פרשת מסעי יום שישי

רש״יוְהוֹרַשְׁתֶּ֥ם אֶת הָאָ֖רֶץ. וְהוֹרַשְׁתֶּם אוֹתָהּ מִיּוֹשְׁבֶיהָ, וְאָז וישבתם בה — תּוּכְלוּ לְהִתְקַיֵּם בָּהּ, וְאִם לָאו — לֹא תוּכְלוּ לְהִתְקַיֵּם בָּהּ:
את שלש הערים וגו'. אַעַ"פִּ שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן תִּשְׁעָה שְׁבָטִים וְכָאן אֵינָן אֶלָּא שְׁנַיִם וָחֵצִי, הִשְׁוָה מִנְיַן עָרֵי הַמִּקְלָט שֶׁלָּהֶם, מִשּׁוּם דִּבְגִלְעָד נְפִישֵׁי רוֹצְחִים, דִּכְתִיב (הושע ו') "גִּלְעָד קִרְיַת פֹּעֲלֵי אָוֶן עֲקֻבָּה מִדָּם" (שם):
ואם בכלי ברזל הכהו. אֵין זֶה מְדַבֵּר בְּהוֹרֵג בְּשׁוֹגֵג הַסָּמוּךְ לוֹ, אֶלָּא בְּהוֹרֵג בְּמֵזִיד, וּבָא לְלַמֵּד שֶׁהַהוֹרֵג בְּכָל דָּבָר צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בוֹ שִׁעוּר כְּדֵי לְהָמִית, שֶׁנֶּאֱמַר בְּכֻלָּם "אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ", דִּמְתַּרְגְּמִינַן "דְּהִיא כְמִסַּת דִּימוּת בֵּיהּ", חוּץ מִן הַבַּרְזֶל, שֶׁגָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה שֶׁהַבַּרְזֶל מֵמִית בְּכָל שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ מַחַט, לְפִיכָךְ לֹא נָתְנָה בוֹ תּוֹרָה שִׁעוּר לִכְתֹּב בּוֹ אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ; וְאִם תֹּאמַר בְּהוֹרֵג בְּשׁוֹגֵג הַכָּתוּב מְדַבֵּר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר לְמַטָּה אוֹ בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות וְגוֹ', לִמֵּד עַל הָאֲמוּרִים לְמַעְלָה שֶׁבְּהוֹרֵג בְּמֵזִיד הַכָּתוּב מְדַבֵּר:
עד מות הכהן הגדול. שֶׁהוּא בָא לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָה בְיִשְׂרָאֵל וּלְהַאֲרִיךְ יְמֵיהֶם, וְהָרוֹצֵחַ בָּא לְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה מִיִּשְׂרָאֵל וּמְקַצֵּר אֶת יְמֵי הַחַיִּים, אֵינוֹ כְדַאי שֶׁיְּהֵא לִפְנֵי כֹּהֵן גָּדוֹל (ספרי); דָּבָר אַחֵר — לְפִי שֶׁהָיָה לוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל לְהִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא תֶאֱרַע תַּקָּלָה זוֹ לְיִשְׂרָאֵל בְּחַיָּיו (עי' מכות י"א):
אשר משח אותו בשמן הקדש. לְפִי פְשׁוּטוֹ מִן הַמִּקְרָאוֹת הַקְּצָרִים הוּא, שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ מִי מְשָׁחוֹ, אֶלָּא כְּמוֹ אֲשֶׁר מְשָׁחוֹ הַמּוֹשֵׁחַ אוֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ; וְרַבּוֹתֵינוּ דְרָשׁוּהוּ בְמַסֶּכֶת מַכּוֹת (שם) לִרְאָיַת דָּבָר, לְלַמֵּד שֶׁאִם עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ מֵת הַכֹּהֵן גָּדוֹל וּמִנּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו, וּלְאַחַר מִכָּאן נִגְמַר דִּינוֹ, חוֹזֵר בְּמִיתָתוֹ שֶׁל שֵׁנִי, שֶׁנֶּאֱמַר אשר משח אתו, וְכִי הוּא מוֹשְׁחוֹ לַכֹּהֵן אוֹ הַכֹּהֵן מָשַׁח אוֹתוֹ? אֶלָּא לְהָבִיא אֶת הַנִּמְשָׁח בְּיָמָיו שֶׁמַּחֲזִירוֹ בְּמִיתָתוֹ:
כי אני ה' שכן בתוך בני ישראל. אַף בִּזְמַן שֶׁהֵם טְמֵאִים שְׁכִינָה בֵינֵיהֶם (ספרי):
ואם יהיה היובל. כְּלוֹמַר, אֵין זוֹ מְכִירָה שֶׁחוֹזֶרֶת בַּיּוֹבֵל, שֶׁהַיְרֻשָּׁה אֵינָהּ חוֹזֶרֶת, וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה הַיּוֹבֵל לֹא תַחֲזֹר הַנַּחֲלָה לְשִׁבְטוֹ, וְנִמְצָא שֶׁנּוֹסְפָה על נחלת המטה אשר תהיינה להם:

רש״יאֶל֩ אֲשֶׁר יֵ֨צֵא ל֥וֹ שָׁ֛מָּה. מִקְרָא קָצָר הוּא זֶה: אֶל מָקום אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה:
לְמַטּ֥וֹת אֲבֹתֵיכֶ֖ם. לְפִי חֶשְׁבּוֹן יוֹצְאֵי מִצְרַיִם (בבא בתרא קי"ז); דָּ"אַ — בְּי"ב גְּבוּלִין כְּמִנְיַן הַשְּׁבָטִים:

רש״יוְהָיָה֙ אֲשֶׁ֣ר תּוֹתִ֣ירוּ מֵהֶ֔ם. יִהְיוּ לָכֶם לְרָעָה:
לְשִׂכִּים֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם. לִיתֵדוֹת הַמְנַקְּרוֹת עֵינֵיכֶם, תַּרְגּוּם שֶׁל יְתֵדוֹת "שִׂיכַיָּא":
וְלִצְנִינִ֖ם. פּוֹתְרִין בּוֹ הַפּוֹתְרִים לְשׁוֹן מְסוּכַת קוֹצִים הַסּוֹכֶכֶת אֶתְכֶם, לִסְגֹּר וְלִכְלֹא אֶתְכֶם מֵאֵין יוֹצֵא וָבָא:
וְצָרְר֣וּ אֶתְכֶ֔ם. כְּתַרְגּוּמוֹ:

רש״יזֹ֣את הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר תִּפֹּ֤ל לָכֶם֙ וגו'. לְפִי שֶׁהַרְבֵּה מִצְוֹת נוֹהֲגוֹת בָּאָרֶץ וְאֵין נוֹהֲגוֹת בְּחוּצָה לָאָרֶץ, הֻצְרַךְ לִכְתֹּב מִצְרָנֵי גְבוּלֵי רוּחוֹתֶיהָ סָבִיב, לוֹמַר לְךָ מִן הַגְּבוּלִים הַלָּלוּ וְלִפְנִים הַמִּצְוֹת נוֹהֲגוֹת (עי' גיטין ח'):
תִּפֹּ֤ל לָכֶם֙. עַל שֵׁם שֶׁנִּתְחַלְּקָה בְגוֹרָל נִקְרֵאת חֲלֻקָּה לְשׁוֹן נְפִילָה; וּמִ"אַ אוֹמֵר עַ"יְ שֶׁהִפִּיל הַקָּבָּ"ה שָׂרֵיהֶם שֶׁל שִׁבְעָה אֻמּוֹת מִן הַשָּׁמַיִם וּכְפָתָן לִפְנֵי מֹשֶׁה אָמַר לוֹ רְאֵה אֵין בָּהֶם עוֹד כֹּחַ (עי' תנחומא):

רש״יוְהָיָ֨ה לָכֶ֧ם פְּאַת נֶ֛גֶב. רוּחַ דְּרוֹמִית אֲשֶׁר מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב:
מִמִּדְבַּר צִ֖ן. אֲשֶׁר אֵצֶל אֱדוֹם מַתְחִיל מִקְצוֹעַ דְרוֹמִית מִזְרָחִית שֶׁל אֶרֶץ תִּשְׁעַת הַמַּטּוֹת; כֵּיצַד? שָׁלוֹשׁ אֲרָצוֹת יוֹשְׁבוֹת בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זוֹ אֵצֶל זוֹ — קְצָת אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאֶרֶץ אֱדוֹם כֻּלָּהּ וְאֶרֶץ מוֹאָב כֻּלָּהּ, אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּמִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית, שֶׁנֶּאֱמַר בְּפָרָשָׁה זוֹ מֵעַצְמוֹן נַחְלָה מִצְרָיִם וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה, וְנַחַל מִצְרַיִם הָיָה מְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי כָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע י"ג) "מִן הַשִּׁיחוֹר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם", וּמַפְסִיק בֵּין אֶרֶץ מִצְרַיִם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֶרֶץ אֱדוֹם אֶצְלָהּ לְצַד הַמִּזְרָח, וְאֶרֶץ מוֹאָב אֵצֶל אֶרֶץ אֱדוֹם בְּסוֹף הַדָּרוֹם לַמִּזְרָח. וּכְשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, אִם רָצָה הַמָּקוֹם לְקָרֵב אֶת כְּנִיסָתָם לָאָרֶץ, הָיָה מַעֲבִירָם אֶת הַנִּילוּס לְצַד צָפוֹן וּבָאִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עָשָׂה כֵן, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות י"ג) "וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים", שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים עַל הַיָּם בְּמַעֲרָבָהּ שֶׁל אֶרֶץ כְּנַעַן — כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בַּפְּלִשְׁתִּים (צפניה ב') "יֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם גּוֹי כְּרֵתִים" — וְלֹא נָחָם אוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ, אֶלָּא הֱסִבָּן וְהוֹצִיאָם דֶּרֶךְ דְּרוֹמָהּ אֶל הַמִּדְבָּר, וְהוּא שֶׁקְּרָאוֹ יְחֶזְקֵאל (יחזקאל כ') "מִדְבַּר הָעַמִּים", לְפִי שֶׁהָיוּ כַמָּה אֻמּוֹת יוֹשְׁבִים בְּצִדּוֹ; וְהוֹלְכִין אֵצֶל דְּרוֹמָהּ מִן הַמַּעֲרָב כְּלַפֵּי מִזְרָח תָּמִיד עַד שֶׁבָּאוּ לִדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ אֱדוֹם, וּבִקְּשׁוּ מִמֶּלֶךְ אֱדוֹם שֶׁיַּנִּיחֵם לַעֲבֹר דֶּרֶךְ אַרְצוֹ וּלְהִכָּנֵס לָאָרֶץ דֶּרֶךְ רָחְבָּהּ וְלֹא רָצָה, וְהֻצְרְכוּ לִסְבֹּב אֶת כָּל דְּרוֹמָהּ שֶׁל אֱדוֹם עַד בּוֹאָם לִדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ מוֹאָב, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים י"א) "וְגַם אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח וְלֹא אָבָה", וְהָלְכוּ כָּל דְּרוֹמָהּ שֶׁל מוֹאָב עַד סוֹפָהּ, וּמִשָּׁם הָפְכוּ פְנֵיהֶם לַצָּפוֹן עַד שֶׁסָּבְבוּ כָל מֶצֶר מִזְרָחִי שֶׁלָּהּ לְרָחְבָּהּ; וּכְשֶׁכִּלּוּ אֶת מִזְרָחָהּ, מָצְאוּ אֶת אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בְּמִזְרָחָהּ שֶׁל אֶרֶץ כְּנַעַן וְהַיַּרְדֵּן מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בְּיִפְתָּח (שם) "וַיֵּלֶךְ בַּמִּדְבָּר וַיָּסָב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וְאֶת אֶרֶץ מוֹאָב וַיָּבֹא מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ לְאֶרֶץ מוֹאָב", וְכָבְשׁוּ אֶת אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג שֶׁהָיְתָה בִּצְפוֹנָהּ שֶׁל אֶרֶץ מוֹאָב וְקָרְבוּ עַד הַיַּרְדֵּן, וְהוּא כְנֶגֶד מִקְצוֹעַ צָפוֹנָה מַעֲרָבָה שֶׁל אֶרֶץ מוֹאָב; נִמְצָא שֶׁאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לַמַּעֲרָב, הָיָה מִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מִזְרָחִית שֶׁלָּהּ אֵצֶל אֱדוֹם:

רש״יוְנָסַ֣ב לָכֶם֩ הַגְּב֨וּל מִנֶּ֜גֶב לְמַעֲלֵ֤ה עַקְרַבִּים֙. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָסַב" אוֹ "וְיָצָא" מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה הַמֶּצֶר שָׁוֶה אֶלָּא הוֹלֵךְ וְיוֹצֵא לַחוּץ; יוֹצֵא הַמֶּצֶר וְעוֹקֵם לְצַד צְפוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בַּאֲלַכְסוֹן לַמַּעֲרָב, וְעוֹבֵר הַמֶּצֶר בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל מַעֲלֵה עַקְרַבִּים, נִמְצָא מַעֲלֵה עַקְרַבִּים לִפְנִים מִן הַמֶּצֶר:
וְעָ֣בַר צִ֔נָה. אֶל צִן, כְּמוֹ מִצְרַיְמָה:
וְיָצָ֥א חֲצַר אַדָּ֖ר. מִתְפַּשֵּׁט הַמֶּצֶר וּמַרְחִיב לְצַד צָפוֹן שֶׁל עוֹלָם וְנִמְשָׁךְ עוֹד בַּאֲלַכְסוֹן לַמַּעֲרָב, וּבָא לוֹ לַחֲצַר אַדָּר, וּמִשָּׁם לְעַצְמוֹן, וּמִשָּׁם לְנַחַל מִצְרַיִם; וּלְשׁוֹן וְנָסַב הָאָמוּר כָּאן, לְפִי שֶׁכָּתַב וְיָצָא חֲצַר אַדָּר, שֶׁהִתְחִיל לְהַרְחִיב מִשֶּׁעָבַר אֶת קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ, וְרֹחַב אוֹתָהּ רְצוּעָה שֶׁבָּלְטָה לְצַד צָפוֹן הָיְתָה מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ עַד עַצְמוֹן, וּמִשָּׁם וָהָלְאָה נִתְקַצֵּר הַמֶּצֶר וְנָסַב לְצַד הַדָּרוֹם וּבָא לוֹ לְנַחַל מִצְרַיִם, וּמִשָּׁם לְצַד הַמַּעֲרָב אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל שֶׁהוּא מֶצֶר מַעֲרָבָהּ שֶׁל כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נִמְצָא שֶׁנַּחַל מִצְרַיִם בְּמִקְצוֹעַ מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית:

רש״יוְהָי֥וּ תוֹצְאֹתָ֖יו. קְצוֹתָיו, בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ:
וְהָי֥וּ תוֹצְאֹתָ֖יו הַיָּֽמָּה. אֶל מֶצֶר הַמַּעֲרָב שֶׁאֵין עוֹד גְּבוּל נֶגֶב מַאֲרִיךְ לְצַד הַמַּעֲרָב מִשָּׁם וָהָלְאָה:

רש״יוּגְב֣וּל יָ֔ם. וּמֶצֶר מַעֲרָבִי מַהוּ?
וְהָיָ֥ה לָכֶ֛ם הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל. לְמֶצֶר:
וּגְב֣וּל. הַנִּסִּין שֶׁבְּתוֹךְ הַיָּם אַף הֵם מִן הַגְּבוּל, וְהֵם אִיִּים שֶקּוֹרִין איזל"ס:

רש״יגְּב֣וּל צָפ֑וֹן. מֶצֶר צָפוֹן:
מִן הַיָּם֙ הַגָּדֹ֔ל תְּתָא֥וּ לָכֶ֖ם הֹ֥ר הָהָֽר. שֶׁהוּא בְמִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מַעֲרָבִית וְרֹאשׁוֹ מַשְׁפִּיעַ וְנִכְנָס לְתוֹךְ הַיָּם, וְיֵשׁ מֵרֹחַב הַיָּם לִפְנִים הֵימֶנּוּ וְחוּצָה הֵימֶנּוּ:
תְּתָא֥וּ. תְּשַׁפְּעוּ לָכֶם, לִנְטוֹת מִמַּעֲרָב לַצָּפוֹן, אֶל הֹר הָהָר:
תְּתָא֥וּ. לְשׁוֹן סִבָּה, כְּמוֹ "אֶל תָּא הָרָצִים" (מלכים א י"ד), "וְתָאֵי הַשַּׁעַר" (יחזקאל מ') — הַיָּצִיעַ, שֶׁקּוֹרִין אפנדי"ץ, שֶׁהוּא מוּסָב וּמְשֻׁפָּע:

רש״ימֵהֹ֣ר הָהָ֔ר. תָּסֹבּוּ וְתֵלְכוּ אֶל מֶצֶר הַצָּפוֹן לְצַד הַמִּזְרָח, וְתִפְגְּעוּ בִּלְבֹא חֲמָת, זוֹ אַנְטוֹכְיָא:
תּוֹצְאֹ֥ת הַגְּבֻ֖ל. סוֹפֵי הַגְּבוּל; כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר תּוֹצְאוֹת הַגְּבוּל, אוֹ הַמֶּצֶר כָּלֶה שָׁם לְגַמְרֵי וְאֵינוֹ עוֹבֵר לְהַלָּן כְּלָל, אוֹ מִשָּׁם מִתְפַּשֵּׁט וּמַרְחִיב וְיוֹצֵא לַאֲחוֹרָיו לְהִמָּשֵׁךְ לְהַלָּן בַּאֲלַכְסוֹן יוֹתֵר מִן הָרֹחַב הָרִאשׁוֹן, וּלְעִנְיַן רֹחַב הַמִּדָּה הָרִאשׁוֹן קְרָאוֹ תּוֹצָאוֹת, שֶׁשָּׁם כָּלְתָה אוֹתָהּ מִדָּה:

רש״יוְהָי֥וּ תוֹצְאֹתָ֖יו חֲצַ֣ר עֵינָ֑ן. הוּא הָיָה סוֹף הַמֶּצֶר הַצְּפוֹנִי, וְנִמְצֵאת חֲצַר עֵינָן בְּמִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מִזְרָחִית, וּמִשָּׁם והתאויתם לכם אֶל מֶצֶר הַמִּזְרָחִי:

רש״יוְהִתְאַוִּיתֶ֥ם. לְשׁוֹן הֲסִבָּה וּנְטִיָּה, כְּמוֹ "תְּתָאוּ":
שְׁפָֽמָה. בַּמֶּצֶר הַמִּזְרָחִי, וּמִשָּׁם הָרִבְלָה:

רש״ימִקֶּ֣דֶם לָעָ֑יִן. שֵׁם מָקוֹם, וְהַמֶּצֶר הוֹלֵךְ בְּמִזְרָחוֹ, נִמְצָא הָעַיִן לִפְנִים מִן הַמֶּצֶר וּמֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא:
וּמָחָ֛ה עַל כֶּ֥תֶף יָם כִּנֶּ֖רֶת קֵֽדְמָה. שֶׁיְּהֵא יָם כִּנֶּרֶת תּוֹךְ לַגְּבוּל, בַּמַּעֲרָב, וְהַגְּבוּל בְּמִזְרַח יָם כִּנֶּרֶת, וּמִשָּׁם יָרַד אֶל הַיַּרְדֵּן, וְהַיַּרְדֵּן מוֹשֵׁךְ וּבָא מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם בַּאֲלַכְסוֹן, נוֹטֶה לְצַד מִזְרָח מִתְקָרֵב לְצַד אֶרֶץ כְּנַעַן כְּנֶגֶד יָם כִּנֶּרֶת, וּמוֹשֵׁךְ לְצַד מִזְרָחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (כְּנֶגֶד יָם כִּנֶּרֶת) עַד שֶׁנּוֹפֵל בְּיָם הַמֶּלַח, וּמִשָּׁם כָּלֶה הַגְּבוּל בְּתוֹצְאוֹתָיו אֶל יָם הַמֶּלַח, שֶׁמִּמֶּנּוּ הַתְחָלַת מֶצֶר מִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, הֲרֵי סוֹבֶבֶת אוֹתָהּ לְאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ:

רש״יוְיָרַ֤ד הַגְּבוּל֙. כָּל שֶׁהַגְּבוּל הוֹלֵךְ מִצָּפוֹן לַדָּרוֹם הוּא יוֹרֵד וְהוֹלֵךְ:

רש״יקֵ֥דְמָה מִזְרָֽחָה. אֶל פְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁהֵם בַּמִּזְרָח, שֶׁרוּחַ מִזְרָחִית קְרוּיָה פָנִים וּמַעֲרָבִית קְרוּיָה אָחוֹר, לְפִיכָךְ דָּרוֹם לַיָּמִין וְצָפוֹן לַשְּׂמֹאל:

רש״יאֲשֶׁר יִנְחֲל֥וּ לָכֶ֖ם. בִּשְׁבִילְכֶם; כָּל נָשִׂיא וְנָשִׂיא אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לְשִׁבְטוֹ וּמְחַלֵּק נַחֲלַת הַשֵּׁבֶט לַמִּשְׁפָּחוֹת וְלַגְּבָרִים, וּבוֹרֵר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד חֵלֶק הָגוּן, וּמַה שֶּׁהֵם עוֹשִׂים יִהְיֶה עָשׂוּי כְּאִלּוּ עֲשָׂאוּם שְׁלוּחִים; וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ לכם זֶה כְּכָל לָכֶם שֶׁבַּמִּקְרָא, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לִכְתֹּב יַנְחִילוּ לָכֶם, יִנְחֲלוּ מַשְׁמַע שֶׁהֵם נוֹחֲלִים לָכֶם — בִּשְׁבִילְכֶם וּבִמְקוֹמְכֶם, כְּמוֹ "ה' יִלָּחֵם לָכֶם" (שמות י"ד):

רש״ילִנְחֹ֥ל אֶת הָאָֽרֶץ. שֶׁיְּהֵא נוֹחֵל וְחוֹלֵק אוֹתָהּ בִּמְקוֹמְכֶם:

רש״ילְנַחֵ֥ל אֶת בְּנֵֽי יִשְׂרָאֵ֖ל. שֶׁהֵם יַנְחִילוּ אוֹתָהּ לָכֶם לְמַחְלְקוֹתֶיהָ:

רש״יוּמִגְרָ֗שׁ. רֶוַח מָקוֹם חָלָק חוּץ לָעִיר סָבִיב, לִהְיוֹת לְנוֹי לָעִיר, וְאֵין רַשָּׁאִין לִבְנוֹת שָׁם בַּיִת וְלֹא לִנְטֹעַ כֶּרֶם וְלֹא לִזְרֹעַ זְרִיעָה:

רש״יוּלְכֹ֖ל חַיָּתָֽם. לְכָל צָרְכֵּיהֶם:

רש״יאֶ֥לֶף אַמָּ֖ה סָבִֽיב. וְאַחֲרָיו הוּא אוֹמֵר אַלְפַּיִם אַמָּה, הָא כֵיצַד? אַלְפַּיִם הוּא נוֹתֵן לָהֶם סָבִיב, וּמֵהֶם אֶלֶף הַפְּנִימִיִּים לְמִגְרָשׁ וְהַחִיצוֹנִים לְשָׂדוֹת וּכְרָמִים:

רש״יוְהִקְרִיתֶ֤ם. אֵין הַקְרָיָה אֶלָּא לְשׁוֹן הַזְמָנָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "כִּי הִקְרָה ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי" (בראשית כ"ז):

רש״ימִגֹּאֵ֑ל. מִפְּנֵי גּוֹאֵל הַדָּם, שֶׁהוּא קָרוֹב לַנִּרְצָח:

רש״ישֵׁשׁ עָרֵ֥י מִקְלָ֖ט. מַגִּיד שֶׁאַעַ"פִּ שֶׁהִבְדִּיל מֹשֶׁה בְּחַיָּיו שָׁלוֹשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, לֹא הָיוּ קוֹלְטוֹת עַד שֶׁנִּבְחֲרוּ שָׁלֹשׁ שֶׁנָּתַן יְהוֹשֻׁעַ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן (ספרי; מכות ט'):

רש״יכׇּל מַכֵּה נֶ֖פֶשׁ וגו'. הַבָּא לְהָרְגוֹ עַל שֶׁהִכָּה אֶת הַנֶּפֶשׁ (עי' ספרי):
לָנ֣וּס. כְּמוֹ לַנָּס, כְּמוֹ "שׁוּבֵי מִלְחָמָה" (מיכה ב') — שֶׁשָּׁבוּ מִן הַמִּלְחָמָה, וְכֵן "נוּגֵי מִמּוֹעֵד" (צפניה ג'), וְכֵן "כִּי מֻלִים הָיוּ" (יהושע ה'); כַּאֲשֶׁר תֹּאמַר שׁוּב עַל מִי שֶׁשָּׁב כְּבָר, וּמוּל עַל שֶׁמָּל כְּבָר, כֵּן תֹּאמַר לָנוּס עַל מִי שֶׁנָּס כְּבָר, וְקוֹרֵהוּ נוּס, כְּלוֹמַר מֻבְרָח. וְאִם תֹּאמַר לָנוּס — לִבְרֹחַ, וּתְפָרְשֵׁהוּ לֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִבְרֹחַ לְפָטְרוֹ מִן הַגָּלוּת (עי' ספרי), לֹא יָדַעְתִּי הֵיאַךְ יֹאמַר לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ, הֲרֵי עֲדַיִן לֹא נָס, וּמֵהֵיכָן יָשׁוּב?:

רש״יבְּאֶ֣בֶן יָד֩. שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מְלֹא יָד (ספרי):
אֲשֶׁר יָמ֨וּת בָּ֥הּ. שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׁעוּר לְהָמִית, כְּתַרְגּוּמוֹ; לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן" (שמות כ"א), וְלֹא נָתַן בָּהּ שִׁעוּר, יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא, לְכָךְ נֶאֱמַר אשר ימות בה:

רש״יא֡וֹ בִּכְלִ֣י עֵֽץ יָד֩. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹ בַּשֵּׁבֶט", יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא, לְכָךְ נֶאֱמַר "בְּעֵץ אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ" — שֶׁיְּהֵא בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית (ספרי):

רש״יבְּפִגְעוֹ ב֖וֹ. אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ עָרֵי מִקְלָט:

רש״יבִּצְדִיָּ֖ה. כְּתַרְגּוּמוֹ, "בְּכָמְנָא" — בְּמַאֲרָב:

רש״יבְּפֶ֥תַע. בְּאֹנֶס, וְתַרְגּוּמוֹ "בִּתְכֵיף", שֶׁהָיָה סָמוּךְ לוֹ וְלֹא הָיָה לוֹ שָׁהוּת לְהִזָּהֵר עָלָיו:

רש״יא֣וֹ בְכׇל אֶ֜בֶן אֲשֶׁר יָמ֥וּת בָּהּ֙. הִכָּהוּ:
בְּלֹ֣א רְא֔וֹת. שֶׁלֹּא רָאָהוּ:
וַיַּפֵּ֥ל עָלָ֖יו. מִכָּאן אָמְרוּ הַהוֹרֵג דֶּרֶךְ יְרִידָה גּוֹלֶה, דֶּרֶךְ עֲלִיָּה אֵינוֹ גוֹלֶה (מכות ל'):

רש״יאֵ֥ין ל֖וֹ דָּֽם. הֲרֵי הוּא כְּהוֹרֵג אֶת הַמֵּת, שֶׁאֵין לוֹ דָּם:

רש״יבְּכֹ֖ל מוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם. לִמֵּד שֶׁתְּהֵא סַנְהֶדְרִין קְטַנָּה נוֹהֶגֶת בְּחוּצָה לָאָרֶץ כָּל זְמַן שֶׁנּוֹהֶגֶת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (מכות ז'):

רש״ילְפִ֣י עֵדִ֔ים יִרְצַ֖ח. שֶׁיָּעִידוּ שֶׁבְּמֵזִיד וּבְהַתְרָאָה הֲרָגוֹ:

רש״יוְלֹֽא תִקְח֥וּ כֹ֙פֶר֙. לֹא יִפָּטֵר בְּמָמוֹן (כתובות ל"ז):

רש״יוְלֹא תִקְח֣וּ כֹ֔פֶר לָנ֖וּס אֶל עִ֣יר מִקְלָט֑וֹ. לְמִי שֶׁנָּס אֶל עִיר מִקְלָט, שֶׁהָרַג בְּשׁוֹגֵג, אֵינוֹ נִפְטָר מִגָּלוּת בְּמָמוֹן, לִתֵּן כֹּפֶר לשוב לשבת בארץ טֶרֶם יָמוּת הַכֹּהֵן (שם):

רש״יוְלֹֽא תַחֲנִ֣יפוּ. לֹא תַרְשִׁיעוּ, כְּתַרְגּוּמוֹ — "וְלָא תְחַיְבוּן":

רש״יאֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י שֹׁכֵ֣ן בְּתוֹכָ֑הּ. שֶׁלֹּא תַשְׁכִּינוּ אוֹתִי בְטֻמְאָתָהּ:

רש״יוְנוֹסַ֕ף עַ֚ל נַחֲלַ֣ת הַמַּטֶּ֔ה. שֶׁהֲרֵי בְנָהּ יוֹרְשָׁהּ, וְהַבֵּן מִתְיַחֵס עַל שֵׁבֶט אָבִיו:

רש״יוְאִם יִהְיֶ֣ה הַיֹּבֵל֮. מִכָּאן הָיָה רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר עָתִיד הַיּוֹבֵל שֶׁיִּפְסֹק (ספרא ויקרא ב'):

רש״יוְכׇל בַּ֞ת יֹרֶ֣שֶׁת נַחֲלָ֗ה. שֶׁלֹּא הָיָה בֵן לְאָבִיהָ:

רש״ימַחְלָ֣ה תִרְצָ֗ה וגו'. כָּאן מְנָאָן לְפִי גְדֻלָּתָן זוֹ מִזּוֹ בַּשָּׁנִים, וְנִשְּׂאוּ כְּסֵדֶר תּוֹלְדוֹתָן, וּבְכָל הַמִּקְרָא מְנָאָן לְפִי חָכְמָתָן, וּמַגִּיד שֶׁשְּׁקוּלוֹת זוֹ כְּזוֹ (עי' בבא בתרא ק"כ):

רש״יוְלֹא אָמְרוּ אַיֵּה ה׳. כִּי נֵלֵךְ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים:
עֲרָבָ֤ה. פְּלַנוּרָ״א בְּלַעַ״ז:
וְשׁוּחָה֙. נְטוּיָה, אִינְפוּשִׁיאָ״ה בְּלַעַ״ז:
צִיָּ֣ה. דִּישְׁגַאטָ״ה בְּלַעַ״ז:
וְצַלְמָ֔וֶת. לְשׁוֹן חֹשֶׁךְ:
אֶל אֶ֣רֶץ הַכַּרְמֶ֔ל. ״לְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל דַּהֲוַת מְנַצְּבָא כְּכַרְמְלָא״ (תרגום יונתן; פסיקתא רבתי טו, א), פֵּירֵשׁ נְטוּעָה כְּיַעַר:
תּוֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה. סַנְהֶדְרִין:
וְהָרֹעִ֖ים. הַמְּלָכִים:
נִבְּא֣וּ בַבַּ֔עַל. בְּשֵׁם הַבַּעַל:
עוֹד אָרִיב. טֶרֶם אָבִיא עֲלֵיכֶם רָעָה, אֶתְוַכַּח עִמָּכֶם עוֹד עַל יְדֵי נְבִיאַי, אַף עַל פִּי שֶׁרַבְתִּי עִמָּכֶם כְּבָר יָמִים רַבִּים:
אִיֵּ֤י כִתִּיִּים֙. לְאִיֵּי כִתִּיִּים:
אִיֵּ֤י. אִישְׁלַ״שׁ בְּלַעַ״ז:
וְקֵדָ֛ר שִׁלְח֥וּ. וְלִקְדָר שִׁלְחוּ לִרְאוֹת מִנְהָגָם:
וְהִֽתְבּוֹנְנ֖וּ מְאֹ֑ד. וְשִׂימוּ לֵב לְהִסְתַּכֵּל בַּדָּבָר יָפֶה:
הֵ֥ן. כְּמוֹ אִם, אִם הֵמִיר גּוֹי מֵהֶם אֶת אֱלֹהָיו וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים, וְעַמִּי הֵמִיר אֶת כְּבוֹדוֹ אֲשֶׁר בּוֹ הָיָה נִכְבָּד. וְכִתִּיִּים וְקֵדָרִיִּים יוֹשְׁבֵי אֹהָלִים וְרוֹעֵי מִקְנֶה, וְנוֹסְעִים וְהוֹלְכִים וּמִטַּלְטְלִין מִמִּרְעֶה לְמִרְעֶה וּמִמִּדְבָּר לְמִדְבָּר, וְנוֹשְׂאִים אֶת אֱלֹהֵיהֶם עִמָּהֶם לְמָקוֹם שֶׁחוֹנִים שָׁם, וַאֲנִי נָשָׂאתִי אֶתְכֶם עַד אֲשֶׁר קָבַעְתִּי אֶתְכֶם, וְהִנַּחְתֶּם אוֹתִי, כָּךְ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (תענית ה:): כִּתִּיִּים עוֹבְדִים לַמַּיִם, וְקֵדָרִיִּים עוֹבְדִים לָאֵשׁ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁהַמַּיִם מְכַבִּין אֶת הָאֵשׁ, לֹא הִנִּיחוּ אֶת אֱלֹהֵיהֶם:
בְּלֹא יוֹעִיל. בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאֵין בָּהּ תּוֹעֶלֶת:
שֹׁ֥מּוּ שָׁמַ֖יִם. לְשׁוֹן תִּמָּהוֹן, כְּמוֹ הִשְׁתּוֹמְמוּ; וְהוּא לְשׁוֹן צִוּוּי, כְּמוֹ ״אִם כֹּה יֹאמְרוּ אֵלֵינוּ דֹּמּוּ״ (שמואל א יד: ט):
וְשַׂעֲר֛וּ. לְשׁוֹן סַעַר:
חׇרְב֥וּ מְאֹ֖ד. כְּאִלּוּ אַתֶּם נֶחֱרָבִים עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁעָתִיד לֵיחָרֵב:
שְׁתַּ֥יִם רָע֖וֹת. אִם הֵמִירוּ יִרְאָתָם בְּכַיּוֹצֵא בָּהּ, יֵשׁ כָּאן רָעָה אַחַת; וְעַכְשָׁיו שֶׁאוֹתִי עָזְבוּ, שֶׁאֲנִי מְקוֹר מַיִם חַיִּים, לָלֶכֶת אַחֲרֵי הָעֲבוֹדָה הַזָּרָה, שֶׁהֵם כְּבֹארוֹת שֶׁל מַיִם מְכֻנָּסִין וְנִשְׁבָּרִין וְנִסְדָּקִין, וּמֵימֵיהֶם נִבְלָעִים בִּסְדָקֵיהֶם, הֲרֵי שְׁתַּיִם רָעוֹת:
לַחְצֹ֤ב. לַחְפֹּר:
אֲשֶׁ֥ר לֹֽא יָכִ֖לוּ. טִינְדְרוֹנְ״ט בְּלַעַ״ז אֶת מֵימֵיהֶם; שֶׁהַמַּיִם מְטַשְׁטְשִׁין אֶת שְׂפָתָם וְכוֹתְלֵיהֶם וְהֵם נוֹפְלִין:
יְלִ֥יד בַּ֖יִת. בֶּן הָאָמָה:
יִשְׁאֲג֣וּ. שׁוֹאֲגִים, לְשׁוֹן הֹוֶה:
כְּפִירִים. מְלָכִים:
נִצְּתוּ. נִצְּתוּ בָּאֵשׁ:
גַּם בְּנֵי נֹף וְתַחְפַּנְחֵס. הֵם מִצְרַיִם שֶׁאַתֶּם בּוֹטְחִים עֲלֵיהֶם לְעֶזְרָה:
יִרְע֖וּךְ קׇדְקֹֽד. לְשׁוֹן רְצִיצָה, כְּדִמְתַרְגְּמִינָן ״וְרָצוּץ״ (דברים כח: לג): ״וּרְעִיעַ״:
הֲלֹא זֹאת תַּעֲשֶׂה לָּךְ. הֲלֹא אֶת הָרָעָה וְאֶת הַפּוּרְעָנוּת הַזֹּאת תִּגְרֹם לָךְ הָאַשְׁמָה וְהֶעָוֹן אֲשֶׁר עָזַבְתְּ אֶת ה׳ אֱלֹהַיִךְ:
בְּעֵת מוֹלִיכֵךְ בַּדָּרֶךְ. שֶׁהָיָה מְלַמֵּד אוֹתְךָ דֶּרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַיְשָׁרָה:
מַה לָּךְ֙ לְדֶ֣רֶךְ מִצְרַ֔יִם. לָמָּה תַּעַזְבִי אוֹתִי וְתִבְטְחִי עַל מִצְרַיִם?
לִשְׁתּ֖וֹת מֵ֣י שִׁח֑וֹר. שֶׁטִּבְּעוּ זְכוֹרֵיכֶם בַּנִּילוּס; שִׁחוֹר הוּא נִילוּס, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר ״מִן הַשִּׁיחוֹר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרָיִם״ בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ (יהושע יג: ג):
וּמַה לָּךְ֙. לִמְרֹד בִּי לְמַעַן תִּגְלִי לְדֶרֶךְ אַשּׁוּר, לְמֵעֵבֶר נְהַר פְּרָת:
תְּיַסְּרֵ֣ךְ רָעָתֵ֗ךְ. סוֹף שֶׁרָעָתֵךְ תָּבִיא עָלֶיךָ יִסּוּרִין:
וּמְשׁוּבוֹתַיִךְ. לְשׁוֹן ״בָּנִים שׁוֹבָבִים״ (ירמיה ג: יד):
תּוֹכִיחוּךְ. לְשׁוֹן ״מוּסָר״ (ירמיה ל: יד):
וְלֹ֤א פַחְדָּתִי֙. פַּחַד שֶׁלִּי לֹא הָיָה בְּלִבֵּךְ לִירָא אוֹתִי:
שָׁבַ֣רְתִּי עֻלֵּ֗ךְ. הָעוֹל שֶׁל עֵץ נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן שְׁבִירָה, וְהַמּוֹסְרוֹת, שֶׁהֵן שֶׁל עוֹר, נוֹפֵל בָּהֶן לְשׁוֹן נְתִיקָה:
מוֹסְרוֹתַ֔יִךְ. הֵם רְצוּעוֹת שֶׁקּוֹשְׁרִין בָּהֶם הָעוֹל:
וַתֹּאמְרִי לֹא אֶעֱבוֹר. עַל דְּבָרֶיךָ:
כִּ֣י עַֽל כׇּל גִּבְעָ֞ה. אַךְ אַתָּה לֹא שָׁמַרְתָּ הַבְטָחָתְךָ, וְעַל כָּל גִּבְעָה אַתְּ צֹעָה – לְשׁוֹן מִשְׁכָּב וּמַצָּע. כִּי מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן אֶלָּא:
נְטַעְתִּ֣יךְ שׂוֹרֵ֔ק. שׂוֹרֵק הוּא זְמוֹרוֹת גֶּפֶן טוֹב, כְּלוֹמַר בְּנֵי אָבוֹת כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים. וּמִדְרָשׁוֹ: נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק, הוֹסַפְתִּי לְךָ עַל שֶׁבַע מִצְווֹת שֶׁל בְּנֵי נֹחַ שֵׁשׁ מֵאוֹת וָשֵׁשׁ, כְּמִנְיַן שׂוֹרֵ״ק:
סוּרֵ֖י. דִישְׁטוֹרְלָטוֹ״רְשׁ בְּלַעַ״ז:
גֶּפֶן נָכְרִיָּה. הַצּוֹמַחַת בַּיְּעָרִים:
בַּנֶּ֔תֶר. מִין אֲדָמָה שֶׁחָפִין וְשָׁפִין בָּהּ אֶת הַבְּגָדִים:
בּוֹרִית. נִקָּיוֹן, כְּמוֹ ״וּבַר לֵבָב״ (תהלים כד: ד). וְיֵשׁ לוֹעֲזִים בּוֹרִית – שָׁאבוֹ״ן בְּלַעַז:
נִכְתָּ֤ם עֲוֺנֵךְ֙. ״הָא כְּרוֹשֶׁם כִּתְמָא דְּלָא דָכֵי, כֵּן סַגִּיאוּ חוֹבֵיךְ קֳדָמַי״ (תרגום יונתן):
כֶּתֶם. טָאקָ״א בְּלַעַ״ז:
עֲוֺנֵךְ֙. עַל עֲוֹן הָעֵגֶל נֶאֱמַר, שֶׁהוּא קַיָּם לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם״ (שמות לב: לד) – כָּל פְּקִידוֹת הַבָּאוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, יִהְיֶה מִקְצָת עֲוֹן הָעֵגֶל בָּהֶם (סנהדרין קב.):
רְאִ֤י דַרְכֵּךְ֙ בַּגַּ֔יְא. מָה עָשִׂית מוּל בֵּית פְּעוֹר (דברים ג: כט)! וְעוֹדֵ עַתָּה אַתְּ מַחֲזֶקֶת בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ כִּבְכָרָה קַלָּה הַמְשָׂרֶכֶת דְּרָכֶיהָ:
בִּכְרָ֥ה. גְּמַלָּה נְקֵבָה בְּחוּרָה, שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת לָנוּעַ. ״בִּכְרֵי מִדְיָן״ (ישעיהו ס: ו) מְתֻרְגָּם: ״הוֹגְנֵי מִדְיָן״, וְהֵם גְּמַלִּים בְּחוּרִים; כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּסַנְהֶדְרִין (סנהדרין נב.): נְפִישֵׁי גְּמַלֵּי סָבֵי דְּטָעֲינִי מַשְׁכֵּי דְּהוֹגְנֵי:
מְשָׂרֶ֥כֶת. מַחֲזֶקֶת בְּדַרְכֵי נְעוּרֶיהָ; לְשׁוֹן מַסְרִיךְ (בבא מציעא ו.), סָרִיךְ (גיטין סח:). וְיֵשׁ לְחַבְּרוֹ עִם ״שְׂרוֹךְ נַעַל״ (בראשית יד: כג) – קוֹשֶׁרֶת דַּרְכֵי נַעֲרוּתָהּ בְּלִבָּהּ:
פֶּ֣רֶה. שַׁלְוָואטִיקְ״וּ בְּלַעַ״ז, וְיֵשׁ לוֹעֲזִין קוּלִיי״ן בְּלַעַ״ז:
לִמּוּד מִדְבָּר. הַלָּמוּד לִהְיוֹת בַּמִּדְבָּרוֹת; כֵּן אָהַבְתְּ לָנוּעַ:
שָׁאֲפָ֣ה ר֔וּחַ. פּוֹתַחַת אֶת פִּיהָ וְשׁוֹאֶפֶת רוּחַ, וּלְעוֹלָם הוּא חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ (קהלת א: ו):
תַּאֲנָתָ֖הּ מִ֣י יְשִׁיבֶ֑נָּה. אוֹתָהּ מִדַּת תַּנִּינִים שֶׁיֵּשׁ בָּהּ, כִּי גַּם הַתַּנִּין שׁוֹאֵף רוּחַ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר ״שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים״ (ירמיה יד: ו). מִי יְשִׁיבֶנָּה מֵאוֹתָהּ מִדָּה? כֵּן אַתֶּם, מִי יוּכַל לַהֲשִׁיבְכֶם מִדַּרְכְּכֶם הָרָעָה?
כׇּל מְבַקְשֶׁ֙יהָ֙ לֹ֣א יִיעָ֔פוּ. כִּי עַל חִנָּם יִיעָפוּ, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהַשִּׂיגָהּ. וּמַה סוֹפָהּ? בְּחָדְשָׁהּ יִמְצָאוּנְהָ. חֹדֶשׁ אֶחָד יֵשׁ בַּשָּׁנָה שֶׁהִיא יְשֵׁנָה כָּל הַחֹדֶשׁ, וְאָז הִיא נִלְכֶּדֶת; אַף אַתֶּם, חֹדֶשׁ אֶחָד (הוּא אָב) הוּכַן לָכֶם כְּבָר מִימוֹת הַמְרַגְּלִים, שֶׁקָּבְעוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּכִיַּת חִנָּם, בּוֹ תִּלָּכְדוּ (סוטה לה.). תַּאֲנָתָהּ. שׁוֹ״ן דְּגְרוֹנְמִינְ״ט בְּלַעַ״ז. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״כִּירוּדָא״. דָּבָר אַחֵר: לְשׁוֹן יְלָלָה, כְּמוֹ ״תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה״ (יחזקאל כט: ב). לָשׁוֹן אַחֵר: שַׁאקוֹנְטְרִיאָ״ה בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ ״תַּאֲנַת שִׁילֹה״ (יהושע טז: ו):
מִנְעִ֤י רַגְלֵךְ֙ מִיָּחֵ֔ף. זוֹ הִיא מִדָּתֵךְ, כְּפֶרֶא הָאוֹהֶבֶת לָנוּעַ. נְבִיאַי אוֹמְרִים לִיךְ: מִנְעִי עַצְמֵךְ מֵעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלֹּא תֵּלְכִי יָחֵף בַּגּוֹלָה, וּמִנְעִי גְּרוֹנֵךְ מִלָּמוּת בַּצָּמָא; וַתֹּאמְרִי עַל דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים נוֹאָשׁ. אֵין מִיחוּשׁ, נוֹאַשְׁתִּי בְּדִבְרֵיכֶם. נוֹאָשׁ נוֹקְלִיי״ר בְּלַעַ״ז:
כִּ֣י יִמָּצֵ֔א. בִּתְחִלָּה כְּשֶׁהוּא נִמְצָא גַּנָּב, וְהוּא הָיָה מֻחְזָק נֶאֱמָן; כָּךְ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
וּבְעֵ֤ת רָעָתָם֙ יֹֽאמְר֔וּ. אֵלַי קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ. וְכֵן תַּרְגּוּם יוֹנָתָן: ״וּבְעִידָּן דְּבִישְׁתָּא אַתְיָא עֲלֵיהוֹן כַּפְרִין בְּטָעוּתְהוֹן וּמוֹדָן קֳדָמַי וְאָמְרִין רַחֵם עֲלָנָא וּפְרוּקְנָא״:
מִסְפַּ֣ר עָרֶ֔יךָ הָי֥וּ אֱלֹהֶ֖יךָ. בְּכָל עִיר וָעִיר אֱלוֹהַּ אַחֵר:
לָ֥מָּה תָרִ֖יבוּ. אֵיךְ תָּבֹאוּ לְהִתְוַכֵּחַ בְּרִיב וְלוֹמַר: לֹא חָטָאנוּ?!
כֻּלְּכֶ֛ם פְּשַׁעְתֶּ֥ם בִּ֖י. אַף הַצַּדִּיקִים בְּמַשְׁמָע; הַיְינוּ דְּאָמְרֵי אִינְשֵׁי: בַּהֲדֵי הוּצָא, לָקִיא כַּרְבָּא (בבא קמא צב.):
לַשָּׁוְא֙ הִכֵּ֣יתִי. עַל חִנָּם, כִּי לֹא הוֹעִיל שֶׁיִּקְחוּ מוּסָר:
אָכְלָ֧ה חַרְבְּכֶ֛ם. אֶת נְבִיאֵיכֶם, הֲרַגְתֶּם אֶת זְכַרְיָה (דברי הימים ב כד: כא) וִישַׁעְיָה (יבמות מט:):
רְאוּ דְבַר ה׳. הוֹצִיא לָהֶם צִנְצֶנֶת הַמָּן, אָמַר לָהֶם: רְאוּ כָּאן מַה דְּבַר ה׳ מוֹעִיל (מכילתא בשלח ויסע ה)! הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל. לְשׁוֹן תֵּימָה הוּא, לְכָךְ נְקוּדה מ״ם רָפִי וְה״א בַּחֲטַף פַּתָּח: כְּלוּם נִדְמֶה לַאֲבוֹתֵיכֶם שֶׁהוּא מִדְבָּר כְּשֶׁהָלְכוּ בּוֹ, שֶׁהוֹרַדְתִּי לָהֶם לֶחֶם זֶה דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ (שמות טז: ד)?
מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה. לְשׁוֹן חֹשֶׁךְ:
מַדּ֜וּעַ אָמְר֤וּ עַמִּי֙ רַ֔דְנוּ. נִבְדַּלְנוּ מִמְּךָ, כְּמוֹ הָרוֹדֶה פַּת מִן הַתַּנּוּר (תרומות י,ג). כָּךְ מִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (תנחומא, במדבר ב). וּמְנַחֵם פֵּרֵשׁ רַדְנוּ לְשׁוֹן יְרִידָה, וְעוֹד פָּנִים אֲחֵרִים:
תֵּיטִיבִי. תְּקַשְּׁטִי עַצְמֵךְ לִקְרַאת נוֹאֲפַיִךְ, כְּמוֹ ״וַתֵּיטֶב רֹאשָׁהּ״ דְּאִיזֶבֶל, בְּפָרָשַׁת יֵהוּא (מלכים ב ט: ל):
גַּם אֶת הָרָעוֹת לִמַּדְתְּ. חָזַרְתְּ עַל כָּל רוֹעַ דֶּרֶךְ, לִלְמוֹד אֶת הַמְקֻלְקֶלֶת שֶׁבְּכֻלָּם:
גַּם. לְשׁוֹן אֲפִילוּ. לָכֵן. לְשׁוֹן שְׁבוּעַת אֱמֶת, אַךְ אֶת הַדֶּרֶךְ הָרָעָה שֶׁבְּכָל הַדְּרָכִים לִמַּדְתְּ לְעַצְמֵךְ:
לִמֻּ֣ד. הִנְהַגְתְּ:
בַמַּחְתֶּ֥רֶת מְצָאתִ֖ים. לֹא מָצָאתָ אוֹתָם בַּמַּחְתֶּרֶת כְּשֶׁהָרַגְתָּ אוֹתָם:
מְצָאתִ֖ים. כֹּה יֹאמַר לִנְקֵבָה לְשׁוֹן פָּעַלְתְּ, וְהַרְבֵּה יֵשׁ בְּסֵפֶר (יחזקאל טז: נח) אֶת נְשָׂאתִים:
כִּ֥י עַל כׇּל אֵֽלֶּה. שֶׁהָיוּ מוֹכִיחִים אוֹתְךָ בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:
וַתֹּאמְרִ֖י. בְּלִבֵּךְ׃
כִּ֣י נִקֵּ֔יתִי. אֲשֶׁר זַכָּאָה אֲנִי נַפְשִׁי:
נִשְׁפָּ֣ט אוֹתָ֔ךְ. בָּא עִמָּךְ בְּמִשְׁפָּט:
תֵּזְלִ֥י. לְשׁוֹן זִלְזוּל:
לְשַׁנּ֣וֹת אֶת דַּרְכֵּ֑ךְ. לַעֲזֹב אוֹתִי וְלִסְמֹךְ עַל מִצְרַיִם לְעֶזְרָה, בִּימֵי יְהוֹיָקִים (מלכים ב כד: ז) וְצִדְקִיָּהוּ (ירמיה לז):
לְשַׁנּ֣וֹת. לְשׁוֹן שִׁנּוּי:
כַּאֲשֶׁר בֹּ֖שְׁתְּ מֵאַשּֽׁוּר. שֶׁסָּמַךְ אָחָז עָלָיו, ״וַיָּצַר לוֹ וְלֹא חִזְּקוֹ״ כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים ב כח: כ):
לֵאמֹ֡ר הֵ֣ן יְשַׁלַּ֣ח וְגוֹ׳. יֵשׁ לִי לוֹמַר, שֶׁאֵין עוֹד אַתְּ רְאוּיָה לִי, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַמְּשַׁלֵּחַ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה וְגוֹ׳:
וְאַ֗תְּ זָנִית֙ רֵעִ֣ים רַבִּ֔ים. עִם אוֹהֲבִים רַבִּים; וְאַף עַל פִּי כֵן, שׁוּבִי אֵלַי:
וְשׁ֥וֹב אֵלַ֖י. כְּמוֹ ״עֲשׂוֹת״, וְלָשׁוּב אֵלַי אֲנִי עוֹסֵק בָּךְ:
שְׁפָיִים. יִבְלֵי מַיִם:
לֹא שֻׁגַּלְתְּ. לְשׁוֹן פִּילֶגֶשׁ:
יָשַׁ֣בְתְּ לָהֶ֔ם. לִהְיוֹת נְכוֹנָה לִקְרָאתָם:
כַּעֲרָבִ֖י. יוֹשֵׁב אֹהָלִים, שֶׁהוּא תָּמִיד מָצוּי בַּחוּץ, בַּמִּדְבָּרוֹת; וְעַל שֵׁם כָּךְ הוּא קָרוּי עֲרָבִי, שֶׁשּׁוֹכֵן בָּעֲרָבָה:
וּמַלְק֖וֹשׁ. כְּמָטָר הַיּוֹרֵד בְּנִיסָן (יואל ב: כג) עַל הַמְּלִילוֹת וְעַל הַקַּשִּׁין. וּמַלְקוֹשׁ טְרַדִיוֹ״א בְּלַעַ״ז:
הֲל֣וֹא מֵעַ֔תָּה. הַלְוַאי שַׁבְתְּ מֵרָעָתֵךְ וְקָרָאת לִי אָבִי, וְאִם תַּעֲשִׂי כָּךְ, הֲיִנְטֹר לָךְ אֲדוֹנַיִךְ לְעוֹלָם אֵת אֲשֶׁר חָטָאת לוֹ, אִם יִשְׁמֹר לָנֶצַח? לֹא יִשְׁמֹר!