חק לישראל - פרשת ויקהל יום חמישי

רש״יוְאַרְבַּ֣ע כְּתֵפ֔וֹת. כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה, וְאַרְבַּע פַּעֲמוֹתָיו כְּתֵפוֹת לָהֶם, וְלֹא שְׁנָאָן כָּאן אֶלָּא לוֹמַר וּמִן הַמְּכוֹנָה כְּתֵפֶיהָ.
וְעַל רֹאשׁ הַמְּכוֹנָה יְדֹתֶיהָ. הֵם סַרְנֵי הַנְּחשֶׁת הָאֲמוּרִים לְמַעְלָה.
וַיְפַתַּח עַל הַלֻּחֹת יְדֹתֶיהָ וְעַל מִסְגְּרֹתֶיהָ. הַתַּחְתּוֹנוֹת עַל שְׁנֵיהֶם, פִּתַּח וְחָקַק כְּרוּבִים אֲרָיוֹת.
כְּמַעַר. לְשׁוֹן אֲחִיזָה וְדִבּוּק, כְּזָכָר הַמְּעוּרֶה בַּנְּקֵבָה, וּפֵרוּשׁוֹ: אִישׁ וְלוֹיוֹתוֹ. וּלְפִי מַשְׁמָעוּתוֹ 'לוֹיוֹת' לְשׁוֹן 'דִּבּוּק', שולדור"א בְּלַעַ"ז (הַלְחָמָה, רִתּוּךְ), כְּמוֹ לוֹיוֹת הָיוּ שָׁם, עֲשׂוּיוֹת כִּמְעָרַת אִישׁ, וְהַמְּעָרֶה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.

כתובים משלי כ׳: י״ד-י״ח

משנה משנה מנחות ח׳

ברטנורהכָּל קָרְבָּנוֹת. מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הַיָּשָׁן. בִּמְנָחוֹת קָאָמַר:
שֶׁאֵינָן בָּאִים אֶלָּא מִן הֶחָדָשׁ. בָּעֹמֶר כְּתִיב (ויקרא כג) מִנְחָה חֲדָשָׁה, וּבִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם כְּתִיב (שמות לד) בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים:
וּמִן הָאָרֶץ. בָּעֹמֶר כְּתִיב (ויקרא כג) כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וְגוֹ'‏ וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ, וּבִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם כְּתִיב (שם) מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאוּ לֶחֶם:
מִכְמָס וְזוֹנִיחָה. שֵׁמוֹת שֶׁל מְקוֹמוֹת הֵן:
אַלְפָא לַסֹּלֶת. סֹלֶת שֶׁלָּהֶן רִאשׁוֹן וּמֻבְחָר לְכָל הַסְּלָתוֹת. כְּאָלֶ"ף זוֹ שֶׁהִיא רִאשׁוֹנָה לְכָל הָאוֹתִיּוֹת:
אַלְפָא. זוֹ אָלֶ"ף בְּלָשׁוֹן יְוָנִי:
שְׁנִיָּה לָהֶן. קְרוֹבָה סָלְתָּהּ לִהְיוֹת מְשֻׁבַּחַת כְּסֹלֶת מִכְמָס וְזוֹנִיחָה:
חֲפָרַיִם בַּבִּקְעָה. שְׁתֵּי חֲפָרַיִם הֵן, אַחַת בָּהָר וְאַחַת בַּבִּקְעָה, וְאוֹתָהּ שֶׁבַּבִּקְעָה הִיא שֶׁסֹּלֶת שֶׁלָּהּ מְשֻׁבַּחַת:
כָּל הָאֲרָצוֹת. שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיוּ כְּשֵׁרוֹת, אֶלָּא שֶׁמִּכָּאן הָיוּ מְבִיאִים:

עיקר תוספות יום טוב(א) וְאַף עַל פִּי דְּלֹא פָּסֵיק לְפָרוֹשֵׁי אֶלָּא אַמִּן הֶחָדָשׁ כוּ', קָאֵי נַמִּי אַמִּן הָאָרֶץ כוּ'. דְּאִי מִן הָאָרֶץ אַף בִּזְבָחִים, הֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי חוּץ מִבְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר דְּאֵין בָּאִין מִחוּץ לָאָרֶץ כְּדִתְנַן בְּסוֹף פֶּרֶק ג'‏ דִּתְמוּרָה:
(ב) וְלֹא דָק, דְּבִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם הוּא דִּכְתִיב כוּ'. וְהָיָה נִרְאֶה דְּעֹמֶר יָלְפִינַן מִדִּקָרֵי לֵיהּ קְרָא מִנְחַת בִּכּוּרִים. אֲבָל בַּגְּמָרָא מוּכָח דְּיָלֵיף לַהּ מִדִּכְתִיב רֵאשִׁית קְצִירְכֶם:
(ג) הַמֻּבְחָר. שֶׁנֶּאֱמַר וְכָל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם. תּוֹסֶפְתָּא:
(ד) חֲפָרַיִם. סְפָרִים אֲחֵרִים עֲפָרַיִם. וְכֵן גִּרְסַת הַתּוֹסָפוֹת. וְכָתְבוּ עִיר הִיא:

ברטנורהאֵין מְבִיאִין. עֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם:
לֹא מִבֵּית הַזְּבָלִים. מִשָּׂדֶה שֶׁצְּרִיכָה לְזֶבֶל, דְּשֶׁמָּא לֹא נִזְדַּבְּלָה כָּל צָרְכָּהּ וְנִמְצְאוּ פֵּרוֹתֶיהָ כְּחוּשִׁים. אִי נַמִּי, לְפִי שֶׁהַזֶּבֶל מַבְאִישׁ וּמַפְסִיד טַעַם הַפְּרִי:
וְלֹא מִבֵּית הַשְּׁלָחִים. אֶרֶץ צְמֵאָה לְמַיִם שֶׁפֵּרוֹתֶיהָ כְּחוּשִׁין:
לֹא מִבֵּית הָאִילָן. מִתְּבוּאָה שֶׁבֵּין הָאִילָנוֹת. שֶׁהָאִילָנוֹת הַגְּדֵלִים שָׁם יוֹנְקִים הַקַּרְקַע וּמַכְחִישִׁים הַזְּרָעִים:
נָרָהּ. חוֹרֵשׁ. לְשׁוֹן נִירוּ לָכֶם נִיר (ירמיה ד):
וּבַשְּׁנִיָּה זוֹרְעָהּ. בַּגְּמָרָא מַסִּיק, דְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה הוּא נָר כֻּלָּהּ וְזוֹרֵעַ חֶצְיָהּ וּמַנִּיחַ חֶצְיָהּ נִיר. וְכֵן בַּשְּׁנִיָּה חוֹרְשָׁהּ כֻּלָּהּ וְזוֹרֵעַ הַחֵצִי שֶׁלֹּא זָרַע אֶשְׁתָּקַד, וְהַחֵצִי שֶׁזָּרַע אֶשְׁתָּקַד מַנִּיחוֹ נִיר. וְכֵן בְּכָל שָׁנָה זוֹרֵעַ נִיר שֶׁל אֶשְׁתָּקַד:
כֵּיצַד בּוֹדֵק. הַסֹּלֶת אִם מְנֻפָּה כָּל צָרְכָּהּ אִם לָאו:
עָלָה בְיָדוֹ אָבָק. קֶמַח דַּק, וְגָרוּעַ הוּא:
עַד שֶׁיְּנִיפֶנָּה. בְּנָפָה לַעֲבֹר הָאָבָק דַּק שֶׁנִּשְׁאַר בָּהּ:
וְאִם הִתְלִיעָה. הַסֹּלֶת אוֹ הַחִטָּה:
פְּסוּלָה. וְהוּא שֶׁהִתְלִיעָה בְּרֻבָּהּ. וְיָלְפִינַן לַהּ לְקַמָּן סוֹף פִּרְקִין מִדִּכְתִיב (במדבר כח) תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם וּמִנְחָתָם. תְּמִימִים יִהְיוּ לָכֶם וְנִסְכֵּיהֶם. שֶׁיִּהְיוּ גַּם כֵּן הַמְּנָחוֹת וְהַנְּסָכִים תְּמִימִים:

ד. שְׁלשָׁה זֵיתִים, וּבָהֶן שְׁלשָׁה שְׁלשָׁה שְׁמָנִים. הַזַּיִת הָרִאשׁוֹן, מְגַרְגְּרוֹ בְרֹאשׁ הַזַּיִת וְכוֹתֵשׁ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, סְבִיבוֹת הַסַּל. זֶה רִאשׁוֹן. טָעַן בְּקוֹרָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בַּאֲבָנִים. זֶה שֵׁנִי. חָזַר וְטָחַן וְטָעַן, זֶה שְׁלִישִׁי. הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר לַמְּנָחוֹת. הַזַּיִת הַשֵּׁנִי מְגַרְגְּרוֹ בְרֹאשׁ הַגַּג, וְכוֹתֵשׁ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, סְבִיבוֹת הַסַּל, זֶה רִאשׁוֹן. טָעַן בְּקוֹרָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בַּאֲבָנִים, זֶה שֵׁנִי. חָזַר וְטָחַן וְטָעַן, זֶה שְׁלִישִׁי. הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר לַמְּנָחוֹת. הַזַּיִת הַשְּׁלִישִׁי, עוֹטְנוֹ בְתוֹךְ הַבַּיִת עַד שֶׁיִּלְקֶה, וּמַעֲלֵהוּ וּמְנַגְּבוֹ בְרֹאשׁ הַגַּג, וְכוֹתֵשׁ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, סְבִיבוֹת הַסַּל, זֶה רִאשׁוֹן. טָעַן בְּקוֹרָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בַּאֲבָנִים, זֶה שֵׁנִי. חָזַר וְטָחַן וְטָעַן, זֶה שְׁלִישִׁי. הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר לַמְּנָחוֹת:

ברטנורהשְׁלֹשָׁה זֵיתִים. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה מְלַקְּטִים אֶת הַזֵּיתִים. וּבָהֶן שָׁלֹשׁ שְׁמָנִים, בְּכָל פַּעַם יֵשׁ שְׁלֹשָׁה מִינִים שֶׁמֶן:
הַזַּיִת הָרִאשׁוֹן. פַּעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁמְּלַקֵּט:
מְגַרְגְּרוֹ בְרֹאשׁ הַזַּיִת. מְלַקֵּט גַּרְגְּרִים שֶׁהֵן בְּרֹאשׁ הַזַּיִת, שֶׁהֵן מִתְבַּשְּׁלִים תְּחִלָּה לְפִי שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת עֲלֵיהֶן וּמְבַשַּׁלְתָּן:
לְתוֹךְ הַסַּל. וּמִסְתַּנֵּן וְיוֹצֵא, וְהַכְּלִי תַּחַת הַסַּל לְקַבֵּל הַשֶּׁמֶן:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר סְבִיבוֹת דָּפְנֵי הַסַּל. נוֹתֵן אֶת הַזֵּיתִים וְהַשֶּׁמֶן זָב דֶּרֶךְ הַדְּפָנוֹת וְנוֹפֵל לְשׁוּלֵי הַסַּל וּמִשָּׁם מִסְתַּנֵּן וְיוֹצֵא, וְנִמְצָא מְזֻקָּק, שֶׁהַפְּסֹלֶת נִשְׁאָר מְדֻבָּק בְּדָפְנֵי הַסַּל. אֲבָל לֹא יִתְּנֵם בְּשׁוּלֵי הַסַּל, מִפְּנֵי שֶׁמִתְעָרֵב בּוֹ שֶׁמֶן וּשְׁמָרִים וְיוֹצְאִים וְנִמְצָא שֶׁמֶן עָכוּר. וְהַשֶּׁמֶן הַזָּב מֵאֵלָיו בְּלֹא שׁוּם טְעִינָה נִקְרָא שֶׁמֶן רִאשׁוֹן שֶׁל הַזַּיִת הָרִאשׁוֹן:
טָעַן בְּקוֹרָה. זֵיתִים שֶׁבַּסַּל:
חָזַר וְטָחַן. בָּרֵחַיִם, אֶת הַזֵּיתִים שֶׁתַּחַת הַקּוֹרָה, וְטוֹעֵן אַחַר כָּךְ הַקּוֹרָה:
הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה. דְּבָעִינַן שֶׁמֶן זַיִת זָךְ:
וְהַשְּׁאָר כָּשֵׁר לַמְּנָחוֹת. דְּלֹא כְּתִיב בְּהוּ זָךְ:
הַזַּיִת הַשֵּׁנִי. פַּעַם שְׁנִיָּה כְּשֶׁמְּלַקֵּט אֶת שֶׁנִּמְצָאִים מְבֻשָּׁלִים עַתָּה:
מְגַרְגְּרוֹ בְרֹאשׁ הַגַּג. מְלַקֵּט הַגַּרְגְּרִין הַסְּמוּכִים לַגַּג. שֶׁזֵּיתֵיהֶן הָיוּ סְמוּכִים לְגַגּוֹתֵיהֶן, וְאוֹתָן מִתְבַּשְּׁלִים בַּשְּׁנִיָּה:
הָרִאשׁוֹן. שֶׁיָּצָא קֹדֶם טְעִינָה, כָּשֵׁר לַמְּנוֹרָה:
הַזַּיִת הַשְּׁלִישִׁי. שֶׁמִּתְלַקֵּט פַּעַם שְׁלִישִׁית, אֵין מִתְבַּשְּׁלִים לְעוֹלָם כָּל צָרְכָּן, שֶׁהֵן עֲנָפִים שֶׁתַּחַת הַגַּג שֶׁאֵין חַמָּה מַגַּעַת בָּהֶם:
עוֹטְנוֹ. לְשׁוֹן מַעֲטָן שֶׁל זֵיתִים, שֶׁהִיא הַגֻּמָּא שֶׁמַּנִּיחִים בָּהּ הַזֵּיתִים כְּדֵי שֶׁיִּתְעַפְּשׁוּ שָׁם. וּלְשׁוֹן מִקְרָא הוּא, עֲטִינָיו מָלְאוּ חָלָב (איוב כא):
שֶׁיִּלְקֶה. שֶׁיִּתְעַפֵּשׁ:
וּמְנַגְּבוֹ בְרֹאשׁ הַגַּג. דְּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא צָבוּר וּמְכֻנָּס בְּמָקוֹם אֶחָד אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה יָמִים זָב מֵאֵלָיו מֹהַל שֶׁאֵינוֹ יָפֶה, לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְנַגְּבוֹ:

עיקר תוספות יום טוב(יב) וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, וְקָשֶׁה, דִּבְמַסֶּכֶת פֵּאָה מַשְׁמַע דְּחַיָּבִין בְּפֵאָה, וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין לְקִיטָתוֹ כְּאֶחָד לֹא מִחַיַּב בְּפֵאָה כִּדְאִיתָא שָׁם. וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, זַיִת שֶׁגִּרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַזַּיִת וּבֵרְרוּ אַחַת אַחַת וְכָתְשׁוּ כוּ'. זֵיתִים שֶׁמְּסָקָן כֻּלָּן בְּעִרְבּוּבְיָא וְהֶעֱלָן לַגַּג וְחָזַר וּבֵרֵר גַּרְגֵּר גַּרְגֵּר וְכוֹתְשָׁן כוּ'. זֵיתִים שֶׁמְּסָקָן וְטוֹעֲנָן בְּתוֹךְ הַבַּיִת עַד שֶׁיִּלְקוּ וְהֶעֱלָן וְנִגְּבָן וְאַחַר כָּךְ כָּתַשׁ כוּ':
(יג) כְּלוֹמַר מְלַקֵּט זֵיתִים שֶׁבְּאֶמְצַע הָאִילָן שֶׁאֵינָן בְּרֹאשׁ הַזַּיִת, כְּלוֹמַר אוֹתָן שֶׁיָּכוֹל לַעֲמֹד בְּרֹאשׁ גַּגּוֹ וְנוֹטְלָן, שֶׁאוֹתָן אֵין מִתְבַּשְּׁלִין בִּמְהֵרָה כְּמוֹ אוֹתָן שֶׁבְּרֹאשׁ הַזַּיִת. וְהַאי דְּאָמַר בְּרֹאשׁ הַגַּג, לְסִימָנָא קָאָמַר. רַשִׁ"י:
(יד) וְהֵם עֲצָמוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מֹחַ, דִּמָּה אוֹתָן לְמַעֲטָן, לְפִי שֶׁהֵם רְחָבִים וּגְדוֹלִים בַּחֲלָלָם. וּמֵהַשֵּׁם הַזֶּה נִגְזַר הַפֹּעַל וְאוֹמֵר עוֹטְנוֹ. הָרַמְבַּ"ם:

ה. הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּרִאשׁוֹן, אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ. הַשֵּׁנִי שֶׁבָּרִאשׁוֹן וְהָרִאשׁוֹן שֶׁבַּשֵּׁנִי, שָׁוִין. הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבָּרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי שֶׁבַּשֵּׁנִי וְהָרִאשׁוֹן שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי, שָׁוִין. הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּשֵּׁנִי וְהַשֵּׁנִי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי, שָׁוִין. הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי, אֵין לְמַטָּה מִמֶּנּוּ. אַף הַמְּנָחוֹת הָיוּ בַדִּין שֶׁיִּטָּעֲנוּ שֶׁמֶן זַיִת זַךְ. מָה אִם הַמְּנוֹרָה שֶׁאֵינָהּ לַאֲכִילָה, טְעוּנָה שֶׁמֶן זַיִת זַךְ, הַמְּנָחוֹת, שֶׁהֵן לַאֲכִילָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּטָּעֲנוּ שֶׁמֶן זַיִת זַךְ. תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כז), זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר, וְלֹא זַךְ כָּתִית לַמְּנָחוֹת:

ו. וּמִנַּיִן הָיוּ מְבִיאִין אֶת הַיַּיִן. קְרוּתִים וְהַטּוּלִים, אַלְפָא לַיָּיִן. שְׁנִיָּה לָהֶן, בֵּית רִמָּה וּבֵית לָבָן בָּהָר, וּכְפַר סִגְנָה בַבִּקְעָה. כָּל הָאֲרָצוֹת הָיוּ כְשֵׁרוֹת, אֶלָּא מִכָּאן הָיוּ מְבִיאִין. אֵין מְבִיאִין, לֹא מִבֵּית הַזְּבָלִים, וְלֹא מִבֵּית הַשְּׁלָחִין, וְלֹא מִמַּה שֶּׁנִּזְרַע בֵּינֵיהֶן. וְאִם הֵבִיא, כָּשֵׁר. אֵין מְבִיאִין אִלְיוּסְטָן. וְאִם הֵבִיא, כָּשֵׁר. אֵין מְבִיאִין יָשָׁן, דִּבְרֵי רַבִּי. וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. אֵין מְבִיאִין, לֹא מָתוֹק, וְלֹא מְעֻשָּׁן, וְלֹא מְבֻשָּׁל. וְאִם הֵבִיא, פָּסוּל. אֵין מְבִיאִין מִן הַדָּלִיּוֹת, אֶלָּא מִן הָרוֹגְלִיּוֹת וּמִן הַכְּרָמִים הָעֲבוּדִים:

ברטנורהקְרוּתִים וְהַטּוּלִים. שֵׁם מְקוֹמוֹת הֵם:
אִלְיוּסְטָן. יַיִן מָתוֹק מֵחֲמַת הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁתָּלוּ הָעֲנָבִים בַּשֶּׁמֶשׁ לְמַתְּקָן. שֶׁמֶשׁ בִּלְשׁוֹן יָוָן יוּסְטָן:
יַיִן יָשָׁן. שֶׁעָבְרוּ עָלָיו שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, עוֹבֵר אַדְמִימוּתוֹ, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר (משלי כג) אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, אַלְמָא בִּשְׁעַת אַדְמִימוּתוֹ מֻבְחָר הוּא:
לֹא מָתוֹק. כְּשֶׁהוּא מָתוֹק מֵחֲמַת עַצְמוֹ. דְּאִלּוּ מֵחֲמַת שֶׁמֶשׁ, הָא תָּנָא רֵישָׁא אִלְיוּסְטָן אִם הֵבִיא כָּשֵׁר. פֵּרוּשׁ אַחֵר, תִּירוֹשׁ שֶׁלֹּא עָבְרוּ עָלָיו אַרְבָּעִים יוֹם. וְרִאשׁוֹן עִקָּר:
מִן הַדָּלִיּוֹת. מִן הַגְּפָנִים הַמֻּדְּלוֹת עַל גַּבֵּי כְּלוֹנְסוֹת וְקָנִים גְּבוֹהִים מִן הָאָרֶץ:
אֶלָּא מִן הָרוֹגְלִיּוֹת. מִגְּפָנִים שֶׁשּׁוֹכְבוֹת עַל גַּבֵּי קַרְקַע בֵּין רַגְלֵי בְּנֵי הָאָדָם, שֶׁאֵינָן מֻדְּלוֹת:
הָעֲבוּדִים. שֶׁנֶּעֶבְדוּ שְׁתֵּי פְּעָמִים בַּשָּׁנָה. שֶׁחוֹפְרִים סְבִיבוֹת הַגְּפָנִים לְהַפֵּךְ בַּקַּרְקַע שֶׁבְּשָׁרְשֵׁיהֶן וְעוֹשִׂין בָּהֶן גֻּמּוֹת לְהַשְׁקוֹתָן, וְזוֹ הִיא עֲבוֹדָתָן:

ז. לֹא הָיוּ כוֹנְסִים אוֹתוֹ בַחֲצָבִים גְּדוֹלִים, אֶלָּא בְחָבִיּוֹת קְטַנּוֹת. וְאֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת הֶחָבִיּוֹת עַד פִּיהֶם, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רֵיחוֹ נוֹדֵף. אֵינוֹ מֵבִיא, לֹא מִפִּיהָ, מִפְּנֵי הַקְּמָחִין. וְלֹא מִשּׁוּלֶיהָ, מִפְּנֵי הַשְּׁמָרִים. אֶלָּא מֵבִיא מִשְּׁלִישָׁהּ וּמֵאֶמְצָעָהּ. כֵּיצַד הוּא בוֹדֵק, הַגִּזְבָּר יוֹשֵׁב וְהַקָּנֶה בְיָדוֹ, זָרַק אֶת הַגִּיד וְהִקִּישׁ בַּקָּנֶה. רַבִּי יוֹסֵי בְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יַיִן שֶׁעָלָה בוֹ קְמָחִין, פָּסוּל, שֶׁנֶּאֱמַר, תְּמִימִים יִהְיוּ לָכֶם וּמִנְחָתָם (במדבר כח), תְּמִימִים יִהְיוּ לָכֶם וְנִסְכֵּיהֶם (שם):

ברטנורהחֲצָבִים גְּדוֹלִים. שֶׁהַכֵּלִים הַגְּדוֹלִים פּוֹגְמִים טַעַם הַיַּיִן:
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רֵיחוֹ נוֹדֵף. כְּשֶׁהֶחָבִית מְלֵאָה, יוֹצֵא הָרֵיחַ לַחוּץ וְאֵינוֹ נוֹדֵף:
קְמָחִין. כְּמִין גַּרְגְּרִים דַּקִּים לְבָנִים שֶׁעוֹלִים עַל פְּנֵי הַיַּיִן דּוֹמִין לְקֶמַח:
וּמֵאֶמְצָעָהּ. מֵשִׂים בַּרְזָא בְּאֶמְצַע הֶחָבִית:
קָנֶה. אַמַּת הַמִּדָּה שֶׁהָיְתָה רְגִילָה לִהְיוֹת בְּיַד הַגִּזְבָּר:
זָרַק אֶת הַגִּיד וְהִקִּישׁ בַּקָּנֶה. כְּלוֹמַר כְּשֶׁזָּרַק הַיַּיִן הַגִּיד שֶׁל שְׁמָרִים, שֶׁמַּתְחִילִים הַשְּׁמָרִים לָצֵאת, הִקִּישׁ הַגִּזְבָּר בַּקָּנֶה שֶׁבְּיָדוֹ וְדָחָהוּ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בַּכְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַיַּיִן. וְרַבּוֹתַי פֵּרְשׁוּ הִקִּישׁ בַּקָּנֶה שֶׁבְּיָדוֹ לִרְמֹז אֶל מוֹשֵׁךְ הַיַּיִן מִן הֶחָבִית שֶׁיִּסְתֹּם הֶחָבִית בַּבַּרְזָא, וְלֹא הָיָה אוֹמֵר לוֹ סְתֹם, לְפִי שֶׁהַדִּבּוּר קָשֶׁה לְיַיִן. וְהָכִי מְפָרֵשׁ לֵיהּ בַּגְּמָרָא:
רַבִּי יוֹסֵי בְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יַיִן שֶׁעָלוּ בוֹ קְמָחִין פָּסוּל. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. וְכָל הָנֵי דְּאָמְרִינַן בְּמַתְנִיתִין שֶׁהֵם פְּסוּלִים, בֵּין בַּסֹּלֶת בֵּין בַּשֶּׁמֶן בֵּין בַּיַּיִן, אִם עָבַר וְהִקְדִּישָׁן מַכִּין אוֹתוֹ מַכּוֹת מַרְדּוּת מִדִּבְרֵיהֶם, כְּדִין הַמַּקְדִּישׁ בַּעַל מוּם לַמִּזְבֵּחַ שֶׁהוּא לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה, מִדִּכְתִיב בְּבַעַל מוּם לֹא תַקְרִיבוּ, וְאָמְרוּ בְּסִפְרָא, אֵין לֹא תַקְרִיבוּ אֶלָּא לֹא תַקְדִּישׁוּ. וּכְשֵׁם שֶׁהָיוּ מְבִיאִים הַסֹּלֶת וְהַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן מִמְּקוֹמוֹת מֻבְחָרִים יְדוּעִים כְּדִתְנַן בְּמַתְנִיתִין, כָּךְ הָיוּ מְבִיאִים הַקָּרְבָּנוֹת מִמְּקוֹמוֹת יְדוּעִים, אֵילִים מִמּוֹאָב, כְּבָשִׂים מֵחֶבְרוֹן, עֲגָלִים מִשָּׁרוֹן, גּוֹזָלוֹת דְּהַיְנוּ תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה מֵהַר הַמֶּלֶךְ:

עיקר תוספות יום טוב(יז) נוֹדֵף. יַעֲמֹד רֵיחוֹ, מִפְּנֵי שֶׁיַּעֲלֶה הֶבְלוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁהִנִּיחַ בְּרֹאשׁ הַכְּלִי וְיַעֲמֹד רֵיחוֹ וְלֹא יִתְעָרֵב בּוֹ שׁוּם דָּבָר. הָרַמְבַּ"ם. וְנוֹדֵף לָשׁוֹן אֲרָמִית, וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל בְּשָׂמִים [שִׁיר הַשִּׁירִים ד] מְתֻרְגָּם וְשׁוּם טַב דְּצַדִּיקַיִךְ נָדֵיף מִכָּל בֻּשְׂמִין:
(יח) וְנִרְאֶה לִי דְּמֵאֶמְצָעָהּ קָאֵי אַמִּשְּׁלִישָׁהּ, כְּלוֹמַר מֵאֶמְצַע הַשְּׁלִישׁ הָאֶמְצָעִי כוּ'. וְהָכִי פֵּרוּשׁוֹ, מֵאֶמְצָעָהּ שֶׁל שְׁלִישָׁהּ, וְהַשְּׁלִישָׁהּ הִיא הָאֶמְצָעִית:
(יט) תְּמִימִים. וְאִם הָיוּ בּוֹ קְמָחִין הָוֵי כְּבַעַל מוּם. רַשִׁ"י:

גמרא מנחות כ״ט ב: ו׳-י״ג

אָמַר רָבָא שִׁבְעָה אוֹתִיּוֹת צְרִיכוֹת שְׁלשָה זִיּוּנִין וְאֵלּוּ הֵן שַׁעַטְנֵ''ז גֵּ''ץ. אָמַר רַב אַשֵּׁי חֲזִינָא לְהוּ לְסַפְרֵי דַוְקְנֵי דְבֵי רַב דְּחַטְרֵי לְהוּ לְגַגֵּיהּ דְּחֵי''ת וְתָלוּ לֵיהּ לְכַּרְעֵיהּ דְּהֵ''י. חַטְרֵי לְהוּ לְגַגֵּי דְּחֵי''ת כְּלוֹמַר חַי הוּא בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְתָלוּ לֵיהּ לְכַרְעֵיהּ דְּהֵ''י כִּדְבָעָא מִינֵיהּ רִבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה מֵרִבִּי אַמֵּי מָאי דִכְתִיב (ישעי' כ''ו) בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים אָמַר לוֹ כָּל הַתּוֹלֶה בִּטְחוֹנוֹ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי לוֹ מַחֲסֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. אָמַר לוֹ אֲנָא הָכִי קָא קַשְׁיָא לִי מַאי שְׁנָא דִכְתִיב בְּיָהּ וְלֹא כְתִיב יָהּ כִּדְדָרַשׁ רִבִּי יְהוּדָה בַּר רִבִּי אֶלְעָאי אֵלּוּ שְׁנֵי עוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶחָד בְּהֵ''י וְאֶחָד בְּיוּ''ד וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם הָעוֹלָם הַבָּא בְּיוּ''ד וְהָעוֹלָם הַזֶּה בְּהֵ''י עִם הָעוֹלָם הַזֶּה בְּיוּ''ד וְהָעוֹלָם הַבָּא בְּהֵ''י. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (בראשית ב') אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם אַל תִּקְרֵי בְּהִבָּרְאָם אֶלָּא בְּהֵ''י בְּרָאָם וּמִפְּנֵי מַה נִבְרָא הָעוֹלָם הַזֶה בְּהֵ''י מִפְּנֵי שֶׁדּוֹמֶה לְאַכְסַדְרָא שֶׁכָּל הָרוֹצֶה לָצֵאת יְצֵא וּמַאי טַעְמָא תַּלְיָא כַּרְעֵיהּ דְּאִי הָדָר בִּתְשׁוּבָה מְעַיְילֵי לֵיהּ וְלִיעַיְילֵי בְּהַךְ לָא מִסְתַּיְיעָא מִלְתָא כִּדְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מָאי דִּכְתִיב (משלי ג') אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעָנָוִים יִתֶּן חֵן בָּא לִיטָהֵר מְסַיְיעִין אוֹתוֹ בָּא לִיטַמֵּא פּוֹתְחִין לוֹ וּמָאי טַעְמָא אִית לֵיהּ תַּאגָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם חוֹזֵר אֲנִי קוֹשֶׁר לוֹ קֶשֶׁר וּמִפְּנֵי מַה נִבְרָא הָעוֹלָם הַבָּא בְּיוּ''ד מִפְּנֵי שֶׁצַדִּיקִים שֶׁבּוֹ מוּעָטִים וּמִפְּנֵי מַה כָּפוּף רֹאשׁוֹ מִפְּנֵי שֶׁצַדִּיקִים שֶׁבּוֹ כְּפוּפִים רָאשֵׁיהֶם מִפְּנֵי מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁאֵינָן דּוֹמִין זֶה לָזֶה:

רש״ישלשה זיונין - ג' תגין קטנים בכל אחת בשין רגל השמאלית וכן בעין בראש הרגל הפנימי וכן כולם ואותם ג' תגין אחד נוטה לימין ואחד נוטה לשמאל ואחד למעלה:
שעטנז גץ - והוא הדין לצדיק כפופה ולנון פשוטה:
דווקני - שמדקדקים לעשות כתב מיושר:
חטרי לגגיה דחית - לגגו של חית עושין למעלה כעין חוטר כזה כלומר הקב"ה חי שוכן ברומו של עולם חי"ת היינו חי:
ותלו כרעיה דה"י - רגל הפנימי של ה"י תלוי באויר ואינו דבוק לגגו:
הוה לו מחסה - דהיינו הכי משמע על שבטחו ביי' עדי עד הוו להם ביה יי' מחסה צור מעוז לעולמים:
אחת בה"י ואחת ביו"ד - חלק את שמו והטיף מכל אות ג' טיפין ומאותן טיפין נעשו מים ואש ואויר וכל העולם כולו וכן כתוב בספר יצירה:
שדומה לאכסדרה - שפתוח מתחתיו:
שכל הרוצה לצאת - ממנו לתרבות רעה יוצא:
מעלין ליה - בפתח העליון בין רגל שבתוכו לגגו:
ולעיילו בהך - פתח התחתון דנפיק ביה:
לא מסתייעא מילתא - דהבא ליטהר בעי סיוע מפני יצר הרע הלכך עבדי ליה סיוע פתח יתירה:
הוא יליץ - (אותו) כלומר פותח לו להיות לץ:
מסייעין אותו - אלמא בעי סיוע:
אית ליה תגא - לה"י כתר קטן בסוף גגו דה"י:
מעשיהם אין דומין כו' - וכבודו של זה גדול משל זה משום הכי ראשיהם כפופים דמתבייש מחבירו:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץב ועוד בענין תגי האותיות אמר רבא: שבעה אותיות מתוך האל"ף בי"ת צריכות שלשה זיונין (תגים) על כל אחת מהן, ואלו הן: האותיות שעטנ"ז ג"ץ. אמר רב אשי: חזינא להו לספרי דווקני דבי [ראיתי אותם את הסופרים הדייקנים של בית] רב דחטרי להו לגגיה [שהיו עושים כעין חטוטרת לגגה] של האות חי"ת, ותלו ליה לכרעיה [ותולים את הרגל] השמאלית של הה"י באויר, שדקדקו שלא תהיה מחוברת לגג האות;
חטרי להו לגגיה [עושים כעין חטוטרת בגגו] של החי"ת — רמז הוא: כלומר, חי הקב"ה הוא ברומו של עולם, ותלו ליה לכרעיה [ותולים את הרגל] של הה"י, טעמו של דבר הוא כדבעא מיניה [כמו ששאל ממנו] ר' יהודה נשיאה מר' אמי, מאי דכתיב [מהו שנאמר]: "בטחו בה' עדי עד כי ביה ה' צור עולמים" (ישעיהו כו, ד)? אמר ליה [לו]: כל התולה בטחונו בהקדוש ברוך הוא, הרי הוא לו מחסה בעולם הזה ולעולם הבא.
אמר ליה [לו] ר' יהודה נשיאה: מה שקשה לי הוא לא פירושו הפשוט של הפסוק, אלא אנא הכי קא קשיא לי [אני כך קשה לי], מאי שנא דכתיב [במה שונה שנאמר] "ביה" ולא כתיב [נאמר] "יה"?
אמר לו: כמו שדרש ר' יהודה בר ר' אילעאי: "ביה ה' צור עולמים" — אלו שני עולמות שברא הקדוש ברוך הוא, בשם י—ה, אחד בה"י ואחד ביו"ד, ואיני יודע אם העולם הבא ביו"ד והעולם הזה בה"י, אם העולם הזה ביו"ד והעולם הבא בה"י;
כשהוא אומר: "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם" (בראשית ב, ד), אל תקרי (תקרא) "בהבראם" אלא: בה"י בראם את השמים והארץ, הוי אומר: העולם הזה (השמים והארץ) נברא בה"י, והעולם הבא ביו"ד.
ומפני מה נברא העולם הזה בה"י דווקא? מפני שהאות ה"י שפתוחה מצידה התחתון דומה בצורתה לאכסדרה, הפתוחה לרווחה מצידה האחד, רמז שכל הרוצה לצאת יצא, שרשות ביד האדם בעולם הזה לבחור בטוב או ברע. ושואלים: ומאי טעמא תליא כרעיה [ומה הטעם תלויה רגלו] השמאלית של הה"י, שאינה מגיעה לגג? ומשיבים: דאי הדר בתשובה מעיילי ליה [שאם הוא חוזר בתשובה מכניסים אותו] מן הפתח העליון.
ושואלים: וליעייל בהך [ושיכנס בזה] שממנו יצא! ומשיבים: לא מסתייעא מילתא [אין הדבר מסתייע], מפני שכדי לעשות תשובה צריכים סיוע מלמעלה, כדברי ריש לקיש, שאמר ריש לקיש, מאי דכתיב [מהו שנאמר]: "אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן" (משלי ג, לד)? אם בא אדם לטהר — מסייעין אותו מלמעלה ("לענוים יתן חן"), בא לטמא — פותחין לו, רק מאפשרים לו ללכת בדרכו ("ללצים יליץ"). ועוד שואלים: ומאי טעמא אית ליה תאגא [ומה טעם יש לו כתר] לה"י בקצה גגו? ומשיבים: אמר הקדוש ברוך הוא אם אדם חוזר בו מעבירה שבידו — אני קושר לו קשר של כתר מלמעלה.
ועוד שואלים: מפני מה נברא העולם הבא ביו"ד שהיא האות הקטנה? ומשיבים: מפני שצדיקים שבו מועטים. ומפני מה כפוף ראשו של יו"ד כמין קוץ בצידו השמאלי? מפני שצדיקים שבו בעולם הבא כפוף ראשיהם מפני מעשיהן, לפי שמעשיהן אינן דומין זה לזה, וכל אחד בוש מחבירו.

זוהר ספר הזהר, ויקהל מ״א

תָּא חֲזֵי מַה כְּתִיב מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת. כֵּיוַן דִּכְתִיב מִזְבֵּחַ אֲמָאי אִקְרֵי מִקְטַר קְטֹרֶת אֶלָּא בְגִין דְּנַטְלֵי מֵהָאי אֲתָר לְאַקְטְרָא כְמָה דְעָבַד אַהֲרֹן תּוּ מִזְבֵּחַ אִצְטְרִיךְ לְאַקְטְרָא וּלְקַדְּשָׁא לֵיהּ בְּהַהוּא קְטֹרֶת. וְעַל דָּא מִקְטַר קְטֹרֶת תּוּ מִקְטַר קְטֹרֶת כְּתַרְגּוּמוֹ לְאַקְטְרָא קְטֹרֶת דְּהָא אָסִיר לְאַקְטְּרָא בַּאֲתָר אַחֲרָא קְטֹרֶת בַּר מִמַּחְתָּה. תָּא חֲזֵי הָאי מָאן דְּדִינָא רָדִיף אֲבַתְרֵיהּ אִצְטְרִיךְ לְהָאי קְטֹרֶת וְלַאֲתָבָא קָמֵי מָארֵיהּ דְּהָא סִיּוּעָא אִיהוּ לְאִסְתַּכְּלָא דִינִין מִנֵּיהּ וּבְהָאי וַדָּאי מִסְתַּלְּקִין מִנֵּיהּ אִי הוּא רָגִיל בְּהָאי לְאַדְכְּרָא תְרֵין זִמְנִין בְּיוֹמָא בְצַפְרָא וּבְרַמְשָׁא דִּכְתִיב קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹקֶר וּכְתִיב בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה. וְדָא אִיהוּ קִיּוּמָא דְעַלְמָא תָדִיר דִּכְתִיב קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְיָ לְדוֹרוֹתֵיכֶם וַדָּאי הוּא קִיוּמָא דְעַלְמָא לְתַתָּא וְקִיוּמָא דְעַלְמָא לְעֵילָא בְּהַהוּא אֲתָר דְּלָא אִדְכַּר בְּכָל יוֹמָא עוֹבָדָא דִקְטֹרֶת דִּינִין דִּלְעֵילָא שַׁרְיָין בֵּיהּ וּמוֹתָנִין סַגִּיאוּ בֵיהּ וְעַמִּין אַחֲרָנִין שַׁלְטִין עֲלֵיהּ בְּגִין דִּכְתִיב (שמות ל) קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְיָ תָּמִיד אִיהוּ קַיְּימָא לִפְנֵי יְיָ יַתִּיר מִכָּל פּוּלְחָנִין אַחֲרָנִין חֲבִיבָה אִיהוּ עוֹבָדָא דִקְטֹרֶת דְּהוּא יַקִּיר וְחָבִיב קָמֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יַתִּיר מִכָּל פּוּלְחָנִין וּרְעוּתִין (נ''א וְעוֹבָדִין) דְּעַלְמָא. וְאַף עַל גַּב דִּצְלוֹתָא אִיהִי מַעַלְיָיא מִכֹּלָּא עוֹבְדָא דִקְטֹרֶת הוּא יַקִּיר וְחָבִיב קָמֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תָּא חֲזֵי מַה בֵּין צְלוֹתָא לְעוֹבָדָא דִקְטֹרֶת צְלוֹתָא אַתְקִינוּ לָהּ בַּאֲתַר דְּקָרְבְּנִין דַּהֲווֹ עַבְדֵי יִשְׂרָאֵל וְכָל אִינוּן קָרְבְּנִין דַּהֲווֹ עַבְדִין יִשְׂרָאֵל לָאו אִינוּן חֲשִׁיבִין כִּקְטֹרֶת וְתוּ מַה בֵּין הָאי לְהָאי אֶלָּא צְלוֹתָא אִיהוּ תִקּוּנָא לְאַתְקְנָא מַה דְּאִצְטְרִיךְ קְטֹרֶת עָבִיד יַתִּיר מְתַקֵּן וְקָשִׁיר קִשְׁרִין וְעָבִיד נְהִירוּ יַתִּיר מִכֹּלָּא וְהָאי אִיהוּ דְּאַעְבַּר זוֹהֲמָא וְאִידְכֵי מַשְׁכְּנָא וְכֹלָּא אִתְנְהִיר וְאִתְתְּקַן וְאִתְקְשַׁר כַּחֲדָא. וְעַל דָּא בָעֵינָן לְאַקְדְּמָא עוֹבָדָא דִקְטֹרֶת לִצְלוֹתָא בְכָל יוֹמָא וְיוֹמָא לְאַעְבְּרָא זוֹהֲמָא מֵעַלְמָא דְאִיהוּ תִקּוּנָא דְכֹלָּא בְכָל יוֹמָא וְיוֹמָא כְגוֹוָנָא דְהַהוּא קָרְבְּנָא חֲבִיבָא דְאִתְרְעֵי בֵיהּ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַה כְּתִיב בְּמֹשֶׁה (שם) וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וְגוֹמֵר אַף עַל גַּב דְּאוּקְמוּהָ אֲבָל מָאי שְׁנָא בְעוֹבָדָא דָא יַתִּיר מִכָּל מַה דְּאָמַר לֵיהּ אֶלָּא קַח לְךָ לַהֲנָאָתְךָ וּלְתוֹעַלְתְּךָ בְּגִין דְּכַד אִתְּתָא אִתְדַּכְּאַת הֲנָאוּתָה דְבַעְלָהּ אִיהוּ וְרָזָא דָא קַח לְךָ סַמִּים לְאַעְבְּרָא זוֹהֲמָא וּלְאִתְקַדְּשָׁא אִתְּתָא בְבַעְלָהּ זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְמֹשֶׁה:

תרגום הזוהרבֹּא וּרְאֵה מַה כָּתוּב, מִזְבַּח מִקְטָר קְטֹרֶת, כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב מִזְבֵּחַ, לָמָּה נִקְרָא מִקְטָר קְטֹרֶת. אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁלּוֹקְחִים אֵשׁ מִמָּקוֹם הַזֶּה לְהַקְטִיר קְטֹרֶת, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אַהֲרֹן, וְעוֹד, מִשּׁוּם שֶׁהַמִּזְבֵּחַ, צְרִיכִים לְהַקְטִיר וּלְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ בַּקְּטֹרֶת הַהִיא, וְעַל כֵּן נִקְרָא מִקְטָר קְטֹרֶת. עוֹד מִקְטָר קְטֹרֶת, הוּא כְּתַרְגוּמוֹ, לְאַקְטָרָא קְטֹרֶת, כִּי אָסוּר לְהַקְטִיר קְטֹרֶת בְּמָקוֹם אַחֵר, חוּץ מִבַּמַּחְתָה. בֹּא וּרְאֵה, זֶה, מִי שֶׁדִּין רוֹדֵף אַחֲרָיו הוּא צָרִיךְ לַקְּטֹרֶת הַזּוֹ, וְלָשׁוּב לִפְנֵי אֲדוֹנָיו. כִּי הַקְּטֹרֶת הִיא עֶזְרָה שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ הַדִּינִים מִמֶּנּוּ. וּבָזֶה וַדַּאי מִסְתַּלְּקִים הַדִּינִים מִמֶּנּוּ, דְּהַיְנוּ, אִם דַּרְכּוֹ בָּזֶה, לְהַזְכִּיר שְׁנֵי פְּעָמִים בַּיּוֹם, בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב. שֶׁכָּתוּב, קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר. וְכָתוּב, בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָה. וְזֶה הוּא קִיּוּם הָעוֹלָם תָּמִיד, שֶׁכָּתוּב, קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי ה' לְדוֹרוֹתֵיכֶם. וַדַּאי הִיא קִיּוּם הָעוֹלָם לְמַטָּה, וְקִיּוּם הָעוֹלָם לְמַעְלָה. בַּמָּקוֹם הַהוּא שֶׁלֹּא נִזְכָּר, בְּכָל יוֹם מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת, שׁוֹרִים עָלָיו דִּינִים שֶׁלְּמַעְלָה, וּמַגֵּפוֹת רַבּוֹת בּוֹ, וְעַמִּים אֲחֵרִים שׁוֹלְטִים עָלָיו. מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב, קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי ה'. תָּמִיד הִיא עוֹמֶדֶת לִפְנֵי ה', יוֹתֵר מִכָּל עֲבוֹדוֹת אֲחֵרוֹת. חָבִיב הוּא מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת, שֶׁהוּא יָקָר וְחָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִכָּל עֲבוֹדוֹת וּרְצוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַתְּפִלָּה הִיא חֲשׁוּבָה מִכֹּל, מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת יוֹתֵר יָקָר וְחָשׁוּב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בֹּא וּרְאֵה, מַה בֵּין תְּפִלָּה לְמַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת. תְּפִלָּה, הִתְקִינוּ אוֹתָהּ בְּמָקוֹם הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים יִשְׂרָאֵל. וְכָל אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים יִשְׂרָאֵל אֵינָם חֲשׁוּבִים כִּקְטֹרֶת. וְעוֹד, מַה בֵּין זֶה לָזֶה. כִּי הַתְּפִלָּה הִיא תִּקּוּן לְתַקֵּן מַה שֶּׁצָרִיךְ, קְטֹרֶת, עוֹשֶׂה יוֹתֵר, שֶׁמְּתַקֵּן וְקוֹשֵׁר קְשָׁרִים, דְּהַיְנוּ יִחוּדִים, וְעוֹשֶׂה אוֹרָה יוֹתֵר מֵהַכֹּל. וּמַה הוּא, הַיְנוּ שֶׁמַּעֲבִיר הַזּוּהֲמָה וּמְטַהֵר הַמִּשְׁכָּן וְהַכֹּל מִזְדָהֵר וּמִתְתַּקֵּן וּמִתְקַשֵּׁר יַחַד. וְעַל כֵּן צְרִיכִים לְהַקְדִּים מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת לִתְפִלָּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, לְהַעֲבִיר הַזּוּהֲמָה מִן הָעוֹלָם, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַכֹּל בְּכָל יוֹם וָיוֹם. כְּמוֹ קָרְבָּן חָבִיב שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה בּוֹ. מַה כָּתוּב בְּמֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶה קַח לְךְ סַמִּים נָטָף וְגוֹ'. אַף עַל פִּי שֶׁהֱעֶמִידוּהוּ, אֲבָל מַה הַשִּׁנּוּי שֶׁבְּכָאן שֶׁנֶּאֱמַר קַח לְךְ, מִכָּל מַה שֶּׁאָמַר לוֹ וְלֹא נֶאֱמַר בּוֹ קַח לְךְ. אֶלָּא קַח לְךְ, פֵּרוּשׁוֹ לַהֲנָאָתְךְ וּלְתוֹעַלְתְּךְ. מִשּׁוּם כְּשֶׁאִשָּׁה נִטְהֶרֶת הוּא הַנָּאַת בַּעֲלָהּ. וְזֶה סוֹד קַח לְךְ סַמִּים לְהַעֲבִיר הַזּוּהֲמָא, שֶׁתִּתְקַדֵּשׁ הָאִשָּׁה בְּבַעֲלָהּ אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מֹשֶה:

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ב׳: ה׳-ו׳

א. בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע בְּרָכוֹת בְּכָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה מֵאַרְבַּע תְּפִלּוֹת שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם. שָׁלשׁ רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלש אַחֲרוֹנוֹת וּבְרָכָה אֶמְצָעִית מֵעֵין אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּשַׁבָּתוֹת חוֹתְמִין בִּבְרָכָה אֶמְצָעִית מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וּבִרְגָלִים חוֹתֵם בָּהּ מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמָנִים וְאִם הָיָה שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב חוֹתְמִים בָּהּ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמָנִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה חוֹתְמִין בָּהּ מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן:

ב. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּתְפִלַּת עֲרָבִית וְשַׁחֲרִית וּמִנְחָה אֲבָל תְּפִלָּת הַמּוּסָפִין שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה מִתְפַּלֵּל תֵּשַׁע בְּרָכוֹת שָׁלש רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלש אַחֲרוֹנוֹת שֶׁל כָּל יוֹם וְשָׁלשׁ אֶמְצָעִיּוֹת רִאשׁוֹנָה מִן הָאֶמְצָעִיּוֹת עִנְיָנָהּ מַלְכִיּוֹת שְׁנִיָה זִכְרוֹנוֹת שְׁלִישִׁית שׁוֹפְרוֹת וְחוֹתֵם בְּכָל אַחַת מֵהֶן מֵעִנְיָנָהּ:

מוסר שערי קדושה, חלק ב ד׳: כ״ח

הֱוֵה בוֹרֵחַ מִן הַשְּׂרָרָה עַד קְצֵה הָאַחֲרוֹן וּכְמוֹ שֶׁהֱאֶרַכְנוּ בְּמִדַּת הַגַּאֲוָה וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר הַזּוֹהַר זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְאַזְעֵיר גַּרְמֵיהּ בְּהָאי עָלְמָא וְכוּ' וּמִי לָנוּ גָדוֹל מִמֹּשֶׁה רַבָּן שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁסִּירֵב עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁבְעָה יָמִים וְלֹא רָצָה וְאָמַר (שמות ד') שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלַח עַל שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּחַר אַף ה' בְּמֹשֶׁה וְעָשָׂה בּוֹ רוֹשֶׁם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְאַחַר כַּךְ נִתְרַצֶה וְלִבְסוֹף נֶעֱנַשׁ בַּעֲבוּרָם בְּמֵי מְרִיבָה וְלֹא הוֹעִילוּ לוֹ כָּל זָכִיּוֹתָיו כִּי כָל הַמִּשְׂתָּרֵר עַל הַצִבּוּר אֲפִלּוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם כְּמֹשֶׁה סוֹפוֹ לִיעָנֵשׁ כִּי הוּא עָרֵב עַל כָּל מַעֲשֵׂיהֶן כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם קַל וָחוֹמֶר לְיַתְמֵי כָּמוֹנוּ שֶׁחַס וְשָׁלוֹם לֹא תִהְיֶה לָנוּ תְּקוּמָה:

פרשת ויקהל יום חמישי

תורה שמות ל״ה: כ״ב-כ״ו