פרשת ויקרא יום שני

ויקרא · שני

תורה ויקרא א׳: ז׳-י׳

יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה:
א (ז) וְ֠נָתְנ֠וּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֧ן הַכֹּהֵ֛ן אֵ֖שׁ עַל־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְעָרְכ֥וּ עֵצִ֖ים עַל־הָאֵֽשׁ׃
וְיִתְּנוּן בְּנֵי אַהֲרֹן כַּהֲנָא אֶשָּׁתָא עַל מַדְבְּחָא וִיסַדְּרוּן אָעַיָּא עַל אֶשָּׁתָא:
רש״יונתנו … אש. אַעַ"פִּי שֶׁהָאֵשׁ יוֹרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם מִצְוָה לְהָבִיא מִן הַהֶדְיוֹט (שם):
בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֧ן הַכֹּהֵ֛ן. כְּשֶׁהוּא בְּכִהוּנוֹ, הָא אִם עָבַד בְּבִגְדֵי כֹּהֵן הֶדְיוֹט עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה:
(ח) וְעָרְכ֗וּ בְּנֵ֤י אַהֲרֹן֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים אֵ֚ת הַנְּתָחִ֔ים אֶת־הָרֹ֖אשׁ וְאֶת־הַפָּ֑דֶר עַל־הָעֵצִים֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־הָאֵ֔שׁ אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃
וִיסַדְּרוּן בְּנֵי אַהֲרֹן כָּהֲנַיָּא יָת אֶבְרַיָּא יָת רֵישָׁא וְיָת תַּרְבָּא עַל אָעַיָּא דִּי עַל אֶשָׁתָא דִּי עַל מַדְבְּחָא:
רש״יבְּנֵ֤י אַהֲרֹן֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים. כְּשֶׁהֵם בְּכִהוּנָם, הָא כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁעָבַד בִּשְׁמוֹנָה בְּגָדִים עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה (זבחים י"ח):
אֵ֚ת הַנְּתָחִ֔ים אֶת הָרֹ֖אשׁ. לְפִי שֶׁאֵין הָרֹאשׁ בִּכְלַל הֶפְשֵׁט, שֶׁכְּבָר הֻתַּז בִּשְׁחִיטָה, לְפִיכָךְ הֻצְרַךְ לִמְנוֹתוֹ לְעַצְמוֹ (חולין כ"ז):
וְאֶת הַפָּ֑דֶר. לָמָּה נֶאֱמַר? לְלַמֶּדְךָ שֶׁמַּעֲלֵהוּ עִם הָרֹאשׁ וּמְכַסֶּה בּוֹ אֶת בֵּית הַשְּׁחִיטָה, וְזֶהוּ דֶּרֶךְ כָּבוֹד שֶׁל מַעְלָה (שם):
אֲשֶׁ֖ר עַל הַמִּזְבֵּֽחַ. שֶׁלֹּא יִהְיוּ הַגְּזִירִין יוֹצְאִין חוּץ לַמַּעֲרָכָה (ספרא):
(ט) וְקִרְבּ֥וֹ וּכְרָעָ֖יו יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֤ן אֶת־הַכֹּל֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עֹלָ֛ה אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיח֖וֹחַ לַֽיהֹוָֽה׃ {ס}
וְגַוֵיהּ וּכְרָעוֹהִי יְחַלֵּל בְּמַיָּא וְיַסֵּק כַּהֲנָא יָת כּוֹלָא לְמַדְבְּחָא עֲלָתָא קֻרְבַּן דְּמִתְקַבֵּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ:
רש״יעֹלָ֛ה. לְשֵׁם עוֹלָה יַקְטִירֶנּוּ:
אִשֵּׁ֥ה. כְּשֶׁיִּשְׁחֲטֶנּוּ יְהֵי שׁוֹחֲטוֹ לְשֵׁם הָאֵשׁ; וְכָל אִשֶּׁה לְשׁוֹן אֵשׁ, פוש"ייר בְּלַעַז:
נִיח֖וֹחַ. נַחַת רוּחַ לְפָנַי, שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָֹה רְצוֹנִי (שם):
(י) וְאִם־מִן־הַצֹּ֨אן קׇרְבָּנ֧וֹ מִן־הַכְּשָׂבִ֛ים א֥וֹ מִן־הָעִזִּ֖ים לְעֹלָ֑ה זָכָ֥ר תָּמִ֖ים יַקְרִיבֶֽנּוּ׃
וְאִם מִן עָנָא קֻרְבָּנֵיהּ מִן אִמְּרַיָּא אוֹ מִן בְּנֵי עִזַיָּא לַעֲלָתָא דְּכַר שְׁלִים יְקָרְבִינֵיהּ:
רש״יוְאִם מִן הַצֹּ֨אן. וי"ו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן, וְלָמָּה הֻפְסַק? לִתֵּן רֶוַח לְמֹשֶׁה לְהִתְבּוֹנֵן בֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה (שם):

נביאים ישעיהו מ״ג: כ״ז-מ״ד: ב׳

מג (כז) אָבִ֥יךָ הָֽרִאשׁ֖וֹן חָטָ֑א וּמְלִיצֶ֖יךָ פָּ֥שְׁעוּ בִֽי׃
אֲבוּךְ קַדְמָאָה חָטָא וּמַלְפָךְ מְרַדוּ בְמֵימְרִי:
רש״יאָבִ֥יךָ הָֽרִאשׁ֖וֹן חָטָ֑א. בְּאָמְרוֹ ״בַּמֶּה אֵדַע״ (בראשית טו: ח):
וּמְלִיצֶ֖יךָ פָּ֥שְׁעוּ בִֽי. אֵין לְךָ בְּכָל מְלִיצִים שֶׁאַתָּה סוֹמֵךְ עַל זְכוּתָם, שֶׁלֹּא מָצָאתִי בּוֹ פֶּשַׁע: יִצְחָק אָהַב אֶת שׂוֹנְאִי:
(כח) וַאֲחַלֵּ֖ל שָׂ֣רֵי קֹ֑דֶשׁ וְאֶתְּנָ֤ה לַחֵ֙רֶם֙ יַֽעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל לְגִדּוּפִֽים׃ {פ}
וְאַפֵּיס רַבְרְבֵי קוּדְשָׁא וְאֶמְסַר לְקַטָלָא יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְחִסוּדִין:
רש״יוַאֲחַלֵּ֖ל שָׂ֣רֵי קֹ֑דֶשׁ. בִּשְׁבִיל עֲוֹנוֹתֵיכֶם:
מד (א) וְעַתָּ֥ה שְׁמַ֖ע יַֽעֲקֹ֣ב עַבְדִּ֑י וְיִשְׂרָאֵ֖ל בָּחַ֥רְתִּי בֽוֹ׃
וּכְעַן שְׁמַע יַעֲקֹב עַבְדִי וְיִשְׂרָאֵל דְאִתְרְעֵיתִי בֵיהּ:
רש״יוְעַתָּ֥ה שְׁמַ֖ע. לָשׁוּב לְתוֹרָתִי, יַעֲקֹב עַבְדִּי:
(ב) כֹּה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֥ה עֹשֶׂ֛ךָ וְיֹצֶרְךָ֥ מִבֶּ֖טֶן יַעְזְרֶ֑ךָּ אַל־תִּירָא֙ עַבְדִּ֣י יַעֲקֹ֔ב וִישֻׁר֖וּן בָּחַ֥רְתִּי בֽוֹ׃
כִּדְנַן אֲמַר יְיָ דְעַבְדָךְ וּדְאַתְקְנָךְ מִמְעִין יְסַעְדִינָךְ לָא תִדְחַל עַבְדִי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל דְאִתְרְעִיתִי בֵיהּ:

כתובים משלי כ״א: כ״א-כ״ד

כא (כא) רֹ֭דֵף צְדָקָ֣ה וָחָ֑סֶד יִמְצָ֥א חַ֝יִּ֗ים צְדָקָ֥ה וְכָבֽוֹד׃
דְרָדֵף צִדְקְתָא וְחֶסְדָא יַשְׁכַּח חַיֵי וְצִדְקְתָא וִיקָרָא:
רש״יעִיר גִּבּוֹרִים עָלָה חָכָם. זֶה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁעָלָה לְבֵין הַמַּלְאָכִים גִּבּוֹרֵי כֹחַ (תהלים קג: כ). וַיּוֹרֶד וְגוֹ׳. תּוֹרָה:
(כב) עִ֣יר גִּ֭בֹּרִים עָלָ֣ה חָכָ֑ם וַ֝יֹּ֗רֶד עֹ֣ז מִבְטֶחָֽהֿ׃
לִמְדִנְתָּא דְגִבָּרֵי סְלִיק חַכִּימָא וְאָחֵת עוּשְׁנָא דְסִבְרָא:
(כג) שֹׁמֵ֣ר פִּ֭יו וּלְשׁוֹנ֑וֹ שֹׁמֵ֖ר מִצָּר֣וֹת נַפְשֽׁוֹ׃
דְנָטֵר פּוּמֵיהּ וְלִישָׁנֵיהּ נָטַר מִן עָקְתָא נַפְשֵׁיהּ:
(כד) זֵ֣ד יָ֭הִיר לֵ֣ץ שְׁמ֑וֹ ע֝וֹשֶׂ֗ה בְּעֶבְרַ֥ת זָדֽוֹן׃
מְמִיקְנָא מְרִיחָא זֵידָנָא שְׁמֵיהּ עָבֵד חֶרְיָנָא בְּזֵידָנוּתֵיהּ:
רש״ייָ֭הִיר. גַּס רוּחַ, סוֹפוֹ לִהְיוֹת לֵץ שֶׁאֵינוֹ חָשׁ לִשְׁמוֹעַ מוּסָר:

משנה משנה שבת כ״ד

א. מִי שֶׁהֶחְשִׁיךְ בַּדֶּרֶךְ, נוֹתֵן כִּיסוֹ לְנָכְרִי, וְאִם אֵין עִמּוֹ נָכְרִי, מְנִיחוֹ עַל הַחֲמוֹר. הִגִּיעַ לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, נוֹטֵל אֶת הַכֵּלִים הַנִּטָּלִין בְּשַׁבָּת, וְשֶׁאֵינָן נִטָּלִין בְּשַׁבָּת, מַתִּיר אֶת הַחֲבָלִים, וְהַשַּׂקִּין נוֹפְלִין מֵאֲלֵיהֶם:
ברטנורהמִי שֶׁהֶחְשִׁיךְ. נוֹתֵן כִּיסוֹ לְנָכְרִי. מִבְּעוֹד יוֹם. וְאַף עַל גַּב דִּשְׁלוּחוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא לִשָּׂא אֶת כִּיסוֹ בְּשַׁבָּת, קִים לְהוּ לְרַבָּנָן דְּאֵין אָדָם מַעֲמִיד עַצְמוֹ עַל מָמוֹנוֹ, וְאִי לֹא שָׁרֵית לֵיהּ אָתֵי לַאֲתוֹיֵי אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים:
וְאִם אֵין עִמּוֹ נָכְרִי כוּ'. הָא יֵשׁ עִמּוֹ נָכְרִי, לַנָּכְרִי יָהֵיב לֵיהּ, מַאי טַעְמָא, חֲמוֹר אַתָּה מְצֻוֶּה עַל שְׁבִיתָתוֹ, נָכְרִי אִי אַתָּה מְצֻוֶּה עַל שְׁבִיתָתוֹ. וּכְשֶׁמֵּנִיחַ כִּיסוֹ עַל הַחֲמוֹר מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ מְנִיחוֹ עָלֶיהָ כְּשֶׁהִיא מְהַלֶּכֶת, כְּלוֹמַר לְאַחַר שֶׁעָקְרָה רַגְלֶיהָ לֵילֵךְ, דְּלֹא עָבְדָה עֲקִירָה, וּכְשֶׁרוֹצָה הַבְּהֵמָה לַעֲמֹד נוֹטְלוֹ מֵעָלֶיהָ, וּלְאַחַר שֶׁתַּחְזֹר וְתַעֲקֹר רַגְלֶיהָ לֵילֵךְ יְנִיחֶנָּה עָלֶיהָ, כִּי הֵיכִי דְּלֹא תַעֲבִיד הַבְּהֵמָה עֲקִירָה וַהֲנָחָה, דְּאִי שָׁבֵיק לַהּ לְמֶעְבַּד עֲקִירָה וַהֲנָחָה וְהוּא מְחַמֵּר אַחֲרֶיהָ וּמַנְהִיגָהּ נִמְצָא מְחַמֵּר אַחַר בְּהֶמְתּוֹ בְּשַׁבָּת וְאָסוּר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה אֶלָּא כָּל דְּהוּ, דִּכְתִיב (שמות כ) לֹא תַעֲשֶׂה [כָּל] מְלָאכָה אַתָּה וּבְהֶמְתְּךָ, אֵיזוֹ הִיא מְלָאכָה שֶׁנַּעֲשֵׂית בֵּין הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה מְחַמֵּר:
הִגִּיעַ לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה. מִלְּתָא בְּאַנְפֵּי נַפְשַׁהּ הִיא וְלֹא בְּדִין כִּיסוֹ קָא מַיְרֵי:
לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה. שֶׁל עִיר, שֶׁהוּא מָקוֹם הַמִּשְׁתַּמֵּר רִאשׁוֹן, כְּשֶׁיָּבֹא לְפָרֵק הַחֲמוֹר נוֹטֵל בְּיָדוֹ מֵעָלָיו כֵּלִים הַנִּטָּלִין בְּשַׁבָּת:
עיקר תוספות יום טוב(א) וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י. וְיֵשׁ לְהַקְשׁוֹת דִּלְקַמָּן גַּבֵּי מֵנִיחַ כִּיסוֹ עַל הַחֲמוֹר מְפָרֵשׁ הָרַ"ב מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ, וְהָכָא בָּעִינַן מִבְּעוֹד יוֹם. וְהָרֹא"שׁ הִקְשָׁה דְּמַה צָּרִיךְ לַטַּעַם דְּנָכְרִי אִי אַתָּה מְצֻוֶּה כוּ', הָא בֵּית הִלֵּל מַתִּירִין מִבְּעוֹד יוֹם עַל יְדֵי קְצִיצַת שָׂכָר, וּמַסִּיק דְּאֵין הָכִי נַמִּי דְּהָכָא מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ מַיְרֵי. וְכָתַב בֵּית יוֹסֵף סִימָן רס"ו דְּאַף עַל פִּי שֶׁהַמָּעוֹת מֻקְצִין הֵם בִּמְקוֹם פְּסֵידָא לֹא גָּזְרוּ:
(ב) וּלְהָכִי אִי לֵית לֵיהּ לֹא נָכְרִי וְלֹא חֲמוֹר עָשׂוּ חֲזַ"ל עוֹד תַּקָּנָה אַחֶרֶת, שֶׁמּוֹלִיכוֹ בְּעַצְמוֹ בְּפָחוֹת פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת, אֶלָּא שֶׁחַכְמֵי הַמִּשְׁנָה לֹא רָצוּ לְגַלּוֹת תַּקָּנָה זוֹ מִפְּנֵי שֶׁנֶּאֱמַר [מִשְׁלֵי כה] כְּבוֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר, דִּלְמָא אָתֵי לַאֲתוֹיֵי אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים:
(ג) פֵּרוּשׁ קֹדֶם שֶׁתַּעֲמֹד, דְּלֹא תַּעֲשֶׂה הַנָּחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם. וְכָתַב עוֹד דִּכְשֶׁיַּגִּיעַ לְפֶתַח בֵּיתוֹ יִטְּלֶנּוּ מֵעָלָיו כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ וְיִזְרְקֶנּוּ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ כִּלְאַחַר יָד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא מַכְנִיס מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד:
ב. מַתִּירִין פְּקִיעֵי עָמִיר לִפְנֵי בְהֵמָה, וּמְפַסְפְּסִים אֶת הַכֵּפִין, אֲבָל לֹא אֶת הַזֵּרִין. אֵין מְרַסְּקִין לֹא אֶת הַשַּׁחַת וְלֹא אֶת הֶחָרוּבִין לִפְנֵי בְהֵמָה, בֵּין דַּקָּה בֵּין גַּסָּה. רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בֶּחָרוּבִין לַדַּקָּה:
ברטנורהפְּקִיעֵי עָמִיר. קַשִּׁין שֶׁל שִׁבֳּלִים שֶׁאֲגָדָן, מַתִּירִין אוֹתָן, דְּכָל זְמַן שֶׁהֵן קְשׁוּרִין לָאו אֹכְלָא נִינְהוּ, וּמַתִּירִין אוֹתָן לִישַׁוִּינְהוּ אֹכְלָא, אֲבָל פִּסְפּוּס, לְפַזְּרָן כְּדֶרֶךְ שֶׁרְגִילִין לְפַזֵּר עֲשָׂבִים לִפְנֵי בְּהֵמָה כְּדֵי שֶׁתָּרִיחַ רֵיחָן וְיִהְיוּ יָפִין לָהּ לְאָכְלָן, אָסוּר בִּפְקִיעֵי עָמִיר, דְּמֵאַחַר דְּאִתְעֲבִידוּ אֹכְלָא בְּהֶתֵּר הַפְּקִיעִין, וְהַפִּסְפּוּס אֵינוֹ אֶלָּא לְתַעֲנוּג בְּעָלְמָא, וּמִטְרַח בְּדָבָר שֶׁהוּא כְּבָר אֹכֶל לֹא טָרְחִינַן:
וּמְפַסְפְּסִים אֶת הַכֵּפִים. עֲנָפִים לַחִים שֶׁל אֶרֶז, מְפַזְּרִים וְשׁוֹטְחִים אוֹתָן לִפְנֵי הַבְּהֵמָה שֶׁתָּרִיחַ רֵיחָן, דִּבְלָאו פִּסְפּוּס לֹא הָווּ אֹכְלָא:
אֲבָל לֹא אֶת הַזֵּרִין. הֵן הֵן פְּקִיעֵי עָמִיר, אֶלָּא שֶׁהַפְּקִיעִין יֵשׁ לָהֶן שְׁנֵי קְשָׁרִים, אֶחָד בְּרֹאשָׁן וְאֶחָד בְּסוֹפָן, וְהַזֵּרִין יֵשׁ לָהֶן שְׁלֹשָׁה קְשָׁרִים, קֶשֶׁר אֶחָד יָתֵר בְּאֶמְצָעָן. וְקָאָמְרָה מַתְנִיתִין שֶׁאֵין מְפַסְפְּסִים אֶת הַזֵּרִין וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵן דְּחוּקִים זֶה בָּזֶה וּמִתְחַמְּמִים וְהַבְּהֵמָה קָצָה בָּהֶן, אֶלָּא מַתִּיר שְׁלֹשָׁה אֲגָדֵיהֶן בִּלְבַד, דְּהַתָּרַת אֲגָדֵיהֶן מְשַׁוִּי לַהּ אֹכְלָא כִּפְקִיעִין:
אֵין מְרַסְּקִין אֶת הַשַּׁחַת. אֵין מְחַתְּכִין עֵשֶׂב שֶׁל תְּבוּאָה, וְהִיא אַסְפַּסְתָּא, מִשּׁוּם דְּטִרְחָא שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הוּא:
רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בֶּחָרוּבִין לִבְהֵמָה דַקָּה. שֶׁשִּׁנֶּיהָ דַּקּוֹת, וְקָשִׁין לָהּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
עיקר תוספות יום טוב(ד) וְאֶגֶד אֵין בּוֹ קֶשֶׁר הָאָסוּר לְהַתִּיר בְּשַׁבָּת:
(ה) הֶחָרוּבִין. דּוּמְיָא דְּשַׁחַת דִּרְכִּיכָא. וּמִשּׁוּם הָכִי אֵין מְחַתְּכִין, דְּמִטְרָח בְּאֹכֶל לֹא מִטְרְחִינַן:
ג. אֵין אוֹבְסִין אֶת הַגָּמָל, וְלֹא דוֹרְסִין, אֲבָל מַלְעִיטִין. וְאֵין מַמְרִים אֶת הָעֲגָלִים, אֲבָל מַלְעִיטִין. וּמְהַלְקְטִין לַתַּרְנְגוֹלִין. וְנוֹתְנִין מַיִם לַמֻּרְסָן, אֲבָל לֹא גוֹבְלִים. וְאֵין נוֹתְנִין מַיִם לִפְנֵי דְבוֹרִים וְלִפְנֵי יוֹנִים שֶׁבַּשֹּׁבָךְ, אֲבָל נוֹתְנִין לִפְנֵי אֲוָזִים וְתַרְנְגוֹלִים וְלִפְנֵי יוֹנֵי הָרְדְּסִיּוֹת:
ברטנורהאֵין אוֹבְסִין. [אֵין] מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל כָּרְחוֹ וְתוֹחֲבִים לוֹ בִּגְרוֹנוֹ, וּפֵרוּשׁ אוֹבְסִין, עוֹשִׂין לָהּ אֵבוּס בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ:
אֲבָל מַלְעִיטִים. שֶׁתּוֹחֵב לוֹ הַמַּאֲכָל לְמָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לְהַחְזִיר:
אֵין מְמָרְאִין. מְפַטְּמִין, לְשׁוֹן וְחֵלֶב מְרִיאִים (ישעיה א). וּפֵרוּשׁ הַמְרָאָה, שֶׁתּוֹחֵב לוֹ הַמַּאֲכָל לִפְנִים מִבֵּית הַבְּלִיעָה בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכֹל לְהַחְזִיר:
אֲבָל לֹא גוֹבְלִין. אֵין לָשִׁין אוֹתוֹ בַּמַּיִם:
אֵין נוֹתְנִין מַיִם לִפְנֵי דְבוֹרִים. שֶׁאֵין מְזוֹנוֹתֵיהֶן עָלָיו, שֶׁיּוֹצְאִין וְאוֹכְלִין בַּשָּׂדֶה וּמַיִם מְצוּיִין לָהֶם בָּאֲגַמִּים:
דּוֹרְסִיאוֹת. יוֹנִים שֶׁגְּדֵלִים בַּבָּתִּים. וְנִקְרָאִים דּוֹרְסִיאוֹת עַל שֵׁם הוֹרְדּוּס הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה מְגַדֵּל מֵהֶן בְּאַרְמוֹנוֹ:
עיקר תוספות יום טוב(ו) אֵין אוֹבְסִין. לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, אֵין מַאֲכִילִין בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא מַאֲכִיל בְּחֹל, שֶׁמָּא יָבֹא לִידֵי כְּתִישָׁה אוֹ לִישָׁה:
(ז) מַלְעִיטִין. לְשׁוֹן הַלְעִיטֵנִי נָא [בְּרֵאשִׁית כח]:
ד. מְחַתְּכִין אֶת הַדְּלוּעִין לִפְנֵי הַבְּהֵמָה, וְאֶת הַנְּבֵלָה לִפְנֵי הַכְּלָבִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם לֹא הָיְתָה נְבֵלָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת, אֲסוּרָה, לְפִי שֶׁאֵינָהּ מִן הַמּוּכָן:
ברטנורהוְאֶת הַנְּבֵלָה. שֶׁנִּתְנַבְּלָה הַיּוֹם, וְאַף עַל גַּב דְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת הָיְתָה עוֹמֶדֶת לָאָדָם וְלֹא לַבְּהֵמָה:
עיקר תוספות יום טוב(ח) הַתָּלוּשׁ מֵאֶתְמוֹל, דִּמְחֻבָּר כֵּיוָן דְּלֹא לִקְּטוֹ מִבְּעוֹד יוֹם אַקְצִינְהוּ מִדַּעְתֵּיהּ. בֵּית יוֹסֵף:
(ט) וּתְמִיהָה דְּהָא אַף לְאָדָם לֹא קַיְּמֵי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת [לִשְׁחֹט], מִסְּפֵק שַׁבָּת. וּבַגְּמָרָא פְּסָחִים דַּף נ"ו קָאָמַר מֵהַךְ מִשְׁנָה דִּלְרַבִּי יְהוּדָה מוּכָן לָאָדָם לֹא הָוֵי מוּכָן לַבְּהֵמָה. וּפֵרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּמוּכָן לָאָדָם הַיְנוּ שֶׁעוֹמֶדֶת לַאֲכִילַת אָדָם וְלֹא הִקְצוּהָּ שֶׁלֹּא יֵהָנֶה בָּהּ אָדָם, אֶלָּא שֶׁאֲסוּרָה מֵחֲמַת אִסּוּר שַׁבָּת, וְהִלְכָּךְ אִי לָאו דְּאָמְרִינַן מוּכָן לָאָדָם לֹא הָוֵי מוּכָן לַכְּלָבִים הָוֵי שָׁרֵי לִתֵּן לַכְּלָבִים, דְּלִכְלָבִים רָאוּי אֲפִלּוּ חַיִּים כְּגוֹן עוֹפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה. מְפִירִין נְדָרִים בְּשַׁבָּת, וְנִשְׁאָלִין לִדְבָרִים שֶׁהֵן לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת. פּוֹקְקִין אֶת הַמָּאוֹר, וּמוֹדְדִין אֶת הַמַּטְלִית וְאֶת הַמִּקְוֶה. וּמַעֲשֶׂה בִימֵי אָבִיו שֶׁל רַבִּי צָדוֹק וּבִימֵי אַבָּא שָׁאוּל בֶּן בָּטְנִית, שֶׁפָּקְקוּ אֶת הַמָּאוֹר בְּטָפִיחַ, וְקָשְׁרוּ אֶת הַמְּקֵדָה בְגֶמִי, לֵידַע אִם יֵשׁ בַּגִּיגִית פּוֹתֵחַ טֶפַח אִם לָאו. וּמִדִּבְרֵיהֶן לָמַדְנוּ, שֶׁפּוֹקְקִין וּמוֹדְדִין וְקוֹשְׁרִין בְּשַׁבָּת:
ברטנורהמְפִירִין. בַּעַל לְאִשְׁתּוֹ וְאָב לְבִתּוֹ:
וְנִשְׁאָלִין. לֶחָכָם:
שֶׁהֵן לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת. כְּגוֹן שֶׁנָּדַר שֶׁלֹּא יֹאכַל הַיּוֹם. וְאַנִּשְׁאָלִין דַּוְקָא קָאֵי, דְּאִלּוּ בַּעַל אוֹ אָב מֵפֵר בֵּין נְדָרִים שֶׁהֵן לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת בֵּין נְדָרִים שֶׁאֵינָן לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ יָכֹל לְהָפֵר אֶלָּא בְּיוֹם שָׁמְעוֹ בִּלְבַד. וּנְדָרִים שֶׁהֵן לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת אֲפִלּוּ הָיָה לוֹ פְּנַאי לְהִשָּׁאֵל עֲלֵיהֶם קֹדֶם הַשַּׁבָּת נִשְׁאָלִין עֲלֵיהֶם בְּשַׁבָּת:
וּפוֹקְקִין אֶת הַמָּאוֹר. הַחַלּוֹן שֶׁמִּמֶּנּוּ הָאוֹרָה נִכְנֶסֶת, סוֹתְמִין אוֹתוֹ בְּלוּחַ אוֹ בִּשְׁאָר כָּל דָּבָר שֶׁרְגִילִים לִסְתֹּם בּוֹ:
וּמוֹדְדִין אֶת הַמַּטְלִית. כְּגוֹן אִם הָיְתָה טְמֵאָה וְנָגְעָה בְּטָהֳרוֹת, מוֹדְדִין אוֹתָהּ אִם יֵשׁ בָּהּ שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת עַל שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת לֵידַע אִם נִטְמְאוּ הַטָּהֳרוֹת אִם לָאו, דְּמַטְלִית פְּחוּתָה מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ אֵינָהּ לֹא מִטַּמְּאָה וְלֹא מְטַמְּאָה:
וְאֶת הַמִּקְוֶה. לֵידַע אִם יֵשׁ בָּהּ אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת. שֶׁאֵלּוּ מְדִידוֹת שֶׁל מִצְוָה הֵן, לְפִיכָךְ מֻתָּר לִמְדֹּד אוֹתָן בְּשַׁבָּת:
שֶׁפָּקְקוּ אֶת הַמָּאוֹר. אֶת הַחַלּוֹן. וְקָרוּי מָאוֹר, שֶׁמִּמֶּנּוּ הָאוֹרָה נִכְנֶסֶת:
בְּטָפִיחַ. פַּךְ שֶׁל חֶרֶס:
מְקֵדָה. כְּלִי חֶרֶס:
בְּגֶמִי. לְהָכִי נָקַט גֶּמִי, שֶׁרָאוּי לְמַאֲכַל בְּהֵמָה וְלֹא מְבַטֵּל לֵיהּ לִהְיוֹת קֶשֶׁר שֶׁל קְיָמָא:
לֵידַע אִם יֵשׁ בַּגִּיגִית פּוֹתֵחַ טֶפַח. כְּמִין שְׁבִיל קָטָן הָיָה בֵּין שְׁנֵי בָּתִּים שֶׁלֹּא הָיָה מְקוּרֶה, אֶלָּא שֶׁגִּיגִית מֻנַּחַת עַל גַּבּוֹ, וְהָיוּ חַלּוֹנוֹת פְּתוּחוֹת מִן הַבָּתִּים אֶל הַשְּׁבִיל, וְהָיוּ חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יָמוּת מֵת בְּבַיִת אֶחָד וּתְהֵא הַטֻּמְאָה בָּא מִן הַחַלּוֹן אֶל הַשְּׁבִיל וּמִן הַשְּׁבִיל אֶל הַבַּיִת הָאַחֵר דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ, לְפִיכָךְ פָּקְקוּ אֶת הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ לַבַּיִת שֶׁהַטֻּמְאָה בְּתוֹכוֹ בְּטָפִיחַ שֶׁל חֶרֶס וְגַבּוֹ לְצַד הַשְּׁבִיל, וּכְלִי חֶרֶס אֵינוֹ מִטַּמֵּא מִגַּבּוֹ, וְחוֹצֵץ, כִּי חָשְׁשׁוּ שֶׁמָּא אֵין בְּסֶדֶק הַגִּיגִית פּוֹתֵחַ טֶפַח וְנִמְצֵאת הַגִּיגִית מַאֲהֶלֶת עַל הַשְּׁבִיל וְהַטֻּמְאָה בָּאָה דֶּרֶךְ הַשְּׁבִיל מִבַּיִת זֶה לְבַיִת זֶה. אַחַר כָּךְ הֻצְרְכוּ לִפְתֹּחַ הַחַלּוֹן וְלִטֹּל אוֹתוֹ טָפִיחַ הַפָּקוּק בַּחַלּוֹן, וּבָאוּ לֵידַע אִם יֵשׁ בְּאוֹתוֹ סֶדֶק שֶׁל גִּיגִית פּוֹתֵחַ טֶפַח וְאֵין שָׁם אֹהֶל בְּאוֹתוֹ שְׁבִיל לְהָבִיא אֶת הַטֻּמְאָה, שֶׁהַטֻּמְאָה יוֹצְאָה מִן הַשְּׁבִיל דֶּרֶךְ סֶדֶק שֶׁבַּגִּיגִית כְּלַפֵּי מַעְלָה. אוֹ אֵין בַּסֶּדֶק שֶׁל גִּיגִית פּוֹתֵחַ טֶפַח, וְנִמְצֵאת הַשְּׁבִיל כְּאֹהֶל וּמְבִיאָה אֶת הַטֻּמְאָה מִבַּיִת לְבַיִת. וּמָדְדוּ מְקֵדָה שֶׁל חֶרֶס וּקְשָׁרוּהָ בְּגֶמִי וְהוֹשִׁיטוּהָ כְּלַפֵּי מַעְלָה, לִרְאוֹת אִם הָיָה בְּסֶדֶק הַגִּיגִית פּוֹתֵחַ טֶפַח אִם לָאו:
עיקר תוספות יום טוב(י) לְפִי שֶׁהַנֶּדֶר הַמֻּתָּר עַל יְדֵי חָכָם צָרִיךְ חֲקִירָה עַל הַחֲרָטָה אִם הִיא מֵעִקָּרָא וְעַל הַפֶּתַח אִם פּוֹתְחִין בָּהּ, לְכָךְ תָּנֵי נִשְׁאָלִין, שֶׁהֶחָכָם שׁוֹאֵל בָּהֶן. אֲבָל הֲפָרָה דִּלְאִשָּׁה הֵנִיחוּ בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב, הָפֵר יָפֵר [בְּמִדְבַּר ל], שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ שְׁאֵלָה:
(יא) פֵּרוּשׁ אִם הָיְתָה מִתְּחִלָּה שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ וְנִטְמֵאת, וְנִפְחֲתָה, שׁוּב אֵינָהּ מְטַמְּאָה:
(יב) פֵּרוּשׁ הַפָּתוּחַ כְּנֶגֶד הַבַּיִת שֶׁהַטֻּמְאָה בְּתוֹכוֹ. וּלְכָךְ נָתְנוּ הַטָּפִיחַ גַּבּוֹ מוּל הַשְּׁבִיל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַבֵּל טֻמְאָה מֵהַמֵּת שֶׁבַּבַּיִת, שֶׁהַטֻּמְאָה יוֹצְאָה מִמֶּנָּה וּמִתְפַּשֶּׁטֶת תַּחַת הַגִּיגִית עַד לַטָּפִיחַ. וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא פֵּרֵשׁ שֶׁפָּקְקוּ הַחַלּוֹן שֶׁל הַבַּיִת שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ, דְּמִסְּתָמָא אוֹתוֹ שֶׁחוֹשֵׁשׁ פֶּן יִתְטַמֵּא הוּא שֶׁפּוֹקֵק וְלֹא אוֹתוֹ שֶׁכְּבָר טָמֵא, דְּמַאי אִכְפַּת לֵיהּ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יג) וְצָרִיךְ לוֹמַר שֶׁבִּשְׁנֵי צִדֵּי הַסֶּדֶק לֹא הָיָה בְּרֹחַב שׁוּם אֶחָד מֵהֶן טֶפַח. דְּאִי לָאו הָכִי אַכַּתִּי יֵשׁ אֹהֶל טֶפַח הַמֵּבִיא הַטֻּמְאָה לְבַיִת שֵׁנִי. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יד) וְכָתְבוּ הַתּוֹסְפוֹת דִּפְקִיקָה לֹא בָעִינַן שֶׁל מִצְוָה, כְּלוֹמַר דְּשֶׁל מִצְוָה לֹא מַעֲלֶה וְלֹא מוֹרִיד בִּפְקִיקָה, דְּדַוְקָא מְדִידָה שֶׁאֵינָהּ אִסּוּר כָּל כָּךְ אֶלָּא מִשּׁוּם דַּהֲוֵי כְּעֻבְדָּא דְּחֹל מְהַנֵּי שֶׁל מִצְוָה, אֲבָל פְּקִיקָה דְּמִשּׁוּם תּוֹסֶפֶת אֹהֶל דְּדָמִי לְבִנְיָן לֵיכָּא לְמִשְׁרֵיהּ מִשּׁוּם מִצְוָה. וְהֶאֱרִיךְ הַתּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב וּמַסִּיק, כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, מְדִידָה שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא כְּעֻבְדָּא דְּחֹל שַׁיָּךְ גַּבָּהּ לוֹמַר הוֹאִיל וְשֶׁל מִצְוָה הִיא שָׁרֵי. וּפְקִיקָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִשּׁוּם בִּנְיָן לֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר גַּבָּהּ דְּמִשּׁוּם מִצְוָה נַתִּיר, אֶלָּא שֶׁאִם נַתִּיר יֵשׁ לְהַתִּיר אַף בְּלֹא מִצְוָה. וּקְשִׁירָה דְּלֹא נִכָּר בּוֹ בֵּין שֶׁל קְיָמָא לְאֵינָהּ שֶׁל קְיָמָא וְאִיכָּא לְמַרְאִית עַיִן מְלָאכָה דְּאוֹרַיְתָא, לֹא הִתִּירוּהָ אֶלָּא דַּוְקָא בְּמִצְוָה:

גמרא שבת קנ״ה ב: ח׳-י״ב

תַּנְיָא נוֹתְנִין מְזוֹנוֹת לִפְנֵי כֶלֶב וְאֵין נוֹתְנִין מְזוֹנוֹת לִפְנֵי חֲזִיר. וּמַה הֶפְרֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה. זֶה מְזוֹנוֹתָיו עָלֶיךָ וְזֶה אֵין מְזוֹנוֹתָיו עָלֶיךָ. אָמַר רַב אָשֵׁי מַתְנִיתִין נָמֵי דַיְקָא. דְּתָנֵי אֵין נוֹתְנִין מַיִם לִפְנֵי דְבוֹרִים וְלִפְנֵי יוֹנִים שֶׁבַּשּׁוֹבָךְ. אֲבָל נוֹתְנִין לִפְנֵי אַוָּזִין וְלִפְנֵי תַרְנְגוֹלִין וְלִפְנֵי יוֹנֵי הַרְדִּיסִיּוֹת. מַאי טַעְמָא, לָאו מִשּׁוּם דְּהַנֵּי מְזוֹנוֹתָן עָלֶיךָ וְהַנֵּי אֵין מְזוֹנוֹתָן עָלֶיךָ. וּלְטַעְמִיךְ מַאי אִרְיָא מַיָּא אֲפִילוּ חִיטֵי וְשַׂעֲרֵי נָמֵי לָא. אֶלָּא שַׁאנֵי מַיָּא דִשְׁכִיחֵי בְּאַגְמָא. דָּרַשׁ רִבִּי יוֹנָה אַפִּיתְחָא דְּבֵי נְשִׂיאָה מַאי דִּכְתִיב (משלי כ''ט) יוֹדֵעַ צַדִּיק דִּין דַּלִּים, יוֹדֵעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכֶלֶב שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מוּעָטִין. לְפִיכָךְ שׁוֹהָא אֲכִילָתוֹ בְמֵעָיו שְׁלשָׁה יָמִים. כְּדִתְנַן כַּמָּה תִּשְׁהֶא אֲכִילָתוֹ בְּמֵעָיו וִיהֵי טָמֵא. בְּכֶלֶב שְׁלשָׁה יָמִים מֵעֵת לְעֵת, וּבְעוֹפוֹת וּבְדָגִים כְּדֵי שֶׁתִּפּוֹל לָאוּר וְתִשָּׂרֵף. אָמַר רַב הַמְנוֹנָא שְׁמַע מִינָהּ אוֹרַח אַרְעָא לְמֵשְׁדָא אוּמְצָא לְכַלְבָּא. וְכַמָּה אָמַר רַב מָרִי מְשַׁח אוּדְנֵיהּ וְחוּטְרָא אֲבַתְרֵיהּ. הַנֵּי מִילֵי בְּדַבְרָא. אֲבָל בְּמָתָא לָא, דְּאָתֵי לְמִסְרַךְ. אָמַר רַב פַּפָּא לֵית דְּעַנְיָא מִכַּלְבָּא וְלֵית דְּעָתִיר מֵחֲזִירָא:
רש״ימתני' אין אובסין - מאכילין אותו הרבה על כרחו ותוחבין לו בגרונו ובגמרא מפרש לשון אובסין עושין לה כמין אבוס בתוך מעיה:
ולא דורסין - שדורס לה בתוך גרונה את השעורין ומיהו לא הוי כל כך כמו אובסין:
אבל מלעיטין - מפרש בגמרא:
אין מאמירין - מפרש בגמרא:
מהלקטין - מפרש בגמרא:
אין נותנין מים לפני דבורים - מפרש טעמא בגמרא אי משום דאין מזונותיהן עליו שיוצאין ואוכלין בשדה אי משום דמיא באגמא שכיח להו:
הרדיסאות - על שם מקומן וניזונין בתוך הבית:
מתני' נמי דוקא - דאפילו שדי קמייהו נמי לא:
שמזונותיו מועטין - שאין אדם חס עליו לתת לו מזונות הרבה:
כמה תשהה במעיו - דהכלב שאכל בשר מת ומת הכלב בבית תוך ג' ימים מטמא באהל אבל בחייו לא מטמא דטומאה בלועה בבעלי חיים לא מיטמא כדאמר בבהמה המקשה (חולין דף עא:):
שמע מינה - מדקאמר שהקפיד הקדוש ברוך הוא על מזונותיו:
משח אודניה - מעט כמות אוזנו וחוטרא בתריה יכהו במקל מיד שלא יהא מרגילו אצלו:
אבל במתא לא - ליתיב ליה מידי אי לאו דידיה הוא:
משום דאתי למסרך - בתריה ויפסידו:
לית דעתיר מחזירא - שכל מאכל ראוי לו ומוצא לאכול ואף מאכילין לו הרבה:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץא משנה אין אובסין (מאכילים הרבה ובעל כרחו) בשבת את הגמל, ואף לא דורסין (תוחבים לו בעל כורחו) מאכל. אבל מלעיטין אותו. ואין מאמירין את העגלים, אבל מלעיטין. ומהלקטין לתרנגולין, ונותנין מים למורסן (מוץ ושיירי טחינה המשמשים למאכל בהמה), אבל לא גובלין (לשים) את המורסן והמים. ואין נותנין מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובך, לפי שהן מתפרנסות בעצמן, אבל נותנין מים לפני אווזין ותרנגולין, ולפני יוני הרדיסיות (יוני בית).
אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא [משנתנו גם כן מדוייקת] כהסבר זה, שכן אמרו שאין נותנין מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובך, אבל נותנין לפני אווזין ולפני תרנגולין ולפני יוני הרדיסיות. מאי טעמא [מה טעם] הבדל זה? לאו [האם לא] משום דהני [שאלה] אווזים ותרנגולים מזונותן עליך, ודבורים ויונים אין מזונותן עליך.
כיון שדובר בנתינת מזון לכלב מביאים דברים אחרים שנאמרו בנושא זה. דרש רבי יונה אפיתחא דבי נשיאה [על פתח בית הנשיא]: מאי דכתיב [מה פירוש הכתוב] "ידע צדיק דין דלים" (משלי כט, ז) — יודע הקדוש ברוך הוא בכלב שמזונותיו מועטין ואין מפרנסים אותו כראוי, לפיכך שוהה אכילתו במעיו שלשה ימים כדי שיהיה שבע מאכילה זו. כדתנן [כפי ששנינו במשנה] העוסקת בדיני טומאה: בעל חיים שבלע בשר המת כמה תשהה אכילתו במעיו ויהא הבשר נחשב עדיין כבר אכילה ובשל כך אף טמא ולא כמעוכל — בכלב שלשה ימים מעת לעת, כלומר, שלש יממות, ובעופות ובדגים עד כדי הזמן שתפול אותה חתיכת בשר לאור (לאש) ותשרף, שהם מעכלים במהירות רבה.
אמר רב המנונא: שמע מינה [למד ממנה] כי אורח ארעא למשדא אומצא לכלבא [דרך ארץ לזרוק חתיכת בשר לכלב], שהרי אף הקדוש ברוך הוא דואג לו למזונותיו. ושואלים: וכמה ראוי לתת לו? אמר רב מרי: משח אודניה, וחוטרא אבתריה [תן לו כמידת אוזנו, ומיד להכות במקל אחריו] שלא יהא הכלב נגרר אחריו. והני מילי [ודברים אלה] אמורים דווקא בדברא [בשדה], אבל במתא [בעיר] לא יתן לו כלום, משום דאתי למסרך [שיבוא להיטפל] וייגרר אחריו תמיד. אמר רב פפא: לית דעניא מכלבא, ולית דעתיר מחזירא [אין עני מכלב, ואין עשיר מחזיר] שאוכל הכל, ואף ממציאים לו מזונות בשפע.

זוהר ספר הזהר, ויקרא ג׳

רִבִּי יְהוּדָה אָמַר אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דוֹדִים אִלֵּין כָּל מָארֵי דִיבָבָא וִילָלָה דְּאִתְבְּסָמוּ כֻלְּהוּ וְאִתְבְּרָכוּ כַּחֲדָא דְּהָא מִסְעוּדָתָא דְמַלְכָּא מִתְהַנְיָין כֹּלָּא. וְאֵימָתַי אַכְלֵי כֻלְּהוּ בְשַׁעְתָּא דְמַלְכָּא אִתְחֲדֵי וְעַל דָּא מַלְכָּא אִתְחֲדֵי וְחָדֵי לְמַטְרוֹנִיתָא בְקַדְמֵיתָא לְבָתַר כֻּלְּהוּ אַכְלָן וְחַדָּאָן. רִבִּי אַבָּא אָמַר אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דוֹדִים אִלֵּין אִינוּן שִׁית דְקָאַמְרָן וְאִלֵּין אִינוּן דִּכְתִיב בְּהוּ (שיר א') הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו וְגוֹמֵר. שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ מֵהַהוּא יַיִן דְּרַוֵּי לְכֹלָּא רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר כָּל אִינוּן דִּלְתַתָּא דְכֵיוַן דְּאִינוּן שִׁית אִתְבָּרְכָאָן כֻּלְּהוּ דִלְתַתָּא מִתְבָּרְכָאָן. רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר כֹּלָּא שַׁפִּיר אֲבָל רָזָא דְמִלָּה אִכְלוּ רֵעִים לְעֵילָא שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דוֹדִים לְתַתָּא אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר מָאן אִינוּן לְעֵילָא וּמָאן אִינוּן לְתַתָּא. אָמַר לֵיהּ יֵאוֹת שָׁאַלְתָּא דָא אֲתַר עִלָּאָה דְּאִינוּן בְּאַחֲדוּתָא בְחֶדְוָותָא דְלָא מִתְפָּרְשָׁן לְעָלְמִין אִלֵּין אִקְרוּן רֵעִים הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ב') וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן וְעֵדֶן וְהַהוּא נָהָר לָא מִתְפָּרְשָׁן לְעָלְמִין וְאִשְׁתְּכָחוּ לְעָלְמִין בִּרְעוּתָא בְאַחֲדוּתָא בְחֶדְוָותָא. שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דוֹדִים אִלֵּין אִינוּן לְתַתָּא דְּאִקְרוּן דּוֹדִים לְזִמְנִין יְדִיעָן וְהָא אוֹקִימְנָא. תָּא חֲזֵי בְּאִינוּן עִלָּאֵי כְתִיב בְּהוּ אֲכִילָה בְּלָא שְׁתִיָּה. מָאי טַעֲמָא. מָאן דְּאִית לֵיהּ גַּרְבֵּי דְחַמְרָא אֲכִילָה בַעְיָא וּבְגִין דְּתַמָּן שַׁרְיָיא חַמְרָא דְמִנְטְרָא כְּתִיב בְּהוּ אֲכִילָה. וּבְאִינוּן תַּתָּאֵי דְבַעְיָין שַׁקְיוּ כְּתִיב בְּהוּ שְׁתִיָּה דְהָא כָל נְטִיעָן שַׁקְיוּ בַעְיָין מִנַּחְלָא דַעֲמִיקָא וְעַל דָּא בְאִלֵּין אֲכִילָה וּבְאִלֵּין שְׁתִיָּה. אִלֵּין רֵעִים וְאִלֵּין דּוֹדִים אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר אִתְחֲזֵי דְּהָא דוֹדִים חֲבִיבוּתָא אִינוּן אֲמָאי אִינוּן תַּתָּאֵי. אָמַר לֵיהּ אִינוּן דְּתָאֲבִין דָּא לְדָא וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין תָּדִיר אִקְרוּן דּוֹדִים. וְאִינוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי תָּדִיר וְלָא מִתְכַּסְיָין וְלָא מִתְפָּרְשָׁן דָּא מִן דָּא אִקְרוּן רֵעִים. וְעַל דָּא אִלֵּין דּוֹדִים וְאִלֵּין רֵעִים. אִלֵּין בִּרְעוּתָא בְאַחֲדוּתָא תָּדִיר וְאִלֵּין בְּתִיאוּבְתָּא לְזִמְנִין. וְדָא הוּא שְׁלֵימוּתָא דְכֹלָּא בְּגִין דְּתִתְבָּרַךְ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וּכְדֵין חֶדְוָותָא בְכֻלְּהוּ עָלְמִין:
תרגום הזוהררַבִּי יְהוּדָה אָמַר. אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים, אֵלּוּ הֵם כָּל בַּעֲלֵי יְבָבָה וִילָלָה, שֶׁכֻּלָּם נִתְבַּשְׂמוּ וְנִתְבָּרְכוּ יַחַד, בַּיּוֹם שֶׁהוּקָם הַמִּשְׁכָּן, כִּי מִסְּעֵדַּת הַמֶּלֶךְ, נֶהֵנוּ כֵּלָּם. וּמָתַי אוֹכְלִים כֻּלָּם. הוּא, בְּשָׁעָה שֶׁהַמֶּלֶךְ בָּא שָׂמֵחַ. וְעַל כֵּן הַמֶּלֶךְ הֻשְׂמָח, וּמְשַׂמֵּחַ אֶת הַמַּלְכָּה תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ אוֹכְלִים כֻּלָּם וּשְׂמֵחִים. רַבִּי אַבָּא אָמַר. אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים אֵלּוּ הֵם שִׁשָּׁה קְצָווֹת דִּזְעֵיר אַנְפִּין שֶׁאָמַרְנוּ, וְאֵלּוּ הֵם שֶׁכָּתוּב בָּהֶם הֱבִיאֲנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו וְגוֹ'. שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ, הַיְנוּ מִיַּיִן הַהוּא הַמַּרְוֶה הַכֹּל. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, כָּל אֵלּוּ שֶׁלְּמַטָּה. כֵּיוָן שֶׁאֵלּוּ שִׁשָּׁה קְצָווֹת מִתְבָּרְכִים, כֻּלָּם שֶׁלְּמַטָּה מִתְבָּרְכִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר הַכֹּל יָפֶה. אֲבָל סוֹד הַדָּבָר, אִכְלוּ רֵעִים, לְמַעְלָה. שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים, לְמַטָּה. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר מִי הֵם לְמַעְלָה וּמִי הֵם לְמַטָּה. אָמַר לוֹ, יָפֶה שָׁאַלְתָּ, לְמַעְלָה, זֶה מָקוֹם עֶלְיוֹן שֶׁהֵם בְּאַחְדוּת וּבְשִׂמְחָה שֶׁאֵינָם מִתְפָּרְדִים זֶה מִזֶּה לְעוֹלָם, אֵלּוּ נִקְרָאִים רֵעִים. זֶה שֶׁנֶאֱמַר וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן. וְעֵדֶן, וְנָהָר הַהוּא, אֵינָם נִפְרָדִים לְעוֹלָם, וּלְעוֹלָם הֵם נִמְצָאִים בְּרָצוֹן בְּאַחְדוּת וּבְשִׂמְחָה. שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים, אֵלּוּ הֵם לְמַטָּה, הַנִּקְרָאִים דּוֹדִים, הַמִּתְחַבְּרִים לִזְמַנִּים יְדוּעִים, וַהֲרֵי הֶעֱמַדְנוּ. בֹּא וּרְאֵה, בְּאֵלּוּ עֶלְיוֹנִים, כָּתוּב בָּהֶם אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה. מַהוּ הַטַּעַם. הוּא, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נֹאדוֹת יַיִן, לֶאֱכוֹל הוּא צָרִיךְ. וּמִשּׁוּם שֶׁשָּׁם, שׁוֹרֶה יַיִן הַמְּשׁוּמָר, עַל כֵּן כָּתוּב בָּהֶם אֲכִילָה. וּבְאֵלּוּ הַתַּחְתּוֹנִים הַצְרִיכִים שִׁקּוּי, כָּתוּב בָּהֶם שְׁתִיָּה, כִּי כָּל הַנְּטִיעוֹת שֶׁהֵם צְרִיכִים לְהַשְּׁקוֹתָם מִנַּחַל הֶעָמוֹק, וְעַל כֵּן בְּאֵלּוּ כָּתוּב אֲכִילָה וּבְאֵלּוּ שְׁתִיָּה. אֵלּוּ נִקְרָאִים רֵעִים, וְאֵלּוּ, נִקְרָאִים דּוֹדִים. אָמַר לוֹ רִבִּי אֶלְעָזָר, נִרְאֶה שֶׁדּוֹדִים הֵם בְּאַהֲבָה, וְלָמָּה הֵם תַּחְתּוֹנִים. אָמַר לוֹ אֵלּוּ הַחוֹשְׁקִים זֶה לְזֶה וְאֵינָם נִמְצָאִים תָּדִיר בְּיַחַד, הֵם נִקְרָאִים דּוֹדִים, וְאֵלּוּ הַנִּמְצָאִים תָּמִיד יַחַד, וְאֵינָם מִתְכַּסִּים, וְאֵינָם נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה, נִקְרָאִים רֵעִים. וְעַל כֵּן אֵלּוּ דּוֹדִים וְאֵלּוּ, רֵעִים, אֵלּוּ, רֵעִים, הֵם בְּרָצוֹן בְּאַחְדוּת תָּמִיד, וְאֵלּוּ, דּוֹדִים, הֵם בִּתְשׁוּקָה לִזְמַנִּים וְלֹא תָּמִיד. וְזֶה, הָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה הָאֲמוּרִים בַּכָּתוּב, הֵם שְׁלֵמוּת הַכֹּל, כְּדֵי שֶׁתִּתְבָּרֵךְ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא הַמַּלְכוּת, וְאָז יֵשׁ שִׂמְחָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות א׳: ה׳-ו׳

א. קָרְבְּנוֹת הַצִבּוּר הֵם שְׁנֵי תְמִידִין שֶׁל כָּל יוֹם וּמוּסְפֵי שַׁבָּתוֹת וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְהַמּוֹעֲדוֹת ושְׂעִיר חַטָּאת שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים. וְכֵן אִם שָׁגְגוּ בֵּית דִּין וְהוֹרוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה מֵבִיא כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט פָּר וְשָׂעִיר. הַפָּר עוֹלָה וְהַשָֹּׂעִיר חַטָּאת. וְאֵלּוּ הַשְֹּׂעִירִים הֵם הַנִּקְרָאִים שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה. וְאִם שָׁגְגוּ וְהוֹרוּ בִּשְׁאַר הַמִּצְוֹת מְבִיאִין פַּר לְחַטָּאת וְהוּא הַנִּקְרָא פַּר הַעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר:
ב. קָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד הֵם. הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח וְהַחֲגִיגָה וְהִיא שְׁלָמִים וְהָרְאִיָּה וְהִיא עוֹלָה. וְקָרְבַּן הַגֵּר וְהוּא עוֹלָה מִן הַבְּהֵמָה אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה אוֹ שְׁתֵּי תוֹרִים וּשְׁנֵיהֶן עוֹלָה. אוֹ שְׁתֵּי בְהֵמוֹת אַחַת עוֹלָה וְאַחַת שְׁלָמִים. וְהַנּוֹדֵר אוֹ הַמִּתְנַדֵּב עוֹלָה אוֹ שְׁלָמִים. וּשְׁלָמִים הַבָּאִים עִם הַלֶּחֶם הֵם הַנִּקְרָאִים תּוֹדָה. וְכֵן קָרְבְּנוֹת הַנָּזִיר וְהֵן עוֹלָה וְחַטָּאת וּשְׁלָמִים. וְקָרְבְּנוֹת מְצוֹרָע וְהֵן חַטָּאת וְאָשָׁם וְעוֹלָה. וְקָרְבְּנוֹת זָבִים וְיוֹלְדוֹת וְהֵן חַטָּאת וְעוֹלָה. וְקָרְבַּן הַשּׁוֹגֵג בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כָּרֵת וְהוּא חַטָּאת. וְאִם נִסְתַּפֵּק לוֹ אִם עָשָׂה אוֹ לֹא עָשָׂה אוֹתוֹ הַחֵטְא מֵבִיא אָשָׁם וְהוּא הַנִּקְרָא אָשָׁם תָּלוּי. וְיֵשׁ עֲבֵירוֹת שֶׁמֵבִיא עֲלֵיהֶן אָשָׁם וְהוּא הַנִּקְרָא אָשָׁם וַדַּאי. וְכֵן אֵיל הָעוֹלָה וּפַר הַחַטָּאת שֶׁמַּקְרִיב כֹּהֵן גָּדוֹל מִשֶּׁלּוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הֲרֵי הֵן קָרְבַּן יָחִיד. וּפַר זֶה הוּא הַנִּקְרָא פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים:

מוסר שערי קדושה, חלק ב ה׳: י״ח

אָמְרוּ בְּמַסֵכֶת סַנְהֶדְרִין עַל רַב טִבְיוֹמֵי דְאִלּוּ הַווּ יָהַבֵי לֵיהּ כָּל חַלָלֵי דְעַלְמָא לָא הֲוָה מְשַׁנִי בְּדִבּוּרֵיהּ. זִמְנָא חָדָא אִיקְלַע לְהַהוּא אַתָר דְּקוּשְׁטָא שְׁמֵיהּ דְלָא הֲווּ מְשַׁנִים בְּדִבּוּרָם, וְלָא הֲוָה מַיִית אִינִישׁ בְּלָא זִימְנֵיהּ וכו'. שְׁכִיבוּ לֵיהּ תַּרְתֵּין בְּנִין. אָמְרוּ לֵיהּ בְּמַטוּתָא מִינָךְ פּוּק מֵהָכָא וְלָא תִגְרֵי בָּנָא מוֹתָנָא. דִּכְתִיב (ירמיה ס) לִמְדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֵּר שֶׁקֶר וגו' הַעַל אֵלֶּה לֹא אֶפְקֹד בָּם אִם בְּגוֹי אֲשֶׁר כָּזֶה לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי וגו'. וְלֹא נֶעֱנְשׁוּ הַמְרַגְלִים וְדוֹר הַמִּדְבָּר אֶלָּא מִפְּנֵי עֵדוּת שֶׁקֶר. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ כְּאִלּוּ עוֹבֵד עַבוֹדָה זָרָה. וּכְתִיב (משלי ז) שֵׁשׁ הֵנָה שָׂנֵא ה' וגו' עֵינַיִם רָמוֹת לְשׁוֹן שֶׁקֶר וִיפֵיחַ כְּזָבִים וגו'. וּכְתִיב (ירמיה ס) וְאֶמֶת לֹא יְדַבֵּרוּ וגו' הַעַל אֵלֶּה לֹא אֶפְקֹד בָּם וגו'. וּכְתִיב (תהלים לה) מִי הָאִיש הֶחָפֵץ חַיִים וגו' נְצור לְשׁוֹנְךָ מֵרָע:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הערוץ של הרב ביוטיוב