תורה ויקרא א׳: א׳-ו׳
יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה:
א (א) וַיִּקְרָ֖א אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֵלָ֔יו מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר׃
וּקְרָא לְמשֶׁה וּמַלֵּיל יְיָ עִמֵּיהּ מִמַּשְׁכַּן זִמְנָא לְמֵימָר:
רש״י וַיִּקְרָ֖א אֶל מֹשֶׁ֑ה. לְכָל דִּבְּרוֹת וּלְכָל אֲמִירוֹת וּלְכָל צִוּוּיִים קָדְמָה קְרִיאָה, לְשׁוֹן חִבָּה, לָשׁוֹן שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר וְקָרָא זֶה אֶל זֶה (ישעיהו ו'), אֲבָל לִנְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִגְלָה עֲלֵיהֶן בִּלְשׁוֹן עֲרָאִי וְטֻמְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם (במדבר כ"ג):וַיִּקְרָ֖א אֶל מֹשֶׁ֑ה. הַקּוֹל הוֹלֵךְ וּמַגִּיעַ לְאָזְנָיו וְכָל יִשְֹרָאֵל לֹא שׁוֹמְעִין; יָכוֹל אַף לְהַפְסָקוֹת הָיְתָה קְרִיאָה, תַּ"ל וַיְדַבֵּר — לְדִבּוּר הָיְתָה קְרִיאָה וְלֹא לְהַפְסָקוֹת, וּמֶה הָיוּ הַפְסָקוֹת מְשַׁמְּשׁוֹת? לִתֵּן רֶוַח לְמֹשֶׁה לְהִתְבּוֹנֵן בֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה וּבֵין עִנְיָן לְעִנְיָן; קַ"וָ לְהֶדְיוֹט הַלּוֹמֵד מִן הַהֶדְיוֹט:אֵלָ֔יו. לְמַעֵט אֶת אַהֲרֹן; רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר י"ג דִּבְּרוֹת נֶאֶמְרוּ בַּתּוֹרָה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וּכְנֶגְדָּן נֶאֶמְרוּ י"ג מִעוּטִין, לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא לְאַהֲרֹן נֶאֶמְרוּ אֶלָּא לְמֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן, וְאֵלּוּ הֵן י"ג מִעוּטִין: לְדַבֵּר אִתּוֹ, מִדַּבֵּר אֵלָיו, וַיְדַבֵּר אֵלָיו (במדבר ז'), וְנוֹעַדְתִּי לְךָ (שמות כ"ה) — כֻּלָּן בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים. יָכוֹל יִשְׁמְעוּ אֶת קוֹל הַדִּבּוּר תַּ"לֹ קוֹל לוֹ, קוֹל אֵלָיו, מֹשֶׁה שׁוֹמֵעַ וְכָל יִשְֹרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ:מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד. מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַקּוֹל נִפְסָק וְלֹא הָיָה יוֹצֵא חוּץ לָאֹהֶל; יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל נָמוּךְ, תַּ"ל אֶת הַקּוֹל, מַהוּ הַקּוֹל? הוּא הַקּוֹל הַמְפֹרָשׁ בִּתְהִלִּים קוֹל ה' בַּכֹּחַ קוֹל ה' בֶּהָדָר קוֹל ה' שֹׁבֵר אֲרָזִים (תהילים כ"ט), אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר מֵאֹהֶל מוֹעֵד? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַקּוֹל נִפְסָק. כַּיּוֹצֵא בּוֹ וְקוֹל כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים נִשְׁמַע עַד הֶחָצֵר הַחִיצֹנָה (יחזקאל י'), יָכוֹל שֶׁהַקּוֹל נָמוּךְ תַּ"ל כְּקוֹל אֵל שַׁדַּי בְּדַבְּרוֹ, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר עַד הֶחָצֵר הַחִיצֹנָה? שֶׁכֵּוָּן שֶׁמַּגִּיעַ שָׁם הָיָה נִפְסָק:מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר. יָכוֹל מִכָּל הַבַּיִת, תַּ"ל מֵעַל הַכַּפֹּרֶת, יָכוֹל מֵעַל הַכַּפֹּרֶת כֻּלָּהּ, תַּ"ל מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים:לֵאמֹֽר. צֵא וֶאֱמֹר לָהֶם דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין — בִּשְׁבִילְכֶם הוּא נִדְבָּר עִמִּי; שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁכָּל ל"ח שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְֹרָאֵל בַּמִּדְבָּר כִּמְנֻדִּים, מִן הַמְרַגְּלִים וָאֵילַךְ, לֹא נִתְיַחֵד הַדִּבּוּר עִם מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי כַאֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה לָמוּת … וַיְדַבֵּר ה' אֵלַי לֵאמֹר (דברים ב'), אֵלַי הָיָה הַדִּבּוּר. דָּ"אַ צֵא וֶאֱמֹר לָהֶן דְּבָרַי וַהֲשִׁיבֵנִי אִם יְקַבְּלוּם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם וְגוֹ' (שמות י"ט):מן הצאן. לְהוֹצִיא אֶת הַמֻּקְצָה:לפני ה' וסמך. אֵין סְמִיכָה בְּבָמָה (שם):ושחט והקריבו, הכהנים. מִקַּבָּלָה וָאֵילַךְ מִצְוַת כְּהֻנָּה — לִמֵּד עַל הַשְּׁחִיטָה שֶׁכְּשֵׁרָה בְּזָר (שם):לפני ה'. בַּעֲזָרָה:
(ב) דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אָדָ֗ם כִּֽי־יַקְרִ֥יב מִכֶּ֛ם קׇרְבָּ֖ן לַֽיהֹוָ֑ה מִן־הַבְּהֵמָ֗ה מִן־הַבָּקָר֙ וּמִן־הַצֹּ֔אן תַּקְרִ֖יבוּ אֶת־קׇרְבַּנְכֶֽם׃
מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן אֱנַשׁ אֲרֵי יְקָרֵיב מִנְּכוֹן קֻרְבָּנָא קֳדָם יְיָ מִן בְּעִירָא מִן תּוֹרֵי וּמִן עָנָא תְּקָרְבוּן יָת קֻרְבַּנְכוֹן:
רש״י אָדָ֗ם כִּֽי יַקְרִ֥יב מִכֶּ֛ם. כְּשֶׁיַּקְרִיב; בְּקָרְבְּנוֹת נְדָבָה דִּבֵּר הָעִנְיָן:אָדָ֗ם. לָמָּה נֶאֱמַר? מָה אָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא הִקְרִיב מִן הַגָּזֵל — שֶׁהַכֹּל הָיָה שֶׁלּוֹ — אַף אַתֶּם לֹא תַּקְרִיבוּ מִן הַגָּזֵל (ויקרא רבה):הַבְּהֵמָ֗ה. יָכוֹל אַף חַיָּה בִּכְלָל, תַּ"לֹ בָּקָר וָצֹאן:מִן הַבְּהֵמָ֗ה. וְלֹא כֻּלָּהּ — לְהוֹצִיא אֶת הָרוֹבֵעַ וְאֶת הַנִּרְבָּע:מִן הַבָּקָר֙. לְהוֹצִיא אֶת הַנֶּעֱבָד:וּמִן הַצֹּ֔אן. לְהוֹצִיא אֶת הַנּוֹגֵחַ שֶׁהֵמִית; כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לְמַטָּה מִן הָעִנְיָן מִן הַבָּקָר — שֶׁאֵין תַּ"ל — לְהוֹצִיא אֶת הַטְּרֵפָה (ספרא):תַּקְרִ֖יבוּ. מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנַיִם מִתְנַדְּבִים עוֹלָה בְּשֻׁתָּפוּת:קׇרְבַּנְכֶֽם. מְלַמֵּד שֶׁהִיא בָּאָה נִדְבַת צִבּוּר, הִיא עוֹלַת קַיִץ הַמִּזְבֵּחַ, הַבָּאָה מִן הַמּוֹתָרוֹת (שבועות י"ב):
(ג) אִם־עֹלָ֤ה קׇרְבָּנוֹ֙ מִן־הַבָּקָ֔ר זָכָ֥ר תָּמִ֖ים יַקְרִיבֶ֑נּוּ אֶל־פֶּ֜תַח אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ יַקְרִ֣יב אֹת֔וֹ לִרְצֹנ֖וֹ לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
אִם עֲלָתָא קֻרְבָּנֵיהּ מִן תּוֹרֵי דְּכַר שְׁלִים יְקָרְבִנֵּיהּ לִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא יְקָרֵב יָתֵיהּ לְרַעֲוָא לֵיהּ קֳדָם יְיָ:
רש״י זָכָ֥ר. וְלֹא נְקֵבָה; כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר זָכָר לְמַטָּה — שֶׁאֵין תַּ"לֹ — זָכָר וְלֹא טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס:תָּמִ֖ים. בְּלֹא מוּם:אֶל פֶּ֜תַח אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙. מְטַפֵּל בַּהֲבָאָתוֹ עַד הָעֲזָרָה; מַהוּ אוֹמֵר יַקְרִיב יַקְרִיב? אֲפִלּוּ נִתְעָרְבָה עוֹלַת רְאוּבֵן בְּעוֹלַת שִׁמְעוֹן יַקְרִיב כָּל אֶחָד לְשֵׁם מִי שֶׁהוּא, וְכֵן עוֹלָה בְּחֻלִּין, יִמָּכְרוּ הַחֻלִּין לְצָרְכֵי עוֹלוֹת, וַהֲרֵי הֵן כֻּלָּן עוֹלוֹת, וְתִקְרַב כָּל אֶחָד לְשֵׁם מִי שֶׁהוּא; יָכוֹל אֲפִלּוּ נִתְעָרְבָה בִּפְסוּלִין אוֹ בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "יַקְרִיבֶנּוּ" (ספרא):יַקְרִ֣יב אֹת֔וֹ. מְלַמֵּד שֶׁכּוֹפִין אוֹתוֹ, יָכוֹל בְּעַל כָּרְחוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "לִרְצוֹנוֹ", הָא כֵּיצַד? כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר רוֹצֶה אֲנִי (שם):
(ד) וְסָמַ֣ךְ יָד֔וֹ עַ֖ל רֹ֣אשׁ הָעֹלָ֑ה וְנִרְצָ֥ה ל֖וֹ לְכַפֵּ֥ר עָלָֽיו׃
וְיִסְמוֹךְ יְדֵיהּ עַל רֵישׁ עֲלָתָא וְיִתְרְעֵי לֵיהּ לְכַפָּרָא עֲלוֹהִי:
רש״י עַ֖ל רֹ֣אשׁ הָעֹלָ֑ה. לְהָבִיא עוֹלַת חוֹבָה לִסְמִיכָה וּלְהָבִיא עוֹלַת הַצֹּאן (שם):הָעֹלָ֑ה. פְּרָט לְעוֹלַת הָעוֹף (שם):וְנִרְצָ֥ה ל֖וֹ. עַל מָה הוּא מְרַצֶּה לוֹ? אִם תֹּאמַר עַל כָּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין אוֹ מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם אוֹ מַלְקוּת, הֲרֵי עָנְשָׁן אָמוּר, הָא אֵינוֹ מְרַצֶּה אֶלָּא עַל עֲשֵֹה וְעַל לָאו שֶׁנִּתַּק לַעֲשֵֹה (שם):
(ה) וְשָׁחַ֛ט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָ֖ר לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְ֠הִקְרִ֠יבוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֤ן הַכֹּֽהֲנִים֙ אֶת־הַדָּ֔ם וְזָרְק֨וּ אֶת־הַדָּ֤ם עַל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ סָבִ֔יב אֲשֶׁר־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
וְיִכּוֹס יָת בַּר תּוֹרֵי קֳדָם יְיָ וִיקָרְבוּן בְּנֵי אַהֲרֹן כָּהֲנַיָּא יָת דְּמָא וְיִזְרְקוּן יָת דְּמָא עַל מַדְבְּחָא סְחוֹר סְחוֹר דִּי בִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא:
רש״י וְ֠הִקְרִ֠יבוּ. זוֹ קַבָּלָה, שֶׁהִיא הָרִאשׁוֹנָה, וּמַשְׁמָעָהּ לְשׁוֹן הוֹלָכָה, לָמַדְנוּ שְׁתֵּיהֶן:בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֤ן. יָכוֹל חֲלָלִים, תַּ"ל הַכֹּהֲנִים:אֶת הַדָּ֔ם וְזָרְק֨וּ אֶת הַדָּ֤ם. מַה תַּ"ל דָּם דָּם שְׁנֵי פְּעָמִים? לְהָבִיא אֶת שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמִינוֹ אוֹ בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, יָכוֹל אַף בִּפְסוּלִים אוֹ בְּחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת אוֹ בְּחַטָּאוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁאֵלּוּ לְמַעְלָה וְהִיא לְמַטָּה, תַּ"ל בְּמָקוֹם אַחֵר דָּמוֹ (זבחים פ"א):וְזָרְק֨וּ. עוֹמֵד לְמַטָּה וְזוֹרֵק מִן הַכְּלִי לְכֹתֶל הַמִּזְבֵּחַ לְמַטָּה מִחוּט הַסִּקְרָא כְּנֶגֶד הַזָּוִיּוֹת, לְכָךְ נֶאֱמַר סָבִיב — שֶׁיְּהֵא הַדָּם נָתוּן בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַמִּזְבֵּחַ; אוֹ יָכוֹל יַקִּיפֶנּוּ כְּחוּט, תַּ"ל וְזָרְקוּ וְאִי אֶפְשַׁר לְהַקִּיף בִּזְרִיקָה, אִי וְזָרְקוּ יָכוֹל בִּזְרִיקָה אַחַת, תַּ"ל סָבִיב, הָא כֵּיצַד? נוֹתֵן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע (ספרא):אֲשֶׁר פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד. וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא מְפֹרָק (שם):
(ו) וְהִפְשִׁ֖יט אֶת־הָעֹלָ֑ה וְנִתַּ֥ח אֹתָ֖הּ לִנְתָחֶֽיהָ׃
וְיַשְׁלַח יָת עֲלָתָא וִיפַלֵּג יָתַהּ לְאֶבְרָהָא:
רש״י וְהִפְשִׁ֖יט וגו'. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר הָעוֹלָה? לְרַבּוֹת אֶת כָּל הָעוֹלוֹת לְהֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ:אֹתָ֖הּ לִנְתָחֶֽיהָ. וְלֹא נְתָחֶיהָ לִנְתָחִים (ספרא):
נביאים ישעיהו מ״ג: כ״א-כ״ו
מג (כא) עַם־זוּ֙ יָצַ֣רְתִּי לִ֔י תְּהִלָּתִ֖י יְסַפֵּֽרוּ׃ {ס}
עַמָא דֵין אַתְקְנֵית לְפוּלְחָנִי בְתוּשְׁבַּחְתִּי יְהוֹן מִשְׁתָּעָן:
רש״י עַם זוּ֙ יָצַ֣רְתִּי לִ֔י. לְמַעַן תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ:לֹא הֵבֵאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ. כִּי אִם לַעֲבוֹדָה זָרָה:
(כב) וְלֹא־אֹתִ֥י קָרָ֖אתָ יַעֲקֹ֑ב כִּֽי־יָגַ֥עְתָּ בִּ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃
אֱמִיר עַל יְדֵי נְבִיַיָא וְלָא בְּפּוּלְחָנִי עַרְעִיתוּן דְבֵית יַעֲקֹב אֲרֵי לָאֵיתוּן בְּאוּלְפַן אוֹרַיְתִי יִשְׂרָאֵל:
רש״י וְלֹא אֹתִ֥י קָרָ֖אתָ. וְאַתָּה לֹא אוֹתִי קָרָאתָ בִּפְנוֹתְךָ אַחֲרֵי עֲבוֹדָה זָרָה:כִּֽי יָגַ֥עְתָּ בִּ֖י. נִלְאֵיתֶם מַהֵר בַּעֲבוֹדָתִי (פסיקתא רבתי כט):
(כג) לֹֽא־הֵבֵ֤יאתָ לִּי֙ שֵׂ֣ה עֹלֹתֶ֔יךָ וּזְבָחֶ֖יךָ לֹ֣א כִבַּדְתָּ֑נִי לֹ֤א הֶעֱבַדְתִּ֙יךָ֙ בְּמִנְחָ֔ה וְלֹ֥א הוֹגַעְתִּ֖יךָ בִּלְבוֹנָֽה׃
לָא אַיְתֵיתָא קֳדָמַי אִמְרִין לְעָלְתָא וְנִכְסַת קוּדְשָׁךְ לָא יַקַרְתָּא קֳדָמַי לָא אַסְגֵיתִי עֲלָךְ בְּקוּרְבָּנִין וְלָא אַתְקְפֵית עֲלָךְ בִּלְבוֹנְתָּא:
רש״י לֹ֤א הֶעֱבַדְתִּ֙יךָ֙. עֲבוֹדָה רַבָּה בְּמִנְחָה, קֹמֶץ מְעַט עוֹלֶה לַגָּבוֹהַּ, וְגַם הוּא לֹא אָמַרְתִּי לְךָ לְהַקְרִיב לְךָ חוֹבָה, אֶלָּא נְדָבָה:
(כד) לֹא־קָנִ֨יתָ לִּ֤י בַכֶּ֙סֶף֙ קָנֶ֔ה וְחֵ֥לֶב זְבָחֶ֖יךָ לֹ֣א הִרְוִיתָ֑נִי אַ֗ךְ הֶעֱבַדְתַּ֙נִי֙ בְּחַטֹּאותֶ֔יךָ הוֹגַעְתַּ֖נִי בַּעֲוֺנֹתֶֽיךָ׃
לָא זְבֵינְתָּא קֳדָמַי בִּכְסַף קָנִי בְּסָם וּתְרַב נִכְסַת קוּדְשָׁךְ לָא דְהֵינְתָּא עַל מַדְבְּחִי בְּרַם אַסְגֵיתָא קֳדָמַי בְּחוֹבָךְ אַתְקֵפְתָּא קֳדָמַי בַּעֲוָיָתָךְ:
רש״י לֹא קָנִ֨יתָ לִּ֤י בַכֶּ֙סֶף֙ קָנֶ֔ה. לִקְטֹרֶת לֹא הֻצְרַכְתָּ לִקְנוֹתָהּ בְּכֶסֶף, לְפִי שֶׁהָיְתָה מְצוּיָה בְּאַרְצְכֶם הַרְבֵּה. אָמַר רַבִּי אַבָּא: קִנָּמוֹנִיָּה הָיְתָה גְּדֵלָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ אוֹכְלִין אוֹתָהּ עִזִּים וּצְבָיִים (איכה רבה פתיחתא י):הֶעֱבַדְתַּ֙נִי֙ בְּחַטֹּאותֶ֔יךָ. אַתֶּם גְּרַמְתֶּם לִי לִהְיוֹת שַׁמָּשׁ לְעוֹבְדֵי פְּסִילִים, כְּמוֹ שֶׁרָאָה יְחֶזְקֵאל ״וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן״ (יחזקאל א: ד), שֶׁהָיְתָה חוֹזֶרֶת מֶרְכֶּבֶת הַשְּׁכִינָה מִבָּבֶל, שֶׁהָלְכָה לִכְבּוֹשׁ אֶת כָּל הָעוֹלָם תַּחַת יָדוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בְּיַד אֻמָּה שְׁפָלָה מָסַר אֶת בָּנָיו, כִּדְאִיתָא בַּחֲגִיגָה (חגיגה יג ב):
(כה) אָנֹכִ֨י אָנֹכִ֥י ה֛וּא מֹחֶ֥ה פְשָׁעֶ֖יךָ לְמַעֲנִ֑י וְחַטֹּאתֶ֖יךָ לֹ֥א אֶזְכֹּֽר׃
אֲנָא הוּא שָׁבֵיק לְחוֹבָךְ בְּדִיל שְׁמִי וְחֶטְאָךְ לָא יִדְכְּרוּן:
רש״י אָנֹכִ֨י אָנֹכִ֥י. אֲנִי הוּא שֶׁמְּחִיתִים מֵאָז, וַאֲנִי מֹחֶה אוֹתָם גַּם עַתָּה:לְמַעֲנִ֑י. לֹא בִּזְכוּתְךָ וְלֹא בְּצִדְקַת אֲבוֹתֶיךָ:
(כו) הַזְכִּירֵ֕נִי נִשָּׁפְטָ֖ה יָ֑חַד סַפֵּ֥ר אַתָּ֖ה לְמַ֥עַן תִּצְדָּֽק׃
אֱמַר כְּעַן נְדוֹן כַּחֲדָא אִשְׁתָּעֵי אַתְּ בְדִיל אִם תִּכּוּל וְתִזְכֵּי:
רש״י הַזְכִּירֵ֕נִי. כָּל תַּגְמוּל שֶׁיֵּשׁ לְךָ וְלַאֲבוֹתֶיךָ עָלַי:נִשָּׁפְטָ֖ה יָ֑חַד. נָבֹא לְמִשְׁפָּט:
כתובים משלי כ״א: ט״ו-כ׳
כא (טו) שִׂמְחָ֣ה לַ֭צַּדִּיק עֲשׂ֣וֹת מִשְׁפָּ֑ט וּ֝מְחִתָּ֗ה לְפֹ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃
חֶדְוָתָא דְצַדִיקָא לְמֶעְבַּד דִינָא וְשַׁצְיָא לְאִילֵן דְעָבְדִין עָאְתָא:
רש״י שִׂמְחָ֣ה לַ֭צַּדִּיק עֲשׂ֣וֹת מִשְׁפָּ֑ט. שִׂמְחָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת דִּין בַּצַּדִּיקִים כְּדֵי לְזַכּוֹתָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְשִׂמְחָה לַצַּדִּיק שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא יִסּוּרִין עֲלֵיהֶם כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָעוֹלָם הַבָּא. כָּךְ נִדְרַשׁ בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים:וּ֝מְחִתָּ֗ה. הִיא לְפֹעֲלֵי אָוֶן, לְפִי שֶׁאֵין נוֹתְנִין לֵב לָשׁוּב וְאֵין הַיִּסּוּרִין מוֹעִילִין לָהֶן, וּמִצְטַעֲרִין וְלֹא לְהוֹעִיל:
(טז) אָדָ֗ם תּ֭וֹעֶה מִדֶּ֣רֶךְ הַשְׂכֵּ֑ל בִּקְהַ֖ל רְפָאִ֣ים יָנֽוּחַ׃
בַּר נָשָׁא דְתָעֵי מִן אוֹרְחָא דְסִכּוּלָא עִם בְּנֵי אַרְעָא נִתְתְּנָח:
רש״י אָדָ֗ם תּ֭וֹעֶה מִדֶּ֣רֶךְ הַשְׂכֵּ֑ל. פּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה:בִּקְהַ֖ל רְפָאִ֣ים. בַּעֲדַת גֵּיהִנֹּם (בבא בתרא עט.):
(יז) אִ֣ישׁ מַ֭חְסוֹר אֹהֵ֣ב שִׂמְחָ֑ה אֹהֵ֥ב יַֽיִן־וָ֝שֶׁ֗מֶן לֹ֣א יַעֲשִֽׁיר׃
גַבְרָא דִי חֲסַר לֵיהּ וְרָחֵם חֶדְוָתָא וְרָחֵם חַמְרָא וּבִסְמָא לָא נֶעְתָּר:
רש״י אִ֣ישׁ מַ֭חְסוֹר. מִי שֶׁאוֹהֵב שִׂמְחַת מִשְׁתֶּה תָּמִיד:
(יח) כֹּ֣פֶר לַצַּדִּ֣יק רָשָׁ֑ע וְתַ֖חַת יְשָׁרִ֣ים בּוֹגֵֽד׃
שַׁלְחוֹפֵיהּ דְצַדִיקָא רַשִׁיעָא וְשַׁלְחוֹפֵי דִתְרִיצֵי בָזוֹזֵי:
רש״י כֹּ֣פֶר לַצַּדִּ֣יק רָשָׁ֑ע וְתַ֖חַת יְשָׁרִ֣ים בּוֹגֵֽד. צַדִּיק נֶחְלָץ וְרָשָׁע בָּא תַּחְתָּיו (ירושלמי ברכות ט: א), כְּגוֹן מָרְדְּכַי וְהָמָן (אסתר ז: ט-י):
(יט) ט֗וֹב שֶׁ֥בֶת בְּאֶֽרֶץ־מִדְבָּ֑ר מֵאֵ֖שֶׁת (מדונים) [מִדְיָנִ֣ים] וָכָֽעַס׃
טָב לְמִתַּב בַּאֲרַע מַדְבְּרָא מִן אִתְּתָא תַגְרָנִיתָא וּמַרְגְזָנִיתָא:
רש״י ט֗וֹב שֶׁ֥בֶת בְּאֶֽרֶץ מִדְבָּ֑ר. גַּם זֶה עַל סִלּוּק הַשְּׁכִינָה נֶאֱמַר:
(כ) אוֹצָ֤ר ׀ נֶחְמָ֣ד וָ֭שֶׁמֶן בִּנְוֵ֣ה חָכָ֑ם וּכְסִ֖יל אָדָ֣ם יְבַלְּעֶֽנּוּ׃
סִימִתָא רִגִנְתָּא וּמִשְׁחָא בְּדִרֵיהּ דְחַכִּימָא וְסִכְלָא דִבְנֵי נָשָׁא נִבְלְעִנוּן:
רש״י וּכְסִ֖יל אָדָ֣ם. וּכְסִילוּת שֶׁל אָדָם:
משנה משנה דמאי ז׳
א. הַמַּזְמִין אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, וְהוּא אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ עַל הַמַּעַשְׂרוֹת, אוֹמֵר מֵעֶרֶב שַׁבָּת, מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ מָחָר, הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר, וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ, זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִדְרוֹמוֹ, וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת:
ברטנורה הַמַּזְמִין אֶת חֲבֵרוֹ. אוֹמֵר מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְכוּ'. וְהֵיכָא דְהִתְנָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת מֻתָּר לְהַפְרִישׁ בְּשַׁבָּת, אֲבָל לֹא הִתְנָה אָסוּר דִּתְנַן סָפֵק חֲשֵׁכָה מְעַשְּׂרִים אֶת הַדְּמַאי, הָא וַדַּאי חֲשֵׁכָה לֹא. וְהָכָא מַיְרֵי בְּהִזְמִינוֹ חֲבֵרוֹ וְלֹא הִדִּירוֹ, דְּאִי הִדִּירוֹ הָא אָמְרִינַן לְעֵיל פֶּרֶק ד' אוֹכֵל עִמּוֹ בְּשַׁבָּת רִאשׁוֹנָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִינוֹ עַל הַמַּעַשְׂרוֹת. אִי נַמִּי הָתָם בְּשַׁבָּת רִאשׁוֹנָה שֶׁל בָּחוּר שֶׁנָּשָׂא בְתוּלָה וְהָכָא בִּשְׁאָר שַׁבָּתוֹת:הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר. וּתְרוּמָה גְדוֹלָה אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ דְלֹא נֶחְשְׁדוּ עַמֵּי הָאָרֶץ עָלֶיהָ כִּדְפָרְשִׁינַן בְּפֶרֶק קַמָּא. וְעַל אֶחָד מִמֵּאָה שֶׁמַּפְרִישׁ לְמָחָר אוֹמֵר הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר דְּהַיְנוּ תִּשְׁעָה שֶׁהוּא חַיָּב עֲדַיִן כְּדֵי שֶׁיְּהוּ עֲשָׂרָה לְמֵאָה מוֹדֵד לוֹ הָאֶחָד, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר זֶה הָאֶחָד שֶׁעָשִׂיתִי תְּחִלָּה מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל תִּשְׁעָה הַסְּמוּכִים לוֹ:מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. יִהְיֶה בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִדְרוֹמוֹ וּמְחֻלָּל יִהְיֶה עַל הַמָּעוֹת, וְנִמְצָא לְמָחָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ כִּי אִם תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר בִּלְבָד, וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה אֶת הַשְּׁאָר:
עיקר תוספות יום טוב (א) וְאֵין לְהַקְשׁוֹת דִּבְלֹא הִדִּירוֹ אֵיךְ אוֹכֵל אֶצְלוֹ וְהָתְנַן בְּפֶרֶק ג' שֶׁאֵינוֹ מִתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ, דְּיֵשׁ לוֹמַר דְּהָכָא בָּעֵי תַּקָּנָה לְמִי שֶׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל מְתֻקָּן וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קִבֵּל עָלָיו לִהְיוֹת נֶאֱמָן. אִי נַמִּי מַיְרֵי בְּיִחֵד לוֹ עֵדִים. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (ב) אוֹמֵר מֵעֶרֶב שַׁבָּת. כִּי בִדְמַאי אָדָם מַתְנֶה עַל הַדָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִרְשׁוּתוֹ הָרַ"מ: (ג) מְשַׁעֵר בְּאֹמֶד כַּמָּה שִׁעוּר אֲכִילָתוֹ וּמְחַשֵּׁב בְּלִבּוֹ לְהַתְנוֹת עַכְשָׁיו וְשֶׁיַּפְרִישׁ כָּזֶה לְמָחָר:
ב. מָזְגוּ לוֹ אֶת הַכּוֹס, אוֹמֵר, מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לְשַׁיֵּר בְּשׁוּלֵי הַכּוֹס, הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר, וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ, זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִיו, וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת:
ברטנורה מָזְגוּ לוֹ אֶת הַכּוֹס. בְּיוֹם הַשַּׁבָּת:אוֹמֵר וְכוּ'. וְאֵין דַּי לוֹ בְּמַה שֶּׁהִתְנָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת, אֲבָל צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלוֹמַר בְּשַׁבָּת כְּשֶׁבָּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לְשַׁיֵּר מִן הַכּוֹס וְכוּ'. בַּיְרוּשַׁלְמִי פָּרֵיךְ אִם בְּאוֹמֵר מֵעַכְשָׁיו תְּהֵא תְּרוּמָה הֲרֵי הַכֹּל מִתְעָרֵב יַחַד וְנַעֲשֶׂה מְדֻמָּע, וְאִם בְּאוֹמֵר לִכְשֶׁאֶשְׁתֶּה הָא לֹא הֲוֵי תְּרוּמָה אֶלָּא לְאַחַר שֶׁשָּׁתָה וְנִמְצָא שׁוֹתֶה טֶבֶל, וּמְשָׁנֵי בְּאוֹמֵר מֵעַכְשָׁיו וְלִכְשֶׁאֶשְׁתֶּה תְּהֵא תְּרוּמָה, וְנִמְצָא שֶׁלֹּא שָׁתָה טֶבֶל וְגַם לֹא הָיָה מְדֻמָּע:בְּפִיו. בְּפִי הַכּוֹס:
עיקר תוספות יום טוב (ד) וְהוּא הַדִּין לְמַה שֶּׁיֹּאכַל שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּחֲזֹר וְיִרְחֹשׁ בִּשְׂפָתָיו בְּשַׁבָּת בְּשָׁעָה שֶׁמַּפְרִישׁ זוֹ אַחַר זוֹ. יְרוּשַׁלְמִי: (ה) וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִיו. בְּכוֹס לֹא שַׁיָּךְ כֻּלֵּי הַאי בִּצְפוֹנוֹ כוּ' וְהַוְיָא יוֹתֵר קְבִיעַת מָקוֹם בְּפִיו:
ג. פּוֹעֵל שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְבַעַל הַבַּיִת, נוֹטֵל גְּרוֹגֶרֶת אַחַת וְאוֹמֵר, זוֹ וְתֵשַׁע הַבָּאוֹת אַחֲרֶיהָ, עֲשׂוּיוֹת מַעֲשֵׂר עַל תִּשְׁעִים שֶׁאֲנִי אוֹכֵל, זוֹ עֲשׂוּיָה תְרוּמַת מַעֲשֵׂר עֲלֵיהֶן, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בָּאַחֲרוֹנָה, וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת, וְחוֹשֵׂךְ גְּרוֹגֶרֶת אֶחָת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, לֹא יַחְשׂךְ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמַעֵט מְלַאכְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא יַחְשׂךְ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא תְנַאי בֵּית דִּין:
ברטנורה שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְבַעַל הַבַּיִת. עַל הַמַּעַשְׂרוֹת:וְחוֹשֵׂךְ גְּרוֹגֶרֶת אֶחָת. נִמְנָע מִלֶּאֱכֹל גְּרוֹגֶרֶת אַחַת כְּנֶגֶד אוֹתָהּ שֶׁל תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁהִפְרִישׁ, שֶׁלֹּא יְהֵא גּוֹזֵל אֶת בַּעַל הַבַּיִת:לֹא יַחְשֹׂךְ. וְיִקְנֶה גְּרוֹגֶרֶת אַחַת וְיֹאכַל, שֶׁאִם לֹא יֹאכַל מַרְעִיב עַצְמוֹ וּמְמַעֵט מִסְּעֻדָּתוֹ וְנִמְצָא מְמַעֵט בְּכָךְ מְלַאכְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, שֶׁלֹּא יוּכַל לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה:לֹא יַחְשֹׂךְ מִפְּנֵי שֶׁהוּא תְנַאי בֵּית דִּין. שֶׁתְּהֵא תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר מִשֶּׁל בַּעַל הַבַּיִת וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִשֶּׁל פּוֹעֵל, הִלְכָּךְ חַיָּב בַּעַל הַבַּיִת לִתֵּן לוֹ הַגְּרוֹגֶרֶת שֶׁהִפְרִישׁ לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר:
עיקר תוספות יום טוב (ו) וְחוֹשֵׂךְ. מִלְּשׁוֹן וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ: (ז) וּלְכָךְ רַשַּׁאי לֶאֱכֹל, וְאֵין רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁנְּחַיְּבֵהוּ לְבַעַל הַבַּיִת שֶׁיִּתֵּן לוֹ כוּ' דְּמִכֵּיוָן שֶׁהוּא עַם הָאָרֶץ לֹא יִשְׁמַע לָנוּ לְעַשֵּׂר פֵּרוֹתָיו דְּמַאי:
ד. הַלּוֹקֵחַ יַיִן מִבֵּין הַכּוּתִים, אוֹמֵר, שְׁנֵי לֻגִּין שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ, הֲרֵי הֵן תְּרוּמָה, וַעֲשָׂרָה מַעֲשֵׂר, וְתִשְׁעָה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. מֵחֵל וְשׁוֹתֶה:
ברטנורה הַלּוֹקֵחַ יַיִן מִבֵּין הַכּוּתִים. קֹדֶם שֶׁגָּזְרוּ עַל יֵינָן, וְהָיָה יֵינָן וַדַּאי טֶבֶל. וְהָכָא אַיְרֵי בְּלוֹקֵחַ עֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אוֹ שֶׁלָּקַח מִבְּעוֹד יוֹם וְשָׁכַח לְהַפְרִישׁ עַד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאָז אָסוּר לְהַפְרִישׁ דִּתְנַן סָפֵק חֲשֵׁכָה אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, הִלְכָּךְ אָסוּר לִקְבֹּעַ לוֹ מָקוֹם, דִּקְבִיעוּת מָקוֹם חָשׁוּב כְּהַפְרָשָׁה וְאָסוּר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא קָתָנֵי בְּסֵיפָא וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי מְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת, דְּכֵיוָן דְּאֵינוֹ רַשַּׁאי לִקְבֹּעַ לוֹ מָקוֹם בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִדְרוֹמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְחַלְּלוֹ, אֲבָל לִקְרוֹת שֵׁם דְּאָמַר שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ שָׁרֵי, דְּכֻלֵּי הַאי לֹא גָזוּר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת:שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ. הָכָא לֹא קָתָנֵי שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ לְמָחָר כִּדְקָתָנֵי לְעֵיל גַּבֵּי הַמַּזְמִין אֶת חֲבֵרוֹ, דְּדַוְקָא כְּשֶׁאֵינוֹ מְתַקֵּן אֶלָּא מַה שֶּׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה הִתִּירוּ לְהַפְרִישׁ לְמָחָר מִמּוֹתַר אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ הַנִּשְׁאַר בְּשׁוּלֵי הַכּוֹס, אֲבָל לְתַקֵּן אֶת כָּל הַנֹּאד בְּשַׁבָּת לֹא הִתִּירוּ. וְהָכָא אֵינוֹ קוֹרֵא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר כְּמוֹ בַּבָּבָא שֶׁל דְּמַאי וּכְדִלְעֵיל גַּבֵּי הַמַּזְמִין אֶת חֲבֵרוֹ, מִשּׁוּם דְּגַבֵּי דְּמַאי דִּמְעַשְּׂרָן וְהֵן שֶׁלּוֹ קוֹרֵא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת הַמַּעֲשֵׂר וּלְאָכְלוֹ, אֲבָל כָּאן שֶׁהוּא טֶבֶל וַדַּאי צָרִיךְ לִתֵּן הַמַּעֲשֵׂר לַלֵּוִי וְהַלֵּוִי יִקְרָא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר:וַעֲשָׂרָה מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וְתִשְׁעָה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. לָאו דַּוְקָא, שֶׁהֲרֵי לְאַחַר שֶׁהִפְרִישׁ מִמֵּאָה שְׁנֵי לֻגִּין לִתְרוּמָה גְדוֹלָה וְנִשְׁאַר תִּשְׁעִים וּשְׁמֹנָה לֹא יִהְיֶה הַמַּעֲשֵׂר אֶלָּא עֲשָׂרָה לֻגִּין פָּחוֹת חֹמֶשׁ וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שְׁמֹנָה לֻגִּין וּשְׁמֹנֶה עֲשִׂירִיּוֹת וְחֹמֶשׁ עֲשִׂירִית:מֵחֵל וְשׁוֹתֶה. מַתְחִיל וְשׁוֹתֶה. פֵּרוּשׁ אַחֵר מוֹזֵג וְשׁוֹתֶה, מֵחֵל כְּמוֹ מֵהֵל, לְשׁוֹן סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם (ישעיה א). וּסְתָם מַתְנִיתִין אַתְיָא כְּרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר אַף בִּדְאוֹרַיְתָא יֵשׁ בְּרֵירָה וְזֶה שֶׁנִּשְׁאַר בְּשׁוּלֵי הַכּוֹס הֲוֵי כְּאִלּוּ הֻפְרַשׁ מִתְּחִלָּה. וְאֵינָהּ הֲלָכָה אֶלָּא קַיְמָא לָן דְּבִדְרַבָּנָן יֵשׁ בְּרֵירָה אֲבָל בִּדְאוֹרַיְתָא אֵין בְּרֵירָה, הִלְכָּךְ בְּוַדַּאי טֶבֶל לֹא יֹאכַל וְלֹא יִשְׁתֶּה עַד שֶׁיַּפְרִישׁ:
עיקר תוספות יום טוב (ח) מִבֵּין הַכּוּתִים. דְּאִלּוּ יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ רַשַּׁאי לִמְכֹּר טֶבֶל אֶלָּא לְצֹרֶךְ, וְכֵיוָן דְּלֹא שְׁכִיחַ לֹא בָעֵי לְמַתְנֵיהּ הָכָא:
ה. הָיוּ לוֹ תְאֵנִים שֶׁל טֶבֶל בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְהוּא בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ אוֹ בַשָּׂדֶה, אוֹמֵר, שְׁתֵּי תְאֵנִים שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ, הֲרֵי הֵן תְּרוּמָה, וְעֶשֶׂר מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, וְתֵשַׁע מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. הָיוּ דְמַאי, אוֹמֵר, מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ לְמָחָר, הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר, וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ, זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִדְרוֹמוֹ, וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת:
ברטנורה וְהוּא בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּמִתְיָרֵא שֶׁמָּא יִקְדָּשׁ עָלָיו הַיּוֹם וְלֹא יוּכַל לְעַשֵּׂר:
עיקר תוספות יום טוב (ט) לְהַפְרִישׁ. לֹא גָרְסִינַן לְמָחָר לְפִי מַה שֶּׁכָּתַב הָרַ"ב לְעֵיל לְחַלֵּק בֵּין שֶׁאֵינוֹ מְתַקֵּן אֶלָּא מַה שֶּׁאוֹכֵל לַמְתַקֵּן אֶת כָּל הַנֹּאד. דְּאִי גָרַס אֵין צָרִיךְ לְחַלֵּק בְּהָכִי אֶלָּא הֲוָה לֵיהּ לְחַלֵּק בֵּין וַדַּאי לִדְמַאי. וְעַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו. הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי כַלְכָּלוֹת שֶׁל טֶבֶל, וְאָמַר, מַעַשְׂרוֹת זוֹ בָזוֹ, הָרִאשׁוֹנָה מְעֻשָּׂרֶת. שֶׁל זוֹ בָזוֹ וְשֶׁל זוֹ בָזוֹ, הָרִאשׁוֹנָה מְעֻשֶּׂרֶת. מַעַשְׂרוֹתֵיהֶן מַעַשְׂרוֹת כַּלְכָּלָה בַחֲבֶרְתָּהּ, קָרָא שֵׁם:
ברטנורה כַּלְכָּלוֹת. סַלִּים:מַעַשְׂרוֹת זוֹ בְזוֹ. מַעַשְׂרוֹת שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ מִכַּלְכָּלָה זוֹ יִהְיוּ מֻנָּחִים בַּחֲבֶרְתָּהּ:הָרִאשׁוֹנָה מְעֻשָּׂרֶת. וּמַפְרִישׁ מִן הַשְּׁנִיָּה הַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁל שְׁתֵּיהֶן:שֶׁל זוֹ בָזוֹ וְשֶׁל זוֹ בָזוֹ הָרִאשׁוֹנָה מְעֻשֶּׂרֶת. אֲבָל הַשְּׁנִיָּה אֵינָהּ מְעֻשֶּׂרֶת, דְּמִיָּד כְּשֶׁאָמַר שֶׁל זוֹ בְזוֹ נִתְקְנָה הָרִאשׁוֹנָה וְנִפְטְרָה מִן הַמַּעַשְׂרוֹת וְכִי הָדַר וְאָמַר שֶׁל זוֹ בְזוֹ נִמְצָא מַפְרִישׁ מִזּוֹ שֶׁכְּבָר נִפְטֶרֶת עַל זוֹ שֶׁהִיא חַיֶּבֶת, וְאֵין מַפְרִישִׁין מִן הַפָּטוּר עַל הַחִיּוּב וְלֹא אָמַר כְּלוּם , וְנוֹטֵל מִן הַשְּׁנִיָּה הַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁל שְׁתֵּיהֶן:מַעַשְׂרוֹתֵיהֶן מַעַשְׂרוֹת כַּלְכָּלָה בַחֲבֶרְתָּהּ. הַמַּעַשְׂרוֹת הַמְחֻיָּבוֹת לִשְׁתֵּי כַלְכָּלוֹת הַלָּלוּ יִהְיוּ שֶׁל כַּלְכָּלָה בַחֲבֶרְתָּהּ, הֲרֵי קָרָא שֵׁם מַעַשְׂרוֹת שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת, וּמַפְרִישׁ מִזּוֹ עַל זוֹ וּמִזּוֹ עַל זוֹ, דִּבְכָל אַחַת שִׁיֵּר טֶבֶל כְּדֵי מַעַשְׂרוֹת חֲבֶרְתָּהּ. אֲבָל אֵינוֹ מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מִמָּקוֹם אַחֵר, שֶׁהֲרֵי קָרָא שֵׁם וְקָבַע מַעַשְׂרוֹת כָּל אַחַת מֵהֶן בַּחֲבֶרְתָּהּ. פֵּרוּשׁ אַחֵר וְעִקָּר, מַעַשְׂרוֹתֵיהֶן מַעַשְׂרוֹת כַּלְכָּלָה בַחֲבֶרְתָּהּ קָרָא שֵׁם וּמַפְרִישׁ מֵאֵיזוֹ מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה, דְּהָכִי מְפָרְשִׁינַן לְמִלְּתֵיהּ, מַעַשְׂרוֹתֵיהֶן מֵאֵיזֶה מֵהֶן שֶׁאֶרְצֶה יִהְיוּ מַעַשְׂרוֹת כַּלְכָּלָה בַחֲבֶרְתָּהּ:
עיקר תוספות יום טוב (י) מַעַשְׂרוֹת. הֻשְׁאַל שֵׁם מַעַשְׂרוֹת לִכְלַל הַמַּתָּנוֹת וּבִכְלָלָן גַּם הַתְּרוּמָה: (יא) מְעֻשֶּׂרֶת. בְּהַךְ קָמַיְתָא לֵיכָּא חִדּוּשׁ שֶׁהָרִאשׁוֹנָה מְעֻשֶּׂרֶת, וּמִשּׁוּם סֵיפָא נָקְטָהּ. הָרַ"שׁ: (יב) דְּרַבִּי מֵאִיר הִיא דְּאָמַר אֵינוֹ תּוֹפֵס אֶלָּא לָשׁוֹן רִאשׁוֹן כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת תְּמוּרָה: (יג) וְאֵין לְהַקְשׁוֹת דְּהָא בְּמַפְרִישׁ מִפָּטוּר עַל הַחִיּוּב תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה אֶלָּא דְּיַחֲזֹר וְיִתְרֹם, וְאִם כֵּן אֵיךְ קָאָמַר וְלֹא אָמַר כְּלוּם. דְּשָׁאנֵי הָתָם שֶׁהִפְרִישׁ וְהַתְּרוּמָה נִכֶּרֶת לְכָךְ תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה כְּדֵי שֶׁלֹּא לְזַלְזוֹלֵי בִּתְרוּמָה, אֲבָל הָכָא שֶׁלֹּא נִתְרְמָה וְלֹא נִכֶּרֶת אֵין כָּאן בֵּית מֵחוּשׁ כְּלָל:
ז. מֵאָה טֶבֶל מֵאָה חֻלִּין, נוֹטֵל מֵאָה וְאֶחָד. מֵאָה טֶבֶל מֵאָה מַעֲשֵׂר, נוֹטֵל מֵאָה וְאֶחָד. מֵאָה חֻלִּין מְתֻקָּנִים מֵאָה מַעֲשֵׂר, נוֹטֵל מֵאָה וָעֶשֶׂר. מֵאָה טֶבֶל תִּשְׁעִים מַעֲשֵׂר, תִּשְׁעִים טֶבֶל וּשְׁמוֹנִים מַעֲשֵׂר, לֹא הִפְסִיד כְּלוּם. זֶה הַכְּלָל, כָּל זְמַן שֶׁהַטֶּבֶל מְרֻבֶּה, לֹא הִפְסִיד כְּלוּם:
ברטנורה מֵאָה טֶבֶל וּמֵאָה חֻלִּין. שֶׁנִּתְעָרְבוּ:נוֹטֵל מֵאָה וְאֶחָד. נוֹטֵל מֵאָה לְהַפְרִישׁ מֵהֶן מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי כְּדִין כָּל טֶבֶל, וְאֶחָד נוֹטֵל מִן הַמֵּאָה (דלשם) [שֶׁל] חֻלִּין לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר כְּאִלּוּ הָיוּ טֶבֶל, שֶׁהַחֻלִּין נַעֲשִׂים כַּטֶּבֶל עַצְמוֹ לְעִנְיַן תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר בִּלְבָד אֲבָל לֹא לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְנִמְצָא זֶה מַפְסִיד עַל יְדֵי תַּעֲרֹבֶת זוֹ אַחַת בִּלְבָד שֶׁמַּפְרִישׁ מִן הַחֻלִּין. וְטֶבֶל דְּאַיְרֵי בֵיהּ הָכָא הוּא שֶׁהוּרְמָה מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה גְדוֹלָה אֲבָל לֹא הוּרְמוּ מִמֶּנּוּ מַעַשְׂרוֹת וְלֹא תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר:מֵאָה טֶבֶל וּמֵאָה מַעֲשֵׂר. שֶׁלֹּא הוּרְמָה מִן הַמַּעֲשֵׂר הַזֶּה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר, וְנִתְעָרְבוּ, נוֹטֵל מֵאָה שֶׁל טֶבֶל לְהַפְרִישׁ מֵהֶן הַמַּעַשְׂרוֹת כְּדִפְרִישִׁית לְעֵיל, וְנוֹטֵל אַחַת מִן הַמֵּאָה שֶׁל מַעֲשֵׂר שֶׁהֵם נַעֲשִׂים כַּטֶּבֶל עַצְמוֹ לְהִתְחַיֵּב בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וְנִשְׁאֲרוּ תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע, מַפְרִישׁ מֵהֶן תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לְפִי חֶשְׁבּוֹן שֶׁהֵם עֶשֶׂר פָּחוֹת עֲשִׂירִית שֶׁל אֶחָד. וְאִם לֹא נִתְעָרֵב הַמַּעֲשֵׂר בַּטֶּבֶל לֹא הָיָה מַפְרִישׁ אֶלָּא עֲשָׂרָה לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבָּהֶן, הַשְׁתָּא מִפְּנֵי שֶׁנִּתְעָרְבוּ בַּטֶּבֶל מַפְרִישׁ אַחַד עָשָׂר פָּחוֹת עֲשִׂירִית נִמְצָא מַפְסִיד אֶחָד פָּחוֹת עֲשִׂירִית:מֵאָה חֻלִּין מְתֻקָּנִין וּמֵאָה מַעֲשֵׂר. רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְּרוּמָתוֹ, שֶׁנִּתְעָרְבוּ, נוֹטֵל מֵאָה לְשֵׁם מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן כְּדֵי לְהַפְרִישׁ מֵהֶן עֲשָׂרָה לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבָּהֶן, וְעֶשֶׂר נוֹטֵל מִן הַמֵּאָה חֻלִּין מְתֻקָּנִין כְּאִלּוּ הָיוּ הֵם מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן דַּעֲשָׂרָה מֵהֶם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וְנִמְצָא מַפְסִיד עֲשָׂרָה. וְהָא דְלֹא מַחְמְרִינַן הָכִי כְּשֶׁנִּתְעָרֵב עִם טֶבֶל לְהַזְקִיק הַטֶּבֶל לְהַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ עֲשָׂרָה לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר כְּמֵאָה שֶׁל מַעֲשֵׂר, מִשּׁוּם שֶׁכָּךְ הוּא הַדִּין שֶׁכָּל דָּבָר הַמִּתְעָרֵב חוֹזֵר לִהְיוֹת כִּתְחִלָּתוֹ, הִלְכָּךְ הַמַּעֲשֵׂר חוֹזֵר לִהְיוֹת כַּטֶּבֶל וְאֵין הַטֶּבֶל חוֹזֵר לִהְיוֹת כַּמַּעֲשֵׂר:מֵאָה טֶבֶל וְתִשְׁעִים מַעֲשֵׂר וְכוּ' לֹא הִפְסִיד כְּלוּם. דְּכֵיוָן דְּאִיכָּא בַּטֶּבֶל עֲשָׂרָה יְתֵרִים דַּיְנִינַן לֵיהּ כְּאִלּוּ יֵשׁ לוֹ פַּרְנָסָה מִמָּקוֹם אַחֵר . וְכָל טֶבֶל שֶׁנִּתְעָרֵב בְּחֻלִּין, אִם יֵשׁ לוֹ טְבָלִים אֲחֵרִים שֶׁיָּכוֹל לְהַפְרִישׁ עַל זֶה הַתַּעֲרֹבֶת מִמָּקוֹם אַחֵר, אֵינוֹ מַפְרִישׁ אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן שֶׁל הַטֶּבֶל בִּלְבָד, וְהָכָא שֶׁהַטֶּבֶל יָתֵר עֶשֶׂר עַל [הַמַּעֲשֵׂר] חָשְׁבִינַן כְּאִלּוּ הֵם מִמָּקוֹם אַחֵר וּמַפְרִישׁ מֵהֶן לְפִי חֶשְׁבּוֹן שֶׁל טֶבֶל בִּלְבָד וְאֵינוֹ מַפְסִיד כְּלוּם:כָּל זְמַן שֶׁהַטֶּבֶל מְרֻבֶּה. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה מְרֻבֶּה עֶשֶׂר , וְהָכִי אִיתָא בַּיְרוּשַׁלְמִי:
עיקר תוספות יום טוב (יד) וְאַמַּתְנִיתִין דִּשְׁתֵּי כַלְכָּלוֹת נַמִּי קָאֵי מִדְּלֹא תָנֵי בְּהָא אֶלָּא מַעַשְׂרוֹת: (טו) חֻלִּין מְתֻקָּנִים. הַטֶּבֶל כְּשֶׁיּוֹצִיא מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה גְדוֹלָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְלֹא שְׁאָר מַעַשְׂרוֹת יִקָּרֵא חֻלִּין מִפְּנֵי שֶׁהַקְּדֻשָּׁה נִטְּלָה מִמֶּנּוּ, וְחֻלִּין מְתֻקָּנִים הַיְנוּ שֶׁהוֹצִיא מִמֶּנּוּ כָּל הַתְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת. הָרַ"מ: (טז) וְכֻלָּהּ מַתְנִיתִין כְּשֶׁאֵין לוֹ פַּרְנָסָה מִמָּקוֹם אַחֵר. וְעַיֵּן בְּפֶרֶק ג' דְּחַלָּה מִשְׁנָה ט': (יז) וּלְהָכִי בָּעִינַן עֲשָׂרָה. דְּהָא מִשּׁוּם דְּדַיְנִינַן לֵיהּ כְּאִלּוּ יֵשׁ לוֹ פַּרְנָסָה מִמָּקוֹם אַחֵר הוּא, וְכָל שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲשָׂרָה חֲלָקִים יְתֵרִים. שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לְהַפְרִישׁ מֵהֶן אֶחָת לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר הָרְאוּיָה לֵחַלֵּק עֲשִׂירִית מֵעֲשָׂרָה חֶלְקֵי הַטֶּבֶל אוֹ הַמַּעֲשֵׁר, הִלְכָּךְ דַּיְנִינַן לֵיהּ כְּפַרְנָסָה מִמָּקוֹם אַחֵר, וּבְפָחוֹת מִזֶּה לֹא נוּכַל לְדַיְנוֹ כָּךְ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ח. מִי שֶׁהָיוּ לוֹ עֶשֶׂר שׁוּרוֹת שֶׁל עֶשֶׂר עֶשֶׂר כַּדֵּי יַיִן, וְאָמַר, שׁוּרָה הַחִיצוֹנָה אַחַת מַעֲשֵׂר, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא, נוֹטֵל שְׁתֵּי חָבִיּוֹת לוֹכְסָן. חֲצִי שׁוּרָה הַחִיצוֹנָה אַחַת מַעֲשֵׂר, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא, נוֹטֵל אַרְבַּע חָבִיּוֹת מֵאַרְבַּע זָוִיּוֹת. שׁוּרָה אַחַת מַעֲשֵׂר, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא, נוֹטֵל שׁוּרָה אַחַת לוֹכְסָן. חֲצִי שׁוּרָה אַחַת מַעֲשֵׂר, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא, נוֹטֵל שְׁתֵּי שׁוּרוֹת לוֹכְסָן. חָבִית אַחַת מַעֲשֵׂר, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא, נוֹטֵל מִכָּל חָבִית וְחָבִית:
ברטנורה עֶשֶׂר שׁוּרוֹת שֶׁל עֶשֶׂר עֶשֶׂר כַּדֵּי יַיִן. מְסֻדָּרִים בָּאָרֶץ, שֶׁבְּכָל עִנְיָן שֶׁתִּמְנֶה בֵּין מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב בֵּין מִצָּפוֹן לְדָרוֹם תִּמְצָא עֶשֶׂר שׁוּרוֹת שֶׁל עֶשֶׂר עֶשֶׂר שֶׁהֵן מֵאָה כַּדּוֹת:שׁוּרָה הַחִיצוֹנָה אַחַת מַעֲשֵׂר. חָבִית אַחַת שֶׁבַּשּׁוּרָה הַחִיצוֹנָה קָבַעְתִּי מַעֲשֵׂר עַל כַּדּוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי:וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ. חִיצוֹנָה, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ כָּאן אַרְבַּע שׁוּרוֹת חִיצוֹנוֹת לְאַרְבַּע רוּחוֹת:נוֹטֵל שְׁתֵּי חָבִיּוֹת בַּאֲלַכְסוֹן. אַחַת לְמִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מִזְרָחִית וּשְׁנִיָּה לָהּ בְּמִקְצוֹעַ מַעֲרָבִית צְפוֹנִית, שֶׁכָּל חָבִית שֶׁבַּמִּקְצוֹעַ נִמְנֵית לִשְׁתֵּי רוּחוֹת, וִימַלֵּא מִשְּׁתֵּיהֶן חָבִית אַחַת וְתִהְיֶה מַעֲשֵׂר :חֲצִי שׁוּרָה הַחִיצוֹנָה אַחַת מַעֲשֵׂר. וְאִם אָמַר חָבִית אַחַת שֶׁבַּחֲצִי שׁוּרָה הַחִיצוֹנָה בָּהּ קָבַעְתִּי מַעֲשֵׂר עַל כַּדּוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי:וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ. חֲצִי שׁוּרָה מֵאַרְבַּע שׁוּרוֹת הַחִיצוֹנוֹת:נוֹטֵל אַרְבַּע חָבִיּוֹת מֵאַרְבַּע זָוִיּוֹת. מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בְּכָל זָוִית מִשְּׁתֵּי חֲצָאִים שֶׁבִּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת הַחִיצוֹנוֹת הַסְּמוּכוֹת לָהּ, וּמְמַלֵּא מֵאַרְבַּעְתָּן חָבִית אַחַת וְתִהְיֶה מַעֲשֵׂר:שׁוּרָה אַחַת מַעֲשֵׂר וְכוּ'. וְאִם אָמַר חָבִית אַחַת שֶׁבְּשׁוּרָה אַחַת מֵאֵלּוּ עֶשֶׂר שׁוּרוֹת בָּהּ קָבַעְתִּי מַעֲשֵׂר וְאֵין יָדוּעַ בְּאֵיזוֹ שׁוּרָה הִיא:נוֹטֵל שׁוּרָה אַחַת בַּאֲלַכְסוֹן. כְּלוֹמַר נוֹטֵל עֶשֶׂר כַּדּוֹת מִשּׁוּרָה אַחַת מִמִּקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מִזְרָחִית עַד מִקְצוֹעַ מַעֲרָבִית צְפוֹנִית, אוֹ מִמִּקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית עַד מִקְצוֹעַ מִזְרָחִית צְפוֹנִית וּמְמַלֵּא מִכָּל הָעֶשֶׂר חָבִיּוֹת חָבִית אַחַת וְתִהְיֶה מַעֲשֵׂר. וּמִפְּנֵי מַה נוֹטֵל בַּאֲלַכְסוֹן וְאֵינוֹ נוֹטֵל שׁוּרָה אַחַת כֻּלָּהּ בְּיֹשֶׁר מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב אוֹ מִצָּפוֹן לְדָרוֹם, דִּכְשֶׁהוּא נוֹטֵל בַּאֲלַכְסוֹן בֵּין שֶׁתִּמְנֶה הַשּׁוּרוֹת כֻּלָּן מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב בֵּין שֶׁתִּמְנֶה אוֹתָן מִצָּפוֹן לְדָרוֹם נִמְצָא נוֹטֵל חָבִית אַחַת מִכָּל שׁוּרָה וְשׁוּרָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם הָיָה נוֹטֵל שׁוּרָה אַחַת בָּאֹרֶךְ מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב אוֹ מִצָּפוֹן לְדָרוֹם:
עיקר תוספות יום טוב (יח) וְכָל הַחֲרָדָה הַזֹּאת בִּשְׁבִיל תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (יט) שְׁתֵּי חָבִיּוֹת. פָּתַח בְּכַד וְסִיֵּם בְּחָבִית, לוֹמַר לְךָ הַיְנוּ כַּד הַיְנוּ חָבִית, כִּדְאִיתָא בְּבָבָא קַמָּא (כז.): (כ) חֲצִי שׁוּרָה אַחַת מַעֲשֵׂר. לְשׁוֹן הָרַ"מ וְאִם אָמַר חָבִית אַחַת מֵחֲצִי שׁוּרָה אַחַת מַעֲשֵׂר וְלֹא יִחֵד אֵיזוֹ חֲצִי שׁוּרָה יִקַּח עֶשְׂרִים חָבִיּוֹת עֶשֶׂר עַל אֲלַכְסוֹן אֶחָד וְעֶשֶׂר עַל אֲלַכְסוֹן אַחֵר הָעוֹבֵר עָלָיו וְנִמְצָא לוֹקֵחַ חָבִית מִכָּל חֲצִי שׁוּרָה מִן הַשּׁוּרוֹת וְאַחַר כָּךְ יוֹצִיא מִכֻּלָּם חָבִית אַחַת:
גמרא ברכות ה׳ א: ב׳-ה׳
אָמַר רִבִּי לֵוִי בַּר חָמָא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ד') רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ, אִם נְצָחוֹ מוּטָב וְאִם לָאו יַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (שם) אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם, אִם נְצָחוֹ מוּטָב וְאִם לָאו יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר עַל מִשְׁכַּבְכֶם, אִם נְצָחוֹ מוּטָב וְאִם לָאו יִזְכּוֹר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה שֶׁנֶּאֱמַר וְדוֹמוּ סֶלָה. וְאָמַר רִבִּי לֵוִי בַּר חָמָא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַאי דִּכְתִיב (שמות כ''ד) וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לוּחוֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרוֹתָם, לוּחוֹת אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, תּוֹרָה זֶה מִקְרָא, וְהַמִּצְוָה זוֹ מִשְׁנָה, אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי אֵלּוּ נְבִיאִים וּכְתוּבִים, לְהוֹרוֹתָם זֶה גְּמָרָא. מְלַמֵּד שֶׁכֻּלָּם נִתְּנוּ לְמשֶה מִסִּינַי. אָמַר רִבִּי יִצְחָק כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ כְּאִלּוּ אוֹחֵז חֶרֶב שֶׁל שְׁתֵּי פִיוֹת בְּיָדוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמ''ט) רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. מַאי מַשְׁמַע אָמַר מָר זוּטְרָא וְאִי תֵּימָא רַב אָשֵׁי, מֵרֵישָׁא דְעִנְיָינָא דִכְתִיב (שם) יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. וְאָמַר רִבִּי יִצְחָק כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ, מַזִּיקִין בְּדֵילִין הֵימֶנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ה') וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף, וְאֵין עוּף אֶלָּא תוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ''ג) הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ, וְאֵין רֶשֶׁף אֶלָּא מַזִּיקִין שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל''ב) מְזֵי רָעָב וּלְחוּמֵי רֶשֶׁף:
רש״י ירגיז יצר טוב – שיעשה מלחמה עם יצר הרע: ודומו סלה – יום הדומיה הוא יום המות שהוא דומיה עולמית: זה מקרא – חומש שמצוה לקרות בתורה: זו משנה – שיתעסקו במשנה: זה גמרא – סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה. אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במס' סוטה (דף כב.): כאלו אוחז חרב של שתי פיות בידו – להרוג את המזיקין: מאי משמע – דבקריאת שמע: ובני רשף יגביהו עוף – העוף מסלקם ממך: התעיף עיניך בו – אם תכפל וסגרת עיניך בתורה היא משתכחת ממך: קטב מרירי – זה שם שד הצהרים במסכת פסחים (דף קיא:):
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץ א ואגב הפסוק "רגזו ואל תחטאו" מביאים את מה שאמר ר' לוי בר חמא, אמר ר' שמעון בן לקיש: לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, כלומר, שיילחם ללא הרף עם יצרו הרע המביאו לידי חטא. ש כן נאמר: "רגזו ואל תחטאו" אם נצחו האדם ליצרו במלחמתו זו — מוטב, ואם לאו [לא] נצחו בכך — יעסוק בתורה, וכפי שנאמר בהמשך הפסוק: "אמרו בלבבכם" שהיא אמירת דברי תורה. אם כתוצאה מכך נצחו ליצרו הרע — מוטב, ואם לאו [לא] נצחו — יקרא קריאת שמע, שכן יש בה קבלת עול ה', והבטחת השכר והעונש. וכפי שנאמר עוד בהמשך הפסוק: "על משכבכם" שהוא רמז לקריאת שמע שנזכר בה "בשכבך". אם כתוצאה מכך נצחו — מוטב, ואם לאו [לא] נצחו — יזכור לו יום המיתה, וכפי שנאמר בהמשך הכתוב: "ודמו סלה", שהוא רמז ליום המיתה, ומשמעות הכתוב לפי זה היא: דומו דומייה מוחלטת, שהיא דומיית המוות.ב ו עוד אמר ר' לוי בר חמא, אמר ר' שמעון בן לקיש, מאי דכתיב [מהי משמעות כתוב זה שנאמר] שאמר ה' למשה "עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם" (שמות כד, יב), שבא לגלות לו לא רק את התורה שבכתב, אלא גם כל תורת ישראל לדורותיה. "לחת" — אלו עשרת הדברות שנכתבו בלוחות הברית, "תורה" — זה מקרא, כלומר, חמישה חומשי תורה. "והמצוה" — זו משנה, כי ביאורן של המצוות לפרטי קיומן למעשה מצוי בתורה שבעל פה, ובמיוחד במשנה. "אשר כתבתי" — אלו נביאים וכתובים שנכתבו בהשראה אלקית, "להרתם" — זה תלמוד, ביאור דברי המשנה, והסברתם הריהו יסוד ה"הוראה" הלכה למעשה, מלמד פסוק זה שכולם נתנו למשה מסיני. ג ומכאן שבים לדון בקריאת שמע על המטה. אמר ר' יצחק: כל הקורא קריאת שמע על מטתו, כאלו אוחז חרב של שתי פיות בידו לשמור עליו מכל רע. וראיה לדבר, שנאמר: "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם" (תהלים קמט, ו), ושואלים: מאי משמע [מה משמעות] יש בפסוק המורה שבקריאת שמע עניינו? אמר מר זוטרא ואיתימא [ויש אומרים] שאמר זאת רב אשי: מרישא דענינא [מראש הענין], דכתיב [שנאמר] בפסוק הקודם: "יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם" (תהלים קמט, ו), והרננה לה' שעל המשכב היא קריאת שמע שעל המטה. וכתיב בתריה [ונאמר מייד אחריו]: "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם". ובשינוי מה, אמר ר' יצחק: כל הקורא קריאת שמע על מטתו — מזיקין בדילין הימנו. ורמז לדבר ממה שנאמר: "אדם לעמל יולד ובני רשף יגביהו עוף" (איוב ה, ז), ומבאר את חלקו הסתום של הפסוק: ואין משמעות הלשון "עוף" אלא תורה, כי התורה קשה להבנה וקלה לשיכחה כדבר המתעופף, שאי אפשר להחזיק בו כיאות, וכפי שנאמר: "התעיף עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה לו כנפים כנשר יעוף בשמים" (משלי כג, ה). ואין משמעות הלשון "רשף" אלא מזיקין, וכפי שנאמר: "מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמות אשלח בם עם חמת זוחלי עפר " (דברים לב, כד), הרי שה"רשף" נמנה עם ה"קטב מרירי" (המבואר בדברי חז"ל ככינוי למזיק).
זוהר ספר הזהר, ויקרא ג׳
וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה וַיְדַבֵּר יְיָ אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. רִבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר (שיר ה') בָּאתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי וְגוֹמֵר. הָאי קְרָא לָאו רֵישֵׁיהּ סֵיפֵיהּ וְלָאו סֵיפֵיהּ רֵישֵׁיהּ. כְּתִיב אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי לְבָתַר אִכְלוּ רֵעִים. מָאן דִמְזַמֵּן לְאַחֲרָא. כַּד מְזוֹנָא מִתַּתְקָן קָמֵיהּ. בָּתָר דְּאִיהוּ אָכַל הֵיאַךְ יַזְמִין לְאַחֲרָא. אֶלָּא זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָעָא לְדַכְּאָה לְהוֹן וְאִתְרְעֵי בְהוֹן מִכָּל שְׁאַר עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּמִדְּאִתְרְעֵי בְּהוֹן בָּעָא לְסַלְקָא לוֹן מִכָּל מְקַטְרְגֵי עָלְמָא. תָּא חֲזֵי בְיוֹמָא דְאִתְקָם מִשְׁכְּנָא לְתַתָּא בְהַהוּא יוֹמָא אִתְתְּקַם מִשְׁכְּנָא אַחֲרָא לְעֵילָא עִמֵּיהּ דִּכְתִיב (שמות מ') הוּקַם הַמִּשְׁכָּן סְתָם וְהַהוּא יוֹמָא חֶדְוָותָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה. כֵּיוַן דְּאִתְקָם מִשְׁכְּנָא מַה כְּתִיב (שם) וְלֹא יָכוֹל משֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד. כַּד חָמָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּךְ אָמַר וּמַה עַל יְדָא דְמשֶׁה אִתְקָם וְאִיהוּ לְבָר מִיָּד וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה אָמַר לֵיהּ משֶׁה חִנּוּכָא דְבֵיתָא בְמָאי הֲוֵי בִסְעוּדָתָא אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיְיָ הֲדָא הוּא דִכְתִיב בָּאתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה וְגוֹמֵר וְהָא אוּקְמוּהָ הָאי קְרָא אֲבָל בָּאתִי לְגַנִּי דָּא גַן עֵדֶן דִּלְעֵילָא. אֲחוֹתִי כַלָּה דָא כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. דִּבְהַהוּא יוֹמָא אִזְדַוְּוגוּ זִוּוּגִין בְּכֹלָּא. אִזְדַּוְוגוּ זִוּוּגִין בְּהַהוּא גַן עֵדֶן בְּגִין דְּאִתְבְּרָכוּ כֻלְּהוּ מִשַּׁקְיוּ דְנַחֲלָה וְאִתְקְשָׁרוּ כָל חָד בְּחַבְרֵיהּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי כֻּלְּהוּ אִתְשַׁקְיָין וְאִתְרַוּוּ מִמַּבּוּעָא דְנַחְלָא. אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דוֹדִים כָּל אִינוּן דִּלְתַתָּא. וְכֻלְּהוּ עַנְפִּין (נ''א עַלְמִין) כֻּלְּהוּ אִתְבְּרָכוּ וְאִתְזָנוּ כַּד אִלֵּין אִתְבְּרָכוּ לְעֵילָא וּבְמָה מִתְבָּרְכָאָן וּמִתְבַּסְמָאָן כֻּלְּהוּ בְרֵיחָא דְקָרְבְּנָא. תָּא חֲזֵי בְּשַׁעְתָּא דְנַחְתַת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְאַשְׁרָאָה דִיּוּרָא בְאַרְעָא. קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לֵיהּ לְהָאי קְרָא בְּגִין דְּאִשְׁתְּכָחוּ בִּרְכָאן וְחֶדְוָה בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין וְאִתְבַּסְמָא הִיא לְנַפְקָא מִנָּהּ בִּרְכָאן לְכֹלָּא. דְּכַד אִלֵּין שִׁית אִתְבָּרְכָאן כְּדֵין כֻּלְּהוּ עָלְמִין אִתְבָּרְכָאן כַּחֲדָא לְתַתָּא וּמִתְבָּרְכָאן לְעֵילָא. וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל אִתְבְּרָכוּ מִכֻּלְּהוּ:
תרגום הזוהר וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶה רַבִּי חִיָּא פָּתַח וְאָמַר, בָּאתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי וְגוֹ'. מִקְרָא זֶה אֵין רֹאשׁוֹ סוֹפוֹ וְאֵין סוֹפוֹ רֹאשׁוֹ, כָּתוּב, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, וְאַחַר כָּךְ כָּתוּב, אִכְלוּ רֵעִים, מִי שֶׁמַּזְמִין אַחֵר לֶאֱכוֹל, הוּא בָּעֵת כְּשֶׁהַמָּזוֹן מוּנָח לְפָנָיו, אֲבָל אַחַר שֶׁכְּבָר אָכַל, אֵיךְ יַזְמִין אַחֵר לֶאֱכוֹל עִמּוֹ. וּמֵשִׁיב. אֶלָּא אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָצָה לְטָהֵר אוֹתָם וּבָחַר בָּהֶם מִכָּל שְׁאָר הָעַמִּים, וּמִשֶּׁבָּחַר בָּהֶם, רָצָה לְהַרְחִיק אוֹתָם מִכָּל מְקַטְרְגִים שֶׁבָּעוֹלָם. בֹּא וּרְאֵה, בַּיּוֹם שֶׁהֻקָּם הַמִּשְׁכָּן לְמַטָּה, בְּאוֹתוֹ יוֹם הֻקָּם עִמּוֹ מִשְׁכָּן אַחֵר לְמַעְלָה. שֶׁכָּתוּב, הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, סְתָם, וְיוֹם הַהוּא הָיָה שִׂמְחָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כֵּיוָן שֶׁהֻקָּם הַמִּשְׁכָּן, מַה כָּתוּב וְלֹא יָכוֹל מֹשֶה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד. כְּשֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ, אָמַר, וּמַה שֶּׁעַל יְדֵי מֹשֶה הֻקָּם הַמִּשְׁכָּן, וְהוּא לַחוּץ, מִיָּד, וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה. אָמַר לוֹ: מֹשֶה, חֲנוּכַּת הַבַּיִת בַּמֶּה הוּא, בִּסְעֻדָּה, אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, בָּאתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה וְגוֹ'. וְהֶעֱמִידוּהוּ שֶׁהַמִּקְרָא הַזֶּה סוֹבֵב עַל הַקָּרְבָּנוֹת. פֵּרוּשׁ אַחֵר. בָּאתִי לְגַנִּי, זֶהוּ גַּן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן. אֲחוֹתִי כַלָּה, זוֹ הִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כִּי בַּיּוֹם הַהוּא, שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן, נִזְדַוְּגוּ זִוּוּגִים בַּכֹּל, וְנִזְדַוְּגוּ זִוּוּגִים בְּגַן עֵדֶן הַהוּא הָעֶלְיוֹן, מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם נִתְבָּרְכוּ מִשִּׁקּוּי שֶׁל הַנַּחַל, וְנִקְשְׁרוּ כָּל אֶחָד בַּחֲבֵרוֹ, זֶה שֶׁנֶאֱמַר, אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי וְגוֹ', כֻּלָּם נִשְׁקוּ וְנִתְרַוּוּ מִמַּבּוּעַ שֶׁל הַנַּחַל. אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים: הַיְנוּ כָּל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁלְּמַטָּה, וְכָל הָעֲנָפִים, כֻּלָּם מִתְבָּרְכִים וְנִזּוֹנִים, כְּשֶׁאֵלּוּ, מִתְבָּרְכִים לְמַעְלָה. וּבַמֶּה מִתְבָּרְכִים וּמִתְבַּשְׂמִים, הַכֹּל הוּא בְּרֵיחוֹ שֶׁל הַקָּרְבָּן. בֹּא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁיָּרְדָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, לְהַשְּׁרוֹת מִשְׁכָּנָהּ בָּאָרֶץ, דְּהַיְנוּ בַּמִּשְׁכָּן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לָהּ לַמַּלְכוּת, מִקְרָא הַזֶּה, בָּאתִי לְגַנִּי וְגוֹ', מִשּׁוּם שֶׁנִּמְצְאוּ בְּרָכוֹת וְשִׂמְחָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְהִיא, הַמַּלְכוּת, נִתְבַּשֶּׂמֶת, שֶׁתֵּצֵאנָה מִמֶּנָּהּ בְּרָכוֹת לַכֹּל. כִּי כְּשֶׁאֵלּוּ שִׁשָּׁה קְצָווֹת, הַמְּרוּמָזִים בַּכָּתוּב בָּאתִי לְגַנִּי וְגוֹ', מִתְבָּרְכִים, כָּל הָעוֹלָמוֹת מִתְבָּרְכִים יַחַד לְמַעְלָה, וְיִשְׂרָאֵל מִתְבָּרְכִים מִכֻּלָּם.
הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות א׳: א׳-ד׳
א. כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶּׁל מִינֵי נֶפֶשׁ חַיָּה בָּאִין מֵחֲמִשָׁה מִינִין בִּלְבָד. מִן הַבָּקָר וּמִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים וּמִן הַתּוֹרִים וּמִן בְּנֵי הַיּוֹנָה:
ב. וְכָל הַקָּרְבָּנוֹת בֵּין שֶׁל צִבּוּר בֵּין שֶׁל יָחִיד אַרְבָּעָה מִינִין עוֹלָה וְחַטָּאת וְאָשָׁם וּשְׁלָמִים:
ג. וְעוֹד יֵשׁ שָׁם שְׁלשָׁה מִינֵי קָרְבַּן יָחִיד וְהֵם הַפֶּסַח וְהַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר:
ד. כָּל קָרְבְּנוֹת הַצִבּוּר הֵן עוֹלָה אוֹ חַטָּאת. וְאֵין בְּקָרְבָּנוֹת הַצִבּוּר שְׁלָמִים חוּץ מִשְּׁנֵי כְבָשִׂים הַבָּאִים עִם לֶחֶם הַתְּנוּפָה בַּעֲצֶרֶת וְהֵם הַנִּקְרָאִים זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר וְאֵין הַצִבּוּר מַקְרִיבִין אָשָׁם לְעוֹלָם וְלֹא עוֹף:
מוסר שערי קדושה, חלק ב ה׳: ט״ז-י״ח
הַמִּסְתַּכֵּל בָּעֲרָיוֹת אֲפִלּוּ יִהְיֶה כְּמֹשֶׁה יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּהִינָם וְסוֹפוֹ לַחֲטוֹא בָּעֲרָיוֹת וּמְגָרֶה הַיֵּצֶר הָרָע בְּעַצְמוֹ וְיָבֹא לִידֵי קֶרִי הֶחָמוּר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּשַׁעַר ו'. הַנֶּהֱנֶה מִכְּבוֹד הַתּוֹרָה נוֹטֵל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם וּמִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ. וּמַעֲשֵׂה דְּרִבִּי טַרְפוֹן יוֹכִיחַ שֶׁהָיוּ מַשְׁלִיכִין אוֹתוֹ לַיְאוֹר לְהָרְגוֹ וְלֹא רָצָה לֵיהָנוֹת בְּדִבְרֵי תוֹרָה וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְעַצְמָךְ וְלֹא קַרְדּוֹם וְכו' שֶׁכָּל הַנֶּהֱנֶה מִכְּבוֹד הַתּוֹרָה נוֹטֵל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּהִינָם. הַשֶּׁקֶר הַמְדַבֵּר שְׁקָרִים כּוֹפֵר בֵּאלֹהֵי הָאֱמֶת וּמוֹדֶה בְּאֵל אַחֵר שֶׁהוּא שֶׁקֶר וְהוּא כַּת שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה פְּנֵי שְׁכִינָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים ק''א) דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי וְאֵינוֹ בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (צפניה ג') שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב וְיָמָיו מִתְקַצְרִין אַךְ הַדּוֹבֵר אֱמֶת מַאֲרִיךְ יָמִים:
הצטרפו אלינו
עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.
השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!
לתרומה לעמותה
המקורות מתוך ספריא. ביאור שטיינזלץ, מהדורת William Davidson, ברישיון Creative Commons לשימוש לא מסחרי (CC BY-NC ). עמותת אורות האמונה - בני משה