חק לישראל - פרשת חיי שרה יום ראשון

עיקר תוספות יום טוב(א) וְכֹבֶד רֹאשׁ. דֶּרֶךְ מָשָׁל הוּא, כְּלוֹמַר מִפְּנֵי שֶׁרֹאשׁוֹ הוּא עִקַּר כָּל הָאֵבָרִים, וּכְשֶׁמַּכְבִּיד אוֹתוֹ עָלָיו כָּל הָאֵבָרִים נִכְנָעִים וְיוֹשֵׁב בְּהַכְנָעָה. הָרִ"י:
(ב) שָׁעָה אַחַת. אַף עַל פִּי שֶׁבְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת כְּשֶׁאוֹמֵר שָׁעָה אֵינוֹ רוֹצֶה לוֹמַר שָׁעָה דַּוְקָא אֶלָּא זְמָן מֻעָט. הָכָא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא שָׁעָה מַמָּשׁ, וּמוּכָח מֵהַגְּמָרָא. הָרִ"י:
(ג) לַמָּקוֹם. שֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנָתָם כֻּלָּהּ בְּרוֹמְמוּת הַמָּקוֹם בִּלְבָד, וְאֵין הַפֵּרוּשׁ שֶׁיְּכַוְּנוּ לַאֲמִירַת הַתְּפִלָּה, דְּמַאי קָאָמַר לַמָּקוֹם, לַתְּפִלָּה הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר. הָרִ"י:
(ד) לֹא יַפְסִיק. בְּדִבּוּר, דְּאִלּוּ הֲלִיכָה לֹא מָצִינוּ בְּשׁוּם מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא הֶפְסֵק. הָרִ"י:

ברטנורהמַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים. מַשִּׁיב הָרוּחַ שֶׁאֵינוֹ לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה אֶלָּא לְשׁוֹן הַזְכָּרָה וָשֶׁבַח. וּמִפְּנֵי שֶׁהַגְּשָׁמִים אַחַת מִגְּבוּרוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב (איוב ה) עֹשֶׂה גְדוֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר, הַנּוֹתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ, מִשּׁוּם הָכִי קָרֵי לְהוּ גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים:
בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים. מִתּוֹךְ שֶׁהֵן פַּרְנָסָה קָבְעוּ שְׁאֵלָתָן בְּבִרְכַּת פַּרְנָסָה:
וְהַבְדָּלָה. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת:
בְּחוֹנֵן הַדָּעַת. שֶׁהִיא בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל חֹל. וּבַיְרוּשַׁלְמִי אָמְרוּ מִפְּנֵי מַה תִּקְּנוּ הַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדָּעַת, שֶׁאִם אֵין דֵּעָה הַבְדָּלָה מִנַּיִן. וְכֵן הֲלָכָה:

עיקר תוספות יום טוב(ה) וּכְתִיב בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ כוּ'‏ אֵין חֵקֶר (יְשַׁעְיָה מ), וּכְתִיב מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה (תְּהִלִּים סה). גְּמָרָא רֵישׁ תַּעֲנִית:
(ו) בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים. דְּתַנְיָא וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם (דְּבָרִים יא), אֵיזוֹהִי עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ תְּפִלָּה, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם. גְּמָרָא פֶּרֶק קַמָּא דְתַעֲנִית וּדְתִקְּנוּ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁכְּמוֹ שֶׁתְּחִיַּת הַמֵּתִים חַיִּים לָעוֹלָם כָּךְ יְרִידַת גְּשָׁמִים חַיִּים לָעוֹלָם. הָרִ"י. וְהַיְנוּ דְאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא שֶׁשְּׁקוּלָה כִּתְחִיַּת הַמֵּתִים:
(ז) בְּהוֹדָאָה. פֵּרוּשׁ קֹדֶם שֶׁיַּחְתֹּם בִּרְכַּת מוֹדִים, וְטַעֲמוֹ מִפְּנֵי שֶׁמּוֹדֶה לַשֵּׁם שֶׁזִּכָּה אוֹתוֹ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל. הָרַמְבַּ"ם:

ברטנורהעַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ. כְּמוֹ שֶׁהִגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ עַל צִפּוֹר וְגָזַרְתָּ לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים כֵּן חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ:
וְעַל טוֹב יִזָּכֵר שְׁמֶךָ. מַשְׁמַע עַל טוֹבָתְךָ נוֹדֶה לְךָ וְעַל הָרַע לֹא נוֹדֶה, וַהֲרֵי אָנוּ חַיָּבִין לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרְכִין עַל הַטּוֹבָה:
מוֹדִים מוֹדִים. דְּמֵחֲזֵי כִּמְקַבֵּל עָלָיו שְׁתֵּי אֱלוֹהוֹת. וּמְפָרֵשׁ בַּיְרוּשַׁלְמִי הֲדָא דְתֵימָא בְּצִבּוּר, אֲבָל בְּיָחִיד תַּחֲנוּנִים הֵם:
מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. שֶׁעוֹשֶׂה מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחֲמִים וְהֵן אֵינָן אֶלָּא גְּזֵרוֹת מֶלֶךְ עַל עֲבָדָיו:
וְלֹא יְהֵא סָרְבָן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. כְּדֶרֶךְ שְׁאָר יוֹרְדִים לִפְנֵי הַתֵּבָה שֶׁצָּרִיךְ לְסָרֵב פַּעַם רִאשׁוֹנָה, אֲבָל זֶה לֹא יְסָרֵב כְּשֶׁאוֹמְרִים לוֹ לֶךְ רֵד לְפִי שֶׁגְּנַאי הוּא שֶׁתְּהֵא הַתְּפִלָּה מֻפְסֶקֶת כָּל כָּךְ:

גמרא ברכות ל״ד ב: כ״ז-ל״א

תָּנוּ רַבָּנָן מַעֲשֵׂה שֶׁחָלָה בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל שִׁיגַר שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים אֵצֶל רִבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא לְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם עָלָה לַעֲלִיָּה וּבִקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים בִּירִידָתוֹ אָמַר לָהֶם לְכוּ שֶׁחֲלָצַתּוּ חַמָּה אָמְרוּ לוֹ וְכִי נָבִיא אַתָּה אָמַר לָהֶם לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי אֶלָּא כַּךְ מְקוּבְּלַנִי אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקוּבָּל וְאִם לָאו יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטוּרָף. יָשְׁבוּ וְכָתְבוּ וְכִוְּנוּ אוֹתָהּ שָׁעָה וּכְשֶׁבָּאוּ אֵצֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל אָמַר לָהֶם הָעֲבוֹדָה לֹא חֲסַרְתֶּם וְלֹא הוֹתַרְתֵם אֶלָא כַךְ הָיָה מַעֲשֵׂה בְּאוֹתָה שָׁעָה חֲלָצַתּוּ חַמָּה וְשָׁאל לָנוּ מַיִם לִשְׁתוֹת. וְשׁוּב מַעֲשֵׂה בְרִבִּי חַנִינָא בֶן דוֹסָא שֶׁהָלַךְ לִלְמוֹד תּוֹרָה אֵצֵל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַאי וְחָלָה בְנוֹ שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אָמַר לוֹ חֲנִינָא בְנִי בַּקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים וְיִחְיֶה הִנִּיחַ רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו וּבִקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים וְחָיָה אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אִלְמָלֵא הִטִיחַ בֶּן זַכַּאי אֶת רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ לֹא הָיוּ מַשְׁגִּיחִין עָלָיו אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ וְכִי חֲנִינָא גָדוֹל מִמָּךְ אָמַר לָהּ לָאו אֶלָא הוּא דוֹמֶה כְּעֶבֶד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַאֲנִי דוֹמֶה כְּשַׂר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וְאָמר רִבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן אַל יִתְפַּלֵּל אָדָם אֶלָּא בְּבַיִת שֶׁיֵּשׁ שָׁם חַלּוֹנוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ו') וְכַוִּין פְתִיחָן לִיהּ בְּעִלִיתֵיהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֵם. אָמַר רַב כַּהֲנָא חָצִיף עָלַי מָאן דְמְצַלֵי בְּבִקְתָא וְאָמר רַב כַהֲנָא חָצִיף עָלַי מָאן דְמְפַרִישׁ חֵטְאֵיה שֶׁנֶאֱמַר (תהלים לב) אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץב משנה בסיום הלכות תפילה מדברת המשנה על צדדים בתפילה שאינם שייכים לצד המעשה. המתפלל ונמצא שטעה בתפילתו — סימן רע הוא לו, להראותו שאין תפילתו מקובלת. ואם שליח צבור הוא הטועה — הרי זה סימן רע לשולחיו, מפני ששלוחו של אדם כמותו. ומעין דברים אלה אמרו עליו על ר' חנינא בן דוסא שהיה מתפלל על החולים, ווהיה אומר מיד לאחר תפילתו: "זה חי, ויבריא ממחלתו" ו"זה מת". וכשאמרו לו בשאלה: מנין אתה יודע? אמר להם: אם שגורה תפלתי בפי — שאני מתפלל בקלות ובלי תקלות יודע אני שהוא מקובל והתפילה עלתה לרצון. ואם לאו — יודע אני שהוא מטורף, שהושלכה התפילה ולא נתקבלה.
ה ומתוך שסופר במשנתנו בר' חנינא בן דוסא, מספרים עוד בשבחי תפילתו, תנו רבנן [שנו חכמים]: מעשה שחלה בנו של רבן גמליאל. שגר (שלח) רבן גמליאל שני תלמידי חכמים אצל ר' חנינא בן דוסא כדי לבקש עליו רחמים (שיתפלל עליו לרפואתו). כיון שראה אותם ר' חנינא בן דוסא שהם באים אליו, עלה לעלייה שבגג ביתו, ובקש עליו רחמים. בירידתו אמר להם לשליחים: לכו, יכולים אתם לשוב לרבן גמליאל, מפני שכבר חלצתו חמה (עזב אותו החום) והבריא. אמרו לו השליחים: מנין אתה יודע, וכי נביא אתה?! אמר להן: לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי (עיין עמוס ז, יד), אלא כך מקובלני כסימן: אם שגורה תפלתי בפי — יודע אני שהוא מקובל, ואם לאו — יודע אני שהוא מטורף. ומסופר כי ישבו השליחים הללו וכתבו לעצמם וכוונו (רשמו במדויק) אותה שעה שאמר להם את הדברים. ומסופר כי כשבאו השליחים הללו אצל רבן גמליאל וסיפרו לו את כל שעבר עליהם, והראו לו את הזמן בו נאמר להם שהבריא בנו, אמר להם: העבודה (לשון שבועה, בעבודת המקדש), שלא חסרתם ולא הותרתם על הזמן בו קרה הדבר, אלא כך היה מעשה בדיוק באותה שעה חלצתו חמה ושאל לנו (וביקש מאתנו) מים לשתות.
ו ועוד אמר ר' חייא בר אבא שכך אמר ר' יוחנן בדיני תפילה: אל יתפלל אדם אלא בבית שיש בו חלונות, משום שאז הוא רואה את השמים ויכול לכוון לבו. וראיה לדבר, שכן נאמר שכך נהג דניאל בתפילתו: "וכוין פתיחן ליה בעיליתיה [וחלונות פתוחים לו בעלייתו] נגד ירושלם" (דניאל ו, יא).
ומעין דברים אלה על המקום הראוי לתפילה אמר רב כהנא: חציף עלי מאן דמצלי בבקתא [חצוף בעיני מי שמתפלל בשדה].
ועוד אמר רב כהנא בנוסח דומה בעניינו של המתפלל באופן שאינו ראוי: חציף עלי מאן דמפרש חטאיה [חצוף בעיני מי שמפרש את חטאו, ומגלהו לרבים], וראיה לדבר מן הכתוב, שנאמר: "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה"

זוהר ספר הזהר, חיי שרה י״ז

וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַיָּמִים וַיְיָ בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל, רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח (תהלים ס''ה) אַשְׁרֵי תִבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכּוֹן חֲצֵרֶיךָ הַאי קְרָא אִתְמָר אֲבָל זַכָּאָה הוּא בַּר נַשׁ דְּאוֹרְחוֹי אִתְכַּשְּׁרָן קַמֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאִיהוּ אִתְרַעֵי בֵּיהּ לְקָרְבָא לֵיהּ לְגַבֵּיהּ, תָּא חֲזֵי אַבְרָהָם אִתְקָרִיב לְגַבֵּיהּ וְתִיּאוּבְתֵּיהּ דִּילֵיהּ הֲוָה כָּל יוֹמוֹי בְּהַאי וְלָא אִתְקָרִיב אַבְרָהָם בְּיוֹמָא חַד אוֹ בְּזִמְנָא חָדָא אֶלָּא עוֹבָדוֹי קְרִיבוּ לֵיהּ בְּכָל יוֹמוֹי מִדַּרְגָא לְדַרְגָא עַד דְּאִסְתַּלַּק בְּדַרְגוֹי, כַּד הֲוָה סִיב וְעָאל בְּדַרְגִין עִלָּאִין כִּדְקָא חֲזֵי דִּכְתִיב וְאַבְרָהָם זָקֵן וּכְדֵין בָּא בַּיָּמִים בְּאִנּוּן יוֹמִין עִלָּאִין בְּאִנּוּן יוֹמִין יְדִיעָאן בְּרָזָא דִּמְהֵימָנוּתָא, וַיְיָ בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל, דְּמִתַּמָּן נָפְקִין כָּל בִּרְכָאן וְכָל טִיבוּ, זַכָּאִין אִנּוּן מָארֵיהוֹן דִּתְשׁוּבָה דְּהָא בְּשַׁעְתָּא חָדָא בְּיוֹמָא חָדָא בְּרֶגַע חָדָא קְרִיבִין לְגַבֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַה דְּלָא הֲוָה הָכִי אֲפִלּוּ לַצַדִּיקִים גְּמוּרִים דְּאִתְקָרִיבוּ גַּבֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכַמָּה שְׁנִין, אַבְרָהָם לָא עָאל בְּאִנּוּן יוֹמִין עִלָּאִין עַד דַּהֲוָה סִיב כְּמָה דְּאִתְמָר, וְכֵן דָּוִד דִּכְתִיב (מלכים א' א') וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַיָּמִים, אֲבָל מָארֵיהּ דִּתְשׁוּבָה מִיָּד עָאל וְאִתְדַבַּק בֵּיהּ בְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, רַבִּי יוֹסֵי אָמַר תָּנֵינָן אֲתַר דְּמָארֵיהוֹן דִּתְשׁוּבָה קַיְּמֵי בֵּיהּ בְּהַהוּא עָלְמָא צַדִּיקִים גְּמוּרִים לֵית לוֹן רָשׁוּ לְקַיְּמָא בֵּיהּ בְּגִין דְּאִנּוּן קְרִיבִין לְמַלְכָּא יַתִּיר מִכֻּלְּהוּ וְאִנּוּן מָשְׁכֵי עֲלַיְהוּ בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא יַתִּיר וּבְחֵילָא סַגְיָא לְאִתְקַרָבָא לְמַלְכָּא, תָּא חֲזֵי כַּמָּה אֲתָרִין מְתוּקָנִין לֵיהּ לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַהוּא עָלְמָא וּבְכֻלְּהוּ בֵּי מוֹתְבֵי לוֹן לַצַדִּיקִים כָּל חַד וְחַד לְפוּם דַּרְגֵיהּ כִּדְקָא חָזִי לֵיהּ, כְּתִיב (תהלים ס''ה) אַשְׁרֵי תִבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכּוֹן חֲצֵרֶיךָ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָרִיב לוֹן לְגַבֵּיהּ דְּסָלְקִין אִנּוּן נִשְׁמָתִין מִתַּתָּא לְעֵילָא וּלְאִתְאַחֲדָא בְּאַחֲסַנְתֵּיהוֹן דְּאִתְתַּקְּנָן לְהוּ, יִשְׁכּוֹן חֲצֵרֶיךָ אִלֵּין אֲתָרִין וְדַרְגִין לְבָר וּמַאן אִנּוּן כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (זכריה ג') וְנָתַתִּי לְךָ מְהַלְּכִים בֵּין הָעוֹמְדִים הָאֵלֶּה וְהַאי הוּא דַּרְגָא בֵּין קַדִּישִׁין עִלָּאִין וּמַאן דְּזַכָּאִין לְדַרְגָא דָּא אִנּוּן שְׁלִיחָן דְּמָארֵי עָלְמָא כְּאִנּוּן מַלְאָכִין וְעָבְדִין שְׁלִיחוּתָא תָּדִיר בִּרְעוּתָא דְּמָארֵיהוֹן בְּגִין דְּאִלֵּין (אִתְקַדָּשׁוּ) תָּדִיר בִּקְדֻשָּׁה וְלָא אִסְתָּאֲבוּ, כְּגַוְנָא דָּא מַאן דְּאִסְתָּאַב בְּהַאי עָלְמָא אִיהוּ מָשִׁיךְ עֲלֵיהּ רוּחַ מְסָאָב וְכַד נָפַק נִשְׁמָתֵיהּ מִנֵּיהּ מְסָאֲבִין לֵיהּ וּמָדוֹרֵיהּ בֵּין אִנּוּן מְסָאֲבִין וְאִלֵּין אִנּוּן מַזִּיקִין דְּעָלְמָא כְּמָה דְּאִתְמַשַּׁךְ בַּר נַשׁ גַּרְמֵיהּ בְּהַאי עָלְמָא הָכִי הוּא מָדוֹרֵיהּ וְאִתְמַשָּׁךְ בְּהַהוּא עָלְמָא וְאִנּוּן רוּחֵי מְסָאֲבֵי מְסָאֲבִין לֵיהּ וְעָאלִין לֵיהּ לְגֵיהִנָּם, תָּא חֲזֵי מַאן דְּאִתְקַדַּשׁ וְנָטִיר גַּרְמֵיהּ בְּהַאי עָלְמָא דְּלָא אִסְתָּאָב, מְדוֹרֵיהּ בְּהַהוּא עָלְמָא בֵּין אִנּוּן קַדִּישִׁין עִלָּאִין וְעָבְדִין שְׁלִיחוּתָא תָּדִיר וְאִלֵּין קַיְּמֵי בַּחָצֵר כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (שמות כ''ז) אֶת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן:

תרגום הזוהרוְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל. רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח (תְּהִלִּים סה) אַשְׁרֵי תִבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכּוֹן חֲצֵרֶיךְ. מִקְרָא זֶה נִתְבָּאֵר אֲבָל אַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁדְּרָכָיו רְצוּיִם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוּא חָפֵץ בּוֹ לְקָרְבוֹ אֵלָיו. בֹּא וּרְאֵה, אַבְרָהָם נִתְקָרֵב אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכָל יָמָיו הִיא תְּשׁוּקָתוֹ בָּזֶה, וְלֹא נִתְקָרֵב אַבְרָהָם בְּיוֹם אֶחָד אוֹ בְּפַעַם אַחַת, אֶלָּא מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים הִקְרִיבוּ אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, עַד שֶׁנִּתְעַלֶּה בְּמַדְרֵגָתוֹ. כְּשֶׁהָיָה זָקֵן וְנִכְנָס בַּמַּדְרֵגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת כָּרָאוּי, שֶׁכָּתוּב וְאַבְרָהָם זָקֵן, אָז בָּא בַּיָּמִים, דְּהַיְנוּ בְּיָמִים אֵלּוּ הָעֶלְיוֹנִים, בְּיָמִים אֵלּוּ הַיְּדוּעִים בְּסוֹד הָאֱמוּנָה. וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל, שֶׁמִּשָּׁם יוֹצְאוֹת כָּל הַבְּרָכוֹת וְכָל טוּב, כִּי שִׁפְעוֹ אֵינוֹ נִפְסָק לְעוֹלָם. זַכָּאִין אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַתְשׁוּבָה, כִּי הֲרֵי בְּשָׁעָה אַחַת, בְּיוֹם אֶחָד, בְּרֶגַע אֶחָד הֵם מִתְקָרְבִים אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אֲפִלּוּ לַצַדִּיקִים גְּמוּרִים, שֶׁהֵם מִתְקָרְבִים לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַק בְּכַמָּה שָׁנִים. אַבְרָהָם לֹא נִכְנָס בְּאֵלּוּ הַיָּמִים הָעֶלְיוֹנִים עַד שֶׁהָיָה זָקֵן כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְכֵן דָּוִד דִּכְתִיב (מְלָכִים א' א') וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַיָּמִים. אֲבָל בַּעַל הַתְשׁוּבָה מִיָּד נִכְנָס וּמִתְדַבֵּק בְּקֵדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, לָמַדְנוּ, בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים בּוֹ, אֵין לַצַדִּיקִים גְּמוּרִים רְשׁוּת לַעֲמוֹד בּוֹ. מִשּׁוּם שֶׁהֵם קְרוֹבִים אֶל הַמֶּלֶךְ יוֹתֵר מִכֻּלָּם, וְהֵם מוֹשְׁכִים הַשֶּׁפַע מִלְּמַעְלָה עִם יוֹתֵר כַּוָּנַת הַלֵּב, וְעִם כֹּחַ גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, לְהִתְקָרֵב אֶל הַמֶּלֶךְ. בֹּא וּרְאֵה, כַּמָּה מְקוֹמוֹת מְתוּקָנִים יֵשׁ לוֹ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם הַהוּא, וּבְכֻלָּם יֵשׁ בָּתֵּי דִּירָה לַצַדִּיקִים, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ כָּרָאוּי לוֹ. כְּתִיב (תְּהִלִּים סד) אַשְׁרֵי תִבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכּוֹן חֲצֵרֶיךְ. הַיְנוּ אוֹתָם אֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קֵרְבָם אֵלָיו, שֶׁאֵלּוּ הַנְשָׁמוֹת עוֹלוֹת מִמַּטָּה לְמַעְלָה לְהִתְאַחֵד בְּנַחֲלָתָם שֶׁנִּתְתַּקֵּן לָהֶם. יִשְׁכּוֹן חֲצֵרֶיךְ, מְקוֹמוֹת וּמַדְרֵגוֹת שֶׁהֵם לְחוּץ מֵהֵיכָל, וּמִי הֵם, הוּא כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר (זְכַרְיָה ג) וְנָתַתִּי לְךְ מְהַלְּכִים בֵּין הָעוֹמְדִים הָאֵלֶּה. וְזֶה הוּא מַדְרֵגָה יְדוּעָה בֵּין קְדוֹשִׁים הָעֶלְיוֹנִים. וְכָל הַזּוֹכִים לְמַדְרֵגָה זוֹ, הֵם שְׁלִיחֵי רִבּוֹן הָעוֹלָם, כְּמוֹ הַמַּלְאָכִים, וְעוֹשִׂים שְׁלִיחוּת תָּמִיד בְּחֵפֶץ רִבּוֹנָם, מִשּׁוּם שֶׁאֵלּוּ הֵם תָּמִיד בִּקְדֻשָּׁה, וְלֹא נִטְמְאוּ. כְּעֵין זֶה, מִי שֶׁנִּטְמָא בָּעוֹלָם הַזֶּה, מוֹשֵׁךְ עַל עַצְמוֹ רוּחַ הַטּוּמְאָה, וּכְשֶׁנִּשְׁמָתוֹ יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ, מְטַמְּאִים אוֹתוֹ, וְדִירָתוֹ בֵּין אֵלּוּ הַטְּמֵאִים, וְאֵלּוּ הֵם מַזִּיקֵי הָעוֹלָם. כִּי כְּמוֹ שֶׁאָדָם מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כֵּן הוּא דִּירָתוֹ וְכֵן נִמְשָׁךְ בָּעוֹלָם הַנִּצְחִי. וְאֵלּוּ הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת מְטַמְּאִים אוֹתוֹ וּמַכְנִיסִים אוֹתוֹ לַגֵּיהִנֹּם. בֹּא וּרְאֵה, מִי שֶׁמִּתְקַדֵּשׁ וְשׁוֹמֵר עַצְמוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵינוֹ נִטְמָא, מְקוֹמוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא בֵּין אֵלּוּ קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים, וְעוֹשִׂים שְׁלִיחוּת תָּמִיד, וְאֵלּוּ עוֹמְדִים בְּחָצֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ''אֶת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן''.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות יסודי התורה ה׳: א׳-ג׳

א. כָּל בֵית יִשְׂרָאֵל מְצֻוִין עַל קִדוּשּׁ הַשֵּׁם הַגָדוֹל שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב) וְנִקְדַּשְׁתִּי בְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמֻזְהָרִין שֶׁלֹּא לְחַלְלוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וְלֹא תְחַלְלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי. כֵיצַד כְּשֶׁיַּעֱמוֹד גוֹי וְיֶאָנֵס אֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹר עַל אַחַת מִכָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה אוֹ יַהֲרְגֶנוּ יַעֲבוֹר וְאַל יֵהָרֵג שֶׁנֶּאֱמַר בְמִצְוֹת (ויקרא יח) אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָהֶם וָחַי בָהֶם וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָהֶם וְאִם מֵת וְלֹא עָבַר הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ:

ב. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּשְׁאַר מִצְוֹת חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים אֲבָל שָׁלשׁ עֲבֵירוֹת אֵלּוּ אִם יֹאמַר לוֹ עֲבוֹר עַל אַחַת מֵהֶן אוֹ תֵּהָרֵג יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבוֹר:

ג. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמַן שֶׁהַגּוֹי מִתְכַּוֵּין לְהַנָּאַת עַצְמוֹ כְּגוֹן שֶׁאֲנָסוֹ לִבְנוֹת לוֹ בֵּיתוֹ בְּשַׁבָּת אוֹ לְבַשֵּׁל לוֹ תַבְשִׁילוֹ אוֹ אָנַס אִשָּׁה לְבוֹעֲלָהּ וְכָיּוֹצֵא בָזֶה אֲבָל אִם נִתְכַּוֵּן לְהַעֲבִירוֹ עַל הַמִּצְוֹת בִּלְבָד. אִם הָיָה בֵינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וְאֵין שָׁם עֲשָׂרָה מִיִשְׂרָאֵל יַעֲבוֹר וְאַל יֵהָרֵג. וְאִם אֲנָסוֹ לְהַעֲבִירוֹ בַּעֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבוֹר וַאֲפִילוּ לֹא נִתְכַּוֵּן לְהַעֲבִירוֹ אֶלָּא עַל מִצְוָה מִשְּׁאָר מִצְוֹת בִּלְבָד:

ד. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ שֶׁלֹא בִּשְׁעַת הַגְּזֵרָה אֲבָל בִּשְׁעַת הַגְּזֵרָה וְהוּא שֶׁיַּעֲמוֹד מֶלֶךְ רָשָׁע כִּנְבוּכַדְנֶצַאר וַחֲבֵרָיו וְיִגְזוֹר גְּזֵרָה עַל יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל דָּתָם אוֹ מִצְוָה מִן הַמִּצְוֹת יֵהָרֵג וְעַל יַעֲבוֹר אֲפִילוּ עַל אַחַת מִשְּׁאָר מִצְוֹת בֵּין נֶאֱנַס בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה בֵּין נֶאֱנַס בֵּינוֹ לְבֵין גוֹיִם:

מוסר

ספר הרוקח דף א' ע"א

הִזְהִירָנוּ ה' לְאַהֲבָה אוֹתוֹ אָמְרוּ בְסִפְרִי (דברים ו') וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה שֶׁהָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה שְׂכָרוֹ כָּפוּל וּמְכֻפָּל וְאָהַבְתָּ אֲהָבֵהוּ עַל הַבְרִיּוֹת כְּאַבְרָהָם אָבִיךָ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י''ב) וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וגו' שֶׁגִּיְּרָן וְהִכְנִיסָן תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה בְּכָל לְבָבְךָ בִּשְׁנֵי יִצָרֶיךָ בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר רָע בְּכָל לְבָבְךָ שֶׁלֹּא יְהֵא לִבָךְ חָלוּק עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבְכָל נַפְשֶׁךָ אֲפִילוּ נוֹטֵל אֶת נַפְשֶׁךָ. שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַאי אוֹמֵר אֲהָבֵהוּ עַד מִצוּי הַנֶּפֶשׁ. לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם שֶׁמָּא תֹּאמַר הֲרֵינִי לוֹמֵד תּוֹרָה בִּשְׁבִיל שֶׁאֱהֵא עָשִׁיר בִּשְׁבִיל שֶׁאֶקָּרֵא רִבִּי בִּשְׁבִיל שֶׁאֲקַבֵּל שָׂכָר לָעוֹלָם הַבָּא בִּשְׁבִיל שֶׁאֵשֵׁב בִּישִׁיבָה בִּשְׁבִיל שֶׁאַאֲרִיךְ יָמִים תַּלְמוּד לוֹמַר לְאַהֲבָה כָּל מַה שֶׁתַּעֲשׂוּ לֹא תַעֲשׂוּ אֶלָּא מֵאַהֲבָה. רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן צָדוֹק אוֹמֵר עֲשֵׂה דְבָרִים לְשֵׁם פּוֹעֲלָם וְדַבֵּר בָהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם וְאַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם:

פרשת חיי שרה יום ראשון

תורה בראשית כ״ג: א׳-ו׳

נביאים מלכים א א׳: א׳-ו׳

כתובים משלי ד׳: ט״ו-כ׳

משנה משנה ברכות ה׳

גמרא ברכות ל״ד ב: כ״ז-ל״א

זוהר ספר הזהר, חיי שרה י״ז

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות יסודי התורה ה׳: א׳-ג׳

מוסר