פרשת ויחי יום שני

ויחי · שני

תורה בראשית מ״ח: ג׳-ו׳

יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה:
מח (ג) וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֵ֥ל שַׁדַּ֛י נִרְאָֽה־אֵלַ֥י בְּל֖וּז בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיְבָ֖רֶךְ אֹתִֽי׃
וַאֲמַר יַעֲקֹב לְיוֹסֵף אֵל שַׁדַּי אִתְגְּלִי לִי בְלוּז בְּאַרְעָא דִכְנָעַן וּבָרִיךְ יָתִי:
רש״יהנולדים לך, עד באי אליך. לִפְנֵי בּוֹאִי אֵלֶיךָ, כְּלוֹמַר, שֶׁנּוֹלְדוּ מִשֶּׁפֵּרַשְׁתָּ מִמֶּנִּי עַד שֶׁבָּאתִי אֶצְלְךָ:
(ד) וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י הִנְנִ֤י מַפְרְךָ֙ וְהִרְבִּיתִ֔ךָ וּנְתַתִּ֖יךָ לִקְהַ֣ל עַמִּ֑ים וְנָ֨תַתִּ֜י אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לְזַרְעֲךָ֥ אַחֲרֶ֖יךָ אֲחֻזַּ֥ת עוֹלָֽם׃
וַאֲמַר לִי הָא אֲנָא מַפֵּישׁ לָךְ וְאַסְגִּנָּךְ וְאֶתְּנִנָּךְ לְכִנְשַׁת שִׁבְטִין וָאֶתֵּן יָת אַרְעָא הָדָא לִבְנָךְ בַּתְרָךְ אַחֲסָנַת עֲלָם:
רש״יוּנְתַתִּ֖יךָ לִקְהַ֣ל עַמִּ֑ים. בִּשְּׂרַנִי שֶׁעֲתִידִים לָצֵאת מִמֶּנִּי עוֹד קָהָל וְעַמִּים, וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לִי גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם, גּוֹי אָמַר לִי עַל בִּנְיָמִין; קְהַל גּוֹיִם – הֲרֵי שְׁנַיִם לְבַד מִבִּנְיָמִין, וְשׁוּב לֹא נוֹלַד לִי בֵּן, לִמְּדַנִי שֶׁעָתִיד אֶחָד מִשְּׁבָטַי לְהֵחָלֵק, וְעַתָּה אוֹתָהּ מַתָּנָה אֲנִי נוֹתֵן לְךָ:
(ה) וְעַתָּ֡ה שְׁנֵֽי־בָנֶ֩יךָ֩ הַנּוֹלָדִ֨ים לְךָ֜ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם עַד־בֹּאִ֥י אֵלֶ֛יךָ מִצְרַ֖יְמָה לִי־הֵ֑ם אֶפְרַ֙יִם֙ וּמְנַשֶּׁ֔ה כִּרְאוּבֵ֥ן וְשִׁמְע֖וֹן יִֽהְיוּ־לִֽי׃
וּכְעַן תְּרֵין בְּנָךְ דְּאִתְיְלִידוּ לָךְ בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם עַד מֵיתִי לְוָתָךְ לְמִצְרַיִם דִּילִי אִנּוּן אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יְהוֹן קֳדָמָי:
רש״ילִי הֵ֑ם. בְּחֶשְׁבּוֹן שְׁאָר בָּנַי הֵם, לִטֹּל חֵלֶק בָּאָרֶץ אִישׁ כְּנֶגְדּוֹ:
(ו) וּמוֹלַדְתְּךָ֛ אֲשֶׁר־הוֹלַ֥דְתָּ אַחֲרֵיהֶ֖ם לְךָ֣ יִהְי֑וּ עַ֣ל שֵׁ֧ם אֲחֵיהֶ֛ם יִקָּרְא֖וּ בְּנַחֲלָתָֽם׃
וּבְנָךְ דִּי תוֹלִיד בַּתְרֵיהוֹן דִּילָךְ יְהוֹן עַל שׁוּם אֲחוּהוֹן יִתְקְרוּן בְּאַחֲסַנְתְּהוֹן:
רש״יוּמוֹלַדְתְּךָ֛ וגו'. אִם תּוֹלִיד עוֹד, לֹא יִהְיוּ בְּמִנְיַן בָּנַי, אֶלָּא בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה יִהְיוּ נִכְלָלִים, וְלֹא יְהֵא לָהֶם שֵׁם בַּשְּׁבָטִים לְעִנְיַן הַנַּחֲלָה; וְאַף עַל פִּי שֶׁנֶּחְלְקָה הָאָרֶץ לְמִנְיַן גֻּלְגְּלוֹתָם, כְּדִכְתִיב לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ (במדבר כ"ו), וְכָל אִישׁ וְאִישׁ נָטַל בְּשָׁוֶה חוּץ מִן הַבְּכוֹרוֹת, מִכָּל מָקוֹם לֹא נִקְרְאוּ שְׁבָטִים אֶלָּא אֵלּוּ, (לְהַטִּיל גּוֹרַל הָאָרֶץ לְמִנְיַן שְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים וְנָשִׂיא לְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט וּדְגָלִים לָזֶה וְלָזֶה):

נביאים מלכים א ב׳: ז׳-י׳

ב (ז) וְלִבְנֵ֨י בַרְזִלַּ֤י הַגִּלְעָדִי֙ תַּֽעֲשֶׂה־חֶ֔סֶד וְהָי֖וּ בְּאֹכְלֵ֣י שֻׁלְחָנֶ֑ךָ כִּי־כֵן֙ קָרְב֣וּ אֵלַ֔י בְּבׇרְחִ֕י מִפְּנֵ֖י אַבְשָׁל֥וֹם אָחִֽיךָ׃
וְלִבְנֵי בַרְזִילַי גִלְעָדָאָה תַּעְבֵּיד טִיבוּ וִיהוֹן בְּאוֹכְלֵי פָתוֹרָךְ אֲרֵי אִינוּן סַפִיקוּ צָרְכַי בְּמֶעֶרְקִי מִן קֳדָם אַבְשָׁלוֹם אֲחוּךְ:
(ח) וְהִנֵּ֣ה עִ֠מְּךָ֠ שִֽׁמְעִ֨י בֶן־גֵּרָ֥א בֶן־הַיְמִינִי֮ מִבַּחֻרִים֒ וְה֤וּא קִֽלְלַ֙נִי֙ קְלָלָ֣ה נִמְרֶ֔צֶת בְּי֖וֹם לֶכְתִּ֣י מַחֲנָ֑יִם וְהֽוּא־יָרַ֤ד לִקְרָאתִי֙ הַיַּרְדֵּ֔ן וָאֶשָּׁ֨בַֽע ל֤וֹ בַֽיהֹוָה֙ לֵאמֹ֔ר אִם־אֲמִֽיתְךָ֖ בֶּחָֽרֶב׃
וְהָא עִמָךְ שִׁמְעִי בַר גֵרָא בַּר מִשֵׁבֶט בִּנְיָמִין מֵעוּלֵימַת וְהוּא לְוָטַנִי לְוָטָן מְרִירַן בְּיוֹמָא דַאֲזַלִית לְמַחֲנָיִם וְהוּא נְחַת לָקֳדָמוּתִי לְיַרְדְנָא וְקַיְמִית לֵיהּ בְּמֵימְרָא דַייָ לְמֵימָר דְלָא אֶקְטְלִינָךְ בְּחַרְבָּא:
רש״יקְלָלָ֣ה נִמְרֶ֔צֶת. מְפֹרֶשֶׁת, כְּמוֹ: מַה יַּמְרִיצְךָ; (שם ו כה): וּמַה נִּמְרְצוּ, כְּמוֹ מַה נִּמְלְצוּ.
(ט) וְעַתָּה֙ אַל־תְּנַקֵּ֔הוּ כִּ֛י אִ֥ישׁ חָכָ֖ם אָ֑תָּה וְיָֽדַעְתָּ֙ אֵ֣ת אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲשֶׂה־לּ֔וֹ וְהֽוֹרַדְתָּ֧ אֶת־שֵׂיבָת֛וֹ בְּדָ֖ם שְׁאֽוֹל׃
וּכְעַן לָא תְזַכִּינֵיהּ אֲרֵי גְבַר חַכִּים אַתְּ וְתִידַע יַת דְתַעְבֵּיד לֵיהּ וְתָחֵית יַת שֵׂיבָתֵיהּ בִּקְטָלָא לִשְׁאוֹל:
רש״יכִּ֛י אִ֥ישׁ חָכָ֖ם אָ֑תָּה. תֵּן לִבְּךָ לִמְצֹא לוֹ עֲוֹן מָוֶת בִּשְׁבִיל דָּבָר אַחֵר, וְזֶהוּ: וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לּוֹ.
(י) וַיִּשְׁכַּ֥ב דָּוִ֖ד עִם־אֲבֹתָ֑יו וַיִּקָּבֵ֖ר בְּעִ֥יר דָּוִֽד׃ {פ}
וּשְׁכִיב דָוִד עִם אֲבָהָתוֹהִי וְאִתְקְבַר בְּקַרְתָּא דְדָוִד:

כתובים משלי י״א: ה׳-ח׳

יא (ה) צִדְקַ֣ת תָּ֭מִים תְּיַשֵּׁ֣ר דַּרְכּ֑וֹ וּ֝בְרִשְׁעָת֗וֹ יִפֹּ֥ל רָשָֽׁע׃
צִדְקְתָא דִתְרִיצֵי תִפְצֵי אִנוּן וּבָזוֹזֵי בְשִׁלוּמְהוֹן מִתְאַחֲדִין:
(ו) צִדְקַ֣ת יְ֭שָׁרִים תַּצִּילֵ֑ם וּ֝בְהַוַּ֗ת בֹּגְדִ֥ים יִלָּכֵֽדוּ׃
צִדְקַתְהוֹן דִתְמִימֵי תְּתָּרֵץ אוֹרְחָתֵיהּ וּבְרִשְׁעֵיהּ נָפֵל רַשִׁיעָא:
רש״יצִדְקַ֣ת יְ֭שָׁרִים תַּצִּילֵ֑ם וּ֝בְהַוַּ֗ת בֹּגְדִ֥ים יִלָּכֵֽדוּ. בַּהַוּוֹת שֶׁהֵם עוֹשִׂים הֵם נִלְכָּדִים. וְהַמִּקְרָא מְסֹרָס הוּא, כְּלוֹמַר: וּבוֹגְדִים בְּהַוַּת יִלָּכֵדוּ:
(ז) בְּמ֤וֹת אָדָ֣ם רָ֭שָׁע תֹּאבַ֣ד תִּקְוָ֑ה וְתוֹחֶ֖לֶת אוֹנִ֣ים אָבָֽדָה׃
כַּד מִית גַבְרָא רַשִׁיעָא יוֹבִיד סִבְרֵיהּ וְסִבּוּרְהוֹן דְאִלֵין דְעָבְדִין עָאתָא יֵיבַד:
רש״יבְּמ֤וֹת אָדָ֣ם רָ֭שָׁע תֹּאבַ֣ד תִּקְוָ֑ה. תִּקְוַת כָּל הַבּוֹטְחִים בּוֹ:
וְתוֹחֶ֖לֶת אוֹנִ֣ים אָבָֽדָה. תּוֹחֶלֶת בָּנָיו, שֶׁהֵם אוֹנוֹ, אָבְדָה, כִּי בִּזְכוּתוֹ לֹא תָבוֹא לָהֶם טוֹבָה. אֲבָל בְּמוֹת צַדִּיקִים יֵשׁ לִבְנֵיהֶם מִבְטָח בְּצִדְקָתָם:
(ח) צַ֭דִּיק מִצָּרָ֣ה נֶחֱלָ֑ץ וַיָּבֹ֖א רָשָׁ֣ע תַּחְתָּֽיו׃
צַדִיקָא מִן עַקְתָּא אִשְׁתֵּיזֵב וְעָל בִּישׁ תְּחוֹתוֹהִי:
רש״יצַ֭דִּיק מִצָּרָ֣ה נֶחֱלָ֑ץ. בְּמוֹת רָשָׁע, וְלַמִּקְרָא הָעֶלְיוֹן (משלי יא: ז) זֶה מְחֻבָּר:

משנה משנה שבת י״ב

א. הַבּוֹנֶה, כַּמָּה יִבְנֶה וִיהֵא חַיָּב, הַבּוֹנֶה כָּל שֶׁהוּא, וְהַמְסַתֵּת, וְהַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ וּבְמַעֲצָד, הַקּוֹדֵחַ כָּל שֶׁהוּא, חַיָּב. זֶה הַכְּלָל, כָּל הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה וּמְלַאכְתּוֹ מִתְקַיֶּמֶת בְּשַׁבָּת, חַיָּב. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף הַמַּכֶּה בְקֻרְנָס עַל הַסַּדָּן בִּשְׁעַת מְלָאכָה, חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כִמְתַקֵּן מְלָאכָה:
ברטנורההַבּוֹנֶה. שֶׁאָמְרוּ בַּאֲבוֹת מְלָאכוֹת:
כַּמָּה יִבְנֶה וְיִהְיֶה חַיָּב. כָּל שֶׁהוּא:
מְסַתֵּת. מְרַבֵּעַ אֶת הָאֶבֶן אוֹ מַחְלִיקָהּ וּמְתַקְּנָהּ, הַכֹּל לְפִי מִנְהַג הַמָּקוֹם. וְהִיא תּוֹלָדָה דְּמַכֶּה בַּפַּטִּישׁ:
וְהַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ. הִיא גְּמַר מְלָאכָה שֶׁל חוֹצְבֵי אֶבֶן, לְאַחַר שֶׁחָצַב הָאֶבֶן מִן הָהָר סָבִיב וְהִבְדִּילָהּ מַכֶּה עָלֶיהָ בַּפַּטִּישׁ מַכָּה גְּדוֹלָה וְהִיא מִתְפָּרֶקֶת וְנוֹפֶלֶת. וְכָל הַגּוֹמֵר מְלָאכָה בְּשַׁבָּת תּוֹלָדָה דְּמַכֶּה בַּפַּטִּישׁ הִיא:
מַעֲצָד. קוֹפִיץ קָטָן:
וְהַקּוֹדֵחַ. הַנּוֹקֵב:
כָּל שֶׁהוּא. אַכֻּלְּהוּ קָאֵי, אַמְסַתֵּת וְאַמַּכֶּה בַּפַּטִּישׁ וּבַמַּעֲצָד, וְהַקּוֹדֵחַ:
וּמְלַאכְתּוֹ מִתְקַיֶּמֶת. שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהוֹסִיף עָלֶיהָ:
קֻרְנָס. מרטי"ל:
סַדָּן. אנקודינ"א בְּלַעַ"ז:
מִפְּנֵי שֶׁהוּא כִמְתַקֵּן מְלָאכָה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַכֶּה עַל הַמְּלָאכָה אֶלָּא עַל הַסַּדָּן, מְתַקֵּן הוּא, שֶׁכֵּן מְרַדְּדֵי טַסֵּי מִשְׁכָּן הָיוּ עוֹשִׂין, מַכִּין עַל הַטַּס שָׁלֹשׁ הַכָּאוֹת וְעַל הַסַּדָּן הַכָּאָה אַחַת, לְהַחְלִיק הַקֻּרְנָס שֶׁלֹּא יְבַקֵּעַ הַטַּס שֶׁהוּא דַּק. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:
עיקר תוספות יום טוב(א) הַבּוֹנֶה. כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת צָרִיךְ לִתֵּן טַעַם אַמַּאי תָּנֵי הַבּוֹנֶה אַחַר זְרִיקָה וְהוֹצָאָה. וְלִי נִרְאֶה [לָתֵת טַעַם] דְּאַחַר שֶׁפֵּרֵשׁ דִּינֵי הוֹצָאָה דְּאִיהִי סִיּוּמָא דַּאֲבוֹת מְלָאכוֹת רָצָה לְפָרֵשׁ מַה דְּסָמִיךְ לַהּ וְהוּא מַכֶּה בַּפַּטִּישׁ, וּלְפִי שֶׁהוּא מֵעֵין מְלָאכוֹת בִּנְיָן שֶׁשְּׁכִיחַ טְפֵי הִלְכָּךְ נָקַט הַבּוֹנֶה קֹדֶם:
(ב) כָּל שֶׁהוּא. מַסְקִינַן בַּגְּמָרָא שֶׁכֵּן בַּעַל הַבַּיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ נֶקֶב בְּבִירָתוֹ סוֹתְמוֹ, דִּכְוָתַהּ גַּבֵּי מִשְׁכָּן שֶׁכֵּן קֶרֶשׁ שֶׁנָּפַל בּוֹ דַּרְנָא (תּוֹלַעַת) מַטִּיף לְתוֹכוֹ אֵבֶר וְסוֹתְמוֹ:
(ג) וּבַגְּמָרָא אִיתָא [אֵימָא] הַמְסַתֵּת הַמַּכֶּה בַּפַּטִּישׁ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י דְהָכִי קָאָמַר הַמְסַתֵּת שֶׁהוּא חַיָּב מִשּׁוּם מַכֶּה בַּפַּטִּישׁ חַיָּב בְּכָל שֶׁהוּא:
(ד) וְהִקְשׁוּ בַּתּוֹסָפוֹת דְּבִנְיָן שֶׁל אֲבָנִים לֹא הָוֵי בַּמִּשְׁכָּן, וְלָמָּה שָׁבֵיק מְלָאכָה דְּכֵלִים דַּהֲוָה בַּמִּשְׁכָּן כוּ'. אֶלָּא נִרְאֶה לְרִ"י דְּהַיְנוּ מַכָּה אַחֲרוֹנָה שֶׁמַּכֶּה עַל הַכְּלִי בִּשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. וְנִרְאֶה לִי לְתָרֵץ דְּמִשְׁנָתֵנוּ דִּבְּרָה בַּהֹוֶה עַכְשָׁיו כֵּיצַד מִתְחַיֵּב הָאָדָם הָעוֹשֶׂה כָּךְ וְכָךְ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ה) זֶה הַכְּלָל. לַאֲתוֹיֵי דְּחָק קְפִיזָא בְּקַבָּא. גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י בְּגֹלֶם גָּדוֹל הָרָאוּי לָחֹק בּוֹ קַב חָקַק שָׁלֹשׁ לֻגִּין, וְאַף עַל פִּי שֶׁעָתִיד לְהוֹסִיף יֵשׁ שֶׁמְּקַיְּמִין כֵּן:
(ו) שֶׁיֵּשׁ מְקַיְּמִין כַּיּוֹצֵא בּוֹ וְאֵין מוֹסִיפִין עָלָיו. הָרַ"ן:
(ז) בְּשַׁבָּת. אַהָעוֹשֶׂה מְלָאכָה קָאֵי, כָּל הָעוֹשֶׂה בְּשַׁבָּת וְהִיא מִתְקַיֶּמֶת. הָרַ"ן:
(ח) גְּמָרָא. וְצָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכֵּן הָיוּ עוֹשִׂין לֹא חָשֵׁיב לֵיהּ לְתַנָּא קַמָּא שֶׁתְּהֵא מְלָאכָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ שֶׁיִּתְחַיֵּב עָלֶיהָ הָעוֹשֶׂה. אֲבָל אֵין לוֹמַר שֶׁיַּחְלְקוּ בַּמְּצִיאוּת אִם הָיוּ עוֹשִׂין כֵּן:
ב. הַחוֹרֵשׁ כָּל שֶׁהוּא, הַמְנַכֵּשׁ וְהַמְקַרְסֵם וְהַמְזָרֵד כָּל שֶׁהוּא, חַיָּב. הַמְלַקֵּט עֵצִים, אִם לְתַקֵּן, כָּל שֶׁהֵן, אִם לְהֶסֵּק, כְּדֵי לְבַשֵּׁל בֵּיצָה קַלָּה. הַמְלַקֵּט עֲשָׂבִים, אִם לְתַקֵּן, כָּל שֶׁהוּא, אִם לִבְהֵמָה, כִּמְלֹא פִי הַגְּדִי:
ברטנורההַמְנַכֵּשׁ. תּוֹלֵשׁ עֲשָׂבִים רָעִים מִתּוֹךְ טוֹבִים. פֵּרוּשׁ אַחֵר חוֹפֵר סְבִיב עִקְּרֵי הַצְּמָחִים, וְהִיא מְלָאכָה מֵעֵין חֲרִישָׁה:
מְקַרְסֵם. קוֹצֵץ עֲנָפִים יְבֵשִׁים מִן הָאִילָן לְתַקְּנוֹ:
מְזַרֵד. זְרָדִים לַחִים חֲדָשִׁים שֶׁל שָׁנָה זוֹ, וּפְעָמִים שֶׁהֵן מְרֻבִּים וּמִתְגַּדְּלִים וּמַכְחִישִׁים כֹּחַ הָאִילָן, וְקוֹצְצִין אוֹתָן מִמֶּנּוּ:
אִם לְתַקֵּן. אֶת הָאִילָן אוֹ אֶת הַקַּרְקַע, וּקְצָצוֹ מִן הַמְּחֻבָּר:
בֵּיצָה קַלָּה. כִּגְרוֹגֶרֶת מִבֵּיצַת תַּרְנְגֹלֶת, שֶׁהִיא קַלָּה לְהִתְבַּשֵּׁל יוֹתֵר מִשְּׁאָר בֵּיצִים:
עיקר תוספות יום טוב(ט) הַחוֹרֵשׁ. הִקְדִּים הַחוֹרֵשׁ לְהַכּוֹתֵב לְפִי שֶׁהוּא הֵפֶךְ הַבּוֹנֶה, שֶׁזֶּה מְמַלֵּא גֻּמָּא אוֹ מוֹסִיף דָּבָר עַל דָּבָר, וְזֶה חוֹפֵר וּמְחַסֵּר, וְעוֹד דְּדַמְיַן בְּשִׁעוּרָן דְּבוֹנֶה וְחוֹרֵשׁ שְׁנֵיהֶם בְּכָל שֶׁהוּא:
(י) כָּל שֶׁהוּא. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דְּחָזֵי לִזְרֹעַ בְּתוֹכָהּ נִימָא שֶׁל דְּלַעַת. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י אַף עַל גַּב דִּלְעִנְיַן הוֹצָאָה תְּנַן (סוֹף פֶּרֶק ט) שְׁנַיִם, הָנֵי מִלֵּי לְעִנְיַן הוֹצָאָה, דְּכִי מַפִּיק תַּרְתֵּי מַפִּיק בַּהֲדָדֵי, שֶׁאֵינוֹ זוֹרֵעַ אַחַת לְבַדָּהּ, אֲבָל לְעִנְיַן חֲרִישָׁה כָּל גֻּמָּא וְגֻמָּא בְּאַפֵּי נַפְשָׁהּ עָבֵיד לַהּ, דִּכְוָתַהּ גַּבֵּי מִשְׁכָּן שֶׁכֵּן רָאוּי לְקֶלַח אֶחָד שֶׁל סַמָּנִין:
(יא) וְחַיָּב מִשּׁוּם זוֹרֵעַ. הָרַמְבַּ"ם:
(יב) מִשּׁוּם זוֹרֵעַ, וּלְתַקֵּן הָאָרֶץ מִשּׁוּם חוֹרֵשׁ, וְאִם מְאַסְּפָן לְהֶסֵּק נִקְרָא מְעַמֵּר, וּכְמוֹ כֵן [בְּהַמְּלַקֵּט] עֲשָׂבִים. הָרַמְבַּ"ם:
ג. הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, בֵּין בִּימִינוֹ בֵּין בִּשְׂמֹאלוֹ, בֵּין מִשֵּׁם אֶחָד בֵּין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת, בֵּין מִשְּׁנֵי סַמְמָנִיּוֹת, בְּכָל לָשׁוֹן, חַיָּב. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לֹא חִיְּבוּ שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת אֶלָּא מִשּׁוּם רֹשֶׁם, שֶׁכָּךְ הָיוּ כוֹתְבִין עַל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן, לֵידַע אֵיזוֹ בֶן זוּגוֹ. אָמַר רַבִּי, מָצִינוּ שֵׁם קָטָן מִשֵּׁם גָּדוֹל, שֵׁם מִשִּׁמְעוֹן וּשְׁמוּאֵל, נֹחַ מִנָּחוֹר, דָּן מִדָּנִיֵּאל, גָּד מִגַּדִּיאֵל:
ברטנורהבֵּין בִּימִינוֹ בֵּין בִּשְׂמֹאלוֹ. בְּאָדָם שֶׁהוּא שׁוֹלֵט בִּשְׁתֵּי יָדָיו, דְּאִלּוּ בִּשְׁאָר כָּל אָדָם כְּתִיבַת שְׂמֹאל אֵינָהּ כְּתִיבָה:
בֵּין מִשֵּׁם אֶחָד. שְׁתֵּיהֶן אַלְפִין:
מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת. אָלֶף בֵּית:
מִשְּׁנֵי סַמְמָנִיּוֹת. אֶחָד בִּדְיוֹ וְאֶחָד בְּסִיקְרָא. וְאִית סְפָרִים דְּגָרְסֵי מִשְּׁנֵי סַמָּנִיּוֹת, כְּלוֹמַר מִשְּׁנֵי סִימָנִים, כְּגוֹן שֶׁכּוֹתְבִים א'‏ לְסִימָן אֶחָד וּב'‏ לְסִימָן שְׁנַיִם:
בְּכָל לָשׁוֹן. וּכְתָב שֶׁל כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה:
מִשּׁוּם רֹשֶׁם. סִימָן שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין בְּקַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן, מִפְּנֵי שֶׁמְּפָרְקִים אוֹתָן, וְלִכְשֶׁיְּקִימוּהוּ לֹא יַחְלִיפוּ סֵדֶר הַקְּרָשִׁים. וְאָתָא רַבִּי יוֹסֵי לְמֵימַר דַּאֲפִלּוּ לֹא כָּתַב אֶלָּא שֶׁרָשַׁם שְׁנֵי רְשִׁימוֹת בְּעָלְמָא לְסִימָן, חַיָּב. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
מָצִינוּ שֵׁם קָטָן. כְּלוֹמַר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִגְמַר מְלַאכְתּוֹ, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִכְתֹּב תֵּבָה גְּדוֹלָה וְכָתַב מִקְצָתָהּ, הוֹאִיל וְאוֹתוֹ מִקְצָת הַוְיָא תֵּבָה וּמִתְקַיֶּמֶת בְּמָקוֹם אַחֵר חַיָּב, וְכֵן הֲלָכָה:
עיקר תוספות יום טוב(יג) דְּאִי מֵרֵישָׁא דִּתְנַן בֵּין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת הֲוָה אֲמֵינָא דַּוְקָא שֶׁכּוֹתְבָן בְּיַחַד לְזַוְּגָן, אֲבָל כְּשֶׁכּוֹתֵב שְׁנֵי שֵׁמוֹת לִשְׁנֵי סִימָנִין אֵין זִוּוּגָן עוֹלֶה כְּלָל בְּיַחַד אֶלָּא כָּל אֶחָד הוּא סִימָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֵימָא לֹא לִחַיַּב, קָא מַשְׁמַע לָן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יד) שֵׁם כוּ'. וְאַף עַל פִּי שֶׁמֵּ"ם זוֹ סְתוּמָה וְזֹאת פְּתוּחָה, לֹא נָחוּשׁ בְּכַוָּנָתוֹ אֶלָּא בִּגְמַר מְלָאכָה. וְהָרְאָיָה אִלּוּ נִתְכַּוֵּן לֶאֱרֹג בֶּגֶד מֵעֶשְׂרִים אַמָּה שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁאָרַג שְׁנֵי חוּטִין חַיָּב אַף עַל פִּי שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְהַשְׁלִים אֲרִיגַת הַבֶּגֶד, וְכָזֶה תִּדּוֹן בְּכָל הַמְלָאכוֹת. הָרַמְבַּ"ם:
ד. הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד, חַיָּב. כָּתַב בִּדְיוֹ, בְּסַם, בְּסִקְרָא, בְּקוֹמוֹס וּבְקַנְקַנְתּוֹם, וּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא רוֹשֵׁם, עַל שְׁנֵי כָתְלֵי זָוִיּוֹת וְעַל שְׁנֵי לוּחֵי פִנְקָס, וְהֵן נֶהְגִּין זֶה עִם זֶה, חַיָּב. הַכּוֹתֵב עַל בְּשָׂרוֹ, חַיָּב. הַמְסָרֵט עַל בְּשָׂרוֹ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר:
ברטנורהבְּסַם. אורפימנ"ט בְּלַעַ"ז:
בְּסִקְרָא. מִין אֶבֶן שֶׁצּוֹבֵעַ אָדוֹם:
בְּקוֹמוֹס. מִין עָפָר וְצִבְעוֹ שָׁחֹר. פֵּרוּשׁ אַחֵר שְׂרַף אִילָן, גומ"א בְּלַעַ"ז:
בְּקַנְקַנְתּוֹם. זא"ג בַּעֲרָבִי, וּבְלַעַ"ז ודריאו"לי:
וּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא רֹשֶׁם. לַאֲתוֹיֵי מַיִם שֶׁשָּׁרוּ בָּהֶם עֲפָצִים, גאלי"ש בְּלַעַ"ז, שֶׁהוּא רֹשֶׁם שֶׁרִשּׁוּמוֹ מִתְקַיֵּם:
עַל שְׁנֵי כָתְלֵי זָוִיּוֹת. אַחַת בַּמִּזְרָח וְאַחַת בַּצָּפוֹן, סְמוּכוֹת זוֹ לְזוֹ בַּמִּקְצוֹעַ:
עַל שְׁנֵי לוּחֵי פִנְקָס. סֵפֶר שֶׁהַחֶנְוָנִי כּוֹתֵב בּוֹ חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו. וְאַף עַל גַּב דְּלָאו עַל לוּחַ אֶחָד הֵם, אִם נֶהֱגִין וְנִקְרָאִין זֶה עִם זֶה, כְּגוֹן שֶׁכּוֹתְבִין עַל שְׁנֵי שִׂפְתֵי הַלּוּחִין הַסְּמוּכִין זֶה לָזֶה, חַיָּב:
הַכּוֹתֵב עַל בְּשָׂרוֹ. בִּדְיוֹ:
וְהַמְסָרֵט עַל בְּשָׂרוֹ. בְּבַרְזֶל עוֹשֶׂה צוּרַת אוֹתִיּוֹת בִּבְשָׂרוֹ:
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. וַאֲפִלּוּ הוֹצִיא דָּם, לְפִי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ כְּתִיבָה בְּכָךְ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
עיקר תוספות יום טוב(טו) וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁ הָרַ"ב וְהָרַמְבַּ"ם רֵישׁ פֶּרֶק י"ד. וְעוֹד דְּהָכָא לֹא מְחַיֵּב רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כֵּיוָן שֶׁמַּחְשַׁבְתּוֹ הָיְתָה לִמְלֶאכֶת הַכְּתִיבָה, לֹא לַחְבֹּל וּלְהוֹצִיא דָּם, וּכְדִתְנַן סוֹף פֶּרֶק ד'‏ דִּכְרֵתוֹת:
ה. כָּתַב בְּמַשְׁקִין, בְּמֵי פֵרוֹת, בַּאֲבַק דְּרָכִים, בַּאֲבַק הַסּוֹפְרִים, וּבְכָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם, פָּטוּר. לְאַחַר יָדוֹ, בְּרַגְלוֹ, בְּפִיו וּבְמַרְפְּקוֹ, כָּתַב אוֹת אַחַת סָמוּךְ לִכְתָב, וּכְתָב עַל גַּבֵּי כְתָב, נִתְכַּוֵּן לִכְתֹּב חֵי"ת וְכָתַב שְׁנֵי זַיְ"נִין, אֶחָד בָּאָרֶץ וְאֶחָד בַּקּוֹרָה, כָּתַב עַל שְׁנֵי כָתְלֵי הַבַּיִת, עַל שְׁנֵי דַפֵּי פִנְקָס וְאֵין נֶהְגִּין זֶה עִם זֶה, פָּטוּר. כָּתַב אוֹת אַחַת נוֹטָרִיקוֹן, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין:
ברטנורהבְּמַשְׁקִין. שֶׁמַּשְׁחִירִין, כְּמוֹ מֵי תּוּתִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן:
בְּמֵי פֵרוֹת. שֶׁל כָּל שְׁאָר פֵּרוֹת:
בַּאֲבַק דְּרָכִים. כְּגוֹן שֶׁסָּרַט בְּאֶצְבָּעוֹ צוּרַת אוֹתִיּוֹת עַל הַחֹל וְהָאָבָק שֶׁבַּדְּרָכִים:
בַּאֲבַק סוֹפְרִים. עַפְרוּרִית שֶׁל קֶסֶת הַסּוֹפֵר:
לְאַחַר יָדוֹ. עַל גַּב יָדוֹ, שֶׁאָחַז הַקֻּלְמוֹס בְּאֶצְבְּעוֹתָיו וְהָפַךְ יָדוֹ וְכָתַב:
וּבְמַרְפְּקוֹ. הַפֶּרֶק הָאֶמְצָעִי שֶׁבַּזְּרֹעַ:
אוֹת אַחַת סָמוּךְ לִכְתָב. אֵצֶל אוֹת כְּתוּבָה זִוֵּג לָהּ אַחַת וְהִשְׁלִימָהּ לִשְׁתַּיִם:
כְּתָב עַל גַּבֵּי כְּתָב. הֶעֱבִיר קֻלְמוֹס עַל אוֹתִיּוֹת הַכְּתוּבִים כְּבָר וְחִדְּשָׁם:
עַל שְׁנֵי כָתְלֵי הַבַּיִת. שֶׁאֵינָן בַּמִּקְצוֹעַ:
עַל שְׁנֵי דַּפֵּי פִנְקָס. שֶׁעֲשׂוּיִין עַמּוּדִים עַמּוּדִים, כָּתַב אוֹת אַחַת בְּעַמּוּד זֶה וְאוֹת אַחַת בְּעַמּוּד זֶה, וְאֵינוֹ יָכֹל לְקָרְבָן אֶלָּא אִם כֵּן יַחְתֹּךְ מַה שֶּׁמַּפְסִיק בֵּינֵיהֶן. וְתָנָא בָּרֵישָׁא כָּתְלֵי הַבַּיִת הַמְּרֻחָקִים זֶה מִזֶּה וַהֲדַר תָּנֵי דַּפֵּי פִּנְקָס, וְלֹא זוֹ אַף זוֹ קָתָנֵי:
אוֹת אַחַת עַל שֵׁם נוֹטָרִיקוֹן. שֶׁעוֹשֶׂה סִימָן נְקֻדָּה עָלֶיהָ וּמְבִינִים מֵאוֹתָהּ הָאוֹת תֵּבָה שְׁלֵמָה, כְּגוֹן קוֹ"ף קָרְבָּן, מֵ"ם מַעֲשֵׂר, תָּ"ו תְּרוּמָה:
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר חַיָּב. כֵּיוָן שֶׁהַכֹּל מְבִינִים מֵאוֹתָהּ הָאוֹת תֵּבָה שְׁלֵמָה, כְּאִלּוּ כָּתַב אוֹתִיּוֹת שֶׁל כָּל הַתֵּבָה:
וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. שֶׁהֲרֵי לֹא כָּתַב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
עיקר תוספות יום טוב(טז) אֶחָד בָּאָרֶץ. רוֹצֶה לוֹמַר כָּתַב אוֹת אַחַת בָּאָרֶץ וְאַחַת בַּקּוֹרָה. הָרַמְבַּ"ם:
(יז) וְהוּא הַדִּין בְּכָל זְמַן וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהִסְכִּימוּ עָלָיו אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם הַהוּא שֶׁיִּהְיֶה אוֹת פְּלוֹנִי סִימָן לְתֵבָה פְּלוֹנִית. וּפֵרוּשׁ נוֹטָרִיקוֹן כָּתַב הַתִּשְׁבִּי כִּי בִּלְשׁוֹן יָוָן וְרוֹמִי קוֹרִין לְסוֹפֵר נוטארי"ו, וְדַרְכָּם לִכְתֹּב בִּקְצָרָה, לָכֵן קוֹרִין לְסִימָנִים נוֹטָרִיקוֹן כְּלוֹמַר דֶּרֶךְ סוֹפְרִים:
ו. הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בִּשְׁנֵי הֶעְלֵמוֹת, אַחַת שַׁחֲרִית וְאַחַת בֵּין הָעַרְבַּיִם, רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין:
ברטנורהבִּשְׁתֵּי הֶעְלֵמוֹת. לְאַחַר שֶׁכָּתַב אוֹת אַחַת בְּשׁוֹגֵג נוֹדַע לוֹ שֶׁעָבַר, וְחָזַר וְנֶעֱלַם מִמֶּנּוּ וְשָׁגַג וְכָתַב אוֹת שְׁנִיָּה בְּצִדָּהּ:
אַחַת בְּשַׁחֲרִית וְאַחַת בֵּין הָעַרְבַּיִם. כֵּיוָן דַּהֲוֵי לֵיהּ שְׁהוּת בֵּינְתַיִם כְּדֵי לֵידַע הֲוָה לֵיהּ כִּשְׁתֵּי הַעֲלָמוֹת:
רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְחַיֵּב. דְּסָבַר אֵין יְדִיעָה לַחֲצִי שִׁעוּר לְחַלֵּק שֶׁלֹּא יִצְטָרֵף עִמּוֹ הַחֵצִי הָאַחֵר:
וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. דְּסָבְרֵי הַיְדִיעָה שֶׁבֵּין שְׁנֵי חֲצָאֵי שִׁעוּר מְחַלֶּקֶת בֵּינֵיהֶם, וְלֹא נַעֲשָׂה כְּאִלּוּ הָיוּ שְׁנֵי חֲצָאֵי שִׁעוּר בְּהֶעְלֵם אֶחָד. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
עיקר תוספות יום טוב(יח) וְקַשְׁיָא לִי מִמַּה נַּפְשָׁךְ אִי אַיְרִינַן בִּזְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת הָא מְפָרֵשׁ רַשִׁ"י בְּרֵישׁ פֶּרֶק ז'‏ דַּאֲפִלּוּ יָמִים שֶׁבֵּינְתַיִם לֹא הָוֵי יְדִיעָה לְחַלֵּק, וְאִי בִּזְדוֹן מְלָאכוֹת וְשִׁגְגוֹת שַׁבָּת הָא לֹא אָמְרִינַן הָתָם אֶלָּא יָמִים שֶׁבֵּינְתַיִם הָוְיָן יְדִיעָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא שָׁמַע כוּ', וּמַשְׁמַע דַּוְקָא שֵׁשֶׁת יָמִים שֶׁבֵּין שַׁבָּת לְשַׁבָּת אֲבָל מִשַּׁחֲרִית לְעַרְבִית לֹא. וְהַתּוֹסָפוֹת מַסְקֵי דְּמַיְרֵי שֶׁיָּדַע בֵּינְתַיִם, וְאֶחָד שַׁחֲרִית וְאֶחָד עַרְבִית נָקַט לִרְבוּתָא, דְּאַף עַל גַּב דְּיֵשׁ עִם הַיְדִיעָה הֶפְסֵק וּשְׁהוּת גָּדוֹל בֵּינְתַיִם מְחַיֵּב רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
(יט) טַעֲמוֹ מִשּׁוּם דִּכְתִיב אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ, יְדִיעַת חַטָּאת הִיא דִּשְׁמָהּ יְדִיעָה, אֲבָל יְדִיעָה דְּלָאו חַטָּאת לָאו שְׁמָהּ יְדִיעָה. תּוֹסָפוֹת:

גמרא שבת ק״ה א: ב׳-ה׳

כָּתַב אוֹת אַחַת נוֹטָרִיקוֹן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִשׁוּם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא מְנַיִן לְלָשׁוֹן נוֹטָרִיקוֹן מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י''ז) כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ. אַב נְתַתִּיךָ לְאוּמוֹת. בָּחוּר נְתַתִּיךָ בְּאוּמוֹת. הֲמוֹן חָבִיב נְתַתִּיךָ בְּאוּמוֹת. מֶלֶךְ נְתַתִּיךָ לְאוּמוֹת וָתִיק נְתַתִּיךָ בְּאוּמוֹת נֶאֱמָן נְתַתִּיךָ לְאוּמוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן דִּידֵיהּ אָמַר, אָנֹכִי נוֹטָרִיקוֹן אֲנָא נַפְשִׁי כְתָבִית יְהָבִית. רַבָּנָן אַמְרֵי, אֲמִירָה נְעִימָה כְּתִיבָה יְהִיבָה. אִיכָּא דְאַמְרֵי אָנֹכִי לְמַפְרֵעַ יְהִיבָה כְּתִיבָה נֶאֱמָנִים אֲמָרֶיהָ. דְּבֵי רִבִּי נָתָן אַמְרֵי (במדבר כ''ב) כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי יָרְאָה רָאֲתָה נָטְתָה. דְּבֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא כַּרְמֶל כַּר מָלֵא. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר (מ''א ב') וְהוּא קִלְּלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת נוֹטָרִיקוֹן נוֹאֵף הוּא מוֹאָבִי הוּא רוֹצֵחַ הוּא צוֹרֵר הוּא תּוֹעֵבָה הוּא. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר (בראשית מ''ד) מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק נְכוֹנִים אֲנַחְנוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ טְהוֹרִים אֲנַחְנוּ דַּכִּים אֲנַחְנוּ קְדוֹשִׁים אֲנַחְנוּ:
רש״ימלך נתתיך - נשיא אלהים אתה (בראשית כ״ג: ו׳):
אנכי - מדלא אמר אני:
אנא נפשי - אני בעצמי:
אמירה - שהיא נעימה:
כרמל - גבי מנחת העומר כתיב גרש כרמל שמביאה כשהיא לחה בעוד שהזרע נפוח והכר של קש מלא הימנו:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץא שנינו במשנה שאם כתב בשבת אות אחת כנוטריקון (קיצור), ר' יהושע בן בתירה מחייב אותו וחכמים פוטרין. אמר ר' יוחנן משום (בשם) ר' יוסי בן זימרא: מנין ללשון נוטריקון מן התורה — שנאמר: "ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי א"ב המו"ן גוים נתתיך" (בראשית יז, ה). הרי שהפסוק עצמו מקצר אב המון לאברהם. ואף את תיבות "אב המון" דרשו לשון נוטריקון: אב נתתיך לאומות, בחור (בחיר) נתתיך באומות, המון חביב נתתיך באומות, מלך נתתיך לאומות, ותיק נתתיך לאומות, נאמן נתתיך לאומות.
ר' יוחנן דידיה אמר [משלו עצמו אמר] על "אנכי" שבתחילת עשרת הדברות, שהוא נוטריקון של: אנא נפשי כתיבת יהבית [אני בעצמי כתבתי ונתתי]. רבנן אמרי [חכמים אמרו] שהוא נוטריקון של: אמירה נעימה כתיבה יהיבה [נתונה]. איכא דאמרי [יש שאומרים, דורשים] את "אנכי" למפרע (הפוך), כך: יהיבה [נתונה] כתיבה נאמנין אמריה.
דבי [בבית מדרשו] של ר' נתן אמרי [אמרו] שיש נוטריקון אחר בתורה: "ויאמר אליו מלאך ה' על מה הכית את אתונך זה שלש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי יר"ט הדרך לנגדי" (במדבר כב, לב) "ירט" נוטריקון של יראה, ראתה, נטתה האתון. דבי [בבית מדרשו] של ר' ישמעאל תנא [שנה החכם]: המלה "כרמ"ל" בפסוק "ולחם וקלי וכרמל" (ויקרא כג, יד) משמעה — כר מלא, כשגרעין התבואה ממלא את השבולת. רב אחא בר יעקב אמר: את דברי דוד "והנה עמך שמעי בן גרא בן הימיני מבחורים והוא קללני קללה נמרצ"ת ביום לכתי מחניים" (מלכים א ב, ח) יש לדרוש ש"נמרצת" הוא נוטריקון: נואף הוא, מואבי הוא, רוצח הוא, צורר הוא, תועבה הוא.
רב נחמן בר יצחק אמר שיש במקרא נוטריקון נוסף: "ויאמר יהודה מה נאמר לאדוני מה נדבר ומה נצטד"ק" (בראשית מד, טז), שהוא ראשי תיבות של: נכונים אנחנו, צדיקים אנחנו, טהורים אנחנו, דכים (טהורים) אנחנו, קדושים אנחנו.

זוהר ספר הזהר, ויחי ל״ב

וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתָי וְגוֹ' רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר (ישעיה מ''ב) הַחֵרְשִׁים שִׁמְעוּ וְהָעִוְּרִים הַבִּיטוּ לִרְאוֹת, הַחֵרְשִׁים שִׁמְעוּ אִלֵּין בְּנֵי נְשָׁא דְּלָא צַיְּתִין לְמִלּוּלֵי אוֹרַיְתָא וְלָא פָּקְחִין אוּדְנַיְהוּ לְמִשְׁמָע לְפִקּוֹדֵי דְּמָארֵיהוֹן, וְהָעִוְּרִים דְּלָא מִסְתַּכְּלִין לְמִנְדַע עַל מַה אִנּוּן קַיְּמִין דְּהָא בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא כָּרוֹזָא נָפִיק וְקָרֵי וְלֵית מַאן דְּיַשְׁגַּח דְּתַנְיָא אִנּוּן יוֹמִין דְּבַר נַשׁ כַּד אִתְבְּרִי בְּהַהוּא יוֹמָא דְּנָפַק לְעָלְמָא כֻּלְּהוּ קַיְּמִין בְּקִיּוּמַיְהוּ וְאָזְלִין וְטָאסִין בְּעָלְמָא נָחֲתִין וְאַזְהַרָן לִבְנֵי נְשָׁא כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא בִּלְחוֹדוֹי, וְכַד הַהוּא יוֹמָא אָתֵי וְאַזְהַר לֵיהּ וּבַר נַשׁ עָבִיד בְּהַהוּא יוֹמָא חוֹבָא קַמֵּי מָארֵיהּ הַהוּא יוֹמָא סָלִיק בְּכִסוּפָא וְאַסְהִיד סַהֲדוּתָא וְקָאִים בִּלְחוֹדוֹי לְבָר, וְתָאנָא בָּתַר דְּקָאִים בִּלְחוֹדוֹי יָתִיב עַד דְּבַר נַשׁ עָבִיד מִנֵּיהּ תְּשׁוּבָה זָכָה תָּב הַהוּא יוֹמָא לְאַתְרֵיהּ לָא זָכָה הַהוּא יוֹמָא נָחִית וְאִשְׁתַּתַּף בְּהוּא רוּחָא דִּלְבָר וְתָב לְבֵיתֵיהּ וְאִתְתַּקַּן בְּדִיּוּקָנֵיהּ דְּהַהוּא בַּר נַשׁ מַמָּשׁ בְּגִין לַאֲבְאָשָׁא לֵיהּ וְדַיָּר עִמֵּיהּ בְּבֵיתָא, וְאִית דְּדִיּוּרָא לְטָב אִי הוּא זָכֵי, וְאִי לָאו דִּיּוּרֵיהּ עִמֵּיהּ לְבִישׁ, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אִתְפַּקְּדָן אִנּוּן יוֹמִין וַחֲסֵרִים וְלָא עָאלִין בְּמִנְיָנָא דְּאִנּוּן דְּאִשְׁתָּאֲרוּ, וַוי לְהַהוּא בַּר נַשׁ דְּגָרַע יוֹמוֹי קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא וְלָא שָׁבִיק לְעֵילָא יוֹמִין לְאִתְעַטְּרָא בְּהוּ בְּהַהוּא עָלְמָא וּלְאִתְקַרָבָא בַּהֲדַיְהוּ קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, תָּא חֲזֵי כַּד קְרִיבוּ אִנּוּן יוֹמִין קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא אִי הוּא זַכָּאָה הַאי בַּר נַשׁ דְּנָפִיק מֵעָלְמָא סָלִיק וְעָאל בְּאִנּוּן יוֹמִין וְאִנּוּן לְבוּשֵׁי יְקָר דְּמִתְלַבְּשָׁא בֵּיהּ נִשְׁמָתֵיהּ וְאִנּוּן יוֹמִין הֲווּ דְּזָכָה בְּהוּ וְלָא חָב בְּהוּ, וַוי לְהַהוּא דְּגָרַע יוֹמוֹי לְעֵילָא דְּכַד בָּעאָן לְאַלְבָּשָׁא לֵיהּ בְּיוֹמוֹי אִנּוּן יוֹמִין דְּפָגִים אִיהוּ בְּחוֹבוֹי חֲסֵרִין מֵהַהוּא לְבוּשָׁא וְאִתְלַבַּשׁ בְּמָנָא חֲסֵרָא כָּל שֶׁכֵּן אִי סַגִּיאִין אִנּוּן וְלָא לֶהֱוֵי לֵיהּ לְבַר נַשׁ בַּמֶּה דְּאִתְלַבַּשׁ בְּהַהוּא עָלְמָא כְּדֵין וַוי לֵיהּ וַוי לְנַפְשֵׁיהּ דְּדַיְּנִין לֵיהּ בַּגֵּיהִנָּם עַל אִנּוּן יוֹמִין, יוֹמִין עַל יוֹמִין עַל חַד תְּרֵין, דְּכַד נָפִיק מֵהַאי עָלְמָא לָא אַשְׁכַּח יוֹמִין דְּאִתְלַבַּשׁ בְּהוּ וְלָא הֲוֵי לֵיהּ לְבוּשָׁא בַּמֶּה דְּאִתְכַּסֵי, זַכָּאִין אִנּוּן צַדִּיקַיָּא דְּיוֹמֵיהוֹן כֻּלְּהוֹן טְמִירִין אִנּוּן לְגַבֵּיהּ דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא וְאִתְעֲבִיד מִנַּיְהוּ לְבוּשֵׁי יְקָר לְאִתְלַבָּשָׁא בְּהוּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי:
תרגום הזוהרוְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתַי וְגוֹ'. רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, (ישעיה מ''ב) הַחֵרְשִׁים שְׁמָעוּ וְהָעִוְּרִים הַבִּיטוּ וְגוֹ'. הַחֵרְשִׁים שְׁמָעוּ, אֵלּוּ הֵם בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם מַקְשִׁיבִים לְדִבְרֵי תּוֹרָה, וְאֵינָם פּוֹתְחִים אָזְנֵיהֶם לִשְׁמוֹעַ לְמִצְוַת אֲדוֹנָם. וְהָעִוְּרִים, הֵם, שֶׁאֵינָם מִסְתַּכְּלִים לָדַעַת עַל מַה הֵם חַיִּים, כִּי בְּכָל יוֹם וָיוֹם יוֹצֵא כָּרוֹז, וְקוֹרֵא, וְאֵין מִי שֶׁיַּשְׁגִּיחַ עָלָיו. שֶׁלָּמַדְנוּ, אֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁל הָאָדָם מִשָּׁעָה שֶׁנִּבְרָא, הִנֵּה בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁיָּצָא לָעוֹלָם, נִמְצָאִים כְּבָר כֻּלָּם בְּקִיּוּמָם, וְהוֹלְכִים וּמְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם, יוֹרְדִים וּמַזְהִירִים אֶת הָאָדָם, כָּל יוֹם וָיוֹם בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְכַאֲשֶׁר הַיּוֹם בָּא וּמַזְהִיר אֶת הָאָדָם, וְהָאָדָם עוֹשֶׂה בַּיּוֹם הַהוּא עֲבֵרָה לִפְנֵי אֲדוֹנוֹ, יוֹם הַהוּא עוֹלֶה בְּבוּשָׁה וּמֵעִיד עֵדוּת עָלָיו, וְהוּא עוֹמֵד בַּחוּץ בִּלְבַדּוֹ. וְלָמַדְנוּ אַחַר שֶׁעוֹמֵד בִּלְבַדּוֹ בַּחוּץ, הוּא יוֹשֵׁב וּמְחַכֶּה עַד שֶׁהָאָדָם יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל הַחֵטְא. זָכָה וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, שָׁב הַיּוֹם לִמְקוֹמוֹ. לֹא זָכָה, שֶׁלֹּא עָשָׂה תְּשׁוּבָה, אוֹתוֹ יוֹם אֶחָד יוֹרֵד וּמִשְׁתַּתֵּף עִם הָרוּחַ שֶׁבַּחוּץ וְחוֹזֵר לְבֵיתוֹ. וּמִתְתַּקֵּן בְּצוּרַת אוֹתוֹ אָדָם מַמָּשׁ, כְּדֵי לְהָרַע לוֹ. וְהַיּוֹם יוֹשֵׁב עִמּוֹ בְּבֵיתוֹ. וְאִם הוּא זוֹכֶה וְעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה, מְגוּרוֹ עִמּוֹ לַטּוֹב, וְאִם לֹא זָכָה, מְגוּרוֹ עִמּוֹ לָרַע. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, נִמְנוּ הַיָּמִים שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם וְהֵם חֲסֵרִים, וְאֵלּוּ שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵחֲמַת חַטָּאִים אֵינָם נִכְנָסִים בַּמִּנְיָן, וַוי לְאוֹתוֹ אָדָם שֶׁגָּרַע יָמָיו לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְאֵין לוֹ לְמַעְלָה יָמִים לְהִתְעַטֵּר בָּהֶם בָּעוֹלָם הַהוּא, וְלִקְרָב עִמָּהֶם לִפְנֵי מֶלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁיָּמִים הָאֵלּוּ קְרֵבִים לִפְנֵי מֶלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, אִם אוֹתוֹ אָדָם שֶׁנִּפְטָר מִן הָעוֹלָם הוּא צַדִּיק, הוּא עוֹלֶה וְנִכְנָס בַּיָּמִים הָאֵלּוּ, וְהֵם לְבוּשֵׁי כָּבוֹד, שֶׁנִּשְׁמָתוֹ מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ. וְאֵלּוּ הַיָּמִים הָיוּ מִשּׁוּם שֶׁזָּכָה בָּהֶם וְלֹא חָטָא בָּהֶם. אוֹי לָאָדָם שֶׁגָּרַע יָמָיו לְמַעְלָה, וּכְשֶׁרוֹצִים לְהַלְבִּישׁ אוֹתוֹ בְּיָמָיו, אֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁקִּלְקֵל אוֹתָם בַּחַטָּאָיו חֲסֵרִים מִלְבוּשׁ הַהוּא, וְהוּא מִתְלַבֵּשׁ בִּכְלִי חָסֵר, וְכָל שֶׁכֵּן אִם רַבִּים הֵמָּה הַיָּמִים שֶׁנִּתְקַלְקְּלוּ, וְלֹא יִהְיֶה אֶל הָאָדָם בַּמֶּה לְהִתְלַבֵּשׁ בָּעוֹלָם הַהוּא, אוֹי לוֹ אוֹי לְנַפְשׁוֹ שֶׁדָּנִים אוֹתוֹ בַּגֵּיהִנֹּם עַל אֵלּוּ הַיָּמִים, יָמִים עַל יָמִים, יָמִים כְּפוּלִים, עַל יוֹם אֶחָד מַעֲנִישִׁים אוֹתוֹ שְׁנַיִם. וּכְשֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם אֵינוֹ מוֹצֵא יָמִים לְהִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם וְאֵין לוֹ לְבוּשׁ בַּמֶּה לְהִתְכַּסּוֹת. אַשְׁרֵיהֵם הַצַדִּיקִים שֶׁיְּמֵיהֶם כֻּלָּם גְּנוּזִים אֵצֶל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם לְבוּשֵׁי כָּבוֹד לְהִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם בָּעוֹלָם הַבָּא.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תשובה ב׳: ט׳

א. אֵין הַתְּשׁוּבָה וְלֹא יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִין אֶלָּא עַל עֲבֵירוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם כְּגוֹן מִי שֶׁאָכַל דָבָר אָסוּר אוֹ בָּעַל בְּעִילָה אֲסוּרָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֵן. אֲבָל עֲבֵירוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ כְּגוֹן הַחוֹבֵל אֶת חֲבֵירוֹ אוֹ הַמְּקַלֵּל לַחֲבֵירוֹ אוֹ גוֹזְלוֹ וְכַיּוֹצֵא בָהֵן אֵינוֹ נִמְחַל לוֹ לְעוֹלָם עַד שֶׁיִּתֵּן לַחֲבֵירוֹ מַה שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ וִירַצֵהוּ:
ב. אַף עַל פִּי שֶׁהֶחֱזִיר לוֹ מָמוֹן שֶׁהוּא חַיָּיב לוֹ צָרִיךְ לְרַצוֹתוֹ וְלִשְׁאוֹל לוֹ מִמֶּנוּ עַד שֶׁיִּמְחוֹל לוֹ. וַאֲפִילוּ לֹא הִקְנִיט אֶת חֲבֵירוֹ אֶלָּא בִּדְבָרִים צָרִיךְ לְפַיְיסוֹ וְלִפְגּוֹעַ בּוֹ עַד שֶׁיִּמְחוֹל לוֹ לֹא רָצָה חֲבֵירוֹ לִמְחוֹל לוֹ מֵבִיא לוֹ שׁוּרָה שֶׁל שְׁלשָׁה בְּנֵי אָדָם מֵרֵעָיו וּפּוֹגְעִין בּוֹ וּמְבַקְשִׁין מִמֶּנּוּ לֹא נִתְרַצָה לָהֶן מֵבִיא לוֹ שְׁנִיָה וּשְׁלִישִׁית. לֹא רָצָה מַנִּיחוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ וְזֶה שֶׁלֹּא מָחַל הוּא הַחוֹטֵא וְאִם הָיָה רַבּוֹ הוֹלֵךְ וּבָא אֲפִילוּ אֶלֶף פְעָמִים עַד שֶׁיִמְחוֹל לוֹ:

מוסר

ספר חרדים דף ע"א ע"א
בַּאֲכָלְךְ יוֹתֵר עַל שׂוֹבְעָךְ הִפְסַדְתָּ וּבִטַּלְתָּ זְמַן הָאֲכִילָה וּזְמַן הַיְצִיאָה וְאִם יַזִּיק הָאִצְטוּמְכָא וְתִהְיֶה טָרוּד בְּצַעֲרָךְ הֲרֵי שְׁלשָׁה זְמַנִּים וְאִם יִגְרוֹם חוֹלִי כְּמַאֲמַר רַמְבַּ''ם הֲרֵי עָבַרְתָּ עַל אַזְהָרַת (דברים ד') וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם וְאֶפְשַׁר לִגְרוֹם מָוֶת עַל שׂוֹנַאֲךָ וְדָמְךָ מִיָּדְךָ יוֹצְרָךְ יְבַקֵּשׁ וְכָל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁהָיִיתָ עָתִיד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת תְּבַטֵל בַּר מִינָן. גְּדוֹלָה לְגִימָה וְאוֹתוֹ מוֹתָר אֲשֶׁר הָיִיתָ מוֹתִיר מִשֹּׂוֹבְעָךְ אִלּוּ הֶאֱכַלְתִּיו לֶעָנִי זָכִיתָ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וְהַבָּא גַם עָבַרְתָּ עַל בַּל תַּשְׁחִית. לָכֵן דִּבְרֵי הָרַמְבַּ''ם תָּשִׂים עֲטָרָה עַל רֹאשֶׁךָ שֶׁכָּתַב לֹא תֹאכַל אֶלָּא כְּשֶׁאַתָּה רָעֵב וְלֹא תִשְׁתֶּה אֶלָּא כְּשֶׁאַתָּה צָמֵא וְלֹא תֹאכַל עַד שֶׁתִּשְׂבַּע לְגַמְרֵי אֶלָּא פָחוֹת שְׁלִישׁ וּלְדִבְרֵי הראב''ד כְּתַעֲנִית לִפְנֵי יוֹצְרָךְ יֵחָשֶׁב לָךְ. לֹא תַעֲנֶה מַהֵר כִּי אִם בְּמָתוּן רַב קָשֶׁב וּרְאֵה הַנּוֹלָד שֶׁיֵּשִׁיבָךְ שֶׁכְּנֶגְדָּךְ וְאִם תִּסְגּוֹר עֵינֶיךָ וְתִמָּלֵךְ בְּיוֹצְרָךְ מַה תָּשִׁיב אוֹ אִם טוֹב לִשְׁתּוֹק מַה טּוֹב חֶלְקָךְ. אֲנִי וָהוּא הוֹשִׁיעָה נָּא רוֹצֶה לוֹמַר כִּי כְּשֶׁאֲנִי וְהוּא לְבַדֵּנוּ בְּהִתְבּוֹדֵד לְעֵת מְצֹא כְּדִכְתִיב בְּסֵפֶר חוֹבַת הַלְּבָבוֹת:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הצטרפו אלינו

עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.

השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!

שמע בחצותתהילים ישראלשמות לרפואהמילוי משאלותעילוי נשמה
הערוץ של הרב ביוטיוב