חק לישראל - פרשת ויקהל יום ראשון

רש״יוּשְׁתֵּ֨י כֹתָרֹ֜ת. פומייל"ש בְּלַעַ"ז (כַּפְתּוֹרִים).
מֻצַ֣ק. טרישגיטי"ר בְּלַעַ"ז (יָצוּק).
חָמֵ֣שׁ אַמּ֗וֹת קוֹמַת֙ הַכֹּתֶ֣רֶת הָאֶחָ֔ת. וּבְסוֹף הַסֵּפֶר הוּא אוֹמֵר: שָׁלשׁ אַמּוֹת, שָׁנִינוּ בַּמִּשְׁנָה אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע מִדּוֹת: שְׁתֵּי אַמּוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת שֶׁל כּוֹתָרוֹת הָיוּ שָׁווֹת לָעַמּוּד, שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן צוּרָה, וְשָׁלשׁ הָעֶלְיוֹנוֹת הָיוּ עוֹדְפוֹת לַחוּץ, הַמֻּקָּפוֹת צוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׂבָכִים מַעֲשֵׂה שְׂבָכָה, כְּמִין לוּלָבִין שֶׁל דֶּקֶל הָיוּ מֻקָּפוֹת. וְאוֹמֵר אֲנִי, שֶׁלֹּא מָנָה אוֹתָן שְׁתֵּי אַמּוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת בְּסוֹף הַסֵּפֶר, לְפִי שֶׁהָיוּ שָׁווֹת לָעַמּוּד, וְהָעַמּוּד תָּחוּב בְּכוֹתֶרֶת שְׁתֵּי אַמּוֹת.

רש״יוּשְׁנֵי֩ טוּרִ֨ים. שֶׁל רִמּוֹנִים וְשֶׁל נְחשֶׁת, הָרִמּוֹנִים תְּחוּבִים בְּשַׁרְשְׁרוֹת הַמַּקִּיפוֹת אֶת הַכּוֹתֶרֶת, כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי הַיָּמִים, וּבְמִשְׁנַת אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע מִדּוֹת.
לְכַסּ֤וֹת אֶת הַכֹּֽתָרֹת֙ אֲשֶׁר֙ עַל רֹ֣אשׁ הָרִמֹּנִ֔ים. הֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסֹרָס, לְכַסּוֹת הָרִמּוֹנִים אֶת הַכּוֹתָרוֹת אֲשֶׁר עַל הָרֹאשׁ, וְכֵן הָיוּ הַכּוֹתָרוֹת עֲשׂוּיוֹת לְפִי סֵדֶר מַשְׁמָעוּת הַמִּקְרָאוֹת: כְּמִין שְׁנֵי אַגָּנִים הָיְתָה כָּל אַחַת, אַגַּן הַתַּחְתּוֹן בֵּית קִבּוּלָהּ לְמַעְלָה, וְהוּא קָרוּי 'גֻּלָּה', כְּמוֹ שֶׁאָמוּר בָּעִנְיָן: וְגֻלֹּת הַכּוֹתָרוֹת, וְתִרְגְּמוֹ יוֹנָתָן: אַגָּנֵי קְרוֹנְתְּוָן. הָעֶלְיוֹן כָּפוּי עַל הַתַּחְתּוֹן, בֵּית קִבּוּלוֹ לְמַטָּה, וְהִיא קְרוּיָה 'שְׂבָכָה' כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּעִנְיָן זֶה: וְהַשְּׂבָכוֹת שְׁתַּיִם לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻלֹּת הַכּוֹתָרוֹת. נִמְצָא רְחָבָה בְּמָקוֹם הַדָּבֵק, וּמְשֻׁפַּעַת וְעוֹלָה, וּמְשֻׁפַּעַת וְיוֹרֶדֶת, וְהוּא קָרוּי בֶּטֶן. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן מִלְּעֻמַּת הַבֶּטֶן, מִלָּקֳבֵל דִּבְקָא. וְגֹבַהּ שְׁתֵּי הָאַגָּנוֹת הָאֵלֶּה אַרְבַּע אַמּוֹת, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: וּמַעֲשֵׂה שׁוֹשָׁן בָּאוּלָם אַרְבַּע אַמּוֹת. מְצֻיָּרוֹת הָיוּ בָּם כְּמִין פִּרְחֵי שׁוֹשַׁנִּים, כְּדֶרֶךְ הַצִּיּוּרִין בְּכֹתֶל הָאוּלָמוֹת, אַרְבַּע אַמּוֹת גֹּבַהּ, וְהָאַמָּה הַחֲמִישִׁית, הִיא כּוֹתֶרֶת קְטַנָּה לְמַעְלָה מִן הַגְּדוֹלָה, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר: וְכוֹתֶרֶת עַל שְׁנֵי הָעַמּוּדִים.

כתובים משלי י״ט: כ״ב-כ״ז

משנה משנה דמאי ה׳

ברטנורההַלּוֹקֵחַ מִן הַנַּחְתּוֹם. כְּשֶׁהַנַּחְתּוֹם מוֹכֵר בְּמִדָּה גַסָּה הַלּוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ חַיָּב לְתַקֵּן מַה שֶּׁהוּא לוֹקֵחַ, וְהַנַּחְתּוֹם פָּטוּר. וְהָא דִתְנַן לְעֵיל בְּפֶרֶק ב'‏ שֶׁהַנַּחְתּוֹמִים חַיָּבִים לְהַפְרִישׁ כְּדֵי שִׁעוּר תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה, הָתָם מַיְרֵי בְּמוֹכֵר בְּמִדָּה דַקָּה, שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁהוּא מִשְׂתַּכֵּר הַרְבֵּה הִטִּילוּ עָלָיו לְעַשֵּׂר, אִי נַמִּי מִפְּנֵי הַתִּינוֹקוֹת שֶׁלּוֹקְחִים מִמִּי שֶׁמּוֹכֵר בְּדַקָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ טְבָלִים הִטִּילוּ עָלָיו לְתַקֵּן. מִדָּה גַסָּה וְדַקָּה מְפֹרָשִׁים לְעֵיל סוֹף פֶּרֶק ב':
נוֹטֵל כְּדֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר. דְּהַיְנוּ אֶחָד מִמֵּאָה, וּכְדֵי חַלָּה אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה. וְלֹא שֶׁיַּפְרִישָׁם מִן הַכִּכָּר שֶׁלָּקַח מִן הַנַּחְתּוֹם, אֶלָּא קוֹבֵעַ לָהֶם מָקוֹם וּמַנִּיחָם מְחֻבָּרִים בִּמְקוֹמָם:
אֶחָד מִמֵּאָה מִמַּה שֶׁיֶּשׁ כָּאן. מִכָּל מַה שֶׁיֶּשׁ כָּאן מַשְׁמַע, אַף עִם כְּדֵי שִׁעוּר חַלָּה שֶׁהִפְרִישׁ, עָשׂוּי מַעֲשֵׂר, וְנִמְצָא מַפְרִישׁ מַעֲשֵׂר אַף מִן הַחַלָּה:
וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר. דְּהַיְנוּ עוֹד תִּשְׁעָה סָמוּךְ לוֹ, הֲרֵי קָבַע מָקוֹם לְכָל הַמַּעֲשֵׂר, וְאוֹתוֹ הָאֶחָד שֶׁקָּרָאתִי לוֹ שֵׁם מַעֲשֵׂר תְּחִלָּה עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל הַתִּשְׁעָה הַסְּמוּכִים לוֹ:
וְהַשְּׁאָר חַלָּה. אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה שֶׁהִפְרַשְׁתִּי חַלָּה:
וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִדְרוֹמוֹ. קוֹבֵעַ לוֹ מָקוֹם וְאַחַר כָּךְ מְחַלְּלוֹ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹסִיף חֹמֶשׁ:

ברטנורהנוֹטֵל אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ וּשְׁלִישׁ. הַיְנוּ שְׁלִישׁ מִמֵּאָה. וּסְאָה שֶׁנּוֹטֵל יֵשׁ בָּהּ שְׁלֹשָׁה שְׁלִישִׁים, שְׁנַיִם מֵהֶן לִתְרוּמָה שֶׁהִיא תְּרֵי מִמֵּאָה וְאֶחָד לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁהִיא אֶחָד מִמֵּאָה. וְאוֹמֵר עַל אוֹתָהּ סְאָה שֶׁנָּטַל, אֶחָד מִמֵּאָה שֶׁיֶּשׁ כָּאן בֵּין הַכֹּל, דְּהַיְנוּ שְׁלִישׁ אוֹתָהּ סְאָה:
הֲרֵי הוּא בְּצַד זֶה חֻלִּין. פֵּרוּשׁ יִשָּׁאֵר חֻלִּין כְּמוֹ שֶׁהוּא עַתָּה בְּטִבְלוֹ בְּצַד שְׁנֵי שְׁלִישִׁים שֶׁעִמּוֹ, וְהַשְּׁאָר דְּהַיְנוּ שְׁנֵי שְׁלִישִׁים יִהְיוּ תְּרוּמָה עַל הַכֹּל:
מֵהַחֻלִּין שֶׁיֶּשׁ כָּאן. דְּהַיְנוּ הַשְּׁלִישׁ שֶׁאָמַרְתִּי עָלָיו שֶׁיִּשָּׁאֵר חֻלִּין. הֲרֵי זֶה בְּצַד זֶה מַעֲשֵׂר:
וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר. דְּהַיְנוּ עוֹד תִּשְׁעָה סָמוּךְ לִשְׁלִישׁ זֶה, אוֹתָם עֲשָׂרָה שְׁלִישִׁים יִהְיוּ מַעֲשֵׂר עַל הַמֵּאָה שְׁלִישִׁים. וְלָאו דַּוְקָא עֲשָׂרָה אֶלָּא מְעַט פָּחוּת כְּפִי הַמַּגִּיעַ לִשְׁנַיִם שֶׁל תְּרוּמָה:
זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר. הַיְנוּ הַשְּׁלִישׁ שֶׁקָּרָא עָלָיו שֵׁם מַעֲשֵׂר תְּחִלָּה עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל תִּשְׁעָה הַשְּׁלִישִׁים. וְלֹא שְׁלִישׁ שָׁלֵם אֶלָּא חָסֵר דָּבָר מֻעָט, וּלְהָכִי קָאָמַר מֵהַחֻלִּין שֶׁיֶּשׁ כָּאן דְּמַשְׁמַע וְלֹא כָל הַחֻלִּין. וּמַתְנִיתִין אַתְיָא כְּאַבָּא אֶלְעָזָר בֶּן גּוֹמֵל דְּאָמַר בְּסוֹף פֶּרֶק כָּל הַגֵּט (גטין לא.) כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְבַעַל הַבַּיִת רְשׁוּת לִתְרֹם תְּרוּמָה גְדוֹלָה כָּךְ יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לִתְרֹם תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר. וְאִיהוּ נַמִּי שָׁרֵי לְהַפְרִישׁ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר בְּאֹמֶד בְּעַיִן יָפָה בְּפֶרֶק כָּל הַמְּנָחוֹת בָּאוֹת מַצָּה (מנחות דף נד: נה.). הִלְכָּךְ אוֹתוֹ שְׁלִישׁ שֶׁהוּא מַפְרִישׁ מִשָּׁלֵם, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה רָאוּי לִהְיוֹת חָסֵר מְעַט, בְּעַיִן יָפָה הוּא מַפְרִישׁ וְשָׁרֵי:

עיקר תוספות יום טוב(ג) מִשְּׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ וּשְׁלִישׁ שֶׁחוֹלֵק הַמֵּאָה לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים וּמִכָּל חֵלֶק נוֹטֵל עֲשִׂירִית הָעֲשִׂירִית וְשָׁלֹשׁ הָעֲשִׂירִיּוֹת הֵן אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ וּשְׁלִישׁ. וְעַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ד) כְּלוֹמַר דְּהַשְׁתָּא אֵין אָנוּ צְרִיכִין לְפָרֵשׁ חָסֵר דָּבָר מֻעָט כֵּיוָן דִּבְלָאו הָכִי מַתְנִיתִין כְּאַבָּא אֶלְעָזָר:
(ה) וְהַשְּׁאָר חַלָּה. בַּיְרוּשַׁלְמִי הָרוֹצֶה לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה כְּאַחַת כַּמָּה הֵן אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וּפֵרֵשׁ הָרַ"שׁ אֶחָד מֵעֶשְׂרִים הַיְנוּ חָמֵשׁ סְאָה מִמֵּאָה. שְׁתַּיִם מֵהֶן תְּרוּמָה גְדוֹלָה וְאַחַת תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וּשְׁתַּיִם לְחַלָּה שֶׁהִיא אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה, אֶלָּא דְכָךְ אֵין הַחֶשְׁבּוֹן מְכֻוָּן:
(ו) בִּצְפוֹנוֹ. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם בְּהוֹשָׁטַת יַד יָמִין נוֹטֵל מַה שֶּׁכְּנֶגֶד יְמִינוֹ, וְהִיא שְׂמֹאלוֹ שֶׁל אוֹתוֹ דָבָר, לְכָךְ מַקְדִּים צְפוֹנוֹ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ברטנורהוּמִן הַצּוֹנֶנֶת עַל הַחַמָּה. אַף עַל פִּי שֶּׁהוּא מְעַשֵּׂר מִן הָרַע עַל הַיָּפֶה, סָבַר לַהּ כְּרַבִּי אִלָּעִאי דְּאָמַר (קדושין מו:) הַתּוֹרֵם מִן הָרַע עַל הַיָּפֶה תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, וּבִדְמַאי הִתִּירוּ אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה:
וַאֲפִלּוּ מִדְּפוּסִים הַרְבֵּה. וְלֹא חַיְשִׁינַן שֶׁמָּא אֶתְמוֹל קָנָה הַנַּחְתּוֹם תְּבוּאָה מִמִּי שֶׁהוּא מְעַשֵּׂר וְהַיּוֹם מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מְעַשֵּׂר וְנִמְצָא מַפְרִישׁ מִן הַפָּטוּר עַל הַחִיּוּב, דְּנַחְתּוֹם מֵחַד גַּבְרָא זְבִין, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִדְּפוּסִים הַרְבֵּה:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר. כְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם שֶׁל אֶמֶשׁ אוֹ שְׁנֵיהֶם שֶׁל הַיּוֹם מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה לְרַבִּי מֵאִיר דַּאֲפִלּוּ מִדְּפוּסִים הַרְבֵּה שָׁרֵי, דְּלֹא חַיֵּשׁ לִדְפוּסִים. אֲבָל אֶחָד שֶׁל אֶמֶשׁ וְאֶחָד שֶׁל הַיּוֹם אֲפִלּוּ מִדְּפוּס אֶחָד אָסַר, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר וְכוּ':
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר. דַּאֲפִלּוּ שְׁנֵיהֶם שֶׁל הַיּוֹם אוֹ שֶׁל אֶמֶשׁ, כֵּיוָן דְּבִשְׁנֵי דְפוּסִים הוּא אָמְרִינַן מִתְּרֵי גַבְרֵי זְבַן אֶת הַתְּבוּאָה, וְשֶׁמָּא הָאֶחָד עִשֵּׂר וְהָאֶחָד לֹא, וְנִמְצָא מַפְרִישׁ מִן הַפָּטוּר עַל הַחִיּוּב:
וּמַתִּיר בְּחַלָּה. דִּבְחַלָּה כֻּלֵּי עַלְמָא מוֹדוּ אֲפִלּוּ שֶׁל אֶמֶשׁ בְּשֶׁל הַיּוֹם וַאֲפִלּוּ מִשְּׁנֵי דְפוּסִים, דְּאִי נַמִּי מִתְּרֵי גַבְרֵי זְבַן לֹא חַיְשִׁינַן, שֶׁהֲרֵי אֵצֶל הַנַּחְתּוֹם מִתְחַיְּבָה בְּחַלָּה, שֶׁהוּא גִלְגֵּל אֶת הָעִסָּה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:

ברטנורהפַּלְטֵר. הוּא הַלּוֹקֵחַ מִן הַנַּחְתּוֹמִים כִּכָּרוֹת הַרְבֵּה בְּבַת אַחַת וּמוֹכְרָן אַחֵר כָּךְ בַּשּׁוּק אֶחָד אֶחָד:
מְעַשֵּׂר מִכָּל דְּפוּס וּדְפוּס דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. דִּסְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר פַּלְטֵר מִתְּרֵי תְּלָתָא נַחְתּוֹמֵי זְבַן, וְאָנוּ אוֹמְרִים דְּפוּס זֶה קָנָה מִנַּחְתּוֹם אֶחָד וְהַשֵּׁנִי מִנַּחְתּוֹם אַחֵר. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר פַּלְטֵר מֵחַד נַחְתּוֹם זְבַן, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם מִשְּׁנֵי דְפוּסִים כֻּלָּן מִנַּחְתּוֹם אֶחָד הֵן, הִלְכָּךְ אִם כֻּלָּן מִשֶּׁל אֶמֶשׁ אוֹ מִשֶּׁל הַיּוֹם מְעַשֵּׂר מֵאֶחָד עַל הַכֹּל, כְּדִין נַחְתּוֹם:
מַנְפּוֹל. קוֹנֶה מִן פַּלְטֵרִין הַרְבֵּה וּמוֹכֵר לַאֲחֵרִים, וְכֵיוָן שֶׁהוּא רָגִיל לִקְנוֹת מֵאֲנָשִׁים הַרְבֵּה הַלּוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ מְעַשֵּׂר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

ברטנורההַלּוֹקֵחַ מִן הֶעָנִי. הַמְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים:
פִּלְחֵי דְבֵלָה. חֲתִיכוֹת שֶׁל דְּבֵלָה:
בּוֹלֵל וְנוֹטֵל. דּוֹרֵס הַתְּמָרִים אוֹ הַגְּרוֹגָרוֹת וּמְעָרְבָן יַחַד, וְהֵן נִבְלָלִים וּמִתְעָרְבִים, וְנִמְצָא מַפְרִישׁ מִן הַחִיּוּב, דְּקָסָבַר יֵשׁ בְּלִילָה בְּדָבָר הַיָּבֵשׁ. אֲבָל פְּרוּסוֹת שֶׁל לֶחֶם וּפִלְחֵי דְבֵלָה אֵין נִבְלָלִין, וְאָתֵי לְאַפְרוּשֵׁי מִן הַפָּטוּר עַל הַחִיּוּב:
בִּזְמַן שֶׁהַמַּתָּנָה מְרֻבָּה. בִּזְמַן שֶׁהַכֹּל נוֹתְנִין מַתָּנָה מְרֻבָּה, שֶׁכָּל הַמַּתָּנוֹת שָׁווֹת, אָז מוֹעֶלֶת בְּלִילָה:
אֲבָל בִּזְמַן שֶׁהַמַּתָּנָה מֻעֶטֶת. כְּלוֹמַר שֶׁמַּתָּנָה אַחַת מְעוּטָה מֵחֲבֶרְתָּהּ, לֹא מְהַנְיָא בְּלִילָה, דְּדִלְמָא כָּל חַד וְחַד לֹא מִתְרְמֵי דִידֵיהּ, וְחַיְשִׁינַן שֶׁמָּא מִן הָרֹב מַפְרִישׁ עַל הַמֻּעָט. כָּךְ נִרְאֶה פֵּרוּשׁ מִשְׁנָה זוֹ בַּיְרוּשַׁלְמִי:

ברטנורהמִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים. הַאי תַּנָּא סָבַר אֵין קִנְיָן לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיעַ מִן הַמַּעֲשֵׂר, וְרַבִּי מֵאִיר הִיא, וְאֵינָהּ הֲלָכָה, דְּקַיְמָא לָן יֵשׁ קִנְיָן לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיעַ מִן הַמַּעֲשֵׂר דִּכְתִיב (ויקרא כה) וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִיתוּת, הָא אִם נִמְכְּרָה צְמוּתָה הִיא:
עַל שֶׁל כּוּתִים. פֵּרוֹת הַכּוּתִים וַדַּאי טֶבֶל מוֹכְרִין אוֹתָן. דְּאַף עַל פִּי דִּכְשֶׁאוֹכְלִין פֵּרוֹתֵיהֶן עִשּׂוּרֵי מְעַשְּׂרֵי, כְּשֶׁמּוֹכְרִין אֵינָן מְעַשְּׂרִין, דְּלֹא חַיְשֵׁי עַל לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל:
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹסֵר מִשֶּׁל כּוּתִים עַל שֶׁל כּוּתִים. דְּזִמְנִין דִּמְעַשֵּׂר לְנַפְשֵׁיהּ וְנִמְלַךְ וּמוֹכְרוֹ, וְשֶׁמָּא הָאֶחָד מְעֻשָּׂר וְהָאֶחָד לֹא, וְנִמְצָא מַפְרִישׁ מִן הַפָּטוּר עַל הַחִיּוּב. וּבַזְּמַן הַזֶּה הַכּוּתִים עֲשָׂאוּם כְּעוֹבְדֵי כוֹכָבִים גְּמוּרִים לְכָל דִּבְרֵיהֶם:

ברטנורהעָצִיץ נָקוּב. כְּלִי שֶׁמְּשִׂימִין בְּתוֹכוֹ עָפָר וְזוֹרְעִים בּוֹ, אִם נָקוּב כְּדֵי שֹׁרֶשׁ קָטָן שֶׁהוּא פָּחוֹת מִכַּזַּיִת הֲרֵי הוּא כָּאָרֶץ וּפֵרוֹתָיו טֶבֶל גָּמוּר דְּאוֹרַיְתָא:
תָּרַם מִן הָאָרֶץ. אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה נַמִּי מָצֵי לִתְרֹם, וּמִשּׁוּם סֵיפָא נָקַט לְשׁוֹן דִּיעֲבַד:
תְּרוּמָה וְיַחֲזֹר וְיִתְרֹם. דְּמִן הַפָּטוּר עַל הַחִיּוּב הִפְרִישׁ וְלָאו תְּרוּמָה הִיא, הִלְכָּךְ יַחֲזֹר וְיִתְרֹם, וּמִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁקָּרָא לָהּ שֵׁם תְּרוּמָה נוֹתְנָהּ לַכֹּהֵן דְּלֹא לֵיתֵי לְזִלְזוּלֵי בִּתְרוּמָה. וְאֵין צָרִיךְ לְהוֹצִיא עָלֶיהָ תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר כְּמוֹ בְּסֵיפָא, מִשּׁוּם דְּמִדְּאוֹרַיְתָא לָאו טֶבֶל הוּא, אֲבָל מִן הַנָּקוּב עַל שֶׁאֵינוֹ נָקוּב דְּמִן הַחִיּוּב עַל הַפָּטוּר הִפְרִישׁ, הַתְּרוּמָה הַוְיָא טֶבֶל דְּאוֹרַיְתָא, הִלְכָּךְ לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיּוֹצִיא עָלֶיהָ תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת:

גמרא ברכות ט״ו ב: כ״ז-ט״ז א: ו׳

תָּנֵי רַב עוֹבַדְיָה קַמֵּיהּ דְרָבָא (דברים י''א) וְלִמַּדְתֶּם שֶׁיְּהֵא לִמּוּדָךְ תַּם שֶׁיִּתֵּן רֶיוַח בֵּין הַדְּבֵקִים. עָנֵי רָבָא בַּתְרֵיהּ כְּגוֹן עַל לְבָבְךָ עַל לְבַבְכֶם בְּכָל לְבָבְךָ בְּכָל לְבַבְכֶם עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה הַכָּנָף פְּתִיל אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ. אָמַר רִבִּי חָמָא בְּרִבִּי חֲנִינָא כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וּמְדַקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ מְצַנְנִין לוֹ גֵיהִנָּם שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ס''ח) בְּפָרֵשׂ שַׁדַּי מְלָכִים בָּהּ תַּשְׁלֵג בְּצַלְמוֹן אַל תִּקְרֵי בְּפָרֵשׂ אֶלָּא בְּפָרֵשׁ. אַל תִּקְרֵי בְּצַלְמוֹן אֶלָּא בְּצַלְמָוֶת. וְאָמַר רִבִּי חָמָא בְּרִבִּי חֲנִינָא לָמָה נִסְמְכוּ אֲהָלִים לִנְחָלִים דִּכְתִיב (במדבר כ''ד) כִּנְחָלִים נִטָּיוּ וגוֹ' כַּאֲהָלִים נָטַע וגוֹ' לוֹמַר לָךְ מַה נְחָלִים מַעֲלִין אֶת הָאָדָם מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה אַף אֲהָלִים מַעֲלִין אֶת הָאָדָם מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת. הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ לֹא יָצָא. רִבִּי אַמֵּי וְרִבִי אַסֵּי הֲווּ קָא קַטְרִין לֵיהּ גְּנָנָא לְרִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר לְהוּ אַדְהָכִי וְהָכִי אֵיזִיל וְאֶשְׁמַע מִלְתָא בְּבֵי מֶדְרָשָׁא וְאִיתֵי וְאֵימָא לְכוּ. אָזַל אַשְׁכָּחֵיהּ לַתַּנָּא דְקָתָּנֵי קַמֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן קָרָא וְטָעָה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהֵיכָן טָעָה. בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק יַחֲזוֹר לְרֹאשׁ. בֵּין פֶּרֶק לְפֶרֶק יַחֲזוֹר לְפֶרֶק רִאשׁוֹן. בֵּין כְּתִיבָה לִכְתִיבָה יַחֲזוֹר לִכְתִיבָה רִאשׁוֹנָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא פָתַח בִּלְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם אֲבָל פָּתַח בִּלְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם סָרְכֵיהּ נָקַט וְאָתֵי. אָתָא וְאָמַר לְהוּ אַמְרֵי לֵיהּ אִלּוּ לֹא בָאנוּ אֶלָּא לִשְׁמוֹעַ דָּבָר זֶה דַּיֵּינוּ:

רש״יבין הדבקים – תיבות המדובקות זו בזו אם אינך מפרידן כשהתיבה השניה מתחלת באות שהתיבה שמלפניה נגמרת הוא קורא אותן שתי אותיות באות אחת אם אינו מתעסק ליתן ריוח ביניהן כדמפרש רבא:
בפרש שדי – אם תפרש שדי ותבדיל תיבות של מלכות שמים מלכים בה תשלג בצלמון התורה אשר בה מלכים ימלוכו תשלג ותצנן לך את צל המות:
אהלים לנחלים – כנחלים נטיו כאהלים נטע:
אף [אהלים] – בתי מדרשות. אהלים לשון נטיעה נופלת בהם שנאמר ויטע אהלי אפדנו (דניאל יא):
קטרין ליה גננא – קושרין לו חופה להשיאו אשה:
יחזור לראש – כגון שהיה יודע שבפרק זה טעה ודלג אבל אינו יודע באיזה מקום בו טעה:
בין פרק לפרק – שיודע שגמר הפרשה וצריך להתחיל פרשה אחרת ואינו יודע באיזה מהן:
יחזור לפרק ראשון – להפסק ראשון והיה אם שמוע:
בין כתיבה לכתיבה – שיודע שצריך לומר וכתבתם ואינו יודע אם ראשון אם שני:
וא"ר יוחנן – לתנא וכו':
סרכיה נקט – אין לטעות מכאן עד אמת ויציב וא"צ לחזור אלא לאמת שהפרשה שגורה בפיו:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץה מעין דברים אלה תני [שנה] רב עובדיה קמיה [לפני] רבא: מה שנאמר "ולמדתם אותם את בניכם" (דברים יא, יט), הרי זה בא ללמד שיהא למודך תם — שיתן ריוח בין הדבקים, כלומר, שיפריד בין המילים ויאמר כל אחת מהן בבהירות.
עני [ענה] רבא בתריה [אחריו] בהסבר: כגון שידגיש "על לבבך" ולא יקראנה כמלה אחת, וכן "על לבבכם", "בכל לבבך", "בכל לבבכם", "עשב בשדך", "ואבדתם מהרה", "הכנף פתיל", וכן "אתכם מארץ", שמתוך דמיון המבטא בין ההברה האחרונה והראשונה נעלם מובן המילים.
באותו ענין אמר ר' חמא בר' חנינא: כל הקורא קריאת שמע ומדקדק באותיותיה מצננין לו גיהנם, שנאמר: "בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון" (תהלים סח, טו), אל תקרי [תקרא] "בפרש" אלא "בפרש", כלומר, כאשר אתה מפרש ומבטא כראוי את שם ה' ("שדי") — יקויים בך "תשלג בצלמון", ואל תקרי [תקרי] "בצלמון" אלא "בצלמות", בגיהנום, כלומר, זכות זו תצנן לך את הגיהנום.
ו ועוד אמר ר' חמא בר' חנינא: למה נסמכו
אהלים לנחלים בפסוק "כנחלים נטיו כגנות עלי נהר כאהלים נטע ה', כארזים עלי מים" (במדבר כד, ו) — לומר לך: מה נחלים מעלין את האדם מטומאה לטהרה כשהוא טובל במימיהם — אף אהלים של תורה מעלין את האדם מכף חובה לכף זכות.
ובענין זה של טעות בקריאת שמע מסופר: ר' אמי ור' אסי הוו קא קטרין ליה גננא [היו קושרים לו חופה, עוסקים בצרכי חופתו] של ר' אלעזר. אמר להו [להם]: אדהכי והכי איזיל [בין כה וכה עד שתסיימו אלך ] ואשמע מלתא דבי מדרשא [דבר בבית המדרש], ואיתי ואימא לכו [ואבוא ואומר לכם]. אזל אשכחיה [הלך ומצאו] לתנא (חוזר המשניות) דקתני קמיה [שהוא שונה ואומר לפני] ר' יוחנן תוספתא זו:
קרא קריאת שמע וטעה ואינו יודע להיכן בדיוק טעה, אם היה המקום שנזכר בו באמצע הפרק — יחזור לראש (לתחילת) הקריאה. ואם היה זה בין פרק לפרק, אך אינו זוכר בין איזה פרקים — יחזור לפרק (ההפסק) הראשון. וכן אם טעה בין כתיבה לכתיבה, בין הפסוק "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" שבפרשה הראשונה (דברים ו, ט) לפסוק "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" שבפרשה השניה (שם יא, כ) — יחזור לכתיבה ראשונה.
על כך אמר ליה [לו] ר' יוחנן: לא שנו דבר זה אלא במקרה שלא פתח ב"למען ירבו ימיכם" (שם יא כא), אבל אם פתח כבר ב"למען ירבו ימיכם" — סרכיה נקט ואתי [את שגרתו אחז והלך], שיש לשער שמתוך שיגרת הקריאה הגיע כבר לפרשה שניה ובה טעה,
אתא [בא] ר' אלעזר ואמר להו [להם] מה ששמע. אמרו ליה [לו]: אלו לא באנו אלא לשמוע דבר זה — דיינו.

זוהר ספר הזהר, ויקהל י׳

קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַיָי וְאִי תֵימָא דְקַשְׁיָא מִלָּה עָלַיְיכוּ. כָּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ. מָהוּ יְבִיאֶהָ אֶלָּא מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא רָזָא לִצְלוֹתָא דְבַר נַשׁ דְּדָחִיל לְמָארֵיהּ וּמְכַוֵּין לִבֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ בִּצְלוֹתָא אַתְקִין תִּקּוּנָא דִלְעֵילָא כְּמָה דְאוּקְמוּהָ. בְּקַדְמֵיתָא בְשִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן דְּקָאַמְרִין מַלְאֲכִין עִלָּאִין לְעֵילָא וּבְהַהוּא סִדּוּרָא דְתוּשְׁבְּחָן דְּקָא אַמְרֵי יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא אִיהִי קְשִׁיטַת גַּרְמָהָא וְאִתַּתְקְנַת בְּתִקּוּנָהָא כְּאִתְּתָא דְאִתְקַשְּׁטַת לְבַעְלָהּ וּבְסִדּוּרָא דִצְלוֹתָא בְּהַהוּא תִקּוּנָא דִצְלוֹתָא דִמְיוֹשֵׁב אַתְקִינוּ עוּלֶמְתָּהָא וְכָל אִינוּן דִּילָהּ וּמִתְקַשְּׁטָן כָּל אִינוּן בַּהֲדָהּ לְבָתָר דְּאִתְתְּקַן כֹּלָּא וְאִתְסְדָרוּ כַּד מָטוּ לֶאֱמֶת וְיַצִיב כְּדֵין כַּלָּה מִתַּתְקְנָא אִיהִי וְעוּלֶמְתָּהָא עַד דְּמָטוּ לְגָאַל יִשְׂרָאֵל כְּדֵין אִצְטְרִיךְ לְמֵיקַם כֹּלָּא עַל קִיּוּמַיְיהוּ. בְּגִין דְּכַד בַּר נָשׁ מָטֵי לֶאֱמֶת וְיַצִיב וְכֹלָּא אִתְתְּקַן עוּלֶמְתָּהָא נַטְּלֵי לָהּ וְאִיהִי נְטִילַת גַּרְמָהּ לְגַבֵּי מַלְכָּא עִלָּאָה. כֵּיוַן דְּמָטוּ לְגָאַל יִשְׂרָאֵל כְּדֵין מַלְכָּא קַדִּישָׁא עִלָּאָה נָטִיל בְּדַרְגּוֹי וְנָפִיק לְקַבְּלָא לָהּ. וַאֲנָן מִקָּמֵי מַלְכָּא עִלָּאָה בָּעֵינָן לְקַיְימָא עַל קִיוּמָנָא בְּאֵימָתָא בִרְעָדָה דְּהָא כְדֵין אוֹשִׁיט יְמִינֵיהּ לְגַבָּהּ וּלְבָתָר שְׂמָאלֵיהּ דְּשַׁוֵי לָהּ תְּחוֹת רֵישָׁה וּלְבָתָר אִתְחַבְּקוּ תַּרְוַויְיהוּ כַּחֲדָא בִנְשִׁיקִין. וְאִלֵּין אִינוּן תְּלַת קַדְמַיְיתָא. וּבָעֵי בַר נָשׁ לְשַׁוָּאָה לִבֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ וּלְכַוְּונָא בְכָל הָנֵי תִּקּוּנִין וְסדּוּרִין דִּצְלוֹתָא פוּמֵיהּ וְלִבֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ כַּחֲדָא הַשְׁתָּא דְמַלְכָּא עִלָּאָה וּמַטְרוֹנִיתָא אִינוּן בְּחִבּוּרָא בְחֶדְוָה בְאִינוּן נְשִׁיקִין מָאן דְּאִצְטְרִיךְ לְמִשְׁאַל שְׁאֶלְתִּין יִשְׁאַל דְּהָא כְדֵין שַׁעְתָּא דִרְעוּתָא אִיהוּ. כֵּיוַן דְּשָׁאִיל בַּר נָשׁ שְׁאֶלְתּוֹי מִקָּמֵי מַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא כְּדֵין יַתְקִין גַּרְמֵיהּ בִּרְעוּתֵיהּ וְלִבֵּיהּ לִתְלָתָא אַחֲרָנִין לְאַתְעֲרָא חֶדְוָה דִטְמִירוּ דְּהָא מֵאִלֵּין תְּלַת אִתְבָּרְכָא בִדְבֵקוּתָא אַחֲרָא וְיַתְקִין בַּר נָשׁ גַּרְמֵיהּ לְמֵיפָק מִקָּמַיְיהוּ וְלַאֲנָחָא לוֹן בְּחֶדְוָה גְנִיזָא דְאִלֵּין תְּלַת. וְעִם כָּל דָּא דִיְהֵא רְעוּתֵיהּ דְּיִתְבָּרְכוּן תַּתָּאֵי מֵאִינוּן בִּרְכָאָן דְּחֶדְוָה טְמִירָא וּכְדֵין אִצְטְרִיךְ לְמִנְפַּל עַל אַנְפּוֹי וּלְמִמְסַר נַפְשֵׁיהּ בְּשַׁעְתָּא דְאִיהִי נַקְטָא נַפְשִׁין וְרוּחִין כְּדֵין אִיהִי שַׁעְתָּא לְמִמְסַר נַפְשֵׁיהּ בְּגוֹ אִינוּן נַפְשִׁין דְּאִיהִי נַקְטָא דְּהָא כְדֵין צְרוֹרָא דְחַיֵּי אִיהוּ כִּדְקָא יָאוּת:

תרגום הזוהרקְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַה'. וְאִם תֹּאמְרוּ, שֶׁהַדָּבָר קָשֶׁה מִכֶּם, כָּל נְדִיב לֵב יְבִיאֶהָ. שׁוֹאֵל מַה הַפֵּרוּשׁ, יְבִיאֶהָ. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא מִכָּאן לָמַדְנוּ הַסּוֹד לַתְּפִלָּה. כִּי אָדָם הַיָּרֵא מֵרִבּוֹנוֹ וּמְכַוֵּן לִבּוֹ וּרְצוֹנוֹ בַּתְּפִלָּה, הוּא מְתַקֵּן תִּקּוּן הָעֶלְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁהֱעֶמַדְנוּ. בַּתְּחִלָּה בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁאוֹמְרִים מַלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים לְמַעְלָה, וּבַסֵּדֶר הַהוּא שֶׁל תִּשְׁבָּחוֹת שֶׁאוֹמְרִים יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה, הַמַּלְכוּת מְקַשֶּׁטֶת עַצְמָהּ, וּמִתְתַּקֶּנֶת בְּתִקּוּנֶיהָ, כְּאִשָּׁה הַמִּתְקַשֶּׁטֶת לְבַעֲלָהּ. וּבְסֵדֶר הַתְּפִלָּה, בַּתִּקּוּן הַהוּא שֶׁל תְּפִלָּה דְּמִיּוֹשֵׁב, דְּהַיְנוּ מִבִּרְכַּת יוֹצֵר אוֹר וּלְמַעְלָה, עַד תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, שֶׁהִיא בַּעֲמִידָה. הִתְקִינוּ כָּל אֵלּוּ הָעֲלָמוֹת, וְכָל אֵלּוּ שֶׁלָּהּ, וְכָל אֵלּוּ מִתְקַשְּׁטִים עִמָּהּ. לְאַחַר שֶׁנִּתְקָּן הַכֹּל וְנִסְתַּדֵּר, כְּשֶׁמַּגִּיעִים לֶאֱמֶת וְיַצִיב, אָז מִתְתַּקֵּן הַכֹּל, וְהוּא וְהָעֲלָמוֹת שֶׁלָּהּ, עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְגָאַל יִשְׂרָאֵל. וְאָז צְרִיכִים הַכֹּל לַעֲמֹד עַל מַעֲמָדָם. מִשּׁוּם כְּשֶׁאָדָם מַגִּיעַ לְאֱמֶת וְיַצִיב, וְהַכֹּל כְּבָר נִתְתַּקֵּן, הָעֲלָמוֹת נוֹשְׂאוֹת וְהִיא נוֹשְׂאֵת עַצְמָהּ אֶל מֶלֶךְ הָעֶלְיוֹן, כֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעִים לְגָאַל יִשְׂרָאֵל, אָז מֶלֶךְ הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן נוֹסֵעַ בְּמַדְרֵגוֹתָיו, וְיוֹצֵא לְקַבֵּל אוֹתָהּ. וְאָנוּ, מִפְּנֵי מֶלֶךְ הָעֶלְיוֹן, צְרִיכִים לַעֲמֹד עַל מַעֲמָדֵינוּ בְּאֵימָה וּבִרְעָדָה, כִּי אָז מוֹשִׁיט לָהּ יְמִינוֹ, שֶׁהוּא בְּבִרְכַּת מָגֵן אַבְרָהָם, וְאַחַר כָּךְ שְׂמֹאלוֹ שֶׁמֵּשִׂים תַּחַת רֹאשָׁהּ, בְּסוֹד הַכָּתּוּב שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, שֶׁהוּא בְּבִרְכַּת אַתָּה גִּבּוֹר, וְאַחַר כָּךְ מִתְחַבְּקִים שְׁנֵיהֶם לְיַחֵד בִּנְשִׁיקִין, שֶׁהוּא בְּבִרְכַּת הָאֵל הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא קָו הָאֶמְצָעִי, וְאֵלּוּ הֵם שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. וְצָרִיךְ הָאָדָם לָשׂוּם לִבּוֹ וּרְצוֹנוֹ, וּלְכַוֵּן בְּכָל אֵלּוּ הַתִּקּוּנִים וְהַסְּדָרִים שֶׁל הַתְּפִלָּה, פִּיו וְלִבּוֹ וּרְצוֹנוֹ יַחַד. עַתָּה שֶׁמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן וְהַמַּלְכוּת הֵם בְּחִבּוּר בְּחֶדְוָה בְּאֵלּוּ הַנְּשִׁיקִין, מִי שֶׁצָרִיךְ לִשְׁאוֹל שְׁאֵלוֹת וּבַקָּשׁוֹת יִשְׁאַל כִּי אָז הוּא שְׁעַת רָצוֹן. כֵּיוָן שֶׁבִּקֵּשׁ הָאָדָם בַּקָּשׁוֹתָיו מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה, דְּהַיְנוּ בְּי''ב בְּרָכוֹת הָאֶמָצָעִיּוֹת, אָז יַתְקִין עַצְמוֹ בִּרְצוֹנוֹ וְלִבּוֹ לְשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת לְעוֹרֵר חֶדְוָה שֶׁבַּסֵּתֶר, כִּי מֵאֵלּוּ שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת, הוּא מִתְבָּרֵךְ בִּדְבֵקוּת אַחֶרֶת, וְהָאָדָם יְתַקֵּן אֶת עַצְמוֹ לָצֵאת מִפְּנֵיהֶם וּלְהַנִּיחָם בְּחֶדְוָה מְסוּתֶרֶת שֶׁבְּאֵלּוּ שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת. וְעִם כָּל זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת רְצוֹנוֹ שֶׁהַתַּחְתּוֹנִים יִתְבָּרְכוּ מֵאֵלּוּ הַבְּרָכוֹת שֶׁל חֶדְוָה הַמְּסֻתֶּרֶת. וְאָז צָרִיךְ לִנְפֹּל עַל פָּנָיו, וְלִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהַמַּלְכוּת אוֹחֶזֶת הַנְּפָשׁוֹת וְהָרוּחוֹת, אָז הִיא הַשָּׁעָה לִמְסֹר נַפְשׁוֹ בְּתוֹךְ אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת שֶׁאוֹחֶזֶת, כִּי אָז צְרוֹר הַחַיִּים, שֶׁהִיא הַמַּלְכוּת, הוּא כָּרָאוּי:

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים א׳: ו׳-ח׳

א. וְכֵן הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא אָדָם מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה אַחַת בַּלַּיְלָה שֶׁהֲרֵי אֵבְרֵי תָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם מִתְעַכְּלִין וְהוֹלְכִין כָּל הַלַּיְלָה שֶׁנֶאֱמַר (ויקרא ו') הִיא הָעוֹלָה וְכוּ' כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נ''ה) עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי. וְאֵין תְּפִלַּת עַרְבִית חוֹבָה כִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית וּמִנְחָה וְאַף עַל פִּי כֵּן נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל מְקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית וְקִבְּלוּהָ עֲלֵיהֶם כִּתְפִלַּת חוֹבָה:

ב. וְכֵן תִּקְּנוּ תְּפִלָּה אַחַר תְּפִלַּת הַמִּנְחָה סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה בַּיּוֹם הַתַּעֲנִית בִּלְבַד כְּדֵי לְהוֹסִיף תְּחִנָה וּבַקָּשָׁה מִפְּנֵי הַתַּעֲנִית וְזוּ הִיא הַתְּפִלָּה הַנִּקְרֵאת תְּפִלַּת נְעִילָה כְּלוֹמַר נִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם בְּעַד הַשֶּׁמֶשׁ וְנִסְתְּרָה לְפִי שֶׁאֵין מִתְפַּלְּלִין אוֹתָהּ אֶלָּא סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה:

ג. נִמְצְאוּ הַתְּפִלּוֹת בְּכָל יוֹם שָׁלש. עַרְבִית וְשַׁחֲרִית וּמִנְחָה. וּבְשַׁבָּתוֹת וּבְמוֹעֲדִים וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים אַרְבַּע. שָׁלשׁ שֶׁל כָּל יוֹם וּתְפִלַּת הַמּוּסָפִין. וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים חָמֵשׁ. אַרְבַּע אֵלּוּ וּתְפִלַּת נְעִילָה:

מוסר שערי קדושה, חלק ב ד׳: כ״ג-כ״ד

לֹא זָכָה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַד שֶׁהִתְעַנֵּה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה. וְלֹא עָלָה אֵלִיָּהוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לַמָּרוֹם עַד שֶׁהִתְעַנֵּה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וְלֹא זָכָה רִבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרִבִּי עֲקִיבָא וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל לְכָל אוֹתָהּ הַחָכְמָה וְהַנְּבוּאָה בַּעֲלִיָּיתָן לְפַרְדֵס עַד אֲשֶׁר הִתְעַנּוּ יָמִים רַבִּים בְּכָל מִינֵי סִגּוּפִים וּפְרִישׁוּת. וְלֹא זָכָה שְׁלֹמֹה לְאוֹתָהּ חָכְמָה וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם עַד שֶׁהִתְעַנֶה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ עַל מ' שֶׁל מִשְׁלֵי שֶׁהִיא מ''ם רַבָּתִי וּבְסֵפֶר הַזּוֹהַר אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי לְרִבִּי פִּנחָס כַּד חַזְיֵיהּ דְּגוּפֵיהּ מַלְיָא חֲלוּדִין בְּצֵאתוֹ מִן הַמְּעָרָה אִלּוּ לָא חֲמֵיתַנִי בְּכַךְ לָא הֲוֵיתִי בְּכָךְ:

פרשת ויקהל יום ראשון

תורה שמות ל״ה: א׳-ו׳