חק לישראל - פרשת וישלח יום חמישי

רש״ילֹ֤א יַעֲקֹב֙. לֹא יֵאָמֵר עוֹד שֶׁהַבְּרָכוֹת בָּאוּ לְךָ בְעָקְבָּה וּרְמִיָּה כִּי אִם בִשְׂרָרָה וְגִלּוּי פָּנִים, וְסוֹפְךָ שֶׁהַקָּבָּ"ה נִגְלֶה אֵלֶיךָ בְּבֵית אֵל וּמַחֲלִיף שִׁמְךָ וְשָׁם הוּא מְבָרֶכְךָ, וַאֲנִי שָׁם אֶהְיֶה וְאוֹדֶה לְךָ עֲלֵיהֶן, וְזֶה שֶׁכָּתוּב וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ (הושע י"ב) – בָּכָה הַמַּלְאָךְ וַיִּתְחַנֶּן לוֹ, וּמַה נִּתְחַנֵּן לוֹ? בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ, הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁיְּדַבֵּר עִמָּנוּ שָׁם; וְלֹא רָצָה יַעֲקֹב, וְעַל כָּרְחוֹ הוֹדָה לוֹ עֲלֵיהֶן, וְזֶהוּ וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם, שֶׁהָיָה מִתְחַנֵּן לְהַמְתִּין לוֹ וְלֹא רָצָה:
וְעִם אֲנָשִׁ֖ים. עֵשָׂו וְלָבָן:
וַתּוּכָֽל. לָהֶם:

נביאים יונה א׳: א׳-ה׳

רש״ילִבְרֹ֣חַ תַּרְשִׁ֔ישָׁה. יָם שֶׁשְּׁמוֹ תַּרְשִׁישׁ, וְהוּא בְּחוּצָה לָאָרֶץ. אָמַר: אֶבְרַח לִי הַיָּם, שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּחוּץ לָאָרֶץ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חַיֶּיךָ, יֵשׁ לִי שְׁלוּחִים כְּיוֹצֵא בְּךָ לִשְׁלוֹחַ אַחֲרֶיךָ וּלְהָבִיאֲךָ מִשָּׁם. מָשָׁל לְעֶבֶד כֹּהֵן שֶׁבָּרַח מִן רַבּוֹ וְנִכְנַס לְבֵית הַקְּבָרוֹת. אָמַר לוֹ רַבּוֹ: יֵשׁ לִי עֲבָדִים כַּיוֹצֵא בְּךָ לִשְׁלוֹחַ אַחֲרֶיךָ וּלְהָבִיאֲךָ מִשָּׁם. וּמָה רָאָה יוֹנָה שֶׁלֹּא רָצָה לֵילֵךְ אֶל נִינְוֵה? אָמַר: הָעַכּוּ״ם קְרוֹבֵי תְשׁוּבָה הֵם, אִם אוֹמַר לָהֶם וְיַעֲשׂוּ תְשׁוּבָה נִמְצֵאתִי מְחַיֵּב אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין שׁוֹמְעִים לְדִבְרֵי הַנְּבִיאִים:
וַיִּתֵּ֨ן שְׂכָרָ֜הּ. הִקְדִּים לָתֵת שְׂכָרָהּ, וְאֵין דֶּרֶךְ יוֹרְדֵי הַיָּם לָתֵת שְׂכַר הַסְּפִינָה עַד שְׁעַת הַיְּצִיאָה, וְהוּא הִקְדִּים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנָּתַן שְׂכַר כֻּלָּהּ:

כתובים משלי ח׳: ב׳-ו׳

משנה משנה זבחים ח׳

ברטנורהכָּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְחַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת. הָכִי קָאָמַר, כָּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בָהֶם חַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת, אוֹ שׁוֹר הַנִּסְקָל:
אֲפִלּוּ אַחַת בְּרִבּוֹא יָמוּתוּ כֻלָּן. דְּכֵיוָן דְּנִתְעָרְבוּ בְּאִסּוּרֵי הֲנָאָה אֵין תַּקָּנָה לִפְדּוֹתָם דְּנֵימָא יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ. וְלֹא בָטְלֵי בְּרֻבָּא, דְּבַעֲלֵי חַיִּים חֲשִׁיבֵי וְלֹא בָטְלֵי. וְחַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת הֵן חֲמִשָּׁה, וְאֵלּוּ הֵן, וְלַד חַטָּאת, וּתְמוּרַת חַטָּאת, וְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְעָלֶיהָ, וְשֶׁכִּפְּרוּ בְעָלֶיהָ בְּאַחֶרֶת, וְשֶׁעָבְרָה שְׁנָתָהּ. אֵלּוּ חָמֵשׁ חַטָּאוֹת מַנִּיחִין אוֹתָן בְּמָקוֹם סָגוּר עַד שֶׁיָּמוּתוּ מֵאֲלֵיהֶן, וְהֵן נִקְרָאִין חַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת:
בְּשׁוֹר שֶׁנֶּעֶבְדָה בוֹ עֲבֵרָה. שֶׁהוּא נִפְסַל בָּהּ לְהַקְרָבָה. כְּגוֹן שֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם עַל פִּי עֵד אֶחָד שֶׁאֵינוֹ אָסוּר לְהֶדְיוֹט, לְפִי שֶׁאֵינוֹ נִסְקָל אֶלָּא עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים:
אוֹ עַל פִּי הַבְּעָלִים. שֶׁבָּאוּ בְעָלִים לְבֵית דִּין וְהוֹדוּ שֶׁהֵמִית, דְּאִפְטַר לֵיהּ מִסְּקִילָה, דְּמוֹדֶה בִּקְנָס פָּטוּר, אֲבָל לְגָבוֹהַּ נֶאֱסָר, דְּקַיְמָא לָן, וּמִן הַצֹּאן, לְהוֹצִיא אֶת הַנּוֹגֵחַ:
וְרוֹבֵעַ וְנִרְבָּע. עַל פִּי עֵד אֶחָד, אוֹ עַל פִּי הַבְּעָלִים, אוֹ קֹדֶם שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה אוֹתוֹ שֶׁהֵמִית וְהָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע [שֶׁל] נָכְרִי. שֶׁנֶּאֱסָר לְגָבוֹהַּ וְלֹא לְהֶדְיוֹט:
מֻקְצֶה. שֶׁהִפְרִישׁוּהוּ לְקָרְבָּן לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְנֶעֱבָד נַמִּי, שְׁנֵיהֶם מֻתָּרִים לְהֶדְיוֹט:
וּבְאֶתְנָן וּבִמְחִיר. כָּל הָנֵי חֻלִּין נִינְהוּ, וְזֶבַח אֶחָד מְעֹרָב בָּהֶן, כֻּלָּן יִרְעוּ. שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁחֹט אֶחָד מֵהֶם בְּלֹא מוּם, שֶׁמָּא זֶהוּ הַזֶּבַח, וְהַשּׁוֹחֵט קָדָשִׁים בַּחוּץ חַיָּב כָּרֵת. וּלְמָכְרָן לְצָרְכֵי עוֹלוֹת אִי אֶפְשָׁר, שֶׁהֲרֵי פְּסוּלִים:
וְיָבִיא בִדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן מֵאוֹתוֹ הַמִּין. אִם חַטָּאת חַטָּאת וְאִם עוֹלָה עוֹלָה. וְיִקַּח מָעוֹת כְּשִׁעוּר דְּמֵי הַיָּפֶה שֶׁבְּכֻלָּן וְיֹאמַר, כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא הַזֶּבַח יְהֵא מְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת הַלָּלוּ:
נִתְעָרֵב. זֶבַח אֶחָד בְּחֻלִּין כְּשֵׁרִים הַרְבֵּה:
יִמָּכְרוּ הַחֻלִּין. כֻּלָּן:
לְצָרְכֵי אוֹתוֹ הַמִּין שֶׁהָיָה הַזֶּבַח שֶׁנִּתְעָרֵב בָּהֶן. וְנִמְצְאוּ כֻּלָּן קָדָשִׁים מִמִּין אֶחָד אֶלָּא שֶׁאֵין יָדוּעַ מִי בְּעָלָיו שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁהֲרֵי הַזֶּבַח הָרִאשׁוֹן שֵׁם בְּעָלָיו עָלָיו וְאֵין יָדוּעַ אֵיזֶהוּ. וְתַקָּנָתוֹ, שֶׁיַּקְרִיב כָּל אֶחָד לְשֵׁם מִי שֶׁהוּא וְיֹאמַר כְּשֶׁיַּקְרִיב כָּל אֶחָד, הֲרֵי הוּא לְשֵׁם בְּעָלִים שֶׁלּוֹ:

עיקר תוספות יום טוב(א) כָּל כוּ'. הָא תְנֵינָא חֲדָא זִמְנָא בְּרֵישׁ פֶּרֶק ו' דִּתְמוּרָה וּבְפֶרֶק ה' דַּעֲבוֹדָה זָרָה מִשְׁנָה ט' וּצְרִיכֵי כוּ'. גְּמָרָא. וְעוֹד תְּנֵינָא בְקִנִּים פֶּרֶק ב' מִשְׁנָה ג' כוּ'. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ב) לְשׁוֹן רַשִׁ"י, וּמְפָרֵשׁ וְאָזֵיל מַאי הִיא כְּגוֹן כוּ'. וְתֵבוֹת אוֹ אוֹ, נִרְאֶה לִי לְפָרֵשׁ כְּמוֹ בֵּין בֵּין:
(ג) הָכִי נַמִּי הֲוָה מָצֵי לְפָרוֹשֵׁי לְעֵיל בְּשׁוֹר שֶׁהֵמִית כוּ':
(ד) וּבְפֶרֶק ו' דִּתְמוּרָה מְפָרֵשׁ דְּבָעֵי נַמִּי שֶׁעָבְדוּ בָהּ הַכְּמָרִים. [פֵּרוּשׁ שֶׁעָשׂוּ בָהּ מַעֲשֶׂה לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב]:
(ה) וְכֵן כָּתַב רַשִׁ"י. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת מַשְׁמַע לְפֵרוּשׁוֹ שֶׁהַזֶּבַח מְעֹרָב בְּרִבּוֹא שֶׁל רוֹבֵעַ וְנִרְבָּע, וְהַלָּשׁוֹן מַשְׁמַע כֵּן. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן, דְּדוּמְיָא דְרֵישָׁא קָתָנֵי שֶׁהַנִּסְקָל נִתְעָרֵב בְּרֹב זְבָחִים, וְכֵן מוּכָח בַּגְּמָרָא כוּ':

ברטנורהמִין בְּמִינוֹ. חַטָּאת בְּחַטָּאת, עוֹלָה בְּעוֹלָה, שְׁלָמִים בִּשְׁלָמִים, אֶלָּא שֶׁהֵן שֶׁל בְּעָלִים הַרְבֵּה:
יַקְרִיב כָּל אֶחָד לְשֵׁם מִי שֶּׁהוּא. וְלֹא יַזְכִּיר שֵׁם אָדָם. וְהָנֵי מִלֵּי בְּקָרְבָּנוֹת שֶׁל נָשִׁים דְּלֹא בָעֵי סְמִיכָה, דִּכְתִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְסָמַךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל סוֹמְכִים וְאֵין בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל סוֹמְכוֹת. אֲבָל בְּקָרְבָּן אֲנָשִׁים דְּבָעֵי סְמִיכָה, לֹא:
מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ יִרְעוּ. שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּהַקְרָבָה, שֶׁחֲלוּקִין בְּמַתַּן דָּמִים אוֹ בְהַקְטָרָתָן אוֹ בַאֲכִילָתָן:
וְיַפְסִיד הַמּוֹתָר מִבֵּיתוֹ. שֶׁאִם מָכַר אֶחָד מֵהֶן בִּשְׁנַיִם וְהָאַחֵר בְּאֶחָד, צָרִיךְ לְהָבִיא מִכָּל מִין בִּשְׁנַיִם, כֵּיוָן שֶׁאֵין יָדוּעַ מֵאֵיזֶה מִין הוּא אוֹתוֹ שֶׁנִּמְכָּר בִּשְׁנַיִם, וְנִמְצָא מַפְסִיד אֶחָד מִבֵּיתוֹ:
נִתְעָרְבוּ בִבְכוֹר וּבְמַעֲשֵׂר. בְּהֵמָה. שֶׁאֵין לָהֶם פִּדְיוֹן שֶׁתָּחוּל קְדֻשָּׁתוֹ עַל דְּמֵיהֶן וְיֵצְאוּ הֵן לְחֻלִּין, אֶלָּא נֶאֱכָלִין בְּמוּמָן, הַבְּכוֹר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים וְהַמַּעֲשֵׂר לַבְּעָלִים:
כֻּלָּן יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ. שֶׁיִּפֹּל בָּהֶן מוּם. וְיֹאמַר, כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא הַזֶּבַח יִתְחַלֵּל עַל הַמָּעוֹת הַלָּלוּ. וּמֻתָּרִים לְאָכְלָן, וּבִלְבָד שֶׁיֵּאָכְלוּ בְּתוֹרַת בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר, שֶׁלֹּא יִמְכְּרֵם בָּאִטְלִיז וְלֹא יִשְׁקְלֵם בַּלִּיטְרָא. וּמִדְּמֵי הַזֶּבַח יַקְרִיב מִינוֹ שֶׁל זֶבַח:
הַכֹּל יְכוֹלִים לְהִתְעָרֵב. כְּלוֹמַר אִם נִתְעָרְבוּ יֵשׁ סָפֵק בְּתַעֲרָבְתָּן:
חוּץ מִן הַחַטָּאת עִם הָאָשָׁם. שֶׁהַחַטָּאת אֵינָהּ לְעוֹלָם אַיִל, וְאָשָׁם אֵינוֹ אֶלָּא אַיִל. וְאִי אֲשַׁם מְצֹרָע וַאֲשַׁם נָזִיר הוּא שֶׁהֵן בָּאִים כְּבָשִׂים, מִכָּל מָקוֹם הֵן זְכָרִים, וְהַחַטָּאת אֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא נְקֵבָה. אֲבָל חַטָּאת וְעוֹלָה מִתְעָרְבִים, כְּגוֹן שְׂעִיר נָשִׂיא בִּשְׂעִיר עוֹלַת נְדָבָה. וְכָל שֶׁכֵּן חַטָּאת וּשְׁלָמִים, שֶׁהַכֹּל קָרֵב שְׁלָמִים בֵּין זְכָרִים בֵּין נְקֵבוֹת. וְכֵן אַיִל שֶׁל עוֹלַת נְדָבָה בְּאָשָׁם:

עיקר תוספות יום טוב(ו) מַשְׁמַע אֲבָל יַזְכִּיר לְשֵׁם מִי שֶׁהוּא. וְהַתּוֹסָפוֹת פֵּרְשׁוּ, לְשֵׁם מִי שֶׁהוּא הַיְנוּ סְתָמָא, דִּסְתָמָא נַמִּי כְּלִשְׁמוֹ דָמֵי:
(ז) וְלֹא מְשָׁנֵי בְּחַטַּאת הָעוֹף כוּ', דְּהָכָא בִּזְבָחִים מַיְרֵי. וְעוֹד, דְּעוֹפוֹת לָאו בְּנֵי רְעִיָּה וּפְדִיָּה נִינְהוּ. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ח) וְהָרַמְבַּ"ם מְחַיְּבוֹ שֶׁיִּמְכֹּר כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהַטַּעַם שֶׁאִם יִמְכְּרוּם בְּיַחַד אַכַּתִּי הַדָּמִים מְעֹרָבִים וְנִמְצָא שֶׁעֲדַיִן נֵיחוּשׁ שֶׁמָּא יַחֲלִיף, שֶׁקְּדֻשַּׁת בְּהֵמָה חָלְתָה עַל דָּמֶיהָ וְאֵין מְשַׁנִּין מִקְּדֻשָּׁה לִקְדֻשָּׁה:
(ט) דִּשְׁאָר פְּסוּלֵי מֻקְדָּשִׁים נִמְכָּרִים בָּאִטְלִיז כוּ' דְּיֵשׁ הֲנָאָתָן לַהֶקְדֵּשׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(י) וְיֵאָכְלוּ. הָכָא לֹא גָרְסִינַן וְיִמָּכְרוּ, דְּהָא בְכוֹר וּמַעֲשֵׂר אֲסוּרִים בִּמְכִירָה. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יא) מִלְּבַד שְׂעִיר נָשִׂיא, כְּדִכְתִיב שְׂעִיר עִזִּים זָכָר. וּמִשּׁוּם הָכִי אִצְטְרִיךְ לְפָרֵשׁ דְּהַחַטָּאת אֵינָהּ לְעוֹלָם אַיִל, וְלֹא סַגִּי בְּמַאי דְפֵרֵשׁ דְּהַחַטָּאת אֵינָהּ אֶלָּא נְקֵבָה:

ברטנורהאָשָׁם שֶׁנִּתְעָרֵב בִּשְׁלָמִים. שֶׁמַתַּן דָּמוֹ שֶׁל אָשָׁם וּשְׁלָמִים שָׁוֶה:
שְׁנֵיהֶם יִשָּׁחֲטוּ בַצָּפוֹן. דִּשְׁלָמִים שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקוֹם וִיכוֹלִים נַמִּי לְשָׁחֲטָן בַּצָּפוֹן בְּמָקוֹם שֶׁשּׁוֹחֲטִים הָאָשָׁם:
כֶּחָמוּר שֶׁבָּהֶן. לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים לְזִכְרֵי כְהֻנָּה לְיוֹם וְלַיְלָה. וְלֹא כַּשְּׁלָמִים הַקַּלִּים שֶׁנֶּאֱכָלִים בְּכָל הָעִיר לְכָל אָדָם לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. וּבַעַל הַשְּׁלָמִים יָצָא יְדֵי נִדְרוֹ, דְּהָא שְׁלָמִים לִשְׁמָן הֵן קְרֵבִין, שֶׁמַּקְרִיב כָּל אֶחָד לְשֵׁם מִי שֶׁהוּא:
אֵין מְבִיאִין קָדָשִׁים לְבֵית הַפְּסוּל. שֶׁמְּמַעֵט אֶת אֲכִילַת שְׁלָמִים בֵּין בְּאוֹכְלֵיהֶן בֵּין בִּזְמַן אֲכִילָתָן וּמְבִיאָן לִידֵי נוֹתָר. אֶלָּא יִרְעוּ וְיִסְתָּאֲבוּ וְיִמָּכְרוּ כִּדְאָמְרִינַן גַּבֵּי קָדָשִׁים בְּקָדָשִׁים מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, וְיָבִיא בִדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן כוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
חֲתִיכוֹת בַּחֲתִיכוֹת. אִם נִתְעָרְבוּ חֲתִיכוֹת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים בַּחֲתִיכוֹת שֶׁל קָדָשִׁים קַלִּים, אוֹ חֲתִיכוֹת שֶׁל קָדָשִׁים קַלִּים הַנֶּאֱכָלִים לְיוֹם אֶחָד כְּגוֹן שַׁלְמֵי תוֹדָה עִם חֲתִיכוֹת שֶׁל קָדָשִׁים קַלִּים הַנֶּאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד דְּהַיְנוּ שְׁאָר שְׁלָמִים, בְּהָא מוֹדוּ רַבָּנָן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּיֵאָכְלוּ כֶּחָמוּר שֶׁבָּהֶן, דְּמַאי אִית לֵיהּ לְמֶעְבַּד:

ברטנורהאֵבְרֵי חַטָּאת. שֶׁבְּשָׂרָהּ נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים:
שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְאֵבְרֵי עוֹלָה. שֶׁכֻּלָּהּ כָּלִיל:
יִתֵּן לְמַעְלָן. יִתֵּן אֵבְרֵי הַתַּעֲרֹבוֹת כֻּלָּן עַל הָעֵצִים. וְטַעֲמָא דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָמַר קְרָא (ויקרא ב) כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה', וְהָכִי מַשְׁמָעוּתָא דִקְרָא, כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ, וְלֹא תַקְטִירוּ כָּל שֶׁמִּמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה', דְּהַיְנוּ הַשִּׁירַיִם שֶׁל קָרְבָּן. קָרְבָּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ מִן הַשְּׂאֹר וְהַדְּבַשׁ לַה', שְׁתֵּי לֶחֶם מִן הַשְּׂאֹר וּדְבַשׁ מִן הַבִּכּוּרִים מִפְּרִי הָעֵץ שֶׁהֵם תְּאֵנִים וּתְמָרִים. וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ דָּרְשִׁינַן לֵיהּ בֵּין אַשְּׂאֹר וּדְבַשׁ בֵּין אַשִּׁירַיִם, לְרֵיחַ נִיחוֹחַ אִי אַתָּה מַעֲלֶה אֲבָל אַתָּה מַעֲלֶה לְשֵׁם עֵצִים. וְהַיְנוּ דְּקָאָמַר וְרוֹאֶה אֲנִי אֶת בְּשַׂר חַטָּאת כְּאִלּוּ הֵן עֵצִים:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים תְּעֻבַּר צוּרָתָן. כְּלוֹמַר יַנִּיחַ אוֹתָן עַד שֶׁיִּפָּסְלוּ וְיֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה כִּשְׁאָר פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁים, וְאֵינוֹ מַעֲלָן לַמִּזְבֵּחַ, דְּהָא עָבַר מִשּׁוּם כָּל שֶׁמִּמֶּנּוּ לָאִשִּׁים הֲרֵי הוּא בְּבַל תַּקְטִירוּ, וְחַטָּאת דְּאֵמוּרָיו קְרֵבִים לָאִשִּׁים הֲרֵי הַבָּשָׂר בְּבַל תַּקְטִירוּ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

עיקר תוספות יום טוב(יב) דִּקְרָאֵי הָכִי כְתִיבֵי, כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה' קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ אוֹתָם לַה' וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יַעֲלוּ לְרֵיחַ נִיחוֹחַ. וְדָיְקֵי רַבָּנָן, אוֹתָם אַשְּׂאֹר וּדְבַשׁ קָאֵי, כִּדְדָרְשִׁינַן לְעֵיל קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ מִן הַשְּׂאֹר וְהַדְּבַשׁ, וְדָרְשׁוּ רַבָּנָן, אוֹתָם, מִעֵט רַחֲמָנָא אוֹתָם, אוֹתָם הוּא דְּאִי אַתָּה מַעֲלֶה עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲבָל אַתָּה מַעֲלֶה לְשֵׁם עֵצִים. אֲבָל מִידִי אַחֲרִינֵי שֶׁמִּמֶּנּוּ לָאִשִּׁים דְּנָפֵיק מִסֵּיפָא דִקְרָא קַמָּא לֹא. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מוֹקִי לְמַעוֹטֵי דְאוֹתָם כוּ', לְעִנְיַן כֶּבֶשׁ כוּ'. וְרַבָּנָן תַּרְתֵּי שְׁמַע מִנַּהּ. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ברטנורהאֵבָרִים בְּאֶבָרֵי בַעֲלֵי מוּמִים. אֵבָרִים כְּשֵׁרִים שֶׁנִּתְעָרַב בָּהֶן אֵבָר אֶחָד שֶׁל בַּעֲלֵי מוּמִין, וּבָא כֹהֵן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּתַעֲרָבְתָּן וְהִקְרִיב אֶחָד מִן הָרָאשִׁין, יַקְרִיבוּ כָל הָרָאשִׁין לְכַתְּחִלָּה, דְּתָלִינַן אִסּוּרָא בְּהַהוּא דְּקָרֵב, וְהָנָךְ כֻּלְּהוּ כְּשֵׁרִים נִינְהוּ. וּבַגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דְּלֹא שָׁרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא לְהַקְרִיבָן שְׁנַיִם שְׁנַיִם, דְּוַדַּאי חַד מֵהָנָךְ זוּג דְּהֶתֵּרָא הוּא וְנִתְּנָה הַקְרָבָה זוֹ לִקָּרֵב מִשּׁוּם הַהוּא דְהֶתֵּר. וְאִי מִשּׁוּם הַהוּא דִּסְפֵק אִסּוּר אִיכָּא לְמִתְלְיֵהּ בְּאוֹתוֹ שֶׁקָּרַב תְּחִלָּה קֹדֶם שֶׁנִּמְלַךְ. אֲבָל אֶחָד אֶחָד שֶׁמָּא לֹא נִתְּנָה הַקְרָבָה זוֹ לִקָּרֵב אֲפִלּוּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דִּלְמָא הַאי דְאִסּוּרָא הוּא:
חוּץ מֵאַחַד. חוּץ מִזּוּג אֶחָד. הָכִי מְפָרֵשׁ לֵיהּ בַּגְּמָרָא. דִּבְחַד גְּרֵידָא מוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּלֹא נִתְּנָה הַקְרָבָה זוֹ לִקָּרֵב, כְּדַאֲמָרַן:

ברטנורהאִם יֶשׁ בּוֹ מַרְאֵה דָם כָּשֵׁר. וְהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁנָּפְלוּ הַמַּיִם לְתוֹךְ דָּם שֶׁל קָדָשִׁים. אֲבָל אִם נָפַל דָּם שֶׁל קָדָשִׁים לְתוֹךְ מַיִם, אָמְרִינַן קַמָּא קַמָּא בָּטִיל, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ בּוֹ מַרְאֵה דָם פָּסוּל:
נִתְעָרֵב בְּיַיִן. שֶׁהוּא אָדוֹם:
רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא מָיִם. וְאִם הָיָה דָם זֶה נִכָּר בְּאוֹתָן הַמַּיִם, כָּשֵׁר:
בְּדַם בְּהֵמָה. שֶׁל חֻלִּין:
רוֹאִין אוֹתוֹ. דָּם שֶׁל חֻלִּין כְּאִלּוּ הוּא מַיִם, וְאִם הָיָה מַרְאֵה אַדְמוּמִית שֶׁל דָּם הַכָּשֵׁר נִכָּר בָּהֶם, כָּשֵׁר, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַדָּם הַפָּסוּל מְרֻבָּה עָלָיו הַרְבֵּה:
אֵין דָּם מְבַטֵּל דָּם. דְּמִין בְּמִינוֹ לְרַבִּי יְהוּדָה לֹא בָטִיל, וַאֲפִלּוּ טִפָּה לְתוֹךְ כְּלִי גָדוֹל, אַף עַל פִּי שֶׁאִלּוּ הָיָה הַדָּם מַיִם אֵין הַדָּם הַכָּשֵׁר נִכָּר בָּהֶם, אֲפִלּוּ הָכִי כָּשֵׁר לִזְרִיקָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

עיקר תוספות יום טוב(יג) בְּמַיִם כוּ'. אֲפִלּוּ רַבָּנָן מוֹדוּ דְלָא אָסְרֵי לְשֵׁם עֵצִים וּלְשֵׁם מַיִם אֶלָּא בְּמִידִי דְהַקְרָבָה כוּ', אֲבָל חֻלִּין גְּמוּרִין שָׁרֵי לְכֻלֵּי עָלְמָא לְשֵׁם עֵצִים וּלְשֵׁם מַיִם. וְכֵן דַּם פְּסוּלִין וְהַתַּמְצִית. תּוֹסָפוֹת:
(טו) וְהַיְנוּ כְּשֶׁנָּפַל מִתּוֹךְ כְּלִי קָטָן שֶׁאֵין מוֹצִיא אֶלָּא טִפָּה טִפָּה:
(יד) מַרְאֵה כוּ'. לָאו בְּאַדְמִימוּת מְעַט מִתְכַּשַּׁר אֶלָּא מַרְאִית דָּם גָּמוּר קָאָמַר כוּ'. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(טז) אֵין דָּם מְבַטֵּל דָּם. וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ. וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר הַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁדָּמוֹ שֶׁל פַּר מְרֻבֶּה מִשֶּׁל שָׂעִיר. רַבָּנָן סָבְרֵי מִכָּאן לָעוֹלִין שֶׁאֵין מְבַטְּלִין זֶה אֶת זֶה [וְהָנֵי דָמִים דְּמַתְנִיתִין לֹא עוֹלִין נִינְהוּ וּלְהָכִי מְבַטְּלִין אַהֲדָדֵי]. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר, מִכָּאן לְמִין בְּמִינוֹ שֶׁאֵינוֹ בָטֵל כוּ'. בַּגְּמָרָא:
(יז) רַשִׁ"י. וּמִדִּבְרֵיהֶם לָמַדְנוּ דְּרַבִּי יְהוּדָה בְּקַמָּא קַמָּא בָטֵיל נַמִּי פָלֵיג. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ברטנורהנִתְעָרֵב בְּדַם הַפְּסוּלִים. כְּגוֹן בְּדָם שֶׁנִּשְׁחַט לְחוּץ לִזְמַנּוֹ:
יִשָּׁפֵךְ לָאַמָּה. לְאַמַּת הַמַּיִם הָעוֹבֶרֶת בָּעֲזָרָה וְיוֹרֶדֶת לְנַחַל קִדְרוֹן. וְלֹא אָמְרִינַן רוֹאִים אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא מַיִם וְאִם דָּם הַכָּשֵׁר נִכָּר בָּהֶם יִזָּרֵק, דְּגָזְרִינַן דִּלְמָא אָתֵי לְאַכְשׁוֹרֵי דַם פְּסוּלִים בְּעֵינַיְהוּ. וְכֵן דַּם הַתַּמְצִית. דְּמִדְּאוֹרַיְתָא דַּם הַתַּמְצִית לֹא חֲזִי לְכַפָּרָה, דִּכְתִיב (ויקרא יז) כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר. דָּם שֶׁהַנֶּפֶשׁ יוֹצְאָה בוֹ מְכַפֵּר, וְשֶׁאֵין הַנֶּפֶשׁ יוֹצְאָה בוֹ אֵינוֹ מְכַפֵּר. וְגָזְרִינַן עַל דַּם הַנֶּפֶשׁ שֶׁנִּתְעָרֵב בְּדַם הַתַּמְצִית, דִּלְמָא אָתֵי לְאַכְשׁוֹרֵי בַּזְּרִיקָה דַּם הַתַּמְצִית בְּעֵינֵיהּ:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר. לְכַתְּחִלָּה בְּדַם הַתַּמְצִית שֶׁנִּתְעָרֵב עִם דַּם הַנֶּפֶשׁ. דְּסָבַר אֵין דַּם הַתַּמְצִית שֶׁל בְּהֵמָה מָצוּי לִהְיוֹת רַבֶּה עַל דַּם הַנֶּפֶשׁ, הִלְכָּךְ אַמַּאי נִגְזוֹר, הֲוָה לֵיהּ כְּנִתְעָרֵב דַּם הַחֻלִּין בְּדַם הַקֳּדָשִׁים דְּלֹא גָזְרִינַן בֵּיהּ מִידֵי. וּכְשֶׁנִּתְעָרֵב בְּדַם פְּסוּלִין דְּמִלְּתָא דִשְׁכִיחָא, לֹא פָּלֵיג רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְתַנָּא קַמָּא סָבַר פְּעָמִים שֶׁדַּם הַתַּמְצִית רַבֶּה עַל דַּם הַנֶּפֶשׁ, הִלְכָּךְ גָּזַר הֵיכָא דְּלֹא רַבָּה אַטּוּ הֵיכָא דְרַבֶּה. וּמִיהוּ הֵיכָא דְּלֹא נִמְלַךְ הַכֹּהֵן בְּבֵית דִּין אִם יִתֵּן מִתַעֲרֹבֶת זוֹ אִם לָאו וְנָתַן מֵאֵלָיו, מוֹדֶה תַנָּא קַמָּא דְכָשֵׁר, דִּגְזֵרָה בְעָלְמָא הִיא וּבְדִיעֲבַד כָּשֵׁר. וְכִי אָתֵי לְאִמְּלוֹכֵי, אָמְרִינַן לֵיהּ לְשׁוֹפְכוֹ לָאַמָּה מִשּׁוּם גְּזֵרָה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

עיקר תוספות יום טוב(יח) וְהוּא הַדִּין בְּדַם פְּסוּלִים בְּעַצְמָם לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. וְרַשִׁ"י וְהָרַמְבַּ"ם כָּתְבוּ כְּגוֹן בְּדַם רוֹבֵעַ וְנִרְבָּע אוֹ שֶׁנִּשְׁחַט חוּץ כוּ':
(יט) וְהָא דְלָא גָזְרִינַן בְּדַם הַבְּהֵמָה וּבְדַם הַחַיָּה, מִשּׁוּם דִּבְהַהוּא לֹא אָתֵי לְמִטְעֵי לְאַכְשׁוֹרֵי בְעֵינֵיהּ. תּוֹסָפוֹת:
(כ) דְּאִי פָלֵיג, לִעָרְבִינְהוּ וְלִתְנִינְהוּ כוּ'. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב דִּלְטַעֲמָא שֶׁכָּתַב הָרַ"ב בְּרֵישׁ פֶּרֶק קַמָּא מִשּׁוּם בְּעֵינַיְהוּ, פָּלֵיג רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּתַרְוַיְהוּ דִסְבִירָא לֵיהּ דְּלֹא גָזְרִינַן. וּלְמַה שֶּׁכָּתַב הָרַ"ב כָּאן לֹא הֲוָה לֵיהּ לְפָרֵשׁ בִּתְחִלָּה דִבְרֵי הַתַּנָּא קַמָּא מִשּׁוּם בְּעֵינַיְהוּ כוּ':

ברטנורהדַּם תְּמִימִים שֶׁנִּתְעָרֵב בְּדַם בַּעֲלֵי מוּמִין יִשָּׁפֵךְ לָאַמָּה. וּבְהָא לֹא פָלֵיג רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּעָבַר בִּזְרִיקָתָן מִשּׁוּם לֹא תַקְרִיבוּ:
נִתְעָרֵב כּוֹס בְּכוֹסוֹת. כּוֹס דָּם שֶׁל בַּעַל מוּם בְּכוֹסוֹת שֶׁל דָּם כָּשֵׁר, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזֶהוּ כּוֹס שֶׁל דַּם בַּעַל מוּם:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם קָרַב אֶחָד מֵהֶם כוּ'. כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּחְלְקוּ בְּאֵבָרִים וְאֵבְרֵי בַעֲלֵי מוּמִין, כָּךְ נֶחְלְקוּ בְּכוֹסוֹת, וְּכִדְפָרִישְׁנָא לְעֵיל. וּצְרִיכָא לְאַפְלוּגֵי בְּתַרְוַיְהוּ, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן בְּאֵבָרִים, בְּהָא קָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יִקְרְבוּ מִשּׁוּם דְּאִתְעָבִידָא כַפָּרָתָן בְּהֶכְשֵׁר, דְּהַיְנוּ זְרִיקַת דָּמָן שֶׁהִיא עִקַּר כַּפָּרָה, אֲבָל גַּבֵּי כוֹס בְּכוֹסוֹת דְּעִקַּר כַּפָּרָה בְּקִלְקוּל, אֵימָא לֹא, צְרִיכָא:

ברטנורההַנִּתָּנִין לְמַטָּה. מִחוּט הַסִּקְרָא. כְּגוֹן דַּם עוֹלָה וְאָשָׁם וּשְׁלָמִים וּבְכוֹר וּפֶסַח וּמַעֲשֵׂר, שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּדַם חַטָּאת שֶׁהוּא נִתַּן לְמַעְלָה:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יִתֵּן לְמַעְלָה. מַתְּנוֹת חַטָּאת. וְאַף עַל פִּי שֶׁדַּם הַתַּחְתּוֹנִים מְעֹרָב בּוֹ. הוֹאִיל וְאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לָתֵת הַתַּחְתּוֹנִים לְמַעְלָה רוֹאֶה אֲנִי אוֹתָם כְּאִלּוּ הֵם מַיִם. וּמִפְּנֵי שֶׁמִּצְוָה לְהַקְדִּים עֶלְיוֹנִים לְתַחְתּוֹנִים, שֶׁכָּל הַחַטָּאוֹת קוֹדְמוֹת לָעוֹלוֹת, הִלְכָּךְ נוֹתֵן לְמַעְלָה תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ לְמַטָּה, וּנְתִינַת מַטָּה תַּעֲלֶה לוֹ לִשְׁפִיכַת שִׁירַיִם שֶׁל חַטָּאת וּלְהַתְחָלַת מַתְּנוֹת עוֹלָה:
יִשָּׁפְכוּ לָאַמָּה. דְּלֵית לְהוּ רוֹאִים:
וְאִם לֹא נִמְלַךְ וְנָתַן כָּשֵׁר. דְּהָא נִתַּן מִמֶּנּוּ לְמַעְלָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:

י. הַנִּתָּנִין מַתָּנָה אַחַת שֶׁנִּתְעָרְבוּ בַנִּתָּנִין בְּמַתָּנָה אַחַת, יִנָּתְנוּ מַתָּנָה אֶחָת. מַתַּן אַרְבַּע בְּמַתַּן אַרְבַּע, יִנָּתְנוּ בְּמַתַּן אַרְבַּע. מַתַּן אַרְבַּע בְּמַתָּנָה אַחַת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יִנָּתְנוּ בְמַתַּן אַרְבַּע. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, יִנָּתְנוּ בְמַתָּנָה אֶחָת. אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַהֲרֵי הוּא עוֹבֵר עַל בַּל תִּגְרַע. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וַהֲרֵי הוּא עוֹבֵר עַל בַּל תּוֹסִיף. אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, לֹא נֶאֱמַר בַּל תּוֹסִיף אֶלָּא כְשֶׁהוּא בְעַצְמוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, לֹא נֶאֱמַר בַּל תִּגְרַע אֶלָּא כְשֶׁהוּא בְעַצְמוֹ. וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, כְּשֶׁנָּתַתָּ, עָבַרְתָּ עַל בַּל תּוֹסִיף וְעָשִׂיתָ מַעֲשֶׂה בְיָדֶךָ. וּכְשֶׁלֹּא נָתַתָּ, עָבַרְתָּ עַל בַּל תִּגְרַע וְלֹא עָשִׂיתָ מַעֲשֶׂה בְיָדֶךָ:

ברטנורהיִנָּתְנוּ מַתָּנָה אֶחָת. מִכָּל כּוֹס וְכוֹס יִתֵּן מַתָּנָה אַחַת מִכּוֹס זֶה וּמַתָּנָה אַחַת מִכּוֹס זֶה:
מַתַּן אַרְבַּע בְּמַתַּן אַרְבַּע. כְּגוֹן דַּם עוֹלָה בְּדַם שְׁלָמִים אוֹ בְּדַם אָשָׁם, שֶׁשְּׁנֵיהֶם טְעוּנִים שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע וּשְׁנֵיהֶם תַּחְתּוֹנִים:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יִנָּתְנוּ בְמַתַּן אַרְבַּע. וְרוֹאֶה אֲנִי אֶת מַתָּנוֹת הַיְתֵרוֹת הַנִּתָּנוֹת מִדַּם הַבְּכוֹר כְּאִלּוּ הֵם מַיִם. וְאֵין זֶה בַּל תּוֹסִיף:
בְּמַתָּנָה אֶחָת. שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עַל בַּל תּוֹסִיף. וִידֵי עוֹלָה יָצָא, דְּכָל הַנִּתָּנִים עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן שֶׁנְּתָנָן בְּמַתָּנָה אַחַת כִּפֵּר:
וְלֹא עָשִׂיתָ מַעֲשֶׂה בְיָדֶךָ. וְאֵינוֹ דוֹמֶה עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה, לְיוֹשֵׁב וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה וְאִסּוּר בָּא מֵאֵלָיו. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:

עיקר תוספות יום טוב(כד) דִּסְבִירָא לֵיהּ אֵין בִּילָה, וּלְכָךְ אִי אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ מַתְנִיתִין בְּבָלוּל, דְּדִלְמָא מֵהַאי יָהֵיב וּמֵהַאי לֹא יָהֵיב. וְכִי פְלִיגֵי בְכוֹסוֹת וְקָאֵי גַם אַמַּתְנִיתִין ז' וּמִשְׁנָה ט'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כה) בַּל תִּגְרַע. לֹא סָלְקָא דַעְתֵּיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁיַּקְשֶׁה לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִבַּל תּוֹסִיף, מִשּׁוּם דְּרוֹאֶה אֲנִי כְּאִלּוּ הוּא מַיִם. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁהֱשִׁיבוֹ, לְפִי דְבָרָיו שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הֱשִׁיבוֹ, דְּלֵית לֵיהּ טַעֲמָא דְּרוֹאֶה אֲנִי כוּ'. תּוֹסָפוֹת:
(כו) בְּעַצְמוֹ. פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁהַדָּבָר עוֹמֵד בְּעַצְמוֹ וְלֹא כְּשֶׁיֵּשׁ בּוֹ דָבָר אַחֵר. וְאַף עַל גַּב דְּבַל תִּגְרַע נַמִּי כוּ', טוֹב שֶׁלֹּא תִגָּרַע הַמִּצְוָה. תּוֹסָפוֹת:

ברטנורההַנִּתָּנִין בִּפְנִים כוּ'‏ יִשָּׁפְכוּ לָאַמָּה. דְּלֹא אָמְרִינַן רוֹאִים, וְאָסוּר לְשַׁנּוֹת אֶת אֵלּוּ מִפְּנֵי הֶכְשֵׁרָן שֶׁל אֵלּוּ. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּסָבַר אָמְרִינַן רוֹאִין, לֹא פָלֵיג הָכָא. דְּהֵיכִי לַעֲבִיד, נֵיתִיב לַחוּץ וַהֲדַר לִפְנִים, כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לְהַקְדִּים עֶלְיוֹנִים לְתַחְתּוֹנִים כָּךְ מִצְוָה לְהַקְדִּים פְּנִימִי לְחִיצוֹן, דִּפְנִימִי חָשׁוּב. נֵיתִיב בִּפְנִים וַהֲדַר נֵיתִיב בַּחוּץ, כֵּיוָן דְּאִיכָּא חַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁאִם נִתְעָרֵב דָּמָם בַּדָּמִים הַפְּנִימִים לֹא מָצֵי לְמֵימַר יִתֵּן בִּפְנִים וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן בַּחוּץ מִשּׁוּם דְּמִפַּסְלֵי חִיצוֹנִים, לֹא פְסִיקָא לֵיהּ. וְאִם תֹּאמַר לִפְסְלִינְהוּ לַחִיצוֹנִים כְּדֵי לְהַכְשִׁיר פְּנִימִים. לְמִפְסְלִינְהוּ בְּיָדַיִם לֹא קָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וּמוּטָב לְהַמְתִּין עַד שְׁקִיעַת הַחַמָּה וְיִפָּסְלוּ מֵאֲלֵיהֶן וְיִשָּׁפְכוּ לָאַמָּה:
נָתַן בַּחוּץ. כֹּהֵן שֶׁלֹּא נִמְלַךְ וְנָתַן מִתַּעֲרֹבֶת זוֹ בַּחוּץ, כָּשֵׁר:
וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִים. בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת, חוּץ מֵחַטָּאת הַחִיצוֹנָה דְּמִפַּסְלָא מִשּׁוּם וְכָל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא כוּ'. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

יב. חַטָּאת שֶׁקִּבֵּל דָּמָהּ בִּשְׁנֵי כוֹסוֹת, יָצָא אַחַד מֵהֶן לַחוּץ, הַפְּנִימִי כָּשֵׁר. נִכְנַס אַחַד מֵהֶן לִפְנִים, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מַכְשִׁיר בַּחִיצוֹן, וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, מָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת, בַּחוּץ, לֹא עָשָׂה אֶת הַמְשׁוֹאָר כַּיוֹצֵא, מְקוֹם שֶׁאֵין הַמַּחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת, בִּפְנִים, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה אֶת הַמְשׁוֹאָר כַּנִּכְנָס. נִכְנַס לְכַפֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִפֵּר, פָּסוּל, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, עַד שֶׁיְּכַפֵּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הִכְנִיס שׁוֹגֵג, כָּשֵׁר. כָּל הַדָּמִים הַפְּסוּלִין שֶׁנִּתְּנוּ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, לֹא הִרְצָה הַצִּיץ אֶלָּא עַל הַטָּמֵא, שֶׁהַצִּיץ מְרַצֶּה עַל הַטָּמֵא, וְאֵינוֹ מְרַצֶּה עַל הַיּוֹצֵא:

ברטנורהיָצָא אַחַד מֵהֶן לַחוּץ. חוּץ לָעֲזָרָה:
הַפְּנִימִי כָּשֵׁר. וְנוֹתֵן מִמֶּנּוּ מַתְּנוֹתָיו וְהַקָּרְבָּן כָּשֵׁר:
וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. דִּכְתִיב (ויקרא ו) אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ, וַאֲפִלּוּ מִקְצָת דָּמָהּ, פָּסוּל, מִדְּלֹא כְתִיב אֶת דָּמָהּ:
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת בַּחוּץ. כְּלוֹמַר, וּמַה חוּץ, שֶׁהוּא מָקוֹם שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת בּוֹ, שֶׁאִם חָשַׁב בַּשְּׁחִיטָה עַל מְנָת לִזְרֹק דָּמָהּ לַחוּץ, פְּסוּלָה:
לֹא עָשָׂה. אֵצֶל מוֹצִיא מִקְצָת דָּמָהּ לַחוּץ אֶת הַמְשֻׁיָּר בִּפְנִים כַּיּוֹצֵא, כִּדְאַמְרִיתוּ הַפְּנִימִי כָּשֵׁר:
מְקוֹם שֶׁאֵין הַמַּחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת בִּפְנִים. כְּלוֹמַר הֵיכָל שֶׁהוּא מָקוֹם שֶׁאֵין מַחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת בּוֹ, שֶׁאִם שָׁחַט עַל מְנָת לִתֵּן אֶת הַנִּתָּנִים בַּחוּץ בִּפְנִים, כָּשֵׁר, אֵינוֹ דִין כוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. וְדַוְקָא בְּדָם הוּא דְאָמְרִינַן דְּאִם יָצָא חוּץ לָעֲזָרָה אוֹ נִכְנַס בִּפְנִים לְהַזּוֹת מִמֶּנּוּ בַּהֵיכָל נִפְסַל. אֲבָל בְּשַׂר קָדָשִׁים נְהִי דְּאִם יָצָא לַחוּץ נִפְסַל וְאָסוּר בַּאֲכִילָה, דִּכְתִיב (שמות כב) וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה, בָּשָׂר שֶׁיָּצָא חוּץ לִמְחִצָּתוֹ, דְּהַיְנוּ קָדְשֵׁי קָדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה וְקָדָשִׁים קַלִּים מִחוּץ לָעִיר, נַעֲשָׂה כְאִלּוּ הוּא בָּשָׂר בַּשָּׂדֶה וַהֲרֵי הוּא טְרֵפָה וְלֹא תֹאכְלוּ. מִכָּל מָקוֹם אִם נִכְנַס לִפְנִים אֶל תּוֹךְ הַהֵיכָל לֹא נִפְסַל בִּשְׁבִיל כֵּן וּמֻתָּר בַּאֲכִילָה, דְּאָמַר קְרָא אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ לֹא תֹאכַל, מִדָּמָהּ וְלֹא מִבְּשָׂרָה:
עַד שֶׁיְּכַפֵּר. בַּהֵיכָל:
וְאֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל הַיּוֹצֵא. וְאַף עַל גַּב דִּפְסוּלִים שֶׁעָלוּ לֹא יֵרְדוּ, אַרְצוֹיֵי מִיהָא לֹא אַרְצוֹ, דִּכְתִיב בַּצִּיץ (שם כח) וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים, וּבְפָרָשַׁת אֱמוֹר כְּתִיב כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִקְרַב מִכָּל זַרְעֲכֶם אֶל הַקֳּדָשִׁים וְגוֹ'‏ וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו, מַה קָדָשִׁים הָאֲמוּרִים לְהַלָּן בְּטֻמְאָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַף עֲוֹן קָדָשִׁים הָאֲמוּרִים בַּצִּיץ בְּטֻמְאָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר:

גמרא זבחים פ״ח א: י״ד-פ״ח ב: ד׳

תָּנוּ רַבָּנָן כְּלֵי קדֶשׁ שֶׁנִּיקָבוּ אֵין מַתִּיכִין אוֹתָם וְאֵין מַתִּיכִין לְתוֹכָן אָבָר נִפְגָּמוּ אֵין מְתַקְּנִין אוֹתָן. סַכִּין שֶׁנִּפְגַּם אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת פְּגִימָתָהּ נִשְׁמְטָה אֵין מַחֲזִירִין אוֹתָהּ. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר סַכִּין מַטְרֶפֶת הָיְתָה בַּמִּקְדָּשׁ וְנִמְנוּ עָלֶיהָ כֹּהֲנִים וּגְנָזוּהָ. תָּנוּ רַבָּנָן בִּגְדֵי כְהוּנָה אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן מַעֲשֵׂה מַחַט אֶלָּא מַעֲשֵׂה אוֹרֵג שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל''ט) מַעֲשֵׂה אוֹרֵג. נִתְגָּעֲלוּ אֵין מְכַבְּסִין לֹא בְנֶתֶר וְלֹא בְאָהָל. הָא בְּמַיִם מְכַבְּסִין. אָמַר אַבַּיֵּי הָכִי קָאֳמַר הוּגְעוּ לְמַיִם מְכַבְּסִין אוֹתָן בְּנֶתֶר וְאָהָל. הוּגְעוּ לְנֶתֶר וְאָהָל אַף בַּמַּיִם אֵין מְכַבְּסִין. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֵין מְכַבְּסִין אוֹתָן כָּל עִיקָר שֶׁאֵין עֲנִיּוּת בִּמְקוֹם עֲשִׁירוּת: תָּנוּ רַבָּנָן מְעִיל כֻּלּוֹ שֶׁל תְּכֵלֶת הָיָה שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וַיַּעַשׂ אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד כְּלִיל תְּכֵלֶת. שׁוּלָיו כֵּיצַד מֵבִיא תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי שְׁזוּרִין וְעוֹשֶׂה אוֹתָן כְּמִין רִמּוֹנִים שֶׁלֹּא פָתְחוּ פִּיהֶן וּכְמִין קוֹנְאוֹת שֶׁל קֵנְסוֹת שֶׁבְּרָאשֵׁי תִּינוֹקוֹת וּמֵבִיא שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זַגִּין שֶׁבָּהֶן שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם עִנְבְּלִין וְתוֹלֶה בָּהֵן שְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה בְּצַד זֶה ושְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה בְּצַד זֶה. רִבִּי דוֹסָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי יְהוּדָה שְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה הָיוּ שְׁמוֹנָה עָשָׂר מִצַד זֶה ושְׁמוֹנָה עָשָׂר מִצַד זֶה. אָמַר רִבִּי עֲנָנִי בַּר שָׂשׂוֹן כְּמַחֲלוֹקֶת כָּאן כָּךְ מַחֲלוֹקֶת בְּמַרְאוֹת נְגָעִים דִּתְנַן מַרְאוֹת נְגָעִים רִבִּי דוֹסָא בֶּן הָרְכִּינַס אוֹמֵר שְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם:

רש״יאין מתיכין אותן - כמו שעושין למדות מנוקבות שמתיכין אותן סביבות הנקב ונסתם הנקב:
ואין מתיכין לתוכן אבר - לסתום הנקב וכולהו משום דמיחזי כעניות ולאו אורח ארעא:
נפגמו - פגימה גדולה שתיקון השחזתה ניכר:
סכין מטרפת - שהיתה רכה ליפגם פגימות דקות תמיד ומטרפת את הקדשים:
הא במים מכבסין - בתמיה כיון דטעמא משום דמיחזי כעניות הוא מה לי נתר מה לי מים הרי נתגעלו וכבסן כל שכן דכי לא מחוור להו שפיר גריעי טפי:
הוגעו למים - כלומר אם היה גיעולן מועט ולא הזקיקן אלא לכיבוס מים מכבסים אותן אף בנתר ואהל:
הוגעו לנתר ואהל - שנתגעלו גיעול רב שהגיעו ליזקק לכיבוס נתר ואהל תו לא מתקן להו כלל:
אף במים - לאו לרבותא הוא אלא למימרא דנתר ואהל דנקט לאו לענין כיבוס נקט דהיכא דאסור אסור לגמרי והיכא דשרי שרי לגמרי אלא לענין גיעול נקיט ליה וה"ק נתגעלו אין מכבסין אותו כלל אם הוזקקו לנתר ואהל:
נראה בעיני דה"ג - שוליו כיצד היה מביא כו' דברימונים נאמרו שלשה צבעים:
שלא נפתחו פיהם - דרך רימונים כששוהין באילן אחר גמר בישולן מתפתחין מאיליהן כדרך שעושין קליפי אגוזים החיצונות:
וכמין קונאות - בוטונ"ש עשויין כמין תיק של נחשת שעושין [בסוף] בית יד הרומח שקורין ארישטייל לשון (שמואל ב כ״א: ט״ז) ומשקל קינו דישבי בנוב והתינוקות תולין אותו בראשי כובעי נצרים שעושין אותו למלחמתן שקורים הילמ"ש:
קנסות שבראשי תינוקות - לשון וקלסא דנחשא על רישיה:
זגין - אינצליט"ש:
עינבלים - מה שתלוי בתוכן לקשקש ותולה בו אצל הרמון [והוא] פעמון כדכתיב (שמות ל״ט: כ״ו) פעמון ורמון ובתוך הרמונים דקרא לאו בתוך החלל קאמר אלא ביניהם דפעמון אחד בין שני רמונים:
מצד זה - מלפניו ומלאחריו:
מראות נגעים - לטמא מפתוכין של לבן אדמדם ולבנים של נתקי הראש וזקן ושל נגעי בתים [ובגדים]:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץד כיון שנזכרו במשנה כלים שניקבו, מביאים בענין זה: תנו רבנן [שנו חכמים]: כלי קדש שניקבו — אין מתיכין אותן במקום הנקב כדי לסתום אותו, ואין מתיכין לתוכן אבר (עופרת) לצורך זה. נפגמו הכלים בשפתם — אין מתקנין אותן. סכין שנפגם — אין משחיזין את פגימתה, נשמטה מן הקת — אין מחזירין אותה. אבא שאול אומר: סכין מטרפת היתה במקדש, שהיתה נפגמת בקלות, ופעמים רבות עשתה את הבהמה טריפה, ונמנו (עשו הצבעה) עליה כהנים וגנזוה.
ושואלים בתמיהה: הא [אבל] במים מכבסין אותם? אמר אביי, הכי קאמר [כך אמר]: הוגעו במים אם נתלכלכו באופן שדי להם במים בלבד כדי לנקותם — מכבסין אותו בנתר ואהל,
התלכלכו כל כך עד שהוגעו נצרכו לנתר ואהל כדי לכבסם — אף במים אין מכבסים אותם. ויש אומרים: בגדי כהונה אין מכבסין אותן כל עיקר, גם אם נתלכלכו לכלוך קל, משום שאין עניות במקום עשירות.
א ועוד בענין בגדי כהונה, תנו רבנן [שנו חכמים]: מעיל של כהן גדול כולו של תכלת היה, שנאמר: "ויעש את מעיל האפוד מעשה אורג כליל תכלת" (שמות לט, כב), ללמדנו שכולו ("כליל") נעשה מתכלת. שוליו של המעיל שנאמר בהם: "ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר" (שמות לט, כד), כיצד הם נעשים? מביא תכלת וארגמן ותולעת שני שזורין יחד, ועושה אותן כמין רימונים שלא פיתחו עדיין פיהן (שלא נפתח ה"כתר" שבראש הרימון), וכמין קונאות (מעין צורת חרוט) של קנסות (כובעים) שבראשי תינוקות. וכדי לקיים מה שנאמר "ויעשו פעמוני זהב טהור ויתנו את הפעמונים בתוך הרימונים" (שמות לט, כה),
מביא שבעים ושנים זגין (חלקו החיצון של הפעמון) עשויים מזהב שבהן תלויים שבעים ושנים עינבלין (לשון המתכת המקישה בזוג), ותולה בהן בשולי המעיל שלשים וששה רימונים ופעמונים בצד זה של המעיל, ושלשים וששה מצד זה, שנאמר "פעמון ורמון פעמון ורמון על שולי המעיל סביב" (שמות לט, כו). ר' דוסא אומר משום (בשם) ר' יהודה: סך הכל שלשים וששה פעמונים היו, שמונה עשרה מצד זה ושמנה עשרה מצד זה.
אמר ר' עיניני בר ששון: כמחלוקת התנאים כאן לענין מספר הפעמונים שבמעיל הכהן הגדול, כך מחלוקת תנאים במספר מראות נגעים, דתנן [שכן שנינו במשנה]: כמה מראות נגעים הם — ר' דוסא בן הרכינס אומר: שלשים וששה, עקביא בן מהללאל אומר: שבעים ושנים.

זוהר ספר הזהר, וישב א׳

פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר (שם ל''ב) אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַר תִּצְרֵנִי רָנֵי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה אַתָּה סֵתֶר לִי דָּא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִיהוּ סִתְרָא וּמָגֵן לִבְנֵי נְשָׁא דְּאָזִיל בְּאָרְחֵי דְּאוֹרַיְתָא וְאִיהוּ אִסְתַּתַּר בְּצִלָּא דְּגַדְּפוֹי דְּלָא יָכְלִין לַאֲבְאָשָׁא לֵיהּ, מִצַר תִּצְרֵנִי, מֵעֵילָא וּמִתַּתָּא, לְעֵילָא אִית לֵיהּ לְבַר נַשׁ מָארֵי דְּבָבוּ, לְתַתָּא אוֹף הָכִי נַמֵּי וּמַאן אִיהוּ דָּא יֵצֶר הָרַע דְּאִיהוּ צָר לְעֵילָא וְצָר לְתַתָּא, וְאִלְמָלֵא יֵצֶר הָרַע לָא אִשְׁתַּכַּח מָארֵי דְּבָבוּ לִבְנֵי נְשָׁא בְּעָלְמָא בְּגִין כָּךְ מִצַר תִּצְרֵנִי, רָנֵי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה, יְסוֹבְבֵנִי סֶלָה מִבְּעֵי לֵיהּ מַאי תְּסוֹבְבֵנִי אִלֵּין אִנּוּן שִׁירִין דְּאִית בְּהוּ דַּרְגִין לְהַצָלָה, תְּסוֹבְבֵנִי בְּהוּ לְשֵׁזָבָא לִי בְּאָרְחָא וְהַאי קְרָא אִיהוּ כְּסִדְרָא וְאִיהוּ לְמַפְרֵעַ מֵהַאי גִּיסָא וּמֵהַאי גִּיסָא, תָּא חֲזֵי בְּאִלֵּין שִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן דְּקָאָמַר דָּוִד אִית בְּהוֹן רָזִין וּמִלִּין עִלָּאִין בְּרָזֵי דְּחָכְמָתָא בְּגִין דְּכֻלְּהוּ בְּרוּחַ קוּדְשָׁא אִתְאֲמָרוּ דַּהֲוָה שָׁרָא רוּחַ קוּדְשָׁא עֲלֵיהּ דְּדָוִד וַהֲוָה אָמַר שִׁירָתָא וּבְגִין כָּךְ כֻּלְּהוּ בְּרָזֵי דְּחָכְמָתָא אִתְאֲמָרוּ, פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר (תהלים קי''ח) דָּחֹה דְּחִיתַנִי לִנְפּוֹל וַיְיָ עֲזָרָנִי, דָּחֹה דְּחִיתָנִי, דָּחֹה דָּחוּנִי מִבְּעֵי לֵיהּ מַאי דָּחֹה דְּחִיתָנִי אֶלָּא דָּא סִטְרָא אָחֳרָא דְּדַחְיָא לֵיהּ לְבַר נַשׁ תָּדִיר וּבָעֵי לְדַחְיָא לֵיהּ וּלְאַסְטָאָה לֵיהּ מֵעִם קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְדָא הוּא יֵצֶר הָרַע דְּאִשְׁתַּכַּח לְגַבֵּיהּ דְּבַר נַשׁ תָּדִיר וּלְקִבְלֵיהּ אַהֲדַר דָּוִד וְאָמַר דָּחֹה דְּחִיתַנִי לִנְפּוֹל בְּגִין דְּאִיהוּ הַוָּה אִשְׁתַּדַּל לְגַבֵּיהּ בְּכָל אִנּוּן עַקְּתִין לְאַסְטָאָה לֵיהּ מֵעִם קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וַעֲלֵיהּ אָמַר דָּוִד דָּחֹה דְּחִיתַנִי לִנְפּוֹל בַּגֵּיהִנָּם, וַיְיָ עֲזָרָנִי דְּלָא אִתְמַסַרְנָא בְּיָדָךְ, וְעַל דָּא אִית לֵיהּ לְבַר נַשׁ לְאִזְדַּהָרָא מִנֵּיהּ בְּגִין דְּלָא יִשְׁלוֹט עֲלֵיהּ, וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּדֵין נָטִיר לֵיהּ בְּכָל אָרְחוֹי דִּכְתִיב (משלי ג') אָז תֵּלֶךְ לָבֶטַח דַּרְכְּךָ וְרַגְלְךָ לֹא תִגּוֹף, (שם ד') בְּלֶכְתְּךָ לֹא יֵצַר צַעֲדְךָ וְאִם תָּרוּץ לֹא תִכָּשֵׁל, וּכְתִיב (שם) וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה זַכָּאִין אִנּוּן יִשְׂרָאֵל דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיר לוֹן בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי דִּכְתִיב (ישעיה ס') וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִרְשׁוּ אָרֶץ, בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:

תרגום הזוהרפָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, (שם ל''ב) אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַר וְגוֹ' אַתָּה סֵתֶר לִי, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא סֵתֶר וּמָגֵן לָאָדָם הַהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה, וְהוּא מִסְתַּתֵּר בְּצֵל כְּנָפָיו, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהָרַע לוֹ, שׁוֹאֵל אִם כֵּן מִצַר תִּצְרֵנִי לָמָּה לִי, כִּי הוּא אוֹתוֹ הַדָּבָר כְּמוֹ אַתָּה סֵתֶר לִי. וּמֵשִׁיב, מִלְּמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה. מִלְּמַעְלָה יֵשׁ לוֹ לָאָדָם שׂוֹנְאִים, וְעַל זֶה נֶאֱמַר אַתָּה סֵתֶר לִי, וּמִלְּמַטָּה גַּם כֵּן, וּמִי הוּא, זֶהוּ הַיֵּצֶר הָרַע, וְעַל זֶה נֶאֱמַר מִצַר תִּצְרֵנִי. וְהוּא צָר לְמַעְלָה וְצָר לְמַטָּה, רָנֵי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה. שׁוֹאֵל, יְסוֹבְבֵנִי סֶלָה הָיָה צָרִיךְ לוֹמָר, דְּהַיְנוּ לָשׁוֹן נִסְתָּר, שֶׁהֲרֵי תְּסוֹבְבֵנִי, סוֹבֵב עַל רָנֵי פַלֵּט. וְלָמָּה אוֹמֵר תְּסוֹבְבֵנִי שֶׁהוּא לָשׁוֹן נוֹכַח, וּמֵשִׁיב, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ הוּא, אֵלּוּ הַשִּׁירִים שֶׁיֵשׁ בָּהֶם מַדְרֵגוֹת לְהַצָלָה תְּסוֹבְבֵנִי בָּהֶם לְהַצִילֵנִי בַּדֶּרֶךְ. וּלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר תְּסוֹבְבֵנִי. וּמִקְרָא זֶה אֶפְשָׁר לְקָרְאוֹ כְּסִדְרוֹ, וְאֶפְשָׁר לְקָרְאוֹ לְמַפְרֵעַ, דְּהַיְנוּ, סֶלָה תְּסוֹבְבֵנִי פַּלֵּט רָנֵי תִּצְרֵנִי מִצַר לִי סֵתֶר אַתָּה מִצַד זֶה וּמִצַד זֶה. בֹּא וּרְאֵה, בְּאֵלּוּ שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד, יֵשׁ בָּהֶם סוֹדוֹת, וּדְבָרִים עֶלְיוֹנִים בְּסוֹדוֹת הַחָכְמָה. מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם נֶאֱמְרוּ בְּרוּחַ הַקֹדֶשׁ, שֶׁרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הָיָה שׁוֹרֶה עַל דָּוִד וְאָמַר שִׁירָה. וְעַל כֵּן כֻּלָּם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נֶאֱמְרוּ. פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, דָּחֹה דְּחִיתַנִי לִנְפֹּל וַה' עֲזָרָנִי, וְשׁוֹאֵל, כָּתוּב, דָּחֹה דְּחִיתַנִי, דָּחֹה דָּחוּנִי הָיָה צָרִיךְ לִכְתּוֹב, מַהוּ דָּחֹה דְּחִיתַנִי. שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא דָּחָה אוֹתוֹ, אֶלָּא הַשּׂוֹנְאִים. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא זֶה הַסִּטְרָא אַחֲרָא, הַדּוֹחֶה הָאָדָם תָּמִיד, וְרוֹצֶה לִדְחוֹתוֹ וּלְהַשְּׂטוֹתוֹ מֵעִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְזֶהוּ הַיֵּצֶר הָרַע הַנִּמְצָא עִם הָאָדָם תָּמִיד, וְאֵלָיו חָזַר דָּוִד וְאָמַר דָּחֹה דְּחִיתַנִי לִנְפּוֹל, מִשּׁוּם שֶׁהוּא הָיָה מַסִּיתוֹ בְּכָל אֵלּוּ הַצָרוֹת שֶׁבָּאוּ עָלָיו, לְהַשְּׂטוֹת אוֹתוֹ מֵעִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעָלָיו אָמַר דָּוִד דָּחֹה דְּחִיתַנִי לִנְפּוֹל, בַּגֵּיהִנֹּם, וַה' עֲזָרָנִי, שֶׁלֹּא נִמְסַרְתִּי בְּיָדְךְ. וְעַל כֵּן יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְהִזָּהֵר מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁלוֹט בּוֹ, וְאָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵר אוֹתוֹ בְּכָל דְּרָכָיו. שֶׁכָּתוּב אָז תֵּלֶךְ לָבֶטַח דַּרְכְּךְ וְרַגְלְךְ לֹא תִגּוֹף, בְּלֶכְתְּךְ לֹא יָצֵר צַעֲדְךְ וְגוֹ'. וּכְתִיב וְאוֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אַשְׁרֵיהֵם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵר אוֹתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁכָּתוּב וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִרְשׁוּ אָרֶץ. בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תלמוד תורה ה׳: ד׳-ו׳

א. כָּל תַּלְמִיד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וּמוֹרֶה הֲרֵי זֶה רָשָׁע שׁוֹטֶה וְגַס רוּחַ וְעָלָיו נֶאֱמַר (משלי ז') כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה. וְכֵן חָכָם שֶׁהִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וְאֵינוֹ מוֹרֶה הֲרֵי זֶה מוֹנֵעַ תּוֹרָה וְנוֹתֵן מִכְשׁוֹלוֹת לִפְנֵי הָעִוְרִים וְעָלָיו נֶאֱמַר (שם) וַעֲצוּמִים כָּל הֲרוּגֶיהָ. אֵלּוּ הַתַּלְמִידִים הַקְּטַנִּים שֶׁלֹא הִרְבּוּ תּוֹרָה כָּרָאוּי וְהֵם מְבַקְשִׁים לְהִתְגַּדֵּל בִּפְנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ וּבֵין אַנְשֵׁי עִירָם וְקוֹפְצִין וְיוֹשְׁבִין בְּרֹאשׁ לָדִין וּלְהוֹרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל הֵם הַמַּרְבִּים הַמַּחֲלוֹקוֹת וְהֵם הַמַּחֲרִיבִים אֶת הָעוֹלָם וְהַמְכַבִּין נֵרָהּ שֶׁל תּוֹרָה וְהַמְחַבְּלִים כֶּרֶם ה' צְבָאוֹת עֲלֵיהֶם אָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ (שה''ש כ') אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים שׁוּעָלִים קְטַנִים מְחַבְּלִים כְּרָמִים:

ב. וְאָסוּר לוֹ לְתַלְמִיד לִקְרוֹת לְרַבּוֹ בִּשְׁמוֹ וַאֲפִילוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו וְהוּא שֶׁיִהְיֶה הַשֵּׁם פִּלְאִי שֶׁכָּל הַשּׁוֹמֵעַ יֵדַע שֶׁהוּא פְּלוֹנִי וְלֹא יַזְכִּיר שְׁמוֹ בְּפָנָיו וַאֲפִילוּ לִקְרוֹת לַאֲחֵרִים שֶׁשְּׁמָם כְּשֵׁם רַבּוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשֶׂה בְּשֵׁם אָבִיו אֶלָּא יְשַׁנֶּה אֶת שְׁמָם אֲפִלּוּ לְאַחַר מוֹתָם. וְלֹא יִתֵּן שָׁלוֹם לְרַבּוֹ אוֹ יַחֲזִיר לוֹ שָׁלוֹם כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹתְנִים לְרֵיעִים וּמַחֲזִירִים זֶה לָזֶה אֶלָּא שׁוֹחֶה לְפָנָיו וְאוֹמֵר לוֹ בְּיִרְאָה וְכָבוֹד שָׁלוֹם עָלֶיךָ רִבִּי וְאִם נָתַן לוֹ רַבּוֹ שָׁלוֹם יַחֲזִיר לוֹ שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי וּמוֹרִי:

ג. וְכֵן לֹא יַחְלוֹץ תְּפִלָּיו בִּפְנֵי רַבּוֹ וְלֹא יֵסֵב אֶלָּא יוֹשֵׁב כְּיוֹשֵׁב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וְלֹא יִתְפַּלֵּל לֹא לִפְנֵי רַבּוֹ וְלֹא לְאַחַר רַבּוֹ וְלֹא בְּצַד רַבּוֹ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאָסוּר לוֹ לְהַלֵּךְ בְּצִדּוֹ אֶלָּא יִתְרַחֵק לְאַחַר רַבּוֹ וְלֹא יְהֵא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד אֲחוֹרָיו וְאַחַר כַּךְ יִתְפַּלֵּל. וְלֹא יִכָּנֵס עִם רַבּוֹ בַּמֶרְחָץ. וְלֹא יֵשֵׁב בִּמְקוֹם רַבּוֹ. וְלֹא יַכְרִיעַ דְבָרָיו בְּפָנָיו. וְלֹא יִסְתּוֹר אֶת דְּבָרָיו. וְלֹא יֵשֵׁב לְפָנָיו עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ שֵׁב. וְלֹא יַעֲמוֹד מִלְּפָנָיו עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ עֲמוֹד אוֹ עַד שֶׁיִּטּוֹל רְשׁוּת לַעֲמוֹד. וּכְשֶׁיִּפָּטֵר מֵרַבּוֹ לֹא יַחֲזִיר לוֹ אֲחוֹרָיו אֶלָּא נִרְתַּע לַאֲחוֹרָיו וּפָנָיו כְּנֶגֶד פָּנָיו:

מוסר

ספר צידה לדרך דף ר"ו ע"ב

צָרִיךְ שֶׁיְּקַבֵּל הַכְנָעָה גְדוֹלָה לִפְנֵי הַבּוֹרֵא וְלִפְנֵי עֲבָדָיו וְאוֹהֲבָיו וְשֶׁיַּעֲבוֹד לוֹ בְּדִבּוּר וּבְמַעֲשֶׂה. וְשֶׁיִּירָא מַמָשׁ בְּכָל זְמַן לְפִי שֶׁהוּא לְפָנָיו תָּמִיד וְאֵין דָּבָר נִסְתָּר מִמֶּנּוּ. וִישַׁבֵּחַ אוֹתוֹ לֵילוֹ וְיוֹמוֹ וְיִזְכּוֹר טוֹבָתוֹ עִמּוֹ בְּסֵתֶר וּבַגָּלוּי וְיָרוּץ לַעֲבוֹדָתוֹ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב. וְיִתְחַנֶן לוֹ תָּמִיד לְרַצוֹתוֹ וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו וּלְבַקֵּשׁ מְחִילָה עַל עֲוֹנוֹתָיו וְיָשִׁיב אֶל לִבּוֹ מַה שֶׁעָבַר עָלָיו מִן הָעֲוֹנוֹת שֶׁחָטָא לְפָנָיו. וְכֵן יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו וְהוּא מוֹרֵד בּוֹ וְיוֹדֶה וְיַכִּיר קַטְנוּת מַעֲלוֹתָיו וּפְחִיתוּתוֹ וְגוֹדֶל כְּבוֹד יוֹצְרוֹ וְעוֹצֶם גְּבוּרָתוֹ וְיַרְבֶּה לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְפָנָיו בִּכְנִיעָה וְשִׁפְלוּת וְיוֹדֶה עַל כָּל הַבָּא עָלָיו. כְּמוֹ שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה נָחוּם אִישׁ גַּם זוּ עַל כָּל הַקּוֹרוֹת הַמּוֹצְאוֹת אוֹתוֹ. וְאָמְרוּ הַקַּדְמוֹנִים כִּי אֶחָד רָאָה לְחָסִיד מֻכֶּה בְּרַגְלוֹ וְאָמַר לוֹ אֲנִי חָס עַל הַמַּכָּה אֲשֶׁר בְּרַגְלָךְ וְאָמַר לוֹ אֲנִי מַחֲזִיק טוֹבָה לְיוֹצְרִי שֶׁלֹּא נְתָנָהּ בְּעֵינַי:

תורה בראשית ל״ב: כ״ה-כ״ט