חק לישראל - פרשת ויקרא יום שלישי

א. הָאִשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ לָהּ נְכָסִים עַד שֶׁלֹּא תִתְאָרֵס, מוֹדִים בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל שֶׁמּוֹכֶרֶת וְנוֹתֶנֶת וְקַיָּם. נָפְלוּ לָהּ מִשֶּׁנִּתְאָרְסָה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, תִּמְכֹּר, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, לֹא תִמְכֹּר. אֵלּוּ וָאֵלּוּ מוֹדִים, שֶׁאִם מָכְרָה וְנָתְנָה, קַיָּם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אָמְרוּ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל, הוֹאִיל וְזָכָה בָאִשָּׁה, לֹא יִזְכֶּה בַנְּכָסִים. אָמַר לָהֶם, עַל הַחֲדָשִׁים אָנוּ בוֹשִׁין, אֶלָּא שָׁאַתֶּם מְגַלְגְּלִין עָלֵינוּ אֶת הַיְשָׁנִים. נָפְלוּ לָהּ מִשֶּׁנִּשֵּׂאת, אֵלּוּ וָאֵלּוּ מוֹדִים שֶׁאִם מָכְרָה וְנָתְנָה שֶׁהַבַּעַל מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת. עַד שֶׁלֹּא נִשֵּׂאת וְנִשֵּׂאת, רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אִם מָכְרָה וְנָתְנָה, קַיָּם. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן עֲקִיבָא, אָמְרוּ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל, הוֹאִיל וְזָכָה בָאִשָּׁה, לֹא יִזְכֶּה בַנְּכָסִים. אָמַר לָהֶם, עַל הַחֲדָשִׁים אָנוּ בוֹשִׁין, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מְגַלְגְּלִים עָלֵינוּ אֶת הַיְשָׁנִים:

עיקר תוספות יום טוב(א) שֶׁנָּפְלוּ כוּ'. כְּלוֹמַר בִּירֻשָּׁה. וְלָאו דַּוְקָא, אֶלָּא הוּא הַדִּין אֲפִלּוּ נִתְּנוּ לָהּ בְּמַתָּנָה אוֹ שֶׁמָּצְאָה מְצִיאָה, כָּל שֶׁשַּׁיָּךְ הַבַּעַל לִזְכּוֹת בָּהֶן מִדִּין נִכְסֵי מְלוֹג. רַשְׁבָּ"א בְּבֵית יוֹסֵף. וְהוּא הַדִּין בְּכָל מָקוֹם שֶׁשּׁוֹנֶה שֶׁנָּפְלוּ:
(ב) לֹא תִמְכֹּר. דְּאֵרוּסִין עוֹשֶׂה סְפֵק נִשּׂוּאִין, שֶׁמָּא תָּבֹא לִידֵי נִשּׂוּאִין שֶׁמָּא לֹא תָבֹא, וּלְפִיכָךְ לְכַתְּחִלָּה לֹא תִמְכֹּר, וְאִם מָכְרָה וְנָתְנָה קַיָּם. גְּמָרָא. וְהִקְשׁוּ בַּתּוֹסָפוֹת, דְּכֵיוָן שֶׁהִיא מֻחְזֶקֶת הֲוֵי סָפֵק וּוַדַּאי וְאֵין סָפֵק מוֹצִיא כוּ', כִּדְאַשְׁכְּחָן בְּשׁוֹמֶרֶת יָבָם בְּמִשְׁנָה ו'. וְתֵרְצוּ, דְּהָכָא וַדַּאי קַיֶּמֶת לִנָּשֵׂא, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הָתָם דְּכָךְ עוֹמֶדֶת לַחֲלִיצָה כְּמוֹ לְיִבּוּם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ג) עַד כוּ'. מַשְׁמַע שֶׁנָּפְלוּ לִפְנֵי נִשּׂוּאִין וְאֵין דָּבָר מַפְסִיק בֵּין נְפִילַת נְכָסִים לַנִּשּׂוּאִין. וְהוּא הַדִּין אֲפִלּוּ נָפְלוּ לָהּ קֹדֶם אֵרוּסִין דְּלֹא תִמְכֹּר מִשֶּׁנִּסֵּת. וְהָא דְנָקַט עַד שֶׁלֹּא נִסֵּת דְּמַשְׁמַע דְּמִשֶּׁנִּתְאָרְסָה, לְאַשְׁמְעִינַן דַּאֲפִלּוּ הָכִי אִם מָכְרָה וְנָתְנָה קַיָּם. תּוֹסָפוֹת:

ברטנורהנְכָסִים יְדוּעִים לַבַּעַל וּנְכָסִים שֶׁאֵין יְדוּעִים. אִית דִּמְפָרְשִׁים נְכָסִים יְדוּעִים, מְקַרְקְעֵי. וְשֶׁאֵין יְדוּעִים, מִטַּלְטְלֵי. וְאִית דְּאָמְרֵי, אֵלּוּ וָאֵלּוּ יְדוּעִים הֵם. וְאֵלּוּ הֵם שֶׁאֵינָם יְדוּעִים, כָּל שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת כָּאן וְנָפְלוּ לָהּ נְכָסִים בִּמְדִינַת הַיָּם. וּפְסַק הַהֲלָכָה, בֵּין נְכָסִים שֶׁנָּפְלוּ לָהּ עַד שֶׁלֹּא תִתְאָרֵס וּבֵין שֶׁנָּפְלוּ לָהּ מִשֶּׁנִּתְאָרְסָה, אִם מָכְרָה אוֹתָם אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת, הַבַּעַל מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ, וְגוּף הַקַּרְקַע לְאַחַר מִיתָתָהּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁחוֹלֵק בֵּין נְכָסִים הַיְדוּעִים לַבַּעַל לִנְכָסִים שֶׁאֵינָם יְדוּעִים:

ברטנורהרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא תִמְכֹּר. יְכוֹלָה הִיא לְעַכֵּב. וְהִלְכָתָא כְּוָתֵיהּ:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא תִמְכֹּר. וְהִלְכָתָא כְּוָתֵיהּ:
קִמְעָא. דָּבָר מֻעָט וַאֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא:
יִשָּׁבַע כַּמָּה הוֹצִיא וְיִטֹּל. וּשְׁבוּעָה זוֹ כְּעֵין שֶׁל תּוֹרָה הִיא, וְהַנֵּי מִילֵי, שֶׁהָיָה הַשֶּׁבַח כְּנֶגֶד הַהוֹצָאָה אוֹ יוֹתֵר, אֲבָל אִם הָיְתָה הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הַשֶּׁבַח יִשָּׁבַע שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה שֶׁהוֹצִיא כְּנֶגֶד הַשֶּׁבַח, וְיִטֹּל כְּנֶגֶד הַשֶּׁבַח בִּלְבָד וְהַשְּׁאָר יַפְסִיד. וְכָל זֶה כְּשֶׁגֵּרְשָׁהּ הַבַּעַל, אֲבָל אִם מָרְדָה הִיא, בֵּין אָכַל הַבַּעַל בֵּין לֹא אָכַל, יִשָּׁבַע כַּמָּה הוֹצִיא וְיִטֹּל כְּנֶגֶד הַשֶּׁבַח. וּבְנִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל, כָּל הַשֶּׁבַח שֶׁל בַּעַל, דְּאָמְרִינַן אִם הוֹסִיפוּ הוֹסִיפוּ לוֹ:

עיקר תוספות יום טוב(ז) יִמָּכְרוּ כוּ'. כְּלוֹמַר שֶׁאִם יִרְצֶה הָאִישׁ אוֹ הָאִשָּׁה לִמְכֹּר אֵין יְכוֹלִין לְעַכֵּב זֶה עַל זֶה. הָרְמָ"ה. וְהָרֹא"שׁ חוֹלֵק וְסוֹבֵר דְּהַכֹּל בִּרְשׁוּת הַבַּעַל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ח) שְׁבַח כוּ'. דְּהַוְיָא לָהּ וּלְבֵית אָבִיהָ לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת. רַשִׁ"י:
(ט) רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמַר לְמִלְּתֵיהּ בְּרֵישָׁא וְרַבִּי יְהוּדָה אָמַר בְּסֵיפָא כוּ'. וּקְבָעָן רַבִּי בְּמִשְׁנָתֵנוּ כִּשְׁמוּעָתָן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(י) שֶׁכֵּן כָּל שְׁבוּעוֹת הַמִּשְׁנָה כְּעֵין שֶׁל תּוֹרָה תִּקְּנוּהָ:
(יא) לָאו לְמֵימְרָא שֶׁהִיא שְׁבוּעָה מִן הַתּוֹרָה, דְּהָא כָּל הַנִּשְׁבָּעִין שֶׁבַּתּוֹרָה נִשְׁבָּעִין וְלֹא מְשַׁלְּמִין, אֶלָּא כְּעֵין שֶׁל תּוֹרָה קָאָמַר:
(יב) דְּאַדַּעְתָּא לְמִשְׁקָל וּלְמֵיפַק לֹא אַקְנֵי [לָהּ]. הָרִי"ף:

ברטנורהשֶׁנָּפְלוּ לָהּ נְכָסִים. מִבֵּית אָבִיהָ, בְּעוֹדָהּ שׁוֹמֶרֶת יָבָם:
מַה יַּעֲשׂוּ בִכְתֻבָּתָהּ. מָנֶה וּמָאתַיִם וְתוֹסֶפֶת וּנְדוּנְיָא שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ וְקִבֵּל עָלָיו אַחֲרָיוּת:
וּבַנְּכָסִים הַנִּכְנָסִין וְהַיּוֹצְאִין. נִכְסֵי מְלוֹג, שֶׁכְּשֶׁהִיא נִכְנֶסֶת נִכְנָסִים עִמָּהּ וּכְשֶׁיּוֹצֵאת מִבַּעְלָהּ יוֹצְאִים עִמָּהּ:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יַחֲלֹקוּ יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל עִם יוֹרְשֵׁי הָאָב. דְּסָפֵק נְשׂוּאָה לַיָּבָם הִיא וְזוֹכֶה בַּחֲצִי יְרֻשָּׁתָהּ מִסָּפֵק:
נְכָסִים בְּחֶזְקָתָן. נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל בְּחֶזְקָתָן. וְלֹא אִתְפָּרֵשׁ בְּחֶזְקַת מִי, אִי בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל הוֹאִיל וְאַחֲרָיוּתָן עָלָיו, אִי בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הָאִשָּׁה שֶׁהָיוּ שֶׁלָּהּ. וּבְפֶרֶק ד'‏ מִיבָמוֹת תִּמְצָא הַמִּשְׁנָה הַזֹּאת:

ז. הִנִּיחַ אָחִיו מָעוֹת, יִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע וְהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת. פֵּרוֹת הַתְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע, יִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע וְהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת. הַמְחֻבָּרִין בַּקַּרְקַע, אָמַר רַבִּי מֵאִיר, שָׁמִין אוֹתָן כַּמָּה הֵן יָפִין בְּפֵרוֹת וְכַמָּה הֵן יָפִין בְּלֹא פֵרוֹת, וְהַמּוֹתָר, יִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע וְהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, פֵּרוֹת הַמְחֻבָּרִים בַּקַּרְקַע, שֶׁלּוֹ. וְהַתְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע, כָּל הַקּוֹדֵם זָכָה בָהֶן. קָדַם הוּא, זָכָה. קָדְמָה הִיא, יִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע וְהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת. כְּנָסָהּ, הֲרֵי הִיא כְאִשְׁתּוֹ לְכָל דָּבָר, וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא כְתֻבָּתָהּ עַל נִכְסֵי בַעְלָהּ הָרִאשׁוֹן:

ברטנורהיִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע. לְפִי שֶׁכְּתֻבָּתָהּ עַל נִכְסֵי בַעְלָהּ הָרִאשׁוֹן, לְפִיכָךְ נִכְסֵי הַמֵּת אַחֲרָאִין לִכְתֻבָּתָהּ, אֶלָּא שֶׁהַיָּבָם אוֹכֵל פֵּרוֹת אִם מְיַבֵּם אוֹתָהּ, וְסָבַר מִטַּלְטְלֵי מִשְׁתַּעְבְּדֵי לַכְּתֻבָּה:
שָׁמִין אוֹתָם. דְּכָל מַה שֶּׁגָּדֵל בִּרְשׁוּת הַמֵּת אַחֲרָאִין לַכְּתֻבָּה:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים פֵּרוֹת הַמְחֻבָּרִים לַקַּרְקַע שֶׁלּוֹ. בַּגְּמָרָא פָּרֵיךְ, וְהָא כָּל נְכָסָיו אַחֲרָאִין וְעַרְבָאִין לַכְּתֻבָּה, וּמְשָׁנֵי, תָּנֵי שֶׁלָּהּ:
כָּל הַקּוֹדֵם זָכָה. קָסָבְרֵי מִטַּלְטְלֵי לַכְּתֻבָּה לֹא מִשְׁתַּעְבְּדֵי אֶלָּא אִם כֵּן תָּפְסָה. וּמֵחַיִּים דְּבַעַל בָּעִינַן תְּפִיסָה. וְהוּא הַדִּין נַמִּי דִּפְלִיגֵי אַכְּסָפִים, דְּמַאי שְׁנָא כְּסָפִים מִפֵּרוֹת תְּלוּשִׁין. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
הֲרֵי הִיא כְאִשְׁתּוֹ. שֶׁמְּגָרְשָׁהּ בְּגֵט, וּמַחֲזִירָהּ. וְלֹא אָמְרִינַן וְיִבְּמָהּ אָמַר רַחֲמָנָא וַעֲדַיִן יִבּוּמִין רִאשׁוֹנִים עָלֶיהָ וְלֹא תִסְגֵּי לָהּ בְּגֵט. וְהָכִי נַמִּי כְּשֶׁגֵּרְשָׁהּ הֲוָה אֲמִינָא מִצְוָה דְּרַמְיָא רַחֲמָנָא עָלֶיהָ הָא קָעָבְדָה, וְתֵיקוּ עֲלֵיהּ בְּאִסּוּר אֵשֶׁת אָח וְלֹא מָצֵי לְהַחֲזִירָהּ, קָא מַשְׁמַע לָן דְּאָמַר רַחֲמָנָא (דברים כה) וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה, כֵּיוָן שֶׁלְּקָחָהּ הֲרֵי הִיא כְאִשְׁתּוֹ:

עיקר תוספות יום טוב(יד) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, וְהַמְחֻבָּר לַקַּרְקַע כְּקַרְקַע. וְלֹא דָמִי לִמְחֻבָּרִים דְּנִכְסֵי מְלוֹג בְּמִשְׁנָה ג', דְּהָתָם פֵּירָא תַּקִּינוּ לֵיהּ רַבָּנָן הֵיכָא דְּאִיכָּא קֶרֶן קַיָּם, וְהַנֵּי נַמִּי פֵּירֵי נִינְהוּ דְּגָמְרוּ בִרְשׁוּתֵיהּ, אֲבָל הָכָא קַרְנָא וּפֵירֵי דִּידֵיהּ הוּא, וְשִׁעְבּוּדָא הוּא דְּאִית לָהּ עֲלַיְהוּ, וּמַאי דְאִשְׁתַּעְבֵּד לָהּ מֵחַיִּים דְּבַעַל לֹא אָמְרִינַן פֵּירֵי הוּא לְאַפְקוּעֵי שִׁעְבּוּדָא. וּמְשָׁנֵי, תָּנֵי שֶׁלָּהּ, וְלֹא פְּלִיגֵי רַבָּנָן אֶלָּא אַתְּלוּשִׁין וּכְסָפִים, וּלְמֵימְרָא דְּלֹא מִשַּׁעְבְּדֵי מִטַּלְטְלֵי לַכְּתֻבָּה [וְהָכָא לֹא פְּלִיגֵי רַבָּנָן. אֶלָּא מִשּׁוּם דִּלְעֵיל בְּמִשְׁנָה ג'‏ בְּנִכְסֵי מְלוֹג פְּלִיגֵי רַבָּנָן בְּהָא, הִלְכָּךְ נָקְטִינְהוּ נַמִּי הָכָא. וּמִשּׁוּם כָּךְ אִישְׁתַּבַּשׁ תַּנָּא וְתָנָא שֶׁלּוֹ כְּדִלְעֵיל]:
(טו) אַף עַל גַּב דִּכְשֶׁיִּבְּמָהּ מֻתֶּרֶת לוֹ בְּכָל עֵת כוּ', דִּסְבָרָא הוּא דְּלֹא אָמַר רַחֲמָנָא וְיִבְּמָהּ כְּדֵי לְגָרְשָׁהּ לְאַלְתַּר. תּוֹסָפוֹת:
(טז) וְהַאי וְיִבְּמָהּ, דָּרְשִׁינַן לָהּ בִּיבָמוֹת לִבְעַל כָּרְחָהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

עיקר תוספות יום טוב(יז) עַל הַשֻּׁלְחָן. הֵן מָעוֹת שֶׁהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן אִם הוּא שֻׁלְחָנִי. רַשִׁ"י:
(יח) וְכֵן לֹא כוּ'. דְּמַהוּ דְתֵימָא דְטַעֲמָא דְּלֹא יְיַחֵד לָהּ לַיְבָמָה כְּדֵי לִמְכֹּר שְׁאָר נְכָסִים דְּאֵינוֹ יָכוֹל לְמָכְרָם, כֵּיוָן דְּלֹא כָתַב לָהּ דְּקַנָאִי, אֲבָל בְּאִשְׁתּוֹ לֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יוּכַל לִמְכֹּר מֵהַאי טַעֲמָא, דְּהָא כָּתַב לָהּ דְּקַנָאִי, וְסָמְכָה דַּעְתָּהּ כְּשֶׁמְּיַחֵד, קָמַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא כְּפִי פֵּרוּשׁ הַתּוֹסָפוֹת:
(יט) כְּלוֹמַר וְאֵינוֹ רַשַּׁאי לִמְכֹּר כְּלוּם. גְּמָרָא. דְּאִי מִשּׁוּם גּוּפָהּ פְּשִׁיטָא דְּאֵין לָהּ אֶלָּא כְּתֻבָּתָהּ, אֶלָּא וַדַּאי לְדִיּוּקָא דִּילֵיהּ תַּנְיָא לְמֵידַק הָא לֹא גֵרְשָׁהּ לֹא. וְרֵישָׁא דִּתְנַן כָּל נְכָסָיו אַחֲרָאִין, עֵצָה טוֹבָה קָמַשְׁמַע לָן, דְּהָא בְּאִשְׁתּוֹ דְּיָכוֹל לִמְכֹּר, וּתְנַן דְּלֹא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כ) כְּלוֹמַר אַף עַל גַּב דְּבִשְׁאָר הַנָּשִׁים תְּנַן לְהָא בְּסוֹף פֶּרֶק דִּלְקַמָּן:
(כא) כְּלוֹמַר מִלְּבַד מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהּ עַל הָרִאשׁוֹן, לְפִי שֶׁעַכְשָׁיו כְּשֶׁלְּקָחָהּ בְּנִשּׂוּאֵי עַצְמוֹ יִהְיֶה מְחֻיָּב לַעֲשׂוֹת לָהּ כְּתֻבָּה מִמֶּנּוּ, וְהָרִאשׁוֹנָה בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת. קָמַשְׁמַע לָן דְּאֵין לָהּ אֶלָּא כְּתֻבָּתָהּ, פֵּרוּשׁ, הָאַחַת שֶׁהָיָה לָהּ כְּבָר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

גמרא כתובות פ״ב ב: ח׳-י״ג

הֶחֱזִירָהּ. מַאי קָא מַשְׁמַע לָן, תָּנֵינָא הַמְגָרֵשׁ אֶת הָאִשָּׁה וְהֶחֱזִירָהּ, עַל מְנָת כְּתוּבָה רִאשׁוֹנָה מַחֲזִירָהּ. מַהוּ דְתֵימָא אִשְׁתּוֹ הוּא דְאִיהוּ כָּתַב לָהּ כְּתוּבָה מִנֵּיהּ. אֲבָל יְבִמְתּוֹ דְלָאו אִיהוּ כָּתַב לָהּ, הֵיכָא דְגֵרְשָׁהּ וְאַהְדְרָהּ אֵימָא כְּתוּבָתָהּ מִנֵּיהּ, קָא מַשְׁמַע לָן. אָמַר רַב יְהוּדָה בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ כּוֹתְבִים לִבְתוּלָה מָאתַיִם וּלְאַלְמָנָה מָנֶה, וְהָיוּ מַזְקִינִים וְלֹא הָיוּ נוֹשְׂאִין נָשִׁים, עַד שֶׁבָּא שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח וְתִקֵּן כָּל נְכָסָיו אַחְרָאִין לִכְתוּבָּתָהּ. תַּנְיָא נַמֵּי הָכִי בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ כוֹתְבִין לִבְתוּלָה מָאתַיִם וּלְאַלְמָנָה מָנֶה, וְהָיוּ מַזְקִינִים וְלֹא הָיוּ נוֹשְׂאִין נָשִׁים, הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ מַנִּיחִין אוֹתָהּ בְּבֵית אָבִיהָ, וַעֲדַיִין כְּשֶׁהוּא כּוֹעֵס עָלֶיהָ אוֹמֵר לָהּ לְכִי אֵצֶל כְּתוּבָּתִיךְ, הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ מַנִּיחִין אוֹתָהּ בְּבֵית חָמִיהָ. עֲשִׁירוֹת עוֹשׂוֹת אוֹתָהּ קְלָתוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְשֶׁל זָהָב, עֲנִיּוֹת הָיוּ עוֹשׂוֹת אוֹתָהּ עָבִיט שֶׁל מֵימֵי רַגְלַיִם, וַעֲדַיִין כְּשֶׁכּוֹעֵס עָלֶיהָ אוֹמֵר לָהּ טְלִי כְּתוּבָּתִיךְ וּצְאִי, עַד שֶׁבָּא שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח וְתִקֵּן שֶׁיְּהֵא כּוֹתֵב לָהּ כָּל נְכָסַי אַחְרָאִין לִכְתוּבָּתָהּ:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץד עוד שנינו במשנה: החזירה לאחר שגירשה — הרי היא ככל הנשים, ואין לה אלא כתובתה הראשונה שנתן לה בעלה הראשון. ושואלים: החזירה מאי קא משמע לן [מה השמיע לנו] בכך: הלא כבר תנינא [שנינו] בענין המגרש את האשה ומחזירה ש על מנת כתובה ראשונה הוא מחזירה, ואינו צריך לכתוב לה כתובה חדשה! ומדוע צריך להדגיש דין זה ביבמה?
ומשיבים: מהו דתימא [שתאמר]: אשתו הוא דאיהו [שהוא] כתב לה כתובה מיניה [ממנו] ולכן כאשר הוא מחזיר אותה נעשה הדבר על דעת כתובה ראשונה, אבל יבמתו שלא איהו [הוא] כתב לה כתובה אלא אחיו, היכא [במקום] שגרשה ואהדרה [והחזירה] אימא [אמור] שתהא כתובתה מיניה [ממנו], שיכתוב לה הוא עצמו כתובה חדשה מנכסיו שלו, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שאין צורך בדבר.
ה כיון שהזכרנו פה פרטי דיני כתובות, מביאים את ההלכה העיקרית. אמר רב יהודה: בראשונה היו כותבין לבתולה מאתים זוז ולאלמנה מנה (מאה זוז), והיו תובעים שיחזיקו את כסף הכתובה בכספים בפועל, והיו אנשים מזקינין ולא היו נושאין נשים, שלא כל אדם יכול היה לצבור סכום זה בכסף, עד שבא שמעון בן שטח ותיקן שאינו צריך לתת כסף בפועל, אלא שכל נכסיו אחראין לכתובתה.
התקינו שיהיו מניחין אותה בבית חמיה (כלומר, בבית בעלה), ועשירות עושות אותה, את כסף הכתובה, קלתות (סלים) של כסף ושל זהב, עניות היו עושות אותה עביט של מימי רגלים, משום שהיה זה סכום מועט ולא היה די אלא לכלי קטן ולא חשוב,
ועדיין כשכועס עליה אומר לה "טלי כתובתיך וצאי". עד שבא שמעון בן שטח ותיקן שאינו נותן לה את דמי הכתובה בפועל, אלא שיהא כותב לה: כל נכסי אחראין לכתובתה, ואין הכתובה מיוחדת במקום או בחפץ מסויים, וכיון שאין מעות הכתובה מיוחדות ונשמרות, אם רוצה לגרשה צריך למכור מרכושו, ובתוך כך נמלך בדעתו ומתחרט.

זוהר ספר הזהר, ויקרא ח׳

תָּא חֲזֵי בְשַׁעְתָּא דְבַר נַשׁ מְתַקֵּן עוֹבָדוֹי עַל יְדֵי דְקָרְבָּנָא כֹלָּא אִתְבְּסַם וְאִתְקְרַב וְאִתְקְשַׁר דָּא בְדָא בְּיִחוּדָא שְׁלִים הֲדָא הוּא דִכְתִיב אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם. כִּי יַקְרִיב לְקַשְׁרָא מִילִין כִּדְקָא חָזֵי תָּא חֲזֵי אָדָם כִּי יַקְרִיב לַאֲפוּקֵי מָאן דְּלָא אִתְנְסִיב דְהָא קָרְבָּנֵיהּ לָאו קָרְבָּן וּבִרְכָאָן לָא מִשְׁתַּכְּחָן לְגַבֵּיהּ (ס''א עַל יְדֵיהּ) לָא לְעֵילָא וְלָא לְתַתָּא מִמַּשְׁמַע דִּכְתִיב אָדָם כִּי יַקְרִיב שָׁאנֵי הָכָא דְלָאו אִיהוּ אָדָם וְלָא בִכְלָלָא דְאָדָם הוּא וּשְׁכִינְתָּא לָא שַׁרְיָיא עֲלוֹהִי בְּגִין דְּאִיהוּ פָגִים וְאִקְרֵי בַעַל מוּם וּמָארֵי דְמוּמָא אִתְרַחֲקָא מִכֹּלָּא כָּל שֶׁכֵּן לְמַדְבְּחָא לְקַרְבָא קָרְבְּנָא. וְנָדָב וַאֲבִיהוּא אוֹכָחָן דִּכְתִיב (ויקרא י') וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְיָ וּבְגִינֵי כַךְ כְּתִיב אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיְיָ אָדָם דְּאִשְׁתְּכַח. דְּכַר וְנוּקְבָא הָאי חָזֵי לְקַרְבָא קָרְבְּנָא דָא וְלָא אַחֲרָא וְאָמַר רִבִּי אֲבָל קְטֹרֶת עִלָּאָה הוּא מִכָּל קָרְבְּנִין דְּעָלְמָא דַעֲלֵיהּ אִתְבָּרְכָן עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי וְקָרְבְּנָא דָא דְאִיהוּ לְעֵילָא מִכָּל קָרְבְּנִין לָא אִתְחֲזוּן אִינוּן לְקַרְבָא דְהָא לָא אִתְנַסִיבוּ לְקָרְבְּנָא לָא אִתְחֲזוּן כָּל שֶׁכֵּן לְמִילִין עִלָּאִין דְּיִתְבָּרְכוּן עַל יְדַיְיהוּ. וְאִי תֵימָא וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְיָ וַתֹּאכַל אוֹתָם אֲמָאי. לְבַר נָשׁ דְּאָתָא קָמֵי מַטְרוֹנִיתָא לְבַשְּׂרָא לָהּ דְּהָא מַלְכָּא אָתֵי לְבֵיתָהּ וְיִשְׁרֵי בָהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא לְמֶחֱדֵי עִמָּהּ. אָתָא לְקָמֵי מַלְכָּא חָמָא מַלְכָּא הַהוּא בַר נָשׁ דְּאִיהוּ מָארֵי דְמוּמִין. אָמַר מַלְכָּא לָאו הוּא יְקָרָא דִילִי דְעַל יְדוֹי דְּהָאי פָּגִים אִיעוּל לְמַטְרוֹנִיתָא אַדְּהָכִי אַתְקְנַת מַטְרוֹנִיתָא בֵיתָא לְמַלְכָּא. כֵּיוַן דְּחָמָאָת דְמַלְכָּא הֲוָה זַמִּין לְמֵיתֵי לְגַבָּהּ וְהַהוּא בַר נָשׁ גָּרִים לְאִסְתַּלְּקָא מַלְכָּא מִינָהּ כְּדֵין פְּקִידַת מַטְרוֹנִיתָא לְקַטְלָא לְהַהוּא בַר נָשׁ כַּךְ בְּזִמְנָא דְעָאלוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא וּקְטֹרֶת בִּידַיְיהוּ חָדַת מַטְרוֹנִיתָא וְאִתַּתְקְנַת לְקַבְּלָא לְמַלְכָּא כֵּיוַן דְּחָמָא מַלְכָּא אִינוּן גֻּבְרִין פְּגִימִין מָארֵי דְמוּמִין לָא בָעָא מַלְכָּא דְעַל יְדַיְיהוּ יֵיתֵי לְמִשְׁרֵי עִמָּהּ וְאִסְתַּלַּק מִינָהּ כַּד חֲמַת מַטְרוֹנִיתָא דִּבְגִינֵיהוֹן אִסִתְּלַק מַלְכָּא מִינָהּ מִיַּד וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְיָ וַתֹּאכַל אוֹתָם וְכָל דָּא בְגִין דְּמָאן דְּלָא אִתְנְסִיב הוּא פָגִים מָארֵיהּ דְּמוּמִין קֳדָם מַלְכָּא. קְדוּשָׁה דְמַלְכָּא אִסְתְּלַּק מִנֵּיהּ וְלָא שַׁרְיָיא בִפְגִימוּ. וְעַל דָּא כְתִיב אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן מָאן דְּאִקְרֵי אָדָם יַקְרִיב וּמָאן דְּלָא אִקְרֵי אָדָם לֹא יַקְרִיב:

תרגום הזוהרבֹּא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם מְתַקֵּן מַעֲשָׂיו עַל יְדֵי הַקָּרְבָּן הַכֹּל מִתְבַּשֵּׂם וּמִתְקָרֵב וּמִתְקַשֵּׁר זֶה בָּזֶה בְּיִחוּד שָׁלֵם. זֶה שֶׁנֶאֱמַר אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם. כִּי יַקְרִיב, לְקַשֵּׁר הַדְּבָרִים כָּרָאוּי. בֹּא וּרְאֵה, אָדָם כִּי יַקְרִיב, הוּא לְהוֹצִיא מִי שֶׁלֹּא נָשָׂא אִשָּׁה, כִּי קָרְבָּנוֹ אֵינוֹ קָרְבָּן וּבְרָכוֹת אֵינָן נִמְצָאוֹת אֶצְלוֹ, לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה. מִמַּשְׁמָע, שֶׁכָּתוּב, אָדָם כִּי יַקְרִיב, וְהוּא מְשׁוּנֶה, שֶׁאֵין הוּא אָדָם, וְלֹא בִּכְלָל אָדָם הוּא, וְהַשְּׁכִינָה אֵינוֹ שׁוֹרֶה עָלָיו, מִשּׁוּם שֶׁהוּא פָּגוּם, וְנִקְרָא בַּעַל מוּם, וּבַעַל מוּם נִתְרַחֵק מִכֹּל, כָּל שֶׁכֵּן, מִמִּזְבֵּחַ לְהַקְּרִיב קָרְבָּן. וְנָדָב וַאֲבִיהוּא מוֹכִיחִים שֶׁכָּתוּב, וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה'. שֶׁהוּא מִטַּעַם שֶׁלֹּא הָיוּ נְשׂוּאִים. וּמִשּׁוּם זֶה כָּתוּב, אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'. אָדָם הַנִּמְצָא דְּכָר וְנוּקְבָא, הוּא רָאוּי לְהַקְּרִיב קָרְבָּן זֶה, וְלֹא אַחֵר. וְאָמַר רַבִּי אַבָּא: אַף עַל פִּי שֶׁהֶעֱמַדְנוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא בְּדֶרֶךְ אַחֵר. כָּךְ הוּא וַדַּאי, שֶׁהוּא מִטַּעַם שֶׁלֹּא הָיוּ נְשׂוּאִים, אֲבָל קְטֹרֶת הוּא עֶלְיוֹן מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁבִּשְׁבִילוֹ מִתְבָּרְכִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְקָרְבָּן הַזֶּה שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת לֹא הָיוּ רְאוּיִם לְהַקְּרִיב, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיוּ נְשׂוּאֵי אִשָּׁה, וְעַל כֵּן לֹא הָיוּ רְאוּיִם לְהַקְּרִיב קָרְבָּן, כָּל שֶׁכֵּן לִדְבָרִים עֶלְיוֹנִים כְּמוֹ קְטֹרֶת, שֶׁאֵינָם רְאוּיִם שֶׁיִּתְבָּרֵךְ הָעוֹלָם עַל יְדֵיהֶם. וְאִם תֹּאמַר, וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם. לָמָּה נֶעֱנְשׁוּ קָשֶׁה כָּל כָּךְ. וּמֵשִׁיב, מָשָׁל לָאָדָם שֶׁבָּא לִפְנֵי הַמַּלְכָּה לְבַשֵּׂר לָהּ שֶׁהַמֶּלֶךְ בָּא לְבֵיתָהּ וְיִשְׁרֶה אֶצְלָהּ, אֵצֶל הַמַּלְכָּה, לִשְׂמֹחַ עִמָּהּ. בָּא הָאִישׁ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, רָאָה הַמֶּלֶךְ אֶת הָאִישׁ הַהוּא שֶׁהוּא בַּעַל מוּמִים, אָמַר הַמֶּלֶךְ אֵין זֶה כְּבוֹדִי, שֶׁעַל יְדֵי פָּגוּם הַזֶּה אָבֹא אֶל הַמַּלְכָּה. בְּתוֹךְ כָּךְ, תִּקְנָה הַמַּלְכָּה אֶת הַבַּיִת בִּשְׁבִיל הַמֶּלֶךְ. כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה, שֶׁהַמֶּלֶךְ הָיָה מוּכָן לָבֹא אֵלֶיהָ, וְאִישׁ הַהוּא גָּרַם שֶׁיִּסְתַּלֵּק הַמֶּלֶךְ מִמֶּנָּהּ, אָז צִוְּתָה הַמַּלְכָּה לַהֲרֹג אוֹתוֹ הָאִישׁ. כָּךְ בָּעֵת שֶׁנִּכְנְסוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא וּבִידֵיהֶם קְטֹרֶת, שָׂמְחָה הַמַּלְכָּה וְנִתְתַּקְּנָה לְקַבֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ שֶׁאֵלּוּ הָאֲנָשִׁים פְּגוּמִים, בַּעֲלֵי מוּמִים, לֹא רָצָה הַמֶּלֶךְ, שֶׁעַל יְדֵיהֶם יָבֹא אֶל הַמַּלְכָּה לִשְׁרוֹת עִמָּהּ, וְנִסְתַּלֵּק הַמֶּלֶךְ מִמֶּנָּהּ, כְּשֶׁרָאֲתָה הַמַּלְכָּה שֶׁבִּשְׁבִילָם נִסְתַּלֵּק הַמֶּלֶךְ מִמֶּנָּהּ, מִיָּד, וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם. וְכָל זֶה הוּא, מִשׁוּם שֶׁאֵינוֹ נָשׂוּי הוּא פָּגוּם, הוּא בַּעַל מוּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וּקְדֻשַּׁת הַמֶּלֶךְ נִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ, וְאֵינוֹ שׁוֹרֶה בַּפְּגָם. וְעַל זֶה כָּתוּב, אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, מִי שֶׁנִּקְרָא אָדָם יַקְרִיב, וּמִי שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא אָדָם, דְּהַיְנוּ הַבִּלְתִּי נָשׂוּי, לֹא יַקְרִיב.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות א׳: ז׳-י׳

א. כָּל קָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד חַיָּיב בְּאַחֲרִיּוּתָן וּבְאַחֲרַיּוּת נִסְכֵּיהֶן חוּץ מִן הַנְדָּבָה. וְכָל קָרְבְּנוֹת הַצִבּוּר אֵינָן חַיָּיבִין בְּאַחֲרִיוּתָן וְלֹא בְּאַחֲרַיּוּת נִסְכֵּיהֶן וְאִם קָרַב הַזֶּבַח חַיָּיבִין בְּאַחֲרַיּוּת נִסְכֵּיהֶן וְקָרְבַּן יָחִיד שֶׁקָּבוּעַ לוֹ זְמָן הֲרֵי הוּא כְּקָרְבַּן צִבּוּר וְאֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחֲרָיּוּתוֹ:

ב. כָּל עוֹלַת בְּהֵמָה אֵינָה בָּאָה אֶלָּא מִן הַזְּכָרִים בִּלְבָד וְהִיא בָּאָה מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִים וּמִן הַבָּקָר בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִים וּמִן הַתּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה וְאֶחָד בָּהֵן הַזָּכָר וְהַנְּקֵבָה:

ג. הַחַטָּאת בָּאָה מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים הָאֵלּוּ מִן הַזְּכָרִים וּמִן הַנְּקֵבוֹת מִן הַגְּדוֹלִים וּמִן הַקְּטַנִים:

ד. הָאָשָׁם אֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִזִּכְרֵי כְבָשִׂים בִּלְבָד יֵשׁ אָשָׁם בָּא מִגְּדוֹלֵי מִין זֶה וְיֵשׁ אָשָׁם בָּא מִן הַקְּטַנִּים:

מוסר שערי קדושה, חלק ב ה׳: י״ח

גֵּחֲזִי לֹא נִטְרַד אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁשִּׁקֵּר בְּשֵׁם אֱלִישָׁע. אַמְנוֹן כִּזֵּב לְתָמָר וְנֶהֱרַג. רוּחוֹ שֶׁל נָבוֹת נִטְרַד מִמְּחִיצָתוֹ עַל שֶׁדִּבֵּר כָּזָב שֶׁנֶּאֱמַר (מ''א מ''ב) מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב וגו' צֵא צֵא מִמְּחִיצָתָךְ. וְאָמַר רַב הוּנָא לֹא גָלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם אֶלָּא עַל שֶׁעָבְרוּ עַל פָּסוּק (שמות כ''ג) מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם וכו'. וּבְסֵפֶר הַזֹּהַר בְּזִמְנָא דְשֶׁקֶר דְּאִיהוּ סמא''ל שָׁלְטָא כְּתִיב (דניאל ח') וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה. וְדָא גָרִים חֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי וְכוּ' וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם קַיָּים עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם. וּכְתִיב (תהלים ט''ו) ה' מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ וְגוֹ' וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ אַף מַה שֶׁחָשַׁב בִּלְבָבוֹ צָרִיךְ לְאַמֵּת אוֹתוֹ בְּמַעֲשֵׂה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּעוֹבָדָא דְרַב סַפְרָא. וּכְתִיב (מלאכי ב') תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִּשְׂפָתָיו כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא:

פרשת ויקרא יום שלישי

תורה ויקרא א׳: י״א-ט״ו

נביאים ישעיהו מ״ד: ג׳-ז׳

כתובים משלי כ״א: כ״ה-כ״ט

משנה משנה כתובות ח׳

גמרא כתובות פ״ב ב: ח׳-י״ג

זוהר ספר הזהר, ויקרא ח׳

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות א׳: ז׳-י׳

מוסר שערי קדושה, חלק ב ה׳: י״ח