פרשת משפטים יום חמישי

משפטים · חמישי

תורה שמות כ״א: כ״ב-כ״ו

יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב''ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה:
כא (כב) וְכִֽי־יִנָּצ֣וּ אֲנָשִׁ֗ים וְנָ֨גְפ֜וּ אִשָּׁ֤ה הָרָה֙ וְיָצְא֣וּ יְלָדֶ֔יהָ וְלֹ֥א יִהְיֶ֖ה אָס֑וֹן עָנ֣וֹשׁ יֵעָנֵ֗שׁ כַּֽאֲשֶׁ֨ר יָשִׁ֤ית עָלָיו֙ בַּ֣עַל הָֽאִשָּׁ֔ה וְנָתַ֖ן בִּפְלִלִֽים׃
וַאֲרֵי יִנְצוּן גֻבְרִין וְיִמְחוּן אִתְּתָא מַעַדְיָא וְיִפְּקוּן וַלְדָהָא וְלָא יְהֵי מוֹתָא אִתְגְבָאָה יִתְגְבֵי כְּמָא דִי יְשַׁוִי עֲלוֹהִי בַּעֲלַהּ דְאִתְּתָא וְיִתֵּן עַל מֵימַר דַיָנַיָא:
רש״יוְכִֽי יִנָּצ֣וּ אֲנָשִׁ֗ים. זֶה עִם זֶה, וְנִתְכַּוֵּן לְהַכּוֹת אֶת חֲבֵרוֹ וְהִכָּה אֶת הָאִשָּׁה:
וְנָ֨גְפ֜וּ. אֵין נְגִיפָה אֶלָּא לְשׁוֹן דְּחִיפָה וְהַכָּאָה, כְּמוֹ פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ (תהילים צ"א), בְּטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם (ירמיהו י"ג) וּלְאֶבֶן נֶגֶף (ישעיהו ח'):
וְלֹ֥א יִהְיֶ֖ה אָס֑וֹן. בָּאִשָּׁה:
עָנ֣וֹשׁ יֵעָנֵ֗שׁ. לְשַׁלֵּם דְּמֵי וְלָדוֹת לַבַּעַל; שָׁמִין אוֹתָהּ כַּמָּה הָיְתָה רְאוּיָה לִמָּכֵר בַּשּׁוּק לְהַעֲלוֹת בְּדָמֶיהָ בִּשְׁבִיל הֶרְיוֹנָהּ:
ענש יענש. יִגְבּוּ מָמוֹן מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף (דברים כ"ב):
כַּֽאֲשֶׁ֨ר יָשִׁ֤ית עָלָיו֙ וגו'. כְּשֶׁיִּתְבָּעֶנּוּ הַבַּעַל בְּבֵית דִּין לְהָשִׁית עָלָיו עֹנֶשׁ עַל כָּךְ:
וְנָתַ֖ן. הַמַּכֶּה דְּמֵי וְלָדוֹת:
בפללים – עַל פִּי הַדַּיָּנִים (מכילתא):
(כג) וְאִם־אָס֖וֹן יִהְיֶ֑ה וְנָתַתָּ֥ה נֶ֖פֶשׁ תַּ֥חַת נָֽפֶשׁ׃
וְאִם מוֹתָא יְהֵא וְתִתֵּן נַפְשָׁא חֳלָף נַפְשָׁא:
רש״יוְאִם אָס֖וֹן יִהְיֶ֑ה. בָּאִשָּׁה:
וְנָתַתָּ֥ה נֶ֖פֶשׁ תַּ֥חַת נָֽפֶשׁ. רַבּוֹתֵינוּ חוֹלְקִים בַּדָּבָר, יֵשׁ אוֹמְרִים נֶפֶשׁ מַמָּשׁ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים מָמוֹן אֲבָל לֹא נֶפֶשׁ מַמָּשׁ, שֶׁהַמִּתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה פָּטוּר מִמִּיתָה, וּמְשַׁלֵּם לְיוֹרְשָׁיו דָּמָיו כְּמוֹ שֶׁהָיָה נִמְכָּר בַּשּׁוּק (שם):
(כד) עַ֚יִן תַּ֣חַת עַ֔יִן שֵׁ֖ן תַּ֣חַת שֵׁ֑ן יָ֚ד תַּ֣חַת יָ֔ד רֶ֖גֶל תַּ֥חַת רָֽגֶל׃
עֵינָא חֳלָף עֵינָא שִׁנָא חֳלָף שִׁנָא יְדָא חֳלָף יְדָא רַגְלָא חֳלָף רַגְלָא:
רש״יעַ֚יִן תַּ֣חַת עַ֔יִן. סִמֵּא עֵין חֲבֵרוֹ נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי עֵינוֹ כַּמָּה שֶׁפָּחֲתוּ דָּמָיו לִמְכֹּר בַּשּׁוּק, וְכֵן כֻּלָּם; וְלֹא נְטִילַת אֵבֶר מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּפֶרֶק הַחוֹבֵל (בבא קמא דף פ"ג):
(כה) כְּוִיָּה֙ תַּ֣חַת כְּוִיָּ֔ה פֶּ֖צַע תַּ֣חַת פָּ֑צַע חַבּוּרָ֕ה תַּ֖חַת חַבּוּרָֽה׃ {ס}
כְּוָאָה חֳלָף כְּוָאָה פִּדְעָא חֳלָף פִּדְעָא מַשְׁקוֹפֵי חֳלָף מַשְׁקוֹפֵי:
רש״יכְּוִיָּה֙ תַּ֣חַת כְּוִיָּ֔ה. מִכְוַת אֵשׁ; וְעַד עַכְשָׁו דִּבֵּר בְּחַבָּלָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פְּחַת דָּמִים, וְעַכְשָׁיו בְּשֶׁאֵין בָּהּ פְּחַת דָּמִים אֶלָּא צַעַר, כְּגוֹן כְּוָאוֹ בִשְׁפוּד עַל צִפָּרְנָיו, אוֹמְדִים כַּמָּה אָדָם כַּיּוֹצֵא בָזֶה רוֹצֶה לִטֹּל לִהְיוֹת מִצְטַעֵר כָּךְ (בבא קמא פ"ג):
פֶּ֖צַע. הִיא מַכָּה הַמּוֹצִיאָה דָם, שֶׁפָּצַע אֶת בְּשָׂרוֹ, נבר"ורא בְּלַעַז; הַכֹּל לְפִי מַה שֶּׁהוּא – אִם יֵשׁ בּוֹ פְּחַת דָּמִים, נוֹתֵן נֶזֶק, וְאִם נָפַל לְמִשְׁכָּב, נוֹתֵן שֶׁבֶת וְרִפּוּי וּבֹשֶׁת וְצַעַר; וּמִקְרָא זֶה יָתֵר הוּא, וּבְהַחוֹבֵל דְּרָשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ לְחַיֵּב עַל הַצַּעַר אֲפִלּוּ בִמְקוֹם נֶזֶק – שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנּוֹתֵן לוֹ דְּמֵי יָדוֹ, אֵין פּוֹטְרִים אוֹתוֹ מִן הַצַּעַר, לוֹמַר, הוֹאִיל וְקָנָה יָדוֹ יֵשׁ עָלָיו לְחָתְכָהּ בְּכָל מַה שֶּׁיִּרְצֶה, אֶלָּא אוֹמְרִים, יֵשׁ לוֹ לְחָתְכָהּ בְּסַם, שֶׁאֵינוֹ מִצְטַעֵר כָּל כָּךְ, וְזֶה חֲתָכָהּ בְּבַרְזֶל וְצִעֲרוֹ:
חַבּוּרָ֕ה. הִיא מַכָּה שֶׁהַדָּם נִצְרָר בָּהּ וְאֵינוֹ יוֹצֵא, אֶלָּא שֶׁמַּאֲדִים הַבָּשָׂר כְּנֶגְדּוֹ, וּלְשׁוֹן חַבּוּרָה טק"א בְּלַעַז, כְּמוֹ וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו (ירמיהו י"ג), וְתַרְגּוּמוֹ מַשְׁקוֹפֵי, לְשׁוֹן חֲבָטָה, בטדו"רא בְּלַעַז, וְכֵן שְׁדוּפוֹת קָדִים (בראשית מ"א), שְׁקִיפָן קִדּוּם – חֲבוּטוֹת בָּרוּחַ, וְכֵן עַל הַמַּשְׁקוֹף, עַל שֵׁם שֶׁהַדֶּלֶת נוֹקֵשׁ עָלָיו:
(כו) וְכִֽי־יַכֶּ֨ה אִ֜ישׁ אֶת־עֵ֥ין עַבְדּ֛וֹ אֽוֹ־אֶת־עֵ֥ין אֲמָת֖וֹ וְשִֽׁחֲתָ֑הּ לַֽחׇפְשִׁ֥י יְשַׁלְּחֶ֖נּוּ תַּ֥חַת עֵינֽוֹ׃
וַאֲרֵי יִמְחֵי גְבַר יָת עֵינָא דְעַבְדֵהּ אוֹ יָת עֵינָא דְאַמְתֵהּ וִיחַבְּלִנַהּ לְבַר חוֹרִין יִפְטְרִנֵהּ חֳלָף עֵינֵהּ:
רש״יאֶת עֵ֥ין עַבְדּ֛וֹ. כְּנַעֲנִי, אֲבָל עִבְרִי אֵינוֹ יוֹצֵא בְשֵׁן וְעַיִן, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים:
תַּ֥חַת עֵינֽוֹ. וְכֵן בְּכ"ד רָאשֵׁי אֵבָרִים: אֶצְבְּעוֹת הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם, וּשְׁתֵּי אָזְנַיִם, וְהַחֹטֶם, וְרֹאשׁ הַגְּוִיָּה שֶׁהוּא גִּיד הָאַמָּה. וְלָמָּה נֶאֱמַר שֵׁן וְעַיִן? שֶׁאִם נֶאֱמַר עַיִן וְלֹא נֶאֱמַר שֵׁן, הָיִיתִי אוֹמֵר מָה עַיִן שֶׁנִּבְרָא עִמּוֹ אַף כָּל שֶׁנִּבְרָא עִמּוֹ, וַהֲרֵי שֵׁן לֹא נִבְרָא עִמּוֹ; וְאִם נֶאֱמַר שֵׁן וְלֹא נֶאֱמַר עַיִן, הָיִיתִי אוֹמֵר אֲפִלּוּ שֵׁן תִּינוֹק שֶׁיֵּשׁ לָהּ חֲלִיפִין, לְכָךְ נֶאֱמַר עַיִן (מכילתא):

נביאים ירמיהו ל״ה: ז׳-י״א

לה (ז) וּבַ֣יִת לֹֽא־תִבְנ֗וּ וְזֶ֤רַע לֹֽא־תִזְרָ֙עוּ֙ וְכֶ֣רֶם לֹֽא־תִטָּ֔עוּ וְלֹ֥א יִהְיֶ֖ה לָכֶ֑ם כִּ֠י בׇּאֳהָלִ֤ים תֵּֽשְׁבוּ֙ כׇּל־יְמֵיכֶ֔ם לְמַ֨עַן תִּֽחְי֜וּ יָמִ֤ים רַבִּים֙ עַל־פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם גָּרִ֥ים שָֽׁם׃
וּבֵיתָא לָא תִבְנוּן וְזַרְעָא לָא תִזְרְעוּן וְכַרְמַיָא לָא תִצְבוּן וְלָא יְהֵי לְכוֹן אֲרֵי בְמַשְׁכְּנִין תֵּיתְבוּן כָּל יוֹמֵיכוֹן בְּדִיל דְתִתְקַיְמוּן יוֹמִין סַגִיאִין עַל אַפֵּי אַרְעָא דְאַתּוּן דַיְרִין תַּמָן:
רש״יבׇּאֳהָלִ֤ים תֵּֽשְׁבוּ֙. בַּמִּדְבָּרִיּוֹת. אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים שָׁם. לֹא הָיָה לָהֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ, שֶׁבְּנֵי גֵרִים הָיוּ (ספרי במדבר עח):
(ח) וַנִּשְׁמַ֗ע בְּק֨וֹל יְהוֹנָדָ֤ב בֶּן־רֵכָב֙ אָבִ֔ינוּ לְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֑נוּ לְבִלְתִּ֤י שְׁתֽוֹת־יַ֙יִן֙ כׇּל־יָמֵ֔ינוּ אֲנַ֣חְנוּ נָשֵׁ֔ינוּ בָּנֵ֖ינוּ וּבְנֹתֵֽינוּ׃
וְקַבֵּילְנָא לְמֵימָר יוֹנָדָב בַּר רֵכָב אֲבוּנָא לְכָל דְפַקֵידְנָא בְּדִיל דְלָא לְמִשְׁתֵּי חַמְרָא כָּל יוֹמָנָא אֲנַחְנָא נְשָׁנָא בְּנָנָא וּבְנָתָנָא:
(ט) וּלְבִלְתִּ֛י בְּנ֥וֹת בָּתִּ֖ים לְשִׁבְתֵּ֑נוּ וְכֶ֧רֶם וְשָׂדֶ֛ה וָזֶ֖רַע לֹ֥א יִֽהְיֶה־לָּֽנוּ׃
וּבְדִיל דְלָא לְמִבְנֵי בָתִּין לְמִתְבְּנָא וְכַרְמִין וְחַקְלִין וְזַרְעִין לָא יְהֵא לָנָא:
(י) וַנֵּ֖שֶׁב בׇּאֳהָלִ֑ים וַנִּשְׁמַ֣ע וַנַּ֔עַשׂ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖נוּ יוֹנָדָ֥ב אָבִֽינוּ׃
וִיתֵיבְנָא בְּמַשְׁכְּנִין וְקַבֵּילְנָא וַעֲבַדְנָא כְּכֹל דְפַקֵידְנָא יוֹנָדָב אֲבוּנָא:
(יא) וַיְהִ֗י בַּעֲל֨וֹת נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֮ אֶל־הָאָ֒רֶץ֒ וַנֹּ֗אמֶר בֹּ֚אוּ וְנָב֣וֹא יְרוּשָׁלַ֔͏ִם מִפְּנֵי֙ חֵ֣יל הַכַּשְׂדִּ֔ים וּמִפְּנֵ֖י חֵ֣יל אֲרָ֑ם וַנֵּ֖שֶׁב בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ {פ}
וַהֲוָה כַּד סָלֵיק נְבוּכַדְרֶאצַר מַלְכָּא דְבָבֶל עַל אַרְעָא וַאֲמַרְנָא אֲתוֹ וְנֵיעוּל לִירוּשְׁלֵם מִן קֳדָם מַשִׁרְיַת כַּסְדָאֵי וּמִן קֳדָם מַשִׁרְיַת אֲרָם וִיתֵיבְנָא בִּירוּשְׁלֵם:
רש״יוַיְהִ֗י בַּעֲל֨וֹת נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר. עַל כָּרְחֵנוּ בָּאנוּ הָעִיר, לְכָךְ עַכְשָׁיו אָנוּ יוֹשְׁבִים בַּבָּתִּים:

כתובים משלי ט״ז: כ״ד-כ״ח

טז (כד) צוּף־דְּ֭בַשׁ אִמְרֵי־נֹ֑עַם מָת֥וֹק לַ֝נֶּ֗פֶשׁ וּמַרְפֵּ֥א לָעָֽצֶם׃
כַּבְרִיתָא דְדוּבְשָׁא מַאֲמָרָא דְבוּסְמָא חַלְיוּתָא דְנַפְשָׁא וְאַסוּתָא לְגַרְמֵי:
רש״יצוּף דְּ֭בַשׁ. מְתוֹק דְּבַשׁ, בְּרִישְׁקָ״ה בְּלַעַ״ז:
אִמְרֵי נֹ֑עַם. דִּבְרֵי תוֹרָה:
כּוֹרֶה רָעָה. בְּלִבּוֹ חוֹרֵשׁ הָרָע:
וְעַל. שְׂפָתָיו כְּאֵשׁ צָרָבֶת הָרָעָה כְּאֵשׁ שׂוֹרֶפֶת עַל שְׂפָתָיו, עַד שֶׁמּוֹצִיאָהּ בְּפִיו וְגוֹמְרָהּ:
(כה) יֵ֤שׁ דֶּ֣רֶךְ יָ֭שָׁר לִפְנֵי־אִ֑ישׁ וְ֝אַחֲרִיתָ֗הּ דַּרְכֵי־מָֽוֶת׃
אִית אָרְחָא דְמִתְחַזְיָא בְעַנְיֵי בְנֵי נְשָׁא דִתְרִיצָא הִיא וְסוֹפָה אָרְחָתָא דְמוֹתָא אִנוּן:
רש״ייֵ֤שׁ דֶּ֣רֶךְ. שֶׁהוּא יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ:
(כו) נֶ֣פֶשׁ עָ֭מֵל עָ֣מְלָה לּ֑וֹ כִּֽי־אָכַ֖ף עָלָ֣יו פִּֽיהוּ׃
נְפַשׁ דְלָעַיָא לְעוּתָה תְסוֹבֵר דְמִן פּוּמָא אָתִי לָהּ כֵּיפָא:
רש״יעָ֣מְלָה לּ֑וֹ. לְצָרְכּוֹ הוּא עָמֵל:
כִּֽי אָכַ֖ף עָלָ֣יו פִּֽיהוּ. כְּשֶׁפִּיהוּ כּוֹפֵהוּ וְתוֹבֵעַ לוֹ מַאֲכָל, אָז עֲמָלוֹ עוֹמֶדֶת לוֹ, שֶׁאָכַל מַה שֶּׁעָמַל כְּבָר:
(כז) אִ֣ישׁ בְּ֭לִיַּעַל כֹּרֶ֣ה רָעָ֑ה וְעַל־[שְׂ֝פָת֗וֹ] (שפתיו) כְּאֵ֣שׁ צָרָֽבֶת׃
גַבְרָא טָלוֹמָא חָפַר בִּישְׁתָּא וּבְשִׂפְוָתֵיהּ נוּרָא יָהֲבָא זְלִיקֵי:
רש״יכְּאֵ֣שׁ צָרָֽבֶת. שׂוֹרֶפֶת, כְּמוֹ ״וְנִצְרְבוּ בָהּ כָּל פָּנִים״ (יחזקאל כא: ג):
(כח) אִ֣ישׁ תַּ֭הְפֻּכוֹת יְשַׁלַּ֣ח מָד֑וֹן וְ֝נִרְגָּ֗ן מַפְרִ֥יד אַלּֽוּף׃
גַבְרָא מְהַפְּכָנָא יְגָרֵי תִגְרֵי וְחַרְתָּנָא מַעֲרִיק רָחֲמֵיהּ:
רש״יוְ֝נִרְגָּ֗ן מַפְרִ֥יד אַלּֽוּף. וְעַל יְדֵי רִיגּוּנוֹ וְתַרְעוֹמְתּוֹ מַפְרִיד מִמֶּנּוּ אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם (בראשית רבה כ: ב):

משנה משנה מנחות ד׳

א. הַתְּכֵלֶת אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת אֶת הַלָּבָן, וְהַלָּבָן אֵינוֹ מְעַכֵּב אֶת הַתְּכֵלֶת. תְּפִלָּה שֶׁל יָד אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת שֶׁל רֹאשׁ, וְשֶׁל ראשׁ אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת שֶׁל יָד. הַסֹּלֶת וְהַשֶּׁמֶן אֵינָם מְעַכְּבִין אֶת הַיַּיִן, וְלֹא הַיַּיִן מְעַכְּבָן. הַמַּתָּנוֹת שֶׁעַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן אֵינָן מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ:
ברטנורההַתְּכֵלֶת אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת אֶת הַלָּבָן. אַף עַל גַּב דְּמִצְוָה לָתֵת שְׁנֵי חוּטִין שֶׁל תְּכֵלֶת וּשְׁנֵי חוּטִין שֶׁל לָבָן, אוֹ חוּט אֶחָד שֶׁל תְּכֵלֶת וּשְׁלֹשָׁה חוּטִים שֶׁל לָבָן, אֲפִלּוּ הָכִי אֵין זֶה מְעַכֵּב אֶת זֶה, וְאִם נָתַן אַרְבַּעְתָּן [שֶׁל תְּכֵלֶת אוֹ אַרְבַּעְתָּן] שֶׁל לָבָן, יָצָא:
תְּפִלָּה שֶׁל יָד אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת שֶׁל רֹאשׁ. רַמְבַּ"ם כָּתַב, דַּוְקָא שֶׁשְּׁתֵּיהֶן מְצוּיִין אֶצְלוֹ, אֲבָל אִם אֵין מְצוּיָה אֶצְלוֹ אֶלָּא אַחַת מֵהֶן, לֹא יָנִיחַ הָאַחַת עַד שֶׁיִּמְצָא הָאַחֶרֶת, גָּזְרִינַן שֶׁמָּא יִטְעֶה וְיִסְמֹךְ עַל אַחַת תָּמִיד. וְזֶה דְּלֹא כְּהִלְכָתָא, דְּמַאן דְּאָמַר הָכִי בַּגְּמָרָא [מְנָחוֹת מד.] הָדַר בֵּיהּ מִכֹּחַ מַה שֶּׁהִקְשׁוּ לוֹ וְאֶלָּא מַאן דְּלֵית לֵיהּ תַּרְתֵּי מִצְוֹת חֲדָא מִצְוָה נַמִּי לֹא לַעֲבֵיד, בִּתְמִיָּה. וַהֲלָכָה, בֵּין שֶׁשְּׁנֵיהֶן מְצוּיִין אֶצְלוֹ בֵּין שֶׁאֵין מְצוּיִין אֶצְלוֹ, אֵינָן מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ, וְכֵן הוֹרוּ כָּל רַבּוֹתַי הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה:
הַסֹּלֶת וְהַשֶּׁמֶן. שֶׁל מִנְחַת נְסָכִים:
אֵין מְעַכְּבִין אֶת הַיַּיִן. שֶׁל נְסָכִים. שֶׁאִם הֵבִיאוּ אֶת הַיַּיִן בְּלֹא סֹלֶת וְשֶׁמֶן, מְנַסְּכוֹ:
הַמַּתָּנוֹת שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. כְּגוֹן אַרְבַּע מַתָּנוֹת שֶׁל חַטָּאת:
אֵין מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ. שֶׁאִם לֹא נָתַן אֶלָּא אַחַת, כִּפֵּר. דִּכְתִיב (דברים יב) וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ, שְׁפִיכָה אַחַת מַשְׁמַע:
עיקר תוספות יום טוב(א) הַתְּכֵלֶת כוּ'. וְלֹא דִּבְּרָה הַמִּשְׁנָה בְּדִינֵי הַצִּיצִית וְהַתְּפִלִּין וְהַמְּזוּזָה וְעִנְיַן מְלַאכְתָּן וְהַבְּרָכוֹת שֶׁחַיָּב לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן כוּ'. וְסִבַּת זֶה בְּעֵינַי, לְפִי שֶׁהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מְפֻרְסָמִים בִּזְמַן חִבּוּר הַמִּשְׁנָה, וְהָיוּ עִנְיָנִים יְדוּעִים וּנְהוּגִים בְּיַד כָּל הָעָם פְּרָט וּכְלָל, אֵין עִנְיָן מֵהֶן נִפְלָא מִשּׁוּם אָדָם, וְעַל כֵּן לֹא רָאָה לְדַבֵּר בָּהֶם כְּמוֹ שֶׁלֹּא הִסְדִּיר נֻסַּח הַתְּפִלָּה וְאֵיךְ יִתְנַהֵג שְׁלִיחַ צִבּוּר לְפִי שֶׁהָיָה מְפֻרְסָם. אֲבָל חִבְּרוּ סֵפֶר גְּמָרָא וּבֵאֲרוּ. הָרַמְבַּ"ם:
(ב) כֵּן כָּתְבוּ רַשִׁ"י וְתוֹסָפוֹת, מִדְּדָרְשִׁינַן גְּדִיל שְׁנַיִם דְּאֵין גְּדִיל פָּחוּת מִשְּׁנַיִם, גְּדִילִים מַשְׁמַע אַרְבָּעָה:
(ג) זוֹ דַּעַת הָרַמְבַּ"ם, דְּלֹא בָּעִינַן אֶלָּא חוּט אֶחָד תְּכֵלֶת. אֲבָל סוֹבֵר שֶׁיִּהְיֶה קְצָתוֹ לָבָן דְּהָא כּוֹפֵל לְכָל חוּט עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁמֹנָה, וְנִמְצָא שֶׁמֵּעַכְשָׁיו שִׁבְעָה דְּלָבָן וְאֶחָד דִּתְכֵלֶת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ד) וְהַחִלּוּק דְּבַתְּפִלָּה קָרֵי לֵיהּ אֵין מְעַכְּבִין כוּ', וּבְאַרְבָּעָה מִינִין שֶׁבַּלּוּלָב מְעַכְּבִין, דִּבְאַרְבָּעָה מִינִין כְּשֶׁהֵן מְצוּיִין נוֹטֵל אֶחָד אֶחָד וְאֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ וְלֹא שָׁלְמָה הַמִּצְוָה עַד שֶׁיִּגְמֹר נְטִילַת אַרְבַּעְתָּן בְּיָדוֹ, וַאֲפִלּוּ בָּזֶה אַחַר זֶה, וְאֵינוֹ כֵן בַּתְּפִלָּה כוּ'‏ אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁיַּנִּיחַ אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶן רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁלּוֹבְשָׁן, כְּבָר קִיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה אַחַת וְיָצָא יְדֵי חוֹבָתָהּ:
(ה) גַּם הָרַמְבַּ"ם בְּחִבּוּרוֹ סָתַם וְכָתַב לְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה וְלֹא חִלֵּק בֵּין יֵשׁ לוֹ לְאֵין לוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ו) תְּפִלָּה. תַּרְגּוּם לְטוֹטָפוֹת, לִתְפִלִּין. וְהַטּוּר מְפָרֵשׁ לְשׁוֹן פְּלִילִיָּה. שֶׁהֵן אוֹת וְעֵדוּת לְכָל רוֹאֵינוּ שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עָלֵינוּ, דִּכְתִיב וְרָאוּ כָל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה'‏ נִקְרָא עָלֶיךָ וְדָרְשִׁינַן אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ז) מַשְׁמַע הָא סֹלֶת וְשֶׁמֶן מְעַכְּבֵי אַהֲדָדֵי. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ב. הַפָּרִים וְהָאֵילִים וְהַכְּבָשִׂים אֵינָן מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם הָיוּ לָהֶם פָּרִים מְרֻבִּים וְלֹא הָיוּ לָהֶם נְסָכִים, יָבִיאוּ פַר אֶחָד וּנְסָכָיו, וְלֹא יִקְרְבוּ כֻלָּן בְּלֹא נְסָכִין:
ברטנורההַפָּרִים וְהָאֵילִים וְהַכְּבָשִׂים. הָנָךְ דִּכְתִיבֵי בְּפָרָשַׁת אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים וְהִקְרַבְתֶּם עַל הַלֶּחֶם שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִם בְּנֵי שָׁנָה וּפַר בֶּן בָּקָר אֶחָד וְאֵילִם שְׁנָיִם, הַבָּאִים עִם שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁל עֲצֶרֶת, אֵינָם מְעַכְּבִים. הַפָּרִים שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד וְשִׁבְעָה כְּבָשִׂים שֶׁל מוּסָפִים שֶׁל עֲצֶרֶת הַכְּתוּבִים בְּפָרָשַׁת פִּינְחָס. שֶׁאֵין [שְׁנֵי] פָּרִים שֶׁל מוּסָפִים מְעַכְּבִין הַפָּר שֶׁל שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְלֹא הַפָּר שֶׁל שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מְעַכֵּב שְׁנֵי פָּרִים שֶׁל מוּסָפִים. וְכֵן שְׁנֵי אֵילִים שֶׁל שְׁתֵּי הַלֶּחֶם אֵינָן מְעַכְּבִין הָאַיִל אֶחָד שֶׁל מוּסָפִים, וְלֹא אַיִל אֶחָד שֶׁל מוּסָפִים מְעַכֵּב שְׁנֵי הָאֵילִים שֶׁל שְׁתֵּי הַלֶּחֶם. וְכֵן הַכְּבָשִׂים אֵין מְעַכְּבִין אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אִם הָיוּ לָהֶם פָּרִים מְרֻבִּין. כְּלוֹמַר, דָּמִים כְּדֵי לִקְנוֹת פָּרִים כְּדֵי צָרְכָּן, וְלֹא הָיוּ לָהֶם דָּמִים לִקְנוֹת נְסָכִים, יָבִיאוּ פַר אֶחָד וּנְסָכָיו. וּמַפִּיק לָהּ מִקְּרָא דִּכְתִיב (יחזקאל מו) אֵיפָה לַפָּר וְאֵיפָה לָאַיִל יַעֲשֶׂה מִנְחָה וְלַכְּבָשִׂים כַּאֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ, וְכִי מִדַּת פָּרִים וְאֵילִים אַחַת הִיא, וַהֲלֹא מִנְחַת פָּרִים שְׁלֹשָׁה עִשָּׂרוֹן וּמִנְחַת אֵילִים שְׁנֵי עִשָּׂרוֹן, אֶלָּא לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁמּוּטָב לְהָבִיא פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד עִם אֵיפָתוֹ, מִדָּה הָרְאוּיָה לוֹ, מִלְּהָבִיא פָּרִים מְרֻבִּים וְאֵילִים מְרֻבִּים בְּלֹא מִנְחָתָם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
עיקר תוספות יום טוב(ח) דְּאֵלּוּ דְּפָרָשַׁת אֱמֹר גּוּפַיְהוּ מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, דַּהֲוַיָה כְּתִיב בְּהוּ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י יִהְיוּ עוֹלָה. וְכָל הֲוַיָה עִכּוּבָא. וּמִיהוּ פָּרִים וּכְבָשִׂים דְּפָרָשַׁת פִּינְחָס לֹא מְעַכְּבֵי אַהֲדָדֵי, וּמָצִינוּ נַמִּי לְפָרוֹשֵׁי מַתְנִיתִין בִּכְהַאי גַוְנָא. וְהָכִי אִיתָא בַּגְּמָרָא דְּתַנָּא מִלֵּי מִלֵּי קָתָנֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ג. הַפָּר וְהָאֵילִים וְהַכְּבָשִׂים וְהַשָּׂעִיר אֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַלֶּחֶם, וְלֹא הַלֶּחֶם מְעַכְּבָן. הַלֶּחֶם מְעַכֵּב אֶת הַכְּבָשִׂים, וְהַכְּבָשִׂים אֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַלֶּחֶם, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס, לֹא כִי, אֶלָּא הַכְּבָשִׂים מְעַכְּבִין אֶת הַלֶּחֶם, וְהַלֶּחֶם אֵינוֹ מְעַכֵּב אֶת הַכְּבָשִׂים, שֶׁכֵּן מָצִינוּ, כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, קָרְבוּ כְבָשִׂים בְּלֹא לֶחֶם, אַף כָּאן יִקְרְבוּ כְבָשִׂים בְּלֹא לָחֶם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הֲלָכָה כְּדִבְרֵי בֶן נַנָּס, אֲבָל אֵין הַטַּעַם כִּדְבָרָיו, שֶׁכָּל הָאָמוּר בְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים, קָרַב בַּמִּדְבָּר. וְכָל הָאָמוּר בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, לֹא קָרַב בַּמִּדְבָּר. מִשֶּׁבָּאוּ לָאָרֶץ, קָרְבוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ. וּמִפְּנֵי מָה אֲנִי אוֹמֵר יִקְרְבוּ כְבָשִׂים בְּלֹא לֶחֶם, שֶׁהַכְּבָשִׂים מַתִּירִין אֶת עַצְמָן בְּלֹא לֶחֶם. לֶחֶם בְּלֹא כְבָשִׂים, אֵין לִי מִי יַתִּירֶנּוּ:
ברטנורההַפָּר וְהָאֵילִים וְהַכְּבָשִׂים וְהַשָּׂעִיר. הַבָּאִים בִּגְלַל הַלֶּחֶם. וְכֻלָּן עוֹלוֹת, חוּץ מִן הַשָּׂעִיר שֶׁהוּא חַטָּאת:
אֵין מְעַכְּבִין אֶת הַלֶּחֶם. שֶׁאִם הֵבִיאוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁל עֲצֶרֶת בְּלֹא הַקָּרְבָּנוֹת הַלָּלוּ, מְקֻדָּשִׁין:
הַלֶּחֶם מְעַכֵּב אֶת הַכְּבָשִׂים. הָנָךְ כְּבָשִׂים הֵן שְׁנֵי כְּבָשִׂים דִּשְׁלָמִים שֶׁהֻזְקְקוּ לִתְנוּפָה עִם הַלֶּחֶם:
וְהַכְּבָשִׂים אֵין מְעַכְּבִים אֶת הַלֶּחֶם. שֶׁאִם לֹא נִמְצְאוּ כְּבָשִׂים מְבִיאִים שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְהֵן קְדוֹשִׁים כְּאִלּוּ הֱבִיאוּם עִם הַכְּבָשִׂים:
קָרְבוּ כְבָשִׂים בְּלֹא לֶחֶם. שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה לָהֶם לֶחֶם בַּמִּדְבָּר אֶלָּא הַמָּן:
הֲלָכָה כְּדִבְרֵי בֶן נַנָּס. דִּכְבָשִׂים מְעַכְּבִים אֶת הַלֶּחֶם:
אֲבָל אֵין הַטַּעַם כִּדְבָרָיו. דְּהוּא אוֹמֵר בַּמִּדְבָּר קָרְבוּ כְּבָשִׂים דִּשְׁלָמִים, וְלֹא הִיא:
שֶׁכָּל הָאָמוּר בְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים. בְּסֵפֶר בְּמִדְבַּר, כְּגוֹן קָרְבְּנוֹת מוּסָפִים הָאֲמוּרִים בְּפָרָשַׁת פִּינְחָס, קָרְבוּ בַּמִּדְבָּר:
וְכָל הָאָמוּר בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים. דְּהַיְנוּ בְּסֵפֶר וַיִּקְרָא, לֹא קָרְבוּ בַּמִּדְבָּר. וְהָנָךְ כְּבָשִׂים הָאֲמוּרִים בֶּאֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים כְּגוֹן הָנָךְ שִׁבְעָה כְּבָשִׂים וּפַר וְאֵילִים דְּעוֹלָה דְּעַל הַלֶּחֶם וּשְׁנֵי כְּבָשִׂים דִּשְׁלָמִים לֹא קָרְבוּ בַּמִּדְבָּר:
לֶחֶם בְּלֹא כְבָשִׂים אֵין לוֹ מִי יַתִּירֶנּוּ. שֶׁאֵין הַלֶּחֶם מֻתָּר בַּאֲכִילָה לַכֹּהֲנִים עַד שֶׁיִּקְרְבוּ כְּבָשִׂים. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
עיקר תוספות יום טוב(ט) וְהַכְּבָשִׂים כוּ'. וַאֲפִלּוּ הָכִי כִּי אָתְיָן בַּהֲדָדֵי, הַכְּבָשִׂים עִקָּר וְהַלֶּחֶם טָפֵל, מִשּׁוּם דִּכְבָשִׂים מַתִּירִין אֶת הַלֶּחֶם כְּשֶׁבָּא בְּיַחַד, וְלֹא פָּלֵיג רַבִּי עֲקִיבָא אַסְּתָמָא דְּמִשְׁנָה ג'‏ פֶּרֶק ב'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(י) אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס כוּ'. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דִּפְלִיגֵי בְּטַעֲמָא דִּקְרָא:
(יא) לֹא קָרַב. וְזֶה קַבָּלָה בְּיָדוֹ. הָרַמְבַּ"ם:
ד. הַתְּמִידִין אֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַמּוּסָפִים, וְלֹא הַמּוּסָפִים מְעַכְּבִין אֶת הַתְּמִידִים, וְלֹא הַמּוּסָפִים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. לֹא הִקְרִיבוּ כֶבֶשׂ בַּבֹּקֶר, יַקְרִיבוּ בֵּין הָעַרְבָּיִם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהָיוּ אֲנוּסִין אוֹ שׁוֹגְגִין. אֲבָל אִם הָיוּ מְזִידִין וְלֹא הִקְרִיבוּ כֶבֶשׂ בַּבֹּקֶר, לֹא יַקְרִיבוּ בֵּין הָעַרְבָּיִם. לֹא הִקְטִירוּ קְטֹרֶת בַּבֹּקֶר, יַקְטִירוּ בֵּין הָעַרְבָּיִם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְכֻלָּהּ הָיְתָה קְרֵבָה בֵּין הָעַרְבָּיִם, שֶׁאֵין מְחַנְּכִין אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב אֶלָּא בִקְטֹרֶת הַסַּמִּים, וְלֹא מִזְבַּח הָעוֹלָה אֶלָּא בְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר, וְלֹא אֶת הַשֻּׁלְחָן אֶלָּא בְלֶחֶם הַפָּנִים בְּשַׁבָּת, וְלֹא אֶת הַמְּנוֹרָה אֶלָּא בְשִׁבְעָה נֵרוֹתֶיהָ בֵּין הָעַרְבָּיִם:
ברטנורההַתְּמִידִים אֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַמּוּסָפִים. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דִּלְעִנְיַן קְדִימָה קָאָמַר דְּאֵין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, דְּאִי בָּעֵי תְּמִידִין מַקְרִיב בְּרֵישָׁא וְאִי בָּעֵי מוּסָפִין מַקְרִיב בְּרֵישָׁא. וְאַף עַל גַּב דִּכְתִיב וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה, וּמַשְׁמַע הָעֹלָה דְּהַיְנוּ עוֹלַת תָּמִיד תְּהֵא רִאשׁוֹנָה לְכָל הַקָּרְבָּנוֹת, אֵין זֶה אֶלָּא לְמִצְוָה בְּעָלְמָא אֲבָל לֹא לְעַכֵּב:
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֵימָתַי כוּ'. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דְּמַתְנִיתִין חַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, לֹא הִקְרִיבוּ כֶּבֶשׂ בַּבֹּקֶר לֹא יַקְרִיבוּ בֵּין הָעַרְבַּיִם, בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁלֹּא נִתְחַנֵּךְ הַמִּזְבֵּחַ, אֲבָל נִתְחַנֵּךְ הַמִּזְבֵּחַ יַקְרִיבוּ בֵּין הָעַרְבַּיִם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהָיוּ אֲנוּסִים אוֹ שׁוֹגְגִים, אֲבָל אִם הָיוּ מְזִידִים וְלֹא הִקְרִיבוּ כֶּבֶשׂ בַּבֹּקֶר, לֹא יַקְרִיבוּ בֵּין הָעַרְבַּיִם. וְהָכִי פֵּרוּשׁוֹ, לֹא הִקְרִיבוּ הַתָּמִיד שֶׁל שַׁחַר לֹא יַקְרִיבוּ הַתָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, דְּהָכִי מִדְרָשׁ קְרָא, אִם אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַּבֹּקֶר, הֻכְשַׁר שֵׁנִי לִקָּרֵב בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְאִי לֹא לֹא. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁלֹּא נִתְחַנֵּךְ מִזְבֵּחַ, דְּהַאי קְרָא בַּחִנּוּךְ כְּתִיב בְּפָרָשַׁת וְאַתָּה תְּצַוֶּה, דִּכְתִיב לְעֵיל מִנֵּיהּ וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ. אֲבָל נִתְחַנֵּךְ מִזְבֵּחַ, שֶׁכְּבָר הִקְרִיב עָלָיו קָרְבָּנוֹת, אֲפִלּוּ לֹא הִקְרִיב תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר יַקְרִיב תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת פִּינְחָס וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ, וּבְהַהוּא קְרָא לֹא כְּתִיב אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַּבֹּקֶר, וְתַנְיָא בְּסִפְרִי הַאי קְרָא לָמָּה נֶאֱמַר, וַהֲלֹא נֶאֱמַר לְמַעְלָה בַּפָּרָשָׁה וְאֶת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה כוּ', לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר עִמּוֹ אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַּבֹּקֶר, הֲרֵי שֶׁלֹּא הִקְרִיבוּ שֶׁל שַׁחַר שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא יַקְרִיבוּ שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר קְרָא בָּתְרָא וְאֶת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי, מַגִּיד לָךְ שֶׁאִם לֹא הִקְרִיב שֶׁל שַׁחַר יַקְרִיב שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. אֲבָל אִם מְזִידִים כוּ'‏ לֹא יַקְרִיבוּ בֵּין הָעַרְבַּיִם, אוֹתָן הַמְּזִידִים, אֲבָל כֹּהֲנִים אֲחֵרִים יְכוֹלִים לְהַקְרִיב:
לֹא הִקְטִירוּ קְטֹרֶת בַּבֹּקֶר יַקְטִירוּ בֵּין הָעַרְבָּיִם. דִּקְטֹרֶת לֹא שְׁכִיחָא בְּחַד גַּבְרָא שֶׁיַּקְטִיר קְטֹרֶת פְּעָמִים רַבּוֹת כְּמוֹ בָּעוֹלָה, כִּדְאָמְרִינַן בְּיוֹמָא [כו.] שֶׁלֹּא שָׁנָה בָּהּ אָדָם מֵעוֹלָם מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְעַשֶּׁרֶת דִּכְתִיב (דברים לג) יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ וּסְמִיךְ לֵיהּ בָּרֵךְ ה'‏ חֵילוֹ, הִלְכָּךְ לֹא קָנְסִינַן לְהוּ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁהִיא חֲבִיבָה עֲלֵיהֶם לֹא פָּשְׁעֵי בָּהּ וְאֵינוֹ מָצוּי שֶׁיַּנִּיחוּ אוֹתָהּ מְזִידִין. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בִּשְׁתֵּיהֶן:
שֶׁאֵין מְחַנְּכִים אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב אֶלָּא בִקְטֹרֶת הַסַּמִּים. שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. דִּכְתִיב (שמות ל) בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה, כְּלוֹמַר כְּשֶׁמְּדַשֵּׁן אֶת הַמְּנוֹרָה מִן הָאֵפֶר שֶׁיֵּשׁ שָׁם מֵהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת. וְאִי לָאו דְּעָבַד הַדְלָקָה בְּאוּרְתָּא מַאי בָּעֵי לְמִתְקַן בְּצַפְרָא, אַלְמָא חִנּוּךְ הַמְּנוֹרָה בֵּין הָעַרְבַּיִם. וְכֵיוָן דִּמְנוֹרָה נִתְחַנְּכָה בָּעֶרֶב, קְטֹרֶת נַמִּי נִתְחַנְּכָה בָּעֶרֶב, דִּכְתִיב (שם) וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה:
עיקר תוספות יום טוב(יב) תָּמְהוּ הַתּוֹסָפוֹת, דִּבְרֵישׁ פֶּרֶק י'‏ דִּזְבָחִים נַפְקָא לָן מִדִּכְתִיב מִלְּבַד עוֹלַת הַבֹּקֶר וְגוֹ'. וּמַסְּקֵי דְּהָכָא לֹא נַפְקָא לָן אֶלָּא הַקְטָרָה, דְּכֻלֵּי קְרָא בְּהַקְטָרָה מַיְרֵי, וּמֵהָתָם נַפְקָא לָן עֲבוֹדַת דָּם, דִּכְתִיב תַּעֲשׂוּ, מַשְׁמַע עֲשִׂיּוֹת:
(יג) וְלֹא הַמּוּסָפִים כוּ'. אִי מַיְרֵי בְּעִכּוּבָא בְּעָלְמָא לָאו כְּלָלָא, דְּשֶׁל חָג מְעַכְּבִין, דִּכְמִשְׁפָּט כְּמִשְׁפָּטָם כְּתִיב בְּהוּ. וְאִי נַמִּי מַיְרֵי בַּקְּדִימָה שֶׁל חָג נַמִּי אֵינָן בִּכְלָל מֵהַאי טַעֲמָא גּוּפָא, דִּכְמִשְׁפָּט כְּתִיב, לְכָךְ קְרֵבִין עַל הַסֵּדֶר כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא:
(יד) דְּאִם לֹא כֵן, שֶׁאֵין מְחַנְּכִין דְּתָנָא בְּסֵיפָא אַהֵי קָאֵי:
(טו) דְּכִי כֹּהֲנִים חָטְאוּ מִזְבֵּחַ בָּטֵל. גְּמָרָא:
(טז) מְפָרֵשׁ לְלִישְׁנָא דְּלֹא שְׁכִיחָא, שֶׁכֵּן הוּא בְּהַסֻּגְיָא כוּ'. וְהַהוּא וַדַּאי לֹא קַשְׁיָא אַמַּאי קָאָמַר לֹא שְׁכִיחַ, הָא לֹא הֲוֵי כְּלָל, דְּאַזְּמַן הַתַּקָּנָה קָאֵי כוּ'‏ וְהַהוּא שַׁעְתָּא אַכַּתִּי לֹא הֲווּ יָדְעֵי רַבָּנָן שֶׁלֹּא יִשְׁנֶה בָּהּ אָדָם מֵעוֹלָם:
(יז) וְאַף עַל גַּב דְּבֵינַיְהוּ כְּתִיב וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ, מִסְתַּבֵּר דְּכִי כְּתִיב עֹשֶׁר אַדְּלֹא שְׁכִיחַ כְּתִיב. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יח) וְכֻלָּה כוּ'. דִּקְטֹרֶת חֲדָא מִלְּתָא הִיא. מַה שֶּׁאֵין כֵּן כֶּבֶשׂ לֹא אָמַר דִּשְׁנַיִם הָיוּ קְרֵבִין. תּוֹסָפוֹת:
(יט) מְחַנְּכִין. עִנְיַן חִנּוּךְ, הֶרְגֵּל. וְהוּא שֵׁם מֻשְׁאָל בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לִתְחִלַּת הַמַּעֲשֶׂה, לְפִי שֶׁהַכֵּלִים מַרְגִּילִים אוֹתָן בָּעֲבוֹדָה, דֶּרֶךְ דּוּמְיָא לְאָדָם בִּתְחִלָּה שֶׁמְּלַמְּדִים אוֹתוֹ שׁוּם חָכְמָה אוֹ שׁוּם מִדָּה לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בָּהּ עַד שֶׁתִּהְיֶה קְבוּעָה בּוֹ. הָרַמְבַּ"ם:
(כ) שַׁחַר. דְּהָכִי מִדְרָשׁ קְרָא, אִם אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד כוּ':
(כא) בְּשַׁבָּת. אֶלָּא בְּחֹל אִיחֲנוֹכֵי הוּא דְּלֹא מִחֲנַךְ הָא קַדּוּשֵׁי מִקַּדִּישׁ, וְהָתְנַן בְּפֶרֶק י"א מִשְׁנָה ח'‏ שֶׁאֲפִלּוּ הוּא עַל הַשֻּׁלְחָן יָמִים רַבִּים אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. וּמְשָׁנֵי, הִיא גּוּפָהּ קָא מַשְׁמַע לָן, דְּחִנּוּךְ וְקִדּוּשׁ דְּשֻׁלְחָן בְּשַׁבָּת הוּא. גְּמָרָא:
ה. חֲבִתֵּי כֹהֵן גָּדוֹל, לֹא הָיוּ בָאוֹת חֲצָיִים, אֶלָּא מֵבִיא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם, וְחוֹצֵהוּ, וּמַקְרִיב מֶחֱצָה בַבֹּקֶר, וּמֶחֱצָה בֵין הָעַרְבָּיִם. וְכֹהֵן שֶׁהִקְרִיב מֶחֱצָה בְּשַׁחֲרִית וּמֵת וּמִנּוּ כֹהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו, לֹא יָבִיא חֲצִי עִשָּׂרוֹן מִבֵּיתוֹ, וְלֹא חֲצִי עֶשְׂרוֹנוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן, אֶלָּא מֵבִיא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם, וְחוֹצֵהוּ, וּמַקְרִיב מֶחֱצָה, וּמֶחֱצָה אָבֵד. נִמְצְאוּ שְׁנֵי חֲצָיִים קְרֵבִין, וּשְׁנֵי חֲצָיִים אוֹבְדִין. לֹא מִנּוּ כֹהֵן אַחֵר, מִשֶּׁל מִי הָיְתָה קְרֵבָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מִשֶּׁל צִבּוּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִשֶּׁל יוֹרְשִׁים. וּשְׁלֵמָה הָיְתָה קְרֵבָה:
ברטנורהחֲבִתֵּי כֹהֵן גָּדוֹל. מִנְחַת כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּבִיא בְּכָל יוֹם. וְעַל שֵׁם דִּכְתִיב בָּהּ (ויקרא ו) עַל מַחֲבַת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה, מִשּׁוּם הָכִי קָרֵי לָהּ חֲבִתִּין:
לֹא הָיוּ בָאוֹת חֲצָאִין. שֶׁלֹּא יָבִיא מִבֵּיתוֹ חֲצִי עִשָּׂרוֹן בַּבֹּקֶר וַחֲצִי עִשָּׂרוֹן בָּעֶרֶב:
וְלֹא חֲצִי עֶשְׂרוֹנוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן. שֶׁנִּשְׁאַר מִן הָעִשָּׂרוֹן שָׁלֵם שֶׁהֵבִיא הָרִאשׁוֹן שֶׁמֵּת וְלֹא קָרַב אֶלָּא חֶצְיוֹ:
וּשְׁנֵי חֲצָיִין אוֹבְדִים. חֲצִי עֶשְׂרוֹנוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן שֶׁמֵּת וַחֲצִי עֶשְׂרוֹנוֹ שֶׁל זֶה שֶׁעָמַד:
מִשֶּׁל צִבּוּר. דִּכְתִיב חָק עוֹלָם, חֹק זֶה יְהֵא מִשֶּׁל עוֹלָם, כְּלוֹמַר מִשֶּׁל צִבּוּר מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשֶּׁל יוֹרְשִׁים. דִּכְתִיב (שם) וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו. וְהָכִי מַשְׁמַע, וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ שֶׁמֵּת, תַּחְתָּיו אֶחָד מִבָּנָיו יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ:
וּשְׁלֵמָה הָיְתָה קְרֵבָה. כָּל זְמַן שֶׁהִיא בָּאָה מִשֶּׁל צִבּוּר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹ מִשֶּׁל יוֹרְשִׁים לְרַבִּי יְהוּדָה, שְׁלֵמָה הָיְתָה קְרֵבָה, עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם וְלֹא חֲצִי עִשָּׂרוֹן. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַפִּיק לֵיהּ מִכָּלִיל תָּקְטָר, שֶׁלֹּא יַקְטִירוּהָ לַחֲצָאִים אֶלָּא כֻּלָּהּ כְּשֶׁהִיא בָּאָה מִשֶּׁל צִבּוּר. וְרַבִּי יְהוּדָה מַפִּיק לַהּ מִדִּכְתִיב מִבָּנָיו יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ, כְּשֶׁאֶחָד מִבָּנָיו מַקְרִיב לְאַחַר שֶׁמֵּת אָבִיו דְּהַיְנוּ הַיּוֹרְשִׁים, יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ וְלֹא חֶצְיָהּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה שֶׁמִּשֶּׁל יוֹרְשִׁים הִיא בָּאָה:
עיקר תוספות יום טוב(כב) לֹא הָיוּ כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ מִקְּרָא:
(כג) מִבֵּיתוֹ. יָלֵיף לַהּ בַּגְּמָרָא מִקְּרָא:
(כד) בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ מַאי עֲבֵיד רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּאוֹתָהּ, וְרַבִּי יְהוּדָה מַאי עֲבֵיד בִּדְרַבִּי שִׁמְעוֹן:

גמרא מנחות מ״ג א: ט״ו-מ״ג ב: ז׳

תָּנוּ רַבָּנָן הַכֹּל חַיָּיבִין בְּצִיצִית כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים גֵּרִים נָשִׁים וָעֲבָדִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בְּנָשִׁים מִפְּנֵי שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא הוּא וְכָל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא נָשִׁים פְּטוּרוֹת. אָמַר מֹר הַכֹּל חַיָּיבִין בְּצִיצִית כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים פְּשִׁיטָא דְאִי כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים פְּטִירֵי מָאן לִיחַיְיבוּ. כֹּהֲנִים אִצְטְרִיכָא לֵיהּ סַלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא הוֹאִיל וּכְתִיב (דברים כ''ב) לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָךְ מָאן דְּלֹא אִשְׁתְּרֵי כִּלְאַיִם לְגַבֵּיהּ בִּלְבִישָׁה הוּא דְמִיחְיַיב בְּצִיצִית הַנֵּי כֹּהֲנִים הוֹאִיל וְאִשְׁתְּרֵי כִּלְאַיִם לְגַבַּיְיהוּ לֹא לִיחַיְיבוּ קָא מַשְׁמַע לָן נְהִי דְאִשְׁתְּרֵי בְּעִידַן עֲבוֹדָה בְּלֹא עִידַן עֲבוֹדָה לֹא אִשְׁתְּרֵי. רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בְּנָשִׁים מַאי טַעְמָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן דְּתַנְיָא (במדבר ט''ז) וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ פְּרַט לִכְסוּת לַיְלָה אַתָּה אוֹמֵר פְּרַט לִכְסוּת לַיְלָה אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פְּרַט לִכְסוּת סוּמָא כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ הֲרֵי כְסוּת סוּמָא אָמוּר הָא מַה אֲנִי מְקַיֵּים וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ פְּרַט לִכְסוּת לַיְלָה, וּמַה רָאִיתָ לְרַבּוֹת כְּסוּת סוּמָא וּלְהוֹצִיא כְסוּת לַיְלָה, מַרְבֶּה אֲנִי כְסוּת סוּמָא שֶׁיֵּשְׁנָה בִּרְאִיָּה אֵצֶל אֲחֵרִים וּמוֹצִיא אֲנִי כְסוּת לַיְלָה שֶׁאֵינָהּ בִּרְאִיָּיה אֵצֶל אֲחֵרִים. וְרַבָּנָן הָאי וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ מָאי עַבְדֵי לֵיהּ מִבְּעֵי לְהוּ לְכִדְתַנְיָא (שם) וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם רְאֵה מִצְוָה זוּ וּזְכוֹר מִצְוָה אַחֶרֶת הַתְּלוּיָה בָּהּ וְאֵי זוּ זוּ קְרִיאַת שְׁמַע. דִּתְנַן מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. וְתַנְיָא אִידַךְ וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם רְאֵה מִצְוָה זוֹ וּזְכוֹר מִצְוָה אַחֶרֶת הַסְּמוּכָה לָהּ וְאֵי זוֹ זוֹ מִצְוָת כִּלְאַיִם דִּכְתִיב לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ. תַּנְיָא אִידַךְ וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְיָ כֵּיוָן שֶׁנִּתְחַיָּב אָדָם בְּמִצְוָה זוּ נִתְחַיַּיב בְּכָל הַמִּצְוֹת כֻּלָּן:
רש״ישהזמן גרמא היא - דלילה לר"ש לאו זמן ציצית והוי יום זמנה:
כהנים אישתראי כלאים לגבייהו - אבנט דכתיב ביה (שמות לט) שש ותכלת:
כסות סומא - דחייב:
זו קריאת שמע - דכשתכיר מנין של ציצית קרא את ק"ש:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץב תנו רבנן [שנו חכמים]: הכל חייבין בציצית, כהנים, לוים וישראלים, גרים, נשים ועבדים. ר' שמעון פוטר בנשים, מפני שהציצית מצות עשה שהזמן גרמא הוא, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות. ודנים בברייתא זו.
אמר מר [החכם]: הכל חייבין בציצית, כהנים, לוים וישראלים. ותוהים: פשיטא [פשוט] שכך הוא, דאי [שאם] כהנים לוים וישראלים פטירי [פטורים], מאן ליחייב [מי יהיה חייב] בציצית?
ומשיבים: הדין שכהנים חייבים בציצית איצטריכא ליה [הוצרך לו לומר], שכן סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר], הואיל וכתיב [ונאמר]: "לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו. גדילים תעשה לך" (דברים כב יא— יב), היינו אומרים: מאן דלא אישתרי [מי שלא הותרו] כלאים (שעטנז) לגביה [אצלו] בלבישה — הוא דמיחייב [שמחויב] בציצית, אבל הני [אלה] הכהנים, הואיל ואישתרי [והותרו] כלאים לגבייהו [אצלם], שיש בבגדי הכהונה אבנט שהוא עשוי כלאיים, אם כן לא ליחייבו [לא יהיו חייבים] כלל בציצית, על כן
קא משמע לן [משמיע לנו]: נהי דאישתרי בעידן [גם אם אמנם הותרו ללבוש כלאיים בשעת] עבודה במקדש, בלא עידן [שלא בזמן] עבודה לא אישתרי [לא הותרו], ולכן הם חייבים.
שנינו שר' שמעון פוטר בנשים, מפני שהציצית מצות עשה שהזמן גרמא. ושואלים: מאי טעמא [מה טעמו] של ר' שמעון שהוא סבור כן? דתניא [ששנויה ברייתא]: "וראיתם אותו" (במדבר טו, לט) — פרט לכסות לילה, שלא ניתן לראות בלילה.
ויש לשאול, אתה אומר: פרט לכסות לילה, או אינו אלא פרט לכסות סומא, שאינו יכול לראות את הציציות שלו? כשהוא אומר: "אשר תכסה בה" (דברים כב, יב), והוא ביטוי מיותר לכאורה, שכבר נאמר לפני כן "כסותך" — הרי כסות סומא אמור, ולפיכך הא [הרי] מה כיצד אני מקיים את הפסוק "וראיתם אותו"? פרט לכסות לילה.
ושואלים: ומה ראית לרבות כסות סומא מ"אשר תכסה בה", ולהוציא כסות לילה מ"וראיתם אותו"? ושמא נאמר להיפך, שהרי אין לכך הכרע ממשמעות הכתוב! ומשיבים: מרבה אני כסות סומא שישנה בראיה אצל אחרים, ואף שהוא עצמו אינו רואה, ומוציא אני כסות לילה שאינה בראיה גם אצל אחרים.
ושואלים: ורבנן [וחכמים], האי [אותו] הכתוב "וראיתם אתו" (במדבר טו, לט), שר' שמעון למד ממנו לפטור כסות לילה, מאי עבדי ליה [מה הם עושים בו]? כיצד מפרשים הם אותו? ומשיבים: מיבעי להו לכדתניא [נצרך להם לכמו ששנויה ברייתא]: "וראיתם אתו וזכרתם" (שם) לומר: ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת התלויה בו, ואיזו זו? זו מצות קרית שמע, דתנן [ששנינו במשנה]: מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן שבציצית.
ותניא אידך [ושנויה ברייתא אחרת]: "וראיתם אותו וזכרתם" — ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת הסמוכה לה בכתוב, ואיזו זו? זו מצות כלאים, דכתיב [שנאמר]: "לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו. גדילים תעשה לך" (דברים כב, יא—יב).

זוהר ספר הזהר, משפטים כ״ט

תָּאנָא בְּמַה זָכוּ דָּנִיּאֵל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה דְּאִשְׁתְּזִיבוּ מֵאִינוּן נִסְיוֹנֵי אֶלָּא בְּגִין דְּלָא אִסְתַּאֲבוּ בְּמֵיכְלֵיהוֹן. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה כְּתִיב (דניאל א') וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִבּוֹ אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאֵל בְּפַת בַּג הַמֶּלֶךְ וְגוֹמֵר. וְתָאנָא בִסְתִּימָא דְמַתְנִיתִין מֵיכְלָא דְהַהוּא רָשָׁע בִּשְׂרָא בְחַלָבָא הֲוָה וּגְבִינָה עִם בִּשְׂרָא בַּר מֵיכְלָן אַחֲרָנִין וְדָא סָלִיק לֵיהּ בְּפָתוֹרֵיהּ בְּכָל יוֹמָא. וְדָנִיֵּאל דְּאִסְתְּמַר מֵהָאי כַּד רָמוּ יָתֵיהּ לְגוּבָא דְאַרְיְיוָותָא אִשְׁתְּלִים בְּצוּלְמָא דְמָארֵיהּ (בראשית קצ''א א') וְלָא שַׁנֵי צוּלְמֵיהּ לְצוּלְמָא אַחֲרָא וְעַל דָּא דַּחֲלוּ אַרְיְיוָותָא מִנֵּיהּ וְלָא חַבְּלוּהוּ. וְהַהוּא רָשָׁע בְּשַׁעְתָּא דְמַלְכוּתָא אִתְעֲדֵי מִנֵּיהּ וְעִם חֵיוָות בְּרָא הֲוָה מָדוֹרֵיהּ אַעְדּוּ צוּלְמָא דְאַנְפּוֹי מִנֵּיהּ וּמֵהַהוּא יוֹמָא לָא אִתְחֲזֵי צוּלְמֵיהּ צוּלְמָא דְבַר נָשׁ. וְכָל בְּעִירָא דְאָתֵי אִתְחֲזֵי לֵיהּ צוּלְמָא דְזִינֵיהּ וְנוּקְבֵיהּ וַהֲווֹ אַתְיָין עֲלֵיהּ כֻלְּהוּ וּבְכַמָּה זִמְנִין הֲווֹ אַכְלִין לֵיהּ חֵיוַות בְּרָא בַּר דְּאִתְגְּזַר הָאי עוֹנְשָׁא עֲלֵיהּ בְּגִין דִּכְתִיב (חבקוק א') וְהוּא בַמְּלָכִים יִתְקַלָּס בְּגִין כַּךְ כֹּלָּא יִתְקַלְּסוּ בֵיהּ כָּל הַהוּא זִמְנָא. תָּא חֲזֵי מַה כְּתִיב וּלְמִקְצַת יָמִים עֲשָׂרָה נִרְאָה מַרְאֵיהֶם טוֹב מִכָּל הַיְלָדִים הָאוֹכְלִים אֶת פַּת בַּג הַמֶּלֶךְ. נִרְאָה מַרְאֵיהֶם טוֹב דְּצוּלְמָא דְמָארֵיהוֹן לָא אַעְדִּיאוּ מִנֵּיהוֹן וּמֵאַחֲרִינֵי אַעְדִּיאוּ. מָאן גְּרִים הָאי בְּגִין דְּלָא אִתְגַּעֲלוּ בְּגִיעוּלֵי מֵיכְלֵיהוֹן. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל דִּכְתִיב בְּהוּ (שמות כ''ב) וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי:
תרגום הזוהרלָמַדְנוּ, בַּמֶּה זָכוּ דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, שֶׁנִּצוֹלוּ מִנִּסְיוֹנוֹת הָאֵלּוּ, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִטְמְאוּ בְּמַאֲכָלָם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה כָּתוּב, וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִבּוֹ אֲשֶׁר לֹא יִתְגָאֵל בְּפַת בַּג הַמֶּלֶךְ וְגוֹ', וְלָמַדְנוּ בְּסוֹד הַמִּשְׁנָה שֶׁהַמַּאֲכָל שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, הָיָה בָּשָׂר בְּחָלָב, וּגְבִינָה עִם בָּשָׂר, חוּץ מִמַּאֲכָלִים אֲחֵרִים, וְזֶה עָלָה עַל שֻׁלְחָנוֹ בְּכָל יוֹם. וְדָנִיֵּאל שֶׁנִּשְׁמָר מִזֶּה, כְּשֶׁהִשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ לְבוֹר הָאֲרָיוֹת, הָיָה שָׁלֵם בְּצֶלֶם רִבּוֹנוֹ, וְלֹא נִשְׁתַּנֶה צַלְמוֹ לְצֶלֶם אַחֵר, וְעַל כֵּן יָרְאוּ הָאֲרָיוֹת מִמֶּנּוּ, וְלֹא חִבְּלוּ אוֹתוֹ. וְרָשָׁע הַהוּא, בְּשָׁעָה שֶׁהַמַּלְכוּת הֻסְרָה מִמֶּנּוּ, וְעִם חַיּוֹת הַשָּׂדֶה הָיָה מְגוּרוֹ, הֻסָּר צֶלֶם פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּמִיּוֹם הַהוּא לֹא נִרְאֶה צַלְמוֹ כְּצֶלֶם הָאָדָם, וְכָל בְּהֵמָה שֶׁבָּאָה, נִרְאֶה לָהּ שֶׁהוּא צֶלֶם שֶׁל מִינָהּ, וּנְקֵבָה שֶׁלָּהּ, וְהָיוּ כֻּלָּם בָּאִים עָלָיו. וְהַרְבֵּה פְּעָמִים הָיוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ חַיּוֹת הַשָּׂדֶה לוּלֵא שֶׁנִּגְזָר עָלָיו אוֹתוֹ עֹנֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְהוּא בִּמְלָכִים יִתְקַלָּס. מִשּׁוּם זֶה כֻּלָּם יִתְקַלְּסוּ בּוֹ כָּל זְמָן הַהוּא. בֹּא וּרְאֵה, מַה כָּתוּב, וּלְמִקְצָת יָמִים עֲשָׂרָה נִרְאֶה מַרְאֵיהֶן טוֹב מִכָּל הַיְלָדִים הָאוֹכְלִים אֶת פַּת בַּג הַמֶּלֶךְ. נִרְאֶה מַרְאֵיהֶן טוֹב, שֶׁצֶלֶם רִבּוֹנָם לֹא הֻסָּר מֵהֶם, וּמֵאֲחֵרִים הֻסָּר. מִי גָּרַם זֶה, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִגְעֲלוּ בְּגִעוּלֵי מַאֲכָלָם. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם, וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות קריאת שמע ב׳: ט׳-י׳

א. כֵּיצַד יְדַקְדֵּק יִשְׁמוֹר שֶׁלֹּא יְרַפֶּה הֶחָזָק וְלֹא יְחַזֵּק הָרָפֶה וְלֹא יָנִיחַ הַנָּד וְלֹא יָנִיד הַנַּח. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לִיתֵּן רֶיוַח בֵּין הַדְּבֵקִים בֵּין כָּל שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת הַדּוֹמוֹת שֶׁאַחַת מֵהֶן סוֹף תֵּיבָה וְהָאַחֶרֶת תְּחִלַּת תֵּיבָה הַסְּמוּכָה לָהּ כְּגוֹן בְּכָל לְבָבְךָ קוֹרֵא בְּכָל וְשׁוֹהֶה וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא לְבָבְךָ וְכֵן וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה הַכָּנָף פְּתִיל וְצָרִיךְ לְבָאֵר זַיִ''ן שֶׁל תִּזְכְּרוּ וְצָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בְדָלֶ''ת שֶׁל אֶחָד כְּדֵי שֶׁיַּמְלִיכֵהוּ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּבְד' רוּחוֹת, וְצָרִיךְ שֶׁלֹּא יַחֲטוֹף בְּחֶי''ת כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא כְּאוֹמֵר אֵי חָד:
ב. קוֹרֵא אָדָם שְׁמַע בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁיִהְיֶה מְבִינָהּ וְהַקּוֹרֵא בְּכָל לָשׁוֹן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מִדִּבְרֵי שִׁבּוּשׁ שֶׁבְּאוֹתָהּ הַלָּשׁוֹן וּמְדַקְדֵּק בְּאוֹתָהּ הַלָּשׁוֹן כְּמוֹ שֶׁמְּדַקְדֵּק בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ:

מוסר

מלוקט ספרי מוסר
תַּקָּנַת הַשְּׁבִים לִהְיוֹת עֲנָוִים וְנִשְׁבְּרֵי לֵב בֶּאֱמֶת וּגְדוֹלָה עֲנָוָה כְּאִלּוּ הִקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת וְהוּא מֶרְכָּבָה לִשְׁכִינָה וְאֵין תְּפִלָּתוֹ נִמְאֶסֶת וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי עַל יְדֵי הָעֲנָוָה אִם נִגְזַר עָלָיו מִיתָה מִתְבַּטֶּלֶת הַגְּזֵרָה. וְכֵן אִם נִגְזַר עָלָיו מִיתַת בָּנִים מִתְבַּטֶּלֶת הַגְּזֵרָה וְנִמְחָלִים עֲוֹנוֹתָיו וּמִמֵּילָא רַוָוחָא שֶׁיִּתְכַּפֵּר לוֹ אֲשֶׁר חָטָא בִּפְגַם הַבְּרִית. וְתַחַת כִּי הָיָה נִדְחֶה וְנִתְעָב וְנֶאֱלָח עַתָּה אִם יִהְיֶה עָנָיו בֶּאֱמֶת יִהְיֶה מֶרְכָּבָה לִשְׁכִינָה וְיַרְבֶּה הַשֶּׁפַע וְאַדְרַבָּה הוּא יִהְיֶה צִנּוֹר לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע כִּי הַצַדִּיק עַל יָדוֹ מַשְׁפִּיעִין הַשֶּׁפַע וְהוּא צִנּוֹר וּשְׁבִיל לְחִיּוּת הָעוֹלָם, וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ כָּל הָעוֹלָם נִזוֹן בִּשְׁבִיל חֲנִינָא בְּנִי כִּי רִבִּי חֲנִינָא הוּא שְׁבִיל וְצִנּוֹר לְהוֹרִיד הַשֶּׁפַע לָעוֹלָם:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הערוץ של הרב ביוטיוב