חק לישראל - פרשת ויחי יום ראשון

רש״יוַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙. לָמָּה פָּרָשָׁה זוֹ סְתוּמָה? לְפִי שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּפְטַר יַעֲקֹב אָבִינוּ נִסְתְּמוּ עֵינֵיהֶם וְלִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִצָּרַת הַשִּׁעְבּוּד, שֶׁהִתְחִילוּ לְשַׁעְבְּדָם; דָּבָר אַחֵר: שֶׁבִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת אֶת הַקֵּץ לְבָנָיו, וְנִסְתַּם מִמֶּנּוּ. בִּבְ"רַ:
ויקרא לבנו ליוסף. לְמִי שֶׁהָיָה יְכֹלֶת בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת:
ושכבתי עם אבותי. וָי"ו זוֹ מְחֻבָּר לְמַעְלָה לִתְחִלַּת הַמִּקְרָא – שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְהִשָּׁבַע לִי – וַאֲנִי סוֹפִי לִשְׁכַּב עִם אֲבוֹתַי, וְאַתָּה תִּשָּׂאֵנִי מִמִּצְרַיִם. וְאֵין לוֹמַר, וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתַי – הַשְׁכִּיבֵנִי עִם אֲבוֹתַי בַּמְּעָרָה, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב אַחֲרָיו, וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם; וְעוֹד, מָצִינוּ בְּכָל מָקוֹם לְשׁוֹן שְׁכִיבָה עִם אֲבוֹתָיו הִיא הַגְּוִיעָה וְלֹא הַקְּבוּרָה, כְּמוֹ: וַיִּשְׁכַּב דָּוִד עִם אֲבֹתָיו, וְאַחַר כָּךְ וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִד (מלכים א ב'):

רש״יוַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒. כָּל מִי שֶׁנֶּאֱמְרָה בּוֹ קְרִיבָה לָמוּת, לֹא הִגִּיעַ לִימֵי אֲבוֹתָיו (יִצְחָק חָיָה ק"פ, וְיַעֲקֹב קמ"ז, בְּדָוִד נֶאֱמַר קְרִיבָה, אָבִיו חָיָה פ' שָׁנִים וְהוּא חָיָה ע'):
שִֽׂים נָ֥א יָדְךָ֖. וְהִשָּׁבַע:
חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת. חֶסֶד שֶׁעוֹשִׂין עִם הַמֵּתִים הוּא חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת, שֶׁאֵינוֹ מְצַפֶּה לְתַשְׁלוּם גְּמוּל:
אַל נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם. סוֹפָהּ לִהְיוֹת עֲפָרָהּ כִּנִּים, וּמְרַחֲשִׁין תַּחַת גּוּפִי, וְשֶׁאֵין מֵתֵי חוּצָה לָאָרֶץ חַיִּים אֶלָּא בְּצַעַר גִּלְגּוּל מְחִלּוֹת, וְשֶׁלֹּא יַעֲשׂוּנִי מִצְרַיִם עֲבוֹדָה זָרָה:

נביאים מלכים א ב׳: א׳-ו׳

רש״יאֵת֩ אֲשֶׁר עָ֨שָׂה לִ֜י. שֶׁהֶרְאָה הַסֵּפֶר שֶׁשָּׁלַח דָּוִד בְּיַד אוּרִיָּה. (במדרש רבי תנחומא שם)
דְּמֵֽי מִלְחָמָ֖ה בְּשָׁלֹ֑ם. שֶׁהָיָה לָהֶם שָׁלוֹם עִמּוֹ, וְלֹא הָיוּ נִשְׁמָרִים מִמֶּנּוּ.
בַּחֲגֹֽרָתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר בְּמׇתְנָ֔יו. שֶׁחָגַר חַרְבּוֹ מְצֻמֶּדֶת עַל מָתְנָיו, שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַחוֹגְרִים, בְּצֵאתוֹ לִקְרַאת עֲמָשָׂא, וּפִיהָ לְמַטָּה כְּדֵי שֶׁתִּפֹּל, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְהוּא יָצָא וַתִּפֹּל, וּכְשֶׁנָּפְלָה וּנְטָלָהּ, כְּסָבוּר עֲמָשָׂא שֶׁלֹּא נְטָלָהּ אֶלָּא לְהַגְבִּיהָהּ מִן הָאָרֶץ, וְלֹא נִשְׁמַר מֵהַחֶרֶב אֲשֶׁר בְּיַד יוֹאָב.
וּֽבְנַעֲל֖וֹ אֲשֶׁ֥ר בְּרַגְלָֽיו. אֶת אַבְנֵר הָרַג בְּעָרְמָה, שֶׁשְּׁאָלוֹ גִּדֶּמֶת הֵיאָךְ חוֹלֶצֶת, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּטֵּהוּ יוֹאָב אֶל תּוֹךְ הַשַּׁעַר לְדַבֵּר אִתּוֹ 'בַשֶּׁלִי', לְשׁוֹן 'שַׁל' נְעָלֶיךָ.

כתובים משלי י׳: ל״א-י״א: ד׳

משנה משנה פאה ג׳

ברטנורהמַלְבְּנוֹת. עֲרוּגוֹת מְרֻבָּעוֹת. וּבִשְׁבִיל שֶׁעֲשׂוּיוֹת כִּדְפוּסֵי הַלְּבֵנוֹת קְרוּיִין מַלְבְּנוֹת:
שֶׁבֵּין הַזֵּיתִים. וְהוּא הַדִּין לְכָל שְׁאָר אִילָנוֹת. וְנָקַט זֵיתִים לְאַשְׁמוּעִינַן דַּאֲפִלּוּ זֵיתִים שֶׁחַיָּבִים בַּפֵּאָה לֹא מַפְסְקֵי לְבֵית הִלֵּל, וְכָל שֶׁכֵּן שְׁאָר אִילָנוֹת שֶׁאֵין חַיָּבִין בַּפֵּאָה דִּפְשִׁיטָא דְּלֹא מַפְסְקֵי:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד. מִכָּל מַלְבֵּן וּמַלְבֵּן, הוֹאִיל וְעוֹמְדוֹת הָעֲרוּגוֹת פִּסְקֵי פִּסְקֵי וְאֵין מִתְעָרְבִין זוֹ עִם זוֹ קָסָבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי דְּמַפְסְקֵי זֵיתִים. [אֲבָל] הֵיכָא דְרָאשֵׁי שׁוּרוֹת מִתְעָרְבִים מִזֶּה לָזֶה [מוֹדוּ] דְּלֹא מַפְסְקֵי. וּבִזְמַן שֶׁהָאִילָנוֹת מְרֻחָקִים זֶה מִזֶּה עַד שֶׁבְּקַרְקַע בֵּית סְאָה שֶׁהוּא חֲמִשִּׁים אַמָּה עַל חֲמִשִּׁים אַמָּה אֵין בּוֹ עֲשָׂרָה אִילָנוֹת, מוֹדִים בֵּית הִלֵּל שֶׁנּוֹתֵן פֵּאָה לְכָל מַלְבֵּן וּמַלְבֵּן, דְּהוֹאִיל וְהָאִילָנוֹת מְרֻחָקִים נִרְאִין הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא בִּשְׁבִיל הָאִילָנוֹת נַעֲשׂוּ הַמַּלְבְּנוֹת. וּבִזְמַן שֶׁהָאִילָנוֹת רְצוּפִים וְיֵשׁ עֶשֶׂר אִילָנוֹת בְּפָחוֹת מִבֵּית סְאָה מוֹדִים בֵּית שַׁמַּאי שֶׁנּוֹתֵן פֵּאָה אַחַת עַל הַכֹּל, לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ עֶשֶׂר אִילָנוֹת בְּבֵית סְאָה:

ברטנורההַמְנַמֵּר. מְלַקֵּט שָׂדֵהוּ מְקוֹמוֹת מְקוֹמוֹת, דְּמֵחֲזֵי כִּמְנוּמָר, לְשׁוֹן וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו (ירמיה יג), שֶׁקָּצַר הַתְּבוּאָה שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן בַּשָּׂדֶה:
וְשִׁיֵּר קְלָחִים לַחִים. אוֹתָן שֶׁלֹּא נִתְבַּשְּׁלוּ:
נוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד. כְּשֶׁחוֹזֵר לְלַקֵּט הַקְּלָחִים לַחִים שֶׁשִּׁיֵּר. דְּנִמּוּר מַפְסִיק וְלָאו אַתְחַלְתָּא דִקְצִירָה חֲשִׁיבָא:
בְּזוֹרֵעַ שֶׁבֶת. יָרָק שֶׁקּוֹרִין לוֹ אניט"ו בְּלַעַ"ז:
שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּאָה לְכָל אַחַת וְאַחַת. מִפְּנֵי שֶׁאֵין דַּרְכָּן לִזְרֹעַ מֵהֶן שָׂדֶה אַחַת, לְפִיכָךְ חֲשׁוּבִין כָּל אוֹתָן עֲרוּגוֹת כְּאִלּוּ כָּל אַחַת מֵהֶן שָׂדֶה אַחַת. וְשֶׁבֶת וְחַרְדָּל חַיָּבִים בַּפֵּאָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נוֹתְנִין פֵּאָה לַיָּרָק, מִשּׁוּם דִּלְזֶרַע עֲבִידֵי וּכְמִינֵי זְרָעִים חֲשִׁיבֵי. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

עיקר תוספות יום טוב(ג) מְפָרֵשׁ בַּיְרוּשַׁלְמִי מְקוֹם הַזְּבָלִין עוֹלִין תְּחִלָּה. וּפֵרֵשׁ הָרַ"שׁ כְּלוֹמַר מְקוֹמוֹת הַמְזֻבָּלִים יוֹתֵר בַּשָּׂדֶה שָׁם הַתְּבוּאָה מְמַהֶרֶת לַעֲלוֹת:
(ד) וְהִיא שִׁיטַת הָרַאֲבַ"ד, שֶׁהַמַּחְלֹקֶת אֵינוֹ אֶלָּא עַל הַמְשֻׁיָּר לְבַדּוֹ. וְכָתַב עוֹד מִכָּל מָקוֹם מִן הַלַּח הַמְשֻׁיָּר נוֹטֵל מֵאֶחָד עַל הַכֹּל בְּכָל עִנְיָן עַל מַה שֶּׁלִּקֵּט וְעַל מַה שֶּׁשִּׁיֵּר כְּדִבְרֵי חֲכָמִים:
(ה) וְאֶחָד כוּ'. וּלְשׁוֹן הָרַ"ב אַחַת וְהוּא תָּלוּי בַּפְּלוּגְתָּא שֶׁבַּיְרוּשַׁלְמִי שְׁמוּאֵל אָמַר מִפְּנֵי שֶׁאֵין הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּהֶן מַמְתִּין לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶן רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִפְּנֵי שֶׁדַּרְכָּן לִזְרֹעַ עֲרוּגוֹת עֲרוּגוֹת, עַל דַּעְתֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל מַפְרִישׁ מִכָּל קֶלַח עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן מִכָּל עֲרוּגָה. וְגִרְסַת הַפְּנִים אַתְיָא אַלִּיבָּא דִשְׁמוּאֵל. וְשֶׁל הָרַ"ב כְּרַבִּי יוֹחָנָן. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ברטנורההַמַּחֲלִיק בְּצָלִים. אִית דִּמְפָרְשֵׁי לְשׁוֹן וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק (בראשית כו), עַל שֵׁם שֶׁכְּשֶׁנִּתְלְשׁוּ נִשְׁאַר הַמָּקוֹם חָלָק. וְאִית דִּמְפָרְשֵׁי הַמַּחֲלִיק כְּמוֹ הַמְחַלֵּק, שֶׁנּוֹטֵל חֵלֶק מִן הַבְּצָלִים לַחִים לְמָכְרָן בַּשּׁוּק וְחֵלֶק אַחֵר מַנִּיחַ יְבֵשִׁים לַגֹּרֶן לְקִיּוּם:
נוֹתֵן פֵּאָה לְאֵלּוּ לְעַצְמָן. דְּכִשְׁנֵי מִינֵי חִטִּים דָּמוּ:
וְכֵן בְּכָרֶם. וְכֵן הַמַּחֲלִיק בְּכֶרֶם דִּינוֹ כְּמַחֲלִיק בִּבְצָלִים:
הַמֵּדֵל נוֹתֵן מִן הַמְשֻׁיָּר עַל מַה שֶׁשִּׁיֵּר. בִּזְמַן שֶׁהַבְּצָלִים זְרוּעִים רְצוּפִים נוֹטֵל מֵהֶם אֶחָד מִבֵּינְתַּיִם כְּדֵי שֶׁהַנִּשְׁאָרִים יִתְגַדְּלוּ בְּרֶוַח וְיֵעָשׂוּ גַּסִּים. וְזֶהוּ הַנִּקְרָא מֵדֵל, שֶׁדּוֹלֶה וְשׁוֹלֵף אוֹתָם מִמְּקוֹמָם, וּתְנַן אֵיזֶהוּ מֵדֵל, נוֹטֵל אַחַת וּמַנִּיחַ שְׁנַיִם. וְאוֹתָן שֶׁעוֹקֵר לִתֵּן רֶוַח לַנִּשְׁאָרִים אֵינָם חַיָּבִין בַּפֵּאָה, לְפִי שֶׁתַּקָּנַת הַנִּשְׁאָרִים הִיא, הִלְכָּךְ נוֹתֵן פֵּאָה מִן הַנִּשְׁאָר לְבָד וְהַנֶּעֱקַר פָּטוּר מִכְּלוּם דְּלֹא חֲשִׁיבָא קְצִירָה:
הַמַּחֲלִיק מֵאַחַת יַד. כְּלוֹמַר מֵעִנְיָן אֶחָד, אוֹ כֻּלּוֹ לַגֹּרֶן אוֹ כֻּלּוֹ לַשּׁוּק. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ מֵאַחַת יַד מִמָּקוֹם אֶחָד, שֶׁהַחֵלֶק שֶׁנּוֹטֵל לִמְכֹּר בַּשּׁוּק אֵינוֹ נוֹטֵל אוֹתוֹ מִכָּאן וּמִכָּאן אֶלָּא כֻּלּוֹ מִצַּד אֶחָד:

עיקר תוספות יום טוב(ו) נוֹתֵן כוּ'. לֹא דָמִי לְמַתְנִיתִין דִּלְעֵיל דְּלַחֲכָמִים נוֹתֵן מֵאֶחָד עַל הַכֹּל, כִּדְאִיתָא בַּיְרוּשַׁלְמִי שָׁמְעִינַן שׁוּק וְגֹרֶן שְׁנֵי מִינִים, לַח וְיָבֵשׁ שְׁנֵי מִינִים לֹא:
(ז) בַּאֲפוּנִין. פֵּרֵשׁ הָרַ"מ זֵרְעוֹנִים כְּלוֹמַר אֲפוּנִים הַשּׁוֹפִין שֶׁהֵם זֵרְעוֹנִים, לַאֲפוֹקֵי אֲפוּנִים הַגִּמְלוֹנִים שֶׁהֵן מִין יָרָק וְאֵינָן חַיָּבִין בַּפֵּאָה:
(ח) לִדְבָרָיו הֲוֵי הַךְ סֵיפָא פֵּרוּשָׁא דְרֵישָׁא כְּמוֹ בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, וְהַטַּעַם כָּתַב בְּחִבּוּרוֹ הוֹאִיל וּבוֹצֵר מֵרוּחַ אַחַת אֵינוֹ כְּבוֹצֵר עֲרַאי מְעַט מִכָּאן וּמְעַט מִכָּאן שֶׁהוּא פָּטוּר:

ברטנורהשֶׁלָּקְחוּ אֶת הָאִילָן. מֵהֲנָךְ אִילָנוֹת דְּחָשִׁיב בְּפֶרֶק קַמָּא שֶׁחַיָּבִים בְּפֵאָה:
הַמּוֹכֵר קִלְחֵי אִילָן. שָׁרְשֵׁי צְמָחִים שֶׁחַיָּבִין בַּפֵּאָה, וְלֹא מָכַר לוֹ הַקַּרְקַע, נוֹתֵן הַלּוֹקֵחַ פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד:
בִּזְמַן שֶׁלֹּא שִׁיֵּר. כְּלוֹמַר אִם לֹא הִתְחִיל בַּעַל הַשָּׂדֶה לִקְצֹר אוֹ לְלַקֵּט פֵּרוֹת, אָז הוּא דְחַיָּב הַלּוֹקֵחַ לִתֵּן פֵּאָה. אֲבָל אִם הִתְחִיל בַּעַל הַשָּׂדֶה לִקְצֹר שָׂדֵהוּ קֹדֶם שֶׁמָּכַר אֶת אֵלּוּ, שֶׁנִּשְׁאַר מִן הַשָּׂדֶה שֶׁלֹּא נִקְצַר אוֹ שֶׁלֹּא נִלְקַט, בַּעַל הַשָּׂדֶה הוּא הַנּוֹתֵן פֵּאָה עַל הַכֹּל, דִּמְכִּי אַתְחִיל בַּקְּצִירָה אוֹ בִּלְקִיטַת הַפֵּרוֹת אִיחַיָּב בַּפֵּאָה שֶׁל כָּל הַשָּׂדֶה. וְרַבִּי יְהוּדָה לְפֵרוּשֵׁי מִלְּתֵיהּ דְּתָנָא קַמָּא אָתָא, וְכֵן הֲלָכָה:

עיקר תוספות יום טוב(י) פֵּרוּשׁ לְפֵרוּשׁוֹ מַה שֶּׁכָּתַב, כְּלוֹמַר לְאַסְבּוֹרֵי הִלְכְתָא וְלֹא פֵּרוּשׁ דְּמַתְנִיתִין. וּמַה שֶּׁכָּתַב אָז הוּא דְּחַיָּב הַלּוֹקֵחַ, פֵּרוּשׁ מִכָּל מָקוֹם אֲפִלּוּ אִם נִשְׁאַר לוֹ. וּמַה שֶּׁכָּתַב שֶׁנִּשְׁאַר כוּ'‏ רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁנִּשְׁאַר לַמּוֹכֵר כְּלוֹמַר כוּ'‏ שֶׁלֹּא נִלְקַט וְלֹא מְכָרָן. הִלְכָּךְ עַל הַמּוֹכֵר לָתֵת הַפֵּאָה לְפִי שֶׁהִתְחִיל בַּקְּצִירָה וְרַחֲמָנָא אָמַר וּבְקֻצְרְכֶם, וְגַם נִשְׁאַר לוֹ, הִלְכָּךְ אָמְרִינַן דִּבְאוֹתוֹ שִׁיּוּר הַוְיָא הַפֵּאָה, וְשָׁאנֵי הָכָא מִסּוֹף פֶּרֶק ב'‏ דִּתְנַן קָצַר חֶצְיָהּ וּמָכַר חֶצְיָהּ כוּ'‏ דְּהָתָם לֹא שִׁיֵּר כְּלוּם, וְעַיֵּן חֻלִּין קל"ח. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ברטנורהקַרְקַע בֵּית רֹבַע. מָקוֹם שֶׁרָאוּי לִזְרֹעַ בּוֹ רֹבַע הַקַּב. וּפֵרְשׁוּ בוֹ שֶׁהוּא עֶשֶׂר אַמּוֹת וּמֶחֱצָה עַל עֶשֶׂר אַמּוֹת בְּקֵרוּב:
הָעוֹשָׂה סָאתַיִם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא אָזֵיל בָּתַר זְרִיעָה, אֶלָּא קַרְקַע הַמּוֹצִיאָה סָאתַיִם שֶׁהֵן שְׁנֵים עָשָׂר קַבִּין:
לִקְצֹר וְלִשְׁנוֹת. דֶּרֶךְ הַקּוֹצְרִים אוֹחֵז מְלֹא כַפּוֹ מִן הַקָּמָה וְקוֹצֵר, כְּדִכְתִיב (תהלים קכט) שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר. וְאִם יֵשׁ בַּקָּמָה כְּדֵי לְמַלֹּאת כַּפּוֹ שְׁנֵי פְעָמִים חַיֶּבֶת בְּפֵאָה:
קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא חַיֶּבֶת בַּפֵּאָה. דִּסְבִירָא לֵיהּ פְּאַת שָׂדְךָ כָּל שֶׁהוּא מַשְׁמַע, וּפָלֵיג אַכֻּלְּהוּ:
וּבַבִּכּוּרִים. דִּכְתִיב בְּהוּ אַדְמָתְךָ. וְהַנֵּי מִלֵּי בְּבִכּוּרֵי חִטָּה וּשְׂעוֹרָה, אֲבָל בְּבִכּוּרִים שֶׁל אִילָן אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ קַרְקַע שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת סָבִיב לָאִילָן, שֶׁהוּא שִׁעוּר יְנִיקָתוֹ:
וְלִכְתֹּב עָלֶיהָ פְּרוֹזְבּוּל. הִלֵּל תִּקֵּן פְּרוֹזְבּוּל, כְּשֶׁרָאָה שֶׁהָיוּ נִמְנָעִים מִלְּהַלְווֹת לָעֲנִיִּים מִפְּנֵי הַשְּׁבִיעִית שֶׁמְּשַׁמֶּטֶת הַחוֹב, תִּקֵּן שֶׁיְּהֵא מוֹסֵר שִׁטְרוֹתָיו לְבֵית דִּין, וְכוֹתֵב, מוֹסֵר אֲנִי לָכֶם פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי הַדַּיָּנִין כָּל חוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי שֶׁאֶגְבֶנּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֶרְצֶה, וּמִשֶּׁכָּתְבוּ לוֹ שְׁטָר זֶה שׁוּב אֵין שְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת חוֹבוֹ. וְדַוְקָא כְּשֶׁיֵּשׁ קַרְקַע כָּל דְּהוּא לַלּוֶֹה דְּאָז חָשִׁיב כְּאִלּוּ הַחוֹב גָּבוּי כְּבָר בְּיַד בֵּית דִּין וְתוּ לֹא קָרֵינָא בֵיהּ לֹא יִגֹּשׂ, וְחָשְׁבִינַן לְקַרְקַע כָּל שֶׁהוּא כְּאִלּוּ שָׁוֶה כָּל הַחוֹב, דְּאֵין אוֹנָאָה לְקַרְקָעוֹת:
וְלִקְנוֹת עִמָּהּ נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶם אַחֲרָיוּת. דְּמִטַּלְטְלִין נִקְנִין אַגַּב קַרְקַע, בְּכֶסֶף בִּשְׁטָר וּבַחֲזָקָה, כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְקִדּוּשִׁין, וְשָׁם מְפֹרָשׁ:

עיקר תוספות יום טוב(יא) וּבַיְרוּשַׁלְמִי מַאי טַעֲמָא דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, נֶאֱמַר כָּאן שָׂדְךָ וְנֶאֱמַר בְּכִלְאַיִם שָׂדְךָ, מַה שָׂדְךָ הָאָמוּר לְהַלָּן בֵּית רֹבַע (כִּלְאַיִם פ"ב) אַף כָּאן בֵּית רֹבַע:
(יב) וּלְפִי סֵדֶר מִשְׁנָתֵנוּ כָּל אֶחָד פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ מִשִּׁעוּר הָרִאשׁוֹן, וּבִזְמַן הַמִּשְׁנָה הֲוָה שְׁמֵנָה אַרְעָא טוּבָא טְפֵי מִבִּימֵי רַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר אַרְבַּע סְאִין לְכוֹר. בָּבָא מְצִיעָא דַּף ק"ה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יג) סָאתַיִם. בַּיְרוּשַׁלְמִי מַאי טַעֲמָא נֶאֱמַר כָּאן שָׂדְךָ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה מַה שָּׂדֶה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן סָאתַיִם אַף כָּאן סָאתַיִם, וּפֵרֵשׁ הָרַ"שׁ כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק ו'‏ הָעֹמֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סָאתַיִם וּשְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. מַאי טַעֲמָא דְרַבִּי טַרְפוֹן, מֵעֲרוּגָה, וְכָתַב הָרַ"שׁ כְּדִתְנַן פֶּרֶק ג'‏ דְּכִלְאַיִם עֲרוּגָה שֶׁהִיא שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה כוּ':
(יד) וְלֵית לֵיהּ גְּזֵרָה שָׁוָה דְּשָׂדְךָ, וּפָרֵיךְ בִּיְרוּשַׁלְמִי שִׁבֹּלֶת אַחַת עַד שֶׁלֹּא קָצַר אֵין כָּאן חִיּוּב מִשֶּׁקָּצַר אֵין כָּאן שִׁיּוּר. וּמְשַׁנֵי שֶׁהָיָה שָׁם שִׁבֹּלֶת וּבוֹ חָמֵשׁ שִׁבֳּלִים:
(טו) לְפִי שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לִטְעוֹת וּלְפָרֵשׁ כָּל שֶׁהוּא, שֶׁרְצוֹנוֹ לוֹמַר הַשִּׁעוּר הַמֻּעָט שֶׁבְּשִׁעוּרֵי הַתַּנָּאִים הַקּוֹדְמִים, וְהַיְנוּ כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה, וְלֹא בָא רַבִּי עֲקִיבָא אֶלָּא לָתֵת כְּלָל לְכָל מִינֵי קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(טז) בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב מְפַלְפֵּל אִם מִי שֶׁאֵין לוֹ קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא פָּטוּר מִן הַוִּדּוּי. וְעַיֵּן שָׁם:
(יז) כְּלוֹמַר שֶׁהֵם חוֹתְמִין וְנוֹתְנִים לוֹ מַה שֶּׁכָּתַב מוֹסֵר אֲנִי כוּ':
(יח) בְּסוֹף שְׁבִיעִית כָּתַב טַעַם אַחֵר, וְשָׁם אֲפָרֵשׁ בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא:

ברטנורהשְׁכִיב מְרַע. הַשּׁוֹכֵב עַל מִטָּתוֹ מֵחֲמַת חֹלִי:
שִׁיֵּר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא. כָּל הַנֵּי שִׁיֵּר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא. דִּתְנַן בְּמַתְנִיתִין מִכָּאן וְעַד סוֹף פִּרְקִין, לָאו דַּוְקָא קַרְקַע, דְּהוּא הַדִּין מִטַּלְטְלִים כָּל שֶׁהֵן. אֶלָּא אַיְדֵי דְּתָנָא רֵישָׁא גַּבֵּי פֵּאָה וּבִכּוּרִים וּפְרוֹזְבּוּל קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא, תָּנָא בְּכָל הֲנָךְ נַמִּי קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא:
מַתְּנָתוֹ קַיֶּמֶת. אִם קָנוּ מִיָּדוֹ עַל הַמַּתָּנָה, אַף עַל פִּי שֶׁעָמַד מֵחָלְיוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, הוֹאִיל וְשִׁיֵּר לְעַצְמוֹ כָּל שֶׁהוּא גַּלֵּי דַעְתֵּיהּ דְּלָאו מֵחֲמַת מִיתָה כָּתַב הַמַּתָּנָה:
לֹא שִׁיֵּר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא. לְעַצְמוֹ, מִסְּתָמָא לֹא שָׁבִיק אִינָשׁ נַפְשֵׁיהּ עַרְטִילָאִי, וְאִם לֹא שֶׁהָיָה חוֹשֵׁב וַדַּאי שֶׁיָּמוּת לֹא הָיָה נוֹתֵן כָּל נְכָסָיו, הִלְכָּךְ אִם עָמַד חוֹזֵר, וַאֲפִלּוּ קָנוּ מִיָּדוֹ:
וְכָתַב לְאִשְׁתּוֹ קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא אִבְּדָה כְּתֻבָּתָהּ. בִּשְׁכִיב מְרַע מַיְרֵי, שֶׁמְּחַלֵּק נְכָסָיו לְבָנָיו, וְכָתַב לְאִשְׁתּוֹ חֵלֶק בֵּין הַבָּנִים, וְשָׁמְעָה אִיהִי וְשָׁתְקָה וְלֹא אָמְרָה כְּתֻבָּתִי אֲנִי גוֹבָה אוֹ כַּיּוֹצֵא בָזֶה, אִבְּדָה כְּתֻבָּתָהּ:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אִם קִבְּלָה עָלֶיהָ. שֶׁתְּהֵא שֻׁתֶּפֶת בֵּין הַבָּנִים, אֲפִלּוּ לֹא קָנוּ מִיָּדָהּ, וְהוּא לֹא צִוָּה שֶׁיִּכְתְּבוּ כָּךְ בְּפָנֶיהָ, אִבְּדָה כְּתֻבָּתָהּ וְשׁוּב אֵינָהּ יְכוֹלָה לַחֲזֹר בָּהּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:

ברטנורההַכּוֹתֵב כָּל נְכָסָיו לְעַבְדּוֹ. שֶׁכָּתַב כָּל נְכָסַי נְתוּנִים לִפְלוֹנִי עַבְדִּי, הֲרֵי הָעֶבֶד בִּכְלַל הַנְּכָסִים וְנָתַן לוֹ אֶת עַצְמוֹ. וְהָא דְקָאָמַר עַבְדִּי הַיְנוּ עַבְדִּי שֶׁהָיָה כְּבָר:
שִׁיֵּר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא לֹא יָצָא בֶן חוֹרִין. דְּכָל הֵיכָא דְנָחִית לְשִׁיּוּרָא אָמְרִינַן לְדִידֵיהּ נַמִּי שִׁיֵּר, וְכִי אָמַר כָּל נְכָסַי לְךָ אַשְּׁאָר נְכָסִים קָאָמַר וְלַחֲנוּפֵי לֵיהּ קָאָתֵי, וְלֹא שִׁחְרְרֵיהּ, כֵּיוָן דְּלֹא אָמַר לֵיהּ עַצְמְךָ וּנְכָסַי. וַאֲפִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם נְכָסִים אֶלָּא הָעֶבֶד וְהַקַּרְקַע שֶׁשִּׁיֵּר, מִכָּל מָקוֹם לֹא יָצָא לְחֵרוּת, דְּכֵיוָן דְּאֵין מִתְקַיֵּם דִּבּוּר כָּל נְכָסַי דְּהָא אָתָא חוּץ וּבָטֵל לֵיהּ, דְּלֹא פַּלְגִינַן דִּבּוּרָא, וַהֲוֵי בָּטֵל לְגַמְרֵי וְלֹא קָנָה לֹא עַצְמוֹ וְלֹא נְכָסִים:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לְעוֹלָם הוּא בֶן חוֹרִין. בֵּין אֵין לוֹ נְכָסִים אֲחֵרִים אֶלָּא הָעֶבֶד וְהַקַּרְקַע שֶׁשִּׁיֵּר, וּבֵין יֵשׁ לוֹ נְכָסִים אֲחֵרִים, לְעוֹלָם הוּא בֶן חוֹרִין. וּמוֹקְמִינַן דִּבּוּר כָּל נְכָסַי בָּעֶבֶד לְבַדּוֹ כְּשֶׁאֵין לוֹ נְכָסִים אֲחֵרִים, וְלֹא אָמְרִינַן דִּבְמַה שֶּׁאָמַר חוּץ בִּטֵּל דִּבּוּרוֹ שֶּׁאָמַר כָּל נְכָסַי, דְּפַלְגִּינַן דִּבּוּרָא, וּמְקַיְמִינַן לֵיהּ בָּעֶבֶד, וְיָצָא בֶן חוֹרִין:
חוּץ מֵאֶחָד מֵרִבּוֹא. וְלֹא פֵרֵשׁ מַהוּ מְשַׁיֵּר, דְּהָתָם אָמְרִינַן דְּאֶחָד מֵרִבּוֹא דְּקָאָמַר הַיְנוּ עֶבֶד, וְאִיהוּ לֹא חָשִׁיב לֵיהּ אֶלָּא כְּאֶחָד מֵרִבּוֹא בִּנְכָסִים, וְאַף עַל גַּב דְּשָׁוֵי טְפֵי. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:

גמרא ברכות ו׳ א: ז׳-ט״ז

תַּנְיָא אַבָּא בִנְיָמִין אוֹמֵר אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת אֶלָּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁנֶּאֱמַר (מ''א ח') לִשְׁמוֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה בְּמָקוֹם רִנָּה שָׁם תְּהֵא תְפִלָּה. אָמַר רָבִין בַּר רַב אַדָּא אָמַר רִבִּי יִצְחָק מְנַיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָצוּי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ''ב) אֱלֹהִים נִצָב בַּעֲדַת אֵל וּמְנַיִן לַעֲשָׂרָה שֶׁמִּתְפַּלְּלִים שֶׁשְּׁכִינָה עִמָּהֶם שֶׁנֶּאֱמַר אֱלֹהִים נִצָב בַּעֲדַת אֵל. וּמְנַיִן לִשְׁלשָׁה שֶׁיּוֹשְׁבִין בַּדִּין שֶׁשְּׁכִינָה עִמָּהֶם שֶׁנֶּאֱמַר (שם) בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפּוֹט. וּמְנַיִן לִשְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה שֶׁשְּׁכִינָה עִמָּהֶם שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג') אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וְגוֹ' מַאי וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ אָמַר רַב אָשֵׁי חָשַׁב אָדָם לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְנֶאֱנַס וְלֹא עֲשָׂאָהּ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ וּמְנַיִן שֶׁאֲפִילוּ אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁשְּׁכִינָה עִמּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ') בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי וְגוֹ'. וְכִי מֵאַחַר דַּאֲפִילוּ חַד תְּרֵי מִבָּעְיָא. תְּרֵי מִכְתְּבָן מִלַּיְיהוּ בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת. חַד לֹא מִכְתְּבָן מִילֵיהּ בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת. וְכִי מֵאַחַר דַּאֲפִילוּ תְּרֵי תְּלָתָא מִבָּעְיָא. מַהוּ דְתֵימָא דִינָא שְׁלָמָא בְעַלְמָא הוּא וְלָא אַתְיָא שְׁכִינָה קָא מַשְׁמַע לָן דְּדִינָא נָמֵי הַיְינוּ תוֹרָה. וְכִי מֵאַחַר דַּאֲפִילוּ תְּלָתָא עֲשָׂרָה מִבָּעְיָא. עֲשָׂרָה קָדְמָה שְׁכִינָה וְאַתְיָא תְּלָתָא עַד דְּיַתְבֵי:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץא ועוד תניא [שנויה ברייתא], אבא בנימין אומר: אלמלי נתנה רשות לעין לראות — אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין, שכה רבים הם ומצויים בכל מקום, ולא היה אדם מסוגל להמשיך לחיות את חייו הרגילים, אילו היה רואה אותם.
וכעין ביאור לדברי אבא בנימין בזה אמר רבין בר רב אדא, אמר ר' יצחק: מנין שהקדוש ברוך הוא מצוי בבית הכנסת — שנאמר: "אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט" (תהלים פב, א) ו"עדת אל" היא המקום המיועד בו קהל ה' נועדים לשבחו, וה' מצוי (נצב) בעדתו.
ומפסוק זה למדים: מנין לעשרה שמתפללין בכל מקום ששכינה עמהם —מאותו פסוק שנאמר: "אלהים נצב בעדת אל", כי המספר הקטן ביותר של "עדה" הריהו עשרה (שהוא ה"מנין" לתפילה), ומבטיח איפוא הכתוב כי כאשר מצויה עדה של עשרה אנשים העומדים בתפילה לה', שכינתו מצויה שם.
ומנין לשלשה שיושבין בדין ששכינה עמהם, שנאמר בהמשכו של הכתוב: "בקרב אלהים ישפט", ו"אלהים" בפסוק זה משמעו (כמו בשמות כב, ז–ח) — דיינים, שהם לפחות שלושה, הרי שבין הדיינים העוסקים בדין נמצא ה' והוא המסייע להם בהוצאת דין אמת.
ומנין לשנים שיושבין ועוסקין בתורה ששכינה עמהם — שנאמר: "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו" (מלאכי ג, טז), שאם נדברים שנים מיראי ה' איש אל רעהו, שכינת ה' מצויה שם, והוא מקשיב לדבריהם.
על האמור בכתוב זה שואלים: מאי [מהו] "ולחושבי שמו"? אמר רב אשי: אם חשב אדם לעשות מצוה, ונאנס, ולא עשאה — מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, והוא מ"חושבי שמו" שבכתוב.
ולהמשך דברי רבין בר רב אדא: ומנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה ששכינה עמו — שנאמר: "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" (שמות כ, כא), לאמור: אפילו אדם אחד הגורם להזכרת שם ה', שהוא כינוי לתורה (עיון יעקב) — בא אליו ה' ומברכו.
ושואלים: וכי מאחר שאפילו חד [אחד] העוסק בתורה שכינה עמו, תרי מבעיא [שניים נצרכה] לומר לנו ששכינה עמהם?! ומשיבים: בכל זאת קיים הבדל, תרי [שניים] — מכתבן מלייהו [נכתבים דבריהם] בספר הזכרונות, וכפי שנאמר: "ויכתב ספר זכרון" (מלאכי ג, טז), חד [אחד] לא מכתבן מליה [נכתבים דבריו] בספר הזכרונות.
ומוסיפים לשאול: וכי מאחר שאפילו תרי [שניים] העוסקים בתורה שכינה עמהם, תלתא מבעיא [שלושה נצרכה] לומר ששכינה עמהם?! ומשיבים: שאף כאן יש צורך במקרא מיוחד, מהו דתימא [שתאמר]: דינא שלמא בעלמא [דין עשיית שלום בלבד] הוא, ולא אתיא [באה] שכינה, שאפשר לחשוב שהמשפט הוא רק מכשיר בידי אזרחי המדינה לייצב את שלום התושבים, והיושבים בדין אין מעלתם כלומדי תורה, על כן קמשמע לן דדינא נמי היינו [השמיע לנו שדין הריהו גם כן] תורה.
ושואלים עוד: וכי מאחר שאפילו תלתא [שלשה] שורה שכינה עמהם, עשרה מבעיא [נצרכה] לומר ששכינה שרויה עימם?! ומשיבים: עשרה — קדמה [מקדימה] השכינה ואתיא [ובאה], שמשמעות הכתוב "אלהים נצב בעדת אל" — שה' נצב ועומד כבר כשבאה העדה להתפלל. ואילו תלתא [שלושה] — אין השכינה שורה עמהם עד דיתבי [שיושבים] הדיינים ודנים במשפט, שאז "בקרב אלהים ישפוט", גם הקדוש ברוך הוא המסייע עמהם, אך אינו מקדים וממתין לבואם.

זוהר ספר הזהר, ויחי ט״ז

וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אַמַּאי פָּרַשְׁתָּא דָּא סְתִימָא, רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִית יַעֲקֹב אִסְתִּימוּ עֵינֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר דִּכְדֵין נָחֲתוּ לְגָלוּתָא וְאִשְׁתַּעְבִּידוּ בְּהוֹן, רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר מַה כְּתִיב לְעֵילָא וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָּהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד וּכְתִיב וַיְחִי יַעֲקֹב דְּלָא אִתְחֲזֵי לְאַפְרָשָׁא בֵּין דָּא לְדָא מַה אִנּוּן קַיְּמֵי בְּתַפְנוּקִין דִּמְלָכִין וְקַבִּילוּ עִנּוּגָא וְכִסוּפִין לְגַרְמַיְהוּ אוֹף יַעֲקֹב נַמִּי קַיָּם בְּתַפְנוּקֵי מְלָכִין בְּעִנּוּגָא וְכִסוּפָא לְגַרְמֵיהּ לָא אִתְפָּרַשׁ דָּא מִן דָּא וְהָכָא אִקְּרֵי וַיְחִי, דְּהָא כָּל יוֹמוֹי לָא אִקְּרֵי וַיְחִי בְּגִין דְּכָל יוֹמוֹי בְּצַעֲרָא הֲווּ בְּצַעֲרָא אִשְׁתַּכְּחָן, עֲלֵיהּ כְּתִיב (איוב ג') לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נָחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז, בָּתַר דְּנָחַת לְמִצְרַיִם אִקְּרֵי וַיְחִי חָמָא לִבְרֵיהּ מַלְכָּא חָמָא לְכָל בְּנוֹי זַכָּאִין צַדִּיקִין וְכֻלְּהוּ בְּתַעֲנוּגֵי וְתַפְנוּקֵי עָלְמָא וְהוּא יָתִיב בֵּינַיְהוּ כַּחֲמָר טָב דְּיָתִיב עַל דּוּרְדְיֵה כְּדֵין אִקְּרֵי וַיְחִי יַעֲקֹב וְלָא פָּרִישׁ בֵּין וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד לְוַיְחִי יַעֲקֹב וְהָכִי אִתְחֲזֵי, שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מַאי טַעֲמָא שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, אֶלָּא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן כָּל יוֹמוֹי דְּיַעֲקֹב בְּצַעֲרָא הֲווּ בְּצַעֲרָא אִעֲבַר לוֹן בְּקַדְּמֵיתָא כֵּיוָן דְּחָמָא לְיוֹסֵף וַהֲוָה קָאִים קַמֵּיהּ כַּד יַעֲקֹב מִסְתַּכַּל בְּיוֹסֵף הַוָּה אִשְׁתַּלִּים בְּנַפְשֵׁיהּ כְּאִלּוּ חָמָא לְאִמֵּיהּ דְּיוֹסֵף דְּשַׁפִּירוּ דְּיוֹסֵף דָּמֵי לְשַׁפִּירוּ דְּרָחֵל וַהֲוָה דָּמִי בְּגַרְמֵיהּ כְּמָה דְּלָא אַעֲבַר עֲלֵיהּ צַעֲרָא בְּיוֹמוֹי וְכַד יוֹסֵף אִתְפָּרַשׁ מִנֵּיהּ כְּדֵין אִתְקַיֵּם לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נָחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז דְּדָא קַשְׁיָא לֵיהּ לְיַעֲקֹב מִכָּל מַה דְּעָבַר וּבְזִמְנָא דְּאִתְפָּרַשׁ יוֹסֵף מִנֵּיהּ מַה כְּתִיב (בראשית ל''ז) יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רוֹעֶה וְגוֹ' וְכָל יוֹמִין דְּיַעֲקֹב לָא הַוָּה לֵיהּ צַעֲרָא כְּהַאי וַהֲוָה בָּכֵי כָּל יוֹמָא לְאִנּוּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה דְּיוֹסֵף מַאי קָאֲתִיבוּ לֵיהּ (שם מ''ו) וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ הֵא לְךָ שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אָחֳרָנִין בְּעִנּוּגִין וְתַפְנוּקִין וְהַנָּאוֹת וְכִסוּפִין הֲדָא הוּא דִּכְתִיב וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְגוֹ', תָּאנָא כָּל אִנּוּן שְׁנִין שְׁכִינְתָּא יְקָרָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִמֵּיהּ אִשְׁתַּכְּחָא וּבְגִין כָּךְ חַיִּים אִקְּרוּן:

תרגום הזוהרוַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. לָמָּה פָּרָשָׁה זוֹ סְתוּמָה, (שֶׁאֵין רֶוַח כְּלָל בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה בֵּין סִיּוּם פָּרָשַׁת וַיִּגַּשׁ לְהַתְחָלַת פָּרָשַׁת וַיְחִי). רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר, בְּשָׁעָה שֶׁמֵּת יַעֲקֹב נִסְתְּמוּ עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, כִּי אָז, אַחַר מִיתַת יַעֲקֹב, יָרְדוּ לַגָּלוּת וְהַמִּצְרִים הֶעֱבִידוּ אוֹתָם, אֶת יִשְׂרָאֵל. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר מַה כָּתוּב לְמַעְלָה, וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שֶׁהָיוּ שָׁם בְּמַעֲדַנֵּי מְלָכִים. מַה הֵם, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הָיוּ נִמְצָאִים שָׁם בְּמַעֲדַנֵּי מְלָכִים וְקִבְּלוּ תַּעֲנוּגִים וּמַחֲמַדִים לְעַצְמָם, אַף יַעֲקֹב, גַּם כֵּן הָיָה נִמְצָא בְּמַעֲדַנֵּי מְלָכִים בְּתַעֲנוּג וּמַחֲמַדִים לְעַצְמוֹ, וְעַל כֵּן לֹא נִפְרְדוּ הַפְּסוּקִים זֶה מִזֶּה. וְכָאן בְּמִצְרַיִם נִקְרָא וַיְחִי כְּלוֹמָר שֶׁנֶחֱשָׁב לוֹ חַיִּים, שֶׁהֲרֵי כָּל יָמָיו לֹא נִקְרָא וַיְחִי, מִשּׁוּם שֶׁכָּל יָמָיו הָיוּ בְּצַעַר, וּבְצַעַר הָיוּ נִמְצָאִים, עָלָיו כָּתוּב, (איוב ג') לֹא שָׁלַוְתִּי, בְּבֵית לָבָן, וְלֹא שָׁקַטְתִּי, מֵעֵשָׂו, וְלֹא נָחְתִּי, מִן דִּינָה וּשְׁכֶם, וַיָּבֹא רֹגֶז הוּא הָרֹגֶז שֶׁל מְכִירַת יוֹסֵף. וְאַחַר שֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם נִקְרָא וַיְחִי. רָאָה אֶת בְּנוֹ מֶלֶךְ, רָאָה לְכָל בָּנָיו טְהוֹרִים וְצַדִּיקִים, וְכֻלָּם בְּתַעֲנוּגִים וּמַעֲדַנֵּי עוֹלָם, וְהוּא יוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶם, כְּיַיִן טוֹב הַשּׁוֹקֵט עַל שְׁמָרָיו. וְאָז נִקְרָא וַיְחִי יַעֲקֹב, וְעַל כֵּן אֵינוֹ מַפְרִיד, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַשְׁאִיר רֶוַח, בֵּין וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד לְוַיְחִי יַעֲקֹב, כִּי כֵּן רָאוּי לִהְיוֹת, שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. מַה הַטַּעַם שֶׁל שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. אֶלָּא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן כָּל יָמָיו שֶׁל יַעֲקֹב הָיוּ בְּצַעַר, וּבְצַעַר עָבְרוּ עָלָיו בַּתְּחִלָּה, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אֶת יוֹסֵף, וְהָיָה עוֹמֵד לְפָנָיו, כְּשֶׁיַעֲקֹב הִסְתַּכֵּל בְּיוֹסֵף, הָיְתָה נַפְשׁוֹ נִשְׁלֶמֶת כְּאִלּוּ רָאָה אֶת אִמּוֹ שֶׁל יוֹסֵף, כִּי יָפְיוֹ שֶׁל יוֹסֵף הָיָה דּוֹמֶה לְיָפְיָהּ שֶׁל רָחֵל, וְנִדְמֶה לוֹ, כְּמוֹ שֶׁלֹּא עָבַר עָלָיו צַעַר מִיָּמָיו. וְכַאֲשֶׁר יוֹסֵף נִפְרָד מִמֶּנּוּ, אָז נִתְקַיֵּם, לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נָחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז, כִּי צָרָה זוֹ הָיְתָה קָשָׁה לְיַעֲקֹב מִכָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו. וּבְשָׁעָה שֶׁנִּפְרָד מִמֶּנּוּ יוֹסֵף מַה כָּתוּב, יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְגוֹ', וְכָל יָמָיו שֶׁל יַעֲקֹב לֹא הָיָה לוֹ צַעַר כָּזֶה, וְהָיָה בּוֹכֶה כָּל יוֹם לְאֵלּוּ שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁל יוֹסֵף. מַה עָנוּ לוֹ (מִן הַשָּׁמַיִם). וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךְ, הִנֵּה לְךְ שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אֲחֵרוֹת, בְּתַעֲנוּגִים וּמַעֲדַנִּים וְהַנָּאוֹת וּמַחֲמַדִים. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב, וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְגוֹ'. בֹּא וּרְאֵה, כָּל אֵלּוּ הַשָּׁנִים, שְׁכִינַת כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיְתָה נִמְצֵאת עִמּוֹ, וּמִשּׁוּם זֶה, אוֹתָם הַשָּׁנִים שֶׁבְּמִצְרַיִם, נִקְרָאִים חַיִּים.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תשובה ב׳: ה׳-ז׳

א. (כְּתִיב [משלי כ''ח] מְכַסֶּה פְּשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ) בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בַּעֲבֵירוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ אֲבָל בַּעֲבֵירוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם אֵינוֹ צָרִיךְ לְפַרְסֵם עַצְמוֹ וְעַזּוּת פָּנִים הִיא לוֹ אִם גִּלָּם אֶלָּא שָׁב לִפְנֵי הָאֵל בָּרוּךְ הוּא וּפוֹרֵט חֲטָאָיו לְפָנָיו וּמִתְוַדֶּה עֲלֵיהֶם לִפְנֵי רַבִּים סְתָם וְטוֹבָה הִיא לוֹ שֶׁלֹּא נִתְגַּלֶּה עֲוֹנוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ל''ב) אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה:

ב. אַף עַל פִּי שֶׁהַתְּשׁובָה וְהַצְעָקָה יָפָה לְעוֹלָם. בַּעֲשָׂרָה יָמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים הִיא יָפָה בְּיוֹתֵר וּמִתְקַבֶּלֶת הִיא מִיָּד שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נ''ה) דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ בַמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּיָחִיד אֲבָל צִבּוּר כָּל זְמַן שֶׁעוֹשִׂים תְּשׁוּבָה וְצוֹעֲקִין בְלֵב שָׁלֵם הֵן נֶעֱנִין שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד) כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו:

ג. יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא זְמַן תְּשׁוּבָה לַכֹּל לְיָחִיד וּלְרַבִּים וְהוּא קֵץ מְחִילָה וּסְלִיחָה לְיִשְׂרָאֵל לְפִיכָךְ חַיָיבִים הַכֹּל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וּלְהִתְוַדוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וּמִצְוַת וִידוּי יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁיַּתְחִיל בְּעֶרֶב הַיּוֹם קוֹדֶם שֶׁיֹּאכַל שֶׁמָא יֵחָנֵק בִּסְעוּדָה קוֹדֶם שֶׁיִתְוַדֶּה וְאַף עַל פִּי שֶׁהִתְוַדֶּה קוֹדֶם שֶׁיֹּאכַל חוֹזֵר וּמִתְוַדֶּה בְּלֵילֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים עַרְבִית וְחוֹזֵר וּמִתְוַדֶּה בְּשַׁחֲרִית וּבְמוּסַף וּבְמִנְחָה וּבִנְעִילָה וְהֵיכָן מִתְוַדֶּה יָחִיד אַחַר תְּפִלָתוֹ וּשְׁלִיחַ צִבּוּר בְּאֶמְצַע תְּפִלָתוֹ בִבְרָכָה רְבִיעִית:

מוסר

ספר חרדים דף ע"א ע"ב

תְּקַע יָתֵד הַחֲזָקָה אֵצֶל כּוֹתֵל מַעֲרָבִי וְיָתֵד בִּלְבָבְךָ אֲחוּזוֹת קְשׁוּרוֹת יָפֶה בְּחֶבֶל קָלוּעַ בְּשָׁלשׁ קְלִיעוֹת. אֶחָד, אַהֲבָתוֹ בְּלִי פִרוּד (הושע י''א) בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשָׁכֵם בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה. ב', פָּסוּק תּוֹרָה הַמַּתִּיר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ חַיָּיב מִיתָה וַהֲרֵי הַמֶּלֶךְ יִתְבָּרַךְ אָסַר הַלָּשׁוֹן בִּשְׁתֵּי חוֹמוֹת אַחַת שֶׁל עֶצֶם וְאַחַת שֶׁל בָּשָׂר אֵיךְ לֹא תִּתְבּוֹדֵד עִמוֹ יִתְבָּרַךְ וְהִנֵּה אַתָּה רוֹב זְמַנָּךְ יָחִיד בְּבֶטֶן אִמָּךְ יָחִיד בְּעֵת תִּישָׁן הַגּוּף יְחִידִי וְהַנְּשָׁמָה יְחִידָה הַגּוּף בְּקֶבֶר בָּדָד וְהַנְּשָׁמָה בָּדָד בְּגַן עֵדֶן כָּל צַדִּיק מָדוֹר לְפִי כְבוֹדוֹ ובְגֵהִינָם וַדָּאי כֵּיוָן דִּרְשָׁעִים בַּחשֶׁךְ יִדָּמוּ נִמְצְאוּ לְבַדָּם לָכֵן שְׁמַע בְּקוֹלִי לֵךְ עִמּוֹ תָּמִיד וְלֹא תִפָּרֵד רֶגַע כִּי אִם תִּדְרְשֶׁנּוּ יִדָרֵשׁ לָךְ לֹא יִפְרוֹשׁ מִמְּךָ מַּה נָּאָה וּנְעִימָה לְוִיָּיתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי הוּא אָבִיךָ קָנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכוֹנְנֶךָ:

תורה בראשית מ״ז: כ״ח-מ״ח: ב׳