חק לישראל - פרשת בשלח יום ראשון

רש״יויהי בשלח פרעה, ולא נחם. נְהָגָם, כְּמוֹ "לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם" (שמות ל"ב), "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ" (משלי ו'):
כִּ֥י קָר֖וֹב ה֑וּא. וְנֹחַ לָשׁוּב בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ לְמִצְרַיִם; וּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה יֵשׁ הַרְבֵּה:
בִּרְאֹתָ֥ם מִלְחָמָ֖ה. כְּגוֹן מִלְחֶמֶת "וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי וְגוֹ'" (במדבר י"ד), אִם הָלְכוּ דֶּרֶךְ יָשָׁר הָיוּ חוֹזְרִים, וּמָה אִם כְּשֶׁהִקִּיפָם דֶּרֶךְ מְעֻקָּם אָמְרוּ "נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה" (שם), אִם הוֹלִיכָם בִּפְשׁוּטָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה:
פֶּֽן יִנָּחֵ֥ם. יַחְשְׁבוּ מַחֲשָׁבָה עַל שֶׁיָּצְאוּ וְיִתְּנוּ לֵב לָשׁוּב:

רש״יוַיַּסֵּ֨ב. הֱסִבָּם מִן הַדֶּרֶךְ הַפְּשׁוּטָה לַדֶּרֶךְ הָעֲקוּמָה:
יַם ס֑וּף. כְּמוֹ לְיַם סוּף, וְסוּף הוּא לְשׁוֹן אֲגַם שֶׁגְּדֵלִים בּוֹ קָנִים, כְּמוֹ "וַתָּשֶׂם בַּסּוּף" (שמות ב'), "קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ" (ישעיהו י"ט):
וַחֲמֻשִׁ֛ים. אֵין חֲמוּשִׁים אֶלָּא מְזֻיָּנִים; (לְפִי שֶׁהֱסִבָּן בַּמִּדְבָּר הוּא גָּרַם לָהֶם שֶׁעָלוּ חֲמוּשִׁים, שֶׁאִלּוּ הֱסִבָּן דֶּרֶךְ יִשּׁוּב, לֹא הָיוּ מְחֻמָּשִׁים לָהֶם כָּל מַה שֶּׁצְּרִיכִין, אֶלָּא כְּאָדָם שֶׁעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּבְדַעְתּוֹ לִקְנוֹת שָׁם מַה שֶּׁיִּצְטָרֵךְ, אֲבָל כְּשֶׁהוּא פּוֹרֵשׁ לַמִּדְבָּר צָרִיךְ לְזַמֵּן לוֹ כָּל הַצֹּרֶךְ; וּמִקְרָא זֶה לֹא נִכְתַּב כִּי אִם לְשַׂבֵּר אֶת הָאֹזֶן, שֶׁלֹּא תִתְמַהּ בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק וּבְמִלְחֶמֶת סִיחוֹן וְעוֹג וּמִדְיָן מֵהֵיכָן הָיוּ לָהֶם כְּלֵי זַיִן שֶׁהִכּוּ אוֹתָם בַּחֶרֶב) וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים" (יהושע א'), וְכֵן תִּרְגְּמוֹ אֻנְקְלוֹס "מְזָרְזִין", כְּמוֹ "וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו" (בראשית י"ד) – וְזָרֵיז. דָּבָר אַחֵר, חֲמֻשִׁים אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה יָצְאוּ וְאַרְבָּעָה חֲלָקִים מֵתוּ בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי אֲפֵלָה (מכילתא):

רש״יהַשְׁבֵּ֨עַ הִשְׁבִּ֜יעַ. הִשְׁבִּיעָם שֶׁיַּשְׁבִּיעוּ לִבְנֵיהֶם. וְלָמָּה לֹא הִשְׁבִּיעַ בָּנָיו שֶׁיִּשָּׂאוּהוּ לְאֶרֶץ כְּנַעַן מִיָּד כְּמוֹ שֶׁהִשְׁבִּיעַ יַעֲקֹב? אָמַר יוֹסֵף, אֲנִי שַׁלִּיט הָיִיתִי בְמִצְרַיִם וְהָיָה סֵפֶק בְּיָדִי לַעֲשׂוֹת, אֲבָל בָנַי לֹא יַנִּיחוּם מִצְרַיִם לַעֲשׂוֹת, לְכָךְ הִשְׁבִּיעָם לִכְשֶׁיִּגָּאֲלוּ וְיֵצְאוּ מִשָּׁם שֶׁיִּשָּׂאוּהוּ:
וְהַעֲלִיתֶ֧ם אֶת עַצְמֹתַ֛י מִזֶּ֖ה אִתְּכֶֽם. לְאֶחָיו הִשְׁבִּיעַ כֵּן, לִמְּדָנוּ שֶׁאַף עַצְמוֹת כָּל הַשְּׁבָטִים הֶעֱלוּ עִמָּהֶם שֶׁנֶּאֱמַר אִתְּכֶם (מכילתא):

רש״ילַנְחֹתָ֣ם הַדֶּ֔רֶךְ. נָקוּד פַּתָּח שֶׁהוּא כְּמוֹ לְהַנְחוֹתָם, "לַרְאוֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ" (דברים א') שֶׁהוּא כְמוֹ לְהַרְאוֹתְכֶם, אַף כָּאן לְהַנְחֹתָם עַ"יְ שָׁלִיחַ, וּמִי הוּא הַשָּׁלִיחַ? עַמּוּד הֶעָנָן; וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ מוֹלִיכוֹ לִפְנֵיהֶם, וּמִכָּל מָקוֹם אֶת עַמּוּד הֶעָנָן הֵכִין לְהַנְחוֹתָם עַל יָדוֹ, שֶׁהֲרֵי עַ"יְ עַמּוּד הֶעָנָן הֵם הוֹלְכִים; עַמּוּד הֶעָנָן אֵינוֹ לְאוֹרָה אֶלָּא לְהוֹרוֹתָם הַדֶּרֶךְ:

נביאים שופטים ג׳: ל׳-ד׳: ד׳

כתובים משלי י״ד: י״ט-כ״ד

משנה משנה פאה ז׳

ברטנורהכָּל זַיִת. כְּזֵית הַנְּטוֹפָה בִּשְׁעָתוֹ. עַל שֵׁם שֶׁהוּא נוֹטֵף שֶׁמֶן קָרְאוּ לוֹ נְטוֹפָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵף בְּכָל שָׁנָה, הוֹאִיל וְהֶעֱלוּ לוֹ שֵׁם זֶה עַל שֶׁהוּא נוֹטֵף בִּשְׁעָתוֹ, אִם שְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה, דִּכְתִיב (דברים כד) וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה, עֹמֶר שֶׁאַתָּה שׁוֹכְחוֹ לְעוֹלָם, יָצָא זֶה שֶׁאַתָּה זוֹכְרוֹ לְאַחַר זְמָן:
שׁוֹפְכָנִי. שֶׁזֵּיתָיו שׁוֹפְכִים שֶׁמֶן הַרְבֵּה:
בֵּישָׁנִי. שֶׁהוּא מְבַיֵּשׁ כָּל שְׁאָר אִילָנוֹת מֵרֹב הַשֶּׁמֶן שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מֵחֲבֵרָיו:
שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַרְבֵּה. זֵיתִים מְרֻבִּים:
שְׁנַיִם שִׁכְחָה. סְתָם מַתְנִיתִין כְּבֵית הִלֵּל דְּאָמְרֵי לְעֵיל שְׁנַיִם לָעֲנִיִּים:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין שִׁכְחָה לְזֵיתִים. לֹא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁבָּא אַדְרִיָּנוּס קֵיסָר וְהֶחֱרִיב אֶת כָּל הָאָרֶץ וְלֹא הָיוּ זֵיתִים מְצוּיִין, אֲבָל בִּזְמַן שֶׁזֵּיתִים מְצוּיִין מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי דְּיֵשׁ שִׁכְחָה לְזֵיתִים. וְכֵן מִי שֶׁהָיוּ כָּל זֵיתָיו נְטוֹפָה אוֹ שׁוֹפְכָנִי אוֹ בֵישָׁנִי יֵשׁ לָהֶם שִׁכְחָה:

עיקר תוספות יום טוב(א) וְאִם כֵּן הַיְנוּ שׁוֹפְכָנִי, אֶלָּא דְּאִיכָּא אַתְרָא דְּקָרֵי לֵיהּ שׁוֹפְכָנִי וְאִיכָּא אַתְרָא דְּקָרֵי לֵיהּ בֵּישָׁנִי. וּלְשׁוֹן הָרֹא"שׁ שֶׁמְּבַיֵּשׁ שְׁאָר אִילָנוֹת מֵרֹב זֵיתִים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, וְאִם כֵּן הַיְנוּ בְּמַעֲשָׂיו שֶׁהוּא עוֹשֶׂה זֵיתִים הַרְבֵּה. וְלִי נִרְאֶה שֶׁמְּבַיֵּשׁ מֵחֲמַת שֶׁעוֹשֶׂה זֵיתִים גְּדוֹלִים. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ב) שְׁנַיִם שִׁכְחָה. לְשׁוֹן הָרַ"שׁ בָּאִילָן עַצְמוֹ קָאָמַר שֶׁשָּׁכַח שְׁנֵי זֵיתֵי אִילָן. וּבַפֶּרֶק דִּלְעֵיל מִשְׁנָה ה'‏ שֶׁכָּתַב הָא זֵיתִים שֶׁאֵינָן צְבוּרִים אֵין לָהֶם שִׁכְחָה, הַיְנוּ זֵיתִים תְּלוּשִׁים, דְּטַעֲמָא הוּא הָתָם מִשּׁוּם שֶׁאֵין גְּמַר מְלָאכָה, וְזֶה בַּתָּלוּשׁ אֲבָל בַּמְחֻבָּר לֹא:

ברטנורהשָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל שְׁנֵי מַלְבְּנִים. שָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל אִילָנֵי זֵיתִים וּבֵין שׁוּרָה רִאשׁוֹנָה לִשְׁנִיָּה עֲרוּגָה מְרֻבַּעַת כִּדְמוּת מַלְבְּנוֹת הַתְּבוּאָה שֶׁבֵּין הַזֵּיתִים דִּתְנַן לְעֵיל בְּרֵישׁ פֶּרֶק ג', וְכֵן בֵּין שׁוּרָה שְׁנִיָּה לִשְׁלִישִׁית, וְשָׁכַח אִילָן אֶמְצָעִי שֶׁבַּשּׁוּרָה הָאֶמְצָעִית, אֵינָהּ שִׁכְחָה, שֶׁהָאִילָנוֹת שֶׁסְּבִיבָיו הִסְתִּירוּהוּ, וְדָמִי לְחִפּוּהוּ בְקַשׁ אוֹ עָמְדוּ עֲנִיִּים כְּנֶגְדּוֹ דִּתְנַן לְעֵיל דְּאֵינוֹ שִׁכְחָה:
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. אַמַּתְנִיתִין דִּלְעֵיל קָמְהַדֵּר דִּתְנַן בְּזֵית הַנְּטוֹפָה בִּשְׁעָתוֹ וּשְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמַן שֶׁלֹּא הִתְחִיל בּוֹ, אֲבָל הִתְחִיל בּוֹ וּשְׁכָחוֹ הֲרֵי זוֹ שִׁכְחָה עַד שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ סָאתַיִם:
כָּל זְמַן שֶׁיֶּשׁ לוֹ תַחְתָּיו יֶשׁ לוֹ בְרֹאשׁוֹ. אִם נִזְכַּר בַּעַל הַזֵּיתִים מִן הַזֵּיתִים שֶׁשָּׁכַח בָּאִילָן בְּעוֹד שֶׁיֵּשׁ לוֹ זֵיתִים תַּחְתָּיו יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַקְּטָן, וְלֹא חֲשִׁיבָא שִׁכְחָה מַה שֶּׁשָּׁכַח בְּרֹאשׁ הָאִילָן אֶלָּא לְאַחַר שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ לוֹ זֵיתִים תַּחַת הָאִילָן:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מִשֶּׁתֵּלֵךְ הַמַּחֲבֵא. כְּלוֹמַר מִשֶּׁבָּדַק הַמְּלַקֵּט בְּכָל מַחֲבוֹאֵי הַזֵּיתִים, אָז הֲוֵי הַנִּשְׁאָר לָעֲנִיִּים כְּשֶׁאֵין לְבַעַל הָאִילָן זֵיתִים תַּחְתָּיו, אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁלֹּא בָּדַק הַמְּלַקֵּט בְּכָל מַחֲבוֹאֵי הַזֵּיתִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵין זֵיתִים תַּחְתָּיו יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַקֵּט. וְאֵין הֲלָכָה כְרַבִּי מֵאִיר:

עיקר תוספות יום טוב(ג) זַיִת. לְשׁוֹן הָרַ"מ וְלָמָּה אָמְרוּ זַיִת בִּלְבָד מִפְּנֵי שֶׁהָיָה חָשׁוּב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ זְמָן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ד) וְהָרַ"שׁ מְפָרֵשׁ דְּמַלְבְּנִים מִלְּשׁוֹן לְבֵנָה, שֶׁכָּל שׁוּרָה רְחוֹקָה מֵחֲבֶרְתָּהּ שִׁעוּר שְׁתֵּי לְבֵנִים דְּהַיְנוּ שִׁשָּׁה טְפָחִים, שֶׁכָּל לְבֵנָה שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כִּדְאִיתָא בְּבָבָא בַתְרָא פֶּרֶק קַמָּא מִשְׁנָה א'. אִי נַמִּי כְּגוֹן מַלְבְּנוֹת תְּבוּאָה וּמַלְבְּנוֹת בְּצָלִים דִּלְעֵיל רֵישׁ פֶּרֶק ג'‏ מִשְׁנָה א', וּמַיְרֵי כְּשֶׁאֹרֶךְ הַשּׁוּרָה כְּשִׁעוּר שְׁתֵּי מַלְבְּנוֹת וְיָדוּעַ הָיָה לָהֶן שִׁעוּר הַמַּלְבֵּן, וְלֹא בָּאֲוִיר שֶׁבֵּין שׁוּרָה אַיְרֵי. אֵינוֹ שִׁכְחָה, כֵּיוָן שֶׁעוֹמֵד בֵּין הַשּׁוּרוֹת דָּמִי לְשָׂדֶה שֶׁעֳמָרֶיהָ מְעֻרְבָּבִין דְּתָנֵי בַּתּוֹסֶפְתָּא שֶׁאֵינוֹ שִׁכְחָה עַד שֶׁיְּעַמֵּר כָּל סְבִיבָיו:
(ה) כֵּן הוּא בַּתּוֹסֶפְתָּא. וּלְפִי זֶה אִם הִתְחִיל בְּאֵין בּוֹ סָאתַיִם שָׁוִין נְטוֹפָה וְשֶׁאֵינוֹ נְטוֹפָה דְתַרְוַיְהוּ יֵשׁ לָהֶן שִׁכְחָה. וּבְלֹא הִתְחִיל וְאֵין בּוֹ סָאתַיִם חֲלוּקִים, דְּשֶׁאֵינוֹ נְטוֹפָה הֲוָה שִׁכְחָה וּנְטוֹפָה אֵין לוֹ שִׁכְחָה. וְהֵיכָא דְּיֵשׁ לוֹ סָאתַיִם אַדְּרַבָּא חֲלוּקִים בְּהִתְחִיל, דִּנְטוֹפָה אֵין לוֹ שִׁכְחָה וְאֵינוֹ נְטוֹפָה יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה. וּבְלֹא הִתְחִיל שָׁוִין שֶׁאֵין לוֹ שִׁכְחָה. הָרַ"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ו) אֲפִלּוּ כוּ'. סִרְכָא דְרֵישָׁא נָקְטֵיהּ, דְּהָכָא לָאו רְבוּתָא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ברטנורהאֵיזֶהוּ פֶרֶט. הָאָמוּר בַּתּוֹרָה (ויקרא יט) וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט:
עָקַץ. חָתַךְ:
הֻסְבַּךְ בֶּעָלִים. נִקְשַׁר וְנֶאֱחַז בֶּעָלִים וְעַל יְדֵי כָךְ נָפַל וְנִפְרַט:
הֲרֵי הוּא שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת. שֶׁלֹּא נִפְרַט דֶּרֶךְ בְּצִירָה:
הַמַּנִּיחַ כַּלְכָּלָה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בוֹצֵר. נוֹתֵן סַל תַּחַת הָעֲנָבִים שֶׁיִּפֹּל הַפֶּרֶט לְתוֹכוֹ:
הֲרֵי זֶה גּוֹזֵל אֶת הָעֲנִיִּים. דְּפֶרֶט בִּנְשִׁירָתוֹ זָכוּ בוֹ עֲנִיִּים קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ לָאָרֶץ:
אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלִים. מְפֹרָשׁ לְעֵיל בְּפֶרֶק ה'‏ (משנה ו'):

ברטנורהאֵיזוֹ הִיא עוֹלֶלֶת. הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה (שם) וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל:
כָּתֵף. הַשַּׁרְבִיט הָאֶמְצָעִי שֶׁל הָאֶשְׁכּוֹל מְחֻבָּרִים בּוֹ אֶשְׁכּוֹלוֹת קְטַנּוֹת הַרְבֵּה, וּכְשֶׁהֵן שׁוֹכְבִים זֶה עַל זֶה כְּמַשְּׂאוֹי שֶׁעַל כְּתֵפוֹ שֶׁל אָדָם הוּא נִקְרָא כָּתֵף, וּכְשֶׁהֵן מְפֻזָּרִים בַּשַּׁרְבִיט אֶחָד לְכָאן וְאֶחָד לְכָאן אֵין כָּאן כָּתֵף:
נָטֵף. הֵן גַּרְגְּרִים שֶׁל עֲנָבִים הַמְחֻבָּרִים בְּסוֹף הַשַּׁרְבִיט שֶׁרְגִילִים לִהְיוֹת תְּלוּיִם שָׁם עֲנָבִים הַרְבֵּה, וְעַל שֵׁם שֶׁעֲנָבָיו נוֹטְפוֹת לְמַטָּה נִקְרָא נָטֵף, וּבִלְשׁוֹן מִקְרָא קוֹרֵא לְאֶשְׁכּוֹל שֶׁאֵין לוֹ לֹא כָתֵף וְלֹא נָטֵף עוֹלֵל, לְפִי שֶׁהוּא לִפְנֵי שְׁאָר הָאֶשְׁכּוֹלוֹת כְּעוֹלָל לִפְנֵי הָאִישׁ:
אִם סָפֵק. שֶׁנִּרְאִים הָאֶשְׁכּוֹלוֹת הַקְּטַנּוֹת הַתְּלוּיוֹת בַּשַּׁרְבִיט כְּאִלּוּ שׁוֹכְבוֹת זוֹ עַל זוֹ וְאֵין שׁוֹכְבוֹת יָפֶה, דְּהַשְׁתָּא הֲוֵי סָפֵק אִם יֵשׁ לָהּ כָּתֵף אִם לָאו:
שֶׁבָּאַרְכֻּבָּה. יִחוּר שֶׁל זְמוֹרָה שֶׁתְּלוּיִין בָּהּ אֶשְׁכּוֹלוֹת הַרְבֵּה וְהַבּוֹצֵר קוֹצְצָהּ, וְהִיא נִקְרֵאת אַרְכֻּבָּה, וּפְעָמִים שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עוֹלְלוֹת עִם הָאֶשְׁכּוֹלוֹת:
נִקְרֶצֶת. נִקְצֶצֶת וְנֶחְתֶּכֶת, וְדֻגְמָתוֹ שָׁנִינוּ בְּיוֹמָא (לא:) קְרָצוֹ וּמֵרֵק אַחֵר שְׁחִיטָה עַל יָדוֹ. וּבַמִּקְרָא (ירמיה מו) קֶרֶץ מִצָּפוֹן בָּא:
גַּרְגֵּר יְחִידִי. כְּגוֹן אֶשְׁכּוֹל שֶׁאֵין לוֹ אֶשְׁכּוֹלוֹת קְטַנּוֹת שׁוֹכְבוֹת זוֹ עַל זוֹ אֶלָּא הַגַּרְגְּרִים מְחֻבָּרִים בַּשַּׁרְבִיט עַצְמוֹ:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֶשְׁכּוֹל. דִּכְתִיב (ישעיה יז) וְנִשְׁאַר בּוֹ עוֹלְלֹת כְּנֹקֵף זַיִת שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים. שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים עוֹלְלוֹת, יוֹתֵר מִכָּאן אֶשְׁכּוֹל:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עוֹלֶלֶת. דְּלֹא חֲשִׁיבֵי הַגַּרְגְּרִים הַשּׁוֹכְבִים זֶה עַל זֶה לְהִקָּרֵא כָּתֵף. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

ברטנורההַמֵּדֵל בַּגְּפָנִים. כְּשֶׁהַגְּפָנִים תְּכוּפִים זֶה אַחַר זֶה עוֹקֵר מֵאוֹתָם שֶׁבֵּינְתַּיִם וְהָאֲחֵרִים מְתֻקָּנִים בְּכָךְ:
כָּךְ הוּא מֵדֵל בְּשֶׁל עֲנִיִּים. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם פֵּאָה אוֹ עוֹלְלוֹת שֶׁל עֲנִיִּים, כָּךְ מֵדֵל בְּשֶׁלָּהֶם כְּמוֹ בְשֶׁלּוֹ, קָסָבַר עֲנִיִּים דִּין שֻׁתָּף יֵשׁ לָהֶם, וּכְשֵׁם שֶׁשֻּׁתָּף כְּמוֹ שֶׁהוּא מֵדֵל בְּשֶׁלּוֹ כָּךְ מֵדֵל בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ אַף עֲנִיִּים כֵּן:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר בְּשֶׁלּוֹ הוּא רַשַּׁאי. קָסָבַר עֲנִיִּים דִּין קוֹנֶה יֵשׁ לָהֶם בְּחֶלְקָם, וּכְשֵׁם שֶׁהַמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ עֲשָׂרָה אֶשְׁכּוֹלוֹת אָסוּר לִגַּע בָּהֶן אַף בְּשֶׁל עֲנִיִּים כֵּן. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

ברטנורהכֶּרֶם רְבָעִי. הַנּוֹטֵעַ כָּל עֵץ מַאֲכָל, בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית מַעֲלֶה הַפֵּרוֹת לִירוּשָׁלַיִם וְאוֹכְלָם שָׁם בִּקְדֻשַּׁת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אוֹ פּוֹדֶה אוֹתָם וּמַעֲלֶה הַדָּמִים לִירוּשָׁלַיִם, דִּכְתִיב (ויקרא יט) וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִית יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים, וְדָרְשִׁינַן הִלּוּלִים כְּמוֹ חִלוּלִים, אָמַר רַחֲמָנָא אַחֲלֵיהּ וְהָדָר אַכְלֵיהּ:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין לוֹ חֹמֶשׁ. אַף עַל פִּי שֶׁטָּעוּן פִּדְיוֹן כְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֵין הַבְּעָלִים מוֹסִיפִים אֶת הַחֹמֶשׁ דְּלֹא כָּתְבָה תּוֹרָה בוֹ חֹמֶשׁ:
וְאֵין לוֹ בִעוּר. אֵינוֹ חַיָּב לְבַעֲרוֹ מִן הַבַּיִת בְּעֶרֶב פֶּסַח שֶׁל רְבִיעִית וְשֶׁל שְׁבִיעִית כְּשֶׁמְּבַעֵר הַמַּעַשְׂרוֹת כְּדִכְתִיב (דברים כו) בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת:
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים יֶשׁ לוֹ. חֹמֶשׁ וְיֶשׁ לוֹ בִעוּר. בֵּית הִלֵּל יַלְפֵי קֹדֶשׁ קֹדֶשׁ מִמַּעֲשֵׂר, מַה מַּעֲשֵׂר יֵשׁ לוֹ חֹמֶשׁ וְיֵשׁ לוֹ בִּעוּר, אַף כֶּרֶם רְבָעִי יֵשׁ לוֹ חֹמֶשׁ וְיֵשׁ לוֹ בִּעוּר, וּבֵית שַׁמַּאי לֹא יַלְפֵי קֹדֶשׁ קֹדֶשׁ מִמַּעֲשֵׂר:
יֶשׁ לוֹ פֶרֶט וְיֶשׁ לוֹ עוֹלְלוֹת. דִּכְחֻלִּין חָשְׁבֵי לֵיהּ:
וְהָעֲנִיִּים פּוֹדִין לְעַצְמָן. מִן הַפֶּרֶט וְהָעוֹלְלוֹת שֶׁלָּקְטוּ, וְאוֹכְלִים אוֹתָן בִּמְקוֹמָן וּמַעֲלִין הַדָּמִים לִירוּשָׁלַיִם:
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים כֻּלּוֹ לַגָּת. מִשּׁוּם דְּיַלְפֵי מִמַּעֲשֵׂר וְסָבְרֵי לְהוּ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מָמוֹן גָּבֹהַּ הוּא הִלְכָּךְ אֵין לָעֲנִיִּים חֵלֶק בּוֹ, וְדוֹרְכִים הָעוֹלְלוֹת עִם שְׁאָר הַיַּיִן וְהַבְּעָלִים מַעֲלִים הַכֹּל לִירוּשָׁלַיִם:

עיקר תוספות יום טוב(יג) וַאֲנַן כֶּרֶם תְּנַן. וּבַגְּמָרָא פֶּרֶק כֵּיצַד מְבָרְכִין, חַד תָּנֵי כֶּרֶם רְבָעִי דְּאֵין רְבָעִי נוֹהֵג אֶלָּא בְּכֶרֶם, וְחַד תָּנֵי נֶטַע רְבָעִי דְּנוֹהֵג רְבָעִי בְּכָל הָאִילָנוֹת. וְדַעַת הָרַ"מ וְהָרַ"ב כְּמַאן דְּאָמַר נֶטַע:
(יד) הוֹצִיאָהוּ לְחֻלִּין עַל יְדֵי פִדְיוֹן, רַשִׁ"י. וְהָרַ"שׁ כָּתַב אַחֲלֵיהּ לִקְדוּשָׁתֵיהּ וְהָדָר אַכְלֵיהּ:
(טו) דִּבְכֶרֶם רְבָעִי כְּתִיב (וַיִּקְרָא יח) קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה', וּבַמַּעֲשֵׂר כְּתִיב (שָׁם כז) קֹדֶשׁ לַה'. וְאִם תֹּאמַר לָמָּה לָן הִלּוּלִים לְמַשְׁמַע דְּאַחֲלֵיהּ כוּ'‏ תֵּיפּוּק לֵיהּ מֵהַךְ גְּזֵרָה שָׁוָה. וְיֵשׁ לוֹמַר דַּאֲנַן מִגְּזֵרָה שָׁוָה לֹא הֲוָה יָדְעִינַן דְּפִדְיוֹן רְבָעִי נוֹהֵג אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי נוֹהֵג וְלֹא בְשָׁנָה שְׁלִישִׁית וְשִׁשִּׁית אִי נַמִּי הֲוָה אֲמֵינָא מַאי חָזֵית דְּגָּמַרְתְּ מִמַּעֲשֵׂר, נֵילָף מִשְּׁבִיעִית שֶׁתּוֹפֵס דָּמָיו, אֲבָל מֵאַחַר דְּגָמְרֵי מֵהִלּוּלִים שֶׁאֵינוֹ תּוֹפֵס דָּמָיו, גָּמַר מִמַּעֲשֵׂר. תּוֹסָפוֹת קִדּוּשִׁין דַּף נ"ד:
(טז) אוֹ יִפְדֶּה וְיַעֲלֶה הַדָּמִים וְיֹאכְלָן בִּירוּשָׁלַיִם כְּמַעֲשֵׂר. הָרַ"מ. וּלְבֵית שַׁמַּאי תְּנַן פּוֹדִין וְהוּא הַדִּין נַמִּי מַעֲלִין הַיַּיִן אוֹ הַפֵּרוֹת עַצְמָן. וְנִרְאֶה לִי דִּלְהָכִי נָקְטֵי בֵית הִלֵּל כֻּלּוֹ לַגַּת כְּלוֹמַר וּבְלָאו הָכִי כְּשֶׁהֵן עוֹלְלוֹת דְּלָעֲנִיִּים אֵין בַּעַל הַבַּיִת חַיָּב לִבְצֹר אוֹתָן:

ברטנורהמִשֶּׁנּוֹדְעוּ הָעוֹלְלוֹת. שֶׁנִּכָּר מַה הוּא עוֹלֶלֶת וּמַה הוּא אֶשְׁכּוֹל:
הָעוֹלְלוֹת לָעֲנִיִּים. שֶׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ:
יִתְּנוּ שְׂכַר גִּדּוּלָן לַהֶקְדֵּשׁ. מַה שֶּׁמַּשְׁבִּיחִין כָּל שָׁעָה בְּתוֹךְ קַרְקַע שֶׁל הֶקְדֵּשׁ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
בֶּעָרִיס. כֶּרֶם שֶׁהַגְּפָנִים שֶׁלָּהּ מוּדְלוֹת עַל גַּבֵּי כְּלוּנְסוֹת וְעֵצִים, לְשׁוֹן אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה (שיר השירים א):
כָּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְשֹׁט. כְּלוֹמַר לְאַחַר שֶׁעָבַר מֵעָלֶיהָ, אִם בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר אֵינוֹ יָכוֹל לִפְשֹׁט יָדוֹ וְלִטֹּל קָרֵינָא בֵיהּ לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ (דברים כד):
אֲבָל רוֹגְלִיּוֹת. הַגְּפָנִים הָעוֹמְדִים עַל גַּבֵּי קַרְקַע שֶׁדּוֹרְכִים עֲלֵיהֶם בָּרֶגֶל:

עיקר תוספות יום טוב(יח) וְאַף עַל גַּב דְּרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ מֵחֲבֵרוֹ אָמַר לְעֵיל שֶׁאֵין לָעֲנִיִּים בָּעוֹלְלוֹת קֹדֶם לַבָּצִיר, אִיכָּא לְמֵימַר דְּאַף עַל גַּב דְּאֵין לָעֲנִיִּים לָבֹא בַּכֶּרֶם לָקַחַת הָעוֹלְלוֹת קֹדֶם שֶׁיִּבְצֹר בַּעַל הַבַּיִת מִכָּל מָקוֹם סְבִירָא לֵיהּ נַמִּי כֵּיוָן שֶׁנּוֹדְעוּ שֶׁהֵן עוֹלְלוֹת גַּם לְבַעַל הַבַּיִת אֵין לוֹ בָהֶם כְּלוּם וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַקְדִּישָׁן. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יט) רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כוּ'. וְתַנָּא קַמָּא סָבַר דְּאֵינוֹ צָרִיךְ לִתֵּן כֵּיוָן דִּכְבָר נִתְחַיֵּב הַכֶּרֶם בְּעוֹלְלוֹת. הָרַ"שׁ:
(כ) וּפֵרוּשׁ אֻמָּן שׁוּרָה כְּדִלְעֵיל פֶּרֶק ד'‏ מִשְׁנָה ה'. וְתֵימַהּ דְהָא קַיְמָא לָן בְּמִשְׁנָה ג'‏ פֶּרֶק ו'‏ דִּכְשֶׁדִּלֵּג וְעָבַר הֲוָה בְּבַל תָּשׁוּב. וְלֹא מִבָּעֵיא מֵאֻמָּן לְאֻמָּן אֶלָּא אַף בָּאֻמָּן עַצְמָהּ. אֲבָל לְשׁוֹן הַיְרוּשַׁלְמִי שֶׁכָּל רוֹגְלִית וְרוֹגְלִית אֻמָּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהָרַ"שׁ מְסַיֵּם בּוֹ וְאָסוּר לָשׁוּב מֵאֻמָּן לְאֻמָּן. וְלִי נִרְאֶה לְסַיֵּם בְּלָשׁוֹן אַחֵר וְאָסוּר לָשׁוּב בָּאֻמָּן כְּשֶׁעָבַר הֵימֶנּוּ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

גמרא ברכות ז׳ ב: כ״ח-ח׳ א: ז׳

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי מָאי דִּכְתִיב (תהלים ס''ט) וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן אֵימָתַי עֵת רָצוֹן. בְּשָׁעָה שֶׁהַצִבּוּר מִתְפַּלְּלִין. רִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי חֲנִינָא אָמַר מֵהָכָא (ישעיה מ''ט) כֹּה אָמַר ה' בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ. רִבִּי אַחָא בְּרִבִּי חֲנִינָא אָמַר מֵהָכָא (איוב ל''ו) הֵן אֵל כַּבִּיר לֹא יִמְאָס. וּכְתִיב (תהלים נ''ה) פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי. תַּנְיָא נַמֵּי הָכִי רִבִּי נָתָן אוֹמֵר מְנַיִן שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹאֵס בִּתְפִלָּתָן שֶׁל רַבִּים שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ל''ו) הֵן אֵל כַּבִּיר לֹא יִמְאָס וּכְתִיב (תהלים נ''הּ) פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי וְגוֹמֵר. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים וּמִתְפַּלֵּל עִם הַצִבּוּר מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ פְּדָאַנִי לִי וּלְבָנַי מִבֵּין אוּמוֹת הָעוֹלָם. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּעִירוֹ וְאֵינוֹ נִכְנָס שָׁם לְהִתְפַּלֵּל נִקְרָא שָׁכֵן רָע. שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה י''ב) כֹּה אָמַר ה' עַל כָּל שְׁכֵנַי הָרָעִים הַנּוֹגְעִים בַּנַּחֲלָה אֲשֶׁר הִנְחַלְתִּי אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁגּוֹרֵם גָּלוּת לוֹ וּלְבָנָיו שֶׁנֶּאֱמַר (שם) הִנְנִי נוֹתְשָׁם מֵעַל אַדְמָתָם וְאֶת בֵּית יְהוּדָה אֶתּוֹשׁ מִתּוֹכָם. אָמְרוּ לֵיהּ לְרִבִּי יוֹחָנָן אִיכָּא סָבֵי בְּבָבֶל. תָּמַהּ וְאָמַר (דברים י''א) לְמַעַן ירְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה כְּתִיב אֲבָל בְּחוּצָה לָאָרֶץ לֹא. כֵּיוָן דַאֲמַרֵי לֵיהּ מְקַדְּמֵי וּמְחַשְּׁכֵי לְבֵי כְנִישְׁתָּא אָמַר הַיְינוּ דְאַהֲנֵי לְהוּ. כִּדְאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לְבָנָיו קְדִימוּ וַחֲשִׁיכוּ וְעַיְילוּ לְבֵי כְנִישְׁתָּא כִּי הֵיכִי דְתוֹרְכוּ חַיֵּי. אָמַר רִבִּי אַחָא בְּרִבִּי חֲנִינָא מָאי קְרָאָה (משלי ח') אַשְׁרֵי אָדָם שׁוֹמֵעַ לִי לִשְׁקוֹד עַל דַּלְתוֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמוֹר מְזוּזוֹת פְּתָחָי. וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ (שם) כִּי מוֹצְאִי מָצָא חַיִּים:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץא עד כאן הובאו דברים שאמר ר' יוחנן בשם התנא ר' יוסי, ומעתה מביאים מה שאמר ר' יוחנן משום (בשם) ר' שמעון בן יוחי: מיום שברא הקדוש ברוך הוא את העולם, לא היה אדם שקראו להקדוש ברוך הוא "אדון", שלא נזכר שם זה, עד שבא אברהם וקראו "אדון", שכן נאמר: "ויאמר אדני אלהים במה אדע כי אירשנה" (בראשית טו, ח).
ואילו ר' אחא בר' חנינא אמר מהכא [מכאן] נלמד דבר זה, שנאמר: "הן אל כביר ולא ימאס" (איוב לו, ה) שהוא קורא: "הן אל — כביר לא ימאס", שלא ידחה ה' ("ולא ימאס") תפילתו של הציבור הגדול ("כביר"). וכתיב [ונאמר]: "פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי. ישמע אל ויענם..." (תהלים נה, יט-כ), שהתפילה נענתה משום ש"ברבים היו עמדי", שעמדו יחד להתפלל.
תניא נמי הכי [שנינו בברייתא גם כן כך] כדברי ראיה אחרונה זו, ובשינוי מה, ר' נתן אומר: מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים — שנאמר: "הן אל כביר ולא ימאס", וכתיב [ונאמר]: "פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי ", ולדעת ר' נתן לא דוד הוא האומר זאת על עצמו, אלא הם דברי ה' הפונה לבני אדם, וכך אמר הקדוש ברוך הוא: כל העוסק בתורה הנקראת "שלום" ("וכל נתיבותיה שלום". משלי ג, יז), ובגמילות חסדים אשר מעצם מהותו מביא שלום בין בני אדם, ומתפלל עם הצבור ("כי ברבים היו עמדי") — מעלה אני עליו כאילו פדאני, לי ולבני, מבין אומות העולם.
א ועוד בשבח התפילה ברבים, אמר ריש לקיש: כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו, הסמוך אליו, ואינו נכנס שם להתפלל, נקרא "שכן רע", שנאמר: "כה אמר ה' על כל שכני הרעים הנגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל הנני נותשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם" (ירמיה יב, יד), כלומר, אותו אדם שהינו רק נוגע ואינו נכנס אל מקום התפילה ("נחלתי"), הוא בכלל "שכני הרעים". ולא עוד אלא שהוא נענש שגורם בשל כך גלות לו ולבניו, שנאמר שם: "הנני נתשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם".
ומסופר שאמרו ליה [לו] החכמים לר' יוחנן: איכא סבי [יש זקנים] בבבל. תמה ואמר: והלא "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם כימי השמים על הארץ" (דברים יא, כא) כתיב [נאמר], ומשמע: אבל בחוצה לארץ — לא, ובזכות מה מאריכים איפוא ימים תושבי בבל? כיון דאמרי ליה [שאמרו לו] שבני בבל מקדמי ומחשכי לבי כנישתא [משכימים ומעריבים לבית הכנסת], אמר: אם כן היינו דאהני להו [זהו שהועיל להם].
וכדרך שאמר ר' יהושע בן לוי לבניה [לבניו]: קדימו וחשיכו ועיילו לבי כנישתא, כי היכי דתורכו חיי [השכימו והעריבו והכנסו לבית הכנסת, כך שתאריכו ימים]. ואמר ר' אחא בר' חנינא: מאי קרא [מהו הכתוב] המשמש מקור לדברים אלה — מה שנאמר: "אשרי אדם שמע לי לשקד על דלתתי יום יום לשמור מזוזת פתחי" (משלי ח, לד), ובענין המקיים דבר זה כתיב בתריה [נאמר אחריו]: "כי מצאי מצא חיים ויפק רצון מה'" (שם, לה).

זוהר ספר הזהר, בשלח ד׳

וַייָ הוֹלֵךְ לִפנֵיהֶם יוֹמָם. רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח (תהלים כ''ב) לַמְנַצֵחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד כַּמָּה חֲבִיבָה אוֹרָיְיתָא קָמֵיהּ דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּכָל מָאן דְּאִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְיתָא רְחִים הוּא לְעֵילָא רְחִים הוּא לְתַתָּא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָצִית לֵיהּ לְמִלּוּלוֹי. לָא שָׁבִיק לֵיהּ בְּהָאי עָלְמָא וְלָא שָׁבִיק לֵיהּ בְּעָלְמָא דְאָתֵי. וְאוֹרָיְיתָא בָעֵי לְמִלְעֵי בָהּ בִּיְמָמָא וּבְלֵילְיָא דִּכְתִיב (יהושע א') וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה. וּכְתִיב (ירמיה ל''ג) אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה וְגוֹמֵר. תֵּינַח בִּיְמָמָא בְּלֵילְיָא אֲמָאי. בְּגִין דִּיהֵא שְׁכִיחַ לְגַבֵּיהּ שְׁמָא קַדִּישָׁא שְׁלִים. כְּמָה דְלֵית יוֹמָם בְּלֹא לֵילְיָא וְלָאו אִיהוּ שְׁלִים אֶלָּא דָא עִם דָא. כַּךְ בָּעֵי אוֹרַיְיתָא לְאִשְׁתַּכְּחָא עִמֵּיהּ דְּבַר נַשׁ יוֹמָם וְלֵילְיָא לְמֶהֱוֵי שְׁלֵימוּתָא לְגַבֵּי דְבַר נַשׁ יוֹמָם וָלַיְלָה וְהָא אִתְמַר דְּעִיקָרָא דְלֵילְיָא מִפַּלְגּוּתָא וְאֵילָךְ וְאַף עַל גַּב דְּפַלְגוּ קַדְמִיתָא בִּכְלָלָא דְלֵילְיָא הוּא אֲבָל בְּפַלְגּוּת לֵילְיָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָאל בְּגִנְתָא דְעֵדֶן לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָּיא וּכְדֵין בָּעֵי לֵיהּ לְבַר נַשׁ לְמֵיקָם וּלְמִלְעֵי בְאוֹרַיְיתָא. וְהָא אִתְמַר דְּקֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכָל צַדִּיקַיָּיא דִבְגִנְתָא דְעֵדֶן כֻּלְּהוּ צַיְיתִין לְקָלֵיהּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר ח') הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִינִי וְהָא אוּקְמוּהָ. הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים דָא כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל דְּאִיהִי מְשַׁבְּחַת לֵיהּ לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּשְׁבָחָא דְאוֹרַיְיתָא בְלֵילְיָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מָאן דְּאִשְׁתַּתַּף בַּהֲדָהּ לְשַׁבְּחָא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּשְׁבָחָא דְאוֹרַיְיתָא וְכַד אָתֵי צַפְרָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אָתַת וּמִשְׁתַּעְשְׁעָא בֵיהּ בְּקֻדשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאוֹשִׁיט לָה לְגַבָּהּ שַׁרְבִיטָא דְחֶסֶד וְלֹא עֲלָהּ בִּלְחוֹדָהָא אֶלָּא עֲלָהּ וְעַל אִינוּן דְּמִשְׁתַּתְּפִין בַּהֲדָהּ וְהָא אִתְמַר דִּכְתִיב (תלים מ''ב) יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה וְגוֹמֵר. וְעַל דָּא אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר אִקְרֵי:

תרגום הזוהרוַה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם: רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח לַמְנַצֵחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד. כַּמָּה אֲהוּבָה הַתּוֹרָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּל מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה אָהוּב הוּא לְמַעְלָה, אָהוּב הוּא לְמַטָּה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַקְשִׁיב לְדִבּוּרָיו, וְאֵינוֹ עוֹזֵב אוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵינוֹ עוֹזֵב אוֹתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. וְהַתּוֹרָה, צְרִיכִים לַעֲסֹק בָּהּ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה שֶׁכָּתוּב, וְהָגִיתָ בוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. וְכָתוּב, אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה. יִצְדָק בַּיּוֹם, שֶׁהוּא זְמָן עֲבוֹדָה לַכֹּל, אֲבָל בַּלַּיְלָה, שֶׁהוּא זְמָן מְנוּחָה, לָמָּה צְרִיכִים לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִמְצָא אֶצְלוֹ שֵׁם שָׁלֵם, כִּי כְּמוֹ שֶׁאֵין יוֹם בְּלִי לַיְלָה. וְאֵינוֹ שָׁלֵם אֶלָּא זֶה עִם זֶה, כֵּן צְרִיכָה הַתּוֹרָה לְהִמָּצֵא עִם הָאָדָם יוֹמָם וָלַיְלָה, וְיִהְיֶה הַשְּׁלֵמוּת אֵצֶל הָאָדָם יוֹם וָלַיְלָה. וַהֲרֵי לָמַדְנוּ, שֶׁעִקָּר הַלַּיְלָה הוּא מֵחֲצוֹת וָאֵילָךְ, וְאַף עַל פִּי שֶׁחֲצִי לַיְלָה הָרִאשׁוֹנָה הוּא בִּכְלָל הַלַּיְלָה, אֲבָל בַּחֲצוֹת לַיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בְּגַן עֵדֶן לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ עִם הַצַדִּיקִים אֲשֶׁר שָׁם, וְאָז צָרִיךְ הָאָדָם לָקוּם וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. וַהֲרֵי לָמַדְנוּ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכָל הַצַדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן, כֻּלָּם מַקְשִׁיבִים לְקוֹלוֹ, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר, הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְּׁמִיעִינִי וּכְבָר בֵּאֲרוּהָ, הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים, זוֹ הִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא מְשַׁבַּחַת אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּשֶׁבַח הַתּוֹרָה, בַּלַּיְלָה. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁמִּשְׁתַּתֵּף עִמָּהּ לְשַׁבֵּחַ אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשֶׁבַח הַתּוֹרָה. וּכְשֶׁבָּא הַבֹּקֶר, בָּאָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וּמִשְׁתַּעְשַׁעַת בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהוּא מוֹשִׁיט לָהּ שַׁרְבִיט הַחֶסֶד, וְלֹא לָהּ בִּלְבָד, אֶלָּא לָהּ, וְכָל אֵלּוּ שֶׁמִּשְׁתַּתְּפִים עִמָּהּ. וַהֲרֵי לָמַדְנוּ, שֶׁכָּתוּב, יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁיֹרה עִמִּי וְגוֹ', אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות איסורי ביאה כ״ב: א׳-ב׳

א. אָסוּר לְהִתְיַיחֵד עִם עֶרְוָה מִן הָעֲרָיוֹת בֵין זְקֵנָה בֵין יַלְדָּה שֶׁדָבָר זֶה גוֹרֵם לְגַלוֹת עֶרְוָה. חוּץ מֵהָאֵם עִם בְּנָהּ וְהָאָב עִם בִּתּוֹ וְהַבַּעַל עִם אִשְׁתּוֹ נִדָּה. וְחָתָן שֶׁפֵּרְשָׂה אִשְׁתּוֹ נִדָּה קוֹדֶם שֶׁיִבְעוֹל אָסוּר לְהִתְיַיחֵד עִמָּהּ אֶלָּא הִיא יְשֵׁנָה בֵּין הַנָּשִׁים וְהוּא יָשֵׁן בֵּין הָאֲנָשִׁים וְאִם בָּא עָלֶיהָ בִּיאָה רִאשׁוֹנָה וְאַחַר כָּךְ נִטְמְאָה מֻתָּר לְהִתְיַיחֵד עִמָּה:

ב. לֹא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל מִשְׁכַּב זָכָר וְעַל הַבְּהֵמָה לְפִיכָךְ אֵין אָסוּר לְהִתְיַיחֵד עִמָּהֶן. וְאִם נִתְרַחֵק אֲפִלּוּ מִיִּיחוּד זָכָר וּבְהֵמָה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח וּגְדוֹלֵי הַחֲכָמִים הָיוּ מַרְחִיקִין הַבְּהֵמָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְיַּיחֲדוּ עִמָּהּ. וְאִיסוּר יִחוּד הָעֲרָיוֹת מִפִּי הַקַּבָּלָה:

מוסר

מלוקט

כָּל הַגָלִיּוֹת הֵם לְבָרֵר נִיצוֹצוֹת הַקְדוּשָׁה מִצְרַיִם יָרַד עַמִּי בָרִאשׁוֹנָה לְבָרֵר נִיצוֹצֵי קֶרִי שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְיַעַן כִּי יָרְדוּ לַשְׁעָרִים עַם ה' מ''ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה הַגַּם שֶׁעַל יְדֵי תּוֹקֶף הַשִּׁעְבּוּד בְּחוֹמֶר וּבִלְבֵנִים הָיוּ מוֹצִיאִים נִיצוּצֵי הַקְּדוּשָּׁה. מִצַד אַחֵר הֵמָּה כָּשְׁלוּ וְנָפְלוּ עַל יְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה בְּשׁוֹגֵג וְכַיּוֹצֵא וְיָרְדּוּ לְמ''ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה וְחַס וְשָׁלוֹם אִם הָיוּ שׁוֹהִים עוֹד רֶגַע הָיוּ נִטְמָעִים בְּשַׁעַר הַחֲמִשִּׁים. וְלָכֵן נִגְאֲלוּ. וְעַל יְדֵי הָעֵגֶל נִתְחַיְיבוּ בְּגָלְיוֹת וְהַכֹּל לְבַרֵר נִיצוֹצוֹת הַקְּדוּשָׁה. וְלֹא נִגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם כִּי אִם בִּזְכוּת שֶׁהָיוּ גְדוּרִים בְּעֶרְוָה. וְאֵיךְ עַתָּה שֶׁאֲנַחְנוּ קְרוֹבִים לִתְשׁוּעָה אֵיךְ מֵחָדָשׁ מַכְנִיס נִיצוֹצוֹת הַקְּדוּשָׁה בְּסִטְרָא אַחֲרָא וּפוֹגֵם כַּמָּה פְגָמִים בְּכַמָּה מִינֵי חַטָּאוֹת הֲלֹא זֶה גוֹרֵם אוֹרֶךְ הַגָּלוּת. וְאוֹי לוֹ שֶׁגוֹרֵם גָּלוּת הַשְּׁכִינָה. אוֹי לוֹ שֶׁגוֹרֵם צַעַר כָּל הָעוֹלָמוֹת. אוֹי לוֹ שֶׁגוֹרֵם צַעַר לְכָל יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת גּוֹלִים מֵעַל שֻׁלְחָן אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אֲהָהּ עַל נַפְשׁוֹ שֶׁגּוֹרֵם בִּטּוּל הַתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה וְחִלּוּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בֵּין הַגּוֹיִם. לָכֵן יֵבוֹשׁ וְיִכָּלֵם מְאֹד וְיַחֲזוֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵימָה. וַה' לֹא יִמְנַע טוֹב כִּי הוּא רוֹצֶה בִּתְשׁוּבַת הָרְשָׁעִים:

תורה שמות י״ג: י״ז-כ״ב