (בראשית רבה):פֶּֽתַח הָאֹ֖הֶל. לִרְאוֹת אִם יֵשׁ עוֹבֵר וָשָׁב וְיַכְנִיסֵם בְּבֵיתוֹ:כחום היום. הוֹצִיא הַקָבָּ"ה חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ, שֶׁלֹּא לְהַטְרִיחוֹ בְּאוֹרְחִים, וּלְפִי שֶׁרָאָהוּ מִצְטַעֵר שֶׁלֹּא הָיוּ אוֹרְחִים בָּאִים, הֵבִיא הַמַּלְאָכִים עָלָיו בִּדְמוּת אֲנָשִׁים (בבא מציעא שם):וַיֵּרָ֤א. מַהוּ וַיַּרְא וַיַּרְא שְׁתֵּי פְעָמִים? הָרִאשׁוֹן כְּמַשְׁמָעוֹ וְהַשֵּׁנִי לְשׁוֹן הֲבָנָה, נִסְתַּכֵּל שֶׁהָיוּ נִצָּבִים בְּמָקוֹם אֶחָד וְהֵבִין שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹצִים לְהַטְרִיחוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדְעִים הָיוּ שֶׁיֵּצֵא לִקְרָאתָם עָמְדוּ בִמְקוֹמָם לְכְבוֹדוֹ, לְהַרְאוֹתוֹ שֶׁלֹּא רָצוּ לְהַטְרִיחוֹ, וְקָדַם הוּא וְרָץ לִקְרָאתָם, בְּבָבָא מְצִיעָא, כְתִיב נִצָּבִים עָלָיו, וּכְתִיב וַיָּרָץ לִקְרָאתָם? כַּד חַזְיוּהוּ דַּהֲוָה שָׁרֵי וְאָסַר פֵּרְשׁוּ הֵימֶנּוּ, מִיָּד וַיָּרָץ לִקְרָאתָם:אחר תעבורו. אַחַר כֵּן תֵּלְכוּ:
(ב) וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים נִצָּבִ֖ים עָלָ֑יו וַיַּ֗רְא וַיָּ֤רׇץ לִקְרָאתָם֙ מִפֶּ֣תַח הָאֹ֔הֶל וַיִּשְׁתַּ֖חוּ אָֽרְצָה׃
רש״י וְהִנֵּה֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים. אֶחָד לְבַשֵּׂר אֶת שָׂרָה וְאֶחָד לַהֲפֹךְ אֶת סְדוֹם וְאֶחָד לְרַפְּאוֹת אֶת אַבְרָהָם, שֶׁאֵין מַלְאָךְ אֶחָד עוֹשֶׂה שְׁתֵּי שְׁלִיחֻיּוֹת (בראשית רבה). תֵּדַע לְךָ, שֶׁכֵּן כָּל הַפָּרָשָׁה הוּא מַזְכִּירָן בִּלְשׁוֹן רַבִּים וַיֹּאכֵלוּ, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, וּבַבְּשׂוֹרָה נֶאֱמַר וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ, וּבַהֲפִיכַת סְדוֹם הוּא אוֹמֵר כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר לְבִלְתִּי הָפְכִּי, וּרְפָאֵל שֶׁרִפֵּא אֶת אַבְרָהָם הָלַךְ מִשָּׁם לְהַצִּיל אֶת לוֹט; הוּא שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אֹתָם הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ, לָמַדְתָּ שֶׁהָאֶחָד הָיָה מַצִּיל (בראשית רבה):נִצָּבִ֖ים עָלָ֑יו. לְפָנָיו, אֲבָל לָשׁוֹן נְקִיָּה הוּא כְּלַפֵּי הַמַּלְאָכִים:
וּזְקַף עֵינוֹהִי וַחֲזָא וְהָא תְּלָתָא גֻבְרִין (נ"י גַבְרִין) קָיְמִין עִלָּווֹהִי וַחֲזָא וּרְהַט לְקַדָּמוּתְהוֹן מִתְּרַע מַשְׁכְּנָא וּסְגִיד עַל אַרְעָא:
(ג) וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אַל־נָ֥א תַעֲבֹ֖ר מֵעַ֥ל עַבְדֶּֽךָ׃
רש״י וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י אִם נָ֨א וגו'. לַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם אָמַר וּקְרָאָם כֻּלָּם אֲדוֹנִים וְלַגָּדוֹל אָמַר אַל נָא תַעֲבֹר, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא יַעֲבֹר הוּא יַעַמְדוּ חֲבֵרָיו עִמּוֹ, וּבְלָשׁוֹן זֶה הוּא חֹל (שבועות ל"ה). דָּ"אַ קֹדֶשׁ הוּא, וְהָיָה אוֹמֵר לְהַקָּבָּ"ה לְהַמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיָּרוּץ וְיַכְנִיס אֶת הָאוֹרְחִים וְאַעַ"פִּ שֶׁכָּתוּב אַחַר וַיָּרָץ לִקְרָאתָם, הָאֲמִירָה קֹדֶם לָכֵן הָיְתָה, וְדֶרֶךְ הַמִּקְרָאוֹת לְדַבֵּר כֵּן, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי אֵצֶל לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם, שֶׁנִּכְתַּב אַחַר וַיּוֹלֶד נֹחַ, וְאִי אֶפְשַׁר לוֹמַר אֶלָּא שֶׁהָיְתָה הַגְּזֵרָה קֹדֶם לַלֵּדָה כ' שָׁנָה, וּשְׁתֵּי הַלְּשׁוֹנוֹת בִּבְ"רַ:
וַאֲמָר יְיָ אִם כְּעַן אַשְׁכָּחִית רַחֲמִין קֳדָמָךְ (נ"י בְּעֵינָיךְ) לָא כְעַן תְּעִבַּר מֵעַל עַבְדָּךְ:
(ד) יֻקַּֽח־נָ֣א מְעַט־מַ֔יִם וְרַחֲצ֖וּ רַגְלֵיכֶ֑ם וְהִֽשָּׁעֲנ֖וּ תַּ֥חַת הָעֵֽץ׃
יִסְּבוּן כְּעַן זְעֵיר מַיָּא וְאַסְחוּ רַגְלֵיכוֹן וְאִסְתְּמִיכוּ תְּחוֹת אִילָנָא:
רש״י יֻקַּֽח נָ֣א. עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, וְהַקָּבָּ"ה שִׁלֵּם לְבָנָיו עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע (במדבר כ'):וְרַחֲצ֖וּ רַגְלֵיכֶ֑ם. כַּסָּבוּר שֶׁהֵם עַרְבִיִּים שֶׁמִּשְׁתַּחֲוִים לַאֲבַק רַגְלֵיהֶם וִהִקְפִּיד שֶׁלֹא לְהַכְנִיס עֲ"זָ לְבֵיתוֹ; אֲבָל לוֹט שֶׁלֹּא הִקְפִּיד, הִקְדִּים לִינָה לִרְחִיצָה, שֶׁנֶּאֱמַר וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם:תַּ֥חַת הָעֵֽץ. תַּחַת הָאִילָן:
(ה) וְאֶקְחָ֨ה פַת־לֶ֜חֶם וְסַעֲד֤וּ לִבְּכֶם֙ אַחַ֣ר תַּעֲבֹ֔רוּ כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן עֲבַרְתֶּ֖ם עַֽל־עַבְדְּכֶ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֵּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃
וְאֶסַּב פִּתָּא דְלַחְמָא וּסְעִידוּ לִבְּכוֹן בָּתַר כֵּן תַּעֲבָרוּן אֲרֵי עַל כֵּן עֲבַרְתּוּן עַל עַבְדְּכוֹן וַאֲמָרוּ כֵּן תַּעְבֵּיד כְּמָא דִּי מַלֵּלְתָּא:
רש״י וְסַעֲד֤וּ לִבְּכֶם֙. בַּתּוֹרָה, בַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים מָצִינוּ דְּפִתָּא סַעֲדָתָא דְלִבָּא. בַּתּוֹרָה וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם, בַּנְּבִיאִים סְעָד לִבְּךָ פַּת לֶחֶם (שופטים י"ט), בַּכְּתוּבִים וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד (תהל' ק"ד). אָמַר רַבִּי חָמָא, לְבַבְכֶם אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא לִבְּכֶם, מַגִּיד שֶׁאֵין יֵצֶר הָרַע שׁוֹלֵט בַּמַּלְאָכִים (בראשית רבה):כִּֽי עַל כֵּ֥ן עֲבַרְתֶּ֖ם. כִּי הַדָּבָר הַזֶּה אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם מֵאַחַר שֶׁעֲבַרְתֶּם עָלַי לִכְבוֹדִי:כִּֽי עַל כֵּ֥ן. כְּמוֹ עַל אֲשֶׁר, וְכֵן כָּל כִּי עַל כֵּן שֶׁבַּמִּקְרָא, כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי (בראשית י"ט), כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ (בראשית ל״ג: י׳), כִּי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ (שם ל"ח), כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ (במדבר י'):
(ו) וַיְמַהֵ֧ר אַבְרָהָ֛ם הָאֹ֖הֱלָה אֶל־שָׂרָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר מַהֲרִ֞י שְׁלֹ֤שׁ סְאִים֙ קֶ֣מַח סֹ֔לֶת ל֖וּשִׁי וַעֲשִׂ֥י עֻגֽוֹת׃
וְאוֹחִי אַבְרָהָם לְמַשְׁכְּנָא לְוַת שָׂרָה וַאֲמַר אוֹחָא תְּלָת סְאִין קִמְחָא דְסָלְתָּא לוּשִׁי וְעִבִידִי גְרִיצָן:
רש״י קֶ֣מַח סֹ֔לֶת. סֹלֶת לְעֻגוֹת, קֶמַח לַעֲמִילָן שֶׁל טַבָּחִים, לְכַסּוֹת אֶת הַקְּדֵרָה לִשְׁאֹב אֶת הַזֻּהֲמָא:
נביאים מלכים ב ד׳: א׳-ו׳
ד (א) וְאִשָּׁ֣ה אַחַ֣ת מִנְּשֵׁ֣י בְנֵֽי־הַ֠נְּבִיאִ֠ים צָעֲקָ֨ה אֶל־אֱלִישָׁ֜ע לֵאמֹ֗ר עַבְדְּךָ֤ אִישִׁי֙ מֵ֔ת וְאַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ כִּ֣י עַבְדְּךָ֔ הָיָ֥ה יָרֵ֖א אֶת־יְהֹוָ֑ה וְהַ֨נֹּשֶׁ֔ה בָּ֗א לָקַ֜חַת אֶת־שְׁנֵ֧י יְלָדַ֛י ל֖וֹ לַעֲבָדִֽים׃
וְאִתְּתָא חֲדָא מִנְשֵׁי תַלְמִידֵי נְבִיַיָא מְצַוְחָא קֳדָם אֱלִישָׁע לְמֵימַר עַבְדָךְ עוֹבַדְיָה בַעֲלִי מִית וְאַתְּ יְדַעַתְּ אֲרֵי עַבְדָךְ הֲוָה דָחִיל מִן קֳדָם יְיָ כַּד קַטְלַת אִיזֶבֶל יַת נְבִיַיָא דַייָ דְבַר מִנְהוֹן מְאָה גַבְרִין וְאַטְמְרִינוּן חַמְשִׁין חַמְשִׁין גַבְרִין בִּמְעַרְתָּא וַהֲוָה יָזִיף וּמוֹכֵל לְהוֹן בְּדִיל דְלָא לְאוֹכָלָא יַתְהוֹן מִנִכְסוֹהִי דְאַחְאָב מִן קֳדָם דְאִינוּן אוֹנְסָא וּכְעַן רַשְׁיָא אֲתָא לְמִדְבַּר יַת תְּרֵין בְּנֵי לֵיהּ לְעַבְדִין:
רש״י מִנְּשֵׁ֣י בְנֵֽי הַ֠נְּבִיאִ֠ים. אֵשֶׁת עוֹבַדְיָה הָיְתָה. כָּל 'בְּנֵי הַנְּבִיאִים' שֶׁבַּמִּקְרָא, תַּרְגּוּמוֹ: תַּלְמִידֵי נְבִיַּיָּא.וְהַ֨נֹּשֶׁ֔ה. הוּא יְהוֹרָם בֶּן אַחְאָב, שֶׁהָיָה מַלְוֵהוּ בְּרִבִּית מַה שֶּׁזָּן אֶת הַנְּבִיאִים בִּימֵי אָבִיו, בְּמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא. לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיַּךְ אֶת יְהוֹרָם בֵּין זְרוֹעָיו, שֶׁפָּשְׁטוּ לִטֹּל רִבִּית.
(ב) וַיֹּ֨אמֶר אֵלֶ֤יהָ אֱלִישָׁע֙ מָ֣ה אֶֽעֱשֶׂה־לָּ֔ךְ הַגִּ֣ידִי לִ֔י מַה־יֶּשׁ־[לָ֖ךְ] (לכי) בַּבָּ֑יִת וַתֹּ֗אמֶר אֵ֣ין לְשִׁפְחָתְךָ֥ כֹל֙ בַּבַּ֔יִת כִּ֖י אִם־אָס֥וּךְ שָֽׁמֶן׃
וַאֲמַר לָהּ אֱלִישָׁע מָה אַעְבֵּיד לִיךְ חֲוִי לִי מָא אִית לִיךְ בְבֵיתָא וַאֲַמַרַת לֵית לְאַמְתָךְ כָּל מִדַעַם בְּבֵיתָא אֱלָהֵין מָנָא דְמִשְׁחָא:
רש״י אָס֥וּךְ שָֽׁמֶן. כְּדֵי סִיכַת שֶׁמֶן, וְהָאָלֶ"ף בַּתֵּבָה מִן הַיְּסוֹד, כְּמוֹ אָלֶ"ף שֶל וְאַחְוָתִי בְּאָזְנֵיכֶם, וְהָאָלֶ"ף שֶׁל אִבְחַת חָרֶב.
(ג) וַיֹּ֗אמֶר לְכִ֨י שַׁאֲלִי־לָ֤ךְ כֵּלִים֙ מִן־הַח֔וּץ מֵאֵ֖ת כׇּל־[שְׁכֵנָ֑יִךְ] (שכנכי) כֵּלִ֥ים רֵקִ֖ים אַל־תַּמְעִֽיטִי׃
וַאֲמַר אֱזִילִי שְׁאִילִי לִיךְ מָנִין מִן בָּרָא מִן כָּל שְׁבַבַיְכִי מָנִין רֵיקָנִין לָא תַזְעִירִין:
(ד) וּבָ֗את וְסָגַ֤רְתְּ הַדֶּ֙לֶת֙ בַּעֲדֵ֣ךְ וּבְעַד־בָּנַ֔יִךְ וְיָצַ֕קְתְּ עַ֥ל כׇּל־הַכֵּלִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וְהַמָּלֵ֖א תַּסִּֽיעִי׃
וְתַהֲכִין וְתַגִיפִין דָשָׁא בְאַפִּיךְ וּבְאַפֵּי בְּרָךְ וּתְרִיקִין עַל כָּל מָנַיָא הָאִלֵין וּמָנָא דְאִתְמְלִי תְּסַלְקִין:
רש״י וְסָגַ֤רְתְּ הַדֶּ֙לֶת֙. כְּבוֹד הַנֵּס הוּא לָבֹא בְּהֶצְנֵעַ.וְהַמָּלֵ֖א תַּסִּֽיעִי. מִלְּפָנַיִךְ, וְתִתְּנִי כְּלִי אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ לְמַלּאוֹתוֹ, וּצְלוֹחִית הַשֶּׁמֶן לֹא תָזִיזִי מִמְּקוֹמוֹ, לְפִי שֶׁהַקָּבָּ"ה עוֹשֵׂהוּ כְּמַעְיָן, וְאֵין דֶּרֶךְ מַעְיָן לְזוּזוֹ מִמְּקוֹמוֹ, מִדְרַשׁ אַגָּדָה שָׁמַעְתִּי.
(ה) וַתֵּ֙לֶךְ֙ מֵֽאִתּ֔וֹ וַתִּסְגֹּ֣ר הַדֶּ֔לֶת בַּעֲדָ֖הּ וּבְעַ֣ד בָּנֶ֑יהָ הֵ֛ם מַגִּישִׁ֥ים אֵלֶ֖יהָ וְהִ֥יא (מיצקת) [מוֹצָֽקֶת]׃
וַאֲזַלַת מִלְוָתֵיהּ וַאֲגָפַת דָשָׁא בְּאַפָּהָא וּבְאַפֵּי בְנָהָא אִינוּן מְקַרְבִין לָהּ מָנַיָא וְהִיא מְרִיקָא מִשְׁחָא:
רש״י הֵ֛ם מַגִּישִׁ֥ים אֵלֶ֖יהָ. הַכֵּלִים.
(ו) וַיְהִ֣י ׀ כִּמְלֹ֣את הַכֵּלִ֗ים וַתֹּ֤אמֶר אֶל־בְּנָהּ֙ הַגִּ֨ישָׁה אֵלַ֥י עוֹד֙ כֶּ֔לִי וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֔יהָ אֵ֥ין ע֖וֹד כֶּ֑לִי וַֽיַּעֲמֹ֖ד הַשָּֽׁמֶן׃
וַהֲוָה כְּמִשְׁלַם מָנַיָא וַאֲמַרַת לִבְרָהּ קְרִיב לִי עוֹד מָנָא וַאֲמַר לָהּ לֵית עוֹד מָנָא וּפְסַק מִשְׁחָא:
רש״י וַֽיַּעֲמֹ֖ד הַשָּֽׁמֶן. מִלָּבֹא עוֹד, וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: הוֹקִיר שַׁעַר הַשֶּׁמֶן.
כתובים משלי ג׳: כ״ד-כ״ט
ג (כד) אִם־תִּשְׁכַּ֥ב לֹֽא־תִפְחָ֑ד וְ֝שָׁכַבְתָּ֗ וְֽעָרְבָ֥ה שְׁנָתֶֽךָ׃
אִם תִשְׁכּוֹב וְתִדְמוּךְ לָא תִדְחַל וְתִשְׁכַּב וְתִבְסַם שִׁנְתָךְ:
רש״י וְ֝שָׁכַבְתָּ֗ וְֽעָרְבָ֥ה שְׁנָתֶֽךָ. וְתִנְעַם שְׁנָתְךָ כְּשֶׁתִּישַׁן, שֶׁלֹּא תִירָא מִפַּחַד פִּתְאוֹם:וּמִשּׁוֹאַת. כְּשֶׁתָּבוֹא עַל הָרְשָׁעִים:כִּי ה׳ יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ. בְּמִבְטַחֲךָ. דָּבָר אַחֵר: בַּדְּבָרִים שֶׁאַתָּה כְּסִיל בָּהֶן. כָּךְ מָצָאתִי בִּירוּשַׁלְמִי (פאה א: א):בִּהְיוֹת לְאֵל יָדְךָ. לְהַחֲדִילוֹ. דָּבָר אַחֵר: אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו, אַל תִּמְנַע צְדָקָה מִן הֶעָנִי, בִּהְיוֹת לְאֵל יָדְךָ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה, שֶׁמָּא יָבוֹא יוֹם וְאֵין לְאֵל יָדְךָ:וְכֵן אַל תֹּאמַר לְרֵעֲךָ. לֶעָנִי:
(כה) אַל־תִּ֭ירָא מִפַּ֣חַד פִּתְאֹ֑ם וּמִשֹּׁאַ֥ת רְ֝שָׁעִ֗ים כִּ֣י תָבֹֽא׃
לָא תִדְחַל מִן דַחֲלַיָא וּמִן שִׁלְיָא וּמִן חָיְסָא דְרַשִׁיעֵי כַּד יֵיתֵי:
(כו) כִּֽי־יְ֭הֹוָה יִֽהְיֶ֣ה בְכִסְלֶ֑ךָ וְשָׁמַ֖ר רַגְלְךָ֣ מִלָּֽכֶד׃
מְטוּל דֶאֱלָהָא יְהֵי בְסַעְדָךְ וְיִנְטַר רִגְלָךְ וְלָא תִתְצֵיד:
(כז) אַל־תִּמְנַע־ט֥וֹב מִבְּעָלָ֑יו בִּֽהְי֨וֹת לְאֵ֖ל (ידיך) [יָדְךָ֣] לַעֲשֽׂוֹת׃
לָא תִתְכְּלֵי לְמֶעְבַּד שַׁפִּיר כַּד אִית חֵילָא בִידָךְ לְמֶעְבַּד:
רש״י אַל תִּמְנַע ט֥וֹב מִבְּעָלָ֑יו. אִם רָאִיתָ חֲבֵירְךָ חָפֵץ לְהֵיטִיב לָעֲנִיִּים, אַל תִּמְנָעֵהוּ:
(כח) אַל־תֹּ֘אמַ֤ר (לרעיך) [לְרֵעֲךָ֨ ׀] לֵ֣ךְ וָ֭שׁוּב וּמָחָ֥ר אֶתֵּ֗ן וְיֵ֣שׁ אִתָּֽךְ׃
לָא תֵימַר לְחַבְרָךְ אֱזַל וְתוּב וְלִמְחַר אֶתֵּן וְאִית גַבָּךְ:
רש״י וְיֵ֣שׁ אִתָּֽךְ. מַה שֶּׁתִּתֵּן לוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ (בבא מציעא קי:): לֵךְ וָשׁוּב; עַל ״שְׂכַר שָׂכִיר״ (דברים טו: יח):
(כט) אַל־תַּחֲרֹ֣שׁ עַל־רֵעֲךָ֣ רָעָ֑ה וְהֽוּא־יוֹשֵׁ֖ב לָבֶ֣טַח אִתָּֽךְ׃
לָא תְחַשֵׁב עַל חַבְרָךְ בִּישְׁתָּא וְהוּא יָתֵב עִמָךְ בְּשַׁלְוָה:
רש״י אַל תַּחֲרֹ֣שׁ עַל רֵעֲךָ֣. אַל תַּחְשֹׁב. וְאֵינוֹ זָז מִמַּשְׁמָעוּת חֲרִישָׁה: מַה דֶּרֶךְ הַחוֹרֵשׁ – מֵכִין מָקוֹם לִזְמַן הַזְּרִיעָה, אַף הַחוֹשֵׁב רָעָה מֵכִין מָקוֹם תַּחְבּוּלוֹת בְּלִבּוֹ, אֵיךְ יַעֲמֹד וְיַעֲשֶׂנָּה:
משנה משנה ברכות ד׳
א. תְּפִלַּת הַשַּׁחַר, עַד חֲצוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת. תְּפִלַּת הַמִּנְחָה עַד הָעֶרֶב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד פְּלַג הַמִּנְחָה. תְּפִלַּת הָעֶרֶב אֵין לָהּ קֶבַע. וְשֶׁל מוּסָפִין כָּל הַיּוֹם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁבַע שָׁעוֹת:
ברטנורה תְּפִלַּת הַשַּׁחַר עַד חֲצוֹת. שֶׁכֵּן תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר קָרֵב עַד חֲצוֹת לְרַבָּנָן, וּלְרַבִּי יְהוּדָה אֵינוֹ קָרֵב אֶלָּא עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת בַּיּוֹם. וְעַד אַרְבַּע שָׁעוֹת הַיְנוּ עַד סוֹף שָׁעָה רְבִיעִית שֶׁהוּא שְׁלִישׁ הַיּוֹם בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת, וְכֵן זְמַנָּהּ לְעוֹלָם עַד סוֹף שְׁלִישׁ הַיּוֹם לְפִי אֹרֶךְ הַיָּמִים וְקָטְנָן כִּדְכָתְבִינַן לְעֵיל גַּבֵּי קְרִיאַת שְׁמַע. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:תְּפִלַּת הַמִּנְחָה עַד הָעֶרֶב. עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ:עַד פְּלַג הַמִּנְחָה. זְמַן מִנְחָה קְטַנָּה הוּא מִתֵּשַׁע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה עַד הַלַּיְלָה, שֶׁהֵם שְׁתֵּי שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה, נִמְצָא פְּלַג הַמִּנְחָה שֶׁהוּא חֲצִי שִׁעוּר זֶה שָׁעָה וּרְבִיעַ. וּפְסַק הַהֲלָכָה בָּזֶה, דְּעָבַד כְּמַר עָבַד וּדְעָבַד כְּמַר עָבַד, וְהָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כְּדִבְרֵי חֲכָמִים וּלְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַמִּנְחָה עַד הָעֶרֶב יַעֲשֶׂה, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יִתְפַּלֵּל עַרְבִית בִּזְמָן זֶה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁמַּחֲשִׁיב אוֹתוֹ יוֹם לְעִנְיָן שֶׁמִּתְפַּלֵּל בּוֹ מִנְחָה אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחְשִׁיבוֹ לַיְלָה וּלְהִתְפַּלֵּל בּוֹ עַרְבִית. וְאִם בָּא לַעֲשׂוֹת כְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה שֶׁלֹּא לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה אֶלָּא עַד פְּלַג הַמִּנְחָה שֶׁהוּא שָׁעָה וּרְבִיעַ קֹדֶם הַלַּיְלָה עוֹשֶׂה וּמִשָּׁם וְאֵילָךְ יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית:אֵין לָהּ קֶבַע. זְמַנָּהּ כָּל הַלַּיְלָה. וְהָא דְתָנֵי אֵין לָהּ קֶבַע וְלֹא קָתָנֵי זְמַנָּהּ כָּל הַלַּיְלָה, לְאַשְׁמְעִינַן דִּתְפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת, לְפִי שֶׁהִיא כְּנֶגֶד הַקְרָבַת אֵבָרִים וּפְדָרִים שֶׁקְּרֵבִים כָּל הַלַּיְלָה, וַהֲנָךְ רְשׁוּת נִינְהוּ שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּזְרַק הַדָּם נִרְצָה הַקָּרְבָּן אַף עַל פִּי שֶׁנִּטְמְאוּ אֵבָרִים וּפְדָרִים אוֹ שֶׁאָבְדוּ. וּמִיהוּ הָאִידְנָא קִבְּלוּהָ עֲלֵיהֶם כְּחוֹבָה:וְשֶׁל מוּסָפִין כָּל הַיּוֹם. אִם אֵחֲרָהּ אַחַר שֶׁבַע יָצָא, אֲבָל נִקְרָא פּוֹשֵׁעַ וְכֵן הֲלָכָה:
עיקר תוספות יום טוב (א) הַמִּנְחָה. הָרַמְבַּ"ן בְּפָרָשַׁת בֹּא כָּתַב שֶׁמִּנְחָה מִלְּשׁוֹן מְנוּחַת הַשֶּׁמֶשׁ וְהִשָּׁקֵט אוֹרוֹ הַגָּדוֹל כְּדִמְתַרְגְּמִינַן לְמַנַּח יוֹמָא, וְהֵן מִנְחָה גְּדוֹלָה וּמִנְחָה קְטַנָּה שֶׁהִזְכִּירוּ חֲכָמִים: (ב) עַד הָעֶרֶב. שֶׁכֵּן תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם קָרֵב וְהוֹלֵךְ עַד הָעֶרֶב. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר שֶׁקָּרֵב וְהוֹלֵךְ עַד פְּלַג הַמִּנְחָה: (ג) כָּל הַיּוֹם. דִּתְחִלָּתָהּ מִיָּד אַחַר תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר, מַה שֶּׁאֵין כֵּן מִנְחָה דִּתְחִלָּתָהּ לְאַחַר שֵׁשׁ וּמֶחֱצָה כִּדְאִיתָא רֵישׁ פֶּרֶק ה' דִּפְסָחִים. וּמִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן דְּמִנְחָה תָּדִיר הִקְדִּימָהּ מַתְנִיתִין: (ד) שֶׁבַע שָׁעוֹת. הַתּוֹסָפוֹת לֹא גָרְסֵי לַהּ וְהֵעִידוּ שֶׁהִיא רַק בְּרַיְתָא, וְרַבִּי לֹא שְׁנָאָהּ בְּמַתְנִיתִין דְּלֹא סְבִירָא לֵיהּ כְּוָתֵיהּ, אֲבָל בְּשֶׁל שַׁחַר סְבִירָא לֵיהּ כְּוָתֵיהּ:
ב. רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה הָיָה מִתְפַּלֵּל בִּכְנִיסָתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּבִיצִיאָתוֹ תְּפִלָּה קְצָרָה. אָמְרוּ לוֹ, מַה מָּקוֹם לִתְפִלָּה זוֹ. אָמַר לָהֶם, בִּכְנִיסָתִי אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא תֶאֱרַע תַּקָלָה עַל יָדִי, וּבִיצִיאָתִי אֲנִי נוֹתֵן הוֹדָיָה עַל חֶלְקִי:
ברטנורה מַה מָּקוֹם. כְּלוֹמַר מַה טִּיבָהּ:שֶׁלֹּא תֶאֱרַע תַּקָּלָה. שֶׁלֹּא יָבֹא מִכְשׁוֹל עַל יָדִי, כְּדִמְפָרֵשׁ בַּבְּרַיְתָא שֶׁלֹּא אֶכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה וְיִשְׂמְחוּ חֲבֵרַי, הֲרֵי רָעָה שֶׁתָּבֹא עַל יָדִי שֶׁאֶגְרֹם לָהֶם שֶׁיֵּעָנְשׁוּ :אֲנִי נוֹתֵן הוֹדָיָה עַל חֶלְקִי. מוֹדֶה עַל הַטּוֹבָה שֶׁחָלַק לִי שֶׁשָּׂם חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵית הַמִּדְרָשׁ. וּשְׁתֵּי תְּפִלּוֹת הַלָּלוּ בִּכְנִיסָתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּבִיצִיאָתוֹ חוֹבָה עַל כָּל אִישׁ וָאִישׁ לְאָמְרָן, דְּהָכִי אָמְרִינַן בַּבְּרַיְתָא, בִּכְנִיסָתוֹ מַה הוּא אוֹמֵר וּבִיצִיאָתוֹ מַהוּ אוֹמֵר, מַשְׁמַע דְּחוֹבָה לְמֵימְרִינְהוּ :
עיקר תוספות יום טוב (ה) אֲבָל הַכִּשָּׁלוֹן בִּדְבַר הֲלָכָה לֹא חָשִׁיב לֵיהּ רָעָה כֵּיוָן שֶׁחֲבֵרָיו רַבּוּ עָלָיו וַהֲרֵי הֲלָכָה כְּרַבִּים וְלֹא יָבֹא מִזֶּה שׁוּם כִּשָּׁלוֹן. אֲבָל רַשִׁ"י חָשִׁיב בְּתַרְתֵּי: (ו) וְלֹא אָמְרִינַן מֶה הָיָה אוֹמֵר, דְּהָיָה סִפּוּר לְמַה שֶּׁאָמַר רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנֶה, וְאָז יִהְיֶה רְשׁוּת בְּיָדֵינוּ, אֲבָל אָמַר מַה הוּא אוֹמֵר, רְצוֹנוֹ לוֹמַר כְּשֶׁיִּכְנֹס לְבֵית הַכְּנֶסֶת מַה חַיָּב לוֹמַר. הָרַמְבַּ"ם:
ג. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, בְּכָל יוֹם מִתְפַּלֵּל אָדָם שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, מֵעֵין שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אִם שְׁגוּרָה תְפִלָּתוֹ בְּפִיו, יִתְפַּלֵּל שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה. וְאִם לָאו, מֵעֵין שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה:
ברטנורה מֵעֵין שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה. אִית דִּמְפָרְשֵׁי בַּגְּמָרָא שֶׁאוֹמֵר מִכָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה מִן הָאֶמְצָעִיּוֹת בְּקֹצֶר וְחוֹתֵם עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. וְאִית דְּאָמְרֵי, הֲבִינֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ לָדַעַת דַּרְכֶּךָ, שֶׁהִיא בְּרָכָה אַחַת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מֵעֵין כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֶמְצָעִיּוֹת שֶׁל שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה, וְחוֹתֵם בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:שְׁגוּרָה בְּפִיו. שֶׁהוּא לָמוּד וְרָגִיל בָּהּ . וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁמִּי שֶׁאֵין תְּפִלָּתוֹ שְׁגוּרָה בְּפִיו, אוֹ בִּשְׁעַת הַדְּחַק, מִתְפַּלֵּל אָדָם שָׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת וַהֲבִינֵנוּ בָּאֶמְצַע שֶׁהִיא מֵעֵין כָּל הָאֶמְצָעִיּוֹת, חוּץ מִימוֹת הַגְּשָׁמִים שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל הֲבִינֵנוּ מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר שְׁאֵלָה בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים, וְחוּץ מִמּוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר הַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדָּעַת:
עיקר תוספות יום טוב (ז) שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה. וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵן תְּשַׁע עֶשְׂרֵה, בִּרְכַּת הַמִּינִים בְּיַבְנֶה תִּקְּנוּהָ לְאַחַר זְמָן בִּימֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְאֵלּוּ שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה הֵם שֶׁאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקְּנוּם: (ח) כְּגוֹן אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת בָּרוּךְ אַתָּה ה' חוֹנֵן הַדָּעַת, סְלַח לָנוּ אָבִינוּ, בָּרוּךְ אַתָּה ה' חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ, וְכֵן כֻּלָּם, חוּץ מִשָּׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת שֶׁלֹּא יוֹסִיף וְלֹא יִגְרַע בָּהֶם. הָרַמְבַּ"ם: (ט) וּבְסוֹף פֶּרֶק דִּלְקַמָּן פֵּרֵשׁ סְדוּרָה בְּפִי בִּמְרוּצָה. וּבֶעָרוּךְ מְפָרֵשׁ מִלְּשׁוֹן נִבְלָתָם לְמַאֲכָל שֶׁתַּרְגּוּמוֹ [נִבְלְתָא] מְשַׁגְרָא לְמֵיכָל:
ד. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הָעוֹשֶׂה תְפִלָּתוֹ קֶבַע, אֵין תְּפִלָּתוֹ תַּחֲנוּנִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, הַמְהַלֵּךְ בִּמְקוֹם סַכָּנָה, מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה. אוֹמֵר, הוֹשַׁע הַשֵּׁם אֶת עַמְּךָ אֶת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, בְּכָל פָּרָשַׁת הָעִבּוּר יִהְיוּ צָרְכֵיהֶם לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:
ברטנורה הָעוֹשֶׂה תְּפִלָּתוֹ קֶבַע. שֶׁתְּפִלָּתוֹ דּוֹמָה עָלָיו כְּמַשְּׂאוֹי. וּלְשׁוֹן קֶבַע, שֶׁאוֹמֵר חֹק קָבוּעַ עָלַי לְהִתְפַּלֵּל וְצָרִיךְ אֲנִי לָצֵאת מִמֶּנָּה:מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה. וּמַה הִיא תְּפִלָּה קְצָרָה, שֶׁאוֹמֵר הוֹשַׁע ה' אֶת עַמְּךָ וְגוֹ':בְּכָל פָּרָשַׁת הָעִבּוּר. אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהֵם פּוֹרְשִׁים לַעֲבֵרָה, יִהְיוּ צָרְכֵיהֶם גְּלוּיִם לְפָנֶיךָ לְרַחֵם עֲלֵיהֶם. פָּרָשַׁת לְשׁוֹן פְּרִישָׁה, הָעִבּוּר שֶׁל עֲבֵרָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אֶלָּא הַתְּפִלָּה שֶׁמִּתְפַּלְּלִים בִּמְקוֹם סַכָּנָה הִיא צָרְכֵי עַמְּךָ מְרֻבִּים וְכוּ'. וּמִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ אָדָם כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ. וְאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל לֹא שָׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת וְלֹא שָׁלֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת. וּכְשֶׁיַּעֲבוֹר מְקוֹם הַסַּכָּנָה וְתִתְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה כְּתִקְנָהּ אִם לֹא עָבְרָה עוֹנָתָהּ:
ה. הָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר, יֵרֵד. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לֵירֵד, יַחֲזִיר אֶת פָּנָיו, וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיר אֶת פָּנָיו, יְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים:
ברטנורה הָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר יֵרֵד. אֵין הֲלָכָה כִּסְתָם מִשְׁנָה זוֹ, אֶלָּא בֵּין יֵשׁ לוֹ מִי שֶׁיֶּאֱחֹז חֲמוֹרוֹ בֵּין אֵין לוֹ מִי שֶׁיֶּאֱחֹז חֲמוֹרוֹ לֹא יֵרֵד, מִפְּנֵי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו כְּשֶׁהוּא יוֹרֵד:יַחֲזִיר אֶת פָּנָיו. לְצַד יְרוּשָׁלַיִם , שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ח) וְהִתְפַּלְּלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם :יְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים. שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וְהִתְפַּלְּלוּ אֵלֶיךָ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה:
עיקר תוספות יום טוב (י) וְלֹא תֵימָא נֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם לְחוּד, אֶלָּא כְּנֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם וּכְנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּכְנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי קָדָשִׁים: (יא) אַגַּב רָהִיטָא לֹא דָק דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר וְהִתְפַּלְּלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ הָעִיר (מְלָכִים א ח), וְהַךְ קְרָא דְּדֶרֶךְ אַרְצָם קָאֵי לְהָעוֹמְדִים בְּחוּץ לָאָרֶץ. וּמִיהוּ פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בְּמַתְנִיתִין לְצַד יְרוּשָׁלַיִם מִשּׁוּם דְּתַנָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָאֵי. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו. הָיָה יוֹשֵׁב בִּסְפִינָה אוֹ בְקָרוֹן אוֹ בְאַסְדָּה, יְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶש הַקָּדָשִׁים:
ברטנורה בְּאַסְדָּא. עֵצִים הַרְבֵּה קְשׁוּרִים וּמְהֻדָּקִים יַחַד, וּמְשִׁיטִים אוֹתָם בַּנָּהָר וּבְנֵי אָדָם הוֹלְכִים עֲלֵיהֶם. וּבִלְשׁוֹן מִקְרָא (דברי הימים ב ב) קְרוּיִן רַפְסוֹדוֹת:
עיקר תוספות יום טוב (יב) הָיָה יוֹשֵׁב וְכוּ'. וְלֹא תְנַן יַחֲזִיר אֶת פָּנָיו. דַּאֲפִלּוּ לַעֲמֹד אֵינוֹ צָרִיךְ, אֶלָּא יוֹשֵׁב וּמִתְפַּלֵּל, דִּבְקָרוֹן אִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד מִפְּנֵי שֶׁמִּתְנוֹעֵעַ לְכָאן וּלְכָאן, וְהַךְ טַעֲמָא שַׁיָּךְ נַמִּי בִּסְפִינָה. טוּר וּבֵית יוֹסֵף סִימָן צ"ד:
ז. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, אֵין תְּפִלַּת הַמּוּסָפִין אֶלָּא בְּחֶבֶר עִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בְּחֶבֶר עִיר וְשֶׁלֹּא בְחֶבֶר עִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֶבֶר עִיר, הַיָּחִיד פָּטוּר מִתְּפִלַּת הַמּוּסָפִין:
ברטנורה אֵין תְּפִלַּת הַמּוּסָפִים אֶלָּא בְּחֶבֶר עִיר. בַּחֲבוּרַת הָעִיר, כְּלוֹמַר בְּצִבּוּר וְלֹא בְּיָחִיד:בְּחֶבֶר עִיר וְשֶׁלֹּא בְחֶבֶר עִיר. בֵּין בְּצִבּוּר בֵּין בְּיָחִיד:רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ. שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. וְאִיכָּא בֵּין תַּנָּא קַמָּא לְרַבִּי יְהוּדָה יָחִיד הַדָּר בְּעִיר שֶׁאֵין שָׁם עֲשָׂרָה, לְתַנָּא קַמָּא אַלִּיבָּא דְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר לֹא תִקְּנוּהָ אֶלָּא בְּחֶבֶר עִיר יָחִיד זֶה פָּטוּר, וּלְרַבִּי יְהוּדָה אֵין יָחִיד פָּטוּר אֶלָּא כְּשֶׁהוּא בִּמְקוֹם עֲשָׂרָה, שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר פּוֹטְרוֹ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
עיקר תוספות יום טוב (יג) בְּחֶבֶר עִיר. דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּכֵיוָן שֶׁאֵין בָּהּ אֶלָּא שֶׁבַח, שֶׁאֵין בָּהּ תַּחֲנוּנִים כְּמוֹ בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה, וְגַם אֵין אָנוּ מִתְפַּלְּלִים אוֹתָהּ כְּנֶגֶד תַּחֲנוּנִים שֶׁל חֹל כְּמוֹ שֶׁמִּתְפַּלְּלִים תְּפִלַּת יוֹצֵר אוֹ תְּפִלַּת מִנְחָה, דַּי שֶׁהַצִּבּוּר בִּלְבָד יִתְפַּלְּלוּ אוֹתָהּ. הָרִ"י:
גמרא ברכות כ״ח ב: ד׳-ז׳
תָּנוּ רַבָּנָן בִּכְנִיסָתוֹ מַהוּ אוֹמֵר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁלֹּא יֵאָרַע דְּבַר תַּקָּלָּה עַל יָדִי וְלֹא אֶכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה וְיִשְׂמְחוּ בִי חֲבֵירַי וְלֹא אוֹמַר עַל טָמֵא טָהוֹר וְלֹא עַל טָהוֹר טָמֵא וְלֹא יִכָּשְׁלוּ חֲבֵירַי בִּדְבַר הֲלָכָה וְאֶשְׂמַח בָּהֶם. בְּיצִיאָתוֹ מַהוּ אוֹמֵר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵית הַמִּדְרָשׁ וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת שֶׁאֲנִי מַשְׁכִּים וְהֵם מַשְׁכִּימִים אֲנִי מַשְׁכִּים לְדִבְרֵי תוֹרָה וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים אֲנִי עָמֵל וְהֵם עֲמֵלִים אֲנִי עָמֵל וּמְקַבֵּל שָׂכָר וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר אֲנִי רָץ וְהֵם רָצִים אֲנִי רָץ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שָׁחַת. תָּנוּ רַבָּנָן כְּשֶׁחָלָה רִבִּי אֱלִיעֶזֶר נִכְנְסוּ תַּלְמִידָיו לְבַקְּרוֹ אָמְרוּ לוֹ רַבֵּינוּ לַמְּדֵנוּ אָרְחוֹת חַיִּים וְנִזְכֶּה בָּהֶם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. אָמַר לָהֶם הִזָּהֲרוּ בִּכְבוֹד חֲבֵירֵיכֶם וּמִנְעוּ בְנֵיכֶם מִן הַהִגָיוֹן וְהוֹשִׁיבוּם בֵּין בִּרְכֵּי תַלְמִידֵי חֲכָמִים וּכְשֶׁאַתֶּם מִתְפַּלְּלִין דְּעוּ לִפְנֵי מִי אַתֶּם עוֹמְדִים וּבִשְׁבִיל כַּךְ תִּזְכּוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא:
רש״י ולא אכשל – וישמחו חברי על כשלוני הרי רעות שתים שיבאו על ידי שאגרום להם שיענשו: מיושבי קרנות – חנוונים או עמי הארץ שעוסקים בדבר שיחה: מההגיון – לא תרגילום במקרא יותר מדאי משום דמשכא. לשון אחר משיחת ילדים: דעו לפני מי וכו' – כדי שתתפללו ביראה ובכוונה:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץ ג גמרא תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא את הנוסח המלא של תפילת ר' נחוניא בן הקנה: בכניסתו מהו אומר? — "יהי רצון מלפניך ה' אלהי שלא יארע דבר תקלה בפסק הלכה על ידי, ולא אכשל בדבר הלכה, וישמחו בי חברי העוסקים יחד אתי בבירור ההלכה. ופירוט הדברים (מהרש"א): ולא אומר על דבר טמא שהוא טהור, ולא על דבר טהור שהוא טמא. ולא יכשלו חברי בדבר הלכה, ואשמח בהם". ביציאתו מהו אומר? — "מודה אני לפניך ה' אלהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות (אנשים בטלים היושבים בפינת הרחוב). שאני משכים, והם משכימים. אני משכים לדברי תורה, והם משכימים לדברים בטלים. אני עמל והם עמלים. אני עמל ומקבל שכר, והם עמלים ואינם מקבלים שכר. אני רץ והם רצים. אני רץ לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת". ד אגב דברי ר' נחוניא בהערכת חלקו בין יושבי בית המדרש מובאים עוד סיפורים הנוגעים לנושא זה מצדדים שונים. תנו רבנן [שנו חכמים]: כשחלה ר' אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו. אמרו לו: למדנו אורחות חיים (אמור לנו כללים בהנהגת חיינו) כדי שנזכה בהן לחיי העולם הבא. אמר להם: סיכם להם: הזהרו בכבוד חבריכם, ומנעו את בניכם מן ההגיון במקראות שיש בהם נטיה למינות (גאונים), והושיבום לבניכם בין ברכי תלמידי חכמים עוד בקטנותם, וכשאתם מתפללים — דעו לפני מי אתם עומדים. ובשביל כך תזכו לחיי העולם הבא. בדומה לזה מסופר על רבו של ר' אליעזר, ר' יוחנן בן זכאי. ש
זוהר ספר הזהר, וירא ז׳
מַאי טַעֲמָא אִעֲסַק אַבְרָהָם לְדַכָּאָה לִבְנֵי נְשָׁא בְּגִין דְּאִיהוּ טָהוֹר וְאִקְּרֵי טָהוֹר, דִּכְתִיב (איוב י''ד) מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד, טָהוֹר דָּא אַבְרָהָם דְּנָפַק מִתֶּרַח, רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר בְּגִין לְתַקְּנָא הַהוּא דַּרְגָא דְּאַבְרָהָם וּמַאן אִיהוּ מַיִ''ם בְּגִין כָּךְ אַתְקִּין לְדַכָּאָה בְּנֵי עָלְמָא בְּמַיָּא, וּבְשַׁעְתָּא דְּאַזְמִין לְמַלְאָכִין שֵׁירוּתָא דְּמִלּוֹי מַה כְּתִיב יוּקַח נָא מְעַט מַיִם בְּגִין לְאִתְתַּקָּפָא בְּהַהוּא דַּרְגָא דְּמַיָּן שַׁרָאָן בָּהּ וּבְגִנֵּי כָּךְ הַוָּה מַדְכֵּי לְכָל בְּנֵי נְשָׁא מִכֹּלָּא מְדַכֵּי לוֹן מִסִטְרָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה וּמְדַכֵּי לוֹן מִסִטְרָא דִּמְסָאֲבָא וּכְמָה דְּאִיהוּ מְדַכֵּי לְגוּבְרִין הָכִי נַמִּי שָׂרָה מְדַכְּאָת לַנָּשִׁין וְאִשְׁתַּכָּחוּ כֻּלְּהוּ דְּאַתְיָן לְגַבַּיְהוּ דַּכְיָן מִכֹּלָּא, תָּא חֲזֵי אִילָנָא נָטַע אַבְרָהָם בְּכָל אֲתַר דְּדִיּוּרֵיהּ תַּמָּן וְלָא הַוָּה סָלִיק בְּכָל אֲתַר כִּדְקָא יָאוּת בַּר בְּשַׁעְתָּא דְּדִיּוּרֵיהּ בְּאַרְעָא דִּכְנַעַן וּבְהַהוּא אִילָנָא הַוָּה יָדַע מַאן דְּאִתְאֲחִיד בֵּיהּ בְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּמַאן דְּאִתְאָחִיד בַּעֲבוֹדָה זָרָה, מַאן דְּאִתְאָחִיד בְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִילָנָא הַוָּה פָּרִישׂ עַנְפוֹי וְחָפֵי עַל רֵישֵׁיהּ וְעָבִיד עֲלֵיהּ צִלָּא יָאָה וּמַאן דְּאִתְאָחִיד בְּסִטְרָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה הַהוּא אִילָנָא הַוָּה אִסְתַּלַּק וְעַנְפּוֹי הֲווּ סְלִיקִין לְעֵילָא, כְּדֵין הָוָה יָדַע אַבְרָהָם וְאַזְהִיר לֵיהּ וְלָא אִעֲדִי מִתַּמָּן עַד דְּאִתְאָחִיד בִּמְהֵימָנוּתָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְהָכִי מַאן דְּאִיהוּ דַּכְיָא (ד''א ל''ג הָכִי) מְקַבֵּל לֵיהּ אִילָנָא מַאן דְּאִיהוּ מְסָאַב לָא מְקַבֵּל לֵיהּ, כְּדֵין יָדַע אַבְרָהָם וּמְדַכֵּי לוֹן בְּמַיָּא וּמַעְיְנָא דְּמַיָּא הַוָּה תְּחוֹת הַהוּא אִילָנָא וּמַאן דְּצָרִיךְ טְבִילָה מִיָּד מַיָּן סָלְקִין לְגַבֵּיהּ וְאִילָנָא אִסְתַּלָּקִין עַנְפּוֹי כְּדֵין יָדַע אַבְרָהָם דְּאִיהוּ מְסָאֲבָא וּבָעִי טְבִילָה מִיָּד וְאִם לָאו מִיָּד נְגִיבָן כְּדֵין יָדַע דְּבָעִי לְאִסְתַּאֲבָא וּלְאִסְתַּמָּרָא שִׁבְעָה יוֹמִין, תָּא חֲזֵי דַּאֲפִלּוּ בְּשַׁעְתָּא דְּאַזְמִין לוֹן לְמַלְאָכִין אָמַר לוֹן וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ בְּגִין לְמֶחֱמֵי וּלְמִבְדָּק בְּהוּ וּבְהַהוּא אִילָנָא הַוָּה בָּדִיק לְכָל בְּנֵי עָלְמָא, וְרָזָא (לָקֳבֵל) בְּגִין קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָא (עָבַד) אָמַר דְּאִיהוּ אִילָנָא דְּחַיֵּי לְכֹלָּא וּבְגִין כָּךְ וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ וְלֹא תַּחַת עֲבוֹדָה זָרָה, וְתָא חֲזֵי כַּד חָב אָדָם בְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע חָב דִּכְתִיב וּמֵעֵץ הַדַּעַת וְגוֹ' וְאִיהוּ בֵּיהּ חָב וְגָרַם מוֹתָא לְעָלְמָא מַה כְּתִיב וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְגוֹ' וְכַד אָתָא אַבְרָהָם בְּאִילָנָא אָחֳרָא אַתְקִּין עָלְמָא דְּהוּא אִילָנָא דְּחַיֵּי וְאוֹדַע מְהֵימָנוּתָא לְכָל בְּנֵי עָלְמָא:
תרגום הזוהר מַה הַטַּעַם שֶׁעָסַק אַבְרָהָם לְטַהֵר לַאֲנָשִׁים. לְפִי שֶׁהוּא טָהוֹר וְנִקְרָא טָהוֹר. שֶׁכָּתוּב מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד. טָהוֹר זֶה אַבְרָהָם שֶׁיָּצָא מִתֶּרַח. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר בִּשְׁבִיל לְתַקֵּן אוֹתָהּ הַמַּדְרֵגָה שֶׁל אַבְרָהָם. וּמַה הִיא, מַיִם. לְפִיכָךְ הִתְקִין לְטַהֵר לִבְנֵי הָעוֹלָם בַּמַּיִם. וּבְשָׁעָה שֶׁהִזְמִין לַמַּלְאָכִים. בְּרֵאשִׁית דְּבָרָיו מַה כָּתוּב. יֵקּח נָא מְעַט מַיִם. בִּשְׁבִיל לְהִתְחַזֵּק בַּמַּדְרֵגָה הַהִיא שֶׁהַמַּיִם שׁוֹרִין בָּהּ וּלְפִיכָךְ הָיָה מְטַהֵר לְכָל הָאֲנָשִׁים מֵהַכֹּל. הָיָה מְטַהֲרֵם מִצַד שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה. וְהָיָה מְטַהֲרֵם מִצַד הַטּוּמְאָה. וּכְמוֹ שֶׁהוּא הָיָה מְטַהֵר לַאֲנָשִׁים. כֵּן גַּם שָׂרָה מְטַהֶרֶת לַנָּשִׁים. וְנִמְצָאִים כֻּלָּם שֶׁבָּאוּ אֶצְלָם טְהוֹרִים מֵהַכֹּל. בֹּא וּרְאֵה, עֵץ נָטַע אַבְרָהָם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה מָדוֹרוֹ שָׁם. וְלֹא הָיָה נִתְגַדֵּל הָעֵץ בְּכָל מָקוֹם כָּרָאוּי. מִלְּבָד בַּזְּמָן שֶׁהָיָה מָדוֹרוֹ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן. וּבָעֵץ הַהוּא הָיָה מַכִּיר מִי שֶׁנִּדְבָּק בּוֹ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמִי שֶׁנִּדְבָּק בַּעֲבוֹדָה זָרָה. מִי שֶׁנִּדְבָּק בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה הָעֵץ פּוֹשֵׁט עֲנָפָיו וְכִסָּה עַל רֹאשׁוֹ. וְעָשָׂה עָלָיו צֵל נָאֶה. וּמִי שֶׁנִּדְבָּק בְּצַד שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה. עֵץ הַהוּא הָיָה נִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ. וַעֲנָפָיו הָיוּ עוֹלִים לְמַעְלָה. אָז הָיָה אַבְרָהָם מַכִּירוֹ וְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ. וְלֹא סָר מִשָּׁם עַד שֶׁנִּתְדַבֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכֵן מִי שֶׁהוּא טָהוֹר מְקַבֵּל אוֹתוֹ הָאִילָן. מִי שֶׁהוּא טָמֵא, אֵין מְקַבְּלוֹ. אָז יָדַע אַבְרָהָם וּמְטַהֵר אוֹתָם בַּמַיִם. וּמַעֲיָן שֶׁל מַיִם הָיָה תַּחַת אוֹתוֹ הָאִילָן, וּמִי שֶׁהוּא צָרִיךְ טְבִילָה, מִיָּד מַיִם עוֹלִים אֵלָיו, וְהָאִילָן מִסְתַּלְקִים עֲנָפָיו, אָז יָדַע אַבְרָהָם שֶׁהוּא טָמֵא וְצָרִיךְ טְבִילָה מִיָּד. וְאִם לֹא, הַמַּיִם הָיוּ מְתִיַבְּשִׁים, אָז יָדַע שֶׁצָרִיךְ לְהִטָהֵר, לְהִסְתַּתֵּר שִׁבְעַת יָמִים. בֹּא וּרְאֵה, שֶׁאֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהִזְמִין אֶת הַמַּלְאָכִים, אָמַר לָהֶם וְהִשָׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ. בִּכְדֵי לִרְאוֹת וּלְהִדָבֵק בָּהֶם, וּבָאִילָן הַהוּא הָיָה בּוֹדֵק לְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם. וְסוֹד זֶה בִּשְׁבִיל הַקָּבָּ''ה הוּא הָיָה עוֹשֶׂה, וְאָמַר שֶׁהָאִילָן הַהוּא, הוּא עֵץ הַחַיִּים לַכֹּל. וְלָכֵן וְהִשָׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ וְלֹא תַּחַת עֲבוֹדָה זָרָה. וּבֹא וּרְאֵה, כְּשֶׁחָטָא אָדָם, בְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרָע חָטָא, שֶׁכָּתוּב וּמֵעֵץ הַדַּעַת וְגוֹ'. וְהוּא חָטָא בָּזֶּה וְגָרַם מִיתָה לְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם. מַה כָּתוּב וְעַתָּה פּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְגוֹ'. וּכְשֶׁבָּא אַבְרָהָם בְּאִילָן אַחֵר, הוּא תִּקֵּן אֶת הָעוֹלָם, שֶׁזֶּה עֵץ הַחַיִּים, וְהוֹדִיעַ אֱמוּנָתוֹ לְכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם.
הלכה פסוקה יורה דעה רנ״ז: ג׳-ד׳
א. הַצְדָקָה הֲרֵי הִיא בִּכְלַל הַנְּדָרִים לְפִיכָךְ הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי סֶלַע לִצְדָקָה אוֹ הֲרֵי הַסֶּלַע זוּ לִצְדָקָה חַיָּיב לִתְּנָהּ לַעֲנִיִּים מִיַּד וְאִם אִיחֵר עוֹבֵר בְּבַל תְּאַחֵר שֶׁהֲרֵי בְיָדוֹ לִתֵּן מִיַּד וַעֲנִיִּים מְצוּיִים הֵם. וְאִם אֵין שָׁם עֲנִיִּים מַפְרִישׁ וּמַנִּיחַ עַד שֶׁיִּמְצָא עֲנִיִּים. וְדַוְקָא בְמַפְרִישׁ צְדָקָה סְתַם אֲבָל כָּל אָדָם יָכוֹל לְהַפְרִישׁ מָעוֹת לִצְדָקָה שֶׁיִהְיוּ מוּנָחִים אֶצְלוֹ לִתְּנָם מְעַט עַל יַד עַל יַד כְּמוֹ שֶׁיִּרְאֶה לוֹ וְכֵן אִם הֶתְנָה בְּשָׁעָה שֶׁנָּדַר בִצְדָקָה אוֹ הִתְנַדֵּב אוֹתָם שֶׁיִהְיוּ הַגַּבָּאִים רַשָׁאִים לְשַׁנּוֹתָהּ וּלְצוֹרְפָהּ בְּזָהָב הֲרֵי אֵלוּ מֻתָּרִים:
ב. צָרִיךְ לִיזָהֵר מִלִּדּוֹר וְאִם פּוֹסְקִים צְדָקָה וְצָרִיךְ לִפְסוֹק עִמָהֶם יֹאמַר בְּלֹא נֶדֶר:
ג. עָנִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ קְרוֹבִים עֲשִׁירִים שֶׁיְּכוֹלִין לְפַרְנְסוֹ אֵין גַבָּאֵי הָעִיר חַיָּיבִים לְפַרְנְסוֹ אַף עַל גַב דִקְרוֹבָיו גַם כֵּן נוֹתְנִים בְּכִיס:
ד. לֹא יִתֵּן אָדָם כָּל צִדְקוֹתָיו לְעָנִי אֶחָד בִּלְבָד:
ה. הַמְחַלֵק צְדָקָה צָרִיךְ לִיזָּהֵר שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לִקְרוֹבָיו יוֹתֵר מִשְּׁאַר בְּנֵי אָדָם:
מוסר
מגלת סתרים מרב נסים גאון
מִי שֶׁעָשָׂה עֲבֵירוֹת גְּדוֹלוֹת כְּגוֹן מִי שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ וְהוֹלִיד מִמֶּנָּהּ וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָהֶם מֵעֲבֵירוֹת חֲמוּרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם פְּרִי מַגִּיעַ פִּרְיָים בָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעִיקָר שָׁמוּר וּמְזוּמָן לָהֶם לָעוֹלָם הַבָּא וְעַל זֶה נֶאֱמַר וְיֹאכְלוּ מִפְּרִי דַרְכָּם וּמִמּוֹעֲצוֹתֵיהֶם יִשְׂבָּעוּ. וְנֶאֱמַר עָלָיו עֲבֵירוֹת שֶׁעוֹשִׂין פֵּירוֹת יֵשׁ לָהֶן פֵּירוֹת שֶׁאֵין עוֹשִׂין פֵּירוֹת אֵין לָהֶם פֵּירוֹת דְבָעוֹלָם הַזֶה מַגִּיעַ לוֹ פְרִי מַעֲשָׂיו וְעִיקָר מַעֲשָׂיו מוּכָנִים לְעוֹלָם הַבָּא לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר בְּתוֹסֶפְתָּא בְּדִין פֵּאָה אֵלּוּ דְבָרִים נִפְרָעִים מִן הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּימֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא עַל עֲבוֹדָה זָרָה גִלּוּי עַרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָמִים וְעַל לָשׁוֹן הָרָע כְּנֶגֶד כֻּלָּן עַל אֵלּוּ מְמַהֲרִין לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ בָעוֹלָם הַזֶּה חוּץ מִפּוּרְעָנוּת שֶׁנִּפְרָעִים מִמֶּנּוּ לָעוֹלָם הַבָּא. וּבְתַלְמוּד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חִזְקוּ בְדָבָר זֶה מִן הַכְּתוּבִים וְאָמְרוּ בְּעִנְיַן עֲבוֹדָה זָרָה הִכָּרֵת תִּכָּרֵת כְּתִיב הִכָּרֵת בָעוֹלָם הַזֶּה תִּכָּרֵת לָעוֹלָם הַבָּא הַנֶּפֶשׁ הַהִיא עֲוֹנָהּ בָּהּ בִּזְמַן שֶׁעֲוֹנָהּ בָּהּ. כְּתִיב (שמות לב) אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶה חַטָּאָה גְּדוֹלָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב הֲרֵי לְגַבֵּי עֲבוֹדָה זָרָה וְגַבֵּי עֲרָיוֹת כְּתִיב (בראשית לט) וְאֵיךְ אֶעֱשֶּׂה הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים. וְגַבֵּי שְׁפִיכוּת דָמִים כְּתִיב (שם ד) גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא. כְּשֶׁבָּא אֵצֶל לָשׁוֹן הָרָע מַה כְּתִיב (תהלים יב) יַכְרֵת ה' כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְדוֹלוֹת:
הצטרפו אלינו
עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.
השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!
לתרומה לעמותה
המקורות מתוך ספריא. ביאור שטיינזלץ, מהדורת William Davidson, ברישיון Creative Commons לשימוש לא מסחרי (CC BY-NC ). עמותת אורות האמונה - בני משה