חק לישראל - פרשת קורח יום ראשון

רש״יוַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח. פָּרָשָׁה זוֹ יָפֶה נִדְרֶשֶׁת בְּמִדְרַשׁ רַבִּי תַנְחוּמָא:
וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח. לָקַח אֶת עַצְמוֹ לְצַד אֶחָד לִהְיוֹת נֶחֱלָק מִתּוֹךְ הָעֵדָה לְעוֹרֵר עַל הַכְּהֻנָּה, וְזֶהוּ שֶׁתִּרְגֵם אֻנְקְלוֹס "וְאִתְפְּלֵג" — נֶחֱלַק מִשְּׁאָר הָעֵדָה לְהַחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת, וְכֵן "מַה יִּקָּחֲךָ לִבֶּךָ" (איוב ט"ו) — לוֹקֵחַ אוֹתְךָ לְהַפְלִיגְךָ מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם. דָּ"אַ: ויקח קרח, מָשַׁךְ רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת שֶׁבָּהֶם בִּדְבָרִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "קַח אֶת אַהֲרֹן" (ויקרא ח'), "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים" (הושע י"ד):
בֶּן יִצְהָ֥ר בֶּן קְהָ֖ת בֶּן לֵוִ֑י. וְלֹא הִזְכִּיר "בֶּן יַעֲקֹב", שֶׁבִּקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹא יִזָּכֵר שְׁמוֹ עַל מַחְלְקוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר "בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי" (בראשית מ"ט), וְהֵיכָן נִזְכַּר שְׁמוֹ עַל קֹרַח? בְּהִתְיַחֲסָם עַל הַדּוּכָן בְּדִבְרֵי הַיָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דהי"א ו') "בֶּן אֶבְיָסָף בֶּן קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי בֶּן יִשְׂרָאֵל":
דתן ואבירם. בִּשְׁבִיל שֶׁהָיָה שֵׁבֶט רְאוּבֵן שָׁרוּי בַּחֲנִיָּתָם תֵּימָנָה שָׁכֵן לִקְהָת וּבָנָיו הַחוֹנִים תֵּימָנָה, נִשְׁתַּתְּפוּ עִם קֹרַח בְּמַחֲלָקְתּוֹ — "אוֹי לָרָשָׁע אוֹי לִשְׁכֵנוֹ". וּמָה רָאָה קֹרַח לַחֲלֹק עִם מֹשֶׁה? נִתְקַנֵּא עַל נְשִׂיאוּתוֹ שֶׁל אֱלִיצָפָן בֶּן עֻזִּיאֵל, שֶׁמִּנָּהוּ מֹשֶׁה נָשִׂיא עַל בְּנֵי קְהָת עַל פִּי הַדִּבּוּר, אָמַר קֹרַח, אַחֵי אַבָּא אַרְבָּעָה הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ו') "וּבְנֵי קְהָת" וְגוֹ', עַמְרָם הַבְּכוֹר נָטְלוּ שְׁנֵי בָנָיו גְּדֻלָּה, אֶחָד מֶלֶךְ וְאֶחָד כֹּהֵן גָּדוֹל, מִי רָאוּי לִטֹּל אֶת הַשְּׁנִיָּה? לֹא אֲנִי שֶׁאֲנִי בֶּן יִצְהָר, שֶׁהוּא שֵׁנִי לְעַמְרָם, וְהוּא מִנָּה נָשִׂיא אֶת בֶּן אָחִיו הַקָּטָן מִכֻּלָּם, הֲרֵינִי חוֹלֵק עָלָיו וּמְבַטֵּל אֶת דְּבָרָיו. מֶה עָשָׂה? עָמַד וְכָנַס ר"נ רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת — רֻבָּן מִשֵּׁבֶט רְאוּבֵן שְׁכֵנָיו וְהֵם אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר וַחֲבֵרָיו וְכַיּוֹצֵא בוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (במדבר א') "אֵלֶּה קְרוּאֵי הָעֵדָה" — וְהִלְבִּישָׁן טַלִּיתוֹת שֶׁכֻּלָּן תְּכֵלֶת, בָּאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, אָמְרוּ לוֹ טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ שֶׁל תְּכֵלֶת חַיֶּבֶת בְּצִיצִית אוֹ פְטוּרָה? אָמַר לָהֶם חַיֶּבֶת, הִתְחִילוּ לִשְׂחֹק עָלָיו, אֶפְשָׁר טַלִּית שֶׁל מִין אַחֵר חוּט אֶחָד שֶׁל תְּכֵלֶת פּוֹטְרָהּ, זוֹ שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת לֹא תִפְטֹר אֶת עַצְמָהּ? (תנחומא):
בְּנֵ֥י רְאוּבֵֽן. דָּתָן וַאֲבִירָם וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת:
בקר וידע ה' את אשר לו. לַעֲבוֹדַת לְוִיָּה:

רש״יזֹ֖את עֲשׂ֑וּ קְחוּ לָכֶ֣ם מַחְתּ֔וֹת. מָה רָאָה לוֹמַר לָהֶם כָּךְ? אָמַר לָהֶם, בְּדַרְכֵי הַגּוֹיִם יֵשׁ נִימוּסִים הַרְבֵּה וְכוּמָרִים הַרְבֵּה וְכֻלָם (אֵין) מִתְקַבְּצִים בְּבַיִת אֶחָד, אָנוּ אֵין לָנוּ אֶלָּא ה' אֶחָד, אָרוֹן אֶחָד, וְתוֹרָה אַחַת וּמִזְבֵּחַ אֶחָד וְכֹהֵן גָּדוֹל אֶחָד, וְאַתֶּם ר"ן אִישׁ מְבַקְּשִׁים כְּהֻנָּה גְדוֹלָה, אַף אֲנִי רוֹצֶה בְכָךְ, הֵא לָכֶם תַּשְׁמִישׁ חָבִיב מִכֹּל, הִיא הַקְּטֹרֶת הַחֲבִיבָה מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת, וְסַם הַמָּוֶת נִתַּן בְּתוֹכוֹ, שֶׁבּוֹ נִשְׂרְפוּ נָדָב וַאֲבִיהוּ, לְפִיכָךְ הִתְרָה בָהֶם והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדש — כְּבָר הוּא בִקְדֻשָּׁתוֹ, וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁמִּי שֶׁיִּבְחַר הוּא הַקָּדוֹשׁ? אֶלָּא אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה, הֲרֵינִי אוֹמֵר לָכֶם, שֶׁלֹּא תִּתְחַיְּבוּ, מִי שֶׁיִּבְחַר בוֹ יֵצֵא חַי וְכֻלְּכֶם אוֹבְדִין (תנחומא):
מַחְתּ֔וֹת. כֵּלִים שֶׁחוֹתִין בָּהֶם גֶּחָלִים וְיֵשׁ לָהֶם בֵּית יָד:

נביאים שמואל א י״א: י״ד-י״ב: ד׳

כתובים תהילים ב׳: ז׳-י״ב

רש״יאֲסַפְּרָה אֶל חוֹק. אָמַר דָּוִד: חֹק קָצוּב הוּא, וּמְקַבֵּל עָלַי לְסַפֵּר זֹאת וּלְהוֹדִיעַ:
ה׳ אָמַר אֵלַי. עַל יְדֵי נָתָן וְגָד וּשְׁמוּאֵל (שמואל ב ז: ד; שמואל א ג: כא):
בְּנִ֥י אַ֑תָּה. רֹאשׁ לְיִשְׂרָאֵל, הַקְּרוּיִין בַּתּוֹרָה ״בְּנִי בְכוֹרִי״ (שמות ד: כב), וְהֵם יִתְקַיְּמוּ עַל יָדְךָ. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּאַבְנֵר (שמואל ב ג: יח): ״כֹּה אָמַר ה׳ בְּיַד דָּוִד עַבְדִּי אוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל״, וּבִשְׁבִילָם אַתָּה לְפָנַי כְּבֵן, שֶׁכֻּלָּם תְּלוּיִין בְּךָ:
אֲ֝נִ֗י הַיּ֥וֹם. שֶׁהִמְלַכְתִּיךָ עֲלֵיהֶם:
יְלִדְתִּֽיךָ. לִהְיוֹת קָרוּי בְּנִי, וְחָבִיב עָלַי כְּבֵן בִּשְׁבִילָם; כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א יד: ב) ״וַיֵּדַע דָּוִיד כִּי הֱכִינוֹ ה׳ לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְכִי נִשֵּׂאת מַלְכוּתוֹ בַּעֲבוּר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל״, וּמָצִינוּ בְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל הַחֲבִיבִין לְפָנָיו שֶׁקְּרוּיִין בָּנִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ז: יד) בִּשְׁלֹמֹה ״הוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן וַאֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב״. וְעוֹד מָצִינוּ בְּדָוִד בְּמִזְמוֹר פ״ט ״הוּא יִקְרָאֵנִי אָבִי אָתָּה אֵלִי וְצוּר יְשׁוּעָתִי״ (תהלים פט: כז):

משנה משנה שביעית ה׳

ברטנורהלוּף שֶׁעָבְרָה עָלָיו שְׁבִיעִית. וְנִכְנְסָה עָלָיו שְׁמִינִית, שֶׁהוּא מִתְקַיֵּם זְמַן מְרֻבֶּה בָּאָרֶץ בִּמְחֻבָּר:
אִם לָקְטוּ עֲנִיִּים אֶת עָלָיו לָקָטוּ. דַּעֲלֵי הַלּוּף יֵשׁ לָהֶן בִּעוּר וְעִקָּרוֹ אֵין לוֹ בִּעוּר כְּדִתְנַן לְקַמָּן בְּפֶרֶק ז', הִלְכָּךְ אִם לָקְטוּ עֲנִיִּים אֶת עָלָיו בַּשְּׁבִיעִית לָקָטוּ, וְאִם לָאו וְנִכְנְסוּ לַשְּׁמִינִית וְגָדְלוּ הֶעָלִין, נִמְצְאוּ גִּדּוּלֵי שְׁבִיעִית וּשְׁמִינִית מְעֹרָבִין יַחַד:
יַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן. וִישַׁעֵר כַּמָּה גָּדַל מֵהֶן בַּשְּׁבִיעִית, וְיִתֵּן לָעֲנִיִּים, דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר לְקַמָּן עֲנִיִּים אוֹכְלִים אַחַר בִּעוּר וְלֹא עֲשִׁירִים:
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אֵין לָעֲנִיִּים עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן. דְּסָבַר כְּרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר לְקַמָּן אֶחָד עֲנִיִּים וְאֶחָד עֲשִׁירִים אוֹכְלִים אַחַר הַבִּעוּר. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:

ברטנורהלוּף שֶׁל עֶרֶב שְׁבִיעִית. שֶׁנִּשְׁלַם מֵעֶרֶב שְׁבִיעִית וְלֹא הוֹסִיף צְמָחִים בַּשְּׁבִיעִית, שֶׁאִם הוֹסִיף צְמָחִים בַּשְּׁבִיעִית אָסוּר לְעָקְרוֹ מִשּׁוּם הֶפְסֵד פְּרִי:
הַקֵּיצוֹנִים. יֵשׁ מְפָרְשִׁים שֶׁנִּזְרְעוּ בַּקַּיִץ, וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים מְיֻחָדוֹת לַקַּיִץ שֶׁהֵן יְבֵשׁוֹת מְאֹד:
פּוּאָה שֶׁל עִדִּית. הַגְּדֵלָה בְּשָׂדֶה שְׁמֵנָה. פּוּאָה, צֶבַע אָדֹם שֶׁקּוֹרִין רויי"א בְּלַעַ"ז:
בְּמַאֲרוּפוֹת שֶׁל עֵץ. בְּמָרָה שֶׁחוֹפְרִים בּוֹ אֶת הַקַּרְקַע. שֶׁל עֵץ וְלֹא שֶׁל בַּרְזֶל, שֶׁלֹּא יֵרָאֶה כְּעוֹבֵד אֶת הָאָרֶץ:
בְּקַרְדֻּמּוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת. וְלֹא חַיְשִׁינַן דִּלְמָא מֵחֲזֵי כַּעֲבוֹדָה:
בְּפוּאָה שֶׁל צְלָעוֹת. כְּמוֹ סְלָעוֹת בְּסָמֶ"ךְ, פּוּאָה הַגְּדֵלָה בֵּין הַסְּלָעִים, כֵּיוָן דְּאֵין דֶּרֶךְ לִזְרֹעַ שָׁם לֹא מֵחֲזֵי כְּעוֹבֵד אֶת הָאָרֶץ. פֵּרוּשׁ אַחֵר צְלָעוֹת כְּמוֹ וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן (שמות כו), כְּלוֹמַר צִדֵּי הַשָּׂדֶה שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לִזְרֹעַ שָׁם:

ברטנורהרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִיָּד. וְאַף עַל גַּב דְּבִשְׁאָר יְרָקוֹת מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה דְּאָסוּר עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה כַּיּוֹצֵא בוֹ, בְּלוּף הוֹאִיל וְצָרִיךְ לְעָקְרוֹ לְבֵית שַׁמַּאי בְּמַאֲרוּפוֹת שֶׁל עֵץ וּלְבֵית הִלֵּל בְּקַרְדֻּמּוֹת שֶׁל מַתָּכוֹת, וְאֵין דֶּרֶךְ לְעָקְרוֹ בַּשְּׁבִיעִית אֶלָּא עַל יְדֵי שִׁנּוּי, הִלְכָּךְ בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית לֹא שְׁכִיחַ דְּאִסּוּרָא וּמִשּׁוּם הָכִי מֻתָּר מִיָּד, אֲבָל יָרָק שֶׁלֹּא גָזְרוּ שֶׁלֹּא לְתָלְשׁוֹ כִּי אוֹרְחֵיהּ שְׁכִיחַ נַמִּי דְּאִסּוּרָא בַּשְּׁמִינִית, לְפִיכָךְ אָסוּר עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה כַּיּוֹצֵא בוֹ:
מִשֶּׁיִּרְבֶּה הֶחָדָשׁ. בַּיְרוּשַׁלְמִי מְפָרֵשׁ דְּהַיְנוּ מִן הַפֶּסַח וְאֵילָךְ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

עיקר תוספות יום טוב(ו) שֶׁאֵין הָאֻמָּן רַשַּׁאי כוּ'. אָמַר הַכָּתוּב (וַיִּקְרָא יט) וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל, רְצוֹנוֹ לוֹמַר לְמִי שֶׁסָּגְרָה עֵינָיו הַתַּאֲוָה וְיֵצֶר הָרָע לֹא תַעֲזֹר אוֹתוֹ לְהוֹסִיף בְּעִוְרוֹנוֹ וְתוֹסִיף לְהַרְחִיקוֹ מִן הַיֹּשֶׁר, וּמִפְּנֵי זֶה אָסוּר לַעֲזֹר עוֹבְרֵי עֲבֵרָה וְלֹא יְתַקְּנוּ לָהֶם כֵּלִים, אֲבָל רָאוּי לְקַלְקֵל לָהֶם. לְשׁוֹן הָרַ"מ:
(ז) כְּלוֹמַר דַּוְקָא בַּגֹּרֶן דְּהַיְנוּ הַרְבֵּה, אֲבָל כְּשֶׁיִּזְרֶה מְעַט לֹא יִזְרֶה בְּמִזְרֶה כְּלָל. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ח) דְּהָא לְאָכְלָה כְּתִיב. וְכָתַב הָרַ"מ וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר אֶת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצֹר, שֶׁלֹּא יִקְצֹר כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹצֵר בְּכָל שָׁנָה, וְאִם קָצַר כְּדֶרֶךְ הַקּוֹצְרִים לוֹקֶה, כְּגוֹן שֶׁקָּצַר כָּל הַשָּׂדֶה וְהֶעֱמִיד כְּרִי וְדָשׁ בַּבָּקָר אוֹ שֶׁקָּצַר לַעֲבוֹדַת הָאָרֶץ, אֶלָּא קוֹצֵר מְעַט מְעַט וְחוֹבֵט וְאוֹכֵל:
(ט) מַגַּל יָד הוּא חֶרְמֵשׁ קָטָן שֶׁיִּקְטֹף כִּמְלֹא הַיָּד. וְהַךְ מַגַּל יָד דִּקְצִירָה לָאו לְעִנְיַן תְּבוּאָה וְקִטְנִית וְכֵן יְרָקוֹת דְּדֶרֶךְ לְזָרְעָם בַּגִּנּוֹת וַאֲסוּרִים מִשּׁוּם סְפִיחִים, דַּהֲנָךְ אָסוּר לְקָצְרָן כְּדִלְעֵיל מִשְׁנָה ד'. אֶלָּא דְּתָלִינַן שֶׁיִּקְצֹר הָעֲשָׂבִים שֶׁאֵין זוֹרְעִים אוֹתָם רֹב הָאָדָם כְּגוֹן הַפֵּיגָם דְּרֵישׁ פֶּרֶק ט'. וּמַגַּל קָצִיר יָדוּעַ. הָרַ"מ. וּרְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁהוּא מַגָּל סְתָם, וְהַיְנוּ חֶרְמֵשׁ:

ברטנורההַיּוֹצֵר. אֻמָּן הָעוֹשֶׂה כְּלֵי חֶרֶס מוֹכֵר אֲפִלּוּ לְחָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית חָמֵשׁ כַּדֵּי שֶׁמֶן וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה כַּדֵּי יַיִן, וְלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמָּא רוֹצֶה כֻּלָּם לְשֶׁמֶן אוֹ כֻּלָּם לְיַיִן, שֶׁנִּכָּרִים הֵן אוֹתָם שֶׁל יַיִן מֵאוֹתָם שֶׁל שֶׁמֶן, שֶׁהֶעָפָר שֶׁעוֹשִׂים מִמֶּנּוּ כַּדֵּי יַיִן אֵינוֹ דוֹמֶה לֶעָפָר שֶׁעוֹשִׂים מִמֶּנּוּ כַּדֵּי שֶׁמֶן:
וְאִם הֵבִיא יוֹתֵר מִכָּאן מֻתָּר. וְלֹא חַיְשִׁינַן שֶׁמָּא מִן הַמְשֻׁמָּר דִּשְׁבִיעִית הֵבִיא:
וּמוֹכֵר לְנָכְרִים בָּאָרֶץ. וְלֹא חַיְשִׁינַן שֶׁמָּא יַחֲזֹר הַנָּכְרִי וְיִמְכְּרֵם לְיִשְׂרָאֵל הֶחָשׁוּד:
וּלְיִשְׂרָאֵל בְּחוּצָה לָאָרֶץ. וְלֹא חַיְשִׁינַן שֶׁמָּא יוֹלִיכֵם בָּאָרֶץ, אִי נַמִּי שֶׁמָּא יַכְנִיס לְתוֹכָן יַיִן וְשֶׁמֶן שֶׁל שְׁבִיעִית שֶׁהֵבִיא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דְּלֹא הֶחְמִירוּ חֲכָמִים כָּל כָּךְ:

ברטנורהשֶׁהוּא יָכוֹל לְשָׁחֲטָהּ. וּבְכָל דְּהוּא דְּמָצִינַן לְמִתְלֵי תָּלִינַן. וּבֵית שַׁמַּאי סָבְרֵי דְּאֵין דֶּרֶךְ כְּלָל לִשְׁחֹט פָּרָה הָעוֹמֶדֶת לַחֲרִישָׁה:
אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַזֶּרַע. וְלֹא אָמְרִינַן וַדַּאי לִזְרִיעָה הוּא לוֹקֵחַ, דְּתָלִינַן לַאֲכִילָה הוּא רוֹצֶה:
שֶׁיֶּשׁ לוֹ גֹּרֶן. וְלֹא חַיְשִׁינַן שֶׁמָּא מוֹדֵד לְהַכְנִיס לָאוֹצָר, דְּאִיכָּא לְמִתְלֵי דְּלִטְחִינָה הוּא מוֹדֵד:
וּפוֹרֵט לוֹ מָעוֹת. מַחֲלִיף לוֹ מָעוֹת בִּפְרוּטוֹת:
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשׁ לוֹ פּוֹעֲלִים. וְנִמְצָא מְסַיֵּעַ יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה, דְּאָמְרִינַן שֶׁמָּא לִשְׁאָר צְרָכָיו הוּא צָרִיךְ:
וְכֻלָּם. אִם פֵּרֵשׁ שֶׁלְּדָבָר אָסוּר רוֹצֶה אוֹתָם, אָסוּר:

ברטנורההַחֲשׁוּדָה עַל הַשְּׁבִיעִית. לֶאֱכֹל פֵּרוֹת שְׁבִיעִית אַחַר הַבִּעוּר בְּלֹא בִעוּר:
נָפָה. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לִסְפֹּר בָּהּ מָעוֹת הִיא לוֹקַחַת:
כְּבָרָה. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לִכְבֹּר בָּהּ אֶת הַחֹל:
רֵחַיִם. דְּשֶׁמָּא לִטְחֹן בָּהֶם סַמָּנִין:
תַּנּוּר. שֶׁמָּא לְיַבֵּשׁ בּוֹ אוּנִין שֶׁל פִּשְׁתָּן:
וְלֹא תִטְחַן עִמָּהּ. שֶׁאָסוּר לְסַיֵּעַ יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה:
וּבוֹרֶרֶת וְטוֹחֶנֶת עִמָּהּ. וְלֹא אָסְרוּ הָכָא בְּאֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ הַחֲשׁוּדָה עַל הַמַּעַשְׂרוֹת כִּדְאָסְרוּ בַּחֲשׁוּדָה עַל הַשְּׁבִיעִית, מִשּׁוּם דְּרֹב עַמֵּי הָאָרֶץ מְעַשְּׂרִים הֵן:
אֲבָל מִשֶּׁתַּטִּיל הַמַּיִם. בָּעִסָּה:
לֹא תִגַּע עִמָּהּ. לְפִי שֶׁמִּשֶּׁגִּלְגְּלָה הֻטְבְּלָה לְחַלָּה וְקָא מִטַּמְּאָה מֵחֲמַת כֵּלִים טְמֵאִים, שֶׁהֲרֵי הֻכְשְׁרָה לְקַבֵּל טֻמְאָה, וְזוֹ מְסַיַּעְתָּהּ לְגַלְגֵּל, וְאָסוּר לִגְרֹם טֻמְאָה לְחַלָּה:
וְכֻלָּן לֹא אָמְרוּ. לֹא הִתִּירוּ לְהַשְׁאִילָן כֵּלִים וּלְסַיְּעָן בְּלֹא שְׁעַת עֲבֵרָה עַצְמָהּ אֶלָּא מִשּׁוּם דַּרְכֵי שָׁלוֹם:
מַחֲזִיקִין יְדֵי נָכְרִים. אַגַּב גְּרָרָא דְדַרְכֵי שָׁלוֹם תָּנָא לֵיהּ הָכָא, וּמְפֹרָשׁ לְעֵיל בְּפֶרֶק ד':

עיקר תוספות יום טוב(יד) נָפָה וּכְבָרָה. נָפָה הִיא אֲשֶׁר יָנִיפוּ בָהּ הַקֶּמַח לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה הַסֻּבִּין, וְהִיא כְּמוֹ כְּבָרָה, אֲבָל כְּבָרָה הִיא לִתְבוּאָה וְנָפָה הִיא לְקֶמַח. הָרַ"מ:
(טו) וּבוֹרֶרֶת כוּ'. וְהָא דְּלֹא תָנֵי בְּמַתְנִיתִין תַּנוּר וְרֵחַיִם גַּבֵּי עַם הָאָרֶץ כִּדְקָתָנֵי גַּבֵּי שְׁבִיעִית, מִשּׁוּם דְּשָׁמְעִינַן לַהּ מִכְּלָלָא דְּבוֹרֶרֶת וְטוֹחֶנֶת עִמָּהּ, אִי נַמִּי יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ וְסָמַךְ אַדְּתָנֵי בְּרֵישָׁא. הָרַ"שׁ. וְהַתּוֹסָפוֹת תֵּרְצוּ דְּתַנּוּר אֵין דֶּרֶךְ לְהַשְׁאִילוֹ, מִשּׁוּם דְּאִי מִטַּמֵּא טָעוּן שְׁבִירָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(טז) וּמַרְקֶדֶת כוּ'. מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִתְנֵי אֲבָל מִשֶּׁתַּטִּיל מַיִם קָתָנֵי הָכָא מַרְקֶדֶת, אַף עַל גַּב דִּבְרֵישָׁא לֹא קָתָנֵי לְדִינָא דְרִקּוּד. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יז) וְהֶחְמִירוּ מִשֶּׁתַּטִּיל הַמַּיִם שֶׁאָז תִּתְגַּלְגֵּל אַף עַל גַּב דְּלֹא מְחַיְבָא בְּחַלָּה עַד שֶׁתִּתְגַּלְגֵּל, תּוֹסָפוֹת גִּטִּין, וְעַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב בַּאֲרִיכוּת:
(יח) וְכֻלָּן כוּ'. בַּיְרוּשַׁלְמִי מְפָרֵשׁ דְּלֹא קָאֵי הַךְ טַעֲמָא דְּדַרְכֵי שָׁלוֹם אֶלָּא אַמַּתְנִיתִין דְּמַשְׁאֶלֶת, אֲבָל לְכוּלְהוּ דִּלְעֵיל מִנָּהּ לֹא קָאֵי, וּמִשּׁוּם הָכִי מְפָרֵשׁ הַיְרוּשַׁלְמִי וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב דְּנָפָה תָּלִינַן לִסְפֹּר כוּ'‏ וְלֹא תָלִינַן שֶׁיְּנַפֶּה לִטְחִינָה, וְכֵן כֻּלָּן וּלְדָבָר שֶׁל הֶתֵּר, וּכְהַנְהוּ דְתָלִינַן בְּמַתְנִיתִין דִּלְעֵיל מֵהַךְ, אֶלָּא דְהָכָא מַיְרֵי בְּיָדוּעַ שֶׁאֵין לָהּ פֵּרוֹת שֶׁל הֶתֵּר לְמִתְלֵי בָהּ, וְהִלְכָּךְ הֲנָךְ תְּלִיוֹת לֹא הֲוֵי גְּמוּרוֹת כְּהַנְהוּ דִלְעֵיל, וְאִי לָאו מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם לֹא הֲוָה שָׁרִינַן לְהוּ. וְאִי לֹא הֲוָה לָן לְמִתְלֵי כְּלָל לֹא הָיָה טַעַם דְּדַרְכֵי שָׁלוֹם כָּל כָּךְ לְהַתִּיר לְסַיֵּעַ יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה שֶׁהוּא בִּכְלַל לִפְנֵי עִוֵּר כוּ', וְדַוְקָא בַּהֲנֵי דְנָפָה וּכְבָרָה כוּ'‏ מוֹעִיל דַּרְכֵי שָׁלוֹם עִם תְּלִיָּה כָּל דְּהוּ, מִשּׁוּם דִּבְהוּ שַׁיָּךְ טְפֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. הָרַ"שׁ:

גמרא ברכות ל״ד ב: י״ח-כ״ו

אָמַר רִבִּי חִיָּיא בַר אַבָּא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כָּל הַנְּבִיאִים כֻּלָּן לֹא נִתְנַבְּאוּ אֶלָּא לְמַשִּׂיא בִתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם וּלְעוֹשֶׂה פַרְקְמַטְיָא לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים וְלִמְהַנֶּה תַלְמִידֵי חֲכָמִים מִנְּכָסָיו אֲבָל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים עַצְמָן (ישעי' ס''ד) עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֶּה לוֹ. וְאָמַר רִבִּי חִיָּיא בַר אַבָּא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כָּל הַנְּבִיאִים כֻּלָּן לֹא נִתְנַבְּאוּ אֶלָּא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֲבָל לְעוֹלָם הַבָּא עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ. וּפְלִיגָא דִשְׁמוּאֵל. דְאָמַר שְׁמוּאֵל אֵין בֵּין הָעוֹלָם הַזֶּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֶלָּא שִׁעְבּוּד מַלְכִיּוֹת בִּלְבָד. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט''ו) כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ. וְאָמַר רִבִּי חִיָּיא בַר אַבָּא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כָּל הַנְּבִיאִים כֻּלָּן לֹא נִתְנַבְּאוּ אֶלָּא לְבַעֲלֵי תְשׁוּבָה אֲבָל צַדִּיקִים גְּמוּרִים עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ וּפְלִיגָא דְרִבִּי אַבְהוּ דְאָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְשׁוּבָה עוֹמְדִים צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם עוֹמְדִין שֶׁנֶּאֱמַר (ישעי' נ''ז) שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב לָרָחוֹק בְרֵישָׁא וְהָדָר לַקָּרוֹב. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר לָךְ מָאי רָחוֹק שֶׁהָיָה רָחוֹק מִדְּבַר עֲבֵירָה מֵעִיקָרָא וּמָאי קָרוֹב שֶׁהָיָה קָרוֹב לִדְבַר עֲבֵירָה וְנִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ הַשְׁתָּא. מָאי עַיִן לֹא רָאֲתָה. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי זֶה יַיִן הַמְּשׁוּמָר בַּעֲנָבָיו מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר זֶה עֵדֶן שֶׁלֹּא שָׁלְטָה בוֹ עֵין כָּל בִּרְיָה שֶׁמֶּא תֹּאמַר אָדָם הָרִאשׁוֹן הֵיכָן הָיָה בְגַן. וְשֶׁמֶא תֹּאמַר הוּא גַן הוּא עֵדֶן תַּלְמוּד לוֹמַר (בראשית ב') וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן. גַּן לְחוּד וְעֵדֶן לְחוּד:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץד ובסיום דברים אלה מובא מה שאמר ר' חייא בר אבא שכך אמר ר' יוחנן בשכר הצדיקים: כל הנביאים כולן לא נתנבאו בנבואות הנחמה שלהם אלא למשיא בתו לתלמיד חכם מתוך הערכת חכמתו, וכן לעושה פרקמטיא (מסחר) למען תלמיד חכם, וכן למהנה תלמיד חכם מנכסיו באופן אחר. אבל תלמידי חכמים עצמן — לא פירשו הנביאים כלל את גודל שכרם, ועליהם נאמר "ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו" (שם סד, ג).
ומאותו פסוק עצמו אמר ר' חייא בר אבא שכך אמר ר' יוחנן: כל נבואות הנביאים כולן על שינוי סדרי העולם באחרית הימים לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אבל לעולם הבא שהוא דרגה וזמן גבוהים יותר, עליהם נאמר "עין לא ראתה אלהים זולתך". ומציינים כי
פליגא [חלוקה] אימרה זו על שמואל, שכן אמר שמואל: אין הבדל בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד. שבימות המשיח יהיו ישראל עצמאיים ולא יהיו משועבדים לשאר מלכויות, אבל סדרי העולם ישארו כמו שהם. וראיה הביא לדבריו מן הכתוב, שכן נאמר: "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ" (דברים טו, יא), הרי שסדרי העולם קבועים הם ולא ישתנו.
ועוד אמר ר' חייא בר אבא שכך אמר ר' יוחנן: כל הנביאים כולן בנבואות הנחמה שאמרו לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה, אבל צדיקים גמורים עליהם נאמר "עין לא ראתה אלהים זולתך". ומציינים ששיטה זו
פליגא [חלוקה] על שיטת ר' אבהו הסבור שבעלי תשובה עדיפים על צדיקים, שכך אמר ר' אבהו: במקום (בדרגה) שבעלי תשובה עומדים — צדיקים גמורים אינם עומדין, שכן נאמר: "שלום שלום לרחוק ולקרוב", "לרחוק" ברישא [בראש, בתחילה], כלומר קודם ניתן השלום לבעל התשובה שהיה רחוק, והדר וחוזר אחר כך] ונותן השלום "לקרוב", שהוא הצדיק הגמור.
ואילו ר' יוחנן אמר [יכול היה לומר] לך: מאי [מה] הכוונה בביטוי "רחוק" — זה שהיה רחוק מדבר עבירה מעיקרא [מתחילה] (והוא הצדיק הגמור), ולו נאמר קודם שלום. ומאי [ומה] הכוונה בביטוי "קרוב" — זה שהיה קרוב לדבר עבירה, ונתרחק ממנו השתא [עכשיו] שחזר בתשובה. ולבעל תשובה נאמר שלום לאחר שנאמר לצדיק.
ר' יוחנן אמר מקודם שיש מתן שכר שעליו נאמר "עין לא ראתה" ושואלים: מאי [מהו הדבר] בו נאמר מקרא זה "עין לא ראתה"? אמר ר' יהושע בן לוי: זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית, ועל כן לא ראתה אותו עדיין שום עין. ואילו ר' שמואל בר נחמני אמר כי הכוונה היא: זה עדן, שלא שלטה בו מעולם עין כל בריה.
שמא תאמר: אדם הראשון היכן היה? שהרי היה בגן עדן, וראה איפוא את עדן! לכך יש להשיב: אדם הראשון היה רק בגן של עדן, אך לא בעדן עצמו.
ושמא תאמר: הוא גן, הוא עדן ואין הבדל ביניהם, תלמוד לומר: "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן" (בראשית ב, י), הרי שכל אחד מהם דבר לעצמו הוא, גן לחוד ועדן לחוד.

זוהר ספר הזהר, קרח ב׳

וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְגוֹמֵר. רִבִּי אַבָּא פָּתַח (תהלים יט) הַנֶחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנוֹפֶת צוּפִים. כַּמָּה עִלָּאִין פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְתָא כַמָּה יַקִּירִין אִינוּן תְּאִיבִין אִינוּן לְעֵילָא תְּאִיבִין אִינוּן לְכֹלָא בְּגִין דְּאִינוּן שְׁמָא קַדִּישָׁא וְכָל מָאן דְאִשְׁתְּדַל בְאוֹרַיְיתָא אִשְׁתְּדַל בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא וְאִשְׁתְּזִיב מִכֹלָא אִשְׁתְּזִיב בְּעַלְמָא דֵין וְאִשְׁתְּזִיב בְּעַלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזֵי כָל מָאן דְּאִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְתָא אָחִיד בְּאִילָנָא דְחַיֵּי כֵּיוָן דְּאָחִיד בֵּיהּ בְּכֹלָא אָחִיד דִּכְתִּיב (משלי ג) עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּה וְגוֹמֵר. רִבִּי יִצְחָק אָמַר כָּל מָאן דְּיִשְׁתְּדַל בְאוֹרַיְיתָא חִירוּ אִית לֵיהּ מִכֹלָא חִירוּ מִמִּיתָה כְמָה דְאַמְרָן בְּגִין דְּחִירוּ עָלֵיהּ שַׁרְיָא וְאָחִיד בֵּיהּ. אִילוּ יִשְׂרָאֵל מִתְעַטְרִין בְּאוֹרַיְתָא יִשְׁתְּזִיבוּ מִכֹלָא וְלָא יִשְׁתְּכָחוּ בְגָלוּתָא וְדָא הוּא דִכְתִּיב (אִילוּ יִשְׂרָאֵל מִנַטְּרִין אוֹרַיְתָא יִשְׁתְּזִיבוּ מִכֹּלָא וְלָא יִשְׁתַּכְּחוּ בְגָלוּתָא כְתִיב) (שמות לב) חָרוּת עַל הַלֻּחוֹת אַל תִּקְרֵי חָרוּת אֶלָּא חֵירוּת וְחֵירוּת דָא (אוּקְמוּהָ) בְאוֹרַיְתָא אִשְׁתְּכַח אוֹרַיְיתָא אִיהִי חֵילָא דִימִינָא כְמָה דְאַתְּ אָמֵר (דברים לג) מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ וּשְׂמָאלָא אִתְכְלִיל בִּימִינָא מָאן דְּעָבִיד יְמִינָא שְׂמָאלָא וּשְׂמָאלָא יְמִינָא הָא אִיהוּ כְאִילוּ חָרִיב עַלְמָא. תָא חֲזֵי אַהֲרֹן יְמִינָא. לֵיוָאֵי שְׂמָאלָא. קֹרַח בָּעָא לְמֶעְבַּד חִלּוּפָא דִימִינָא לִשְׂמָאלָא בְגִין כַּךְ אִתְעֲנָשׁ וְלָא עוֹד אֶלָּא דְאִשְׁתְּכַח בֵּיהּ לִישָׁנָא בִישָׁא וְאִתְעֲנָשׁ בְּכֹלָא. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר שְׂמָאלָא אִתְכְּלִיל תָּדִיר בִּימִינָא קֹרַח בָּעָא לְאַחְלְפָא תִקּוּנָא דִלְעֵילָא וְתַתָּא בְגִין כַּךְ אִתְאֲבִיד מֵעֵילָא וְתַתָּא. וַיִקַּח קֹרַח. מַאי וַיִּקַּח נְסִיב עֵיטָא בִּישָׁא לְגַרְמֵיה כָּל דְרָדַף בָּתַר דְלָאוֹ דִילֵיהּ אִיהוּ עָרִיק מִקָּמֵיהּ וְלֹא עוֹד אֶלָּא מַה דְאִית בֵּיהּ אִתְאֲבִיד מִנֵּיהּ. קֹרַח רָדִיף בָּתַר דְּלָאו דִילֵיּה דִידֵיהּ אָבִיד וְאַחֲרָא לָא רָוַוח. קֹרַח אָזַל בְּמַחְלוֹקֶת מַאי מַחְלוֹקֶת פְּלוּגְתָּא פְּלוּגְתָּא דִלְעֵילָא וְתַתָּא וּמָאן דְּבָעֵי לְאַפְלָגָא תִקּוּנָא דְעַלְמָא יִתְאֲבִיד מִכֻלְּהוּ עַלְמִין. מַחְלוֹקֶת פְלוּגְתָּא דְשָׁלוֹם וּמָאן דְּפָלִיג עַל שָׁלוֹם פָּלִיג עַל שְׁמָא קַדִּישָׁא בְגִין דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא שָׁלוֹם אִקְרֵי. תָּא חֲזֵי לֵית עַלְמָא קָאִים אֶלָּא עַל שָׁלוֹם כַּד בָּרָא קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא עַלְמָא לָא יָכִיל לְאִתְקַיְימָא עַד דְּאָתָא וְשָׁרָא עָלַיְיהוּ שָׁלוֹם וּמָאי הוּא שַׁבָּת דְאִיהוּ שְׁלָמָא דְעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי וּכְדֵין אִתְקְיָים עַלְמָא וּמָאן דְפָלִיג עָלֵיהּ יִתְאֲבִיד מֵעַלְמָא. צְלָפְחָד פָּלִיג עַל שַׁבָּת דְּהָוָה מְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים וּמָאן אִינוּן עֵצִים אִינוּן אִילָנִין אַחֲרָנִין כִּדְקַאמְרָן וְאִינוּן מִלִּין (ס''א אִילָנִין) דְּחוֹל וְחוֹל בַּקֹּדֶשׁ לָא שַׁרְיָא (מִכָּאן וּלְהָלְאָה מִלֵּי דְחוֹל בְּשַׁבָּת אָסִיר וַדָּאי) דְפָלִיג עַל שְׁלָמָא דְעַלְמָא. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר כְּתִיב (תהלים קיט) שָׁלוֹם רָב לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְגוֹמֵר. אוֹרַיְיתָא הוּא שָׁלוֹם דִּכְתִּיב (משלי ג) וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם:

תרגום הזוהרוַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר וְגוֹ': רַבִּי אַבָּא פָּתַח (תהלים י''ט) הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבָשׁ וְנוֹפֶת צוּפִים. כַּמָּה עֶלְיוֹנִים הֵם דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, כַּמָּה יְקָרִים הֵם, נֶחֱמָדִים הֵם לְמַעְלָה, נֶחֱמָדִים הֵם לַכֹּל. מִשּׁוּם שֶׁהֵם הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וְכָל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, מִשְׁתַּדֵּל בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וְנִצָל מִכָּל רָע, נִצָל בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנִצָל בָּעוֹלָם הַבָּא. בֹּא וּרְאֵה, כָּל מִי שֶׁעוֹסֵק הַתּוֹרָה, אָחוּז בְּעֵץ הַחַיִּים, וְכֵיוָן שֶׁהוּא אָחוּז בְּעֵץ הַחַיִּים, הוּא אָחוּז בַּכֹּל שֶׁכָּתוּב (משלי ג) עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְגוֹ'. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, כָּל מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, יֵשׁ לוֹ חֵירוּת מִכֹּל, חֵירוּת מִמָּוֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, מִשּׁוּם שֶׁחֵרוּת, שֶׁהִיא בִּינָה, שׁוֹרֶה עָלָיו וַאֲחוּזָה בּוֹ. אִלּוּ הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְעַטְּרִים בַּתּוֹרָה, הָיוּ נִצוֹלִים מִכֹּל, וְלֹא הָיוּ נִמְצָאִים בַּגָּלוּת. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל''ב) חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת, אַל תִּקְרֵי חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, כִּי חֵירוּת זוֹ נִמְצֵאת בַּתּוֹרָה. הַתּוֹרָה הִיא כֹּחַ הַיָּמִין, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל''ג) מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ, וְהַשְּׂמֹאל נִכְלָל בַּיָּמִין. מִי שֶׁעוֹשֶׂה הַיָּמִין שְׂמֹאל וְהַשְּׂמֹאל יָמִין הוּא כְּאִלּוּ מַחֲרִיב הָעוֹלָם. בֹּא וּרְאֵה, אַהֲרֹן הוּא יָמִין, שֶׁהוּא חֶסֶד, הַלְּוִיִּם הֵם שְׂמָאלָא שֶׁהוּא גְּבוּרָה. קֹרַח רָצָה לַעֲשׂוֹת חִלּוּף הַיָּמִין לִשְׂמֹאל, שֶׁרָצָה הַכְּהוּנָה, שֶׁהוּא יָמִין, בִּשְׁבִיל הַלְּוִיִּם, שֶׁהֵם שְׂמֹאל, מִשּׁוּם זֶה נֶעֱנָשׁ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּמְצָא בּוֹ לָשׁוֹן הָרַע, שֶׁדִּבֵּר עַל מֹשֶׁה, וְנֶעֱנָשׁ בַּכֹּל. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, הַשְּׂמֹאל נִכְלָל תָּמִיד בַּיָּמִין שֶׁזֶּהוּ תִּקּוּנוֹ שֶׁל הַשְּׂמֹאל, קֹרַח רָצָה לְהַחֲלִיף הַתִּקּוּן שֶׁלְּמַעְלָה וּלְמַטָּה, שֶׁהָיָה רוֹצֶה בִּשְׁלִיטַת הַלְּוִיִּם שֶׁהֵם שְׂמֹאל, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נִכְלָלִים בַּכֹּהֲנִים שֶׁהֵם יָמִין, מִשּׁוּם זֶה נֶאֱבָד מִמַּעְלָה וּמִמַּטָּה. וַיִּקַח קֹרַח וְכוּ': שׁוֹאֵל, מַהוּ וַיִּקַח. וּמֵשִׁיב, לָקַח עֵצָה רָעָה לְעַצְמוֹ. כָּל הָרוֹדֵף אַחַר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ הוּא בּוֹרֵחַ מִפָּנָיו, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, נֶאֱבָד מִמֶּנּוּ. קֹרַח רָדַף אַחַר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, שֶׁלּוֹ אָבַד, וְהָאַחֵר לֹא הִרְוִיחַ. קֹרַח הָלַךְ בְּמַחֲלוֹקֶת. מַהִי מַחֲלוֹקֶת, הַרְחָקָה וְדִיחוּי, הַרְחָקָה וְדִיחוּי שֶׁלְּמַעְלָה וּמַטָּה. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִדְחוֹת תִּקּוּן הָעוֹלָם, יִהְיֶה נֶאֱבָד מִכָּל הָעוֹלָמוֹת. מַחֲלוֹקֶת, הִיא הַרְחָקָה וְדִיחוּי שֶׁל הַשָּׁלוֹם, וּמִי שֶׁחוֹלֵק עַל שָׁלוֹם, חוֹלֵק עַל שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ, מִשּׁוּם שֶׁשְּׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ נִקְרָא שָׁלוֹם. בֹּא וּרְאֵה, אֵין הָעוֹלָם עוֹמֵד אֶלָּא עַל שָׁלוֹם. כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם, עַד שֶׁבָּא וְהִשְׁרָה עֲלֵיהֶם שָׁלוֹם. וּמַה הוּא, הוּא שַׁבָּת, שֶׁהוּא שָׁלוֹם שֶׁל הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, וְאָז נִתְקַיֵּם הָעוֹלָם. וְעַל כֵּן, מִי שֶׁחוֹלֵק עַל הַשָּׁלוֹם, יֹאבַד מִן הָעוֹלָם. צְלָפְחָד חָלַק עַל הַשַּׁבָּת, שֶׁהָיָה מְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים. וּמִי הֵם הָעֵצִים. אֵלּוּ הֵם אִילָנוֹת אֲחֵרִים שֶׁל הַשִּׁבְעִים שָׂרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְאֵלּוּ הֵם דִּבְרֵי חוֹל, וְחוֹל אֵינוֹ שׁוֹרֶה בַּקֹּדֶשׁ, וְנִמְצָא שֶׁחָלַק עַל שְׁלוֹם הָעוֹלָם, שֶׁהוּא שַׁבָּת. שֶׁעֵרַב חוֹל בַּשַּׁבָּת. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, כָּתוּב (תהלים קי''ט) שָׁלוֹם רָב לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךְ וְגוֹ'. הַתּוֹרָה הִיא שָׁלוֹם, שֶׁכָּתוּב (משלי ג') וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ט׳: ט׳-י״ב

א. בָּעֶרֶב כָּל הָעָם יוֹשְׁבִין וְהוּא עוֹמֵד וְאוֹמֵר וְהוּא רַחוּם וְכוּלֵי בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְּבוֹרָךְ וְכוּ' וְהֵם עוֹנִין אַחֲרָיו בָּרךְ ה' הַמְּבוֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. וּמַתְחִיל לִפְרוֹס עַל שְׁמַע וְאוֹמֵר קַדִּישׁ וְאַחַר כַּךְ הַכֹּל עוֹמְדִים וּמִתְפַּלְלִין בְּלַחַשׁ וּכְשֶׁמַּשְׁלִימִין אוֹמֵר קַדִּישׁ וְהֵם נִפְטָרִין וְאֵינוֹ חוֹזֵר לְהִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם עַרְבִית לְפִי שֶׁאֵין תְּפִלַּת עַרְבִית חוֹבָה לְפִיכָךְ לֹא יְבָרֵךְ בְּרָכוֹת לְבַטָּלָה שֶׁאֵין כָּאן אָדָם שֶׁנִּתְחַיֵּיב בָּהֶם כְּדֵי לְהוֹצִיאוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ:

ב. בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת חוֹזֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר אַחַר שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּלַחַשׁ עִם הַצִבּוּר וּמִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם אֲבָל אֵינוֹ מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע אֶלָּא בְרָכָה אַחַת מֵעֵין שֶׁבַע וְכוּ' וְאוֹמֵר קַדִּישׁ וְנִפְטָרִין כָּל הָעָם:

ג. וְלָמָּה תִּקְּנוּ חֲכָמִים זֶה מִפְּנֵי שֶׁרוֹב הָעָם בָּאִין לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת וְיִהְיֶה שָׁם מִי שֶׁנִּתְאַחַר לָבֹא וְלֹא הִשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ וְיִשָׁאֵר לְבַדוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְיָבֹא לִידֵי סַכָּנָה. לְפִיכָךְ חוֹזֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר וּמִתְפַּלֵּל כְּדֵי שֶׁיִּתְעַכְּבוּ כָּל הָעָם עַד שֶׁיַּשְׁלִים הַמִּתְאַחֵר וְיֵצֵא עִמָּהֶם:

ד. לְפִיכָךְ יוֹם טוֹב שֶׁחַל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת אוֹ יוֹם הַכִּפּוּרִים אוֹ רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֵין שְׁלִיחַ צִבּוּר הַיּוֹרֵד לִפְנֵי הַתֵּיבָה מַזְכִּיר עִנְיַן הַיּוֹם בִּבְרָכָה זוּ אֲבָל חוֹתֵם בָּהּ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בִּלְבַד לְפִי שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּיב הַיּוֹם בִּבְרָכָה:

פרשת קורח יום ראשון

תורה במדבר ט״ז: א׳-ו׳