חק לישראל - פרשת נשא יום ראשון

רש״ידִּ֭בְרֵי לְמוּאֵ֣ל מֶ֑לֶךְ. דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שֶׁאָמַר לְמוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּלוֹמַר: בִּשְׁבִיל שֶׁהֶעֱוָה כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לְמוּאֵל לָאֵל, כְּמוֹ ״לְמוֹ פִי״ (איוב מ: ד). דְּבָרִים לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאָמַר הַמֶּלֶךְ:
מַ֝שָּׂ֗א אֲֽשֶׁר יִסְּרַ֥תּוּ אִמּֽוֹ. כְּשֶׁהִתְחַתֵּן עִם בַּת פַּרְעֹה בְּיוֹם חֲנֻכַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהִכְנִיסָה לוֹ כַּמָּה מִינֵי כְּלֵי זֶמֶר, וְנֵעוֹר כָּל הַלַּיְלָה, וְיָשַׁן לְמָחֳרָת עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת; כִּדְאִיתָא בִּפְסִיקְתָּא (ויקרא רבה יב, ה), וְהָיוּ מַפְתְּחוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו. וְעַל אוֹתָהּ שָׁעָה שָׁנִינוּ (עדיות ו, א): עַל תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר שֶׁקָּרַב בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת, וְנִכְנְסָה אִמּוֹ וְהוֹכִיחַתּוּ עַל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה:
מַ֝שָּׂ֗א אֲֽשֶׁר יִסְּרַ֥תּוּ אִמּֽוֹ. מַשָּׂא שֶׁל מָשָׁל שֶׁיִּסְּרַתּוּ אִמּוֹ (סנהדרין ע:):
אַל לַמְּלָכִים לְמוֹאֵל. אֵין זֶה דָּבָר הָגוּן לַמְּלָכִים, שֶׁהֵם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לְמוֹאֵל כְּמוֹ ״לְמוֹ פִי״ (איוב מ: ד):
אֵי שֵׁכָר. כְּמוֹ אֵין שֵׁכָר:

משנה משנה שביעית ב׳

ברטנורהעַד אֵימָתַי, שְׂדֵה הַלָּבָן. שָׂדֶה שֶׁל תְּבוּאָה וְקִטְנִית שֶׁאֵין בּוֹ אִילָן:
הַלֵּחָה. לַחְלוּחִית הַקַּרְקַע מֵחֲמַת הַגְּשָׁמִים:
מִקְשָׁאוֹת וּמִדְלָעוֹת. קִשּׁוּאִים וּדְלוּעִים. אֲבָל מִשָּׁם וְאֵילֵךְ מֵחֲזֵי כִּמְתַקֵּן שָׂדֵהוּ לְצֹרֶךְ שְׁבִיעִית:
נָתַתָּ תּוֹרַת כָּל אֶחָד בְּיָדוֹ. זֶה אוֹמֵר כָּלְתָה לֵחָה בְּתוֹךְ שֶׁלִּי וְזֶה אוֹמֵר לֹא כָלְתָה לֵחָה בְּתוֹךְ שֶׁלִּי:
אֶלָּא בִּשְׂדֵה לָבָן. שֶׁעָתִיד לְזָרְעָהּ אַחַר הַחֲרִישָׁה וְצָרִיךְ שֶׁתְּהֵא רֹב לֵחָה קַיֶּמֶת, אֵין חוֹרְשִׁים אֶלָּא עַד הַפֶּסַח:
וּשְׂדֵה אִילָן. שֶׁהִיא נְטוּעָה כְּבָר אֵין צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא רֹב לֵחָה קַיֶּמֶת שֶׁאֵין חוֹרְשִׁין אוֹתָהּ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיֵּרְדוּ הַגְּשָׁמִים בְּעֹמֶק הַקַּרְקַע, הִלְכָּךְ חוֹרְשִׁים בָּהּ עַד הָעֲצֶרֶת. וְכָל הַמִּשְׁנָיוֹת הַלָּלוּ דְּחוּיוֹת הֵן כִּדְאָמְרִינַן לְעֵיל בְּפֶרֶק קַמָּא שֶׁרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבֵית דִּינוֹ נִמְנוּ עַל שְׁנֵי פְרָקִים הַלָּלוּ שֶׁהֵם פֶּסַח וַעֲצֶרֶת וּבִטְּלוּם, וּמֻתָּר לַחֲרֹשׁ עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁבִיעִית:

ברטנורהמְזַבְּלִין. מַכְנִיסִין לָהֶם זֶבֶל:
מְעַדְּרִים. חוֹפְרִים בְּעִקְּרֵי הָאִילָנוֹת, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ פֵּרוֹת שֶׁל שִׁשִּׁית מֻתָּר בְּתוֹסֶפֶת שְׁבִיעִית, וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְצֹרֶךְ תִּקּוּן הָאִילָן אָסוּר, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא דָּבָר שֶׁאֲפִלּוּ בַּשְּׁבִיעִית עַצְמָהּ אֵין אִסּוּרוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וּבְתוֹסֶפֶת שְׁבִיעִית לֹא גָזוּר:
בֵּית הַשְּׁלָחִין. שֶׁאֵין דַּי לָהּ בְּמֵי גְשָׁמִים וְצָרִיךְ לְהַשְׁקוֹתָהּ, תַּרְגּוּם וְהוּא עָיֵף (בראשית כה) וְהוּא מְשַׁלְהֵי:
מְיַבְּלִין. חוֹתְכִין הַיַּבֶּלֶת, מוּמִין הַנּוֹלָדִין בָּאִילָן:
מְפָרְקִין. הֶעָלִין מֵעַל הָאִילָן לְהָקֵל מֵעָלָיו:
מְאַבְּקִין. שָׁרָשִׁים הַמְּגֻלִּים מְכַסִּים אוֹתָן בְּאָבָק:
מְעַשְּׁנִין. תַּחַת הָאִילָן לְהָמִית הַתּוֹלָעִים הַגְּדֵלִים בּוֹ:
אַף נוֹטֵל אֶת הֶעָלִין. בַּשְּׁבִיעִית עַצְמָהּ, וְתַנָּא קַמָּא לֹא אָמַר אֶלָּא מְפָרְקִין אֶת הֶעָלִין בְּתוֹסֶפֶת שְׁבִיעִית לְבָד. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:

ברטנורהמְסַקְּלִין. מְסִירִין אֶת הָאֲבָנִים:
מְקַרְסְמִין. כְּמוֹ מְכַרְסְמִין בְּכַ"ף, לְשׁוֹן יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר (תהלים פ), כְּלוֹמַר כּוֹרְתִים וְחוֹתְכִין הָעֲנָפִים הַיְבֵשִׁים מִן הָאִילָן:
מְזָרְדִין. הָעֲנָפִים הַלַּחִים כְּשֶׁהֵם מְרֻבִּין רְגִילִים לְקָצְצָן וּמַנִּיחִין מִקְצָת מֵהֶן, וְזֶהוּ זֵרוּד:
מְפַסְּלִין. שֶׁנּוֹטֵל אֶת הַפְּסֹלֶת. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים מְפַסְּלִין לְשׁוֹן פְּסָל לְךָ (שמות לד), שֶׁחוֹתְכִים כָּל הָעֲנָפִים שֶׁבָּאִילָן כְּדֵי שֶׁיִּתְעַבֶּה:
כְּזֵרוּדָהּ וּכְפִסּוּלָהּ שֶׁל חֲמִשִּׁית וְכוּ'. תַּנָּא קַמָּא לֹא שָׁרֵי אֶלָּא עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁבִיעִית. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר כִּשְׁנַת חֲמִשִּׁית כֵּן שִׁשִּׁית, מַה חֲמִשִּׁית נִכְנֶסֶת לַשִּׁשִּׁית כָּךְ שִׁשִּׁית נִכְנֶסֶת לַשְּׁבִיעִית, וּכְמוֹ שֶׁמְּזָרְדִין שָׁל חֲמִשִּׁית בַּשִּׁשִּׁית כָּךְ מְזָרְדִין שֶׁל שִׁשִּׁית בַּשְּׁבִיעִית.
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. מֵעֲצֶרֶת וְאֵילָךְ שֶׁהוּא נֶאֱסַר בַּעֲבוֹדַת הָאִילָן נֶאֱסַר נַמִּי בְּזֵרוּד וּפִסּוּל. וְשָׁלֹשׁ מַחְלוֹקוֹת בַּדָּבָר, וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא:

ברטנורהמְזַהֲמִין אֶת הַנְּטִיעוֹת. כְּשֶׁקְּלִפַּת הָאִילָן נוֹשֶׁרֶת מַדְבִּיקִים שָׁם זֶבֶל לְהַבְרִיאוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יָמוּת הָאִילָן. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים מְזַהֲמִין שֶׁמּוֹשְׁחִים הָאִילָנוֹת בְּדָבָר שֶׁרֵיחוֹ רַע כְּדֵי שֶׁיִּבְרְחוּ הַתּוֹלָעִים מִן הָרֵיחַ אוֹ שֶׁיָּמוּתוּ:
וְכוֹרְכִים. יֵשׁ מְפָרְשִׁים שֶׁכּוֹרְכִים דָּבָר סְבִיב הָאִילָן בַּקַּיִץ מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַחֹרֶף מִפְּנֵי הַצִּנָּה. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים כּוֹרְכִים הָעֲנָפִים זוֹ עִם זוֹ וְקוֹשְׁרִין אוֹתָם לְמַעְלָה בְּרָאשֵׁיהֶם שֶׁלֹּא יִהְיוּ נְטוּשִׁים עַל הָאָרֶץ:
וְקוֹטְמִין אוֹתָן. יֵשׁ מְפָרְשִׁים לָשִׁים בְּשָׁרְשֵׁיהֶם אֵפֶר, תַּרְגּוּם אֵפֶר קִטְמָא. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים שׁוֹבֵר הָרָאשִׁים, כְּמוֹ נִקְטַם רֹאשׁוֹ [סֻכָּה כט:]:
וְעוֹשִׂים לָהֶם בָּתִּים. רְגִילִים לַעֲשׂוֹת לָאִילָן גָּדֵר אַמָּה סְבִיבוֹתָיו וּמְמַלְּאִים אוֹתוֹ עָפָר. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים שֶׁעוֹשִׂים לוֹ סֻכָּה מִלְּמַעְלָה לְהָגֵן עָלָיו מִן הַחַמָּה אוֹ מִן הַצִּנָּה:
עַל הַנּוֹף. שֶׁל הָאִילָן, אֲבָל לֹא עַל הָעִקָּר, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בַּשְּׁבִיעִית כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשֶׂה בִּשְׁאָר הַשָּׁנִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק, אֶלָּא אָסוּר לְהַשְׁקוֹת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית בֵּין עַל הַנּוֹף בֵּין עַל הָעִקָּר:

ברטנורהסָכִין אֶת הַפַּגִּים. פֵּרוֹת שֶׁלֹּא נִגְמַר בִּשּׁוּלָן סָכִין אוֹתָן בְּשֶׁמֶן כְּשֶׁהֵן מְחֻבָּרִים לָאִילָן לְמַהֵר בִּשּׁוּלָן. וּפְעָמִים שֶׁמְּנַקְּבִים אוֹתָן וּמְשִׂימִים שֶׁמֶן בְּתוֹךְ הַנֶּקֶב, אִי נַמִּי מְנַקְּבִים הַפַּגִּים כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ בָהֶם גְּשָׁמִים וְיִתְבַּשְּׁלוּ מְהֵרָה:
פַּגֵּי עֶרֶב שְׁבִיעִית. פֵּרוֹת שֶׁאֵין מִתְבַּשְּׁלִים עַד תִּשְׁרֵי שֶׁל שְׁבִיעִית, אֵין סָכִין וְאֵין מְנַקְּבִין אוֹתָן בַּשִּׁשִּׁית, מֵאַחַר שֶׁאֵין נִגְמַר בִּשּׁוּלָן עַד שֶׁתִּכָּנֵס שְׁבִיעִית. וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לָסוּךְ אָסַר תַּנָּא קַמָּא. וְרַבִּי יְהוּדָה מַפְלִיג בֵּין מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָסוּךְ לְמָקוֹם שֶׁלֹּא נָהֲגוּ לָסוּךְ, דִּבְמָקוֹם שֶׁלֹּא נָהֲגוּ לָסוּךְ לֹא מְחַזְיָא סִיכָה עֲבוֹדָה וְשָׁרֵי:
רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר בָּאִילָן. שֶׁהוּא מָלֵא פֵּרוֹת שְׁבִיעִית, לַעֲשׂוֹת בּוֹ מְלָאכָה בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רַשַּׁאי בַּעֲבוֹדַת הָאִילָן אַף עַל פִּי שֶׁהַפֵּרוֹת קְדוֹשִׁים בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית. וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא:

ברטנורהמַבְרִיכִין. כּוֹפְפִים זְמוֹרַת הַגֶּפֶן בָּאָרֶץ וּמְכַסִּים אוֹתָהּ בְּעָפָר:
מַרְכִּיבִים. מְבִיאִים עָנָף שֶׁל אִילָן וּמַרְכִּיבִין אוֹתוֹ עַל גַּב אִילָן אַחֵר שֶׁהוּא מִמִּינוֹ:
פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. בַּגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה מוֹכִיחַ דַּהֲנָךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם דִּקְלִיטָה לְתַנָּא קַמָּא, וּשְׁלֹשָׁה יָמִים דְּרַבִּי יְהוּדָה, וּשְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת דְּרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, צְרִיכִין קֹדֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם דְּתוֹסֶפֶת שְׁבִיעִית, דְּבָעִינַן שֶׁתִּקְלֹט הַנְּטִיעָה קֹדֶם תּוֹסֶפֶת שְׁבִיעִית, וְכוּלְהוּ סְבִירָא לְהוּ תּוֹסֶפֶת שְׁבִיעִית שְׁלֹשִׁים יוֹם, הִלְכָּךְ לְתַנָּא קַמָּא דְּאָמַר אֵין קְלִיטָה פְּחוּתָה מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם צָרִיךְ שְׁלֹשִׁים דִּקְלִיטָה וּשְׁלֹשִׁים דְּתוֹסֶפֶת, לְרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים הֲוֵי קְלִיטָה צָרִיךְ שְׁלֹשָׁה דִּקְלִיטָה וּשְׁלֹשִׁים דְּתוֹסֶפֶת, לְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמְרֵי שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת צָרִיךְ שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת לִקְלִיטָה וּשְׁלֹשִׁים לְתוֹסֶפֶת. וּפֵרוּשׁ קְלִיטָה שֶׁתְּהֵא הַנְּטִיעָה נִקְלֶטֶת וְנֶאֱחֶזֶת בְּשָׁרָשֶׁיהָ בָּאָרֶץ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן:

ברטנורההָאֹרֶז. בְּלַעַ"ז רי"ש:
וְדֹחַן. מילי"ו:
וְהַפְּרָגִין. כְּעֵין רִמּוֹן מָלֵא זֶרַע וְהַזֶּרַע שֶׁלּוֹ מְקַשְׁקֵשׁ בְּתוֹכוֹ, וְקוֹרִין לוֹ בַּעֲרָבִי כשכ"ש וּבְלַעַ"ז פפאוור"ו:
וְהַשֻּׁמְשְׁמִין. כְּמִין זֶרַע אָרֹךְ, וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה, וְקוֹרִין לוֹ בַּעֲרָבִי סומס"ם:
מִתְעַשְּׂרִים לְשֶׁעָבַר. כְּמַעֲשַׂר שָׁנָה שֶׁעָבְרָה, אִם הָיְתָה שָׁנָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה שֶׁל שְׁמִטָּה, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְאִם שְׁלִישִׁית מַעֲשַׂר עָנִי:
וּמֻתָּרִין בַּשְּׁבִיעִית. כֵּיוָן שֶׁהִשְׁרִישׁוּ בְּשָׁנָה שִׁשִּׁית לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁבִיעִית אֵין בָּהֶם קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית:
וּמִתְעַשְּׂרִין לְשָׁנָה הַבָּאָה. כִּשְׁנַת לְקִיטָתָן, כֵּיוָן דִּבְאוֹתָהּ שָׁנָה הִשְׁרִישׁוּ. וְאִם הִיא שָׁנָה שְׁבִיעִית אֵין מִתְעַשְּׂרִין כְּלָל וְיֵשׁ לָהֶן קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית. אַף עַל גַּב דִּבְאִילָן אָזְלִינַן בָּתַר חֲנָטָה, וּבְיָרָק בָּתַר לְקִיטָה, וּבִתְבוּאָה וְזֵיתִים בָּתַר שְׁלִישׁ, כְּלוֹמַר כְּשֶׁיָּבִיאוּ שְׁלִישׁ בִּשּׁוּלָן אָז נִתְחַיְּבוּ בְּמַעַשְׂרוֹת, מִכָּל מָקוֹם בְּאֹרֶז וְדֹחַן וּפְרָגִין וְשֻׁמְשְׁמִין דְּאֵין לוֹקְטִים אוֹתָם כְּאֶחָד וְאֵין מְבִיאִים שְׁלִישׁ בִּשּׁוּלָם כְּאֶחָד, אֵין הוֹלְכִים בָּהֶם אֶלָּא אַחַר הַשְׁרָשָׁה, דִּבְשָׁנָה אַחַת מַשְׁרֶשֶׁת כָּל הַשָּׂדֶה, שֶׁהֲרֵי בְּבַת אַחַת זוֹרְעִים אוֹתָם:

ברטנורההַבְּצָלִים הַסָּרִיסִים. שֶׁאֵין עוֹשִׂים זֶרַע כִּשְׁאָר בְּצָלִים:
וּפוֹל הַמִּצְרִי. שֶׁזְּרָעוֹ לְיָרָק, דְּאִי זְרָעוֹ לְזֶרַע הָא תְּנַן לְעֵיל דְּאַזְלִינַן בֵּיהּ בָּתַר הַשְׁרָשָׁה אֲפִלּוּ לֹא מָנַע מֵהֶן מַיִם:
שֶׁמָּנַע מֵהֶן מַיִם שְׁלֹשִׁים יוֹם. יָצְאוּ מִתּוֹרַת יְרָקוֹת הַגְּדֵלוֹת עַל כָּל מַיִם וְנַעֲשׂוּ כִּשְׂדֵה בֵית הַבַּעַל שֶׁמִּסְתַּפֶּקֶת בְּמֵי גְשָׁמִים, הִלְכָּךְ מִתְעַשְּׂרִין לְשֶׁעָבַר:
וְשֶׁל בַּעַל. שָׂדֶה שֶׁהִיא בָּעֵמֶק וּמְלֻחְלַחַת וְאֵין צָרִיךְ לְהַשְׁקוֹתָהּ, וּמִכָּל מָקוֹם לְיָרָק צְרִיכָה הַשְׁקָאָה, מִשּׁוּם הָכִי קָתָנֵי שֶׁמָּנַע מֵהֶם מַיִם שְׁתֵּי עוֹנוֹת, זְמַן הַשְׁקָאָתָהּ שֶׁרְגִילִין לְהַשְׁקוֹתָהּ קָרֵי עוֹנָה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

ברטנורההִקְשׁוּ. נִתְיַבְּשׁוּ וְנַעֲשׂוּ קָשִׁין:
אָסוּר לְקַיְּמָן בַּשְּׁבִיעִית. שֶׁפֵּרוֹת שְׁבִיעִית אָסוּר לְהַנִּיחָן לְזֶרַע:
הַתְּמָרוֹת. הַצִּיץ קֹדֶם שֶׁיִּפָּתַח דּוֹמֶה לִתְמָרָה, וְכָמוֹהוּ נִקְטַם רֹאשׁוֹ וְעָלְתָה בוֹ תְמָרָה בְּפֶרֶק לוּלָב הַגָּזוּל [סֻכָּה לג.]. פֵּרוּשׁ אַחֵר תְּמָרוֹת כְּעֵין לוּלָבֵי גְפָנִים:
מַרְבִּיצִין בְּעָפָר לָבָן. כְּלוֹמַר מַשְׁקִים שְׂדֵה לָבָן. וְכֵן הֲלָכָה שֶׁמַּשְׁקִים שְׂדֵה לָבָן עֶרֶב שְׁבִיעִית כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ יְרָקוֹת בַּשְּׁבִיעִית, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּשְׁקִים אוֹתוֹ בַּשְּׁבִיעִית כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ יְרָקוֹת לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית:
מְמָרְסִין בָּאֹרֶז. מַשְׁקִין עֲפַר הָאֹרֶז וּמְעָרְבִין אוֹתוֹ בְּמַיִם, כְּמוֹ נְתָנוֹ לַמְּמָרֵס בְּיוֹמָא [פֶּרֶק ד'‏ מִשְׁנָה ג']:
אֲבָל לֹא מְכַסְּחִין. שֶׁאֵין חוֹתְכִים הֶעָלִין שֶׁל הָאֹרֶז, תַּרְגּוּם לֹא תִזְמֹר לֹא תְכַסַּח. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:

עיקר תוספות יום טוב(יד) מְפָרֵשׁ בַּיְרוּשַׁלְמִי כֵּיצַד הוּא בּוֹדֵק, עוֹקְצוֹ, אִם מִתְאַחֶה אָסוּר וְאִם לָאו מֻתָּר. פֵּרוּשׁ עוֹקֵץ בַּדְּלַעַת בְּמַחַט, אִם מִתְאַחֶה הַנֶּקֶב עֲדַיִן לַח הוּא וְאָסוּר וְאִם לָאו מֻתָּר. הָרַ"שׁ:
(טו) אֲסוּרוֹת בַּשְּׁבִיעִית. כְּלוֹמַר אֲסוּרוֹת כִּסְפִיחֵי שְׁבִיעִית דְּפֶרֶק ט':
(טז) בְּרֵישׁ פֶּרֶק קַמָּא דְמוֹעֵד קָטָן כָּתַב הָרַ"ב דְּשָׁרֵי אֲפִלּוּ בְּבֵית הַבַּעַל:
(יז) בַּיְרוּשַׁלְמִי פָּרֵיךְ מֵהָכָא אַדְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּמִשְׁנָה ב'‏ שֶׁאָמַר אַף נוֹטֵל הוּא אֶת הֶעָלֶה מִן הָאֶשְׁכּוֹל, וּמְשָׁנֵי לַהּ דִּנְטִילַת עָלִין שֶׁל אֶשְׁכּוֹל אֵינוֹ אַבְרוּיֵי אִילָנָא אֶלָּא אוֹקְמֵי אִילָנָא, כְּאָדָם הַמַּצִּיל מִן הַדְּלֵקָה דְאוֹקְמֵי בְּעַלְמָא הוּא אֲבָל גַּבֵּי אֹרֶז אַבְרוּיֵי אִילָנָא הוּא וְאָסוּר. הָרַ"שׁ:

גמרא ברכות ל״ג א: ג׳-י׳

אֲפִילוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק. אָמַר רַב שֵׁשַׁת לֹא שָׁנוּ אֶלָּא נָחָשׁ אֲבָל עַקְרָב פּוֹסֵק. מְתִיבִי נָפַל לְגוֹב אֲרָיוֹת אֵין מְעִידִין עָלָיו שֶׁמֵּת נָפַל לַחֲפִירָה מְלֵאָה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים מְעִידִין עָלָיו שֵׁמֵּת. שַׁאנֵי הָתָם דְאַגַב אִיצְצָא מַזְקֵי. אָמַר רִבִּי יִצְחָק רָאָה שְׁוָורִים פּוֹסֵק דְתָּנֵי רַב אוֹשַׁעְיָא מַרְחִיקִין מִשּׁוֹר תַּם חֲמִישִׁים אַמָּה וּמִשּׁוֹר מוּעָד כִּמְלוֹא עֵינָיו. תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְרִבִּי מֵאִיר רֵישׁ תּוֹרָא בְדִיקוּלָא סְלִיק לְאִגְרָא וּשְׁדֵי דַרְגָא מִתּוּתִיךְ. אָמַר שְׁמוּאֵל הָנֵי מִלֵי בְשׁוֹר שָׁחוֹר וּבְיוֹמֵי נִיסָן מִפְּנֵי שֶׁהָשָׂטָן מְרַקֵד לוֹ בֵּין קַרְנָיו. תָּנוּ רַבָּנָן מַעֲשֵׂה בְּמָקוֹם אֶחָד שֶׁהָיָה בּוֹ עָרוֹד וְהָיָה מַזִּיק אֶת הַבְּרִיּוֹת בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ לוֹ לְרִבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא אָמַר לָהֶן הַרְאוּ לִי אֶת חוֹרוֹ הָלְכוּ וְהֶרְאוּהוּ חוֹרוֹ נָתַן עֲקֵבוֹ עַל פִּי הַחוֹר יָצָא וּנְשָׁכוֹ וּמֵת אוֹתוֹ עָרוֹד נְטָלוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהֵבִיאוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. אָמַר לָהֶם רְאוּ בָּנַי אֵין עָרוֹד מֵמִית אֶלָּא הַחֵטְא מֵמִית. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ אוֹי לוֹ לְאָדָם שֶׁפָּגַע בּוֹ עָרוֹד וְאוֹי לוֹ לְעָרוֹד שֶׁפָּגַע בּוֹ רִבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא:

רש״יאבל עקרב פוסק – ונוטלו לפי שהעקרב מסוכן לעקוץ יותר משנחש מוכן לישוך:
אין מעידין עליו – לומר לאשתו מת בעליך להתירה לינשא פעמים שאין האריות רעבים ואין אוכלין אותו:
נחשים ועקרבים – או זה או זה מעידים עליו שמת אלמא מועד הנחש לישוך:
אגב איצצא – כשנפל עליהם ודחקם הזיקוהו:
שור תם – שלא נגח אדם:
מועד – שנגח ג' פעמים:
בדקולא – סל שתולין בו תבן בראשו ואוכל:
ושדי דרגא – לאו דוקא אלא כלומר הזהר ממנו הרבה:
ביומי ניסן – מתוך שעברו ימי הסתיו שהארץ יבשה ועכשיו רואה אותה מלאה דשאים זחה דעתו עליו ונכנס בו יצר הרע:
ערוד – מן הנחש והצב בא שנזקקין זה עם זה ויוצא משניהם ערוד:
את חורו – שהוא יוצא משם:
ומת הערוד – מצאתי בה"ג אמרי במערבא כשהערוד נושך את האדם אם הערוד קודם למים מת האדם ואם האדם קודם למים מת הערוד ונעשה נס לר' חנינא ונקבע מעין מתחת עקבו:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץא שנינו במשנה שהמתפלל, אפילו נחש כרוך על עקבו, לא יפסיק. על כך אמר רב ששת בהגדרת הדברים: לא שנו במשנתנו שאין להפסיק את תפילתו אלא בנחש, שאם אין האדם מתגרה בו אין הוא נושכו. אבל עקרב הבא לקראתו בעת תפילתו — פוסק, שהעקרב עשוי לעקוץ, אף אם לא יעשה כל תנועה להרגיזו.
על כך מיתיבי [מקשים ] על כך ממה ששנינו בתוספתא: אם ראו אנשים אדם שנפל לגוב אריות ולא ראו מה נעשה בו אחר כך — אין הרואים מעידין עליו שמת, שאין עדותם מתקבלת בבית דין כראיה שמת, שכן יתכן שהאריות לא אכלוהו. ואולם מי שראוהו שנפל לחפירה (בור) מלאה נחשים ועקרבים — מעידין עליו שמת, שודאי נשכוהו הנחשים!
ומשיבים: אין זו קושיה כי שאני התם דאגב איצצא מזקי [שונה שם, בנופל לבור הנחשים, שאגב הדוחק של נפילתו עליהם, מזיקים], אבל נחש שלא נגעו בו לרעה לא יכיש.
וכמשמעות הלכה זו שמסכנה הקרובה לודאי יפסיק בתפילתו, אמר ר' יצחק: אם ראה שוורים הבאים לקראתו — פוסק מתפילתו. שכך תני [שנה ] רב הושעיה: מתוך זהירות מרחיקין משור תם שלא נודע שנגח — חמשים אמה, ומשור מועד שיודעים בו שדרכו לנגוח — מרחיק כמלוא עיניו (עד כמה שיראהו).
ועוד תנא משמיה [שנה החכם משמו] של ר' מאיר: ריש תורא בדקולא — סליק לאגרא, ושדי דרגא מתותך [בעוד ראש השור בסל, שהוא אוכל ממנו, עלה לגג וזרוק את הסולם מתחתיך]. אמר שמואל: יש להגדיר את הדברים ולומר כי הני מילי [דברים אלה] שאמרנו בענין הסכנה היתירה בשור אמורים דווקא בשור שחור וביומי [ובימי] ניסן, מפני שבגזע מסוכן זה של שוורים ובעונת שנה זו השטן מרקד לו בין קרניו.
ומענין שבח המתפלל שאין לו להרתע אף מפני הנחש תנו רבנן [שנו חכמים]: מעשה במקום אחד שהיה ערוד, והיה מזיק את הבריות. באו והודיעו לו לר' חנינא בן דוסא ובקשו את עזרתו. אמר להם: הראו לי את חורו! הראוהו את חורו. נתן עקבו על פי החור, יצא הערוד ונשכו — ומת אותו ערוד.
נטלו ר' חנינא בן דוסא לאותו ערוד על כתפו והביאו לבית המדרש. אמר להם ליושבי בית המדרש: ראו בני, שאין הערוד הוא הממית את האדם, אלא החטא הוא הממית. ומי שאין בו חטא, אין הערוד שולט בו.
באותה שעה אמרו החכמים: אוי לו לאדם שפגע בו ערוד, ואוי לו לערוד שפגע בו ר' חנינא בן דוסא.

זוהר ספר הזהר, נשא א׳: א׳-ח׳

וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר. נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וְגוֹמֵר. רִבִּי אַבָּא פָּתַח אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשׁוֹב יְיָ לוֹ עָוֹן וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה הָאי קְרָא לָאו רֵישֵׁיהּ סֵיפֵיהּ וְלָאו סֵיפֵיהּ רֵישֵׁיהּ וְאִית לְאִסְתַּכְּלָא בֵיהּ וְהָא אוּקְמוּהָ. תָּא חֲזֵי בְשַׁעְתָּא דִצְלוֹתָא דְמִנְחָה דִינָא שַׁרְיָא בְעַלְמָא וְיִצְחָק תִּקֵּן צְלוֹתָא דְמִנְחָה וּגְבוּרָה עִלָּאָה שַׁלְטָא בְעַלְמָא עַד דְּאָתֵי וְעָאל לֵילְיָא בְגִין דְּקַבְּלָא לֵיהּ (לְלֵילְיָא). וּמִזִמְּנָא דְשָׁאֲרֵי צְלוֹתָא דְמִנְחָה אִתְפְּרַשׁ שְׂמָאלָא לְקַבְּלָא וְאַתְעַר לֵילְיָא. בָּתַר דְאַתְעַר כָּל אִינוּן נְטוּרֵי פִּתְחִין דִלְבַר כֻּלְהוּ מִתְעָרִין בְּעַלְמָא וְאִתְפְּשָׁטוּ. וְכָל בְּנֵי עַלְמָא טַעֲמִין טַעְמָא דְמוֹתָא וְהָא אִתְמַר. בְּפַלְגּוּת לֵילְיָא מַמָּשׁ אִתְעַר שְׂמָאלָא כְמִלְּקַדְמִין וַורְדָּא קַדִּישָׁא סַלְקָא רֵיחִין וְהִיא מַשָׁבָּחַת וַאֲרִימַת קַלָּא וּכְדֵין סַלְקָא וְשַׁרְיָא רֵישָׁא לְעֵילָא בִשְׂמָאלָא וּשְׂמָאלָא מְקַבֵּל לָהּ. כְּדֵין כָּרוֹזָא קָארֵי בְעַלְמָא דְהָא עִידָן הוּא לְאַתְעָרָא לְשַׁבְּחָא לֵיהּ לְמַלְכָּא וּכְדֵין תּוּשְׁבַּחְתָּן מִתְעָרִין וְאִתְבַּסְמוּתָא דְכֹלָא אִשְׁתְּכַח זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מָאן דְאַתְעַר לְזַוְגָא זִוּוּגָא דָא. כַּד אָתֵי צַפְרָא וִימִינָא אַתְעַר וּמְחַבְּקָא לָהּ כְּדֵין זִווּגָא דְכֹלָא אִשְׁתְּכַח כַּחֲדָא. (ס''א לְמַלְכָּא. כַּד אָתֵי צַפְרָא וִימִינָא אַתְעַר וּמְחַבֵּק לָהּ כְּדֵין זִוּוּגָא דְכֹלָא אִשְׁתְּכַח כַּחֲדָא וּכְדֵין תוּשְׁבַּחְתָּן מִתְעָרִין וְאִתְבַּסְמוּתָא דְכֹלָא אִשְׁתְּכַח זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מָאן דְּאַתְעַר לְזִוּוּגָא זִוּוּגָא דָא ע). תָּא חֲזֵי בְּשַׁעְתָּא דִּבְנֵי נָשָׁא דְמִיכִין וְטָעֲמִין טַעְמָא דְמוֹתָא וְנִשְׁמָתָא סַלְקָא לְעֵילָא קַיְימָא בְּאָתָר דְּקַיְימָא וְאִתְבְּחִינַת עַל עוֹבָדָהָא דְעַבְדַת כָּל יוֹמָא. וְכַתְבִין לְהוּ עַל פִּתְקָא. מָאי טַעְמָא בְגִין דְנִשְׁמָתָא סַלְקָא לְעֵילָא וְאַסְהִידַת עַל עוֹבָדוֹי דְבַר נָשׁ וְעַל כָּל מִלָּה וּמִלָּה דְנָפִיק מִפּוּמֵיהּ. וְכַד הַהִיא מִלָּה דְאַפִּיק בַּר נַשׁ מִפּוּמֵיהּ אִיהִי כַדְקָא יָאוּת מִלָּה קַדִּישָׁא דְאוֹרַיְיתָא וּצְלוֹתָא הַהִיא מִלָּה סַלְקָא וּבָקַע רְקִיעִין וְקַיְימָא בְאָתָר דְקַיְימָא עַד דְעָאל לֵילְיָא וְנִשְׁמָתָא סַלְקָא וְאָחִיד לְהַהִיא מִלָּה וְאָעִיל לָהּ קָמֵי מַלְכָּא וְכַד הַהִיא מִלָּה לָאו אִיהִי כַדְקָא יָאוֹת וְאִיהִי מִלָּה מִמִּילִין בִּישִׁין מִלִּישְׁנָא בִישָׁא הַהִיא מִלָּה סַלְקָא לְאָתָר דְּסַלְקָא וּכְדֵין אִתְרְשִׁים הַהִיא מִלָּה וְהַהוּא חוֹבָא עָלֵיהּ דְבַר נַשׁ הָדָא הוּא דִכְתִיב מִשּׁוֹכֶבֶת חֵקֶיךָ שְׁמוֹר פִּתְחֵי פִיךָ וּבְגִין כַּךְ אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשׁוֹב יְיָ לוֹ עָוֹן. אֵימָתַי כְּשֶׁאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה:

תרגום הזוהרוַיְדַבֵּר וְגוֹ' נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ וְגוֹ': רַבִּי אַבָּא פָּתַח. (תהלים ל''ב) אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחֲשׁוֹב ה' לוֹ עָוֹן וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה. מִקְרָא זֶה אֵין רֹאשׁוֹ סוֹפוֹ וְאֵין סוֹפוֹ רֹאשׁוֹ. כִּי תְּחִלָּה אוֹמֵר לֹא יַחֲשׁוֹב וְגוֹ' מַשְׁמָע שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עָוֹן, אֶלָּא לֹא יַחֲשׁוֹב לוֹ. וְלִבְסוֹף אָמַר, וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה. יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ. וּכְבָר הֶעֱמִידוּהוּ. בֹּא וּרְאֵה, בִּשְׁעַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה הַדִּין שׁוֹרֶה בָּעוֹלָם, וְיִצְחָק, תִּקֵּן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁאָז נַעֲשֶׂה הַזִּוּוּג בְּסוֹד שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, וְעַל כֵּן גְּבוּרָה עֶלְיוֹנָה שׁוֹלֶטֶת בָּעוֹלָם עַד שֶׁבָּא וְנִכְנָס הַלַּיְלָה, מִשּׁוּם שֶׁהַגְּבוּרָה מְקַבֶּלֶת אֶת הַלַּיְלָה. כְּלוֹמָר, שֶׁהַלַּיְלָה שֶׁהִיא מַלְכוּת נִמְשֶׁכֶת מִגְּבוּרָה, שֶׁהִיא תְּפִלַּת הַמִּנְחָה. וּמִזְמָן שֶׁמַּתְּחִלָּה תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, נִפְרָשׂ הַשְּׂמֹאל לְקַבֵּל אֶת הַמַּלְכוּת, וְנִתְעוֹרֵר הַלַּיְלָה, שֶׁהוּא מַלְכוּת. אַחַר שֶׁנִּתְעוֹרֵר הַלַּיְלָה, כָּל אֵלּוּ שׁוֹמְרֵי הַפְּתָחִים הַחִיצוֹנִים כֻּלָּם מִתְעוֹרְרִים בָּעוֹלָם וּמִתְפַּשְּׁטִים וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם טוֹעֲמִים טַעַם הַמָּוֶת. וַהֲרֵי לָמַדְנוּ, בַּחֲצוֹת לַיְלָה מַמָּשׁ, נִתְעוֹרֵר הַשְּׂמֹאל כְּמִקּוֹדֶם, כִּבְעֵת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, וְהַשּׁוֹשַׁנָּה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהִיא מַלְכוּת, מַעֲלָה רֵיחוֹת שׁה''ס הֶאָרַת הַחָכְמָה מִשְּׂמֹאל, וְהִיא מְשַׁבַּחַת וּמֵרִימָה קוֹל. אָז עוֹלֶה וְשׁוֹרֶה הָרֹאשׁ שֶׁלָּהּ לְמַעְלָה בִּשְּׂמֹאל, בְּסוֹד הַכָּתוּב שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, וְהַשְּׂמֹאל מְקַבֵּל אוֹתָהּ. אָז כָּרוֹז קוֹרֵא בָּעוֹלָם: הִגִּיעַ הַזְּמָן לָקוּם מֵהַשֵּׁינָה, וּלְשַׁבֵּחַ אֶת הַמֶּלֶךְ. וְאָז מִתְעוֹרְרוֹת תִּשְׁבָּחוֹת, וְנִמְצֵאת הִתְבַּשְּׂמוּת הַכֹּל. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁמְּעוֹרֵר לְזַוֵּג הַזִּוּוּג הַזֶּה. בֹּא וּרְאֵה בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי הָאָדָם יְשֵׁנִים וְטוֹעֲמִים טַעַם הַמִּיתָה, וְהַנְּשָׁמָה עוֹלָה לְמַעְלָה, הִיא עוֹמֶדֶת בַּמָּקוֹם שֶׁעוֹמֶדֶת וְנִבְחֶנֶת עַל מַעֲשֶׂיהָ שֶׁעָשְׂתָה כָּל הַיּוֹם, וְכוֹתְבִים אוֹתָהּ בַּסֵּפֶר. מַהוּ הַטַּעַם. מִשּׁוּם שֶׁהַנְּשָׁמָה עוֹלָה לְמַעְלָה וּמֵעִידָה עַל מַעֲשָׂיו שֶׁל הָאָדָם, וְעַל כָּל מִלָּה וּמִלָּה שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו. וּכְשֶׁהַמִּלָּה הַהִיא שֶׁהָאָדָם הוֹצִיא מִפִּיו הִיא כָּרָאוּי שֶׁהִיא מִלָּה קְדוֹשָׁה שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, אָז הַמִּלָּה הַהִיא עוֹלָה וּבוֹקַעַת רְקִיעִים, וְעוֹמֶדֶת בְּמָקוֹם שֶׁעוֹמֶדֶת. עַד שֶׁמַּגִּיעַ הַלַּיְלָה, וְהַנְּשָׁמָה עוֹלָה, וְאוֹחֶזֶת בַּמִּלָּה הַהִיא, וּמַכְנִיסָה אוֹתָהּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וּכְשֶׁהַמִּלָּה הַהִיא אֵינָהּ כָּרָאוּי, וְהִיא מִלָּה מֵהַמִּלִּים הָרָעוֹת, מִלָּשׁוֹן הָרָע, הַמִּלָּה הַהִיא עוֹלָה לְמָקוֹם שֶׁעוֹלָה, וְאָז נִרְשֶׁמֶת הַמִּלָּה הַהִיא וְאוֹתוֹ הֶעָוֹן עַל הָאָדָם. זֶ''שׁ (מיכה ז') מְשׁוּכֶבֶת חֵיקֶךְ שְׁמוֹר פִּתְחֵי פִּיךְ, דְּהַיְנוּ מֵהַנְּשָׁמָה הַמֵּעִידָה עַל מַעֲשָׂיו. וּמִשּׁוּם זֶה כָּתוּב, אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחֲשׁוֹב ה' לוֹ עָוֹן, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁאֵין הַנְּשָׁמָה מֵעִידָה עָלָיו, שֶׁיֵּרָשֵׁם לוֹ אֵיזֶה עָוֹן. וּמִי הוּא, כְּשֶׁאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה. דְּהַיְנוּ כְּשֶׁאֵינוֹ חוֹטֵא.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ז׳: ד׳-ה׳

א. כְּשֶׁשׁוֹמֵע קוֹל הַתַּרְנְגוֹלִים. מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַנּוֹתֵן לַשֶׂכְוִי בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה. כְּשֶׁלּוֹבֵשׁ בְּגָדָיו מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם מַלְבִּישׁ עֲרוּמִים. כְּשֶׁמַנִּיחַ סַדִינוֹ עַל רֹאשׁוֹ מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה. כְּשֶׁמַּעֲבִיר יָדָיו עַל עֵינָיו מְבָרֵךְ פּוֹקֵחַ עִוְרִים. כְּשֶׁיֵּשֵׁב עַל מִטָּתוֹ מְבָרֵךְ מַתִּיר אֲסוּרִים. כְּשֶׁמּוֹרִיד רַגְלָיו מִן הַמִּטָּה וּמַנִיחָם עַל גַּבֵי קַרְקַע מְבָרֵךְ רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם. כְּשֶׁעוֹמֵד מְבָרֵךְ זוֹקֵף כְּפוּפִים. כְּשֶׁנּוֹטֵל יָדָיו מְבָרֵךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם. כְּשֶׁרוֹחֵץ פָּנָיו מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּעֲבִיר חֶבְלֵי שֵׁינָה מֵעֵינָי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּרְגִּילֵנִי לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִּילֵנִי לִדְבַר עֲבֵירָה וְעָוֹן וְיִשְׁלוֹט בִּי יֵצֶר טוֹב וְאַל יִשְׁלוֹט בִּי יֵצֶר רָע וּתְחַזְקֵּנִי בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקִי בְּתוֹרָתֶךָ וְתִתְּנֵנִי לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאַי וְתִגְמְלֵנִי חֲסָדִים טוֹבִים בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ גוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים:

ב. וְכָל זְמַן שֶׁיִּכָּנֵס אָדָם לְבֵית הַכִּסֵּא אוֹמֵר קוֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס הִתְכַּבְּדוּ מְכוּבָדִים קְדוֹשִׁים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן עִזְרוּנִי עִזְרוּנִי שִׁמְרוּנִי שִׁמְרוּנִי הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאֶכָּנֵס וְאֵצֵא שֶׁזֶּה דַרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם. וְאַחַר שֶׁיֵּצֵא מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר יָצָר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה וּבְרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִּסֵא כְבוֹדֶךָ שֶׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אוֹ אִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵים אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת:

מוסר ספר חסידים נ״ט

כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וגו' (במדבר כ''ג) צִוָנוּ צוּרֵנוּ (ויקרא י''ט) לֹא תְנַחֲשׁוּ וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ שֶׁרָבּוּ בַּיּוֹם הַזֶּה מְנַחֲשִׁים בְּיִשְׂרָאֵל בּוֹדְקִים בַּעֲוֹנוֹת אוֹמְרִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל בֵּצִים אוֹ שֶׁלֹּא לָקַחַת אֵשׁ שְׁתֵּי פְעָמִים כְּשֶׁיֵּשׁ חוֹלֶה בַּבַּיִת אוֹ יוֹלֶדֶת תּוֹךְ תִּשְׁעָה יָמִים וְכַמָּה דְבָרִים שֶׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבְּרָם וְעוֹבְרִים עַל מִצְוֹת מַלְכֵּנוּ. וְעוֹד יֵשׁ נִיחוּשׁ וְרַב הוּא וְנוֹהֵג בְּיַד בְּנֵי אָדָם. רוֹאִין אֵשׁ וְגַחֶלֶת בּוֹעֶרֶת מְעוֹמֵד אוֹמְרִים יִהְיֶה לָנוּ אוֹרַח אִם תְּכַבֵּהוּ בַּמַּיִם הָאוֹרֵחַ יִפּוֹל בַּמַּיִם וְאֵין לָךְ נִיחוּשׁ גָּדוֹל מִזֶּה וֶאֱמֶת וְיַצִיב הַדָּבָר כַּמָּה בְּנֵי אָדָם נִיסוּהוּ. אַךְ הַשָׂטָן הוּא הַמַּטְעֶה אוֹתָם כְּשֶׁרוֹאֶה הַשָׂטָן שֶׁזֶּה מְנַחֵשׁ וְאוֹמֵר יִפּוֹל הָאוֹרֵחַ בַּמַּיִם אָז אוֹמֵר הַשָׂטָן אֵלֵךְ וְאַפִּיל הָאוֹרֵחַ בַּמַּיִם לְהַטְעוֹת זֶה לִהְיוֹת לְסִימָן בְּיָדוֹ לְנַחֵשׁ לְעוֹלָם וְאוֹי לָהֶם לָעוֹשִׂים כַּךְ כִּי עוֹבְרִים עַל כַּמָּה לַאוִין לֹא תְנַחֲשׁוּ לֹא יִמָצֵא בְּךָ וְגוֹ' מְנַחֵשׁ וּבְחוּקוֹתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ וְעוֹד שֶׁעוֹשִׂים עֵדוּת הַתּוֹרָה שֶׁקֶר כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב. וְאוֹתָם הַנּוֹדְרִים כְּשֶׁיֵּשׁ מִיחוּשׁ רֹאשׁ שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ עוֹד מֵרֹאשׁ שֶׁל בְּהֵמָה אוֹ כְּשֶׁהֵם חוֹלִים מִבְּנֵי מֵעַיִים אֵינָם אוֹכְלִים בְּנֵי מֵעַיִם הֲרֵי זֶה מִדַרְכֵּי הָאֱמוֹרִי אֶלָּא בְטַח בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוּא יִרְפָּאֶךָ:

פרשת נשא יום ראשון

תורה במדבר ד׳: כ״א-כ״ו

נביאים שופטים י״ג: ב׳-ז׳

כתובים משלי ל״א: א׳-ו׳

משנה משנה שביעית ב׳

גמרא ברכות ל״ג א: ג׳-י׳

זוהר ספר הזהר, נשא א׳: א׳-ח׳

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ז׳: ד׳-ה׳

מוסר ספר חסידים נ״ט