תורה שמות כ״ה: י״א-ט״ו
יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה:
כה (יא) וְצִפִּיתָ֤ אֹתוֹ֙ זָהָ֣ב טָה֔וֹר מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ תְּצַפֶּ֑נּוּ וְעָשִׂ֧יתָ עָלָ֛יו זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃
וְתֶחֱפֵי יָתֵיהּ דְּהַב דְּכֵי מִגָּו וּמִבָּרָא תַּחֲפִנֵּיהּ וְתַעְבֵּד עֲלוֹהִי זֵיר דִּדְהַב סְחוֹר סְחוֹר:
רש״י מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ תְּצַפֶּ֑נּוּ. שְׁלֹשָׁה אֲרוֹנוֹת עָשָׂה בְצַלְאֵל, שְׁנַיִם שֶׁל זָהָב וְאֶחָד שֶׁל עֵץ, אַרְבַּע כְּתָלִים וְשׁוּלַיִם לְכָל אֶחָד וּפְתוּחִים מִלְמַעְלָה, נָתַן שֶׁל עֵץ בְּתוֹךְ שֶׁל זָהָב וְשֶׁל זָהָב בְּתוֹךְ שֶׁל עֵץ וְחִפָּה שְׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה בְּזָהָב, נִמְצָא מְצֻפֶּה מִבַּיִת וּמִחוּץ (יומא ע"ב):זֵ֥ר זָהָ֖ב. כְּמִין כֶּתֶר מֻקָּף לוֹ סָבִיב לְמַעְלָה מִשְּׂפָתוֹ, שֶׁעָשָׂה הָאָרוֹן הַחִיצוֹן גָּבוֹהַּ מִן הַפְּנִימִי, עַד שֶׁעָלָה לְמוּל עֹבִי הַכַּפֹּרֶת וּלְמַעְלָה הֵימֶנּוּ מַשֶּׁהוּ, וּכְשֶׁהַכַּפֹּרֶת שׁוֹכֵב עַל עֹבִי הַכְּתָלִים, עוֹלֶה הַזֵּר לְמַעְלָה מִכָּל עֹבִי הַכַּפֹּרֶת כָּל שֶׁהוּא וְהוּא סִימָן לְכֶתֶר תּוֹרָה:פעמותיו. כְּתַרְגוּמוֹ זִוְיָתֵיהּ; וּבַזָּוִיּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת סָמוּךְ לַכַּפֹּרֶת הָיוּ נְתוּנוֹת, שְׁתַּיִם מִכָּאן וּשְׁתַּיִם מִכָּאן לְרָחְבּוֹ שֶׁל אָרוֹן, וְהַבַּדִּים נְתוּנִים בָּהֶם, וְאָרְכּוֹ שֶׁל אָרוֹן מַפְסִיק בֵּין הַבַּדִּים, אַמָּתַיִם וָחֵצִי בֵּין בַּד לְבַד, שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי בְנֵי אָדָם הַנּוֹשְׂאִין אֶת הָאָרוֹן מְהַלְּכִין בֵּינֵיהֶם; וְכֵן מְפֹרָשׁ בִּמְנָחוֹת בְּפ' שְׁתֵּי הַלֶּחֶם (מנחות דף צ"ח):
(יב) וְיָצַ֣קְתָּ לּ֗וֹ אַרְבַּע֙ טַבְּעֹ֣ת זָהָ֔ב וְנָ֣תַתָּ֔ה עַ֖ל אַרְבַּ֣ע פַּעֲמֹתָ֑יו וּשְׁתֵּ֣י טַבָּעֹ֗ת עַל־צַלְעוֹ֙ הָֽאֶחָ֔ת וּשְׁתֵּי֙ טַבָּעֹ֔ת עַל־צַלְע֖וֹ הַשֵּׁנִֽית׃
וְתַתִּיךְ לֵיהּ אַרְבַּע עִזְקָן דִּדְהַב וְתִתֵּן עַל אַרְבַּע זִוְיָתֵיהּ וְתַרְתֵּין עִזְקָן עַל סִטְרֵיהּ חַד וְתַרְתֵּין עִזְקָן עַל סִטְרֵיהּ תִּנְיֵתָא:
רש״י וְיָצַ֣קְתָּ. לְשׁוֹן הַתָּכָה, כְּתַרְגּוּמוֹ:וּשְׁתֵּ֣י טַבָּעֹ֗ת עַל צַלְעוֹ֙ הָֽאֶחָ֔ת. הֵן הֵן אַרְבַּע טַבָּעוֹת שֶׁבִּתְחִלַּת הַמִּקְרָא, וּפֵרֵשׁ לְךָ הֵיכָן הָיוּ; וְהַוָּי"ו זוֹ יְתֵרָה הִיא, וּפִתְרוֹנוֹ כְּמוֹ שְׁתֵּי טַבָּעוֹת, וְיֵשׁ לְךָ לְיַשְּׁבָהּ כֵּן: וּשְׁתֵּי מִן הַטַּבָּעוֹת הָאֵלּוּ עַל צַלְעוֹ הָאַחַת:צַלְעוֹ֙. צִדּוֹ:
(יג) וְעָשִׂ֥יתָ בַדֵּ֖י עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם זָהָֽב׃
וְתַעְבֵּד אֲרִיחֵי דְּאָעֵי שִׁטִּין וְתַחֲפֵי יָתְהוֹן דַּהֲבָא:
רש״י בַדֵּ֖י. מוֹטוֹת:
(יד) וְהֵֽבֵאתָ֤ אֶת־הַבַּדִּים֙ בַּטַּבָּעֹ֔ת עַ֖ל צַלְעֹ֣ת הָאָרֹ֑ן לָשֵׂ֥את אֶת־הָאָרֹ֖ן בָּהֶֽם׃
וְתָעֵל יָת אֲרִיחַיָּא בְּעִזְקָתָא עַל סִטְרֵי אֲרוֹנָא לְמִטַּל יָת אֲרוֹנָא בְּהוֹן:
(טו) בְּטַבְּעֹת֙ הָאָרֹ֔ן יִהְי֖וּ הַבַּדִּ֑ים לֹ֥א יָסֻ֖רוּ מִמֶּֽנּוּ׃
בְּעִזְקְתָא דַּאֲרוֹנָא יְהוֹן אֲרִיחַיָּא לָא יְעִדּוּן מִנֵּיהּ:
רש״י לֹ֥א יָסֻ֖רוּ מִמֶּֽנּוּ. לְעוֹלָם (יומא ע"ב):
נביאים מלכים א ו׳: ד׳-ח׳
ו (ד) וַיַּ֣עַשׂ לַבָּ֔יִת חַלּוֹנֵ֖י שְׁקֻפִ֥ים אֲטוּמִֽים׃
וַעֲבַד לְבֵיתָא כַּוִין פְּתִיחָן מִלְגָיו וּסְתִימָן מִלְבָרָא וְחָפָן כְּלִינְסָא בֵּית אַנְחַת רֵישֵׁי שִׁרְיַת אַרְזַיָא:
רש״י שְׁקֻפִים אֲטֻמִים. רַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ: שְׁקוּפִים לְשׁוֹן רְאִיָּה וּפְתִיחָה וְהַשְׁקָפָה, פְּתוּחִים מִבַּחוּץ וַאֲטוּמִים מִבִּפְנִים, קְצָרִים מִבִּפְנִים, שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ שְׁאָר חַלּוֹנוֹת אֲחֵרוֹת הָעֲשׂוּיוֹת לְמָאוֹר, לְהַרְאוֹת שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאוֹרָה.יָצִיעַ. אפנטי"ץ בְּלַעַ"ז (יָצִיעַ), וּשְׁלשָׁה שֵׁמוֹת יֵשׁ לָהּ, יָצִיעַ, תָּא, צֶלַע כַּךְ מְפוֹרָשׁ בְּבָּבָא בַּתְרָא.וַיַּ֣עַשׂ. כְּמוֹ עָשָׂה, וְכֵן: וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, כְּמוֹ הָיָה לִי לִישׁוּעָה.הַיָּצִיעַ הַתַּחְתֹּנָה. בְּכָל רוּחַ וְרוּחַ הָיוּ הַתָּאִים שְׁלשָׁה זֶה עַל זֶה, וּמִדַּת אָרְכּוֹ לֹא נֶאֶמְרָה כָּאן, וּבְמַסֶּכֶת מִדּוֹת שָׁנִינוּ: שְׁלשִׁים וּשְׁמוֹנָה תָּאִים הָיוּ, חֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּצָּפוֹן, חֲמִשָּׁה עַל גַּבֵּי חֲמִשָּׁה, וַחֲמִשָּׁה עַל גַּבֵּיהֶן, וְכֵן בַּדָּרוֹם, וּשְׁמוֹנָה בַּמַּעֲרָב, שְׁלשָׁה עַל גַּבֵּי שְׁלשָׁה, וּשְׁנַיִם עַל גַּבֵּיהֶם, הַתַּחְתּוֹנָה חָמֵשׁ, וְהָאֶמְצָעוֹת שֵׁשׁ, וְהָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁבַע, לָמָּה? כִּי מִגְרָעוֹת נָתַן לַבַּיִת סָבִיב חוּצָה, קוֹמַת הַתָּא חָמֵשׁ אַמּוֹת, וּכְשֶׁעוֹלֶה כֹּתֶל הַהֵיכָל חָמֵשׁ אַמּוֹת, גּוֹרֵעַ אֶת עָבְיוֹ, וְכִנֵּס בּוֹ אַמָּה לְפָנִים, וְהִנִּיחַ עַל אוֹתָהּ כְּנִיסָה רָאשֵׁי קוֹרוֹת גַּג עֲלִיַּת הַתָּא, שֶׁהִיא קַרְקָעִית לְאֶמְצָעִית, וּכְשֶׁעוֹלֶה עֶשֶׂר, כִּנֵס אַמָּה, לְהַנִּיחַ רָאשֵׁי קוֹרוֹת עֲלִיַּת הָאֶמְצָעִית, שֶׁהִיא קַרְקַע הָעֶלְיוֹנָה, נִמְצֵאת אֶמְצָעִית רְחָבָה מִן הַתַּחְתּוֹנָה אַמָּה, וְהָעֶלְיוֹנָה רְחָבָה מִן הַתִּיכוֹנָה אַמָּה.בְּלוּלִּים. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: מְסִבָּתָא, וְהוּא שֶׁקּוֹרִין בִּלְשׁוֹנֵנוּ וויי"ן בְּלַעַ"ז וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז ווינד"ל שטיי"ן, וְשָׁם הַמֻּרְגָּל שווינד"ל שטי"ג (מַדְרֵגוֹת לוּלְיָנִיּוֹת), וְהוּא בִּנְיַן עַמּוּד אֲבָנִים עָשׂוּי מַעֲלוֹת מַעֲלוֹת, וְהַהוֹלֵךְ בָּהֶן דּוֹמֶה כְּמַקִּיף סְבִיבוֹת עַמּוּד, וְעוֹלִין בּוֹ כַּמָּה וְכַמָּה אַמּוֹת גָּבוֹהַּ, וְאֵין צָרִיךְ לְשֶׁפַע כִּשְׁאָר סֻלָּם, כִּי הִקִּיפוֹ הוּא שִׁפּוּעַ.
(ה) וַיִּ֩בֶן֩ עַל־קִ֨יר הַבַּ֤יִת (יצוע) [יָצִ֙יעַ֙] סָבִ֔יב אֶת־קִיר֤וֹת הַבַּ֙יִת֙ סָבִ֔יב לַהֵיכָ֖ל וְלַדְּבִ֑יר וַיַּ֥עַשׂ צְלָע֖וֹת סָבִֽיב׃
וּבְנָא עַל כָּתְלֵי בֵיתָא זִיוָא סְחוֹר סְחוֹר לְהֵיכָלָא וּלְבֵית כַּפּוֹרֵי וַעֲבַד מְחִיצַיָא סְחוֹר סְחוֹר:
רש״י אֶת קִיר֤וֹת הַבַּ֙יִת֙ סָבִ֔יב. כְּלוֹמַר כְּנֶגֶד הַהֵיכָל וּבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים הוּא הַדְּבִיר, עָשָׂה צְלָעוֹת מִבַּחוּץ, לְדָרוֹם וּלְמַעֲרָב וּלְצָפוֹן, וְסוֹף הַמִּקְרָא הוּא פֵּרוּשׁ לְרֹאשׁוֹ, וַיִּבֶן עַל קִיר הַבַּיִת, סָמוּךְ לְקִיר הַבַּיִת, יָצִיעַ סָבִיב, כֵּיצַד עָשָׂה? אֶת קִירוֹת הַבַּיִת לַהֵיכָל וְלַדְּבִיר, עָשָׂה צְלָעוֹת.
(ו) (היצוע) [הַיָּצִ֨יעַ] הַתַּחְתֹּנָ֜ה חָמֵ֧שׁ בָּאַמָּ֣ה רׇחְבָּ֗הּ וְהַתִּֽיכֹנָה֙ שֵׁ֤שׁ בָּאַמָּה֙ רׇחְבָּ֔הּ וְהַ֨שְּׁלִישִׁ֔ית שֶׁ֥בַע בָּאַמָּ֖ה רׇחְבָּ֑הּ כִּ֡י מִגְרָעוֹת֩ נָתַ֨ן לַבַּ֤יִת סָבִיב֙ ח֔וּצָה לְבִלְתִּ֖י אֲחֹ֥ז בְּקִירוֹת־הַבָּֽיִת׃
מְחִיצָתָא אַרְעִיתָא חֲמֵשׁ אַמִין פוּתְיָהּ וּמְצִיעֲתָא שִׁית אַמִין פוּתְיָהּ וּתְלִיתֵיתָא שְׁבַע אַמִין פוּתְיָהּ אֲרֵי נְפַקְתָּא עֲבַד לְבֵיתָא סְחוֹר סְחוֹר לְבָרָא מִן מְחִיצַיָא לְמֶהֱוֵי רֵישֵׁי שִׁרְיָתָא נְיָחִין עַל זִיזְיָא וְלָא יֶהֶוְיַן שִׁרְיָתָא מְעַבְּרַן בְּכָתְלֵי בֵיתָא:
רש״י לְבִלְתִּ֖י אֲחֹ֥ז בְּקִירוֹת הַבָּֽיִת. שֶׁלֹּא לְדַבֵּק רָאשֵׁי הַקּוֹרוֹת דֶּרֶךְ נְקָבִים בְּקִירוֹת הַבַּיִת, שֶׁקִּלְקוּל הַחוֹמָה הוּא, וְאֵינוֹ דֶּרֶךְ נוֹי.
(ז) וְהַבַּ֙יִת֙ בְּהִבָּ֣נֹת֔וֹ אֶבֶן־שְׁלֵמָ֥ה מַסָּ֖ע נִבְנָ֑ה וּמַקָּב֤וֹת וְהַגַּרְזֶן֙ כׇּל־כְּלִ֣י בַרְזֶ֔ל לֹֽא־נִשְׁמַ֥ע בַּבַּ֖יִת בְּהִבָּנֹתֽוֹ׃
וּבֵיתָא בְּאִתְבְּנָיוּתֵיהּ אַבְנִין שְׁלֵמִין מַטְקַס אִתְבָּנֵי וְאַרְזוֹבִין וְחוֹלִילִין כָּל מָאן דְּפַרְזֶל לָא אִשְׁתְּמַע בְּבֵיתָא בְּאִתְבְּנָיוּתָא:
רש״י בְּהִבָּ֣נֹת֔וֹ אֶבֶן שְׁלֵמָ֥ה מַסָּ֖ע. כְּמוֹ שֶׁהִסִּיעוּהָ מִן הָהָר עַל יְדֵי הַשָּׁמִיר, כְּמוֹ שֶׁהִיא בָּאָה מִשָּׁם, נְתָנוּהָ בְּחוֹמַת הַבִּנְיָן, וְלֹא סִתְּתוּהָ בִּכְלֵי בַרְזֶל, וְאַבְנֵי גָזִית הָאָמוּר לְמַעְלָה, מַחֲלֹקֶת הִיא בְּסוֹטָה (מח ב).וּמַקָּב֤וֹת. דלוט"א בִּלְשׁוֹן רוּסְיָא (פַּטִּישׁ).
(ח) פֶּ֗תַח הַצֵּלָע֙ הַתִּ֣יכֹנָ֔ה אֶל־כֶּ֥תֶף הַבַּ֖יִת הַיְמָנִ֑ית וּבְלוּלִּ֗ים יַֽעֲלוּ֙ עַל־הַתִּ֣יכֹנָ֔ה וּמִן־הַתִּיכֹנָ֖ה אֶל־הַשְּׁלִשִֽׁים׃
תַּרְעָא דִמְחִיצָתָא אַרְעִיתָא פְּתִיחַ לְעִבַּר בֵּיתָא מִיָמִינָא וּבִמְסִבָּתָא סַלְקִין מִן אַרְעִיתָא לְעִילִיתָא בְּאוֹרַח מְצִיעֵיתָא:
רש״י פֶּ֗תַח הַצֵּלָע֙ הַתִּ֣יכֹנָ֔ה אֶל כֶּ֥תֶף הַבַּ֖יִת הַיְמָנִ֑ית. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם תִּיכוֹנָה זוֹ כְּמוֹ תַּחְתּוֹנָה, לֹא תִּיכוֹנָה בֵּין עֶלְיוֹנָה לַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁבְּחָמֵשׁ תָּאִים שֶׁבַּדָּרוֹם הָיָה לָהּ פֶּתַח אֶל הַחוּץ בַּשּׁוּרָה הַתַּחְתּוֹנָה, וְזֶה (הַתַּרְגּוּם) וּבְלוּלִים יַעֲלוּ עַל הַתִּיכוֹנָה.הַתִּ֣יכֹנָ֔ה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: מְצִיעָתָא, כִּי הַתָּאִים הַלָּלוּ לֹא הָיוּ פְּתוּחִים אֶל הַחוּץ. שְׁלשָׁה פְּתָחִים הָיוּ לְכָל אֶחָד, כָּךְ הִיא שְׁנוּיָה בְּמַסֶּכֶת מִדּוֹת (שָׁם), אֶחָד לַתָּא מִן הַיָּמִין, וְאֶחָד לַתָּא מִן הַשְּׂמֹאל, וְאֶחָד לַתָּא שֶׁעַל גַּבָּיו. וְלִמֵּד כָּאן, שֶׁאֶחָד מִן הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁבְּכֹתֶל דְּרוֹמִי, הָיָה לוֹ פֶּתַח אֶל הַחוּץ, וְדֶרֶךְ אוֹתוֹ פֶּתַח נִכְנָסִים לְכֻלָּם, 'וְצֵלָע הַתִּיכוֹנָה' דִּקְרָא, לֹא תִּיכוֹנָה בֵּין עֶלְיוֹנָה לַתַּחְתּוֹנָה, אֶלָּא תִּיכוֹנָה שֶׁבְּחָמֵשׁ תָּאִים שֶׁבַּדָּרוֹם הָיָה לָהּ פֶּתַח אֶל הַחוּץ בַּשּׁוּרָה הַתַּחְתּוֹנָה, וְזֶהוּ תַּרְגּוּם 'וּבְלוּלִּים יַעֲלוּ עַל הַתִּיכוֹנָה', שֶׁלְּמַעְלָה הֵימֶנָּה, מַשְׁמָע דְהַצֶּלַע הַתִּיכוֹנָה לְמַטָּה.אֶל הַשְּׁלִשִֽׁים. כְּמוֹ אֶל הַשְּׁלִישִׁים.
כתובים משלי י״ז: ו׳-י׳
יז (ו) עֲטֶ֣רֶת זְ֭קֵנִים בְּנֵ֣י בָנִ֑ים וְתִפְאֶ֖רֶת בָּנִ֣ים אֲבוֹתָֽם׃
כְּלִילָא דְסָבֵי בְנֵי בָנַיָא וְשִׁבְהוֹרְהוֹן דִבְנַיָא אֲבָהָתְהוֹן:
רש״י עֲטֶ֣רֶת זְ֭קֵנִים. כְּשֶׁרוֹאִים בְּנֵי בְנֵיהֶם הוֹלְכִין בְּדֶרֶךְ טוֹבָה:וְתִפְאֶ֖רֶת בָּנִ֣ים אֲבוֹתָֽם. כְּשֶׁאֲבוֹתֵיהֶם צַדִּיקִים, הִיא תִּפְאֶרֶת הַבָּנִים:וְשׁוֹנֶה בְדָבָר. שֶׁנּוֹטֵר אֵיבָה וּמַזְכִּירוֹ: כָּךְ וְכָךְ עָשִׂיתָ לִי! מִיָּד:
(ז) לֹא־נָאוָ֣ה לְנָבָ֣ל שְׂפַת־יֶ֑תֶר אַ֝֗ף כִּֽי־לְנָדִ֥יב שְׂפַת־שָֽׁקֶר׃
לָא יָאֵי לְטַפְשָׁא שִׂפְתָא יַתִּירְתָּא אַף לָא לְשַׁלִיטָא שִׂפְתָא דְשִׁקְרָא:
רש״י שְׂפַת יֶ֑תֶר. דִּבְרֵי גַּאֲוָה:אַ֝֗ף כִּֽי לְנָדִ֥יב. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא נָאֶה שְׂפַת שֶׁקֶר לְנָדִיב:
(ח) אֶבֶן־חֵ֣ן הַ֭שֹּׁחַד בְּעֵינֵ֣י בְעָלָ֑יו אֶֽל־כׇּל־אֲשֶׁ֖ר יִפְנֶ֣ה יַשְׂכִּֽיל׃
כֵּיפָא דְשׁוֹחֲדָא חֲסִידָא הִיא בְאַפֵּי מַאן דְשָׁקֵל לָהּ לְכָל אֲתָר דְמִתְפְּנֵי שִׂכּוּלָא:
רש״י אֶבֶן חֵ֣ן. כְּשֶׁהָאָדָם בָּא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְפַיְּסוֹ בִּדְבָרִים וְשָׁב לוֹ, אֶבֶן חֵן וּמַרְגָּלִיּוֹת הִיא בְּעֵינָיו:אֶֽל כׇּל אֲשֶׁ֖ר יִפְנֶ֣ה יַשְׂכִּֽיל. בְּכָל מַה שֶּׁיְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מַצְלִיחוֹ:
(ט) מְֽכַסֶּה־פֶּ֭שַׁע מְבַקֵּ֣שׁ אַהֲבָ֑ה וְשֹׁנֶ֥ה בְ֝דָבָ֗ר מַפְרִ֥יד אַלּֽוּף׃
דִמְכַסֵי חוֹבָה בָּעֵי רְחִמוּתָא וּדְשָׁנֵי מִלְתָא מְפָרֵק רָחֲמָא:
רש״י מְֽכַסֶּה פֶּ֭שַׁע מְבַקֵּ֣שׁ אַהֲבָ֑ה. אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ, וְזֶה מְכַסֶּה עָלָיו וְאֵינֶנּוּ מַזְכִּיר לוֹ חַטָּאתוֹ וְאֵינוֹ מַרְאֶה לוֹ פָּנִים זוֹעֲמוֹת, גּוֹרֵם לוֹ שֶׁיֹּאהַב אוֹתוֹ:מַפְרִ֥יד אַלּֽוּף. אָז מַפְרִיד מִמֶּנּוּ אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁהוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהִזְהִירוֹ ״לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר״ (ויקרא יט: יח):
(י) תֵּ֣חַת גְּעָרָ֣ה בְמֵבִ֑ין מֵהַכּ֖וֹת כְּסִ֣יל מֵאָֽה׃
עָלָא בַּעֲתָא בְמַן דְמִתְבַּיִן טָב מִן דִלְמֶמְחֵי לְסַכְלָא מְאָה חוּטְרִין:
רש״י תֵּ֣חַת גְּעָרָ֣ה בְמֵבִ֑ין. תַּחַת זוֹ טַעֲמוֹ לְמַעְלָה בַּתָּי״ו, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּכָל הַמִּקְרָא, לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר שֶׁהִיא שֵׁם דָּבָר כְּמוֹ ״חִתַּת״ (בראשית לה: ה), וְכֵן פֵּרוּשׁוֹ: הַכְנָעַת גְּעָרָה נִכֶּרֶת בְּמֵבִין יוֹתֵר מִמֵּאָה מַכּוֹת שֶׁמַּכִּין אֶת הַכְּסִיל:
משנה משנה כתובות ג׳
א. אֵלּוּ נְעָרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן קְנָס. הַבָּא עַל הַמַּמְזֶרֶת, וְעַל הַנְּתִינָה, וְעַל הַכּוּתִית. הַבָּא עַל הַגִּיּוֹרֶת, וְעַל הַשְּׁבוּיָה, וְעַל הַשִּׁפְחָה, שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַּיְּרוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ פְּחוּתוֹת מִבְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ, וְעַל אֲחוֹת אָבִיו, וְעַל אֲחוֹת אִמּוֹ, וְעַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו, וְעַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו, וְעַל הַנִּדָּה, יֵשׁ לָהֶן קְנָס. אַף עַל פִּי שֶׁהֵן בְּהִכָּרֵת, אֵין בָּהֶן מִיתַת בֵּית דִּין:
ברטנורה אֵלּוּ נְעָרוֹת. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵן פְּסוּלוֹת יֵשׁ לָהֶן קְנָס. אִם אָנַס אָדָם אַחַת מֵהֶן נוֹתֵן לְאָבִיהָ חֲמִשִּׁים כֶּסֶף:הַנְּתִינָה. מִן הַגִּבְעוֹנִים. וְעַל שֵׁם שֶׁנְּתָנָם יְהוֹשֻׁעַ חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם נִקְרָאִים נְתִינִים. וְהֵם אֲסוּרִים לָבֹא בַקָּהָל:וְעַל הַכּוּתִית. הַאי תַּנָּא סָבַר כּוּתִים גֵּרֵי אֲרָיוֹת הֵם וּכְגוֹיִם הֵם חֲשׁוּבִים :פְּחוּתוֹת מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים. דִּבְחֶזְקַת בְּתוּלוֹת הֵן, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּבְעֲלוּ בַּשִּׁבְיָה אוֹ בְגֵיּוּתָן, בְּתוּלֵיהֶן חוֹזְרִים:וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו וְעַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו. שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה לְאֶחָד מֵהֶן וְנִתְגָּרְשָׁה מִן הָאֵרוּסִין, וַעֲדַיִן בְּתוּלָה הִיא : שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵן בְּהִכָּרֵת אֵין בָּהֶן מִיתַת בֵּית דִּין. וְכָרֵת אֵינוֹ פוֹטֵר מִן הַתַּשְׁלוּמִין. וְהָנֵי מִילֵי, שֶׁלֹּא הָיְתָה שָׁם הַתְרָאָה. אֲבָל אִם הָיְתָה שָׁם הַתְרָאָה פָּטוּר מִן הַקְּנָס, דְּקַיְמָא לָן כָּל חַיָּבֵי כְּרֵתוֹת שֶׁהִתְרוּ בָּהֶן לוֹקִין, וְאֵין אָדָם לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם :
עיקר תוספות יום טוב (א) דְּרַבִּינַן לָהּ מִקְּרָאֵי בַּגְּמָרָא: (ב) כְּלוֹמַר, וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֵׁרוֹת: (ג) וְתֵימַהּ, דְּאִם כֵּן נָכְרִית נַמִּי, וְלִתְנֵי לָהּ דַּהֲוָה רְבוּתָא טְפֵי כוּ'. אֶלָּא אַף עַל גַּב דְּגֵרֵי אֱמֶת הֵן, אִיצְטְרִיךְ, דְּסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא דִּלְקָנְסִינְהוּ שֶׁלֹּא יְהֵא לָהֶם קְנָס, שֶׁלֹּא יִטָּמְעוּ בְהוּ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל נָכְרִית אֵין לִקְנֹס. תּוֹסָפוֹת: (ד) מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָחִיו צָרִיךְ לְפָרֵשׁ וְנִתְגָּרְשָׁה, דְּאִי נִתְאַלְמְנָה, יְבָמָה הִיא לוֹ וּזְקוּקָה לוֹ. וְהַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ דְּמַיְרֵי בְּיֵשׁ לוֹ בָּנִים [מֵאִשָּׁה אַחֶרֶת] וּבְנִתְאַלְמְנָה. אוֹ דְמַיְרֵי בְּאֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ. תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים: (ה) בַּגְּמָרָא יָלְפִינַן לֵיהּ מִקְּרָא:
ב. וְאֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶן קְנָס, הַבָּא עַל הַגִּיּוֹרֶת וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַּיְּרוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ יְתֵרוֹת עַל בְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שְׁבוּיָה שֶׁנִּפְדֵּית, הֲרֵי הִיא בִקְדֻשָּׁתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁגְּדוֹלָה. הַבָּא עַל בִּתּוֹ, עַל בַּת בִּתּוֹ, עַל בַּת בְּנוֹ, עַל בַּת אִשְׁתּוֹ, עַל בַּת בְּנָהּ, עַל בַּת בִּתָּהּ, אֵין לָהֶן קְנָס, מִפְּנֵי שֶׁמִּתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁמִּיתָתוֹ בִידֵי בֵית דִּין. וְכָל הַמִּתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, אֵין מְשַׁלֵּם מָמוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא) וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ:
ברטנורה יְתֵרוֹת עַל בְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים. דְּכֵיוָן דִּרְאוּיוֹת לְבִיאָה בְּחֶזְקַת הֶפְקֵר הֵן , וְנִבְעֲלוֹת בְּגֵיּוּתָן, וְהַשְּׁבוּיָה בְּשִׁבְיָתָהּ:הֲרֵי הִיא בִקְדֻשָּׁתָהּ. וְאֵינָהּ בְּחֶזְקַת בְּעוּלָה אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁבֵּית כְּשֶׁהִיא גְּדוֹלָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ. הָא אִם יִהְיֶה אָסוֹן בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הַמְּרִיבִין, שֶׁנֶּהֱרַג אֶחָד מֵהֶן, לֹא יֵעָנֵשׁ הָהוֹרֵג בְּמָמוֹן, שֶׁהֲרֵי הוּא חַיָּב מִיתַת בֵּית דִּין כֵּיוָן שֶׁהֲרָגוֹ לָזֶה. וְאֵין הֶפְרֵשׁ בַּעֲבֵרָה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתַת בֵּית דִּין בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד, לְעוֹלָם פָּטוּר מִתַּשְׁלוּמִין . אֲבָל בַּעֲבֵרָה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת אוֹ מַלְקוֹת , אֵינוֹ פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׁם עֵדִים וְהַתְרָאָה וְיִלְקֶה, וְאָז אֵינוֹ מְשַׁלֵּם:
עיקר תוספות יום טוב (ו) הַשְּׁבוּיָה. אַף עַל גַּב דְּמִדְּאוֹרַיְתָא שְׁבוּיָה לֹא הַוְיָא בְּחֶזְקַת בְּעוּלָה, כִּדְאָמְרִינַן בְּכָל דּוּכְתֵּי בִּשְׁבוּיָה הֵקֵלּוּ, מִכָּל מָקוֹם אֵין לָהּ קְנָס, דְּמִשּׁוּם גְּזֵרָה שֶׁלֹּא תִנָּשֵׂא לְכֹהֵן עֲשָׂאוּהָ כִּבְעוּלָה לְכָל דְּבָרֶיהָ. תּוֹסָפוֹת: (ז) וְהוּא הַדִּין לְשִׁפְחָה בְּעוֹדָהּ שִׁפְחָה, שֶׁגַּם הִיא כְהֶפְקֵר, כִּדְאִיתָא בַגְּמָרָא דַּף י"א: (ח) עַל בַּת אִשְׁתּוֹ . הֲוָה מָצֵי לְמִתְנֵי אֵשֶׁת אָבִיו וְכַלָּתוֹ, דְּהָא חָשִׁיב נַמִּי עֲרָיוֹת דְּעַל יְדֵי קִדּוּשִׁין. אֶלָּא תָּנָא וְשִׁיֵּר, תּוֹסָפוֹת: (ט) עִקַּר דְּרָשָׁא מִמַּכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת (וַיִּקְרָא כד), הִקִּישָׁן הַכָּתוּב, מַה מַכֵּה בְהֵמָה לֹא חִלֵּק הַכָּתוּב בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד כוּ'. גְּמָרָא דַּף ל"ה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (י) פֵּרוּשׁ, מַלְקוֹת בְּלֹא כָרֵת. אֲבָל כָּרֵת בְּלֹא מַלְקוֹת לֹא מַשְׁכַּחַת, דְּכָל חַיָּבֵי כְּרֵתוֹת לוֹקִין:
ג. נַעֲרָה שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, אֵין לָהּ קְנָס. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, יֶשׁ לָהּ קְנָס, וּקְנָסָהּ לְעַצְמָהּ:
ברטנורה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר אֵין לָהּ קְנָס. דְּאָמַר קְרָא (דברים כב) אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה, הָא אֹרָשָׂה פַּעַם אַחַת שׁוּב אֵין לָהּ קְנָס:רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר יֶשׁ לָהּ קְנָס וּקְנָסָהּ לְעַצְמָהּ. דְּדָרְשִׁינַן אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה, לְאָבִיהָ, הָא אֹרָשָׂה, לְעַצְמָהּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
עיקר תוספות יום טוב (יא) וְנִתְגָּרְשָׁה. דְּאִלּוּ שֶׁלֹּא נִתְגָּרְשָׁה חַיָּב מִיתָה וְאֵין שָׁם קְנָס. רַשִׁ"י. וְדַוְקָא נִתְאָרְסָה, אֲבָל נִשֵּׂאת שֶׁנִּכְנְסָה לַחֻפָּה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה אֵין לָהּ קְנָס [טוּר]. וְנִתְגָּרְשָׁה לָאו דַּוְקָא, וְהוּא הַדִּין נִתְאַלְמְנָה: (יב) אֵין כוּ'. וּבְרֵישׁ פִּרְקִין דְּקָתָנֵי אֵשֶׁת אָחִיו כוּ' יֵשׁ לָהּ קְנָס, רַבִּי עֲקִיבָא הִיא. רַשִׁ"י: (יג) לְעַצְמָהּ. מַשְׁמַע אֲבָל צַעַר וּבֹשֶׁת וּפְגָם לְאָבִיהָ. הָרַמְבַּ"ם. וְטַעֲמָא, דְּבַקְּרָא [דְּלֹא אֹרָשָׂה] לֹא כְּתִיב בְּהֶדְיָא אֶלָּא קְנָס. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ד. הַמְפַתֶּה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה דְבָרִים, וְהָאוֹנֵס אַרְבָּעָה. הַמְפַתֶּה נוֹתֵן בֹּשֶׁת וּפְגָם וּקְנָס. מוֹסִיף עָלָיו אוֹנֵס, שֶׁנּוֹתֵן אֶת הַצַּעַר. מַה בֵּין אוֹנֵס לִמְפַתֶּה. הָאוֹנֵס נוֹתֵן אֶת הַצַּעַר, וְהַמְפַתֶּה אֵינוֹ נוֹתֵן אֶת הַצַּעַר. הָאוֹנֵס נוֹתֵן מִיָּד, וְהַמְפַתֶּה לִכְשֶׁיּוֹצִיא. הָאוֹנֵס שׁוֹתֶה בַעֲצִיצוֹ, וְהַמְפַתֶּה אִם רָצָה לְהוֹצִיא, מוֹצִיא:
ברטנורה הָאוֹנֵס נוֹתֵן אֶת הַצַּעַר. שֶׁאֵינוֹ דוֹמֶה נִבְעֶלֶת בְּאֹנֶס לְנִבְעֶלֶת בְּרָצוֹן, וְהַמְפֻתָּה אֵין לָהּ צַעַר , שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר עִנּוּי בַּתּוֹרָה אֵצֶל אֹנֶס וְלֹא נֶאֱמַר עִנּוּי אֵצֶל מְפֻתָּה:הָאוֹנֵס נוֹתֵן מִיָּד. לְאָבִיהָ אַף עַל פִּי שֶׁכּוֹנְסָהּ:לִכְשֶׁיּוֹצִיא. כְּלוֹמַר לִכְשֶׁלֹּא יִכְנֹס. שֶׁאִם יִכְנֹס אֵינוֹ נוֹתֵן קְנָס , כְּדִכְתִיב (שמות כב) מָהֹר יִמְהָרֶנָּה וְאִם מָאֵן יְמָאֵן כֶּסֶף יִשְׁקֹל. אֲבָל גַּבֵּי אוֹנֵס כְּתִיב (דברים כב) וְנָתַן חֲמִשִּׁים כֶּסֶף וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה:שׁוֹתֶה בַעֲצִיצוֹ. בִּכְלִי מָאוּס שֶׁבָּחַר בּוֹ, כְּלוֹמַר עַל כָּרְחוֹ יִשָּׂאֶנָּה :
עיקר תוספות יום טוב (יד) הָכִי קָאָמַר, שֶׁאֵינוֹ דוֹמֶה כוּ' שֶׁהַמְפֻתָּה אֵין לָהּ צַעַר. וְהָכִי אִיתָא בַּגְּמָרָא, אֵין דּוֹמֶה כוּ' לְפִי שֶׁפִּקְחוֹת שֶׁבָּהֶן אוֹמְרוֹת מְפֻתָּה אֵין לָהּ צַעַר: (טו) דְּאִלּוּ בֹּשֶׁת וּפְגָם נוֹתֵן מִיָּד. גְּמָרָא: (טז) כְּדִכְתִיב לֹא יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ. רַשִׁ"י:
ה. כֵּיצַד שׁוֹתֶה בַעֲצִיצוֹ, אֲפִלּוּ הִיא חִגֶּרֶת, אֲפִלּוּ הִיא סוּמָא, וַאֲפִלּוּ הָיְתָה מֻכַּת שְׁחִין. נִמְצָא בָהּ דְּבַר עֶרְוָה, אוֹ שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לָבֹא בְיִשְׂרָאֵל, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַיְּמָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר, (דברים כב) וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה, אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ:
ברטנורה מֻכַּת שְׁחִין. מְצֹרַעַת:
עיקר תוספות יום טוב (יז) נִמְצָא כוּ'. אַחַר שֶׁכְּנָסָהּ. הָרַמְבַּ"ם. דְּאִלּוּ זִנְּתָה קֹדֶם שֶׁכְּנָסָהּ, עֲדַיִן אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ הִיא, שֶׁהֲרֵי כָּל שֶׁלֹּא כְּנָסָהּ לָאו אִשְׁתּוֹ הִיא:
ו. יְתוֹמָה שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, הַמְפַתֶּה פָטוּר, וְהָאוֹנֵס חַיָּב:
ברטנורה יְתוֹמָה שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה הָאוֹנֵס חַיָּב וְהַמְפַתֶּה פָטוּר. דְּכֵיוָן דִּיתוֹמָה הִיא וּקְנָסָהּ שֶׁלָּהּ הוּא, הָא אַחִילְתֵּיהּ גַּבֵּיהּ, דְּמִדַּעְתָּהּ נִתְפַּתְּתָה לוֹ, וּפָטוּר. וְלֹא יְתוֹמָה בִּלְבָד, אֶלָּא כָּל נַעֲרָה שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה אוֹנֵס חַיָּב וּמְפַתֶּה פָּטוּר כִּיתוֹמָה , דְּהָא קְנָסָהּ לְעַצְמָהּ כִּדְאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְעֵיל, וְכֵן הֲלָכָה:
עיקר תוספות יום טוב (יח) גְּמָרָא. וּמִכָּאן הוֹכִיחַ הָרֹא"שׁ דְּלֹא כְהָרַמְבַּ"ם שֶׁכָּתַב בְּמִשְׁנָה ג' דִּקְנָסָהּ דַּוְקָא לְעַצְמָהּ הָא בֹּשֶׁת וּפְגָם לְאָבִיהָ, דְּאִי הָכִי לֹא הֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי דִּמְפַתֶּה פָּטוּר בִּסְתָם, כֵּיוָן דְּחַיָּב בֹּשֶׁת וּפְגָם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ז. אֵיזוֹהִי בֹשֶׁת, הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ. פְּגָם, רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא שִׁפְחָה נִמְכֶּרֶת, כַּמָּה הָיְתָה יָפָה וְכַמָּה הִיא יָפָה. קְנָס, שָׁוֶה בְכָל אָדָם. וְכֹל שֶׁיֶּשׁ לוֹ קִצְבָּה מִן הַתּוֹרָה, שָׁוֶה בְכָל אָדָם:
ברטנורה הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּשׁ. אָדָם בֵּינוֹנִי הַמְבַיֵּשׁ, בָּשְׁתּוֹ קָשָׁה מֵאָדָם בָּזוּי וּמֵאָדָם חָשׁוּב. כָּךְ מָצָאתִי בְּפֵרוּשֵׁי רַבּוֹתַי. וּבְפֶרֶק הַחוֹבֵל מָצָאתִי דְּאָדָם קַל שֶׁבִּיֵּשׁ, בָּשְׁתּוֹ מְרֻבָּה. וְכֵן עִקָּר:וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ. לְפִי חֲשִׁיבוּתוֹ בָּשְׁתּוֹ:כְּאִלּוּ הִיא שִׁפְחָה. אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בֵּין שִׁפְחָה בְּתוּלָה לְשִׁפְחָה בְּעוּלָה לְהַשִּׂיאָהּ לְעַבְדּוֹ שֶׁיֵּשׁ לְרַבּוֹ קוֹרַת רוּחַ הֵימֶנּוּ . וּבַגְּמָרָא פָּרֵיךְ מְנָלָן דְּנוֹתֵן בֹּשֶׁת וּפְגָם וָצַעַר, אֵימָא חֲמִשִּׁים כֶּסֶף אָמַר רַחֲמָנָא לְכָל מִילֵי. וּמְתָרֵץ, אָמַר קְרָא (דברים כב) וְנָתַן הָאִישׁ הַשּׁוֹכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה חֲמִשִּׁים כֶּסֶף, הֲנָאַת שְׁכִיבָה לְבַד הִיא חֲמִשִּׁים כֶּסֶף , חוּץ מֵהַבֹּשֶׁת וְהַפְּגָם וְהַצַּעַר:
עיקר תוספות יום טוב (יט) תֵּימַהּ, דְּמַה שׁוּמָא הִיא, וְכִי אִשָּׁה חֲשׁוּבָה מִמִּשְׁפָּחָה גְדוֹלָה אֵינָהּ נִפְסֶדֶת בִּפְגָמָהּ אֶלָּא שְׁוֵה שִׁפְחָה הַנִּשֵּׂאת לְעֶבֶד. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּכָל אִשָּׁה שָׁמִין לְפִי מַה שֶּׁהִיא בְּעִנְיָן זֶה, כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בֵּין בְּתוּלָה לִבְעוּלָה לְהַשִּׂיא לְעַבְדּוֹ אִשָּׁה כָּזֹאת הַנִּפְגֶּמֶת. וְהָא דְנָקַט שִׁפְחָה, אוֹרְחָא דְמִלְּתָא נָקַט, דְּאֵין דֶּרֶךְ לְהַשִּׂיא לְעַבְדּוֹ בַּת מְלָכִים. תּוֹסָפוֹת: (כ) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁזָּהִיר בַּעֲבוֹדָתוֹ, וְאַף הוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת לוֹ נַחַת רוּחַ לְהַטְעִימוֹ טַעַם בְּתוּלָה: (כא) הַאי קְרָא בְּאוֹנֵס כְּתִיב. מְפַתֶּה מְנָלָן. וְנִרְאֶה לִי דְּכֵיוָן דְּאַשְׁכְּחָן דְּבֹשֶׁת וּפְגָם לָאו בִּכְלַל קְנָס דְּאוֹנֵס נִינְהוּ, וְהַנְהוּ שְׁקָלִים דִּכְתִיבֵי בִּמְפַתֶּה יָלְפִינַן בִּגְזֵרָה שָׁוָה מֵהָנֵי דְגַבֵּי אוֹנֵס, אִם כֵּן הַנְהוּ דִּמְפַתֶּה נַמִּי לָאו בִּכְלַל קְנָס נִינְהוּ:
ח. כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מֶכֶר, אֵין קְנָס. וְכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קְנָס, אֵין מֶכֶר. קְטַנָּה יֶשׁ לָהּ מֶכֶר וְאֵין לָהּ קְנָס. נַעֲרָה יֶשׁ לָהּ קְנָס וְאֵין לָהּ מֶכֶר. הַבּוֹגֶרֶת אֵין לָהּ לֹא מֶכֶר וְלֹא קְנָס:
ברטנורה כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מֶכֶר. לָאָב בְּבִתּוֹ, דְּהַיְנוּ בְּקַטְנוּתָהּ, אֵין לוֹ בָהּ קְנָס, דְּאֵין קְנָס לִקְטַנָּה. וְלֵית הִלְכָתָא כְּהָא מַתְנִיתִין, דְּהָא מַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר הִיא דְּאָמַר קְטַנָּה אֵין לָהּ קְנָס. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים קְטַנָּה יֶשׁ לָהּ קְנָס , וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. וּקְטַנָּה לְעִנְיַן זֶה הִיא מִבַּת שָׁלֹשׁ עַד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד וְתָבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת:כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קְנָס. מִשֶּׁהִיא נַעֲרָה. וְהִיא כְּשֶׁתִּהְיֶה בַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד וְהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, שֶׁזּוֹ יֶשׁ לָהּ קְנָס:אֵין מָכֶר. שֶׁאֵין אָדָם מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה:הַבּוֹגֶרֶת. מִבַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְיוֹם אֶחָד וְהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת הִיא הַנִּקְרֵאת בּוֹגֶרֶת , וְאֵין אָבִיהָ יָכוֹל לְמָכְרָהּ, וְאֵין לָהּ קְנָס:
עיקר תוספות יום טוב (כב) בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ טַעֲמַיְהוּ מִקְּרָאֵי: (כג) מֶכֶר. דְּתַנְיָא, יָכוֹל יִמְכֹּר אָדָם בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה, אָמַרְתָּ, מְכוּרָה כְּבָר יוֹצְאָה, עַכְשָׁיו שֶׁאֵינָהּ מְכוּרָה אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא תִמָּכֵר. רַשִׁ"י: (כד) אִישׁ שָׂעִיר, תַּרְגּוּם יְרוּשַׁלְמִי גְּבַר בְּגַר: (כה) אֵין לָהּ כוּ'. וְדַיְקִינַן מִנָּהּ, הָא בֹּשֶׁת וּפְגָם אִית לָהּ. וְדַוְקָא אֲנוּסָה, אֲבָל מְפֻתָּה אֵין לָהּ כְּלוּם. הָרִי"ף. דְּהָא בּוֹגֶרֶת אֵין לְאָבִיהָ כְּלוּם, וְאִי מְפֻתָּה מָחֲלָה:
ט. הָאוֹמֵר פִּתִּיתִי אֶת בִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי, מְשַׁלֵּם בֹּשֶׁת וּפְגָם עַל פִּי עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס. הָאוֹמֵר גָּנַבְתִּי וְטָבַחְתִּי וּמָכָרְתִּי, מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן עַל פִּי עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. הֵמִית שׁוֹרִי אֶת פְּלוֹנִי אוֹ שׁוֹרוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי, הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ. הֵמִית שׁוֹרִי עַבְדּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי, אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ. זֶה הַכְּלָל כָּל הַמְשַׁלֵּם יָתֵר עַל מַה שֶּׁהִזִּיק, אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ:
ברטנורה הָאוֹמֵר פִּתִּיתִי אֶת בִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי. לֹא מִבַּעְיָא הָאוֹמֵר אָנַסְתִּי שֶׁאֵינוֹ פּוֹגֵם אוֹתָהּ כָּל כָּךְ, שֶׁאֵין לַעַז שֶׁל אֲנוּסָה גָּדוֹל כָּל כָּךְ, דִּפְשִׁיטָא דִּמְשַׁלֵּם בֹּשֶׁת וּפְגָם עַל פִּי עַצְמוֹ, אֶלָּא אֲפִלּוּ הָאוֹמֵר פִּתִּיתִי, דְּפָגִים לָהּ טְפֵי, שֶׁלַּעַז שֶׁל מְפֻתָּה גָּדוֹל וְסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא דְּלֹא מְהֵימְנִינַן לֵיהּ לְהַחֲזִיק הַלַּעַז, קָא מַשְׁמַע לָן דְּנִיחָא לָהּ לְדִידָהּ לְהַחֲזִיק הַלַּעַז כְּדֵי לְהִשְׂתַּכֵּר הַמָּמוֹן :וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס. דְּמוֹדֶה בִקְנָס פָּטוּר, דְּאָמַר קְרָא (שמות כב) אֲשֶׁר יַרְשִׁיעוּן אֱלֹהִים, פְּרָט לַמַּרְשִׁיעַ אֶת עַצְמוֹ:הֵמִית שׁוֹרִי אֶת פְּלוֹנִי. וַהֲרֵינִי חַיָּב בַּכֹּפֶר, מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ, דְּקָסָבַר כֻּפְרָא מָמוֹנָא :עַבְדּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי. וַהֲרֵינִי חַיָּב שְׁלֹשִׁים סֶלַע, פָּטוּר, דִּקְנָס נִינְהוּ, שֶׁאֲפִלּוּ אֵינוֹ שָׁוֶה סֶלַע נוֹתֵן שְׁלֹשִׁים:
עיקר תוספות יום טוב (כו) וּתְמֵהַנִי, הָתִינַח בִּמָקוֹם שֶׁהַבֹּשֶׁת וּפְגָם לְעַצְמָהּ. אֲבָל מִשְׁנָה סְתָמָא תְּנַן, וְכִי הֲווּ לְאָבִיהָ מַאי נָיְיחָא אִיכָּא לָהּ כוּ'. וּבַגְּמָרָא לֵיתָא אֶלָּא קָא מַשְׁמַע לָן. וְנִרְאֶה לִי דְּהָכִי קָאָמַר, קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא אִכְפַּת לָן בְּהַחְזָקַת הַלַּעַז, אֶלָּא כָּל שֶׁהוּא מוֹדֶה בְמָמוֹן מְחַיְּבִין לֵיהּ לְשַׁלֵּם: (כז) וּבְאוֹמֵר גָּנַבְתִּי קָמַשְׁמַע לָן דְּאַף עַל גַּב דְּבִכְלַל הַכֶּפֶל יֶשׁ בּוֹ קֶרֶן וַהֲוָה אֲמִינָא דְּאַגַּב דְּחַיָּב בַּקֶּרֶן יְשַׁלֵּם גַּם כֵּן הַקְּנָס, קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא. וְרֵישָׁא אַשְׁמְעִינַן דְּלֹא חָיְשִׁינַן לְהַחְזָקַת לַעַז, דַּהֲוָה אֲמִינָא אֲפִלּוּ מִקֶּרֶן לִיפְטַר: (כח) זֶה הַכְּלָל. מוֹצִיא שֵׁם רַע וְיוֹצֵא בְּשֵׁן וָעַיִן דְּלֹא תָנֵי, אִיכָּא לְמֵימַר דְּאַתְיָא בְּזֶה הַכְּלָל. תּוֹסָפוֹת: (כט) יָתֵר כוּ'. פָּחוֹת נַמִּי מַשְׁכַּחַת לֵיהּ, דְּקַיְמָא לָן פַּלְגָא נִזְקָא קְנָסָא. וְעַיֵּן בַּגְּמָרָא:
גמרא כתובות ל״ט ב: ד׳-י׳
הָאוֹנֵס נוֹתֵן מִיָּד הַמְפַתֶּה לִכְשֶׁיּוֹצִיא וְכוּלִי. לִכְשֶׁיּוֹצִיא אִשְׁתּוֹ הִיא. אָמַר אַבַּיֵּי אִימָא לִכְשֶׁלֹּא יִכְנוֹס. תַּנְיָא נַמֵּי הֲכִי אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ הַמְפַתֶּה נוֹתֵן לִכְשֶׁלֹּא יִכְנוֹס בּוֹשֶׁת וּפְגַם נוֹתֵן מִיָד וְאֶחָד הָאוֹנֵס וְאֶחָד הַמְפַתֶּה בֵּין הִיא וּבֵין אָבִיהָ יְכוֹלִין לְעַכֵּב. בִּשְׁלָמָא מְפַתֶּה כְתִיב (שמות כ''ב) אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ אֵין לִי אֶלָּא אָבִיהָ הִיא עַצְמָהּ מְנַיִן תַּלְמוּד לוֹמַר יְמָאֵן מִכָּל מָקוֹם. אֶלָּא אוֹנֵס בִּשְׁלָמָא אִיהִי כְתִיב (דברים כ''ב) וְלוֹ תִהְיֶה מִדַּעְתָּהּ אֶלָּא אָבִיהָ מְנָלָן. אָמַר אַבַּיֵּי שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר. רָבָא אָמַר קַל וָחוֹמֶר וּמַה מְפַתֶּה שֶׁלֹּא עָבַר אֶלָּא עַל דַּעַת אָבִיהָ בִּלְבָד בֵּין הִיא וּבֵין אָבִיהָ יְכוֹלִים לְעַכֵּב אוֹנֵס שֶׁעָבַר עַל דַּעַת אָבִיהָ וְעַל דַּעַת עַצְמָהּ לֹא כָּל שֶׁכֵּן. רָבָא לֹא אָמַר כְּאַבַּיֵּי כֵּיוָן דְּקָא מְשַׁלֵּם קְנַס לָאו חוֹטֵא נִשְׂכָּר הוּא. אַבַּיֵּי לֹא אָמַר כְּרָבָא מְפַתֶּה דְאִיהוּ מָצֵי מְעַכֵּב אָבִיהָ נַמֵּי מָצֵי מְעַכֵּב. אוֹנֵס דְאִיהוּ לֹא מָצֵי מְעָכֵּב אָבִיהָ נַמֵּי לֹא מָצֵי מְעַכֵּב. תַּנְיָא אִידָךְ אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אוֹנֵס נוֹתֵן מִיָּד כְּשֶׁיּוֹצִיא הוּא אֵין לָהּ עָלָיו כְּלוּם. כְּשֶׁיּוֹצִיא מִי מָצֵי מַפִּיק לָהּ. אִימָא כְּשֶׁתּוֹצִיא הִיא אֵין לָהּ עָלָיו כְּלוּם. מֵת יָצָא כֶּסֶף קְנָסָהּ בִּכְתוּבָתָהּ. רִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָה מָנֶה. בְּמָאי קָמִיפְלְגֵי רַבָּנָן סַבְרֵי טַעְמָא מָאי תָּקִּינוּ רַבָּנָן כְּתוּבָה כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא קַלָּה בְעֵינָיו לְהוֹצִיאָהּ וְהָא לֹא מָצֵי מַפִּיק לָהּ. וְרִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי יְהוּדָה סָבַר הָא נַמֵּי מְצַעֵר לָהּ עַד דְּאָמְרָה הִיא לֹא בַעֵינָא לָךְ:
רש״י אשתו היא - וכי אשתו היא כבר דקאמר לכשיוציא: לכשלא יכנוס - שתמאן היא או אביה או המפתה עצמו: יכולין לעכב - שלא יכניסנה: תהיה - משמע היא מהוה את עצמה לו: מצי מעכב - שאם רצה אינו כונס כדאמרינן לקמן ימהרנה לו מדעתו: אביה נמי לא מצי מעכב - אי לאו שלא יהא חוטא נשכר: אע"פ שאמרו אונס נותן מיד כשיוציאנה אין לה עליו כלום - ולא אמרינן אין קנסה תחת כתובתה שהרי לאביה נותן מיד אלא כסף קנסה הוא כתובתה וכן אם מת יצא כסף קנסה בכתובתה: מי מצי מפיק לה - לא יוכל לשלחה כתיב: כשתצא היא - אם יצתה מאליה ותבעה הימנו גט: טעמא מאי תקינו רבנן כתובה - לשאר נשים:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץ א שנינו במשנה שהאונס נותן מיד והמפתה לכשיוציא וכו'. ותוהים: לכשיוציא?! וכי אשתו היא? הרי עדיין לא נשא אותה, ואם כן מדוע אומרים לכשיוציא? אמר אביי: אימא [אמור, הכוונה היא] לכשלא יכנוס. כלומר, אם רוצה לשאתה — אינו משלם, אבל אם אינו רוצה לכונסה — משלם. תניא נמי הכי [שנויה גם כן בברייתא] במפורש: אף על פי שאמרו המפתה נותן קנס לכשלא יכנוס, מכל מקום בושת ופגם נותן מיד. ועוד נאמר שם: ואחד האונס ואחד המפתה, בין היא ובין אביה יכולין לעכב. שאף על פי שהאונס חייב לשאת את האנוסה, היא או אביה יכולים לסרב. ושואלים: בשלמא [נניח] בענין מפותה — כתיב [נאמר]: "אם מאן ימאן אביה לתתה לו" (שמות כב, טז), ודרשו חכמים: אין לי אלא אביה שיכול למאן, היא עצמה מנין שיכולה למאן בו — תלמוד לומר: "ימאן", מכל מקום, שמכפל הלשון למדים שאף היא רשאית למאן.אלא אונס, מניין לנו דין זה? בשלמא איהי [נניח היא] שיכולה למאן — כתיב [נאמר]: "ולו תהיה לאשה" (דברים כב, כט), משמע "תהיה" היא — מדעתה ומרצונה. אלא אביה מנלן [מניין לנו] שיכול לעכב?אמר אביי: יש סברה בדבר: שלא יהא חוטא נשכר, שאם אין אביה יכול למאן, נמצא שעל ידי שחטא בה ואנסה יוכל לשאתה למרות סירובו של אביה. רבא אמר: קל וחומר הוא, ומה מפתה שלא עבר אלא על דעת אביה בלבד, שהרי היא עצמה התרצתה לו, בכל זאת בין היא ובין אביה יכולין לעכב — אונס שעבר על דעת אביה ועל דעת עצמה לא כל שכן ששניהם יכולים לעכב. ומסבירים: רבא לא אמר כאביי ומדוע — כיון דקא [שהוא] משלם קנס אם כן לאו [לא] חוטא נשכר הוא, שאינו מרויח מן האונס, שהרי הוא משלם כמוהר הבתולות גם כאשר הוא נושא אותה. אביי לא אמר כרבא, וטעמו הוא: מפתה דאיהו מצי מעכב [שהוא עצמו יכול לעכב], כלומר, הוא יכול להחליט אם הוא רוצה לשאתה או לא — אביה נמי מצי מעכב [גם כן יכול לעכב], אונס דאיהו לא מצי מעכב [שהוא עצמו אינו יכול לעכב] וחייב לשאתה בעל כרחו, אפשר היה לומר שאביה נמי לא מצי מעכב [גם כן אינו יכול לעכב]. תניא אידך [שנויה ברייתא אחרת]: אף על פי שאמרו אונס נותן מיד, כשיוציא הוא אין לה עליו כלום. מתחילה תוהים על עצם הלשון: כשיוציא?! מי מצי מפיק לה [האם הוא יכול להוציא אותה]?! והרי הכתוב אומר שאסור לו לגרש אותה! אלא אימא [אמור], תקן את הלשון, כך: כשתצא היא, אם היא רוצה להתגרש ממנו ותובעת ממנו גט אין לה עליו כלום כל תביעה נוספת של ממון. וכן אם מת ובטלו נישואיהם לא על ידי גירושין אלא על ידי מיתה — יצא כסף קנסה בכתובתה, שכיון ששילם כבר קנס כמוהר הבתולות, הרי כסף הקנס הוא במקום תשלום הכתובה. ר' יוסי בר' יהודה אומר: אף אנוסה יש לה כתובה מנה (ככתובתה של כל אשה שאינה בתולה). ושואלים: במאי קמיפלגי [במה, באיזה עקרון הם חולקים], כשדנו אם יש לה כתובה. ומסבירים, רבנן סברי [סבורים]: טעמא מאי תקינו רבנן [מה טעם תיקנו חכמים] כתובה לאשה — כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה, שכשהדבר יהיה קשור בהוצאה כספית יתעכב הדבר, והא לא מצי מפיק לה [וזו, האנוסה, הרי אינו יכול להוציאה] שהרי מדין תורה אסור לו לגרשה, ולכן אין לה כתובה. ור' יוסי בר' יהודה סבר: הא נמי מצער לה [זה גם כן יכול הוא לצער אותה] עד דאמרה [שאומרת] היא "לא בעינא לך [אינני רוצה אותך] " ויגרשנה, ולכן תיקנו גם לה כתובה של מנה, כדי שלא ימהר לעשות זאת.
זוהר ספר הזהר, תרומה י׳
בְּהַהוּא זִמְנָא דִמְסַיְימֵי יִשְׂרָאֵל שְׁבָחֵי דְאִינוּן תּוּשְׁבְּחָן דְּדָוִד כְּדֵין תּוּשְׁבַּחְתָּא דְשִׁירָתָא דְיַמָּא כְמָה דְאוֹקִימְנָא וְאִי תֵימָא הָאי תוּשְׁבַּחְתָּא אֲמָאי אִיהִי בְתִקּוּנָא בַתְרַיְיתָא בְתַר שְׁבָחֵי דְדָוִד וְהָא תוֹרָה שֶׁבִּכְתַב אַקְדִימַת לְתוֹרָה שֶׁבַּעַל פֶּה וְאַקְדִּימַת לַנְּבִיאִים וְאַקְדִּימַת לַכְּתוּבִים וּכְמָה דְאַקְּדִימַת הָכִי אִצְטְרִיךְ לְאַקְדְּמָא בְשִׁירָתָא אֶלָּא מִגּוֹ דִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לָא אִתַּתְקְנָא אֶלָּא מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב מִשּׁוּם הָכִי אִצְטְרִיךְ לוֹמַר לָהּ בְּשִׁירוּתָא דְתִקּוּנָהָ וְהָאי תוּשְׁבַּחְתָּא מַעַלְיָא מִכָּל שְׁאַר תּוּשְׁבְּחָן דְּעַלְמָא וְאִיהִי לָא אִתַּתְקְנָא מִכֻּלְּהוּ כְּמָה דְאִתַּתְקְנָא מִתּוּשְׁבַּחְתָּא דָא. וּבְגִין דָא אִיהִי סָמוּךְ לִצְלוֹתָא דְמִיּוֹשֵׁב כְּמָה דְאוֹקִימְנָא. בָּהּ שַׁעְתָּא כַּד שִׁירָתָא דְיַמָּא אִתְמַר מִתְעַטְרָא כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. בְּהַהִיא כִתְרָא דְזָמִין קֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעְטְרָא לְמַלְכָּא מְשִׁיחָא. וְהַהוּא כִתְרָא גַלִּיפָא מְחֻקָּקָא בִּשְׁמָהָן קַדִּישִׁין כְּמָה דְאִתְעַטַּר קֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא הַהיא יוֹמָא דְאַעְבָּרוּ יִשְׂרָאֵל יַת יַמָּא וְאַטְבַּע לְכֹל מַשִּׁירְיָין דְּפַרְעֹה וּפָרָשׁוֹהִי בְּגִין דָּא בָעֵי בַר נַשׁ לְשַׁוָּאָה רְעוּתֵיהּ בְּהָאי שִׁירָתָא. וְכָל מָאן דְּזָכֵי לָה בְּהָאי עַלְמָא זָכֵי לְמֶחֱמֵי לְמַלְכָּא מְשִׁיחָא בְתִקּוּנֵי הַהוּא כִתְרָא וּבַחֲגִירוּ דְזַיְינֵיהּ וְזָכֵי לְשַׁבְּחָא הָאי שִׁירָתָא תַמָּן וְהָא אוֹקִימְנָא מִלֵּי. כִּיוַן דְּמָטֵי בַר נָשׁ לְיִשְׁתַּבַּח נָטִיל קֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא הַהוּא כִתְרָא וְשַׁוֵּי לֵיהּ קָמֵיהּ וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שְׁרִיאַת לְאִתַּתְקְנָא לְמֵיתֵי קָמֵי מַלְכָּא עִלָּאָה. וְאִצְטְרִיךְ לְאַכְלָלָא לָהּ בִּתְלֵיסַר מְכִילָן דְּרַחֲמֵי עִלָּאֵי דְּמִנְהוֹן אִתְבָּרְכָא. וְאִינוּן תְּלֵיסַר בּוּסְמִין עִלָּאִין כְּמָה דְאַתְּ אָמַר נֵרְדְּ וְכַרְכּוֹם קָנֶה וְקִנָּמוֹן וְגוֹמֵר וְהָכָא אִינוּן שִׁיר. וּשְׁבָחָה. הַלֵּל. וְזִמְרָה. עוֹז. וּמֶמְשָׁלָה. נֶצַח. גְדוּלָה. וּגְבוּרָה. תְּהִלָּה. וְתִפְאֶרֶת. קְדוּשָׁה. הָא תְרֵיסָר. וּלְבָתַר לְחַבְּרָא לָהּ בַּהֲדַיְיהוּ וְלוֹמַר וּמַלְכוּת הָא תְלֵיסָר בְּגִין דְּאִיהִי מִתְבָּרְכָא מִנַיְיהוּ. וְעַל דָּא אִצְטְרִיךְ בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְכְּלֵילַת בֵּינַיְיהוּ לְשַׁוָּאָה לִבָּא וּרְעוּתָא בְהָאי וְלָא לִישְׁתָּעֵי כְלַל דְּלָא לִפְסוֹק בֵּינַיְיהוּ. וְאִי פָסִיק בֵּינַיְהוּ מִתְּחוֹת גַּדְפֵי כְּרוּבְיָיא נָפִיק חַד שַׁלְהוֹבָא וְקָארֵי בְחֵילָא וְאָמַר פְּלַנְיָיא דִי פָסִיק גָּאוּתָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יִשְׁתְּצֵי וְיִתְפְּסַק דְּלָא יֶחֱמֵי גָּאוּתָא דְמַלְכָּא קַדִּישָׁא כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה כ''ו) וּבַל יִרְאֶה גֵּאוּת יְיָ. בְּגִין דְּאִלֵּין תְּלֵיסָר אִינוּן גֵּאוּת יְיָ. מִכָּאן וּלְהָלְאָה אֵל הָהוֹדָאוֹת וְכוּלֵי. דָּא מַלְכָּא עַלָאָה דִּשְׁמָא כֹלָא דִילֵיהּ. בְּגִין דְּכָל הַנֵּי שְׁבָחָן אִינוּן לְגַבָּהּ דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כַּד מִשְׁתַּבְּחָא בְמַשִּׁירְיָיתָא דִלְתַתָּא כְּמָה דְאַתְּ אָמַר שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה לְמַלְכָּא דִשְׁלָמָא דִילֵיה. מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה (שם מ''ח) יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל וְהָא אִתְעַרְנָא בֵיהּ וְאִתְעֲרוּ חַבְרַיָּא דְהַנֵּי אִינוּן תִּקּוּנִין דְּעַלְמָא עִלָּאָה:
תרגום הזוהר בַּזְּמָן הַהוּא שֶׁמְּסַיְּמִים יִשְׂרָאֵל הַשְּׁבָחִים שֶׁל תִּשְׁבָּחוֹת דָּוִד, אָז אוֹמְרִים הַתִּשְׁבָּחָה שֶׁל שִׁירַת הַיָּם, כְּמוֹ שֶׁהֱעֶמַדְנוּ. וְאִם תֹּאמַר, תִּשְׁבָּחָה זוֹ לָמָּה הִיא בְּתִקּוּן אַחֲרוֹן אַחַר שְׁבָחִים שֶׁל דָּוִד, וַהֲרֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב קָדְמָה לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְקָדְמָה לִנְבִיאִים, וְקָדְמָה לִכְתוּבִים, וּכְמוֹ שֶׁהִיא קְדוּמָה, כָּךְ צְרִיכִים לְהַקְדִּימָהּ. אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אֵינָהּ מִתְתַּקֶּנֶת אֶלָּא מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, עַל כֵּן צְרִיכִים לוֹמָר הַשִּׁירָה בִּתְחִלַּת תִּקּוּנֶיהָ, דְּהַיְנוּ סָמוּךְ לִתְפִלָּה דִּמְיֵשּׁב, וְתִשְׁבָּחָה זוֹ חֲשׁוּבָה מִכָּל שְׁאָר תִּשְׁבָּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וְהִיא, אֵינָהּ מִתְתַּקֶּנֶת מִכֻּלָּם כְּמוֹ שֶׁמִּתְתַּקֶּנֶת מִתִּשְׁבָּחָה זוֹ, וּמִשּׁוּם זֶה הִיא סְמוּכָה לִתְפִלָּה דִּמְיֻשָּׁב, דְּהַיְנוּ לִתְפִלַּת יוֹצֵר. כְּמוֹ שֶׁהֱעֶמַדְנוּ. בָּהּ בַּשָּׁעָה שֶׁנֶּאֱמַר שִׁירַת הַיָּם, מִתְעַטֶּרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בַּכֶּתֶר הַהוּא, שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעַטֵּר אֶת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וְכֶתֶר הַהוּא מְפֻתָּח וְחָקוּק בַּשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְעַטֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּיּוֹם הַהוּא שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּם וְהִטְבִּיעַ כָּל מַחֲנוֹת פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו. מִשּׁוּם זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לָשׂוּם רְצוֹנוֹ בְּשִׁירָה זוֹ. וְכָל מִי שֶׁזָּכָה בָּהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה לִרְאוֹת אֶת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בְּתִקּוּן כֶּתֶר הַהוּא, וּבִכְלֵי זַיִן שֶׁהוּא חָגוּר, וְזוֹכֶה לְשַׁבֵּחַ שִׁירָה זוֹ שָׁם. וַהֲרֵי הֶעֱמַדְנוּ הַדְּבָרִים. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הָאָדָם לְיִשְׁתַּבַּח, לוֹקֵחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֶּתֶר הַהוּא וּמֵשִׂים אוֹתוֹ לְפָנָיו. וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מַתְחֶלֶת לְהִתְתַּקֵּן לָבֹא לִפְנֵי מֶלֶךְ הָעֶלְיוֹן וּצְרִיכִים לִכְלל אוֹתָהּ בִּשְׁלֹש עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָרַחֲמִים הָעֶלְיוֹנוֹת, שֶׁמֵּהֶן מִתְבָּרֶכֶת. וְהֵם י''ג מִינֵי בְּשָׂמִים עֶלְיוֹנִים, כְּדִכְתִיב, נֵרְד וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן וְגוֹ'. וְכָאן הֵם, שִׁיר, וּשְׁבָחָה, הַלֵּל, וְזִמְרָה, עוֹז, וּמֶמְשָׁלָה, נֵצַח, גְּדֻלָּה, וּגְבוּרָה, תְּהִלָּה, וְתִפְאֶרֶת, קְדֻשָּׁה, הֲרֵי שְׁנֵים עָשָׂר, וְאַחַר כָּךְ לְחַבֵּר אוֹתָהּ עִמָּהֶם וְלוֹמָר, וּמַלְכוּת, וְהֵם שְׁלֹש עֶשְׂרֵה. כִּי הִיא מִתְבָּרֶכֶת מֵהֶם. וְעַל כֵּן צָרִיךְ, בְּשָׁעָה שֶׁהַמַּלְכוּת נִכְלֶלֶת בֵּינֵיהֶם, בֵּין י''ג מִדּוֹת לָשׂוּם לֵב וְרָצוֹן בָּזֶה, וְלֹא לְדַבֵּר כְּלָל וְלֹא לְהַפְסִיק בֵּינֵיהֶם. וְאִם מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, יוֹצֵאת מִתַּחַת כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים שַׁלְהֶבֶת אַחַת, וְקוֹרֵא בְּכֹחַ וְאוֹמֵר, פְּלוֹנִי שֶׁהִפְסִיק גֵּאוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יִכְלֶה וְיִפְסֹק חַיָּיו, שֶׁלֹּא יִרְאֶה גֵּאוּת הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, כְּדִכְתִיב, וּבַל יִרְאֶה גֵּאוּת ה'. מִשּׁוּם שֶׁאֵלּוּ י''ג הֵם גֵּאוּת ה'. מִכָּאן וּלְהָלְאָה אֵל הַהוֹדָאוֹת וְכוּ', זֶהוּ מֶלֶךְ עֶלְיוֹן מֶלֶךְ שֶׁכָּל הַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ כְּדִכְתִיב, שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה, פֵּרוּשׁוֹ לַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, כִּי כָּל אֵלּוּ הַשְּׁבָחִים שֶׁמִּקֹּדֶם הָיוּ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא הַמַּלְכוּת, כְּשֶׁהִיא מִשְׁתַּבַּחַת בַּמַּחֲנוֹת שֶׁלְּמַטָּה. מִשָּׁם וּלְהָלְאָה, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶךְ וְכוּ'. וַהֲרֵי הֵעַרְתִּי בּוֹ וְהֵעִירוּ בּוֹ הַחֲבֵרִים, שֶׁאֵלּוּ הֵם תִּקּוּנִים שֶׁל עוֹלָם הָעֶלְיוֹן.
הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות קריאת שמע ב׳: ט״ו-י״ז
א. הָיָה קוֹרֵא וּפָגַע בַּאֲחֵרִים אוֹ פָגְעוּ בוֹ אֲחֵרִים אִם הָיָה בֵּין פֶּרֶק לְפֶרֶק פּוֹסֵק וּמַתְחִיל וְשׁוֹאֵל שְׁלוֹם מִי שֶׁהוּא חַיָּיב בִּכְבוֹדוֹ כְּגוֹן שֶׁפָּגַע בְּאָבִיו אוֹ רַבּוֹ אוֹ מִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם שֶׁנָּתַן לוֹ שָׁלוֹם:
ב. הָיָה קוֹרֵא בְּאֶמְצַע הַפָּרָשָׁה אֵינוֹ פוֹסֵק וּמַתְחִיל לִשְׁאוֹל אֶלָּא בִּשְׁלוֹם מִי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ כְּגוֹן מֶלֶךְ אוֹ אַנָּס וְכַיּוֹצֵא בָּהֵן. אֲבָל מִי שֶׁהוּא חַיָּיב בִּכְבוֹדוֹ כְּגוֹן אָבִיו אוֹ רַבּוֹ אִם נָתַן לוֹ שָׁלוֹם תְּחִלָּה פּוֹסֵק וּמֵשִׁיב לוֹ שָׁלוֹם:
ג. וְאֵלּוּ הֵן בֵּין הַפְּרָקִים בֵּין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה לַשְּׁנִיָּה בֵּין שְׁנִיָּה לְשְׁמַע בֵּין שְׁמַע לִוְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ בֵּין וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ לְוַיֹּאמֶר בֵּין הַפְּרָקִים הָאֵלּוּ שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם אֲבָל בֵּין וַיֹּאמֵר לֶאֱמֶת וְיַצִיב הֲרֵי זֶה כְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק וְלֹא יַפְסִיק אֶלָּא לִשְׁאוֹל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּלְהָשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד:
מוסר שערי קדושה, חלק ב ד׳: ד׳-ה׳
אַף עַל פִּי שֶׁהַיִּרְאָה כְּתִיב בָּהּ (איוב כ''ח) הֵן יִרְאַת ה' הִיא חָכְמָה וּכְתִיב (ישעי' ל''ג) יִרְאַת ה' הִיא אוֹצָרוֹ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי עָקֵב הִיא אֶל הָעֲנָוָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כ''ב) עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה' וּמִי שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁפָלָה עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (תלים נ''א) זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֵין תְּפִלָּתוֹ נִמְאֶסֶת וְכוּלִי וְאֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת אֶלָּא אִם כֵּן מֵשִׂים עַצְמוֹ כְּבָשָׂר שֶׁנֶּאֱמַר (ישעי' ס''ו) וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וְגוֹמֵר יָבֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲווֹת וְגוֹמֵר וּכְתִיב (שם) וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶת עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְכָל מִי שֶׁהוּא עָנָיו גּוֹרֵם לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָה עַל הָאָדָם בָּאָרֶץ וְנֶאֱמַר (שמות כ''א) וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶת הָעֲרָפֶל וְגוֹמֵר מִי גָרַם לוֹ זֶה עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב) וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד וְתָאנָא רִבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר זְהִירוּת מְבִיאָה לִידֵי זְרִיזוּת וּזְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת וּנְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי טָהֳרָה וְטָהֳרָה מְבִיאָה לִידֵי פְּרִישׁוּת וּפְרִישׁוּת לִידֵי קְדוּשָׁה וּקְדוּשָׁה לִידֵי עֲנָוָה וְכוּלִי וַעֲנָוָה גְדוֹלָה מִכֻּלָּן שֶׁמְּבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעי' ס''א) רוּחַ ה' אֱלֹהִים עָלַי יַעַן מָשַׁח ה' אוֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים:
הצטרפו אלינו
עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.
השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!
לתרומה לעמותה
המקורות מתוך ספריא. ביאור שטיינזלץ, מהדורת William Davidson, ברישיון Creative Commons לשימוש לא מסחרי (CC BY-NC ). עמותת אורות האמונה - בני משה