חק לישראל - פרשת פקודי יום חמישי

א. שְׁתֵּי מִדּוֹת שֶׁל יָבֵשׁ הָיוּ בַמִּקְדָּשׁ, עִשָּׂרוֹן, וַחֲצִי עִשָּׂרוֹן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, עִשָּׂרוֹן, עִשָּׂרוֹן, וַחֲצִי עִשָּׂרוֹן. עִשָּׂרוֹן מֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ, שֶׁבּוֹ הָיָה מוֹדֵד לְכָל הַמְּנָחוֹת. לֹא הָיָה מוֹדֵד, לֹא בְשֶׁל שְׁלשָׁה לְפַר, וְלֹא בְשֶׁל שְׁנַיִם לְאַיִל, אֶלָּא מוֹדְדָן עֶשְׂרוֹנוֹת. חֲצִי עִשָּׂרוֹן מֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ, שֶׁבּוֹ הָיָה מוֹדֵד חֲבִתֵּי כֹהֵן גָּדוֹל, מֶחֱצָה בַּבֹּקֶר וּמֶחֱצָה בֵּין הָעַרְבָּיִם:

ברטנורהשְׁתֵּי מִדּוֹת. עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן וַחֲצִי עִשָּׂרוֹן. שְׁתֵּי מִדּוֹת שֶׁל עִשָּׂרוֹן הָיוּ, אַחַת מוֹדְדִים אוֹתָהּ גְּדוּשָׁה, שֶׁהָיְתָה קְטַנָּה וְלֹא הָיְתָה מַחְזֶקֶת כְּשֶׁהִיא גְּדוּשָׁה אֶלָּא עִשָּׂרוֹן, כְּשִׁעוּר חֲבֶרְתָּהּ כְּשֶׁהִיא מְחוּקָה. דְּרַבִּי מֵאִיר גָּמַר מִקְּרָא דִּכְתִיב (במדבר כח) עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, דִּשְׁתֵּי עֶשְׂרוֹנוֹת הָיוּ שָׁם, וְאִי שְׁתֵּיהֶן שָׁווֹת הַוְיָא לְהוּ מִדָּה אַחַת. אֶלָּא אַחַת מְחוּקָה וְאַחַת גְּדוּשָׁה. גְּדוּשָׁה שֶׁבָּהּ הָיָה מוֹדֵד לְכָל הַמְּנָחוֹת, מְחוּקָה שֶׁבָּהּ הָיָה מוֹדֵד לַחֲבִתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא עִשָּׂרוֹן אֶחָד, דִּכְתִיב (שם כט) וְעִשָּׂרוֹן אֶחָד לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, וְאוֹתוֹ עִשָּׂרוֹן מָחוּק הָיָה, וּבוֹ הָיוּ מוֹדְדִים לְכָל הַמְּנָחוֹת. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
לֹא בְשֶׁל שְׁלֹשָׁה לְפַר. לְמִנְחַת נְסָכִים שֶׁל פַּר דִּכְתִיב בֵּיהּ (שם כח) וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר הָאֶחָד, לֹא הָיוּ מוֹדְדִין בְּמִדָּה אַחַת שֶׁתְּהֵא מַחְזֶקֶת שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים, שֶׁלֹּא הָיְתָה שָׁם מִדָּה גְּדוֹלָה מֵעִשָּׂרוֹן:
אֶלָּא מוֹדְדָן עֶשְׂרוֹנוֹת. כָּל עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן בִּפְנֵי עַצְמוֹ:
הָכִי גָּרְסִינַן חֲצִי עִשָּׂרוֹן מֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ, שֶׁבּוֹ הָיָה מוֹדֵד לַחֲבִתֵּי כֹהֵן גָּדוֹל. וְהָכִי פֵּרוּשָׁא, לַחֲבִתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל, מֵבִיא מִבֵּיתוֹ עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם, וְחוֹצֵהוּ בַּחֲצִי עִשָּׂרוֹן שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ, וְלָשׁ כָּל חֲצִי עִשָּׂרוֹן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעוֹשֶׂה מִכָּל חֲצִי עִשָּׂרוֹן שֵׁשׁ חַלּוֹת, שֶׁהֵן לִשְׁנֵי חֲצָאֵי עִשָּׂרוֹן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת, וְאוֹפֶה כֻּלָּן בְּיַחַד, וְאַחַר כָּךְ מְחַלֵּק כָּל חַלָּה לִשְׁנַיִם וּמַקְרִיב שְׁנֵים עָשָׂר חֲצָאִין בַּבֹּקֶר, וּשְׁנֵים עָשָׂר חֲצָאִין בָּעֶרֶב. וְקֹדֶם שֶׁיַּקְרִיב פּוֹתֵת אוֹתָן לְפִתִּין כַּזַּיִת, וְכוֹפֵל כָּל פְּתִיתָה לִשְׁנַיִם, וְאֵינוֹ מַבְדִּיל. אֲבָל פְּתִיתַת כָּל שְׁאָר מְנָחוֹת אַף עַל פִּי שֶׁפִּתִּין שֶׁלָּהֶן כַּזַּיִת, כּוֹפֵל אוֹתָן לִשְׁנַיִם וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה וּמַבְדִּיל, כְּדִתְנַן לְעֵיל בְּפֶרֶק ו':

ב. שֶׁבַע מִדּוֹת שֶׁל לַח הָיוּ בַמִּקְדָּשׁ. הִין, וַחֲצִי הַהִין, וּשְׁלִישִׁית הַהִין, וּרְבִיעִית הַהִין, לֹג, וַחֲצִי לֹג, וּרְבִיעִית לֹג. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר, שְׁנָתוֹת הָיוּ בַהִין, עַד כָּאן לְפַר, עַד כָּאן לְאַיִל, עַד כָּאן לְכֶבֶשׂ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לֹא הָיָה שָׁם הִין, וְכִי מֶה הָיָה הַהִין מְשַׁמֵּשׁ. אֶלָּא מִדָּה יְתֵרָה שֶׁל לֹג וּמֶחֱצָה הָיְתָה, שֶׁבָּהּ הָיָה מוֹדֵד לְמִנְחַת כֹּהֵן גָּדוֹל, לֹג וּמֶחֱצָה בַּבֹּקֶר וְלֹג וּמֶחֱצָה בֵּין הָעַרְבָּיִם:

ברטנורהשְׁנָתוֹת הָיוּ בַהִין. לֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא הִין, וּבוֹ הָיוּ סִימָנִים מַסְמְרוֹת אוֹ פְּגִימוֹת:
עַד כָּאן לְפַר. חֲצִי הַהִין:
עַד כָּאן לְאַיִל. שְׁלִישִׁית הַהִין:
וְעַד כָּאן לְכֶבֶשׂ. רְבִיעִית הַהִין. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
וְכִי מֶה הָיָה הַהִין מְשַׁמֵּשׁ. שֶׁלֹּא הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה צָרִיךְ לְהִין שָׁלֵם, שֶׁלְּעוֹלָם לֹא נִצְטָרְכוּ לַהִין אֶלָּא בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה בִּימֵי מֹשֶׁה וְאוֹתוֹ שֶׁמֶן עֲדַיִן הוּא קַיָּם וְעוֹמֵד, וְאִם כֵּן לֹא הָיוּ צְרִיכִים לַהִין:
אֶלָּא מִדָּה יְתֵרָה. הָיְתָה שָׁם לְהַשְׁלִים הַשֶּׁבַע מִדּוֹת:
לְמִנְחַת כֹּהֵן גָּדוֹל. הָיוּ לָהּ שְׁלֹשָׁה לֻגִּין שֶׁמֶן, לֹג וּמֶחֱצָה שַׁחֲרִית וְלֹג וּמֶחֱצָה בֵּין הָעַרְבַּיִם:

ג. רְבִיעִית מֶה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת. רְבִיעִית מַיִם לִמְצֹרָע, וּרְבִיעִית שֶׁמֶן לְנָזִיר. חֲצִי לֹג מֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ. חֲצִי לֹג מַיִם לְסוֹטָה. וַחֲצִי לֹג שֶׁמֶן לְתוֹדָה. וּבַלֹּג הָיָה מוֹדֵד לְכָל הַמְּנָחוֹת. אֲפִלּוּ מִנְחָה שֶׁל שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן, נוֹתֵן לָהּ שִׁשִּׁים לֹג. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, אֲפִלּוּ מִנְחָה שֶׁל שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן, אֵין לָהּ אֶלָּא לֻגָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד), לְמִנְחָה וְלֹג שָׁמֶן. שִׁשָּׁה לְפַר, אַרְבָּעָה לְאַיִל, שְׁלשָׁה לְכֶבֶשׂ, שְׁלשָׁה וּמֶחֱצָה לַמְּנוֹרָה, מֵחֲצִי לֹג לְכָל נֵר:

ברטנורהרְבִיעִית מַיִם לִמְצֹרָע. דִּכְתִיב (ויקרא יד) וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאֶחָת אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם חַיִּים, לְמַיִם שֶׁדַּם הַצִּפּוֹר נִרְאֶה בָּהֶם, וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים רְבִיעִית הַלֹּג:
רְבִיעִית שֶׁמֶן לְנָזִיר. לְלֶחֶם נְזִירוּת. וּרְבִיעִית לֹא קַדִּישׁ לִהְיוֹת כְּלִי שָׁרֵת מִשּׁוּם רְבִיעִית מַיִם שֶׁל מְצֹרָע, דְּהָא חוּץ הוּא. וְלֹא מִשּׁוּם לֶחֶם שֶׁל נָזִיר, דְּאֵין לֶחֶם שֶׁל נָזִיר קָדוֹשׁ אֶלָּא בִּשְׁחִיטַת הַזֶּבַח. אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁבָּהּ הָיָה מוֹדֵד לַחֲבִתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל רְבִיעִית שֶׁמֶן לְכָל חַלָּה וְחַלָּה, שֶׁהֵן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת וְנִסְכֵּיהֶן שְׁלֹשָׁה לֻגִּין שֶׁמֶן:
חֲצִי לֹג מַיִם לְסוֹטָה. דִּכְתִיב (במדבר ה) וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדֹשִׁים בִּכְלִי חָרֶשׂ, חֲצִי לֹג מַיִם הָיָה מְמַלֵּא מִן הַכִּיּוֹר:
חֲצִי לֹג שֶׁמֶן לְתוֹדָה. הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, וְכֵן רְבִיעִית שֶׁל נָזִיר. וַחֲצִי לֹג נַמִּי לֹא מִשּׁוּם חֲצִי לֹג מַיִם שֶׁל סוֹטָה וַחֲצִי לֹג שֶׁמֶן שֶׁל תּוֹדָה הוּא דְּקָדוֹשׁ לִהְיוֹת כְּלִי שָׁרֵת. אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁבּוֹ מְחַלֵּק חֲצִי לֹג שֶׁמֶן לְכָל נֵר וְנֵר שֶׁל מְנוֹרָה:
אֵין לָהּ אֶלָּא לֻגָּהּ. לֹג אֶחָד לְכָל שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב:
שִׁשָּׁה לֻגִּים לְפַר. דְּהַיְנוּ חֲצִי הַהִין, כְּדִכְתִיב (שם טו) בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן חֲצִי הַהִין. וְאַרְבָּעָה לְאַיִל, דְּהַיְנוּ שְׁלִישִׁית הַהִין. וּשְׁלֹשָׁה לְכֶבֶשׂ, דְּהַיְנוּ רְבִיעִית הַהִין, שֶׁהַהִין שְׁנֵים עָשָׂר לֻגִּין:
מֵחֲצִי לֹג לְכָל נֵר. שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּתֵּן בָּהּ מִדָּתָהּ שֶׁתְּהֵא דּוֹלֶקֶת וְהוֹלֶכֶת מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר. וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים חֲצִי לֹג שֶׁמֶן לְלֵילֵי תְּקוּפַת טֵבֵת הָאֲרֻכִּים. וְכֵן הָיָה נוֹתֵן בְּכָל נֵר בְּכָל לַיְלָה. וְאִם כָּבְתָה, נִפְסְלָה אוֹתָהּ פְּתִילָה וְהַשֶּׁמֶן מִלְּהַדְלִיק בָּהֶן עוֹד, אֶלָּא מְסִירָן וְנוֹתֵן חֲצִי לֹג שֶׁמֶן אַחֵר וּפְתִילָה חֲדָשָׁה וּמַדְלִיק:

עיקר תוספות יום טוב(ד) פֵּרוּשׁ לְכָל הַחַלּוֹת וְהָרְקִיקִין:
(ה) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, כָּל מַעֲשָׂיו בְּשַׁעַר נִיקָנוֹר וְלֹא בָּעֲזָרָה:
(ו) גַּם כָּאן גָּרַס רַשִׁ"י חוּץ הוּא. וּפֵרֵשׁ שֶׁהָיָה מַשְׁקֶה אוֹתָהּ בַּחוּץ בְּשַׁעַר נִיקָנוֹר וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַכְנִיס הַמַּיִם בָּעֲזָרָה וּלְקַדְּשָׁם בִּכְלִי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ז) דְּבִשְׁחִיטַת תּוֹדָה הוּא דְּקַדְּשֵׁי. גְּמָרָא:
(ח) כָּךְ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי לְרַבִּי וְקִלְּסוֹ. וְהַתּוֹסָפוֹת תָּמְהוּ, לָמָּה הָיָה צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ הַשֶּׁמֶן בִּכְלִי שָׁרֵת:
(ט) שִׁשִּׁים לֹג. בַּגְּמָרָא יָלְפִינַן לַהּ מִקְּרָא:
(י) וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, וּכְשֶׁזָּכַר לֹג שֶׁמֶן לַמִּנְחָה אָמַר גַּם כֵּן שֶׁשִּׁשָּׁה לַפָּר כוּ', וְאֵינוֹ רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁנָּמוֹד הַנְּסָכִים בְּלֹג, אֶלָּא בַּחֲצִי הִין וּשְׁלִישִׁית וּרְבִיעִית הַהִין כְּמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ:
(יא) בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ מִקְּרָא:
(יב) וְאִם מִשְׁתַּיֵּר מִן הַשֶּׁמֶן בִּתְקוּפַת תַּמּוּז לֹא חָיְשִׁינַן. וּבַיְרוּשַׁלְמִי, דְּבַקַּיִץ הָיוּ עוֹשִׂין פְּתִילָה גַּסָּה, וּבַחֹרֶף פְּתִילָה דַּקָּה. וּמִיהוּ כְּשֶׁשִּׁעֲרוּ מִתְּחִלָּה שִׁעֲרוּ בִּפְתִילָה בֵּינוֹנִית. תּוֹסָפוֹת:

ד. מְעָרְבִין נִסְכֵּי אֵילִים בְּנִסְכֵּי פָרִים, נִסְכֵּי כְבָשִׂים בְּנִסְכֵּי כְבָשִׂים, שֶׁל יָחִיד בְּשֶׁל צִבּוּר, שֶׁל יוֹם בְּשֶׁל אָמֶשׁ. אֲבָל אֵין מְעָרְבִין נִסְכֵּי כְבָשִׂים בְּנִסְכֵּי פָרִים וְאֵילִים. וְאִם בְּלָלָן אֵלּוּ בִפְנֵי עַצְמָן וְאֵלּוּ בִפְנֵי עַצְמָן, וְנִתְעָרְבוּ, כְּשֵׁרִין. אִם עַד שֶׁלֹּא בָלַל, פָּסוּל. הַכֶּבֶשׂ הַבָּא עִם הָעֹמֶר, אַף עַל פִּי שֶׁמִּנְחָתוֹ כְפוּלָה, לֹא הָיוּ נְסָכָיו כְּפוּלִין:

ברטנורהמְעָרְבִין נִסְכֵּי פָרִים. מִנְחַת נִסְכֵּי פַּר בְּמִנְחַת נִסְכֵּי אַיִל. לְפִי שֶׁבְּלִילַת שְׁתֵּיהֶן שָׁוָה, שְׁנֵי לֻגִּים לְעִשָּׂרוֹן. דְּהָא תְּנַן לְעֵיל שִׁשָּׁה לֻגִּים לַפָּר, וְסֹלֶת הָוֵי לְהוּ שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים כְּדִכְתִיב (שם) וְהִקְרִיב עַל בֶּן הַבָּקָר מִנְחָה סֹלֶת שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן חֲצִי הַהִין, דְּהַיְנוּ שִׁשָּׁה לֻגִּין. וְלָאַיִל אַרְבָּעָה לֻגִּין, וְסֹלֶת שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאַיִל:
נִסְכֵּי כְבָשִׂים. שְׁלֹשָׁה לֻגִּין לְעִשָּׂרוֹן, דִּכְתִיב עִשָּׂרוֹן אֶחָד לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, וּכְתִיב בָּלוּל בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִית הַהִין, דְּהַיְנוּ שְׁלֹשָׁה לֻגִּין:
וְשֶׁל הַיּוֹם בְּשֶׁל אָמֶשׁ. אִם הֵבִיא אֶמֶשׁ זִבְחוֹ בְּלֹא נְסָכִים. דְּקַיְמָא לָן אָדָם מֵבִיא זִבְחוֹ הַיּוֹם וּנְסָכָיו מִכָּאן וְעַד עֲשָׂרָה יָמִים. וְאִם הַיּוֹם הֵבִיא קָרְבָּן אֶחָד וּשְׁנֵי נְסָכִים עִמּוֹ, אֶחָד בִּשְׁבִילוֹ וְאֶחָד בִּשְׁבִיל שֶׁל אֶמֶשׁ, מְעָרְבִין יַחַד אִם הַקָּרְבָּנוֹת שָׁוִין, שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם כְּבָשִׂים אוֹ אֵילִים [אוֹ פָּרִים] אוֹ פַּר וְאַיִל:
אֲבָל אֵין מְעָרְבִים נִסְכֵּי כְבָשִׂים בְּנִסְכֵּי פָרִים וְאֵילִים. לְפִי שֶׁמִּנְחַת פַּר וְאַיִל חֲרֵבָה הִיא לְגַבֵּי כְּבָשִׂים, וּבוֹלַעַת הֵימֶנָּה, וְנִמְצֵאת שֶׁל כֶּבֶשׂ חֲסֵרָה וְזוֹ יְתֵרָה:
וְאִם בְּלָלָן. שֶׁכְּבָר הָלְכָה מִצְוַת שַׁמְנָן:
כְּשֵׁרוֹת. כְּרַבָּנָן דִּפְלִיגֵי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה בְּהַקּוֹמֵץ רַבָּה וְאָמְרֵי חָרֵב שֶׁנִּתְעָרֵב בְּבָלוּל יִקְרַב:
וְאִם עַד שֶׁלֹּא בְלָלָן. נִתְעָרְבוּ:
פְּסוּלוֹת. דְּבָעִינַן רָאוּי לְבִילָה, וְלֵיכָּא, דְּחָסְרָא לַהּ שֶׁל כֶּבֶשׂ, וְשֶׁל אַיִל יְתֵרָה:
אַף עַל פִּי שֶׁמִּנְחָתוֹ כְפוּלָה. כְּדִכְתִיב בֶּאֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים, וּמִנְחָתוֹ שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים:

עיקר תוספות יום טוב(יג) הָכִי פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בַּמִּשְׁנָה לְהַסָּלְקָא דַעְתָּךְ. וּבַגְּמָרָא, וּרְמִינְהוּ וְהִקְטִירוּ, שֶׁלֹּא יְעָרֵב חֲלָבִים בַּחֲלָבִים. וּמַסִּיק דְּאִין הָכִי נַמִּי שֶׁאֵין מְעָרְבִין סֹלֶת וְשֶׁמֶן מִשּׁוּם וְהִקְטִירוּ, וּמַתְנִיתִין בְּיֵינוֹת וּבְהֻקְטַר שַׁמְנָן וְסָלְתָּן. אִי נַמִּי נִתְעָרְבוּ. דְּהַשְׁתָּא בְּיֵינוֹת לֵיכָּא מִשּׁוּם וְהִקְטִירוּ. וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם:
(יד) אֲבָל אֵין כוּ'. לְמַה שֶּׁכָּתַבְתִּי בְּסָמוּךְ, כָּתַב הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה, וְאִם תֹּאמַר מַאי שְׁנָא הָנֵי מֵהָנֵי, וְיֵשׁ לוֹמַר דְּכֵיוָן דְּאֵינָן שָׁוִין מַחְמִירִין בְּהוּ טְפֵי שֶׁאֲפִלּוּ נִתְעָרְבוּ סָלְתָּן וְשַׁמְנָן אֵין מְעָרְבִין יֵינָן כָּל זְמַן שֶׁלֹּא הֻקְטְרוּ סָלְתָּן וְשַׁמְנָן:
(טו) מַסְכִּים לְמַה שֶּׁכָּתַבְתִּי פֶּרֶק ג'‏ מִשְׁנָה ב'. וּמִיהוּ הָכָא בִּמְעָרֵב מִדַּעַת אַיְרִינַן. וְעַיֵּן שָׁם:
(טז) וְכֵן כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת. וְזֶה לְשׁוֹן הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה, אִם בְּלָלָן כוּ'‏ מִלְּתָא בְּאַפֵּי נַפְשַׁהּ הִיא דְּהָא לֹא קָאֵי אַיַּיִן דְּרֵישָׁא, אֶלָּא אַסֹּלֶת וְשֶׁמֶן. עַד כָּאן. וְהַיְנוּ אֲפִלּוּ לְהַמַּסְקָנָא שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָמוּךְ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יז) לֹא כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ מִקְּרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ברטנורהשֶׁהָיָה גוֹדְשָׁהּ בְּתוֹכָהּ. כְּשֶׁהָיָה מָחוּק הָיָה מַחֲזִיק כִּשְׁאָר עִשָּׂרוֹן גָּדוּשׁ. וּמַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר הִיא דְּאָמַר בְּרֵישׁ פִּרְקִין עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ, אֶחָד מָחוּק וְאֶחָד גָּדוּשׁ. וְלֵית הִלְכָתָא כְּוָתֵיהּ:
בֵּרוּצֵיהֶן. גָּדְשָׁן. דְּלַח נַמִּי אִיכָּא גֹּדֶשׁ פּוּרְתָא:
מִדּוֹת הַלַּח בֵּרוּצֵיהֶן קֹדֶשׁ וּמִדּוֹת הַיָּבֵשׁ בֵּרוּצֵיהֶן חֹל. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דְּהַאי תַּנָּא סָבַר מִדּוֹת הַלַּח נִמְשְׁחוּ בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ, הִלְכָּךְ שְׂפַת הַכְּלִי מְקַדְּשָׁן לַבֵּרוּצִין. מִדּוֹת הַיָּבֵשׁ נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְלֹא נִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ, הִלְכָּךְ בֵּרוּצִין שֶׁאֵינָן נוֹגְעִים מִבִּפְנִים בִּמְקוֹם מְשִׁיחָתָן לֹא קַדְּשֵׁי:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִדַּת הַלַּח קֹדֶשׁ. דְּסָבַר מִדּוֹת הַלַּח נִמְשְׁחוּ בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ:
מִדּוֹת הַיָּבֵשׁ חֹל. דְּלֹא נִמְשְׁחוּ כָּל עִקָּר. וּמִיהוּ מַה שֶּׁמּוֹדְדִים בָּהֶן קָדוֹשׁ קְדֻשַּׁת הַפֶּה. וְגַבְרָא לְמַאי דְּצָרִיךְ מְקַדֵּשׁ בַּפֶּה, בֵּרוּצִין לֹא מְקַדֵּשׁ לְהוּ דְּלֹא צְרִיכֵי לֵיהּ:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא מִשּׁוּם זֶה. רַבִּי יוֹסֵי סָבַר אִידִי וְאִידִי נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְלֹא נִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ. וְהָכָא הַיְנוּ טַעֲמָא מִשּׁוּם דְּלַח נֶעְכָּר, מַה שֶּׁבְּשׁוּלֵי הַכְּלִי כְּשֶׁמּוֹסִיפִין עָלָיו נֶעְכָּר וּמִתְעָרֵב וְנִבְלָל וְעוֹלֶה מִלְּמַעְלָה, וְנִמְצָא שֶׁכְּבָר קָדְשׁוּ הַבֵּרוּצִין בְּתוֹךְ הַכְּלִי:
וְהַיָּבֵשׁ אֵינוֹ נֶעְכָּר. אֶלָּא בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד, הִלְכָּךְ מַה שֶּׁבִּפְנִים קָדוֹשׁ וּמַה שֶּׁבַּחוּץ אֵינוֹ קָדוֹשׁ:

עיקר תוספות יום טוב(יח) וְאַף עַל גַּב דַּאֲפִלּוּ לְדִידֵיהּ נַמִּי לֵיכָּא אֶלָּא חַד גָּדוּשׁ וּמַאי כָּל הַמִּדּוֹת, הָכִי קָאָמַר, כָּל הַמְּדִידוֹת. גְּמָרָא:
(יט) בֵּרוּצֵיהֶן כוּ'. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין כַּוָּנַת הַנּוֹדֵר אֶלָּא לְמַה שֶּׁבַּכְּלִי בִּלְבַד, גְּזֵרָה שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מוֹצִיאִין מִכְּלֵי שָׁרֵת לְחֹל. גְּמָרָא. אֲבָל יָבֵשׁ דְּלֹא אָתֵי מִגּוּפֵיהּ דְּמָנָא לֹא אֲתוּ לְמֵימַר בֵּיהּ מוֹצִיאִים כוּ'. רַשִׁ"י:
(כ) בַּגְּמָרָא יָלְפִינַן לְהוּ מִקְּרָאֵי:

ברטנורהחוּץ מִן הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם. מִשּׁוּם דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת נְסָכִים (במדבר טו) לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ בִנְדָבָה. בָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, טָעוּן נְסָכִים, יָצְאוּ בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר וּפֶסַח וְחַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁהֵן בָּאִים חוֹבָה לֹא לִנְדָבָה, שֶׁאֵין טְעוּנִים נְסָכִים. יָכוֹל אַף חוֹבוֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמַת הָרֶגֶל בָּרֶגֶל כְּגוֹן עוֹלוֹת רְאִיָּה וְשַׁלְמֵי חֲגִיגָה לֹא יִהְיוּ טְעוּנוֹת נְסָכִים, תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹ בְּמֹעֲדֵיכֶם, כָּל הַבָּא בְּמוֹעֲדֵיכֶם טָעוּן נְסָכִים. וּשְׂעִירֵי חַטָּאת שֶׁבָּאִים חוֹבָה לָרֶגֶל אֵין טְעוּנִים נְסָכִים, דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת נְסָכִים וְכִי תַעֲשֶׂה בֶּן בָּקָר, בֶּן בָּקָר בַּכְּלָל הָיָה, בִּכְלַל וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה, דְּמַשְׁמַע כָּל אִשֶּׁה טָעוּן נְסָכִים חוּץ [מֵאִשֶּׁה] שֶׁמִּעֵט, וְלָמָּה יָצָא, לְהָקִישׁ אֵלָיו, מַה בֶּן בָּקָר מְיֻחָד שֶׁבָּא בְּנֶדֶר וּנְדָבָה. אַף כָּל בָּא בְּנֶדֶר וּנְדָבָה, יָצְאוּ שְׂעִירֵי הָרְגָלִים שֶׁהֵן בָּאוֹת חַטָּאוֹת, שֶׁאֵין חַטָּאת בָּא בְּנֶדֶר וּנְדָבָה, שֶׁאֵין טְעוּנוֹת נְסָכִים:
חַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ שֶׁל מְצֹרָע טְעוּנִים נְסָכִים. לְפִי שֶׁאֵינָן בָּאִים עַל חֵטְא כִּשְׁאָר חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת. וְחַטַּאת נָזִיר אֵינָהּ טְעוּנָה נְסָכִים, מִשּׁוּם דְּנָזִיר חוֹטֵא הוּא כְּדִכְתִיב (במדבר ו) מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ, שֶׁצִּעֵר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן:

ברטנורהפַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת. עַל אַחַת מִכָּל הַמִּצְוֹת. כְּגוֹן הוֹרוּ בֵּית דִּין שֶׁחֵלֶב מֻתָּר. וְזֶהוּ פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר שֶׁבַּמִּקְרָא, וּסְמִיכָה כְּתִיבָא בֵּיהּ (ויקרא ד) וְסָמְכוּ זִקְנֵי הָעֵדָה אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הַפָּר, וּשְׁלֹשָׁה מִזִּקְנֵי בֵּית דִּין הָיוּ סוֹמְכִין עָלָיו:
וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. לַעֲזָאזֵל, כְּתִיב בֵּיהּ (שם טז) וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְׁתֵּי יָדָיו עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי:
שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה. דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת שְׁלַח לְךָ וְכִי תִשְׁגּוּ כוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
כָּל קָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד טְעוּנִים סְמִיכָה. דְּעִקַּר סְמִיכָה בְּקָרְבַּן יָחִיד הוּא דִּכְתִיבָא (שם ג) וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ:
הַיּוֹרֵשׁ סוֹמֵךְ. אִם הִתְנַדֵּב אָבִיו בְּקָרְבַּן עוֹלָה וּשְׁלָמִים וּמֵת, בְּנוֹ סוֹמֵךְ עָלָיו:
וּמֵבִיא נְסָכִים. שֶׁל קָרְבָּן:
וּמֵמִיר. אִם הֱמִירָהּ בִּבְהֵמָה אַחֶרֶת, תְּמוּרָתוֹ חָלָה עָלֶיהָ וּשְׁתֵּיהֶן קְדוֹשׁוֹת כְּאִלּוּ הֱמִירָהּ אָבִיו:

עיקר תוספות יום טוב(כד) כָּל כוּ'. הָכָא נַמִּי בִּבְהֵמָה. דְּאִלּוּ עוֹף אֵין טָעוּן סְמִיכָה:
(כה) חוּץ כוּ'. שֶׁנֶּאֱמַר קָרְבָּנוֹ, רְצוֹנוֹ לוֹמַר הַדָּבָר שֶׁנִּתְחַיֵּב לַעֲשׂוֹתוֹ קָרְבָּן כְּמוֹתוֹ, לֹא הַבְּכוֹר כוּ'. הָרַמְבַּ"ם:
(כו) וְהַיּוֹרֵשׁ כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לְהוּ מִקְּרָא:
(כז) דְּאִלּוּ חַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ תָּמוּת. וְאָשָׁם יִרְעֶה כוּ'‏ וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה:
(כח) וּמֵבִיא נְסָכִים. כְּשֶׁיָּרַשׁ מֵאָבִיו. דְּהָא יוֹרֵשׁ קָרֵי לֵיהּ:

ברטנורהחוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן. לְפִי שֶׁאֵין לָהֶם דַּעַת:
סוּמָא. דִּכְתִיב בְּפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר וְסָמְכוּ זִקְנֵי הָעֵדָה, וְהֵם סַנְהֶדְרִי גְּדוֹלָה, וּבַסַּנְהֶדְרִין לֹא הָיָה בָּהֶן סוּמָא, כִּדְמוּכָח בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין, וְהוּא הַדִּין לְכָל שְׁאָר סְמִיכוֹת שֶׁאֵין סוּמָא יָכוֹל לִסְמֹךְ:
וְנָכְרִי. דִּכְתִיב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ', בְּנֵי יִשְׂרָאֵל סוֹמְכִין וְאֵין הַנָּכְרִים סוֹמְכִין:
וְהָעֶבֶד וְהַשָּׁלִיחַ. דִּכְתִיב (ויקרא א) וְסָמַךְ יָדוֹ, וְלֹא יַד עַבְדּוֹ וְלֹא יַד שְׁלוּחוֹ:
וְהָאִשָּׁה. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל סוֹמְכִין, וְלֹא בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל סוֹמְכוֹת:
וּסְמִיכָה שְׁיָרֵי מִצְוָה. דְּאֵינָהּ מְעַכֶּבֶת כַּפָּרָה. וּמִיהוּ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ לֹא כִּפֵּר:
בִּשְׁתֵּי יָדָיִם. דִּכְתִיב בַּשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ (שם טז) וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְׁתֵּי יָדָיו, זֶה בָּנָה אָב לְכָל הַסְּמִיכוֹת שֶׁיִּהְיוּ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם:
וּבִמְקוֹם שֶׁסּוֹמְכִים שׁוֹחֲטִים. שֶׁאִם סָמַךְ חוּץ לָעֲזָרָה חוֹזֵר וְסוֹמֵךְ בָּעֲזָרָה בִּמְקוֹם שְׁחִיטָה:
וְתֵכֶף לַסְּמִיכָה שְׁחִיטָה. דִּכְתִיב וְסָמַךְ וְשָׁחַט:

עיקר תוספות יום טוב(כט) הַכֹּל. לַאֲתוֹיֵי יוֹרֵשׁ. גְּמָרָא. וְתֵימַהּ, הָא תָּנָא לֵיהּ רֵישָׁא. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּאוֹרְחֵיהּ דְּתַנָּא הָכִי כֵּיוָן דְּלֹא מְיֻתָּר לֵיהּ בָּבָא בְּכָךְ רַק תֵּבָה אַחַת. תּוֹסָפוֹת:
(ל) וְתֵימַהּ, לֵילַף כֻּלַּהּ מִסַּנְהֶדְרִין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(לא) וְאִם תֹּאמַר וְתֵפּוּק לֵיהּ דַּהֲוֵי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא, דְּאֵין סְמִיכָה אֶלָּא בַּיּוֹם. תּוֹסָפוֹת:
(לב) וְתֵכֶף. בַּגְּמָרָא, הָכִי קָאָמַר, בַּמָּקוֹם שֶׁסּוֹמְכִין שׁוֹחֲטִין, שֶׁתֵּכֶף לַסְּמִיכָה שְׁחִיטָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ברטנורהשֶׁאֶחָד מֵנִיף לְכָל הַחֲבֵרִים. שֶׁנִּתְחַבְּרוּ לְהִתְנַדֵּב קָרְבָּן אֶחָד. שֶׁכָּל קָרְבְּנוֹת נְדָבָה יְכוֹלִים לְהָבִיא בְּשֻׁתָּפוּת, וְאֶחָד מֵנִיף עַל יְדֵי כֻּלָּן, אֲבָל כֻּלָּן יַחַד אֵין יְכוֹלִין לְהָנִיף, דְּהַוְיָא חֲצִיצָה בֵּין יָדוֹ שֶׁל זֶה וְלַקָּרְבָּן. וְכֹהֵן שֶׁמַּנִּיחַ יָדוֹ תַּחַת יַד הַבְּעָלִים וּמֵנִיף וְהַוְיָא יַד בְּעָלִים חֲצִיצָה, לֹא אִכְפַּת לָן, דְּהָא עִקַּר תְּנוּפָה בַּבְּעָלִים:
בְּקָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד. כְּגוֹן חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים:
וּבְקָרְבְּנוֹת צִבּוּר. כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת שֶׁטְּעוּנִים תְּנוּפָה חַיִּים וּשְׁחוּטִים:
בְּדָבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים. קָרְבַּן בְּהֵמָה:
וּבְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים. כְּגוֹן לַחְמֵי תּוֹדָה וְנָזִיר:

גמרא מנחות מ״ד א: ג׳-י״א

תַּנְיָא אָמַר רִבִּי נָתָן אֵין לָךְ כָּל מִצְוָה קַלָּה שֶׁכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה שֶׁאֵין מַתַּן שְׂכָרָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְלָעוֹלָם הַבָּא אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה. צֵא וּלְמַד מִמִּצְוַת צִיצִית. מַעֲשֵׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה זָהִיר בְּמִצְוַת צִיצִית שָׁמַע שֶׁיֵּשׁ זוֹנָה בִּכְרַכֵּי הַיָּם שֶׁנּוֹטֶלֶת אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים בִּשְׂכָרָהּ שִׁיגֵר לָהּ אַרְבָּע מֵאוֹת זְהוּבִים וְקָבַע לָהּ זְמַן כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ בָּא וְיָשַׁב עַל הַפֶּתַח נִכְנְסָה שִׁפְחָתָה וְאָמְרָה לָהּ אוֹתוֹ אָדָם שֶׁשִּׁיגֵר לִיךְ אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים בָּא וְיָשַׁב עַל הַפֶּתַח. אָמְרָה הִיא יִכָּנֵס. נִכְנַס הִצִיעָה לוֹ שֶׁבַע מִטּוֹת שִׁשָּׁה שֶׁל כֶּסֶף וְאַחַת שֶׁל זָהָב וּבֵין כָּל אַחַת וְאַחַת סוּלָם שֶׁל כֶּסֶף וְעֶלְיוֹנָה שֶׁל זָהָב עָלְתָה וְיָשְׁבָה עַל גַּבֵּי עֶלְיוֹנָה כְּשֶׁהִיא עֲרוּמָה וְאַף הוּא עָלָה לֵישֵׁב עָרוּם כְּנֶגְדָּהּ. בָּאוּ אַרְבַּע צִיצִיּוֹתָיו וְטָפְחוּ לוֹ עַל פָּנָיו נִשְׁמַט וְיָשַׁב לוֹ עַל גַּבֵּי קַרְקַע וְאַף הִיא נִשְׁמְטָה וְיָשְׁבָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע אָמְרָה לוֹ גַּפָּהּ שֶׁל פָּרָס שֶּׁאֵינִי מְנִיחָתָךְ עַד שֶׁתֹּאמַר לִי מַה מוּם רָאִיתָ בִּי אָמַר לָהּ הָעֲבוֹדָה שֶׁלֹּא רָאִיתִי אִשָּׁה יָפָה כְּמוֹתָךְ אֶלָּא מִצְוָה אַחַת צִוָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ וְצִיצִית שְׁמָהּ וְכָתוּב בָּהּ שְׁתֵּי פְּעָמִים אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לְהִפָּרַע וַאֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לְשַׁלֵּם שָׂכָר עַכְשָׁיו נִדְמוּ עָלַי כְּאַרְבַּע עֵדִים. אָמְרָה לוֹ אֵינִי מְנִיחָתָךְ עַד שֶׁתֹּאמַר לִי מַה שְׁמָךְ וּמַה שֵׁם עִירָךְ וּמַה שֵׁם רַבָּךְ וּמַה שֵׁם מִדְרָשָׁךְ שָׁאַתָּה לוֹמֵד בּוֹ תּוֹרָה כָּתַב וְנָתַן בְּיָדָהּ עָמְדָה וְחִלְּקָה כָּל נְכָסֶיהָ שָׁלִישׁ לְמַלְכוּת וְשָׁלִישׁ לָעֲנִיִּים וְשָׁלִישׁ נָטְלָה בְּיָדָהּ חוּץ מֵאוֹתָן מַצָעוֹת וּבָאת לְבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רִבִּי חִיָּיא אָמְרָה לוֹ רִבִּי צַוֵּה עָלַי וְיַעֲשׂוּנִי גִיּוֹרֶת אָמַר לָהּ בִּתִּי שֶׁמָּא עֵנַיִךְ נָתַתְּ בְּאֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים הוֹצִיאָה כְּתַב מִיָּדָהּ וְנָתְנָה לוֹ אָמַר לָהּ לְכִי זְכִי בְמִקְחָךְ אוֹתָן מַצָעוֹת שֶׁהִצִיעָה לוֹ בְאִיסוּר הִצִיעָה לוֹ בְהַתֵּר זֶה מַתַּן שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץתניא [שנויה ברייתא], אמר ר' נתן: אין לך כל מצוה, ואפילו מצוה קלה שכתובה בתורה, שאין לה מתן שכרה בעולם הזה, ולעולם הבא איני יודע כמה שכרה. צא ולמד ממצות ציצית שהיא מצוה קלה, שכך מסופר בעניינה:
מעשה באדם אחד שהיה זהיר במצות ציצית, שמע שיש זונה בכרכי הים שנוטלת ארבע מאות זהובים בשכרה, שיגר (שלח) לה ארבע מאות זהובים וקבע לה זמן. כשהגיע זמנו, בא וישב (המתין) על הפתח.
נכנסה שפחתה של אותה זונ הואמרה לה: אותו אדם ששיגר ליך ארבע מאות זהובים בא וישב על הפתח. אמרה היא: יכנס, נכנס. הציעה לו שבע מטות, שש של כסף ואחת של זהב, ובין כל אחת ואחת סולם של כסף, ועליונה היתה מיטה של זהב,
עלתה וישבה על גבי עליונה כשהיא ערומה, ואף הוא עלה כדי לישב ערום כנגדה, בתוך כך באו ארבע ציציותיו וטפחו לו על פניו, נשמט (הפיל עצמו) מלמעלה וישב לו על גבי קרקע, ואף היא נשמטה וישבה על גבי קרקע. אמרה לו בלשון שבועה: גפה (אהבתה) של רומי, שאיני מניחתך ללכת עד שתאמר לי מה מום ראית בי.
אמר לה בלשון שבועה: העבודה (עבודת המקדש), שלא ראיתי אשה יפה כמותך, אלא מצוה אחת ציונו ה' אלהינו וציצית שמה, וכתיב [ונאמר] בה בפרשת ציצית: "אני ה' אלהיכם" שתי פעמים, "אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים, אני ה' אלהיכם" (במדבר טו, מא), כלומר, אני הוא שעתיד ליפרע מן העובר על מצוותי, ואני הוא שעתיד לשלם שכר למקיימה, עכשיו נדמו עלי ארבע הציציות כארבעה עדים שיעידו עלי.
אמרה לו: איני מניחך עד שתאמר לי מה שמך ומה שם עירך ומה שם רבך ומה שם מדרשך שאתה למד בו תורה. כתב ונתן בידה.
עמדה אותה אישה וחילקה כל נכסיה, שליש נתנה למלכות כשוחד, ושליש חילקה לעניים, ושליש נטלה בידה חוץ מאותן מצעות, אותן מטות של כסף וזהב שהציעה לו,
ובאת לבית מדרשו של ר' חייא. אמרה לו: רבי, צוה עלי ויעשוני גיורת. אמר לה: בתי, שמא עיניך נתת באחד מן התלמידים ובגלל זה את רוצה להתגייר? הוציאה אותו כתב שנתן לה אותו תלמיד מידה ונתנה לו. אמר לה: לכי זכי במקחך.
ומספרים: אותן מצעות שהציעה לו באיסור הציעה לו מעתה בהיתר. וחוזרים לעיקר הדברים, אותם מצעות זה מתן שכרו בעולם הזה הם, ולעולם הבא איני יודע כמה.

זוהר ספר הזהר, פקודי נ״ג

קָרְבְּנָא כֹלָּא לְסִטְרָא דָא חוּלָקָא דְקֻדְשָׁא וּרְעוּתָא דְקֻדְשָׁא לְסִטְרָא דָא הַהוּא חוּלָקָא דְאִינוּן חוֹבִין וְחַטָּאִין דְּאִתְיְיהִיבוּ בְהוֹדָאָה עַל הַהוּא בִשְׂרָא דְקָרְבְּנָא כְּמָה דִכְתִיב (משלי כ''ג) אִם רָעֵב שׂוֹנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם וְגוֹמֵר כִּי גֶחָלִים אַתָּה חוֹתֶה וְגוֹמֵר. וְסִימָנֵיךְ (אסתר ה) יָבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן אֶל הַמִּשְׁתֶּה. זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּיָדַע אָרְחֵיהּ לְמֵיהַךְ בְּאֹרַח קְשׁוֹט. וְכָל מָאן דְּלָא יְדַע לְסַדְּרָא שְׁבָחָא דְמָארֵיהּ טָב לֵיהּ דְּלָא אִבְרֵי. בְּגִין דְּאִצְטְרִיךְ צְלוֹתָא דְאִיהוּ שְׁלָמָא לְעֵילָא. (בְּגִין דְּאִצְטְרִיךְ צְלוֹתָא) מִגּוֹ מַחֲשָׁבָה וּרְעוּתָא דְלִבָּא וְקָלָא וּמִלָּה דְשִׁפְוָון לְמֶעְבַּד שְׁלִימוּ וְקִשּׁוּרָא וְיִחוּדָא לְעֵלָּא כְגוֹוָנָא דְאִיהוּ לְעֵלָּא כְגוֹוָנָא דְנַפְקָא שְׁלִימוּ מֵעֵלָּא לְתַתָּא הָכִי אִצְטְרִיךְ מִתַּתָּא לְעֵלָּא לְקַשְׁרָא קִשְׁרָא כִּדְקָא יָאוּת רָזָא לְחַבְרַיָּיא דְיֵהֲכוּן בְּאֹרַח מֵישַׁר. מַחֲשָׁבָה. וְרֵעוּתָא וְקָלָא. וּמִלָּה. אִלֵּין אַרְבַּע מְקַשְּׁרִין קִשְׁרִין לְבָתַר דְּקָשִׁירוּ קִשְׁרִין כֻּלְּהוּ כַחֲדָא אִתְעֲבִידוּ כֻלְּהוּ רְתִיכָא חָדָא לְאַשְׁרָאָה עֲלַיְיהוּ שְׁכִינְתָּא וְאִתְעֲבִידוּ כֻלְּהוּ לְבָתַר אַרְבְּעָה סַמְכִין לְאִתְעַטְרָא בְּהוּ וּשְׁכִינְתָּא אִסְתְּמִיךְ עֲלַיְיהוּ בְכָל אִינוּן קִשְׁרִין עִלָּאִין. מַחֲשָׁבָה אַפִּיק רְעוּתָא (רְעוּתָא אַפִּיק קָלָא). רְעוּתָא דְנָפִיק מִגּוֹ מַחֲשָׁבָה אַפִּיק קָלָא דְאִשְׁתְּמַע וְהַהוּא קָלָא דְאִשְׁתְּמַע סָלִיק לְקַשְׁרָא קִשְׁרִין מִתַּתָּא לְעֵלָּא הֵיכְלִין תַּתָּאִין בְּעִלָּאִין קָלָא דְאִיהוּ קָשִׁיר קִשְׁרִין וּמָשִׁיךְ בִּרְכָּאָן מֵעֵלָּא לְתַתָּא בִלְחִישׁוּ סָמִיךְ אִלֵּין אַרְבָּעָה סַמְכִין. מַחֲשָׁבָה. וּרְעוּתָא. קָלָא. וּמִלָּה. סְמִיכוּ בְסִיּוּמָא דְקִשּׁוּרָא אֲתָר דְכֹלָּא אִתְקְשָׁר בֵּיהּ כַּחֲדָא וְאִתְעֲבִיד כֻלְּהוּ חָד. זַכָּאָה אִיהוּ בַר נָשׁ דְּקָשַׁר קִשְׁרִין דְמָארֵיהּ וְסָמִיךְ סְמִיכִין כִּדְקָא יָאוּת וְאִתְכַּוָּון בְּכָל הָנֵי מִילִין דְּקָאַמְרָן. זַכָּאָה אִיהוּ בְהָאי עַלְמָא וּבְעַלְמָא דְאָתֵי:

תרגום הזוהרכָּל הַקָּרְבָּן הוּא לְצַד זֶה שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא חֵלֶק הַקְּדֻשָּׁה וְרָצוֹן הַקְּדֻשָּׁה. וְלַסִּטְרָא אַחֲרָא זֶה, הוּא חֵלֶק הַהוּא שֶׁל אֵלּוּ הָעֲוֹנוֹת וְהַחַטָאִים שֶׁנִּתְּנוּ בַּוִּדּוּי עַל בָּשָׂר הַהוּא שֶׁל הַקָּרְבָּן. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, אִם רָעֵב שׂוֹנַאֲךְ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם וְגוֹ', כִּי גֶחָלִים אַתָּה חוֹתֶה וְגוֹ'. וְסִימָנָךְ יָבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן אֶל הַמִּשְׁתֶּה. אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁיּוֹדֵעַ דְּרָכָיו לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ אֱמֶת. וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְסַדֵּר שְׁבָחוֹ שֶׁל אֲדוֹנוֹ, טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא. מִשּׁוּם שֶׁצְרִיכִים שֶׁהַתְּפִלָּה תִּהְיֶה שְׁלֵמָה לְמַעְלָה, מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבָה, וְרָצוֹן הַלֵּב, וְקוֹל, וּדְבַר שְׂפָתַיִם, לַעֲשׂוֹת שְׁלֵמוּת וְקֶשֶׁר וְיִחוּד לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁהוּא לְמַעְלָה, וּכְמוֹ שֶׁהַשְּׁלֵמוּת יוֹצְאֵת מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, כָּךְ צָרִיךְ מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, לְקַשֵּׁר הַקֶּשֶׁר כָּרָאוּי. הַסּוֹד הוּא לַחֲבֵרִים שֶׁיֵּלְכוּ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר. מַחֲשָׁבָה, רָצוֹן, קוֹל, וְדִבּוּר, הֵם אַרְבָּעָה הַמְּקַשְּׁרִים קְשָׁרִים. וְאַחַר שֶׁקָּשְׁרוּ כֻּלָּם יַחַד קְשָׁרִים, נַעֲשׂוּ כֻּלָּם מֶרְכָּבָה אַחַת, לִשְׁרוֹת עֲלֵיהֶם הַשְּׁכִינָה, וְכֻלָּם נַעֲשׂוּ אַחַר כָּךְ אַרְבָּעָה עַמּוּדִים לְהִתְעַטֵּר בָּהֶם, וְהַשְּׁכִינָה נִסְמֶכֶת עֲלֵיהֶם בְּכָל אֵלּוּ הַקְּשָׁרִים הָעֶלְיוֹנִים. מוֹצִיאָה אֶת הָרָצוֹן. וְהָרָצוֹן שֶׁיָּצָא מִן הַמַּחֲשָׁבָה מוֹלִיד וּמוֹצִיא קוֹל הַנִּשְׁמָע, שׁהוּא סוֹד ז''א. וְקוֹל הַהוּא הַנִּשְׁמָע עוֹלֶה לְקַשֵּׁר קְשָׁרִים מִמַטָּה לְמַעְלָה, הֵיכָלוֹת הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים. הַקּוֹל, שֶׁהוּא מְקַשֵּׁר קְשָׁרִים, וּמַמְשִׁיךְ בְּרָכוֹת מִלְּמַעְלָה לְמַעְלָה, מִן הַבִּינָה, בַּחֲשָׁאי, נִסְמָךְ גַּם כֵּן עַל אֵלּוּ אַרְבָּעָה עַמּוּדִים, מַחֲשָׁבָה רָצוֹן קוֹל דִּבּוּר, וְהַסְּמִיכָה הִיא בְּסִיּוּם הַקֶּשֶׁר, שֶׁהוּא הַמַּלְכוּת, שֶׁהוּא הַמָּקוֹם שֶׁהַכֹּל נִקְשָׁר בּוֹ יַחַד, וְנַעֲשׂוּ כֻּלָּם אֶחָד. אַשְׁרֵי הוּא הָאָדָם שֶׁקּוֹשֵׁר קְשָׁרָיו שֶׁל אֲדוֹנוֹ וּמַסְמִיךְ סוֹמְכִים כָּרָאוּי, וּמִתְכַּוֵּן בְּכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְנוּ. אַשְׁרֵי הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא:

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ב׳: ט״ז-י״ז

א. מִשִּׁבְעָה יָמִים בְּמַרְחֶשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים בְּבִרְכַת הַשָּׁנִים כָּל זְמַן שֶׁמַּזְכִּיר הַגֶּשֶׁם בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲבָל בְּשִׁנְעָר וּבְסוּרְיָא וּבִמְקוֹמוֹת הַסְּמוּכוֹת לָאֵלּוּ וְהַדּוֹמִין לָהֶן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים בְּיוֹם שִׁשִּׁים אַחַר תְּקוּפַת תִּשְׁרֵי:

ב. מְקוֹמוֹת שֶׁהֵן צְרִיכִין לַגְּשָׁמִים בִּימוֹת הַחַמָּה כְּגוֹן אִיֵּי הַיַּם הָרְחוֹקִים שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים בְּעֵת שֶׁהֵן צְרִיכִין לָהֶן בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. וּמְקוֹמוֹת שֶׁהֵן עוֹשִׂין יוֹם טוֹב שְׁנֵי יָמִים אוֹמֵר מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם בִּתְפִלַּת מוּסַף שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל שְׁמִינִי עֲצֶרֶת וּמִתְפַּלֵּל וְהוֹלֵךְ כָּל יְמוֹת הַגְּשָׁמִים:

מוסר שערי קדושה, חלק ב ה׳: י״א-י״ב

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. הַשָּׂח שִׂיחָה בְטֵלָה עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו) וְדִבַּרְתָּ בָּם וְאָמְרוּ עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וְעַל רַב שֶׁמִּימֵיהֶן לֹא שָׂחוּ שִׂיחַת חוּלִין וכו' וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מִלָּה בְּסֶלַע מַשְׁתּוּקָא בִּשְׁתַּיִם וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לֹא מָצָאתִי לְגוּף טוֹב מִשְּׁתִיקָה וּכְתִיב (איכה ג) יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדּוֹם יִתֵּן בֶּעָפָר פִּיהוּ וּכְתִיב (משלי יח) מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סְיָיג לַחָכְמָה שְׁתִּיקָה וְאָמַר שְׁלֹמֹה (קהלת ה) אַל תְּבַהֵל עַל פִּיךָ וְלִבְּךָ אַל יְמַהֵר לְהוֹצִיא דָּבָר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים כִּי הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה עַל הָאָרֶץ עַל כֵּן יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְעַטִּים וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תהלים נא) הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן מַה אוּמְנוּתוֹ שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה יָשִׂים עַצְמוֹ אִלֵּם וְכוּ' וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. רִבִּי כַּד הֲוָה מָטִי לְהַאי קְרָא הֲוָה בָּכֵי (עמוס ד) כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבוֹרֵא רוּחַ וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שִׂחוֹ אֲפִלּוּ שִׂיחָה קַלָּה שֶׁאָדָם מֵשִּׂיחַ עִם אִשְׁתּוֹ עָתִיד לִתֵּן עָלֶיהָ אֶת הַדִּין ה' יַצִילֵנּוּ אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

פרשת פקודי יום חמישי

תורה שמות ל״ט: י״א-ט״ו

נביאים מלכים א ח׳: י׳-י״ד

כתובים משלי כ״א: י׳-י״ד

משנה משנה מנחות ט׳

גמרא מנחות מ״ד א: ג׳-י״א

זוהר ספר הזהר, פקודי נ״ג

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ב׳: ט״ז-י״ז

מוסר שערי קדושה, חלק ב ה׳: י״א-י״ב