תורה שמות כ״ה: כ״ב-כ״ו
יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב''ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה:
כה (כב) וְנוֹעַדְתִּ֣י לְךָ֮ שָׁם֒ וְדִבַּרְתִּ֨י אִתְּךָ֜ מֵעַ֣ל הַכַּפֹּ֗רֶת מִבֵּין֙ שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־אֲר֣וֹן הָעֵדֻ֑ת אֵ֣ת כׇּל־אֲשֶׁ֧ר אֲצַוֶּ֛ה אוֹתְךָ֖ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}
וֶאֱזַמֵּן מֵימְרִי לָךְ תַּמָּן וֶאֱמַלֵּל עִמָּךְ מֵעִלָּוֵי כַפֻּרְתָּא מִבֵּין תְּרֵין כְּרוּבַיָּא דִּי עַל אֲרוֹנָא דְסַהֲדוּתָא יָת כָּל דִּי אֲפַקֵּד יָתָךְ לְוָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
רש״י וְנוֹעַדְתִּ֣י. כְּשֶׁאֶקְבַּע מוֹעֵד לְךָ לְדַבֵּר עִמְּךָ, אוֹתוֹ מָקוֹם אֶקְבַּע לַמּוֹעֵד שֶׁאָבֹא שָׁם לְדַבֵּר אֵלֶיךָ:וְדִבַּרְתִּ֨י אִתְּךָ֜ מֵעַ֣ל הַכַּפֹּ֗רֶת. וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר (ויקרא א'), זֶה הַמִּשְׁכָּן, מִחוּץ לַפָּרֹכֶת, נִמְצְאוּ שְׁנֵי כְתוּבִים מַכְחִישִׁים זֶה אֶת זֶה, – בָּא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְהִכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם: וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת וְגוֹ' (במדבר ז'), מֹשֶׁה הָיָה נִכְנָס לַמִּשְׁכָּן, וְכֵיוָן שֶׁבָּא בְתוֹךְ הַפֶּתַח, קוֹל יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם לְבֵין הַכְּרוּבִים, וּמִשָּׁם יוֹצֵא וְנִשְׁמָע לְמֹשֶׁה בְּאֹהֶל מוֹעֵד (ספרי):ואת כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל. הֲרֵי וָי"ו זוֹ יְתֵרָה וּטְפֵלָה, וְכָמוֹהָ הַרְבֵּה בַּמִּקְרָא, וְכֹה תִפָּתֵר: וְאֶת אֲשֶׁר אֲדַבֵּר עִמְּךָ שָׁם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא:
(כג) וְעָשִׂ֥יתָ שֻׁלְחָ֖ן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֤יִם אׇרְכּוֹ֙ וְאַמָּ֣ה רׇחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ׃
וְתַעְבֵּד פָּתוֹרָא דְּאָעֵי שִׁטִּין תַּרְתֵּין אַמִּין אֻרְכֵּיהּ וְאַמְּתָא פְתָיֵהּ וְאַמְּתָא וּפַלְגָּא רוּמֵיהּ:
רש״י קֹמָתֽוֹ. גֹּבַהּ רַגְלָיו עִם עֹבִי הַשֻּׁלְחָן:
(כד) וְצִפִּיתָ֥ אֹת֖וֹ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וְעָשִׂ֥יתָ לּ֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃
וְתַחֲפֵי יָתֵיהּ דְּהַב דְּכֵי וְתַעְבֵּד לֵיהּ זֵיר דִּדְהַב סְחוֹר סְחוֹר:
רש״י זֵ֥ר זָהָ֖ב. סִימָן לְכֶתֶר מַלְכוּת, שֶׁהַשֻּׁלְחָן שֵׁם עֹשֶׁר וּגְדֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים שֻׁלְחַן מְלָכִים:
(כה) וְעָשִׂ֨יתָ לּ֥וֹ מִסְגֶּ֛רֶת טֹ֖פַח סָבִ֑יב וְעָשִׂ֧יתָ זֵר־זָהָ֛ב לְמִסְגַּרְתּ֖וֹ סָבִֽיב׃
וְתַעְבֵּד לֵיהּ גְּדַנְפָא רוּמֵיהּ פֻּשְׁכָּא סְחוֹר סְחוֹר וְתַעְבֵּד זֵיר דִּדְהַב לִגְדַנְפֵיהּ סְחוֹר סְחוֹר:
רש״י מִסְגֶּ֛רֶת. כְּתַרְגוּמוֹ גְּדַנְפָא; וְנֶחְלְקוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בַּדָּבָר, יֵ"אֹ לְמַעְלָה הָיְתָה סָבִיב לַשֻּׁלְחָן כְּמוֹ לְבִזְבְּזִין שֶׁבִּשְׂפַת שֻׁלְחַן שָׂרִים, וְיֵ"אֹ לְמַטָּה הָיְתָה תְקוּעָה מֵרֶגֶל לְרֶגֶל בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשֻּׁלְחָן, וְדַף הַשֻּׁלְחָן שׁוֹכֵב עַל אוֹתָהּ מִסְגֶּרֶת:וְעָשִׂ֧יתָ זֵר זָהָ֛ב לְמִסְגַּרְתּ֖וֹ. הוּא זֵר הָאָמוּר לְמַעְלָה, וּפֵרֵשׁ לְךָ כָּאן שֶׁעַל הַמִּסְגֶּרֶת הָיְתָה:
(כו) וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ אַרְבַּ֖ע טַבְּעֹ֣ת זָהָ֑ב וְנָתַתָּ֙ אֶת־הַטַּבָּעֹ֔ת עַ֚ל אַרְבַּ֣ע הַפֵּאֹ֔ת אֲשֶׁ֖ר לְאַרְבַּ֥ע רַגְלָֽיו׃
וְתַעְבֵּד לֵיהּ אַרְבַּע עִזְקָן דִּדְהָב וְתִתֵּן יָת עִזְקָתָא עַל אַרְבַּע זִוְיָתָא דִּי לְאַרְבַּע רַגְלוֹהִי:
נביאים מלכים א ו׳: ט״ו-י״ט
ו (טו) וַיִּ֩בֶן֩ אֶת־קִיר֨וֹת הַבַּ֤יִת מִבַּ֙יְתָה֙ בְּצַלְע֣וֹת אֲרָזִ֔ים מִקַּרְקַ֤ע הַבַּ֙יִת֙ עַד־קִיר֣וֹת הַסִּפֻּ֔ן צִפָּ֥ה עֵ֖ץ מִבָּ֑יִת וַיְצַ֛ף אֶת־קַרְקַ֥ע הַבַּ֖יִת בְּצַלְע֥וֹת בְּרוֹשִֽׁים׃
וּבְנָא יַת כּוֹתְלֵי בֵיתָא מִלְגָאו בִּמְחִיצַת אַרְזַיָא מֵאַרְעִית בֵּיתָא עַד כּוֹתְלַיָא עַד מָטֵי שְׁמֵי שַׁרְיָתָא חָפֵי נִסְרִין דְאַרְזָא מִלְגָיו וַחֲפָא יַת אוּשֵׁי בֵיתָא בִּמְחִיצַת בִּירְוָן:
רש״י מִבַּ֙יְתָה֙ בְּצַלְע֣וֹת אֲרָזִ֔ים. קִירוֹת אֶרֶז אֵצֶל קִיר הָאֶבֶן, כְּדֵי לָטוּחַ עָלָיו זָהָב, כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר לְמַטָּה (פסוק כא): וַיְצַף שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת פְּנִימָה זָהָב סָגוּר, וְאִי אֶפְשָׁר לָטוּחַ זָהָב עַל גַּבֵּי הָאֲבָנִים, כִּי אִם בְּעֵצִים וּבְמַסְמְרוֹת.קִיר֣וֹת הַסִּפֻּ֔ן. קִירוֹת הָעֲלִיָּה.אֶת קַרְקַ֥ע הַבַּ֖יִת. הָרִצְפָּה כֻּלָּהּ.אֶת עֶשְׂרִים אַמָּה מִיַּרְכְּתֵי הַבַּיִת. עֶשְׂרִים שֶׁהֵן מִסּוֹף הַהֵיכָל וָהָלְאָה, וְהָעֶשְׂרִים שֶׁבְּסוֹף הַבַּיִת, הֵן שֶׁל בֵּית הַכַּפֹּרֶת (דְּהַיְנוּ קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים).פְּטוּרֵי. לְשׁוֹן חֲבָלִים, כִּלְשׁוֹן גְּמָרָא, כְּמוֹ כְּפִיטוּרֵי בְפִי וֵשֶׁט.
(טז) וַיִּ֩בֶן֩ אֶת־עֶשְׂרִ֨ים אַמָּ֜ה (מירכותי) [מִֽיַּרְכְּתֵ֤י] הַבַּ֙יִת֙ בְּצַלְע֣וֹת אֲרָזִ֔ים מִן־הַקַּרְקַ֖ע עַד־הַקִּיר֑וֹת וַיִּ֤בֶן לוֹ֙ מִבַּ֣יִת לִדְבִ֔יר לְקֹ֖דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים׃
וּבְנָא יַת עַסְרִין אַמִין מִסְיָפֵי בֵיתָא בֵמְחִיצַת אַרְזַיָא מִן אוּשַׁיָא עַד כָּתְלַיָא וּבְנָא לֵיהּ מִלְגָיו לְבֵית כֵּפּוֹרֵי לְקוֹדֶשׁ קוּדְשַׁיָא:
רש״י עַד הַקִּיר֑וֹת. עַד הַתִּקְרָה, עָשָׂה קִיר אֶרֶז לְכַסּוֹת קִיר הָאֶבֶן, לָטוּחַ עָלָיו זָהָב.וַיִּ֤בֶן לוֹ֙. אוֹתָם עֶשְׂרִים אַמָּה.מִבַּ֣יִת לִדְבִ֔יר. לִפְנִים מִמְּחִצַּת אַמָּה טְרַקְסִין, הַמַּפְסֶקֶת בֵּין אַרְבָּעִים לְעֶשְׂרִים, וְאוֹתָהּ מְחִצָּה קְרוּיָה דְּבִיר.לְקֹ֖דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים. הִבְדִּילָן לְאוֹתָן עֶשְׂרִים אַמָּה.
(יז) וְאַרְבָּעִ֥ים בָּאַמָּ֖ה הָיָ֣ה הַבָּ֑יִת ה֖וּא הַהֵיכָ֥ל לִפְנָֽי׃
וְאַרְבְּעִין אַמִין הֱוֵי בֵיתָא הוּא הֵיכָלָא לְקִבְלֵיהּ:
רש״י הַהֵיכָ֥ל לִפְנָֽי. לִפְנֵי הַדְּבִיר לְצַד הַחוּץ.
(יח) וְאֶ֤רֶז אֶל־הַבַּ֙יִת֙ פְּנִ֔ימָה מִקְלַ֣עַת פְּקָעִ֔ים וּפְטוּרֵ֖י צִצִּ֑ים הַכֹּ֣ל אֶ֔רֶז אֵ֥ין אֶ֖בֶן נִרְאָֽה׃
וְנִסְרִין דְאַרְזָא חֲפֵי בֵיתָא מִלְגָיו וּגְלַף חֵיזוּ בֵיעִין וְאַטוּנִין שׁוֹשַׁנִין כָּל בֵּיתָא חֲפֵי נִסְרִין דְאַרְזָא לֵית אַבְנָא מִתְחַזְיָא:
רש״י וְאֶ֤רֶז אֶל הַבַּ֙יִת֙ פְּנִ֔ימָה מִקְלַ֣עַת פְּקָעִ֔ים. פֵּרוּשׁ, וְאוֹתָם קִירוֹת אֲרָזִים שֶׁעָשָׂה אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה, לְכַסּוֹת קִיר הָאֶבֶן, קָלוּעַ הָיָה בְּצִיּוּרֵי קְלִיעוֹת וְצוּרוֹת פְּקָעִים, כְּמִין כַּפְתּוֹרִים, פְּקָעִים, למויישייל"ש בְּלַעַ"ז (פְּקָעוֹת, כַּפְתוֹרֵי נוֹי).וּפְטוּרֵ֖י צִצִּ֑ים. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: וְאַטּוּנִין שׁוֹשַׁנִּין, צוּרַת שַׁלְשְׁלָאוֹת.צִצִּ֑ים. לְשׁוֹן פְּרָחִים, כְּמוֹ: וַיָּצֶץ צִיץ, חֲבָלִים וּפְרָחִים. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ: פְּטוּרֵי, לְשׁוֹן: פֶּטֶר רֶחֶם, וּכְמוֹ: יַפְטִירוּ בְשָׂפָה.הַכֹּ֣ל אֶ֔רֶז אֵ֥ין אֶ֖בֶן נִרְאָֽה. תַּרְגּוּם: כָּל בֵּיתָא חָפֵי נִסְרִין דְּאַרְזָא לֵית אַבְנָא מִתְחַזְיָא.מִקְלַ֣עַת פְּקָעִ֔ים. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: גְלַף חֵיזוּ בֵיעִין (פֵּרוּשׁ, חָקוּק כִּדְמוּת בֵּיצִים עֲגֻלִּים).
(יט) וּדְבִ֧יר בְּתוֹךְ־הַבַּ֛יִת מִפְּנִ֖ימָה הֵכִ֑ין לְתִתֵּ֣ן שָׁ֔ם אֶת־אֲר֖וֹן בְּרִ֥ית יְהֹוָֽה׃
וּבֵית כַּפּוֹרֵי מִגוֹ בֵיתָא מִלְגָיו אַתְקֵין לְמִתַּן תַּמָן יַת אֲרוֹן קְיָמָא דַיָי:
רש״י וּדְבִ֧יר בְּתוֹךְ הַבַּ֛יִת. מְחִצַּת אַמָּה טְרַקְסִין.לְתִתֵּ֣ן. כְּמוֹ לָתֵת.
כתובים משלי י״ז: י״ז-כ״א
יז (יז) בְּכׇל־עֵ֭ת אֹהֵ֣ב הָרֵ֑עַ וְאָ֥ח לְ֝צָרָ֗ה יִוָּלֵֽד׃
בְּכָל עִדָן גַבְרָא רָחִים הוּא וְאַחָא לְעַקְתָא מִתְיְלִיד:
רש״י בְּכָל עֵת אוֹהֵב הָרֵעַ. לְעוֹלָם הֱוֵי אוֹהֵב רֵעִים, לִקְנוֹת אוֹהֲבִים:וְאָ֥ח לְ֝צָרָ֗ה יִוָּלֵֽד. לְעֵת הַצָּרָה יִוָּלֵד לְךָ הָרֵעַ כְּאָח, לַעֲזֹר לְךָ וּלְהִשְׁתַּתֵּף בְּצָרָתְךָ:אוֹהֵב פֶּשַׁע. לִפְשׁוֹעַ בַּחֲבֵירוֹ:אוֹהֵב מַצָּה. לְהִתְקוֹטֵט וְלָרִיב:
(יח) אָדָ֣ם חֲסַר־לֵ֭ב תּוֹקֵ֣עַ כָּ֑ף עֹרֵ֥ב עֲ֝רֻבָּ֗ה לִפְנֵ֥י רֵעֵֽהוּ׃
בַּר נָשׁ חֲסִיר רַעְיָנָא מַשְׁלֵם יְדֵיהּ וְעָרֵב עַרְבוּתָא עַל חַבְרֵיהּ:
רש״י אָדָ֣ם חֲסַר לֵ֭ב תּוֹקֵ֣עַ כָּ֑ף. עֲרֵבוּת מָמוֹן. דָּבָר אַחֵר: תּוֹקֵעַ כַּף לָרְשָׁעִים כְּדֵי לָלֶכֶת בְּדַרְכֵיהֶם, וַהֲרֵי כְּבָר עֹרֵב עֲרֻבָּה לִפְנֵי רֵעֵהוּ. כְּבָר עָרַב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו:
(יט) אֹ֣הֵֽב פֶּ֭שַׁע אֹהֵ֣ב מַצָּ֑ה מַגְבִּ֥יהַּ פִּ֝תְח֗וֹ מְבַקֶּשׁ־שָֽׁבֶר׃
דְרַחֵם חוֹבָא רָחֵם מַצוּתָא וּמֵרִים תַּרְעֵיהּ בָּעֵי תַבְרָא:
רש״י מַגְבִּ֥יהַּ פִּ֝תְח֗וֹ. מְדַבֵּר בְּגַאֲוָה, כְּמוֹ ״שְׁמֹר פִּתְחֵי פִיךָ״ (מיכה ז: ה):
(כ) עִקֶּשׁ־לֵ֭ב לֹ֣א יִמְצָא־ט֑וֹב וְנֶהְפָּ֥ךְ בִּ֝לְשׁוֹנ֗וֹ יִפּ֥וֹל בְּרָעָֽה׃
מִן דְעַקִים לִבֵּיהּ לָא מַשְׁכַּח טָבְתָא וּדְמִתְהַפֵּךְ בְּלִשָׁנֵיהּ נָפַל בְּבִישְׁתָּא:
(כא) יֹלֵ֣ד כְּ֭סִיל לְת֣וּגָה ל֑וֹ וְלֹא־יִ֝שְׂמַ֗ח אֲבִ֣י נָבָֽל׃
דְמוֹלִיד סִכְלָא חִמוּצָא דִילֵיהּ וְלָא חָדֵי אֲבוּי דְטַפְשָׁא:
משנה משנה מנחות ה׳
א. כָּל הַמְּנָחוֹת בָּאוֹת מַצָּה, חוּץ מֵחָמֵץ שֶׁבַּתּוֹדָה וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, שֶׁהֵן בָּאוֹת חָמֵץ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, שְׂאֹר בּוֹדֶה לָהֶן מִתּוֹכָן וּמְחַמְּצָן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הִיא אֵינָהּ מִן הַמֻּבְחָר, אֶלָּא מֵבִיא אֶת הַשְּׂאֹר, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַמִּדָּה, וּמְמַלֵּא אֶת הַמִּדָּה. אָמְרוּ לוֹ, אַף הִיא הָיְתָה חֲסֵרָה אוֹ יְתֵרָה:
ברטנורה וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם. דִּכְתִיב (שם כג) חָמֵץ תֵּאָפֶינָה:שְׂאֹר הָיָה בּוֹדֶה לָהֶן מִתּוֹכָן. מִתּוֹךְ עִשָּׂרוֹן דְּתוֹדָה וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם הָיָה מוֹצִיא שְׂאֹר, שֶׁהָיָה לָשׁ מִן הַסֹּלֶת מְעַט לְאַחַר שֶׁנִּמְדַּד וְטוֹמְנוֹ בַּסֹּלֶת וּמִתְחַמֵּץ מֵאֵלָיו וּמִמֶּנּוּ מְחַמֵּץ הַשְּׁאָר, שֶׁמִּמָּקוֹם אַחֵר לֹא הָיָה יָכוֹל לְהָבִיא שֶׁלֹּא תְהֵא מִנְחָה יְתֵרָה:הִיא אֵינָהּ מִן הַמֻּבְחָר. שֶׁאֵינָהּ מַחְמֶצֶת יָפֶה, לְפִי שֶׁאֵין לָהּ שְׂאֹר מְחֻמָּץ יָפֶה:אֶלָּא מֵבִיא שְׂאֹר. שֶׁמְּחֻמָּץ יָפֶה מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הָעִשָּׂרוֹן וּמוֹסִיף וּמְמַלֵּא סֹלֶת:אַף הִיא הָיְתָה חֲסֵרָה אוֹ יְתֵרָה. כְּגוֹן אִם הַשְּׂאֹר עָבֶה וּמְגֻבָּל בְּקֹשִׁי עִם מְעַט מַיִם, אֵינוֹ מַחֲזִיק נֶפַח גָּדוֹל כְּאִלּוּ הָיָה קֶמַח, וְנִמְצָא הָעִשָּׂרוֹן יוֹתֵר, לְפִי שֶׁאִם לֹא הָיָה שְׂאֹר מְגֻבָּל הָיָה נִפְחוֹ גָּדוֹל מֵעַכְשָׁיו. וְאִם אֵינוֹ מְגֻבָּל יָפֶה, שֶׁנָּתַן בּוֹ מַיִם הַרְבֵּה, נִמְצָא נִפְחוֹ גָּדוֹל מִשֶּׁאִלּוּ הָיָה קֶמַח וְנִמְצָא עִשָּׂרוֹן חָסֵר, שֶׁאִם לֹא בִּשְׁבִיל הַמַּיִם לֹא יִהְיֶה מָלֵא. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
עיקר תוספות יום טוב (א) חוּץ כוּ'. שְׁתֵּי הַלֶּחֶם נִיחָא דְּכָיֵיל בַּהֲדֵי שְׁאָר מְנָחוֹת, דְּאִקְרֵי מִנְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'. אֲבָל לַחְמֵי תּוֹדָה אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא דְּלֹא אִקְרֵי מִנְחָה, וּמִכָּל מָקוֹם נִיחָא לְאַשְׁמוֹעִינַן דִּינָא. תּוֹסָפוֹת: (ב) בּוֹדֶה. בְּדָלֶ"ת גָּרַס, וּפֵרוּשׁ לְשׁוֹן הוֹצָאָה. כְּמוֹ הַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר בָּדָא מִלִּבּוֹ [מְלָכִים א יב]. תּוֹסָפוֹת:
ב. כָּל הַמְּנָחוֹת נִלּוֹשׁוֹת בְּפוֹשְׁרִין, וּמְשַׁמְּרָן שֶׁלֹּא יַחֲמִיצוּ. וְאִם הֶחֱמִיצוּ שְׁיָרֶיהָ, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ב), כָּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה' לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ. וְחַיָּבִים עַל לִישָׁתָהּ, וְעַל עֲרִיכָתָהּ, וְעַל אֲפִיָּתָהּ:
ברטנורה שֶׁנֶּאֱמַר כָּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה' לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ. אַרֵישָׁא קָאֵי דְּקָתָנֵי וּמִשְׁתַּמְּרוֹת שֶׁלֹּא יַחְמִיצוּ, וְקֹדֶם קְמִיצָה מִשְׁתָּעֵי. וּשְׁיָרֶיהָ יָלְפִינַן מִקְּרָא אַחֲרִינָא דִּכְתִיב (שם ו) לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם, אַף חֶלְקָם שֶׁל כֹּהֲנִים שֶׁהֵם שְׁיָרֵי הַמִּנְחָה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מִן הַקֹּמֶץ, אַף זוֹ לֹא תֵּאָפֶה חָמֵץ. וּבֶחָמֵץ דַּוְקָא הֻזְהֲרוּ עַל הַשִּׁירַיִם, אֲבָל מֻתָּר לָלוּשׁ אוֹתָם בִּדְבַשׁ וּלְטַגְּנָן בּוֹ :עֲרִיכָתָהּ. שֶׁמִּתְעַסֵּק בָּהּ בַּיָּדַיִם אַחַר לִישָׁה. וְחַיָּבִין עַל כָּל אַחַת וְאַחַת, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ, יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב אֶלָּא אַחַת, תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תֵאָפֶה, אֲפִיָּה בִּכְלָל הָיְתָה וְלָמָּה יָצָאת , לְהָקִישׁ אֵלֶיהָ, מָה אֲפִיָּה מְיֻחֶדֶת שֶׁהִיא מַעֲשֶׂה יְחִידִי וְחַיָּבִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אַף אֲנִי אָבִיא לִישָׁתָהּ וַעֲרִיכָתָהּ וְכָל מַעֲשֶׂה יְחִידִי שֶׁבָּהּ, לַאֲתוֹיֵי קִטּוּף שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה יְחִידִי וְחַיָּבִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ. וְקִטּוּף הוּא שֶׁמַּחֲלִיק פָּנֶיהָ בְּמַיִם, וְאַף עַל גַּב דְּלֹא מֵחֲזֵי כָּל כָּךְ מַעֲשֶׂה:
עיקר תוספות יום טוב (ג) בְּפוֹשְׁרִין. אַף עַל גַּב דְּפוֹשְׁרִין מַחְמִיצִין, הוֹאִיל וְלִישָׁתָן וַאֲפִיָּתָן מִבִּפְנִים בָּעֲזָרָה, אַנְשֵׁי פְּנִים זְרִיזִין: (ד) דְּאִלּוּ בַּקֹּמֶץ, הָא כְּתִיב כָּל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ: (ה) וְאֵימָא לְחַלֵּק אִצְטְרִיךְ, אִם כֵּן לִכְתֹּב חֶלְקָם לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ, מַאי לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם, שְׁמַע מִנַּהּ תַּרְתֵּי. גְּמָרָא:
ג. יֵשׁ טְעוּנוֹת שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, שֶׁמֶן וְלֹא לְבוֹנָה, לְבוֹנָה וְלֹא שֶׁמֶן, לֹא שֶׁמֶן וְלֹא לְבוֹנָה. וְאֵלּוּ טְעוּנוֹת שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, מִנְחַת הַסֹּלֶת, וְהַמַּחֲבַת, וְהַמַּרְחֶשֶׁת, וְהַחַלּוֹת, וְהָרְקִיקִין, מִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וּמִנְחַת גּוֹיִם, וּמִנְחַת נָשִׁים, וּמִנְחַת הָעֹמֶר. מִנְחַת נְסָכִין טְעוּנָה שֶׁמֶן, וְאֵין טְעוּנָה לְבוֹנָה. לֶחֶם הַפָּנִים טָעוּן לְבוֹנָה, וְאֵין טָעוּן שָׁמֶן. שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, מִנְחַת חוֹטֵא וּמִנְחַת קְנָאוֹת, לֹא שֶׁמֶן וְלֹא לְבוֹנָה:
ברטנורה מִנְחַת סֹלֶת. הַמִּתְנַדֵּב מִנְחָה סְתָם, מֵבִיא סֹלֶת וְשֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, וּבוֹלְלָהּ וְקוֹמְצָהּ כְּמוֹ שֶׁהִיא קֹדֶם אֲפִיָּה. וּבְדִידָהּ כְּתִיב שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, וְכָל הָנֵי אַחֲרִינֵי גָּמְרֵי מִמִּנְחַת סֹלֶת דִּכְתִיב בָּהּ נֶפֶשׁ, דְּמַשְׁמַע דְּכָל מִנְחַת יָחִיד טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה:וְהַחַלּוֹת וְהָרְקִיקִין. לְמִנְחַת מַאֲפֶה תַּנּוּר קָרֵי הַחַלּוֹת וְהָרְקִיקִין. דְּאִי בָּעֵי חַלּוֹת מַיְתֵי וְאִי בָּעֵי רְקִיקִין מַיְתֵי:וּמִנְחַת כֹּהֲנִים. כֹּהֵן שֶׁהִתְנַדֵּב אַחַת מֵחֲמֵשֶׁת מְנָחוֹת הַלָּלוּ:מִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ. מִנְחַת חֲבִתִּין:גּוֹי. מִתְנַדֵּב מִנְחָה, כִּדְיָלְפִינַן מֵאִישׁ אִישׁ, מְלַמֵּד שֶׁהַנָּכְרִים מְבִיאִין נְדָרִים וּנְדָבוֹת כְּיִשְׂרָאֵל:וּמִנְחַת נָשִׁים. אִשָּׁה שֶׁהִתְנַדְּבָה מִנְחָה:וּמִנְחַת נְסָכִים. לֹא בָּעֵי לְבוֹנָה, דְּשֶׁמֶן נֶאֱמַר בָּהּ וְלֹא לְבוֹנָה:וְלֶחֶם הַפָּנִים. כְּתִיב בֵּיהּ (ויקרא כד) וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה, וְלֹא כְּתִיב בֵּיהּ שֶׁמֶן:שְׁתֵּי הַחַלּוֹת. שֶׁל עֲצֶרֶת, לֹא הֻזְכַּר בָּהֶן לֹא שֶׁמֶן וְלֹא לְבוֹנָה:מִנְחַת חוֹטֵא וּמִנְחַת קְנָאוֹת. בְּהֶדְיָא כְּתִיב בְּהוּ (שם ה) לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה:
עיקר תוספות יום טוב (ו) הָעֹמֶר. בָּהּ נַמִּי כְּתִיב שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, כְּדִכְתִיב וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים, וְהִיא מִנְחַת הָעֹמֶר. רַשִׁ"י:
ד. וְחַיָּב עַל הַשֶּׁמֶן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַל הַלְּבוֹנָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. נָתַן עָלֶיהָ שֶׁמֶן, פְּסָלָהּ. לְבוֹנָה, יִלְקְטֶנָּה. נָתַן שֶׁמֶן עַל שְׁיָרֶיהָ, אֵינוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. נָתַן כְּלִי עַל גַּבֵּי כְּלִי, לֹא פְסָלָהּ:
ברטנורה וְחַיָּב עַל הַשֶּׁמֶן. אִם נְתָנוֹ עַל מִנְחַת חוֹטֵא אוֹ עַל מִנְחַת קְנָאוֹת :נָתַן כְּלִי. שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֶׁמֶן:עַל גַּבֵּי כְּלִי. שֶׁל מִנְחַת חוֹטֵא :לֹא פְסָלָהּ. וְלֹא אָמְרִינַן הֲרֵי עָבַר עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן, שֶׁלֹּא הִזְהִירָה תּוֹרָה אֶלָּא שֶׁלֹּא יִתֵּן הַשֶּׁמֶן לְתוֹךְ הַסֹּלֶת אוֹ לְתוֹךְ הַקֶּמַח :
עיקר תוספות יום טוב (ז) דִּבְהוּ כְּתִיב לָאו. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּאִינָךְ: (ח) יִלְקְטֶנָּה. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ: (ט) וְכֵן לְשׁוֹן רַשִׁ"י. וַחֲדָא חֲדָא מִתְּרֵי תְּרֵי נָקְטֵי. דְּהוּא הַדִּין לְבוֹנָה, וְהוּא הַדִּין עַל מִנְחַת קְנָאוֹת: (י) בַּגְּמָרָא, מִדִּכְתִיב עָלֶיהָ, מַשְׁמַע בְּגוּפָהּ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַד שֶׁיְּעָרֵב כוּ':
ה. יֵשׁ טְעוּנוֹת הַגָּשָׁה וְאֵינָן טְעוּנוֹת תְּנוּפָה, תְּנוּפָה וְלֹא הַגָּשָׁה, הַגָּשָׁה וּתְנוּפָה, לֹא תְנוּפָה וְלֹא הַגָּשָׁה. אֵלּוּ טְעוּנוֹת הַגָּשָׁה וְאֵינָן טְעוּנוֹת תְּנוּפָה, מִנְחַת הַסֹּלֶת, וְהַמַּחֲבַת, וְהַמַּרְחֶשֶׁת, וְהַחַלּוֹת, וְהָרְקִיקִין, מִנְחַת כֹּהֲנִים, מִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, מִנְחַת גּוֹיִם, מִנְחַת נָשִׁים, מִנְחַת חוֹטֵא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מִנְחַת כֹּהֲנִים, מִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, אֵין בָּהֶן הַגָּשָׁה, מִפְנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן קְמִיצָה. וְכֹל שֶׁאֵין בָּהֶן קְמִיצָה, אֵין בָּהֶן הַגָּשָׁה:
ברטנורה טְעוּנוֹת הַגָּשָׁה. בְּחֻדָּהּ שֶׁל קֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית, כְּדִכְתִיב (שם ב) וְהִגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ:וְהַחַלּוֹת וְהָרְקִיקִין. מִנְחַת מַאֲפֶה תַּנּוּר:מִנְחַת כֹּהֲנִים. שֶׁהִיא כֻּלָּהּ כָּלִיל:וְכֹל שֶׁאֵין בָּהֶם קְמִיצָה. לְהַתִּיר הַשִּׁירַיִם מִן הַמִּנְחָה לַכֹּהֲנִים, אֵין בָּהֶן הַגָּשָׁה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
עיקר תוספות יום טוב (יא) רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ פְּלוּגְתָּתָן בִּדְרָשָׁא דִּקְרָאֵי: (יב) קְמִיצָה. וּבַבְּרַיְתָא מְסַיֵּם, שֶׁאֵין מֵהֶן לַכֹּהֲנִים. וְאִיכָּא בֵּינַיְהוּ מִנְחַת כֹּהֵן חוֹטֵא דְּנִקְמֶצֶת לְרַבִּי שִׁמְעוֹן. וּקְצָת קָשֶׁה נַמִּי דִּבְמַתְנִיתִין לֹא הֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי מִנְחַת כֹּהֲנִים סְתָמָא, אֶלָּא הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר דְּשֶׁל נְדָבָה. וְעוֹד קַשְׁיָא מַתְנִיתִין וּבְרַיְתָא. הִלְכָּךְ כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דִּקְמִיצָה לָאו לְטַעֲמָא נַקְטֵיהּ, אֶלָּא לִכְלָלָא בְּעָלְמָא, לְאַשְׁמְעִינַן שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים וּמִנְחַת כֹּהֲנִים וְכֹהֵן מָשִׁיחַ. אֲבָל לָאו לְמֵידַק הָא כָּל שֶׁיֵּשׁ כוּ', דְּהָאִיכָּא מִנְחַת חוֹטֵא:
ו. אֵלּוּ טְעוּנִין תְּנוּפָה וְאֵין טְעוּנִין הַגָּשָׁה, לֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע וַאֲשָׁמוֹ, וְהַבִּכּוּרִים כְּדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, וְאֵמוּרֵי שַׁלְמֵי יָחִיד וְחָזֶה וָשׁוֹק שֶׁלָּהֶן, אֶחָד אֲנָשִׁים, וְאֶחָד נָשִׁים, בְּיִשְׂרָאֵל אֲבָל לֹא בַאֲחֵרִים, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וּשְׁנֵי כִבְשֵׂי עֲצָרֶת. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה, נוֹתֵן שְׁתֵּי הַלֶּחֶם עַל גַּבֵּי שְׁנֵי כְבָשִׂים, וּמַנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו מִלְּמַטָּן, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כט), אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם. תְּנוּפָה הָיְתָה בַמִּזְרָח, וְהַגָּשָׁה בַּמַּעֲרָב. וּתְנוּפוֹת קוֹדְמוֹת לְהַגָּשׁוֹת. מִנְחַת הָעֹמֶר וּמִנְחַת קְנָאוֹת, טְעוּנוֹת תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה. לֶחֶם הַפָּנִים וּמִנְחַת נְסָכִים, לֹא תְנוּפָה וְלֹא הַגָּשָׁה:
ברטנורה לֹג וַאֲשַׁם מְצֹרָע. כְּתִיב בְּהוּ וְהֵנִיף:וְהַבִּכּוּרִים כְּדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. גָּרְסִינַן. כְּלוֹמַר, דְּשָׁמְעִינַן לֵיהּ בְּעָלְמָא דְּאָמַר בִּכּוּרִים טְעוּנִים תְּנוּפָה , וַהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ:וְאֵמוּרֵי שַׁלְמֵי יָחִיד וְחָזֶה וָשׁוֹק שֶׁלָּהֶן. בְּהֶדְיָא כְּתִיב בְּהוּ (ויקרא י) שׁוֹק הַתְּרוּמָה וַחֲזֵה הַתְּנוּפָה עַל אִשֵּׁי הַחֲלָבִים יָבִיאוּ לְהָנִיף:אֶחָד שַׁלְמֵי אֲנָשִׁים וְאֶחָד שַׁלְמֵי נָשִׁים. טְעוּנִים תְּנוּפָה:בְּיִשְׂרָאֵל אֲבָל לֹא בַאֲחֵרִים. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דְּהָכִי קָאָמַר, אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים קָרְבָּנָן טָעוּן תְּנוּפָה, וּתְנוּפָה עַצְמָהּ בְּיִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא בִּידֵי נָשִׁים, דְּהָכִי תַּנְיָא, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְנִיפִין וְאֵין הַגּוֹיִם מְנִיפִין, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְנִיפִין וְלֹא בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מְנִיפוֹת :שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְכִבְשֵׂי שְׁלָמִים שֶׁל עֲצָרֶת. הַבָּאִים בִּגְלַל הַלֶּחֶם. כְּתִיב בְּהוּ (שם כג) וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּכֻּרִים, וְלֹא עַל מַמָּשׁ, אֶלָּא סָמוּךְ לָהֶם , כְּבָשִׂים בְּצַד הַלֶּחֶם, כְּדִבְרֵי רַבִּי בַּבְּרַיְתָא. וְכֵן הֲלָכָה:שֶׁנֶּאֱמַר. [בַּמִּלּוּאִים] (שמות כ"ט) אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם, וּמֵהוּנַף וְהוּרַם דְּמִלּוּאִים יָלְפִינַן שְׁאָר תְּנוּפוֹת. תְּנוּפָה, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא. תְּרוּמָה, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד:תְּנוּפָה הָיְתָה בַמִּזְרָח. כְּלוֹמַר, אַף בַּמִּזְרָח שֶׁל מִזְבֵּחַ יָכוֹל לְהָנִיף, וְכָל שֶׁכֵּן בְּמַעֲרָבוֹ דְּקָרוֹב יוֹתֵר לַהֵיכָל:וּתְנוּפוֹת קוֹדְמוֹת לַהַגָּשׁוֹת. בִּתְחִלָּה מֵנִיף וְאַחַר כָּךְ מַגִּישׁ. וּבְמִנְחַת הָעֹמֶר וּבְמִנְחַת קְנָאוֹת אַיְרֵי דִּטְעוּנוֹת תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה, וּכְתִיב בְּמִנְחַת קְנָאוֹת (במדבר ה) וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה', וַהֲדַר וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ:
עיקר תוספות יום טוב (יג) וְטַעֲמֵיהּ בְּפֵרוּשׁ הָרַ"ב בְּמִשְׁנָה ד' פֶּרֶק ב' דְּבִכּוּרִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (יד) וּמֵנִיף כֹּהֵן לְחוֹדֵיהּ. רַשִׁ"י: (טו) עַל כוּ'. וְיָלֵיף בַּגְּמָרָא בַּבְּרַיְתָא מִמִּלּוּאִים: (טז) רַבִּי לְטַעֲמֵיהּ דְּדָרַשׁ וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבוֹנָה זַכָּה, בְּסָמוּךְ כוּ': (יז) בַּגְּמָרָא יָלֵיף לַהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ז. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁלשָׁה מִינִים טְעוּנִים שָׁלשׁ מִצְוֹת, שְׁתַּיִם בְּכָל אַחַת וְאַחַת, וְהַשְּׁלִישִׁית אֵין בָּהֶן. וְאֵלּוּ הֵן, זִבְחֵי שַׁלְמֵי יָחִיד, וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, וַאֲשַׁם מְצֹרָע. זִבְחֵי שַׁלְמֵי יָחִיד, טְעוּנִים סְמִיכָה חַיִּים, וּתְנוּפָה שְׁחוּטִים, וְאֵין בָּהֶם תְּנוּפָה חַיִּים. זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, טְעוּנִים תְּנוּפָה חַיִּים וּשְׁחוּטִים, וְאֵין בָּהֶן סְמִיכָה. וַאֲשַׁם מְצֹרָע, טָעוּן סְמִיכָה וּתְנוּפָה חַי, וְאֵין בּוֹ תְנוּפָה שָׁחוּט:
ברטנורה שְׁלֹשָׁה מִינִין. שַׁלְמֵי יָחִיד, וְשַׁלְמֵי צִבּוּר שֶׁהֵם כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת, וַאֲשַׁם מְצֹרָע. שְׁלֹשָׁה מִינִים הַלָּלוּ טְעוּנִים בֵּין שְׁלָשְׁתָּן שָׁלֹשׁ מִצְוֹת, סְמִיכָה, תְּנוּפָה חַיִּים, תְּנוּפָה שְׁחוּטִים:שְׁתַּיִם. מִצְוֹת מִן הַשָּׁלֹשׁ יֵשׁ בְּכָל מִין וָמִין, וְהַשְּׁלִישִׁית אֵין בָּהֶם. דְּאֵין בְּכָל מִין אֶלָּא שְׁתַּיִם:שַׁלְמֵי יָחִיד. כְּתִיב בְּהוּ סְמִיכָה בְּוַיִּקְרָא:וּתְנוּפָה שְׁחוּטִים. בֶּחָזֶה וָשׁוֹק שֶׁלָּהֶן, בְּצַו אֶת אַהֲרֹן:שַׁלְמֵי צִבּוּר. כְּתִיב בְּהוּ תְּנוּפָה חַיִּים, וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם דְּהַיְנוּ חַיִּים, וּתְנוּפָה שְׁחוּטִים, בֶּחָזֶה וָשׁוֹק שֶׁלָּהֶן, דְּיָלְפִינַן (מקדשי) [מִשַּׁלְמֵי] יָחִיד. אֲבָל סְמִיכָה לֹא בָּעוּ, דְּהִלְכָתָא גְּמִירֵי לַהּ דְּאֵין בְּכָל קָרְבְּנוֹת צִבּוּר אֶלָּא שְׁתֵּי סְמִיכוֹת בִּלְבַד, סְמִיכָה שֶׁל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וְשֶׁל פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר:אֲשַׁם מְצֹרָע. כְּתִיב בֵּיהּ תְּנוּפָה חַי, כְּדִכְתִיב וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אוֹתָם, בְּפָרָשַׁת זֹאת תִּהְיֶה. וּסְמִיכָה, דְּאִי אֶפְשָׁר לְקָרְבַּן יָחִיד שֶׁלֹּא יִסְמֹךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ:אֲבָל לֹא תְנוּפָה שָׁחוּט. דְּמִעֵט רַחֲמָנָא גַּבֵּי שַׁלְמֵי יָחִיד, (ויקרא ז) אֵת הֶחָזֶה לְהָנִיף אֹתוֹ. אֹתוֹ, לְמַעוֹטֵי אָשָׁם שֶׁל מְצֹרָע שֶׁאֵינוֹ טָעוּן תְּנוּפָה שָׁחוּט:
עיקר תוספות יום טוב (יח) רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כוּ'. אֵלּוּ הָעִקָּרִים כֻּלָּן אֲמִתִּיִּים וְאֵינָן דַּעַת רַבִּי שִׁמְעוֹן לְבַדּוֹ, אֶלָּא שֶׁאוֹמְרִים אוֹתָן בְּשֵׁם אָמְרָם, וְאֵין חוֹלְקִין עָלָיו בְּשׁוּם דָּבָר מִכָּל זֶה. הָרַמְבַּ"ם:
ח. הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי בְּמַחֲבַת, לֹא יָבִיא בְמַרְחֶשֶׁת. בְּמַרְחֶשֶׁת, לֹא יָבִיא בְמַחֲבָת. וּמַה בֵּין מַחֲבַת לְמַרְחֶשֶׁת, אֶלָּא שֶׁהַמַּרְחֶשֶׁת יֶשׁ לָהּ כִּסּוּי, וְהַמַּחֲבַת אֵין לָהּ כִּסּוּי, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי חֲנַנְיָה בֶן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, מַרְחֶשֶׁת עֲמֻקָּה וּמַעֲשֶׂיהָ רוֹחֲשִׁים, וּמַחֲבַת צָפָה וּמַעֲשֶׂיהָ קָשִׁים:
ברטנורה מַרְחֶשֶׁת עֲמֻקָּה. דִּכְתִיב (ויקרא ז) וְכָל נַעֲשָׂה בַמַּרְחֶשֶׁת, בְּתוֹכָהּ מַשְׁמַע, אַלְמָא יֵשׁ לָהּ תּוֹךְ:וּמַעֲשֶׂיהָ רוֹחֲשִׁין. שֶׁהַשֶּׁמֶן נָע וָנָד בְּתוֹכָהּ. לְשׁוֹן הָרוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ דִּמְתַרְגְּמִינַן דְּרָחֵישׁ. וְיֵשׁ שֶׁגּוֹרְסִין וּמַעֲשֶׂיהָ רַכִּין, כְּלוֹמַר שֶׁלִּישָׁתָהּ רַכָּה:וּמַחֲבַת צָפָה. דִּכְתִיב (שם) עַל מַחֲבַת, מַשְׁמַע עָלֶיהָ וְלֹא בְּתוֹכָהּ, אַלְמָא אֵין לָהּ תּוֹךְ:צָפָה. שֶׁאֵינָהּ עֲמֻקָּה אֶלָּא שׁוּלֶיהָ צָפִין אֵצֶל אוֹגְנֶיהָ. כְּמוֹ צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם:וּמַעֲשֶׂיהָ קָשִׁים. שֶׁהָעִסָּה שֶׁמְּטַגְּנִים בָּהּ לִישָׁתָהּ קָשָׁה כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשָּׁפֵךְ לַחוּץ, שֶׁהֲרֵי הַכְּלִי אֵין לוֹ שָׂפָה:
עיקר תוספות יום טוב (יט) יֶשׁ לָהּ כוּ'. גְּמָרָא גְּמִירָא לַהּ. גְּמָרָא:
ט. הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי בַּתַּנּוּר, לֹא יָבִיא מַאֲפֵה כֻפָּח וּמַאֲפֵה רְעָפִים וּמַאֲפֵה יוֹרוֹת הָעַרְבִיִּים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם רָצָה, יָבִיא מַאֲפֵה כֻפָּח. הֲרֵי עָלַי מִנְחַת מַאֲפֶה, לֹא יָבִיא מֶחֱצָה חַלּוֹת וּמֶחֱצָה רְקִיקִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא קָרְבָּן אֶחָד:
ברטנורה כֻּפָּח. מְקוֹם שְׁפִיתַת קְדֵרָה אַחַת. וּפְעָמִים שֶׁמַּסִּיקִים אוֹתוֹ וְאוֹפִין בּוֹ עִסָּה:רְעָפִים. טוול"ש בְּלַעַ"ז. עֲשׂוּיִין מֵחֶרֶס וּמַסִּיקִין אוֹתָן בַּכִּבְשָׁן:וְיוֹרוֹת הַעַרְבִין. כְּמִין גֻּמָּא הָעֲשׂוּיָה בַּקַּרְקַע וְטוּחָה בְּטִיט, וּמַסִּיקִין אֵשׁ בְּתוֹכָהּ עַד שֶׁתִּתְלַבֵּן, וְאוֹפִים בָּהּ עִסָּה:אִם רָצָה יָבִיא מַעֲשֵׂה כֻפָּח. דְּכֻפָּח מִין תַּנּוּר הוּא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:מִנְחַת מַאֲפֶה. כְּתִיבֵי בָּהּ חַלּוֹת וּרְקִיקִים:לֹא יָבִיא מֶחֱצָה חַלּוֹת. דְּכָל מְנָחוֹת בָּאוֹת עֶשֶׂר עֶשֶׂר, וְזֶה לֹא יָבִיא חָמֵשׁ חַלּוֹת וְחָמֵשׁ רְקִיקִין, אֶלָּא אוֹ הַכֹּל חַלּוֹת אוֹ הַכֹּל רְקִיקִין:מִפְּנֵי שֶׁהוּא קָרְבָּן אֶחָד. שֶׁשְּׁנֵיהֶם כְּתוּבִים בְּמִנְחָה אַחַת, הִלְכָּךְ יָכוֹל לְהָבִיא מֶחֱצָה מִמִּין זֶה וּמֶחֱצָה מִמִּין זֶה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
עיקר תוספות יום טוב (כ) רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. בַּגְּמָרָא דִּפְלִיגֵי בִּדְרָשֵׁי דִּקְרָאֵי:
גמרא מנחות מ״ג ב: ח׳-ט״ז
תַּנְיָא אִידַךְ (במדבר ט''ו) וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה'. שְׁקוּלָה מִצְוָה זוּ כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְוֹת כֻּלָּן. וְתַנְיָא אִידַךְ וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם. רְאִיָּה מְבִיאָה לִידֵי זְכִירָה. זְכִירָה מְבִיאָה לִידֵי עֲשִׂיָּה. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר כָּל הַזָּרִיז בְּמִצְוָה זוּ זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה כְּתִיב הָכָא (שם) וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּכְתִיב הֲתָם (דברים י''א) אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאוֹתוֹ תַעֲבוֹד. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְפִילִין בְּרֹאשׁוֹ וּתְפִילִין בִּזְרוֹעוֹ וְצִיצִית בְּבִגְדוֹ וּמְזוּזָה בְּפִתְחוֹ הַכֹּל בְּחִזּוּק שֶׁלֹּא יֶחֱטָא שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ד') וְהַחוּט הַמְשׁוּלָשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק וְאוֹמֵר (תהלים ל''ד) חוֹנֶה מַלְאַךְ ה' סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם. תַּנְיָא הָיָה רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מַה נִּשְׁתַּנָּה תְּכֵלֶת מִכָּל מִינֵי צִבְעוֹנִין מִפְּנֵי שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמֶה לַיָּם וְיָם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ וְרָקִיעַ לְכִסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ''ד) וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטוֹהַר וּכְתִיב (יחזקאל א') כְּמַרְאֶה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא. תַּנְיָא הָיָה רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר גָּדוֹל עוֹנְשׁוֹ שֶׁל לָבָן יוֹתֵר מֵעוֹנְשׁוֹ שֶׁל תְּכֵלֶת מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לִשְׁנֵי עֲבָדָיו לְאֶחָד אָמַר הָבֵא לִי חוֹתָם שֶׁל טִיט וּלְאֶחָד אָמַר הָבֵא לִי חוֹתָם שֶׁל זָהָב וּפָשְׁעוּ שְׁנֵיהֶם וְלֹא הֵבִיאוּ אֵי זֶה מֵהֶן עוֹנְשׁוֹ מְרֻבֶּה הֱוֵי אוֹמֵר זֶה שֶׁאָמַר לוֹ הָבֵא לִי חוֹתָם שֶׁל טִיט וְלֹא הֵבִיא. תַּנְיָא הָיָה רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר חַיָּיב אָדָם לְבָרֵךְ מֵאָה בְרָכוֹת בְּכָל יוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י') וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ אַל תִּקְרֵי מָה אֶלָּא מֵאָה. רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב אִוְיָא בְּשַׁבַּתָּא וּבְיוֹמֵי טָבֵי טָרַח וּמְמַלֵּא לְהוּ בְאִיסְפַּרְקְמֵי וּמְגָדֵי:
רש״י שקולה מצוה זו - מדכתיב את כל מצות ועוד דציצית בגימטריא ת"ר וה' קשרים וח' חוטין הרי תרי"ג: ראיה - ציצית מביאה לידי זכירת מצות: כתיב הכא וראיתם אותו וכתיב התם (דברים ו) ואותו תעבוד - מה להלן שכינה אף כאן שכינה: הכל בחיזוק - מכל וכל עומד בחזקה שלא יחטא: המשולש - תפילין וציצית ומזוזה: סביב ליראיו - העושים מצות ויחלצם מחטא [את הצדיקים]: מה נשתנה תכלת - שיחדו הקב"ה למצוה זו: דומה לים - שנעשו בו נסים לישראל: ורקיע לכסא הכבוד - ומכח התכלת מזכיר היושב על כסא ועוד נאה לישראל שיהא כסאו עליהם שנאמר ותחת רגליו וגו' דהיינו רקיע: וכתיב ספיר - ובכסא כתיב ספיר אלמא רקיע כבמחזה כסא ותכלת לים וים לרקיע ואנן קחזינן: גדול עונשו של לבן - למי שאינו מטיל ציצית ותכלת: חותם - היו עושים לבהמה ולעבד כשקונין אותן לשם סימן עבדות: זה שאמר לו המלך הבא חותם של טיט - שמצוי הוא ולא הביא עונשו מרובה: מה ה' אלהיך וגו' - קרי ביה מאה: בשבתות וימים טובים - דלא מצלו י"ח: טרח וממלא להו - למאה ברכות: באספרמקי ומגדי - אספרמקי בשמים ומגדי מיני מגדים שטעונים ברכה:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץ תניא אידך [שנויה ברייתא אחרת]: "וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות ה' ", לומר: שקולה מצוה זו כנגד כל המצות כולן. ותניא אידך [ושנויה ברייתא אחרת]: "וראיתם אתו וזכרתם... ועשיתם" — ראיה מביאה לידי זכירה, זכירה מביאה לידי עשיה. ור' שמעון בר יוחאי אומר: כל הזריז במצוה זו של ציצית, ששוקד לקיימה כראוי — זוכה ומקבל פני שכינה, כתיב הכא [נאמר כאן]: "וראיתם אתו", וכתיב התם [ונאמר שם]: "את ה' אלהיך תירא ואתו תעבד" (דברים ו, יד), מה "אותו" האמור שם מתייחס לשכינה, אף "וראיתם אותו" מתייחס לשכינה.ר' אליעזר בן יעקב אומר: כל שיש לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו — הכל בחיזוק כלומר, מחוזק הוא מכל צד שלא יחטא, שנאמר: "והחוט המשלש לא במהרה ינתק" (קהלת ד, יב), והן שלוש המצוות המוזכרות כאן, ואומר: "חנה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם" (תהלים לד, ח), שמלאך ה' מסבב את יראי ה' המקיימים מצוותיו ומחלצם מן החטא.תניא [שנויה ברייתא], היה ר' מאיר אומר: מפני מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין שאותו בחר ה' לציצית? מפני שהתכלת דומה בצבעה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, שנאמר: "ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר" (שמות כד, י), וכתיב [ונאמר]: "כמראה אבן ספיר דמות כסא" (יחזקאל א, כו).תניא [שנויה ברייתא], היה ר' מאיר אומר: גדול עונשו של המבטל לבן שבציצית יותר מעונשו של המבטל תכלת, למרות שהתכלת חשובה יותר, משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שאמר לשני עבדיו ציוה עליהם, לאחד אמר: הבא לי חותם של טיט, ולאחד אמר: הבא לי חותם של זהב, ופשעו (התרשלו) שניהם ולא הביאו, איזה מהן עונשו מרובה? הוי אומר: זה שאמר לו הבא לי חותם של טיט ולא הביא, שהרי הוא זול ומצוי לכל. ועוד תניא [שנויה ברייתא] בשם ר' מאיר, היה ר' מאיר אומר: חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, שנאמר: "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שאל מעמך" (דברים י, יב), "מה", כמו "מאה". מסופר, רב חייא בריה [בנו] של רב אויא בשבתא וביומי טבי [בשבת ובימים טובים], שהתפילות קצרות יותר, ואין שמונה עשרה ברכות בתפילה, טרח וממלי להו באיספרמקי ומגדי [היה טורח וממלא אותן, את מאה הברכות, בבשמים ומגדים] שהיה מברך עליהם.
זוהר ספר הזהר, תרומה ע״ט
פָּתַח הַהוּא רַבְיָיא בְּבִרְכַּת מְזוֹנָא וְאָמַר כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים י''ד) וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שם ט''ז) וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ. הַנֵּי קְרָאֵי כַד יִשְׂרָאֵל הֲווֹ שָׁרָאן בְאַרְעָא קַדִּישָׁא וְאִתְחֲזוּן קָמֵיהּ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּבֵי מַקְדְּשָׁא הֲווֹ מִתְקַיְּימֵי. הַשְׁתָּא הֵיךְ מִתְקַיְּימֵי. מָאן יְכִיל לְמֵיכַל לִפְנֵי יְיָ וּלְמֶחֱדֵי לִפְנֵי יְיָ. אֶלָּא וַדַּאי הַכִי הוּא בְּקַדְמֵיתָא כַּד יְתִיב בַּר נַשׁ עַל פָּתוֹרֵיהּ לְמֵיכַל מְבָרֵךְ עַל נַהֲמָא הַמּוֹצִיא. מָאי טַעְמָא הַמּוֹצִיא וְלָא מוֹצִיא דְּהָא כְתִיב בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְלָא כְתִיב הַבּוֹרֵא. עוֹשֶׂה אֶרֶץ וְלָא כְתִיב הָעוֹשֶׂה אֶרֶץ. מָאי טַעְמָא הָכָא הַמּוֹצִיא. אֶלָּא כָּל מִלִּין דְּאִינוּן מֵרָזָא דְעַלְמָא עִלָּאָה סְתִירָא אִסְתַּתְּרָא ה' מִתַּמָּן לְאִתְחֲזָאָה דְּהָא מֵעַלְמָא גְנִיזָא וּסְתִירָא אִיהוּ. וְכָל מִילִּין דְּאִינוּן מֵעַלְמָא תַתָּאָה דְּאִתְגַּלְיָיא יַתִּיר כְּתִיב בְּה' דִכְתִיב (ישעי' מ') הַמּוֹצִיא בְמִסְפַּר צְבָאָם (עמוס ט) הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם כֻּלְּהוּ מֵרָזָא דְעַלְמָא תַתָּאָה אִיהוּ וְאִי אִכְתִּיב בִשְׁמָא אִיהוּ בְה' כְּגוֹן הָאֵל הַגָּדוֹל וְהָכָא דְאִיהוּ בְאֹרַח סָתִים (נ''ל בְּאִתְגַּלְיָיא) מֵרָזָא דְעַלְמָא תַתָּאָה אִיהוּ כֵיוָן דִּמְבָרֵךְ בַּר נָשׁ שְׁכִינְתָּא אַתְיָיא קָמֵיהּ. וּמַה דְּאָמַר וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ הָכָא אִתְכְּלִיל לְמַלְּלָא בְמִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא דְהַכִי אִצְטְרִיךְ הוֹאִיל וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָמֵיהּ לְקַיְּימָא דִּכְתִיב (יחזקאל מ''א) זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְיָ. וּכְתִיב (דברים י''ד) וְאָכַלְתָּ שָׁם לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ. הוֹאִיל וְקָאִים בַּר נָשׁ קָמֵי מָארֵיהּ אִצְטְרִיךְ נַמֵּי לְמֵיחַן לְמִסְכְּנֵי לְמֵיתַן לוֹן כְּמָה דְאִיהוּ יָהִיב לֵיהּ לְמֵיכַל כְּמָאן דְּאָכִיל קָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְאִצְטְרִיךְ דְּלָא יִשְׁתְּכַח בַּלְעָן עַל פָּתוֹרֵיהּ דְהָא בַלְעָנוּ מִסִטְרָא אַחֲרָא הֲוֵי וְרָזָא דָא (בראשית כ''ה) הַלְעִיטֵנִי נָא אֹרַח בַלְעָנוּ וְהָכי אִצְטְרִיךְ לְסִטְרָא אַחֲרָא וּכְתִיב (משלי י''ג) וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסַר וְעַל דָּא וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ כְתִיב וְלָא לִפְנֵי סִטְרָא אַחֲרָא. וְאִצְטְרִיךְ דְּלָא יִתְעֲסֵק בְמִלִּין בְּטֵלִין וּבְצָרְכֵי סְעוּדָה שַׁפִּיר וְאִצְטְרִיךְ לְאִתְעַסְקָא בְמִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא דְּהָא כַד מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא אִתְאַמָּרוּ עַל פָּתוֹרָא יָהִיב הַהוּא בַר נָשׁ תּוּקְפָא לְמָארֵיהּ:
תרגום הזוהר פָּתַח הַיֶּלֶד הַהוּא בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן וְאָמַר, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר, וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךְ. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר, וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךְ. מִקְרָאוֹת אֵלּוּ הָיוּ מִתְקַיְּמִים כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ שׁוֹרִים בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וְנִרְאִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, עַתָּה אֵיךְ הֵם מִתְקַיְּמִים. מִי יָכוֹל לֶאֱכֹל לִפְנֵי ה' וְלִשְׂמֹחַ לִפְנֵי ה'. אֶלָּא וַדַּאי כֵּן הוּא. תְּחִלָּה כְּשֶׁיּוֹשֵׁב הָאָדָם עַל שֻׁלְחָנוֹ לֶאֱכֹל, מְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא. וְלֹא מוֹצִיא, בְּלִי ה' הַיְּדִיעָה. שֶׁהֲרֵי כָּתוּב, בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם, וְלֹא כָּתוּב הַבּוֹרֵא. עוֹשֶׂה אָרֶץ, וְלֹא כָּתוּב הָעוֹשֶׂה אָרֶץ. מַה הַטַּעַם כָּאן, שֶׁאוֹמְרִים הַמּוֹצִיא. אֶלָּא כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהֵם מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הַסָּתוּם, שֶׁהוּא בִּינָה, מִסְתַּתֶּרֶת הַה' מִשָּׁם, שֶׁאֵין שָׁם ה' הַיְדוּעָה. לְהַרְאוֹת, כִּי מֵעוֹלָם הַגָּנוּז וְהַנִּסְתָּר הוּא. וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁהֵם מֵעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁנִּתְגַלֶּה יוֹתֵר, כָּתוּב עִם ה', שֶׁכָּתוּב הַמּוֹצִיא בְּמִסְפָּר צְבָאָם. הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם. כֻּלָּם מִסּוֹד עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן הוּא. וְאִם כָּתוּב שָׁם, הוּא גַּם כֵּן עִם ה', הוּא מִשּׁוּם שֶׁמִּסּוֹד עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן הוּא. כִּי כֵּיוָן שֶׁאָדָם מְבָרֵךְ הַשְּׁכִינָה בָּאָה לְפָנָיו. וּמַה שֶּׁאָמַר, וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךְ. נִכְלָל כָּאן, לְדַבֵּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, שֶׁכָּךְ צָרִיךְ, מִשּׁוּם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד לְפָנָיו, שֶׁכָּתוּב, זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'. וְכָתוּב, וְאָכַלְתָּ שָׁם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךְ. וּמִשּׁוּם שֶׁאָדָם עוֹמֵד לִפְנֵי אֲדוֹנוֹ, הוּא צָרִיךְ גַּם כֵּן לָחוֹן לַעֲנִיִּים, לָתֵת לָהֶם כְּמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לוֹ לֶאֱכֹל. וְיִהְיֶה כְּמִי שֶׁאוֹכֵל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְצָרִיךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה זוֹלֵל עַל שֻׁלְחָנוֹ, כִּי הַזּוֹלְלוּת הוּא מִסִּטְרָא אַחֲרָא. וְזֶה סוֹד, הַלְּעִיטֵנִי נָא, שֶׁהוּא דֶּרֶךְ זוֹלְלוּת. וְכָךְ צָרִיךְ לַסִּטְרָא אַחֲרָא. שֶׁכָּתוּב, וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר. וְעַל כֵּן וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךְ כָּתוּב, וְלֹא לִפְנֵי סִטְרָא אַחֲרָא. וְצָרִיךְ שֶׁלֹּא יַעֲסֹק בִּדְבָרִים בְּטֵלִים וּבְצָרְכֵי סְעֻדָּה, וּצְרִיכִים לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁנֶּאֱמָרִים דִּבְרֵי תּוֹרָה עַל הַשֻּׁלְחָן נוֹתֵן הָאָדָם תֹּקֶף לַאֲדוֹנוֹ.
הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות קריאת שמע ג׳: ד׳-ה׳
א. לֹא קְרִיאַת שְׁמַע בִּלְבָד אָמְרוּ אֶלָּא כָּל עִנְיַן שֶׁהוּא מִדִּבְרֵי הַקֹּדֶשׁ אָסוּר לְאוֹמְרוֹ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ וּבְבֵית הַכִּסֵּא וַאֲפִלּוּ אָוֹמְרוֹ בִּלְשׁוֹן חוֹל. וְלֹא לְאוֹמְרוֹ בִּלְבַד אֶלָּא אֲפִלּוּ לְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ בְּדִבְרֵי תוֹרָה בְּבֵית הַכִּסֵּא וּבְבֵית הַמֶּרְחָץ וּבִמְקוֹם הַטִּנּוֹפֶת וְהוּא הַמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צוֹאָה וּמֵי רַגְלַיִם אָסוּר:
ב. דְּבָרִים שֶׁל חוֹל מֻתָּר לְאָמְרָן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ בְּבֵית הַכִּסֵּא וְכֵן הַכִּנּוּיִם כְּגוֹן רַחוּם וְנֶאֱמָן וְכַיּוֹצֵא בָּהֵן מֻתָּר לְאָמְרָן בְּבֵית הַכִּסֵּא אֲבָל הַשֵּׁמוֹת הַמְיוּחָדִים וְהֵן הַשֵּׁמוֹת שֶׁאֵינָן נִמְחָקִין אָסוּר לְהַזְכִּירָן בְּבֵית הַכִּסֵּא וּבְבֵית הַמֶּרְחָץ יָשָׁן וְאִם נִזְדַמֵּן לוֹ לְהַפְרִישׁ מִן הַדָבָר הָאָסוּר בְּבֵית הַמֶּרְחָץ אוֹ בְּבֵית הַכִּסֵּא מַפְרִישׁ וַאֲפִלּוּ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּבְעִנְיָנֵי קדֶשׁ:
מוסר שערי קדושה, חלק ב ד׳: ז׳
אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ כּוֹעֵס וְרוּחוֹ נְמוּכָה וּשְׁפָלָה הַרְבֵּה וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים נ''א) זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּאֲרִיךְ הַכֹּל וְנוֹשֵׂא הַכֹּל לִרְצוֹן בּוֹרְאוֹ וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִים וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מיכה ז') נוֹשֵׂא עָוֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לְמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְשִׁירַיִים אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁיָּשִׂים עַצְמוֹ עָפָר שֶׁהַכֹּל יִרְמְסוּהוּ וְיִהְיֶה כְּאַסְקוּפָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁהַכֹּל דָּשִׁין בָּהּ וּכְיָתֵד הַנְּמוּכָה שֶׁהַכֹּל נִתְלִין בָּהּ וכו'. הַכַּעַס הוּא עֲנַף הַגַּאֲוָה וְשָׁקוּל כְּמוֹתוֹ וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הַכּוֹעֵס כָּל מִינֵי פּוּרְעָנִיּוֹת שֶׁל גֵּיהִנָם שׁוֹלְטִין בּוֹ וכו'. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַמְקָרֵעַ בְּגָדָיו וְהַמְפַזֵּר מָעוֹתָיו וְהַמְשַׁבֵּר כֵּלִים בַּחֲמָתוֹ יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ''א) לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר וכו' וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הַכּוֹעֵס אֵין הַשְׁכִינָה חֲשׁוּבָה כְּנֶגְדוֹ וכו' וּמְשַׁכֵּחַ תַּלְמוּדוֹ וּמוֹסִיף טִפְּשׁוּת וּבְיָדוּעַ שֶׁעֲוֹנוֹתָיו מְרֻבִּים מִזָכִיּוֹתָיו וכו' שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ''ט) וּבַעַל חֵימָה רַב פָּשַׁע:
הצטרפו אלינו
עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.
השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!
לתרומה לעמותה
המקורות מתוך ספריא. ביאור שטיינזלץ, מהדורת William Davidson, ברישיון Creative Commons לשימוש לא מסחרי (CC BY-NC ). עמותת אורות האמונה - בני משה