פרשת נח יום חמישי

נח · חמישי

תורה בראשית ז׳: ח׳-י״ב

יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב''ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה:

ז (ח) מִן־הַבְּהֵמָה֙ הַטְּהוֹרָ֔ה וּמִ֨ן־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֖נָּה טְהֹרָ֑ה וּמִ֨ן־הָע֔וֹף וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־רֹמֵ֖שׂ עַל־הָֽאֲדָמָֽה׃

מִן בְּעִירָא דַּכְיָא וּמִן בְּעִירָא דִּי לֵיתָהָא דַּכְיָא וּמִן עוֹפָא וְכֹל דִּי רָחֵשׁ עַל אַרְעָא:

רש״יבחודש השני. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר זֶה מַרְחֶשְׁוָן; רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר זֶה אִיָּר (ר"ה י"א):

(ט) שְׁנַ֨יִם שְׁנַ֜יִם בָּ֧אוּ אֶל־נֹ֛חַ אֶל־הַתֵּבָ֖ה זָכָ֣ר וּנְקֵבָ֑ה כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־נֹֽחַ׃

תְּרֵין תְּרֵין עַלּוּ לְוַת נֹחַ לְתֵבוֹתָא דְּכַר וְנָקְבָּא כְּמָא דִי פַקֵּיד יְיָ יָת נֹחַ:

רש״ישְׁנַ֨יִם שְׁנַ֜יִם. כֻּלָם הֻשְׁווּ בְּמִנְיָן זֶה – מִן הַפָּחוּת הָיוּ שְׁנַיִם:
בָּ֧אוּ אֶל נֹ֛חַ. מֵאֵלֵיהֶן:

(י) וַֽיְהִ֖י לְשִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וּמֵ֣י הַמַּבּ֔וּל הָי֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ׃

וַהֲוָה לִזְמַן שִׁבְעַת יוֹמִין וּמֵי טוֹפָנָא הֲווֹ עַל אַרְעָא:

(יא) בִּשְׁנַ֨ת שֵׁשׁ־מֵא֤וֹת שָׁנָה֙ לְחַיֵּי־נֹ֔חַ בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י בְּשִׁבְעָֽה־עָשָׂ֥ר י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה נִבְקְעוּ֙ כׇּֽל־מַעְיְנֹת֙*(בספרי ספרד ואשכנז מַעְיְנוֹת֙) תְּה֣וֹם רַבָּ֔ה וַאֲרֻבֹּ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם נִפְתָּֽחוּ׃

בִּשְׁנַת שִׁתְּ מְאָה שְׁנִין לְחַיֵּי נֹחַ בְּיַרְחָא תִּנְיָנָא בְּשִׁבְעַת עַשְׂרָא יוֹמָא לְיַרְחָא בְּיוֹמָא הָדֵין אִתְבְּזָעוּ כָּל מַבּוּעֵי תְּהוֹמָא רַבָּא וְכַוֵּי שְׁמַיָּא אִתְפַּתָּחוּ:

רש״ינִבְקְעוּ֙. לְהוֹצִיא מֵימֵיהֶן:
תְּה֣וֹם רַבָּ֔ה. מִדָּה כְנֶגֶד מִדָּה, הֵם חָטְאוּ בְּרַבָּה רָעַת הָאָדָם וְלָקוּ בִּתְהוֹם רַבָּה:

(יב) וַֽיְהִ֥י הַגֶּ֖שֶׁם עַל־הָאָ֑רֶץ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָֽיְלָה׃

וַהֲוָה מִטְרָא נָחַת עַל אַרְעָא אַרְבְּעִין יְמָמִין וְאַרְבְּעִין לֵילָוָן:

רש״יוַֽיְהִ֥י הַגֶּ֖שֶׁם עַל הָאָ֑רֶץ. וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר וַיְהִי הַמַּבּוּל? אֶלָּא כְּשֶׁהוֹרִידָן הוֹרִידָן בְּרַחֲמִים, שֶׁאִם יַחְזְרוּ יִהְיוּ גִּשְׁמֵי בְרָכָה; כְּשֶׁלֹּא חָזְרוּ הָיוּ לְמַבּוּל:
אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וגו'. אֵין יוֹם רִאשׁוֹן מִן הַמִּנְיָן, לְפִי שֶׁאֵין לֵילוֹ עִמּוֹ שֶׁהֲרֵי כְתִיב בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת, נִמְצְאוּ אַרְבָּעִים יוֹם כָּלִים בְּכ"ח בְּכִסְלֵו לְרַבִּי אֱלִיעֱזֶר, שֶׁהַחֳדָשִׁים נִמְנִין כְּסִדְרָן אֶחָד מָלֵא וְאֶחָד חָסֵר, הֲרֵי י"ב מִמַּרְחֶשְׁוָן וְכ"ח מִכִּסְלֵו:

נביאים ישעיהו נ״ד: ז׳-י״א

נד (ז) בְּרֶ֥גַע קָטֹ֖ן עֲזַבְתִּ֑יךְ וּבְרַחֲמִ֥ים גְּדֹלִ֖ים אֲקַבְּצֵֽךְ׃

בְּשָׁעָה זְעֵירָא רְחַקְתִּיךְ וּבְרַחֲמִין סַגִיאִין אֲקָרֵב גַלְוָתָךְ:

(ח) בְּשֶׁ֣צֶף קֶ֗צֶף הִסְתַּ֨רְתִּי פָנַ֥י רֶ֙גַע֙ מִמֵּ֔ךְ וּבְחֶ֥סֶד עוֹלָ֖ם רִחַמְתִּ֑יךְ אָמַ֥ר גֹּאֲלֵ֖ךְ יְהֹוָֽה׃ {ס}

בִּרְגַז זְעֵיר סַלְקִית אַפֵי שְׁכִנְתִּי זְמַן זְעֵירָא מִנִיךְ וּבְטַבְוַת עֲלָם דְלָא פְסָקָן אֲרַחֵם עֲלָךְ אֲמַר פָּרְקִיךְ יְיָ:

רש״יבְּשֶׁ֣צֶף קֶ֗צֶף. מְנַחֵם פָּתַר: ׳חֳרִי אַף׳, וְדוֹנָשׁ אָמַר: ׳בִּמְעַט קֶצֶף׳, כְּמוֹ בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
וּבְחֶ֥סֶד עוֹלָ֖ם. שֶׁיִּתְקַיֵּם עַד עוֹלָם:

(ט) כִּֽי־מֵ֥י נֹ֙חַ֙ זֹ֣את לִ֔י אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֗עְתִּי מֵעֲבֹ֥ר מֵי־נֹ֛חַ ע֖וֹד עַל־הָאָ֑רֶץ כֵּ֥ן נִשְׁבַּ֛עְתִּי מִקְּצֹ֥ף עָלַ֖יִךְ וּמִגְּעׇר־בָּֽךְ׃

כְּיוֹמֵי נֹחַ דָא קֳדָמַי דְקַיְמֵית בְּמֵימְרִי דְלָא יֶעְדוּן מֵי טוּפָנָא דַהֲווֹ בְּיוֹמֵי נֹחַ עוֹד עַל אַרְעָא כֵּן קַיְמִית בְּמֵימְרִי דְלָא יֵחוֹל רוּגְזִי עֲלָךְ וְלָא אֶזוֹף בִּיךְ:

רש״יכִּֽי מֵ֥י נֹ֙חַ֙ זֹ֣את לִ֔י. שְׁבוּעָה בְּיָדִי, וְהוֹלֵךְ וּמְפָרֵשׁ דְּבָרוֹ: כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ וְגוֹ׳:

(י) כִּ֤י הֶהָרִים֙ יָמ֔וּשׁוּ וְהַגְּבָע֖וֹת תְּמוּטֶ֑ינָה וְחַסְדִּ֞י מֵאִתֵּ֣ךְ לֹא־יָמ֗וּשׁ וּבְרִ֤ית שְׁלוֹמִי֙ לֹ֣א תָמ֔וּט אָמַ֥ר מְרַחֲמֵ֖ךְ יְהֹוָֽה׃ {ס}

אֲרֵי טוּרַיָא יֶעְדוּן וְרָמָתָא יִתְפַּרְקוּן וְטוּבִי מִנִיךְ יְרוּשְׁלֵם לָא יֶעְדֵי וּקְיַם שְׁלָמִי לָא יִתְרְחַק אֲמַר דְעָתִיד לְרַחֲמָא עֲלָךְ יְיָ:

רש״יכִּ֤י הֶהָרִים֙ יָמ֔וּשׁוּ. אַף אִם תִּכְלֶה זְכוּת אָבוֹת וְאִמָּהוֹת, חַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ (ירושלמי סנהדרין י א):

(יא) עֲנִיָּ֥ה סֹעֲרָ֖ה לֹ֣א נֻחָ֑מָה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י מַרְבִּ֤יץ בַּפּוּךְ֙ אֲבָנַ֔יִךְ וִֽיסַדְתִּ֖יךְ בַּסַּפִּירִֽים׃

חֲשִׁיבָתָא מְקַבְּלָא עוּלְבַּן קַרְתָּא דְאָמְרִין עֲלָה עַמְמַיָא לָא תִתְנְחֵם הָא אֲנָשׁ כָּבֵשׁ בִצְדִידָא אַבְנֵי רִצְפָּתִיךְ וַאֲשַׁכְלְלִינִיךְ בְּאַבְנִין טָבִין:

רש״יסֹעֲרָ֖ה. שֶׁלִּבָּהּ סוֹעֵר בְּרוּבֵּי צָרוֹת:
מַרְבִּ֤יץ בַּפּוּךְ֙. רוֹצֵף רִצְפָּתֵךְ מֵאַבְנֵי נֹפֶךְ:

כתובים משלי ב׳: ט״ו-י״ט

ב (טו) אֲשֶׁ֣ר אׇרְחֹתֵיהֶ֣ם עִקְּשִׁ֑ים וּ֝נְלוֹזִ֗ים בְּמַעְגְּלוֹתָֽם׃

דְאָרְחָתְהוֹן מְעַקְמָן וּמִפַּתְּלִין שְׁבִילֵיהוֹן:

רש״יוּ֝נְלוֹזִ֗ים בְּמַעְגְּלוֹתָֽם. כָּל לְשׁוֹן ׳נָלוֹז׳ לְשׁוֹן ׳עַקְמִימוּת׳ הוּא, שֶׁבְּכָל מָקוֹם הוּא סָמוּךְ לְ׳עִקֵּשׁ׳ (משלי ד: כד), וְ׳עִקֵּשׁ׳ הוּא לְשׁוֹן ׳עָקוֹם׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר״ (ישעיה מב: טז):
וּ֝נְלוֹזִ֗ים בְּמַעְגְּלוֹתָֽם. הֵם עֲקוּמִים בְּדַרְכֵיהֶם הַמְקֻלְקָלִים:

(טז) לְ֭הַצִּ֣ילְךָ מֵאִשָּׁ֣ה זָרָ֑ה מִ֝נׇּכְרִיָּ֗ה אֲמָרֶ֥יהָ הֶחֱלִֽיקָה׃

דְתִתְפְּצֵי מִן אִתְּתָא חִילוֹנִיתָא מִנוּכְרֵיתָא דְמִלָהָא חַלְיָן:

רש״ימֵאִשָּׁ֣ה זָרָ֑ה. מִכְּנֵסִיָּה שֶׁל אֲפִיקוֹרְסוּת וְהִיא הַמִּינוּת. וְלֹא יִתָּכֵן לוֹמַר, שֶׁלֹּא דִּבֵּר אֶלָּא עַל הַמְנָאֶפֶת מַמָּשׁ, כִּי מַה שִּׁבְחָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁאָמַר כָּאן לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה וְלֹא מֵעֲבֵירָה אַחֶרֶת? אֶלָּא זוֹ מִינוּת, שֶׁהוּא פְּרִיקַת עֹל שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת:

(יז) הַֽ֭עֹזֶבֶת אַלּ֣וּף נְעוּרֶ֑יהָ וְאֶת־בְּרִ֖ית אֱלֹהֶ֣יהָ שָׁכֵֽחָה׃

דְשָׁבְקָה מַרְבִּיתָא דְטַלְיוּתָהָא וּקְיָמָא דֶאֱלָהָא טְעָת:

(יח) כִּ֤י שָׁ֣חָה אֶל־מָ֣וֶת בֵּיתָ֑הּ וְאֶל־רְ֝פָאִ֗ים מַעְגְּלֹתֶֽיהָ׃

דִבְעִמְקָא דְמוֹתָא בֵיתָהּ וּלְגִבָרַיָא הִלְכָתָא דִשְׁבִילָהָא:

רש״יכִּ֤י שָׁ֣חָה אֶל מָ֣וֶת בֵּיתָ֑הּ. מוּסָב עַל לְהַצִּילְךָ וְגוֹ׳, כִּי תָבֹא אֶל בֵּיתָהּ, יָשַׁח וּמַחֲלִיק כְּמִדְרוֹן הַיּוֹרֵד אֶל מָוֶת. וְהַתּוֹרָה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ מִנְּפִילָה זוֹ, הֲרֵי דָּבָר גָּדוֹל הוּא לְךָ:
רְ֝פָאִ֗ים. נִרְפִּים מִדֶּרֶךְ הַטּוֹב וְנֶעֱזָבִים מֵאֵין סוֹמֵךְ, עַד שֶׁנּוֹפְלִים בַּגֵּיהִנֹּם:

(יט) כׇּל־בָּ֭אֶיהָ לֹ֣א יְשׁוּב֑וּן וְלֹֽא־יַ֝שִּׂ֗יגוּ אׇרְח֥וֹת חַיִּֽים׃

כָּל דְעָיְלָן לָא חָזְרִין בִּשְׁלָם וְלָא צָיְדִין אָרְחָתָא דְחַיֵי:

רש״ילֹ֣א יְשׁוּב֑וּן. יִקְשֶׁה בְּעֵינֵיהֶם לִפְרֹשׁ מִמֶּנָּה וְלַחֲזֹר בָּהֶם:

משנה משנה זבחים ב׳

א. כָּל הַזְּבָחִים שֶׁקִּבֵּל דָּמָן זָר, אוֹנֵן, טְבוּל יוֹם, מְחֻסַּר בְּגָדִים, מְחֻסַּר כִּפּוּרִים, שֶׁלֹּא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, עָרֵל, טָמֵא, יוֹשֵׁב, עוֹמֵד עַל גַּבֵּי כֵלִים, עַל גַּבֵּי בְהֵמָה, עַל גַּבֵּי רַגְלֵי חֲבֵרוֹ, פָּסָל. קִבֵּל בַּשְּׂמֹאל, פָּסָל. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר. נִשְׁפַּךְ הַדָּם עַל הָרִצְפָּה וַאֲסָפוֹ, פָּסוּל. נְתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַכֶּבֶשׁ שֶׁלֹּא כְנֶגֶד הַיְסוֹד, נָתַן אֶת הַנִּתָּנִין לְמַטָּן, לְמַעְלָן, וְאֶת הַנִּתָּנִין לְמַעְלָן, לְמַטָּן, אֶת הַנִּתָּנִים בִּפְנִים, בַּחוּץ, וְאֶת הַנִּתָּנִין בַּחוּץ, בִּפְנִים, פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָרֵת:

ברטנורהכָּל הַזְּבָחִים שֶׁקִּבֵּל דָּמָן זָר. שֶׁאֵינוֹ כֹהֵן, פָּסוּל. דִּכְתִיב (ויקרא כב) וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ, לִמֵּד עַל הַזָּר שֶׁעָבַד, שֶׁחִלֵּל אֶת הַקֳּדָשִׁים:
אוֹנֵן. מִי שֶׁמֵּת לוֹ אֶחָד מִן הַקְּרוֹבִים שֶׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם, כָּל יוֹם הַמִּיתָה קָרוּי אוֹנֵן, וְאָסוּר לֶאֱכֹל בַּקֳּדָשִׁים. וְאִם עָבַד חִלֵּל. חוּץ מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁהוּא מַקְרִיב אוֹנֵן:
טְבוּל יוֹם. שֶׁאֵין טָהֳרָתוֹ נִגְמֶרֶת עַד שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ כְּדִכְתִיב (שם) וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר:
וּמְחֻסַּר בְּגָדִים. כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּפָחוֹת מֵאַרְבָּעָה בְגָדִים. וְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּפָחוֹת מִשְּׁמֹנָה. וּכְשֵׁם שֶׁמְּחֻסַּר בְּגָדִים פָּסוּל, כָּךְ מְיֻתָּר בְּגָדִים פָּסוּל. וְכֵן אִם הָיָה דָבָר חוֹצֵץ בֵּין בְּשָׂרוֹ לַכְּתֹנֶת אוֹ לַמִּכְנָסַיִם, פָּסוּל, דְּרַחֲמָנָא אָמַר (שם ו) יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ, שֶׁלֹּא יְהֵא דָבָר חוֹצֵץ בֵּין הַבְּגָדִים לִבְשָׂרוֹ. הִלְכָּךְ כֹּהֵן בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה לֹא הָיָה מֵנִיחַ תְּפִלִּין שֶׁל יָד, לְפִי שֶׁהֵן חוֹצְצִים בֵּין הַבֶּגֶד לִבְשָׂרוֹ. אֲבָל תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ הָיָה מֵנִיחַ, לְפִי שֶׁהֵן מֻנָּחִין עַל שְׂעָרוֹ שֶׁהוּא נִרְאֶה בֵּין צִיץ לְמִצְנֶפֶת:
וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים. כְּגוֹן זָב וְזָבָה וּמְצֹרָע וְיוֹלֶדֶת שֶׁנִּגְמְרָה טָהֳרָתָן וְלֹא הֵבִיאוּ קָרְבְּנוֹתֵיהֶם. וְאַשְׁכְּחַן דְּכָתַב רַחֲמָנָא בְּיוֹלֶדֶת (שם יב) וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה, מִכְּלָל שֶׁעַד כָּאן טְמֵאָה הִיא. וְהוּא הַדִּין לְכָל שְׁאָר טְמֵאִים הַטְּעוּנִים קָרְבָּן, שֶׁהֵן בְּטֻמְאָתָן עַד שֶׁיָּבִיאוּ כַפָּרָתָן לְעִנְיַן אֲכִילַת קָדָשִׁים וְלָבֹא בַּמִּקְדָּשׁ:
וְשֶׁלֹּא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם חֻקַּת עוֹלָם, וְנֶאֱמַר בְּבִגְדֵי כְהֻנָּה חֻקַּת עוֹלָם, מַה בִּגְדֵי כְהֻנָּה אִם עָבַד מְחֻסַּר בְּגָדִים פָּסַל, אַף אִם עָבַד שֶׁלֹּא רְחוּץ יָדָיו וְרַגְלָיו פָּסַל. וְסֵדֶר קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, לֹא עוֹמֵד וְלֹא יוֹשֵׁב אֶלָּא מֻטֶּה, וּמֵנִיחַ יָדוֹ הַיְמָנִית עַל גַּבֵּי רַגְלוֹ הַיְמָנִית וְיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית עַל גַּבֵּי רַגְלוֹ הַשְּׂמָאלִית, וּמְשַׁפְשֵׁף רַגְלָיו בְּיָדָיו בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְקַדֵּשׁ. וְאֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַדֵּשׁ בְּתוֹךְ הַכִּיּוֹר עַצְמוֹ, אֶלָּא מִן הַמַּיִם שֶׁיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל) וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּנּוּ, וְלֹא בְתוֹכוֹ. וְכָל הַמֵּימוֹת כְּשֵׁרִים לְקִדּוּשׁ. וַאֲפִלּוּ שֶׁאֵינָן מַיִם חַיִּים:
וְעָרֵל. אִם עָבַד פָּסַל. דִּכְתִיב (ביחזקאל מד) כָּל בֶּן נֵכָר עֲרַל לֵב וַעֲרַל בָּשָׂר, הִקִּישׁ עָרֵל לְבֶן נֵכָר, מַה בֶּן נֵכָר אִם עָבַד פָּסַל, אַף עָרֵל כֵּן:
יוֹשֵׁב. דִּכְתִיב (דברים יח) לַעֲמֹד לְשָׁרֵת, שֶׁלֹּא יְהֵא שֵׁרוּת אֶלָּא מְעֻמָּד:
עוֹמֵד עַל גַּבֵּי כֵלִים. הוֹאִיל וְרִצְפַּת הָעֲזָרָה מְקַדֶּשֶׁת, וּכְלֵי שָׁרֵת מְקַדְּשִׁין הַדָּבָר הַנּוֹגֵעַ בָּהֶן, מַה כְּלִי שָׁרֵת צָרִיךְ שֶׁלֹּא יְהֵא דָבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לַכְּלִי שָׁרֵת, אַף רִצְפָּה לֹא יְהֵא דָבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין הָרִצְפָּה. וְלֹא מִבַּעְיָא כֵּלִים שֶׁאֵינָן מִין בָּשָׂר דְּוַדַּאי חָיְצֵי, אֶלָּא אֲפִלּוּ בְהֵמָה שֶׁהִיא מִין בָּשָׂר. וְלֹא מִבַּעְיָא בְּהֵמָה שֶׁאֵינָהּ מִין אָדָם, אֶלָּא אֲפִלּוּ רַגְלֵי חֲבֵרוֹ שֶׁהֵן מִין אָדָם חוֹצְצִים:
קִבֵּל בַּשְּׂמֹאל פָּסָל. דִּכְתִיב (ויקרא ד) וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן, מְלַמֵּד שֶׁלֹּא תְהֵא קַבָּלַת הַדָּם וְלֹא נְתִינָה אֶלָּא בְּיָמִין. דְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר יָד אוֹ אֶצְבַּע אֵינוֹ אֶלָּא בְּיָמִין, דְּיָלֵיף מִמְּצֹרָע דִּכְתִיב בֵּיהּ (שם יד) וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶת אֶצְבָּעוֹ הַיְמָנִית:
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר. סָבַר מִקְרָא נִדְרָשׁ לְאַחֲרָיו וְלֹא לְפָנָיו, הִלְכָּךְ אֶצְבַּע אַוְּנָתַן דִּכְתִיב בַּתְרֵיהּ קָאֵי, וְלֹא אַוְּלָקַח דִּכְתִיב לְקַמֵּיהּ. וְרַבָּנָן סָבְרֵי מִקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, וְכִי כְּתִיב אֶצְבַּע אַתַּרְוַיְהוּ קָאֵי, אַלְּקִיחָה דִלְפָנָיו וְאַנְּתִינָה דְאַחֲרָיו. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
נִשְׁפַּךְ עַל הָרִצְפָּה. שֶׁלֹּא נִתְקַבֵּל הַדָּם בִּכְלִי:
וַאֲסָפוֹ פָּסוּל. דִּכְתִיב (שם טז) וְלָקַח מִדַּם הַפָּר, מַאי מִדַּם הַפָּר, אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ וַאֲפִלּוּ מִקְצָת דָּם, וְהָא כְתִיב (שם ד) וְאֶת כָּל דַּם הַפָּר יִשְׁפֹּךְ, אַלְמָא צָרִיךְ שֶׁיְּקַבֵּל כָּל הַדָּם. אֶלָּא קָרֵי בֵיהּ וְלָקַח דָּם מֵהַפָּר, מִן הַפָּר יְקַבְּלֶנּוּ וְלֹא מִן הָאָרֶץ. שֶׁגּוֹרְעִין אוֹת מִתֵּבָה זוֹ וּמוֹסִיפִין אוֹתָהּ עַל תֵּבָה אַחֶרֶת וְדוֹרְשִׁים אוֹתָהּ:
נְתָנוֹ עַל הַכֶּבֶשׁ שֶׁלֹּא כְנֶגֶד הַיְסוֹד פָּסוּל. וּמִכָּל מָקוֹם נִתְכַּפְּרוּ הַבְּעָלִים. אֶלָּא שֶׁהַבָּשָׂר אֵינוֹ נֶאֱכָל. דְּאָמַר רַחֲמָנָא גַּבֵּי דָּם (שם יז) וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ דָּם לַמִּזְבֵּחַ נִתְכַּפְּרוּ הַבְּעָלִים:
נָתַן אֶת הַנִּתָּנִין לְמַטָּה. מִחוּט הַסִּיקְרָא שֶׁהָיָה חָגוּר לַמִּזְבֵּחַ בָּאֶמְצַע. וְהַדָּמִים הַנִּתָּנִין בְּחָמֵשׁ אַמּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁהֵן לְמַעְלָה מִן הַחוּט נִקְרָאִים הַנִּתָּנִים לְמַעְלָה, וְהַנִּתָּנִין בְּחָמֵשׁ אַמּוֹת תַּחְתּוֹנוֹת שֶׁהֵן לְמַטָּה מִן הַחוּט נִקְרָאִים הַנִּתָּנִים לְמַטָּה:
הַנִּתָּנִים בִּפְנִים. שֶׁדָּמָן טָעוּן הַזָּיָה עַל מִזְבַּח הַזָּהָב:
בַּחוּץ. עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן:
פָּסוּל. וְאָסוּר בַּאֲכִילָה:
וְאֵין בּוֹ כָרֵת. הָאוֹכֵל מִבְּשַׂר הַקֳּדָשִׁים שֶׁנִּפְסַל דָּמוֹ בַּפְּסוּלִים הַלָּלוּ, אֵינוֹ עָנוּשׁ כָּרֵת:

עיקר תוספות יום טוב(א) זָר. הָא דְּלֹא תָנֵי בַעַל מוּם וּשְׁתוּיֵי יַיִן וּפְרוּעֵי רֹאשׁ, מִשּׁוּם דִּכְתִיב בְּהוּ חִלּוּל בְּהֶדְיָא. תּוֹסָפוֹת:
(ב) דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעוֹטֵי מַאי כוּ', אֶלָּא הָכִי קָאָמַר וְיִנָּזְרוּ הַכֹּהֲנִים, יִתְרַחֲקוּ מִטֻּמְאָה. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אַף הֵם יִנָּזְרוּ [לִמֵּד עַל הַזָּר] כוּ'. גְּמָרָא:
(ג) שֶׁכָּךְ כָּתוּב בַּתּוֹרָה וַתִּקְרֶאנָה אוֹתִי כָּאֵלֶה וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם. הָרַמְבַּ"ם. וּמִדְּאָסוּר בַּאֲכִילָה יָלְפִינַן בְּקַל וָחֹמֶר שֶׁאִם עָבַד חִלֵּל:
(ד) טְבוּל יוֹם. דְּשֶׁרֶץ וּדְמֵת וּשְׁאָר טֻמְאוֹת שֶׁלֹּא הֻצְרְכוּ לְקָרְבָּן. רַשִׁ"י:
(ה) וּכְלוֹמַר וְטָהֵר, מִכְּלָל שֶׁהוּא טָמֵא. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ו) מְחֻסַּר בְּגָדִים. דְּאָמַר קְרָא וְחָגַרְתָּ אוֹתָם אַבְנֵט וְגוֹ' וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה לְחֻקַּת עוֹלָם, בִּזְמַן שֶׁבִּגְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם כְּהֻנָּתָם עֲלֵיהֶם. גְּמָרָא:
(ז) דִּכְתִיב וְעָרְכוּ בְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַנְּתָחִים, הַכֹּהֲנִים בְּכִהֻנָּן, מִכָּאן לְכֹהֵן הֶדְיוֹט שֶׁלָּבַשׁ בִּגְדֵי כֹהֵן גָּדוֹל וְעָבַד, עֲבוֹדָתוֹ פְסוּלָה. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ח) כְּלוֹמַר כָּפוּף, שֶׁמֵּנִיחַ יָדָיו כוּ' וּלְפִיכָךְ אֵינוֹ עוֹמֵד. אֲבָל יוֹשֵׁב לֹא, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא, דִּכְתִיב אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י אִתְקוּשׁ קִדּוּשׁ לְשֵׁרוּת:
(ט) עָרֵל. כֹּהֵן שֶׁמֵּתוּ אֶחָיו מֵחֲמַת מִילָה. רַשִׁ"י:
(י) דְּמִלְּתָא דִפְשִׁיטָא הִיא דְּבֶן נֵכָר שֶׁעָבַד עֲבוֹדָתוֹ פְסוּלָה, וְאֵין צָרִיךְ לַקְּרָא. וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם. אֲבָל בַּגְּמָרָא יָלֵיף לְהוּ מִקְּרָאֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יא) טָמֵא. זוֹ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר זוֹ קָתָנֵי, דְּהָא כְּבָר תָּנֵי טְבוּל יוֹם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יב) לַעֲמֹד לְשָׁרֵת, שֶׁהֲרֵי דָּוִד קִדְּשָׁהּ, כְּדִכְתִיב כִּי קִדֵּשׁ דָּוִד וְכוּ', וּכְלֵי שָׁרֵת מְקַדְּשִׁין, דִּכְתִיב וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אוֹתָם [בְּמִדְבָּר ז]. רַשִׁ"י:
(יג) בֵּין כֹּהֵן לַכְּלִי שָׁרֵת בְּקַבָּלַת הַדָּם, כְּדִכְתִיב וְלָקַח הַכֹּהֵן, שֶׁתְּהֵא לְקִיחָה בְּעַצְמוֹ שֶׁל כֹּהֵן. רַשִׁ"י:
(יד) רַגְלֵי כוּ'. דְּעַל גַּבֵּי אָדָם לֹא שְׁכִיחַ כְּמוֹ עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה:
(טו) וַחֲכָמִים לְמֵדִין יָד מֵאֶצְבַּע. הָרַמְבַּ"ם:
(טז) הַכֶּבֶשׁ. שֶׁאֵינוֹ מְקוֹם מַתַּן דָּמִים. אוֹ בַּמִּזְבֵּחַ שֶׁלֹּא כְנֶגֶד הַיְסוֹד. רַשִׁ"י:
(יז) אִי הָכִי בָשָׂר נַמִּי. אָמַר קְרָא לְכַפֵּר, לְכַפָּרָה נְתַתִּיו וְלֹא לְדָבָר אַחֵר. גְּמָרָא. וְעַיֵּן מִשְׁנָה ב' פֶּרֶק ג', דְּאַסֵּיפָא הַנִּתָּנִין לְמַטָּה כוּ' וְנִתָּנִים בִּפְנִים נַמִּי קָאֵי:
(יח) אוֹ אֶל מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּפֶרֶק ה' מִן הַמַּסֶּכְתָּא הַזֹּאת. הָרַמְבַּ"ם:
(יט) וּבַגְּמָרָא, פְּשִׁיטָא דְּאֵין בּוֹ כָּרֵת, דְּכִי כְתִיב כָּרֵת בְּאוֹכֵל מִפִּגּוּל שֶׁנִּתְפַּגֵּל בְּמַחֲשָׁבָה, כְּדִלְקַמָּן, וּמְשָׁנִינַן דְּהָכִי קָאָמַר, אִם נָתַן בְּמַחֲשָׁבָה דְחוּץ לִזְמַנּוֹ פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת, דְּמַחֲשֶׁבֶת פִּגּוּל לֹא חָיְלָא, הוֹאִיל וְלֹא שָׁרִינַן בָּשָׂר בַּאֲכִילָה:

ב. הַשּׁוֹחֵט אֶת הַזֶּבַח לִזְרֹק דָּמוֹ בַחוּץ אוֹ מִקְצָת דָּמוֹ בַחוּץ, לְהַקְטִיר אֶת אֵמוּרָיו בַּחוּץ אוֹ מִקְצָת אֵמוּרָיו בַּחוּץ, לֶאֱכֹל בְּשָׂרוֹ בַחוּץ אוֹ כַזַּיִת מִבְּשָׂרוֹ בַחוּץ אוֹ לֶאֱכֹל כַּזַּיִת מֵעוֹר הָאַלְיָה בַחוּץ, פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָרֵת. לִזְרֹק דָּמוֹ לְמָחָר אוֹ מִקְצָת דָּמוֹ לְמָחָר, לְהַקְטִיר אֵמוּרָיו לְמָחָר אוֹ מִקְצָת אֵמוּרָיו לְמָחָר, לֶאֱכֹל בְּשָׂרוֹ לְמָחָר אוֹ כַזַּיִת מִבְּשָׂרוֹ לְמָחָר אוֹ כַּזַּיִת מֵעוֹר הָאַלְיָה לְמָחָר, פִּגּוּל וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת:

ברטנורההַשּׁוֹחֵט אֶת הַזֶּבַח. שְׁלָמִים אוֹ שְׁאָר הַנֶּאֱכָלִים:
כַּזַּיִת מֵעוֹר הָאַלְיָה. הָא קָמַשְׁמַע לָן דְּעוֹר הָאַלְיָה לָאו כְּאַלְיָה דָמֵי, וְהָוֵי מְחַשֵּׁב לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל, וּלְפִיכָךְ פָּסוּל. דְּאִי כְּאַלְיָה דָמֵי, הָוֵי מְחַשֵּׁב לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר וְלֹא הָיָה פָּסוּל, כְּדִתְנַן לְקַמָּן בְּסָמוּךְ, לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל, לְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר, פָּסוּל:
וְאֵינוֹ עָנוּשׁ כָּרֵת. הָאוֹכֵל. וַאֲפִלּוּ בַּחוּץ אֵינוֹ עָנוּשׁ כָּרֵת:
לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרוֹ לְמָחָר. הָא לֵיכָּא לְאוֹקְמָא בִּשְׁלָמִים, אֶלָּא בְּתוֹדָה וְחַטָּאת. דְּאִלּוּ בִּשְׁלָמִים זְמַנּוֹ הוּא. אֲבָל לִזְרֹק דָּמוֹ אוֹ לְהַקְטִיר אֵמוּרָיו, אֲפִלּוּ בִּשְׁלָמִים הָוֵי לְמָחָר חוּץ לִזְמַנּוֹ:

עיקר תוספות יום טוב(כ) דְּהָכָא בָעוֹר שֶׁתַּחַת הָאַלְיָה עָסְקִינַן, וְהָוֵי מִידִי דְמֵיכַל. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ג. זֶה הַכְּלָל, כָּל הַשּׁוֹחֵט וְהַמְקַבֵּל וְהַמְהַלֵּךְ וְהַזּוֹרֵק, לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל, לְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר, חוּץ לִמְקוֹמוֹ, פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָרֵת. חוּץ לִזְמַנּוֹ, פִּגּוּל וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, וּבִלְבַד שֶׁיִּקְרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ:

ברטנורההַשּׁוֹחֵט וְהַמְקַבֵּל וְהַמְהַלֵּךְ וְהַזּוֹרֵק. אִם כְּשֶׁהוּא עָסוּק בְּאַחַת מֵאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת הַלָּלוּ חָשַׁב עַל הַזֶּבַח לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ דָבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל דְּהַיְנוּ הַבָּשָׂר, אוֹ לְהַקְטִיר מִמֶּנּוּ דָבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר דְּהַיְנוּ אֵמוּרִים, חוּץ לִמְקוֹמוֹ, הַבָּשָׂר אָסוּר בַּאֲכִילָה, וְהָאוֹכְלוֹ אֵינוֹ עָנוּשׁ כָּרֵת. וְאִם חָשַׁב עַל הַזֶּבַח לְאָכְלוֹ חוּץ לִזְמַנּוֹ, הַזֶּבַח פִּגּוּל, וְהָאוֹכְלוֹ אֲפִלּוּ בְתוֹךְ זְמַנּוֹ עָנוּשׁ כָּרֵת, דִּכְתִיב (ויקרא ז) וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לֹא יֵרָצֶה הַמַּקְרִיב אֹתוֹ לֹא יֵחָשֵׁב לוֹ פִּגּוּל יִהְיֶה, וּבִמְחַשֵּׁב לֶאֱכֹל מִזִּבְחוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּאוֹכֵל מִזִּבְחוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, אָמַרְתָּ, אַחַר שֶׁהֻכְשַׁר יַחֲזֹר וְיִפְסֹל, בִּתְמִיָּה. וְעוֹד, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר לֹא יֵחָשֵׁב, בְּמַחֲשָׁבָה הוּא נִפְסָל וְאֵינוֹ נִפְסָל בַּשְּׁלִישִׁי. וּמִדְּקָאָמַר קְרָא הֵאָכֹל יֵאָכֵל, דָּרְשִׁינַן דְּבִשְׁתֵּי אֲכִילוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַחַת אֲכִילַת אָדָם דְּהַיְנוּ הַבָּשָׂר, וְאַחַת אֲכִילַת מִזְבֵּחַ דְּהַיְנוּ הָאֵמוּרִין. וְעַל שְׁתֵּיהֶן הוּא אוֹמֵר לֹא יֵחָשֵׁב פִּגּוּל יִהְיֶה:
וּבִלְבַד שֶׁיִּקְרַב הַמַּתִּיר. הַדָּם שֶׁהוּא מַתִּיר:
כְּמִצְוָתוֹ. [כְּאִלּוּ הָיָה כָּשֵׁר] שֶׁלֹּא יְהֵא בוֹ פְּסוּל אַחֵר. אֲבָל אִם יֵשׁ בּוֹ פְּסוּל מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת, יָצָא מִידֵי פִּגּוּל, כְּדִמְפָרֵשׁ וְאָזֵיל. דְּגַבֵּי פִּגּוּל כְּתִיב לֹא יֵרָצֶה, כְּדִכְתִיב גַּבֵּי כָּשֵׁר, לוֹמַר לָךְ כְּהַרְצָאַת כָּשֵׁר כָּךְ הַרְצָאַת פִּגּוּל. מָה הַרְצָאַת כָּשֵׁר לֹא קָרֵי לַהּ הַרְצָאָה אֶלָּא בַזְּרִיקָה שֶׁהִיא סוֹף אַרְבַּע עֲבוֹדוֹת הַמַּתִּירוֹת, אַף פִּגּוּל אֵינוֹ קָבוּעַ וּלְעוֹלָם הוּא תָּלוּי וְעוֹמֵד עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם שֶׁהוּא סוֹף כָּל הַמַּתִּירִין:

עיקר תוספות יום טוב(כא) וּבְרֵישׁ פֶּרֶק קַמָּא כָתַב כְּשֶׁשְּׁחָטָן בְּפֵרוּשׁ:
(כג) חוּץ לִמְקוֹמוֹ כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ מִקְּרָא:
(כב) זוֹ דִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַאֲמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, הֵן מָצִינוּ בְּזָב וְזָבָה וְשׁוֹמֶרֶת יוֹם כוּ' שֶׁהֵן בְּחֶזְקַת טָהֳרָה וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ סָתְרוּ. אָמַר לוֹ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר כוּ' לֹא יֵחָשֵׁב. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י דְּהַאי לֹא יֵחָשֵׁב לִדְרָשָׁא הִיא. דְּהָא כְתִיב לֹא יֵרָצֶה:
(כד) כָּרֵת. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ בִּגְזֵרָה שָׁוָה:
(כה) וּכְלוֹמַר שֶׁהוּא סוֹף הָעֲבוֹדוֹת. וּלְעוֹלָם בְּכָל הָעֲבוֹדוֹת תָּלוּי שֶׁיִּהְיוּ כְמִצְוָתָן. וּכְדִתְנַן לְקַמָּן:

ד. כֵּיצַד קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ. שָׁחַט בִּשְׁתִיקָה, קִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק חוּץ לִזְמַנּוֹ. אוֹ שֶׁשָּׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ, קִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק בִּשְׁתִיקָה. אוֹ שֶׁשָּׁחַט, וְקִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק חוּץ לִזְמַנּוֹ, זֶה הוּא שֶׁקָּרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ. כֵּיצַד לֹא קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ. שָׁחַט חוּץ לִמְקוֹמוֹ, קִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק חוּץ לִזְמַנּוֹ. אוֹ שֶׁשָּׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ, קִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק חוּץ לִמְקוֹמוֹ. אוֹ שֶׁשָּׁחַט, קִבֵּל, וְהִלֵּךְ, וְזָרַק, חוּץ לִמְקוֹמוֹ. הַפֶּסַח וְהַחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, קִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק חוּץ לִזְמַנּוֹ. אוֹ שֶׁשָּׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ, קִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק שֶׁלֹּא לִשְׁמָן. אוֹ שֶּׁשָּׁחַט, קִבֵּל, וְהִלֵּךְ, וְזָרַק, שֶׁלֹּא לִשְׁמָן. זֶה הוּא שֶׁלֹּא קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ:

ברטנורהבִּשְׁתִיקָה. בְּלֹא מַחֲשָׁבָה הַפּוֹסֶלֶת:
הַפֶּסַח וְהַחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן. מוֹצִיאָן מִידֵי פִּגּוּל. אֲבָל שְׁאָר זְבָחִים אֵין שֶׁלֹּא לִשְׁמָן מוֹצִיאָן מִידֵי פִּגּוּל, דְּהָא כְּשֵׁרִים הֵן בְּשֶׁלֹּא לִשְׁמָן:

עיקר תוספות יום טוב(כו) כָּל שֶׁכֵּן אִם הָיְתָה מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּמִקְצָת שֶׁהוּא כַמִּצְוָה. רְצוֹנוֹ לוֹמַר מַחֲשָׁבָה כְשֵׁרָה. הָרַמְבַּ"ם:
(כז) קִבֵּל כוּ'. אוֹ אוֹ קָתָנֵי. רַשִׁ"י:

ה. לֶאֱכֹל כַּזַּיִת בַּחוּץ וְכַזַּיִת לְמָחָר, כַּזַּיִת לְמָחָר וְכַזַּיִת בַּחוּץ, כַּחֲצִי זַיִת בַּחוּץ וְכַחֲצִי זַיִת לְמָחָר, כַּחֲצִי זַיִת לְמָחָר וְכַחֲצִי זַיִת בַּחוּץ, פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָרֵת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, זֶה הַכְּלָל, אִם מַחֲשֶׁבֶת הַזְּמָן קָדְמָה לְמַחֲשֶׁבֶת הַמָּקוֹם, פִּגּוּל וְחַיָּבִים עָלָיו כָּרֵת. וְאִם מַחֲשֶׁבֶת הַמָּקוֹם קָדְמָה לְמַחֲשֶׁבֶת הַזְּמָן, פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָרֵת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים זֶה וָזֶה פָסוּל וְאֵין בּוֹ כָרֵת. לֶאֱכֹל כַּחֲצִי זַיִת וּלְהַקְטִיר כַּחֲצִי זַיִת, כָּשֵׁר, שֶׁאֵין אֲכִילָה וְהַקְטָרָה מִצְטָרְפִין:

ברטנורהלֶאֱכֹל כַּזַּיִת בַּחוּץ וְכַזַּיִת לְמָחָר. הַיְנוּ הַךְ דַּאֲמַרַן, אֶלָּא דְרֵישָׁא אַיְרֵי בִּשְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת, שֶׁשָּׁחַט עַל מְנָת לֶאֱכֹל כַּזַּיִת בַּחוּץ, וְקִבֵּל עַל מְנָת לֶאֱכֹל כַּזַּיִת לְמָחָר. וְכָאן בַּעֲבוֹדָה אַחַת, שֶׁשָּׁחַט עַל מְנָת לֶאֱכֹל כַּזַּיִת לְמָחָר וְכַזַּיִת בַּחוּץ:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כוּ'. אַכֻּלַּהּ מַתְנִיתִין פָּלֵיג. דְּלֵית לֵיהּ דְּמַחֲשֶׁבֶת שְׁאָר פְּסוּלִים מוֹצִיאָה מִידֵי פִּגּוּל, אֶלָּא אִם כֵּן קָדַם פְּסוּלוֹ לְפִגּוּלוֹ. וּבַעֲבוֹדָה אַחַת נַמִּי פָּלֵיג, דְּאִית לֵיהּ תְּפֹס לְשׁוֹן רִאשׁוֹן. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
לֶאֱכֹל כַּחֲצִי זַיִת וּלְהַקְטִיר כַּחֲצִי זַיִת. וּשְׁנֵיהֶן חוּץ לִזְמַנּוֹ אוֹ חוּץ לִמְקוֹמוֹ:
כָּשֵׁר שֶׁאֵין אֲכִילָה וְהַקְטָרָה מִצְטָרְפִין. לְפָסְלוֹ. דְּהָכָא לֵיכָּא שִׁעוּרָא וְהָכָא לֵיכָּא שִׁעוּרָא:

עיקר תוספות יום טוב(כח) אָמַר רַבִּי יְהוּדָה. וְהָרַ"ב הֶעְתִּיק רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. וְכֵן לְשׁוֹן רַשִׁ"י. וְהוּא נָכוֹן, דְּהָא פָלֵיג. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כט) וְהַיְנוּ דְקָתָנֵי זֶה הַכְּלָל. גְּמָרָא:
(ל) לֶאֱכֹל כוּ'. אַף עַל גַּב דְּמֵרֵישָׁא לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל כוּ' שָׁמְעִינַן הָא, דְּהַשְׁתָּא לֶאֱכֹל וְלֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל לֹא מִצְטָרֵף, לֶאֱכֹל וּלְהַקְטִיר מִבַּעְיָא. אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא הָתָם הוּא דְּלָאו כִּי אוֹרְחֵיהּ מְחַשֵּׁב, אֲבָל הָכָא דִּבְהַאי כִּי אוֹרְחֵיהּ וּבְהַאי כִּי אוֹרְחֵיהּ אֵימָא לִצְטָרֵף, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא:

גמרא זבחים י״ט ב: ג׳-י״א

וְשֶׁלֹּא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. אַתְיָא חֻקָּה חֻקָּה מִמְחוּסַר בְּגָדִים. תָּנוּ רַבָּנָן כֹּהֵן גָדוֹל שֶׁלֹא טָבַל וְשֶׁלֹּא קִדֵשׁ בֵּין בֶּגֶד לְבֶגֶד וּבֵין עֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה וְעָבַד עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה וְאֶחָד כֹּהֵן גָּדוֹל וְאֶחָד כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁלֹּא קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו שַׁחֲרִית וְעָבַד עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה. אָמַר לֵיהּ רַב אָסֵי לְרִבִּי יוֹחָנָן מִכְדִי חָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִדּוּשִׁין דְאוֹרַיְתָא וְחֻקָּה כְּתִיב בְּהוּ לִיעַכְּבוּ. אָמַר לֵיהּ אָמַר קְרָא וּלְבֵשָׁם לְבִישָׁה מְעַכֶּבֶת וְאֵין דָבָר אַחֵר מְעַכֵּב. צָהֲבוּ פָּנָיו אָמַר לֵיהּ וָי''ו אַאוּפְתָא כָּתַבְתִּי לָךְ אִי הָכִי דְצַפְרָא נָמֵי. אָמַר חִזְקִיָה אָמַר קְרָא (שמות ל) וְהָיְתָה לָהֶם חָק עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ לְדוֹרוֹתָם דָבָר הַמְעַכֵּב בְּזַרְעוֹ מְעַכֵּב בּוֹ דָבָר שֶׁאֵינוֹ מְעַכֵּב בְּזַרְעוֹ אֵינוֹ מְעַכֵּב בּוֹ. רִבִּי יוֹנָתָן אָמַר מֵהָכָא (שם מ) וְרָחֲצוּ מִמֶּנּוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו דָּבָר הַמְעַכֵּב בְּבָנָיו מְעַכֵּב בּוֹ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְעַכֵּב בְּבָנָיו אֵינוֹ מְעַכֵּב בּוֹ. רִבִּי יוֹנָתָן מָאי טַעְמָא לֹא אָמַר מִדְּחִזְקִיָּה אָמַר לָךְ הַהוּא לְדוֹרוֹת הוּא דִכְתִיב וְאִידָךְ מַאי טַעְמָא לֹא אָמַר מֵהַאי מִיבְעֵי לֵיהּ לְכִדְרִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא דְאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא כָּל כִּיוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְדֵי לְקַדֵּשׁ אַרְבָּעָה כֹּהֲנִים מִמֶּנּוּ אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ שֶׁנֶאֱמַר וְרָחֲצוּ מִמֶּנּוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו:

רש״יאתיא חוקה חוקה - מה להלן אם עבד חילל אף כאן אם עבד חילל:
כהן גדול כו' - כגון בחמש עבודות של יום הכפורים דילפינן בסדר יומא (דף לב.) שהוא משנה מבגדי זהב לבגדי לבן ומבגדי לבן לבגדי זהב וצריך לכל חילוף טבילה ושני קידושין מן המקרא אם לא טבל ולא קידש עבודתו כשרה:
שחרית - בין ביום הכפורים בין בכל השנה עבודתו פסולה כדילפינן חוקה חוקה ממחוסר בגדים:
דאורייתא - דכתיב ורחץ את בשרו במים ולבשם והתם יליף לכולה מילתא:
וחוקה כתיב בהו - לאחר שגמר כל הפרשה כתיב והיתה להם לחוקת עולם בחדש השביעי בעשור וגו':
אמר קרא ולבשם - שינה הכתוב בלבישה לעכב דכתיב ילבש ולבשם ולהכי כתיב הכא עכובא למעוטי עכובא דחוקה דלא קיימא אהאי קרא דאיירי ברחיצה ולבישה אלא אשאר (שני) דברים האמורים בפרשה:
ואין דבר אחר - בפסוק זה מעכב:
צהבו פניו - של ר' אסי מפני שמחה כסבור טעם הגון שמע:
וי"ו אאופתא כתיבי לך - כתבתי לך וי"ו על הבקעת אות שאין ניכרת בה מפני שורות הבקעת שמפסיקות בה הפסקות הרבה לשון אחר השורות עצמו קרי להו ווי"ן שדומין לה כלומר אין זה טעם דאיכא לאקשויי א"כ אפילו קדוש של שחרית [של יוה"כ] נמי לא לעכב ביה דהא אימעוט ביום הכפורים מולבשם:
והיתה להם לחק עולם - בקידוש כתיב:
בזרעו - בכהנים הדיוטים דהיינו קידוש שבשעת כניסה שנוהג בכל הכהנים מעכבא באהרן ביום הכפורים דהא חוקה כתיב:
לדורות הוא דכתיב - אזהרה לנהוג חוקה זו לזרעו אחריו ולאו להיקשא אתא:
שאין בו - שאין מחזיק מים כשיעור ארבע קידושין:
משה ואהרן - תרין ובניו תרין שאף משה כהן היה בשבעת ימי המילואים ואע"ג דלא כהנו בבת אחת מיהו קרא להכי מידריש:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץב שנינו במשנה: ושלא רחוץ ידים ורגלים פוסל עבודה. מנין? אתיא [בא נלמד הדבר] בגזירה שווה "חקה" "חקה" ממחוסר בגדים, שמחלל עבודה (ראה לעיל זבחים יז,ב).
תנו רבנן [שנו חכמים]: כהן גדול שלא טבל ושלא קידש ידיו ורגליו ביום הכיפורים בין בגד לבגד כשהוא מחליף מבגדי זהב לבגדי לבן לצורך העבודות הנעשות בהיכל, וכשהוא חוזר ולובש בגדי זהב לעבודות הנעשות בחוץ, ובין עבודה לעבודה, ועבד — עבודתו כשרה. אבל אחד כהן גדול ואחד כהן הדיוט שלא קידש ידיו ורגליו תחילה בשחרית ועבד בלי קידוש — עבודתו פסולה.
אמר ליה [לו] רב אסי לר' יוחנן: מכדי [הרי] חמש טבילות ועשרה קדושין שעושה כהן גדול ביום הכיפורים דאורייתא [מן התורה הן], ו"חקה" כתיב בהו [נאמר בהם] (ויקרא טז, לד) — ליעכבו [שיעכבו] ושיפסלו את העבודה אם לא עשאם!
אמר ליה [לו], אמר קרא [הכתוב] בפרשת יום הכיפורים: "ולבשם" (ויקרא טז, ד), לומר: לבישה של בגדים הראויים מעכבת, ואין דבר אחר מעכב.
צהבו (האירו) פניו של רב אסי, ששמח בתשובה הזו. אמר ליה [לו]: וי"ו אאופתא כתבי [על גזר עץ כתבתי] לך כלומר, לא אמרתי לך הסבר שיש בו ממש, כי אי הכי [אם כך] שרק לבישת בגדים מעכבת, דצפרא נמי [קידוש של שחרית של יום הכיפורים גם כן] לא היה צריך לעכב, ובברייתא נאמר שהוא מעכב.
ומביאים לכך תשובה ממה שאמר חזקיה: אמר קרא [הכתוב] לענין קידוש ידים ורגלים: "והיתה להם חק עולם לו (לאהרן, הכהן הגדול) ולזרעו לדרתם" (שמות ל, כא), להשוות את אהרן לבניו, ולומר: דבר המעכב בענין זה בזרעו (שאר הכהנים) והוא קידוש של שחרית — מעכב בו בכהן הגדול בעבודת יום הכיפורים, דבר שאינו מעכב בזרעו — אין מעכב בו, ולפיכך, קידוש בין בגד לבגד ובין עבודה לעבודה, שאין בו צורך בשאר הכהנים — אינו פוסל אף בכהן הגדול.
ר' יונתן אמר, מהכא [מכאן] יש ללמוד דבר זה, שנאמר בכיור: "ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו" (שמות מ, לא), לומר: דבר המעכב בבניו מעכב בו, דבר שאינו מעכב בבניו אין מעכב בו.
ושואלים: ר' יונתן מאי טעמא [מה טעם] לא אמר מהכתוב שאמר חזקיה? ומשיבים, אמר [יכול היה לומר] לך: ההוא אותו כתוב "והיתה לו חק עולם לו ולזרעו לדורותם", כדי ללמד שדין זה נוהג לדורות הוא דכתיב [שנאמר], לא רק באהרן ובבניו המוזכרים באותו פסוק, אלא בכל זרעו לדורות, ולא לשם היקש בין זרעו לבינו.
ואידך מאי טעמא [והאחר חזקיה מה טעם] לא אמר מהאי [מזו] שהביא ר' יונתן? ומשיבים: מיבעי ליה [נצרך לו] הפסוק הזה לכמו שהסבירו ר' יוסי בר' חנינא, שאמר ר' יוסי בר' חנינא: כל כיור שאין בו מים כדי לקדש ארבעה כהנים ממנו — אין מקדשין בו, שנאמר: "ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו", ומכאן שהיו בו מים כדי שיוכלו לרחוץ ממנו ארבעה: משה ואהרן — שניים, ו"בניו" — שניים.

זוהר ספר הזהר, נח ל״ג

וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה מִכָּאן וּלְהָלְאָה יְהֵא לְכוֹן דְּיוּקָנִין דִּבְנֵי נְשָׁא דְּהָא בְּקַדְּמִיתָא לָאו הֲווּ דְּיוּקָנִין דִּבְנֵי נְשָׁא, תָּא חָזֵי בְּקַדְּמִיתָא כְּתִיב (שם ט') בְּצֶלֶם אֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם, וּכְתִיב (שם ה') בִּדְמוּת אֱלֹקִים עָשָׂה אוֹתוֹ כֵּיוָן דְּחָטוּ אִשְׁתַּנּוּ דְּיוּקְנַיְהוּ מֵהַהוּא דְּיוּקָנָא עִלָּאָה וְאִתְהַפָּכוּ אִנּוּן לְמִדְחָל מִקַּמֵי חֵיוָן בְּרָא, בְּקַדְּמִיתָא כָּל בְּרִיָן דְּעָלְמָא זָקְפָן עַיְנִין וַחֲמָאָן דְּיוּקָנָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה וְזָעָאן וְדָחֲלִין מִקַּמֵּיהּ כֵּיוָן דְּחָטוּ אִתְהַפַּךְ דְּיוּקְנַיְהוּ מֵעֵינַיְהוּ לִדְיוּקָנָא אָחֳרָא וְאִתְהַפַּךְ דִּבְנֵי נְשָׁא זָעִין וְדָחֲלִין קַמֵּי שְׁאָר בְּרִיָּן, תָּא חָזֵי כָּל אִנּוּן בְּנֵי נְשָׁא דְּלָא חַטָּאָן קַמֵּי מָארֵיהוֹן וְלָא עָבְרִין עַל פִּקּוֹדֵי אוֹרַיְתָא זִיו דְּיוּקָנָא דִּלְהוֹן לָא אִשְׁתַּנֵּי מֵחֵיזוּ דִּדְיוּקָנָא עִלָּאָה וְכָל בְּרִיָּן דְּעָלְמָא זָעִין וְדָחֲלִין קַמֵּיהּ, וּבְשַׁעְתָּא דִּבְנֵי נְשָׁא עָבְרִין עַל פִּתְגָמֵי אוֹרַיְתָא אִתְחַלַּף דְּיוּקָנָא דִּלְהוֹן וְכֻלְּהוּ זָעִין וְדָחֲלִין מִקַּמֵּי בְּרִיָּן אָחֳרָנִין בְּגִין דְּאִתְחַלַּף דְּיוּקָנָא עִלָּאָה וְאִתְעֲבַר מִנַּיְהוּ וּכְדֵין שָׁלְטֵי בְּהוּ חֵיוַת בְּרָא דְּהָא לָא חָמוּ בְּהוּ הַהוּא דְּיוּקָנָא עִלָּאָה כִּדְקָחֲזֵי, וְעַל כָּךְ הַשְׁתָּא כֵּיוָן דְּעָלְמָא אִתְחַדַּשׁ כְּמִלְקַדְּמִין בָּרִיךְ לוֹן בְּרָכָה דָּא וְשַׁלִּיט לוֹן עַל כֹּלָּא כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר וְכָל דְּגֵי הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ, וַאֲפִלּוּ נוּנֵי יַמָּא, רַבִּי חִיָּא אָמַר בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ מִקַּדְמַת דְּנָא, דְּכַד בָּרָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא מָסַר כֹּלָּא בְּיָדְהוֹן דִּכְתִיב וּרְדוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְגוֹ':

תרגום הזוהרוּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה. הַיְנוּ שֶׁמִּכָּאן וּלְהָלְאָה, יִהְיֶה לָכֶם צוּרוֹת בְּנֵי אָדָם, שֶׁמֵּהֶן יְרֵאִים חַיּוֹת הַשָּׂדֶה, שֶׁהֲרֵי מִקּוֹדֶם לָכֵן, לֹא הָיוּ לָהֶם צוּרוֹת בְּנֵי אָדָם. בֹּא וּרְאֵה, מִתְּחִלָּה כָּתוּב, בְּצֶלֶם אֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם, וְכָתוּב בִּדְמוּת אֱלֹקִים עָשָׂה אוֹתוֹ. כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ, נִשְׁתַּנּוּ צוּרוֹתֵיהֶם מֵאוֹתָהּ צוּרָה הָעֶלְיוֹנָה, וְנֶהְפְּכוּ הֵם, לִירָא מִפְּנֵי חַיּוֹת הַשָּׂדֶה. מִתְּחִלָּה כָּל בְּרִיּוֹת הָעוֹלָם נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וְרָאוּ צוּרָה קְדוֹשָׁה עֶלְיוֹנָה זָעוּ וּפָחֲדוּ מִפָּנֶיהָ. כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ, נֶהְפַּךְ צוּרָתָם לְעֵינֵיהֶם שֶׁל הַחַיּוֹת לְצוּרָה אַחֶרֶת, וְעַל כֵּן נֶהְפָּךְ, אֲשֶׁר בְּנֵי הָאָדָם זָעִים וּמְפַחֲדִים מִפְּנֵי שְׁאָר הַבְּרִיּוֹת. בֹּא וּרְאֵה כָּל אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁלֹּא חָטְאוּ לִפְנֵי רִבּוֹנָם, וְלֹא עָבְרוּ עַל מִצְוֹת הַתּוֹרָה, זִיו צוּרָתָם, אֵינוֹ מִשְׁתַּנָּה מֵהַמַּרְאֶה שֶׁל צוּרָה הָעֶלְיוֹנָה וְכָל בְּרִיּוֹת הָעוֹלָם זָעִים וּמְפַחֲדִים מִפָּנֶיהָ, וּבְשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה מִתְחַלֶּפֶת צוּרָתָם, וְכֻלָּם זָעִים וּמְפַחֲדִים מִפְּנֵי בְּרִיּוֹת אֲחֵרוֹת. מִשּׁוּם שֶׁנִּתְחַלְּפָה צוּרָה הָעֶלְיוֹנָה וְנֶעֱבְרָה מֵהֶם, וְאָז שׁוֹלְטִים בָּהֶם חַיּוֹת הַשָּׂדֶה. כִּי אֵינָם רוֹאִים בָּהֶם אוֹתָהּ צוּרָה הָעֶלְיוֹנָה כָּרָאוּי. וְעַל כֵּן עַתָּה כְּשֶׁיָּצְאוּ מִן הַתֵּבָה, כֵּיוָן שֶׁהָעוֹלָם נִתְחַדֵּשׁ כְּבַתְּחִלָּה, בֵּרַךְ אוֹתָם בְּרָכָה זוֹ, וְהִמְשִׁיל אוֹתָם עַל כָּל הַבְּרִיּוֹת, וַאֲפִלּוּ עַל דְּגֵי הַיָּם. כְּמּוֹ שֶׁכָּתוּב, וְכָל דְּגֵי הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ. רַבִּי חִיָּא אָמַר, בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ, מִקּוֹדֶם לָכֵן, כִּי כְּשֶׁבָּרָא הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם מָסַר הַכֹּל בִּידֵיהֶם, שֶׁכָּתוּב וְיִרְדוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְגוֹ'.

הלכה פסוקה אבן העזר כ״א: א׳

א. צָרִיךְ אָדָם לְהִתְרַחֵק מֵהַנָשִׁים מְאֹד מְאֹד וְאָסוּר לִקְרוֹץ בְּיָדוֹ אוֹ בְּרַגְלָיו וְלִרְמוֹז בְּעֵינָיו לְאַחַת מֵהָעֲרָיוֹת וְאָסוּר לִשְׂחוֹק עִמָּהּ לְהָקֵל רֹאשׁוֹ כְּנֶגְדָּהּ אוֹ לְהַבִּיט בְּיָפְיָהּ:

ב. אֵין שׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹם אִשָּׁה כְּלָל:

ג. הַמְחַבֵּק וּמְנַשֵּׁק אַחַת מֵהָעֲרָיוֹת שֶׁאֵין לִבּוֹ נוֹקְפוֹ כְּגוֹן אֲחוֹתוֹ הַגְּדוֹלָה וַאֲחוֹת אָבִיו הֲרֵי זֶה מְגוּנֶה בְּיוֹתֵר וּדְבַר אִיסוּר הוּא וּמַעֲשֵׂה טִפְּשִׁים שֶׁאֵין קְרֵבִין לְעֶרְוָה כְּלַל חוּץ מֵהָאַב לְבִתּוֹ וְהָאֵם לִבְנָהּ:

ד. אָסוּר לְהִתְיַחֵד עִם עֶרְוָה מֵהָעֲרָיוֹת בֵּין זְקֵנָה בֵּין יַלְדָה שֶׁדָּבָר זֶה גוֹרֵם לְגַלּוֹת עֶרְוָה חוּץ מֵהָאֵם עִם בְּנָהּ וְהָאַב עִם בִּתּוֹ:

ה. דָוִד וּבֵית דִּינוֹ גָזְרוּ עַל יִחוּד פְּנוּיָה וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָה עֶרְוָה:

ו. כָּל הַמִתְיַחֵד עִם אִשָׁה שֶׁאָסוּר לְהִתְיַחֵד עִמָהּ בֵּין יִשְׂרָאֵלִית בֵּין גוֹיָה מַכִּין שְׁנֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת וּמַכְרִיזִין עֲלֵיהֶם חוּץ מֵאֵשֶׁת אִישׁ:

מוסר שערי קדושה, חלק ב א׳: ג׳-ד׳

כָּל הַנָּאוֹת וְטוֹבוֹת הָעוֹלָם הַזֶה הֶבֶל הֵמָה מַעֲשֵׂה תַּעְתּוּעִים וְלָמָה תִּתְגָאֶה עַל הַבְּרִיוֹת. אִם בְּקוֹמָה זְקוּפָה כֻּלָם נִבְרְאוּ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים כָּמוֹךָ. וְאִם בְּמִשְׁפָּחָה כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וְאִם בְּעוֹשֶׁר כַּמָה רֵיקִים וּפוֹחֲזִים מִמְּךָ עֲשִּׁירִים יוֹתֵר מִמְּךָ. וְעוֹד כִי ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר וְאַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ כִּי אוּלַי עוֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ. וְאִם בְּשְׂרָרָה וְכָבוֹד כַּמָּה בִּזוּיֵי הַמִּשְׁפָּחָה שׁוֹלְטִים בָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ל) תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ. וְעוֹד כִּי הָעוֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו וְהוּא מַשְׁפִּיל גֵאִים עֲדֵי אָרֶץ. וְאִם בְּחָכְמָה כַּמָּה חֲכָמִים גְּדוֹלִים נִטְרְדוּ מֵהָעוֹלָם הַזֶה וּמֵהָעוֹלָם הַבָּא כְּעִנְיַן דּוֹאֵג וַאֲחִיתוֹפֶל וְיָרָבְעָם וּבְיָדוֹ יִתְבָּרַךְ לְהָסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטַעַם זְקֵנִים יִקָח וְאַל יִתְהַלֵל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ. וְאֵיךְ תִתְגָאֶה וּתְחִלָתָךְ נוֹלַדְתָּ מִטִפָּה סְרוּחָה וּמִמַּעֲבַר הַשֶּׁתֶן נִכְנַסְתָּ וְיָצָאתָ. בּוּשָׁה וּכְלִימָה אַתָּה בְּחַיֶיךָ רִמָה וְתוֹלֵעָה בְּמוֹתָךְ וְאַף כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב וְהָיָה כְּלֹא הָיָה. וְאֵיךְ תִּכְעוֹס עַל זוּלָתְךָ וְלֹא תִּכְעוֹס עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ טוֹרֵף נַפְשְׁךָ בְּאַפֶּךָ וְעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה בְּכַעֲסָךְ וְאַתָּה מַכְעִיס אֶת קוֹנָךְ וְעָתִיד לִפָּרַע מִמָּךְ. וְאֵיךְ תַּקְפִּיד עַל הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶה וְסוֹפָךְ לָמוּת וְרוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנוּ וְלֹא יַכִּירֶנוּ עוֹד מְקוֹמוֹ רוֹאָיו יֹאמְרוּ אַיוֹ. וְאֵיךְ תִּתְעַצֵב עַל עוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָךְ וְלֹא תִּתְעַצֵב עַל פְּרִידַת נַפְשְׁךָ מִגּוּפָךְ בְּרֶתֶת וְזִיעַ וְאֵימָה חֲשֵׁכָה נוֹפֶלֶת עָלָיו. וְאֵיךְ תַּחֲמוֹד לִצְבּוֹר זָהָב וְלִבְנוֹת בָּתִּים וַעֲלִיוֹת מְרוּוָחִים וְהוּא לִקְבָרוֹת יוּבָל אַמָה עַל אַמָה בְּרוּם אַמָה בְּאֶרֶץ תַּחְתִּית וּמְאוּמָה אֵין בְּיָדָךְ וְעָזַבְתָּ לַאֲחֵרִים חֵילָךְ וְלָמָה תִּיגַע לְהַעֲשִׁיר וְהַכֹּל תָּלוּי בְּמַזָל אֲפִלּוּ סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבְּהֵיכָל:

הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים

הצטרפו אלינו

עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.

השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!

לתרומה לעמותה

שמע בחצות תהילים ישראל שמות לרפואה מילוי משאלות עילוי נשמה

הערוץ של הרב ביוטיוב