חק לישראל - פרשת ויקרא יום רביעי

רש״ימֻרְאָת֖וֹ. מְקוֹם הָרְעִי, זֶה הַזֶּפֶק (ספרא):
בְּנֹצָתָ֑הּ. עִם בְּנֵי מֵעֶיהָ, וְנוֹצָה לְשׁוֹן דָּבָר הַמָּאוּס, כְּמוֹ כִּי נָצוּ גַּם נָעוּ (איכה ד'), וְזֶהוּ שֶׁתִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס בְּאוּכְלֵיהּ; וְזֶהוּ מִדְרָשׁוֹ שֶׁל אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן שֶׁאָמַר נוֹטֵל אֶת הַקֻּרְקְבָן עִמָּהּ; וְרַבּוֹתֵינוּ זִ"לִ אָמְרוּ קוֹדֵר סְבִיב הַזֶּפֶק בְּסַכִּין כְּעֵין אֲרֻבָּה וְנוֹטְלוֹ עִם הַנּוֹצָה שֶׁעַל הָעוֹר (ספרא); בְּעוֹלַת בְּהֵמָה שֶׁאֵינָהּ אוֹכֶלֶת אֶלָּא בְּאֵבוּס בְּעָלֶיהָ, נֶאֱמַר וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם יִרְחַץ בַּמָּיִם וְהִקְטִיר, וּבָעוֹף שֶׁנָּזוֹן מִן הַגָּזֵל, נֶאֱמַר וְהִשְלִיךְ אֶת הַמֵּעַיִם, שֶׁאָכַל מִן הַגָּזֵל (ויקרא רבה ג'):
אֵ֤צֶל הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ קֵ֔דְמָה. בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ (ספרא):
אֶל מְק֖וֹם הַדָּֽשֶׁן. מָקוֹם שֶׁנּוֹתְנִין שָׁם תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן בְּכָל בֹּקֶר וְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה, וְכֻלָּם נִבְלָעִים שָׁם בִּמְקוֹמָן:
ויצק, ונתן, והביאה. מְלַמֵּד שֶׁיְּצִיקָה וּבְלִילָה כְּשֵׁרִים בְּזָר (שם):
מאשי ה'. אֵין לָהֶם חֵלֶק בָּהּ אֶלָּא לְאַחַר מַתְּנוֹת הָאִשִּׁים (שם):
וכי תקריב וגו'. שֶׁאָמַר הֲרֵי עָלַי מִנְחַת מַאֲפֵה תַּנּוּר; וְלִמֵּד הַכָּתוּב שֶׁיָּבִיא אוֹ חַלּוֹת אוֹ רְקִיקִין, הַחַלּוֹת בְּלוּלוֹת וְהָרְקִיקִין מְשׁוּחִין; וְנֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּמְשִׁיחָתָן, יֵשׁ אוֹמְרִים מוֹשְׁחָן וְחוֹזֵר וּמוֹשְׁחָן עַד שֶׁכָּלֶה כָּל הַשֶּׁמֶן שֶׁבַּלֹּג — שֶׁכָּל הַמְּנָחוֹת טְעוּנוֹת לֹג שֶׁמֶן — וְיֵשׁ אוֹמְרִים מוֹשְׁחָן כְּמִין "כִי" וּשְׁאָר הַשֶּׁמֶן נֶאֱכָל בִּפְנֵי עַצְמוֹ לַכֹּהֲנִים (מנחות ע"ה); מַה תַּ"ל בַּשֶּׁמֶן בַּשֶּׁמֶן שְׁנֵי פְּעָמִים? לְהַכְשִׁיר שֶׁמֶן שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי הַיּוֹצֵא מִן הַזֵּיתִים, וְאֵין צָרִיךְ שֶׁמֶן רִאשׁוֹן אֶלָּא לַמְּנוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ זָךְ (שמות כ"ז), וְשָׁנִינוּ בִּמְנָחוֹת כָּל הַמְּנָחוֹת הָאֲפוּיוֹת לִפְנֵי קְמִיצָתָן וְנִקְמָצוֹת עַל יְדֵי פְּתִיתָה, כֻּלָּן בָּאוֹת עֶשֶֹר עֶשֶֹר חַלּוֹת, וְהָאָמוּר בָּה רְקִיקִין בָּאָה עֲשָׂרָה רְקִיקִין (מנחות ע"ו):

רש״יוְשִׁסַּ֨ע. אֵין שִׁסּוּעַ אֶלָּא בַּיָּד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשִׁמְשׁוֹן וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הַגְּדִי וְגוֹ' (שופטים י"ד):
בִכְנָפָיו֮. עִם כְּנָפָיו — אֵינוֹ צָרִיךְ לִמְרֹט כַּנְפֵי נוֹצָתוֹ:
בִכְנָפָיו֮. נוֹצָה מַמָּשׁ; וַהֲלֹא אֵין לְךָ הֶדְיוֹט שֶׁמֵּרִיחַ רֵיחַ כְּנָפַיִם נִשְֹרָפִים וְאֵין נַפְשׁוֹ קָצָה עָלָיו, וְלָמָּה אָמַר הַכָּתוּב יַקְרִיב? כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַמִּזְבֵּחַ שָֹבֵעַ וּמְהֻדָּר בְּקָרְבָּנוֹ שֶׁל עָנִי (ויק"ר ג'):
לֹ֣א יַבְדִּיל֒. אֵינוֹ מְפָרְקוֹ לְגַמְרֵי, לִשְׁתֵּי חֲתִיכוֹת, אֶלָּא קוֹרְעוֹ מִגַּבּוֹ; נֶאֱמַר בָּעוֹף רֵיחַ נִיחוֹחַ וְנֶאֱמַר בַּבְּהֵמָה רֵיחַ נִיחוֹחַ, לוֹמַר לְךָ אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן אֶת לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם (ספרא):

רש״יוְנֶ֗פֶשׁ כִּֽי תַקְרִ֞יב. לֹא נֶאֱמַר נֶפֶשׁ בְּכָל קָרְבְּנוֹת נְדָבָה אֶלָּא בַּמִּנְחָה, מִי דַּרְכּוֹ לְהִתְנַדֵּב מִנְחָה? עָנִי. אָמַר הַקָּבָּ"ה, מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְרִיב נַפְשׁוֹ (מנחות ק"ד):
סֹ֖לֶת יִהְיֶ֣ה קׇרְבָּנ֑וֹ. הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי מִנְחָה סְתָם, מֵבִיא מִנְחַת סֹלֶת, שֶׁהִיא הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבַּמְּנָחוֹת וְנִקְמֶצֶת כְּשֶׁהִיא סֹלֶת, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בָּעִנְיָן; לְפִי שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן חֲמִשָּׁה מִינֵי מְנָחוֹת, וְכֻלָּן בָּאוֹת אֲפוּיוֹת קֹדֶם קְמִיצָה חוּץ מִזּוֹ, לְכָךְ קְרוּיָה מִנְחַת סֹלֶת:
סֹ֖לֶת. אֵין סֹלֶת אֶלָּא מִן הַחִטִּין, שֶׁנֶּאֱמַר סֹלֶת חִטִּים (שמות כ"ט), וְאֵין מִנְחָה פְּחוּתָה מֵעִשָּׂרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת … לְמִנְחָה (ויקרא י"ד) — עִשָּׂרוֹן לְכָל מִנְחָה:
וְיָצַ֤ק עָלֶ֙יהָ֙ שֶׁ֔מֶן. עַל כֻּלָּהּ:
וְנָתַ֥ן עָלֶ֖יהָ לְבֹנָֽה. עַל מִקְצָתָהּ — מַנִּיחַ קֹמֶץ לְבוֹנָה עָלֶיהָ לְצַד אֶחָד. וּמָה רָאִיתָ לוֹמַר כֵּן? שֶׁאֵין רִבּוּי אַחַר רִבּוּי בַּתּוֹרָה אֶלָּא לְמַעֵט; דָּ"אַ: שֶׁמֶן עַל כֻּלָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִבְלָל עִמָּהּ וְנִקְמָץ עִמָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ, וּלְבוֹנָה עַל מִקְצָתָהּ, שֶׁאֵינָהּ נִבְלֶלֶת עִמָּהּ וְלֹא נִקְמֶצֶת עִמָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר עַל כָּל לְבֹנָתָהּ, שֶׁלְּאַחַר שֶׁקָּמַץ מְלַקֵּט אֶת הַלְּבוֹנָה כֻּלָּהּ מֵעָלֶיהָ וּמַקְטִירָהּ (ספרא):

רש״יהַכֹּהֲנִים֒ וְקָמַ֨ץ. מִקְּמִיצָה וָאֵילָךְ מִצְוַת כְּהֻנָּה (שם):
וְקָמַ֨ץ מִשָּׁ֜ם. מִמָּקוֹם שֶׁרַגְלֵי הַזָּר עוֹמְדוֹת; לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַקְּמִיצָה כְּשֵׁרָה בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, אַף בְּי"א אַמָּה שֶׁל מְקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי יִשְֹרָאֵל (יומא ט"ז):
מְלֹ֣א קֻמְצ֗וֹ. יָכוֹל מְבֹרָץ — מְבַצְבֵּץ וְיוֹצֵא לְכָל צַד, תַּ"לֹ בְּמָקוֹם אַחֵר וְהֵרִים מִמֶּנּוּ בְּקֻמְצוֹ (ויקרא ו') — לֹא יְהֵא כָּשֵׁר אֶלָּא מַה שֶּׁבְּתוֹךְ הַקֹּמֶץ, אִי בְּקֻמְצוֹ יָכוֹל חָסֵר, תַּ"לֹ מְלֹא, הָא כֵּיצַד? חוֹפֶה שְׁלוֹשׁ אֶצְבְּעוֹתָיו עַל פַּס יָדוֹ, וְזֶהוּ קֹמֶץ בְּמַשְׁמַע לָשׁוֹן הָעִבְרִית (מנחות י"א):
עַ֖ל כׇּל לְבֹנָתָ֑הּ. לְבַד כָּל הַלְּבוֹנָה יְהֵא הַקֹּמֶץ מָלֵא:
לְבֹנָתָ֑הּ וְהִקְטִ֨יר. אַף הַלְּבוֹנָה בְּהַקְטָרָה:
מְלֹ֣א קֻמְצ֗וֹ מִסׇּלְתָּהּ֙ וּמִשַּׁמְנָ֔הּ. הָא אִם קָמַץ וְעָלָה בְּיָדוֹ גַּרְגֵּר מֶלַח אוֹ קֹרֶט לְבוֹנָה פְּסוּלָה (שם ו'):
אַזְכָּרָתָהּ֙. הַקֹּמֶץ הָעוֹלֶה לְגָבוֹהַּ הוּא זִכְרוֹן הַמִּנְחָה — שֶׁבּוֹ נִזְכָּר בְּעָלֶיהָ לְטוֹבָה וּלְנַחַת רוּחַ:

נביאים ישעיהו מ״ד: ח׳-י״ג

רש״יוְאַל תִּרְה֔וּ. אֵין לוֹ דִּמְיוֹן, וּפִתְרוֹנוֹ לְפִי הָעִנְיָן כְּמוֹ ׳אַל תֵּחַתּוּ׳ מִלְּהוֹדִיעַ אֶת שְׁמִי לְבֵין הָעֲוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:
הֲלֹ֥א מֵאָ֛ז הִשְׁמַעְתִּ֥יךָ. מֵהַר סִינַי, וְהִגַּדְתִּי לָכֶם שָׁם שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדַי:
וְאַתֶּ֣ם עֵדָ֑י. שֶׁפָּתַחְתִּי לָכֶם שִׁבְעָה רְקִיעִים וְהֶרְאֵיתִי אֶתְכֶם שֶׁאֵין אַחֵר, וְאַתֶּם עֵדַי בַּדָּבָר הַזֶּה שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדַי:
וְאֵ֥ין צ֖וּר בַּל יָדָֽעְתִּי. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְלֵית דְּתַקִּיף אֶלְהֵן דְּמִן קֳדָמִי מִתְיְהֵב לֵיהּ תַּקִּיף״:
בַּל יָדָֽעְתִּי. לְשׁוֹן ״וָאֵדָעֲךָ בְשֵׁם״ (שמות לג: יז), ״יָדַע לֶכְתְּךָ״ (דברים ב: ז), ״אֲנִי יְדַעְתִּיךָ בַּמִּדְבָּר״ (הושע יג: ה):

רש״יחָרַ֣שׁ עֵצִים֮. וְאִם בָּא לַעֲשׂוֹתוֹ שֶׁל עֵץ, וְחָרַשׁ עֵצִים הוּא, כָּךְ דַּרְכּוֹ:
נָ֣טָה קָו֒. כְּדֶרֶךְ הַנַּגָּרִים, וְעַל פִּי הַקָּו יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד, מְיַשֵּׁר אוֹתוֹ בְּמַסּוֹר, שֶׁקּוֹרִין דאלאור״א בלע״ז. יְתָאֲרֵהוּ. יְיַפֵּהוּ:
יַעֲשֵׂ֙הוּ֙ בַּמַּקְצֻע֔וֹת. וּמַחְלִיקוֹ בְּרָהִיטְנִי וְאִזְמֵל; מַקְצֻעוֹת תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אִיזְמֵלַיָּא״:
וּבַמְּחוּגָ֖ה יְתׇאֳרֵ֑הוּ. לְשׁוֹן ״וְתָאַר הַגְּבוּל״ (יהושע טו: ט), אִם בָּא לַעֲשׂוֹת בּוֹ צִיּוּרִים עֲגוּלִים, מְסַבֵּב אוֹתוֹ בַּמְּחוּגָה, קונפ״ש בלע״ז:
כְּתִפְאֶ֥רֶת אָדָ֖ם. הִיא הָאִשָּׁה, שֶׁהִיא תִּפְאֶרֶת בַּעְלָהּ:

כתובים משלי כ״א: ל׳-כ״ב: ד׳

משנה משנה בבא בתרא ד׳

ברטנורהבּוֹר. חֲפִירָה בַּקַּרְקַע:
דּוּת. בִּנְיָן שֶׁל אֲבָנִים עַל גַּבֵּי קַרְקַע עָשׂוּי כְּעֵין בּוֹר:
אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַב לוֹ עֻמְקָא וְרוּמָא. לֹא קָנָה בּוֹר וָדוּת, הוֹאִיל וְתַשְׁמִישָׁן חָלוּק מִן הַבַּיִת, שֶׁאֵין עֲשׂוּיִין אֶלָּא לִשְׁאֹב מַיִם. עַד שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ מֵאַרְעִית תְּהוֹמָא עַד רוּם רְקִיעָא:
וְצָרִיךְ. הַמּוֹכֵר:
לִקַּח לוֹ דֶרֶךְ. מִן הַלּוֹקֵחַ, לֵילֵךְ לְבוֹר וָדוּת. דְּמוֹכֵר בְּעַיִן יָפָה הוּא מוֹכֵר וְלֹא שִׁיֵּר לְעַצְמוֹ כְּלוּם:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ צָרִיךְ. דְּסַבְרֵי מוֹכֵר בְּעַיִן רָעָה הוּא מוֹכֵר, וּכְשֶׁמָּכַר הַבַּיִת שִׁיֵּר לְעַצְמוֹ דֶּרֶךְ שֶׁיֵּלֵךְ לַבּוֹר וְלַדּוּת:
בִּזְמַן שֶׁאָמַר חוּץ מֵאֵלּוּ. חוּץ מִבּוֹר וָדוּת, דִּתְנַאי שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הוּא וּלְאַטְפוּיֵי דֶּרֶךְ קָאָתֵי:
מְכָרָן לְאַחֵר. מָכַר הַבּוֹר וָדוּת לְאַחֵר, וְשִׁיֵּר הַבַּיִת לְעַצְמוֹ:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֵין הַלּוֹקֵחַ צָרִיךְ לִקַּח מִמֶּנּוּ דָרֶךְ. דְּמוֹכֵר בְּעַיִן יָפָה מוֹכֵר, וּכְשֶׁמָּכַר לוֹ הַבּוֹר וְהַדּוּת, דֶּרֶךְ נַמִּי מָכַר לוֹ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:

עיקר תוספות יום טוב(ג) אֲבָל הָרַ"שׁ פֵּרֵשׁ בּוֹר, חָפוּר בְּקַרְקַע קָשָׁה, שֶׁמַּחְזִיק מַיִם בְּלֹא בִּנְיָן. דּוּת, חוֹפְרִין בּוֹר בְּעָפָר תִּחוֹחַ וּבוֹנִין לוֹ כֹּתֶל אֲבָנִים וּמִקְרֵי דּוּת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ד) וְרוּמָא כוּ'. נִמְשַׁךְ גַּם עַל וְלֹא אֶת הַגַּג. הַמַּגִּיד. וְכָתַב עוֹד וּכְשֶׁכָּתַב לוֹ עֹמֶק וְרוּם אִם בָּא לְהַגְבִּיהַּ וְלִבְנוֹת בָּאֲוִיר אוֹ לְהַעֲמִיק וְלַחְפֹּר, מַגְבִּיהַּ וּמַעֲמִיק. אֲבָל לֹא קָנָה בַּבִּנְיָנִים שֶׁבָּעֲמָקִים וּבָאֲוִיר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ה) וּלְרַבָּנָן לֹא אָתֵי לִטְפוּיֵי כְּלָל דִּבְלָאו הָכִי שִׁיֵּר לְעַצְמוֹ דֶּרֶךְ, וּלְרַוְחָא דְּמִלְּתָא אָמַר כֵּן שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹקֵחַ כָּל הַבַּיִת מָכַרְתָּ לִי וְלֹא עִכַּבְתָּ דֶּרֶךְ, שֶׁאֵין כָּל מוֹכְרִין בְּקִיאִין בַּדִּינִין, וְהִלְכָּךְ פֵּרֵשׁ כָּל כָּךְ. רַ"שׁ:
(ו) גְּמָרָא. וְאַכֻּלָּהּ מַתְנִיתִין קָאֵי:

ברטנורההַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת. סְתָם:
מָכַר אֶת הַדֶּלֶת. שֶׁכָּל תַּשְׁמִישֵׁי הַבַּיִת הַקְּבוּעִים בּוֹ בִּכְלָל הַבַּיִת הֵם:
הָאִצְטְרֻבָּל. עִגּוּל שֶׁל עֵץ שֶׁעָלָיו מַעֲמִידִים הָרֵחַיִם. וְקָבוּעַ הוּא:
הַקֶּלֶת. אֲפַרְכֶּסֶת שֶׁעוֹשִׂים סָבִיב לָרֵחַיִם לְקַבֵּל הַקֶּמַח הַנִּטְחָן שֶׁלֹּא יִפֹּל לָאָרֶץ. וּמִטַּלְטֵל הוּא:
וְלֹא אֶת הַתַּנּוּר וְלֹא אֶת הַכִּירָיִם. דְּמִטַּלְטְלִים הֵם. וְאִית סְפָרִים דְּגָרְסֵי, מָכַר תַּנּוּר מָכַר כִּירַיִם. וּמַיְרֵי בִּקְבוּעִים וּמְחֻבָּרִים בַּקַּרְקַע:
הֲרֵי כֻלָּם מְכוּרִים. כָּל הָנֵי תַּשְׁמִישֵׁי דְּבֵיתָא. אֲבָל שְׁאָר מָאנֵי תַּשְׁמִישְׁתֵּיהּ אֵינָם מְכוּרִים, אֲפִלּוּ אָמַר וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, לֹא רִבָּה אֶלָּא תַּשְׁמִישִׁים הַמְיֻחָדִים לַבַּיִת כְּגוֹן מַפְתֵּחַ וָקֶלֶת וְכַיּוֹצֵא בָהֶן:

עיקר תוספות יום טוב(ח) בּוֹרוֹת כוּ'. לְפִי שֶׁהֶחָצֵר עָשׂוּי לִכְבִיסָה וּלְהַשְׁקוֹת בְּהֵמוֹת, וְתַשְׁמִישׁ הֶחָצֵר וְהַבּוֹר הוּא תַּשְׁמִישׁ אֶחָד, וּלְפִיכָךְ נִמְכָּרִין עִמָּהּ. אֲבָל בַּיִת אֵינוֹ עָשׂוּי לִכְבִיסָה כוּ'‏ אֶלָּא לְדִירָה וְאֵין תַּשְׁמִישָׁן שָׁוֶה. רַשְׁבָּ"א. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ט) הַמִּטַּלְטְלִין. תַּשְׁמִישֵׁי הַבַּיִת שֶׁאֵינָן קְבוּעִין כָּל כָּךְ, הָנָךְ דְּאָמְרָן לְעֵיל דְּאֵינָן מְכוּרִין בִּכְלַל בַּיִת. וְכָל שֶׁכֵּן שְׁאָר מִטַּלְטְלִין שֶׁאֵינָם בִּכְלָל תַּשְׁמִישֵׁי בַּיִת. רַ"שׁ:
(י) הַמֶּרְחָץ. דְּאֵין דֶּרֶךְ הַחֲצֵרוֹת שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כֵּן וְאֵינוֹ תַּשְׁמִישׁ מְיֻחָד לְחָצֵר אַחַת. דְּהַרְבֵּה חֲצֵרוֹת מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בְּמֶרְחָץ אֶחָד וְכֵן בְּבֵית הַבַּד. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(יא) אֲוִירָהּ. אֲבָל בָּתִּים וּבוֹרוֹת לֹא. וְדָמִים מוֹדִיעִים לֵיכָּא לְמֵימַר, דְּאֵין אוֹנָאָה לַקַּרְקָעוֹת. רַ"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

עיקר תוספות יום טוב(יח) שֶׁנֶּאֱמַר שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים [שִׁיר הַשִּׁירִים ד]. וּפֵרֵשׁ רַשְׁבַּ"ם שְׁלָחַיִךְ גִּנּוֹת הַמְּשַׁלְּחִים פֵּרוֹת בְּכָל שָׁנָה. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, וְאִם תֹּאמַר דִּבְכֻלֵּי גְּמָרָא מְפֹרָשִׁין שְׁלָחִין בָּאגֵי שָׂדוֹת שֶׁמַּשְׁקִין אוֹתָן כוּ'. וְיֵשׁ לוֹמַר דִּפְשִׁיטָא לַגְּמָרָא דְּאֵין חִלּוּק בֵּין בָּאגֵי לְבַעַל לְעִנְיַן מֶכֶר כוּ', וְהַשְׁתָּא דִּמְפָרֵשׁ פַּרְדֵּס, מְמַעֲטֵי שְׂדֵה שְׁלָחִין וּבַעַל. וְכָתַב הָרַ"שׁ מִשּׁוּם דְּגַן רָאוּי לְטַיֵּל וְשַׁיָּךְ טְפֵי לָעִיר מִבָּאגֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יט) מְכוּרִין. דְּכֵיוָן דְּיָצָא מִכָּל הָעִיר לָלֶכֶת לְעִיר אַחֶרֶת, הוֹצָאַת הַמִּטַּלְטְלִין הֲוֵי מְרֻבָּה מִשֶּׁבַח. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(כ) לְשׁוֹן נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים [שִׁיר הַשִּׁירִים א]. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁחוֹלֵק עַל תַּנָּא קַמָּא בְּמַה שֶּׁאָמַר דְּבָאגֵי לֹא. אֲבָל בַּגְּמָרָא מַסְּקִינַן דִּלְמַאן דְּאָמַר שְׁלָחִין פַּרְדֵּס, סַנְטֵר בָּאגֵי. וּלְמַאן דְּאָמַר סַנְטֵר שׁוֹמֵר, שְׁלָחִין בָּאגֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ברטנורההָאֲבָנִים שֶׁהֵם לְצָרְכָּהּ. לַעֲשׂוֹת גָּדֵר:
וְאֶת הַקָּנִים. שֶׁקּוֹשְׁרִים בָּהֶם הַגְּפָנִים:
וְאֶת מְחִצַּת הַקָּנִים. קָנִים הַרְבֵּה גְּדֵלִים בְּקֶלַח אֶחָד, כְּשֶׁהִיא פְּחוּתָה מִבֵּית רֹבַע אָז הִיא בְּטֵלָה לְגַבֵּי הַשָּׂדֶה:
שׁוֹמֵרָה. סֻכַּת שׁוֹמְרִים הַמְחֻבֶּרֶת לַקַּרְקַע בְּטִיט:
וְאֶת הֶחָרוּב. בְּבַחֲרוּתוֹ שֶׁעֲדַיִן לֹא הֻרְכָּב. דִּכְשֶׁמַּזְקִין מִתְגַּבֵּר וּמַרְכִּיבִין אוֹתוֹ וְיֵשׁ לוֹ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְלֹא בָּטֵיל לְגַבֵּי שָׂדֶה:
וְאֶת בְּתוּלַת הַשִּׁקְמָה. בְּבַחֲרוּתָהּ קֹדֶם שֶׁחָתְכוּ עֲנָפֶיהָ. דִּכְשֶׁמַּזְקִין קוֹצְצִים הָעֲנָפִים וּגְדֵלִין הַרְבֵּה בִּמְקוֹמָן וְקָרוּי סַדַּן שִׁקְמָה:

עיקר תוספות יום טוב(כא) וְאַף עַל גַּב דְּתַשְׁמִישִׁין הַמִּטַּלְטְלִין הֵן, כֵּיוָן דִּקְבִיעֵי לְהַאי תַּשְׁמִישׁ וְאֵין מְזִיזִין אוֹתָן מֵהַאי שָׂדֶה לְעוֹלָם, כִּמְחֻבָּר חָשִׁיב לְהוּ. רַ"שׁ:
(כב) שֶׁבַּכֶּרֶם. וּמִמֵּילָא שָׁמְעִינַן הַמּוֹכֵר אֶת הַשָּׂדֶה מָכַר אֶת הַכֶּרֶם. שֶׁכָּל אִילָנוֹת בִּכְלָל שָׂדֶה, אֶחָד גְּפָנִים וְאֶחָד כָּל אִילָן, חוּץ מֵחָרוּב הַמֻּרְכָּב וְסַדַּן הַשִּׁקְמָה. רַ"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כג) גָּרַס כְּגִרְסַת הָרַמְבַּ"ם. אֲבָל הָרַמְבַּ"ם לֹא כָּתַב הַמְּחֻבָּרִים לַקַּרְקַע. דְּבַגְּמָרָא אָמְרִינַן עֲלַהּ אַף עַל גַּב דְּלֹא קְבִיעָא בְּאַרְעָא. וּפֵרֵשׁ הַנִּמּוּקֵי יוֹסֵף, שֶׁמְּכֻסָּה וְטוּחָה מִלְּמַעְלָה, וְאַף עַל גַּב שֶׁלֹּא שָׂם סְבִיבוֹתֶיהָ הַרְבֵּה כְּמִנְהַג הָעוֹלָם [וְעַיֵּן לְקַמָּן אוֹת כז]:

ט. אֲבָל לֹא מָכַר לֹא אֶת הָאֲבָנִים שֶׁאֵינָן לְצָרְכָּהּ, וְלֹא אֶת הַקָּנִים שֶׁבַּכֶּרֶם שֶׁאֵינָן לְצָרְכּוֹ, וְלֹא אֶת הַתְּבוּאָה שֶׁהִיא תְלוּשָׁה מִן הַקַּרְקַע. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ, הִיא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, הֲרֵי כֻלָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, לֹא מָכַר לֹא אֶת מְחִצַּת הַקָּנִים שֶׁהִיא בֵית רֹבַע, וְלֹא אֶת הַשּׁוֹמֵרָה שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה בְטִיט, וְלֹא אֶת הֶחָרוּב הַמֻּרְכָּב, וְלֹא אֶת סַדַּן הַשִּׁקְמָה, וְלֹא אֶת הַבּוֹר, וְלֹא אֶת הַגַּת, וְלֹא אֶת הַשּׁוֹבָךְ, בֵּין חֲרֵבִין בֵּין יְשׁוּבִין. וְצָרִיךְ לִקַּח לוֹ דָרֶךְ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ צָרִיךְ. וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא, בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ חוּץ מֵאֵלּוּ, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִקַּח לוֹ דָרֶךְ. מְכָרָן לְאַחֵר, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ לִקַּח לוֹ דָרֶךְ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, צָרִיךְ לִקַּח לוֹ דָרֶךְ. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּמוֹכֵר. אֲבָל בְּנוֹתֵן מַתָּנָה, נוֹתֵן אֶת כֻּלָּם. הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ, זָכוּ בַשָּׂדֶה, זָכוּ בְכֻלָּם. הַמַּחֲזִיק בְּנִכְסֵי הַגֵּר, הֶחֱזִיק בַּשָּׂדֶה, הֶחֱזִיק בְּכֻלָּם. הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַשָּׂדֶה, הִקְדִּישׁ אֶת כֻּלָּם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַשָּׂדֶה, לֹא הִקְדִּישׁ אֶלָּא אֶת הֶחָרוּב הַמֻּרְכָּב וְאֶת סַדַּן הַשִּׁקְמָה:

ברטנורהלֹא מָכַר אֶת הַבּוֹר. אַף עַל פִּי שֶׁמָּכַר לוֹ הַשָּׂדֶה אֵין אֵלּוּ מְכוּרִין:
וְצָרִיךְ הַמּוֹכֵר לִקַּח לוֹ דֶרֶךְ מִן הַלּוֹקֵחַ. לָבֹא לַבּוֹר וְלַגַּת. דְּמוֹכֵר בְּעַיִן יָפָה מוֹכֵר כִּדְפָרִישְׁנָא לְעֵיל:
נָתַן אֶת כֻּלָּן. וַאֲפִלּוּ לְמַאן דְּאָמַר מוֹכֵר בְּעַיִן רָעָה מוֹכֵר וְצָרִיךְ הַלּוֹקֵחַ לִקַּח לוֹ דֶּרֶךְ הֵיכָא דְּמָכַר לוֹ אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ וְשִׁיֵּר הַשָּׂדֶה לְעַצְמוֹ, דַּוְקָא בְּמוֹכֵר אָמְרִינַן הָכִי, מִשּׁוּם דַּהֲוָה לֵיהּ לַלּוֹקֵחַ לְאַתְנוּיֵי וּלְפֵרוּשֵׁי, וְכֵיוָן דְּלֹא אַתְנֵי אִיהוּ הוּא דְּאַפְסִיד, אֲבָל גַּבֵּי נוֹתֵן שֶׁמְּקַבֵּל הַמַּתָּנָה מִתְבַּיֵּשׁ לוֹמַר לַנּוֹתֵן פָּרֵשׁ לִי מַה שֶּׁאַתָּה נוֹתֵן לִי, לֹא אָמְרִינַן מִדְּלֹא פֵּרֵשׁ אִיהוּ הוּא דְּאַפְסִיד, אֶלָּא אָמְרִינַן בְּעַיִן יָפָה נָתַן וְאֵין צָרִיךְ מְקַבֵּל הַמַּתָּנָה לִקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. וְכֵן נַמִּי כָּל הָנֵי דְּאָמְרִינַן לְעֵיל לֹא מָכַר לְפִי שֶׁאֵינָן בִּכְלָל שָׂדֶה, וַאֲפִלּוּ הָנֵי דְּאֵינָן בִּכְלָל כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ כְּגוֹן חָרוּב וְסַדַּן הַשִּׁקְמָה וּבוֹר וָגַת, אִם נָתַן הַשָּׂדֶה מַתָּנָה, נָתַן אֶת כֻּלָּן, מִשּׁוּם דִּבְעַיִן יָפָה יוֹתֵר מִדַּאי הוּא נוֹתֵן:
זָכוּ בַשָּׂדֶה זָכוּ בְכֻלָּן. אֲפִלּוּ בּוֹר וָגַת וְשׁוֹבָךְ שֶׁבַּשָּׂדֶה. מִפְּנֵי שֶׁכָּל אֶחָד זוֹכֶה בְּשֶׁלּוֹ וּמִסְתַּלֵּק מֵחֲבֵרוֹ מִכֹּל וָכֹל:
הֶחֱזִיק בְּכֻלָּם. וְאַף עַל גַּב דְּחָרוּב וְשִׁקְמָה לֹא בְּטִילֵי לְגַבֵּי שָׂדֶה, הֲווּ כִּשְׁתֵּי שָׂדוֹת וְאֵין מֵצַר בֵּינֵיהֶן, דְּאִם הֶחֱזִיק בְּאַחַת מֵהֶן קָנָה חֲבֶרְתָּהּ:
לֹא הִקְדִּישׁ אֶלָּא אֶת הֶחָרוּב. מִכָּל הָנָךְ דְּאָמְרִינַן בְּמַתְנִיתִין גַּבֵּי מֶכֶר לֹא מָכַר, גַּבֵּי הֶקְדֵּשׁ נַמִּי לֹא הִקְדִּישׁ, דְּדַעַת מַקְדִּישׁ כְּדַעַת מוֹכֵר, לְבַד מֵחָרוּב הַמֻּרְכָּב וְסַדַּן הַשִּׁקְמָה, דְּאַף עַל גַּב דִּבְמֶכֶר לֹא מָכַר, בְּהֶקְדֵּשׁ קַדְּשֵׁי. וְטַעְמָא, הוֹאִיל וּמִשְּׂדֵה הֶקְדֵּשׁ קָא יָנְקֵי:

עיקר תוספות יום טוב(כד) הַתְּבוּאָה כוּ'. וְאַף עַל גַּב דִּצְרִיכָא לְאַרְעָא. גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ לְשָׁטְחָהּ בַּשָּׂדֶה לְאַחַר קְצִירָה לְהִנָּפֵחַ הַתְּבוּאָה מֵרֵיחַ הַקַּרְקַע וּלְיַבֵּשׁ. רַ"שׁ:
(כה) וַהֲרֵי הוּא כְּמוֹ שֶׁמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ שְׁתֵּי שָׂדוֹת וְיֵשׁ לוֹ שָׂדֶה אַחֶרֶת בְּתוֹךְ הַשְּׁתַּיִם. וְאִם אָמַר לוֹ שְׁתֵּי הַשָּׂדוֹת וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָן אֲנִי מוֹכֵר לְךָ, דְּלֹא מָכַר הַשָּׂדֶה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁבֵּינֵיהֶן, אַף כָּאן שָׂדֶה אַחַת מָכַר לוֹ וְלֹא שְׁתֵּי שָׂדוֹת. וּמְחִצַּת קָנִים וְכוּ'‏ חֲשׁוּבִין שָׂדֶה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. רַ"שׁ:
(כו) בְּטִיט. וְאַף עַל גַּב דִּמְחַבְּרָא לְאַרְעָא. גְּמָרָא. דְּכֵיוָן דְּטוּחָה בְּטִיט אֵינָהּ מִטַּלְטֶלֶת עוֹד וַחֲשִׁיבָה וְיֵשׁ לָהּ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וַהֲרֵי זֶה כְּמוֹכֵר הַשָּׂדֶה שֶׁלֹּא מָכַר אֶת הַבַּיִת כוּ'. רַ"שׁ [זֶה לְפִי הַגִּרְסָא בָּרַ"ב כָּאן: שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה בְּטִיט, וּלְעֵיל בְּמִשְׁנָה ח'‏ גָּרַס: שֶׁעֲשׂוּיָה בְּטִיט. וְכֵן בְּאוֹת כ"ז לְקַמָּן, וְכֵן בְּאוֹת כ"ג לְעֵיל]:
(כז) וְזֶה לְשׁוֹן הַנִּמּוּקֵי יוֹסֵף, וְאַף עַל גַּב דִּמְחֻבָּר בְּטִינָא, כְּלוֹמַר הַכְּלוֹנְסוֹת, כֵּיוָן שֶׁאֵינָהּ טוּחָה וּמְכֻסָּה מִלְּמַעְלָה בְּטִיט:
(כח) הַבּוֹר. וְהוּא הַדִּין דּוּת, וְחָדָא מִנַּיְהוּ נָקַט וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כט) הַגַּת. גַּת שְׁכִיחַ בַּשָּׂדֶה, דְּהַיְנוּ כֶּרֶם בִּכְלָל כְּדִלְעֵיל. אֲבָל בֵּית הַבַּד שְׁכִיחַ בָּעִיר. וּלְפִיכָךְ בְּמוֹכֵר הָעִיר תְּנַן בֵּית הַבַּדִּין וְלֹא תְּנַן גַּת, וּבַשָּׂדֶה תְּנַן גַּת וְלֹא בֵּית הַבַּד:
(ל) הֶחֱזִיק. בְּגֵר דְּאֵין דַּעַת אַחֶרֶת מַקְנָה וְאֵין צַד שֶׁיִּקְנֶה אֶלָּא בַּחֲזָקָה, תָּנֵי הֶחְזִיק. אֲבָל בְּאַחִין דְּאִיכָּא נַמִּי קִנְיָן אִי נַמִּי חֲזָקָה גְּרוּעָה, תְּנַן זָכוּ:
(לא) מִשּׁוּם דִּכְשֶׁאֵינָן בִּכְלַל שָׂדֶה הַוְיָן כְּשָׂדֶה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְדָמֵי כִּשְׁתֵּי שָׂדוֹת, לְהָכִי נַקְטִינְהוּ לְאַשְׁמוֹעִינַן דַּהֲווּ כְּאֵין מֵצַר בֵּינֵיהֶן, וְאַף עַל גַּב דְּבוֹר וְגַת הֲווּ רְבוּתָא טָפֵי לְעִנְיַן זֶה כוּ'. וּבְאַחִין נָקַט בּוֹר וְגַת וְלֹא נָקַט הָא דִּשְׁתֵּי שָׂדוֹת, מִשּׁוּם דְּלֹא שַׁיְכָא אֶלָּא בְּדִין חֲזָקָה. אֲבָל בִּשְׁאָר קִנְיָנִין לֹא שַׁיָּךְ חִלּוּק מֵצַר מַפְסִיק כוּ', דַּהֲוָה כְּנָתַן דְּמֵי כֻּלָּן, דְּקָנָה כֻּלָּן אֲפִלּוּ מֵצַר מַפְסִיק:
(לב) וְגִדּוּלֵי הֶקְדֵּשׁ נִינְהוּ. רַ"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

גמרא בבא בתרא נ״ז ב: ו׳-נ״ח א: ב׳

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רִבִּי בַנָּאָה, בַּכֹּל שׁוּתָּפִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה חוּץ מִן הַכְּבִיסָה שֶׁאֵין דַּרְכָּן שֶׁל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְהִתְבַּזּוֹת עַל הַכְּבִיסָה. (ישעי' ל''ג) וְעוֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע, אָמַר רִבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא זֶה שֶׁאֵין מִסְתַּכֵּל בַּנָּשִׁים בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמְדוֹת עַל הַכְּבִיסָה. הֵיכִי דָמֵי, אִי דְּאִכָּא דַּרְכָּא אַחֲרִיתִי רָשָׁע הוּא, אִי דְלֵיכָּא דַרְכָּא אַחֲרִיתִי אָנוּס הוּא. לְעוֹלָם דְּלֵיכָּא דַרְכָּא אַחֲרִיתִי, וַאֲפִילּוּ הָכִי מִבְּעֵי לֵיהּ לְמֵינַס נַפְשֵׁיהּ. בָּעָא מִינֵּיהּ רִבִּי יוֹחָנָן מֵרִבִּי בַנָּאָה, חָלוּק שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כֵּיצַד, כָּל שֶׁאֵין בְּשָׂרוֹ נִרְאֶה מִתַּחְתָּיו. טַלִּית שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כֵּיצַד, כָּל שֶׁאֵין חֲלוּקוֹ נִרְאֶה מִתַּחְתָּיו טֶפַח. שֻׁלְחָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כֵּיצַד, שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי גְדִיל וּשְׁלִישׁ גַּלָאי וְעָלָיו קְעָרוֹת וְיָרָק וְטַבַּעְתּוֹ מִבַּחוּץ. וְהַתַּנְיָא טַבַּעְתּוֹ מִבִּפְנִים, לָא קַשְׁיָא הָא דְאִיכָּא יָנוּקָא הָא דְלֵיכָּא יָנוּקָא. וְאִי בָּעִית אֵימָא, הָא וְהָא דְלֵיכָּא יָנוּקָא, וְלָא קַשְׁיָא הָא דְאִיכָּא שַׁמָעָא הָא דְלֵיכָּא שַׁמָעָא. וְאִי בָּעִית אֵימָא הָא וְהָא דְאִיכָּא שַׁמְעָא, וְלָא קַשְׁיָא הָא בִּימָמָא הָא בְּלֵילְיָא. וְשֶׁל עַם הָאָרֶץ דּוֹמֶה לִמְדוֹרָה וּקְדֵרוֹת מַקִּיפוֹת אוֹתָהּ, מִטָּה שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כֵּיצַד, כָּל שֶׁאֵין תַּחְתֶּיהָ אֶלָּא סַנְדָּלִין בִּימוֹת הַחַמָּה וּמַנְעָלִין בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וְשֶׁל עַם הָאָרֶץ דּוֹמֶה לְאוֹצָר בָּלוּס:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץאסור לוותר, ולכן אף שכרגיל אין מקפידים בדריסת הרגל, סבור ר' אליעזר שהמודר הנאה אסור. אמר ר' יוחנן משום (בשם) ר' בנאה: בכל שותפין מעכבין זה את זה מלהשתמש בחצר המשותפת, חוץ מן הכביסה שאינם יכולים לעכב, שאין דרכן של בנות ישראל להתבזות על הכביסה, ולכן צריך להרשות להן לכבס בתוך החצר, ולא להכריח אותן לכבס בחוץ במקום הגלוי לרבים.
אגב כך מביאים את הכתוב: "ועצם עיניו מראות ברע" (ישעיהו לג, טו), אמר ר' חייא בר אבא: זה שאין הולך בנהר ומסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה, שכיון שהן נמצאות במים הן מרימות את שולי בגדיהן, על מנת שלא יירטבו.
ושואלים: היכי דמי [כיצד בדיוק מדובר]? מהו השבח הגדול בענין זה? אי דאיכא דרכא אחריתא [אם שיש דרך אחרת] ללכת בה — הלא רשע הוא אם הולך הוא מתחילה בדרך זו, אי דליכא דרכא אחריתא [אם שאין דרך אחרת] — הלא אנוס הוא! ומשיבים: לעולם מדובר באופן דליכא דרכא אחריתא [שאין דרך אחרת], ואפילו הכי [כך] מיבעי ליה למינס נפשיה [צריך הוא לאנוס את עצמו] שיסב עיניו מן הנשים שלא להסתכל.
א כיון שהוזכרו דברי ר' יוחנן בשם ר' בנאה, מביאים דבר נוסף שקיבל ר' יוחנן ממנו. בעא מיניה [שאל אותו] ר' יוחנן מר' בנאה: חלוק בגד תחתון של תלמיד חכם כיצד? אמר לו: כל שאין בשרו נראה מתחתיו מתחת החלוק. ועוד שאלו: טלית של תלמיד חכם כיצד? ענה לו: כל שאין חלוקו נראה מתחתיו טפח. ועוד שאל: שלחן של תלמיד חכם כיצד? אמר לו: שני שלישי גדיל, שני שלישים של השלחן מכוסים במפה, ושליש גלאי (מגולה). ועליו על השליש המגולה, נמצאות קערות ונמצא הירק. וטבעתו של השולחן שבו היו נוטלים אותו, תהיה מבחוץ, לא בצד הפונה כלפי האדם האוכל.
ומקשים: והא תניא [והרי שנינו בברייתא]: טבעתו מבפנים! ומשיבים: לא קשיא [אין זה קשה]: הא דאיכא ינוקא [זה שיש ילד במקום], שבכגון זה הטבעת מבחוץ, כדי שהילד לא ישחק בטבעת ויזיז או יהפוך את השולחן, הא דליכא ינוקא [זה שאין ילד] ואז הטבעת מבפנים.
ואי בעית אימא [ואם תרצה אמור] באופן אחר: הא והא דליכא ינוקא [זה וזה שאין שם תינוק], ולא קשיא [ואין זה קשה]; הא דאיכא שמעא [זה שיש שמש], אז תהיה הטבעת מבפנים, כדי שלא ייכשל בה השמש, הא דליכא שמעא [זה שאין שמש] ואז הטבעת מבחוץ.
ואי בעית אימא [ואם תרצה אמור] באופן אחר: הא והא דאיכא שמעא [זה וזה שיש שמש], ולא קשיא [ואין זה קשה]: הא ביממא [זה ביום] שהשמש רואה את הטבעת, ונזהר ממנה, הא בליליא [זה בלילה]. עד כאן שולחנו של תלמיד חכם.
ושולחן של עם הארץ דומה

זוהר ספר הזהר, ויקרא ס״א

פָּתַח רִבִּי יוֹסֵי וְאָמַר (איוב ל''ה) וְלֹא אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עוֹשָׂי נוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה. תָּא חֲזֵי בְּשַׁעְתָּא דְאִתְעַר רוּחַ צָפוֹן וְאִתְפְּלַג לֵילְיָא הָא אוּקְמוּהָ דְשַׁלְהוֹבָא חָד נָפִיק וּבָטַשׁ תְּחוֹת גַּדְפוֹי דְתַרְנְגוֹלָא וְאַקִּישׁ גַּדְפּוֹי וְקָארֵי וְהַהוּא שַׁלְהוֹבָא בְּזִמְנָא דְמָטֵי גַּבֵּיהּ וְאִתְעַר לְקָבְלֵיהּ אִסְתָּכֵי בֵיהּ וְאִזְדַּעְזַע וְקָארֵי וְאִסְתְּכֵי וְאַשְׁגֵּח בְּגִין יְקָרָא דְמָארֵיהּ לְמֶעְבַּד רְעוּתֵיהּ וְקָארֵי לוֹן לִבְנֵי נְשָׁא וְעַל דָּא אִקְרֵי שֶׂכְוִי אַשְׁגָּחַא. וְאִקְרֵי גֶבֶר בְּגִין דְּאִתְעַר בְּשַׁלְהוֹבָא דִגְבוּרָה בְּסִטְרָא דִגְבוּרָה קָא אַתְיָיא לְאַתְעָרָא בְּעָלְמָא כְּדֵין אִינוּן בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא קַיְימִין וְיַהֲבִין גְּבוּרָה וְחֵילָא לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וּכְדֵין אִקְרֵי רִנָּה דְאוֹרַיְיתָא וְעַל דָּא יָרִית דָּוִד מַלְכוּתָא הוּא וּבְנוֹי לְעָלְמִין וּלְדָרֵי דָרִין. וְכַד תַּרְנְגוֹלָא קָארֵי וּבְנֵי נְשָׁא נַיְימֵי בְעַרְסַיְיהוּ וְלָא מִתְעֲרִי תַּרְנְגוֹלָא קָארֵי לְבָתַר וְאָמַר מַה דְאָמַר וְהָא אוּקְמוּהָ. לְבָתַר בָּטַשׁ בְּגַדְפּוֹי וְאָמַר וָוי לִפְלַנְיָּיא נָזִיף דְּמָארֵיהּ שַׁבְקָא דְמָארֵיהּ דְּלָא אַתְעַר רוּחֵיהּ וְלָא אַשְׁגַּח לִיקָרָא דְמָארֵיהּ כַּד נָהִיר יְמָמָא כָּרוֹזָא קָרֵי עֲלֵיהּ וְאָמַר וְלֹא אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עוֹשָׂי נֹתֵן זְמִירוֹת בַּלַּיְלָה לְסַיְּיעָא לֵיהּ בְּאִינוּן תּוּשְׁבְּחָן וּלְמֶהֱוֵי כֹלָּא בְסִיּוּעָא חָדָא. עוֹשָׂי. עוֹשָׂנִי מִבָּעֵי לֵיהּ. מָהוּ עוֹשָׂי אֶלָּא בְשַׁעְתָּא דְבַר נָשׁ קָם בְּפַלְגּוּת לֵילְיָא וְאִשְׁתְּדַל בְּרִנָּה דְאוֹרַיְיתָא דְרִנָּה דְאוֹרַיְיתָא לָא אִתְקְרֵי אֶלָּא בְלֵילְיָא. וְכַד אִיהוּ אִשְׁתְּכַח בְּאוֹרַיְיתָא. כַּד נָהִיר יְמָמָא קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מְתַקְּנֵי לֵיהּ בְּחָד חוּטָא דְחֶסֶד לְאִשְׁתְּזָבָא מִכֹּלָּא וּלְאַנְהָרָא לֵיהּ בֵּין עִלָּאִין וְתַתָּאִין. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר אֲנָא שְׁמַעְנָא דְּאָמַר רִבִּי אַבָּא הָאי קְרָא אַיֵּה אֱלוֹהַּ עוֹשָׂי עוֹשֶׂה לִי מִבְּעֵי לֵיהּ מַהוּ עוֹשָׂי אֶלָּא כְמָה דְאַמְרַת בְּשַׁעְתָּא דְאִיהוּ קָם בְּפַלְגּוּת לֵילְיָא וְאִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְיתָא כַּד נָהַר יְמָמָא אַתְעַר אַבְרָהָם בְּהַהוּא חוּטָא דִילֵיהּ דִּכְתִיב בֵּיהּ (בראשית י''ד) אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְגוֹמֵר וְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מְתַקְּנֵי לֵיהּ וְעַבְדֵי לֵיהּ בְּכָל יוֹמָא בִרְיָה חֲדָשָׁה הֲדָא הוּא דִכְתִיב אֱלוֹהַּ עוֹשָׂי וְהָא אוּקְמוּהָ א''ל ו''ה. א''ל דָּא אַבְרָהָם דִּכְתִיב (בֵּיהּ) הָאֵל הַגָּדוֹל. ו' דָּא קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא. ה' דָּא כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְדָא הוּא אֱלוֹהַּ. וְאִינוּן עַבְדִין לֵיהּ לְבַר נַשׁ וּמְתַקְּנִין לֵיהּ בְּכָל יוֹמָא וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב עוֹשָׂי כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהלים קמ''ט) יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וַדַּאי כַּךְ הוּא וְכֹלָּא חָד מִלָּה:

תרגום הזוהרפָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, וְלֹא אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עוֹשָׂי נוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה. בֹּא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְעוֹרֵר רוּחַ צָפוֹן וְנֶחֱלָק הַלַּיְלָה, הֲרֵי הֶעֱמַדְנוּ, שֶׁשַּׁלְהֶבֶת אַחַת יוֹצֵאת וּמַכָּה תַּחַת כְּנָפָיו שֶׁל הַתַּרְנְּגוֹל, וְהוּא דּוֹפֵק בִּכְנָפָיו וְקוֹרֵא. וְשַׁלְהֶבֶת הַהִיא כְּשֶׁמַּגַּעַת אֵלָיו וּמִתְעוֹרֶרֶת כְּנֶגְדוֹ, מַבִּיט בָּהּ וּמִזְדַּעְזֵעַ וְקוֹרֵא, שֶׁמַּבִּיט וּמִסְתַּכֵּל בִּשְׁבִיל כְּבוֹד אֲדוֹנָיו, לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וְקוֹרֵא לִבְנֵי אָדָם. וְעַל כֵּן נִקְרָא שֶׂכְוִי, שֶׁהוּא לָשׁוֹן הַבָּטָה. וְנִקְרָא גֶּבֶר, מִשּׁוּם שֶׁמִּתְעוֹרֵר בְּשַׁלְהֶבֶת הַגְּבוּרָה, וּבְצַד הַגְּבוּרָה בָּא לְעוֹרֵר בָּעוֹלָם. אָז אֵלּוּ בְּנֵי הָאֱמוּנָה עוֹמְדִים, וְנוֹתְנִים גְּבוּרָה וְכֹחַ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְזֶה נִקְרָא רִנָּה שֶׁל הַתּוֹרָה. וְעַל זֶה, שֶׁקָּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה, זָכָה דָּוִד בַּמַּלְכוּת, הוּא וּבָנָיו לְעוֹלָמִים וּלְדוֹרֵי דּוֹרוֹת. וּכְשֶׁהַתַּרְנְגוֹל קוֹרֵא, וּבְנֵי אָדָם יְשֵׁנִים בְּמִטּוֹתֵיהֶם וְאֵינָם מִתְעוֹרְרִים, קוֹרֵא הַתַּרְנְגוֹל אַחַר כָּךְ וְאָמַר מַה שֶּׁאָמַר, וּכְבָר הֶעֱמַדְנוּ, וְאַחַר כָּךְ מַכֶּה בִּכְנָפָיו וְאוֹמֵר, אוֹי לִפְלוֹנִי, מְגוּדָף מֵאֲדוֹנוֹ, עָזוּב מֵאֲדוֹנוֹ, שֶׁלֹּא נִתְעוֹרֵר רוּחוֹ, וְלֹא הִבִּיט לְכָבוֹד הַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁהֵאִיר הַיוֹם, כָּרוֹז קוֹרֵא עָלָיו וְאוֹמֵר, וְלֹא אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עוֹשָׂי נוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה, כְּדֵי לַעֲזֹר אוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַתִּשְׁבָּחוֹת, שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל בְּעֶזְרָה אַחַת, שׁוֹאֵל. עוֹשָׂי, עוֹשָׂנִי הָיָה צָרִיךְ לוֹמָר, מַהוּ עוֹשָׂי. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם קָם בַּחֲצוֹת לָיְלָה, וְעוֹסֵק בְּרִנָּה שֶׁל תּוֹרָה, כִּי רִנָּה שֶׁל תּוֹרָה אֵינָהּ נִקְרֵאת אֶלָּא בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁהוּא נִמְצָא בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה. כְּשֶׁהֵאִיר הַיּוֹם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מְתַקְּנִים אוֹתוֹ בְּחוּט אֶחָד שֶׁל חֶסֶד, שֶׁנִּצָל מִכֹּל, וּלְהָאִיר אוֹתוֹ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר אֲנִי שָׁמַעְתִּי, שֶׁאָמַר רַבִּי אַבָּא מִקְרָא הַזֶּה, שֶׁאוֹמֵר, אַיֵּה אֱלוֹהַּ עוֹשָׂי, עוֹשֶׂה לִי הָיָה צָרִיךְ לוֹמָר, מַהוּ עוֹשָׂי. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהוּא קָם בַּחֲצוֹת לַיְלָה וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, כְּשֶׁהֵאִיר הַיּוֹם מִתְעוֹרֵר אַבְרָהָם בְּחוּט שֶׁל חֶסֶד שֶׁלּוֹ, שֶׁכָּתוּב בּוֹ, אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְגוֹ'. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מְתַקְּנִים אוֹתוֹ וְעוֹשִׂים אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם בְּרִיָּה חֲדָשָׁה. זֶה שֶׁנֶאֱמַר אֱלוֹהַּ עוֹשָׂי. וַהֲרֵי הֶעֱמַדְנוּהוּ אֲשֶׁר אֱלוֹהַּ, הוּא אוֹתִיּוֹת א''ל ו''ה, אֵל, זֶה אַבְרָהָם שֶׁכָּתוּב בּוֹ, הָאֵל הַגָּדוֹל. ו', זֶהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, ה', זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְזֶה הוּא אֱלוֹהַּ. וְהֵם עוֹשִׂים אֶת הָאָדָם וּמְתַקְּנִים אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם, וְעַל כֵּן כָּתוּב, עוֹשָׂי, כְּמוֹ יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו. שֶׁסּוֹבֵב עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וַדַּאי כָּךְ הוּא. וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות א׳: י״א-י״ב

א. הַשְׁלָמִים בָּאִים מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים וּמִן הַבָּקָר מִזְּכָרִים וּמִנְקֵבוֹת מִן הַגְּדוֹלִים וּמִן הַקְּטַנִּים וְאֵין הָעוֹף בָּא שְׁלָמִים. הַקְּטַנִּים הֵם מִבֶּן שְׁמוֹנַת יָמִים עַד שָׁנָה תְּמִימָה מִיּוֹם לְיוֹם. אִם נִתְעַבְּרָה שָׁנָה נִתְעַבְּרָה לוֹ וְהַגְּדוֹלִים בַּבָּקָר עַד שָׁלשׁ שָׁנִים שְׁלֵימוֹת מִיּוֹם לְיוֹם וּבַצֹאן עַד שְׁתֵּי שָׁנִים שְׁלֵימוֹת מִיּוֹם לְיוֹם יוֹתֵר עַל זֶה הֲרֵי הוּא זָקֵן וְאֵין מַקְרִיבִין אוֹתוֹ:

ב. אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַקָּרְבָּנוֹת כְּשֵׁרִין מִיּוֹם הַשְׁמִינִי וָהָלְאָה אֵין מַקְרִיבִין לְכַתְּחִלָּה אֶלָּא מִיּוֹם שְׁלשִׁים וָהָלְאָה חוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַפֶּסַח וּמִן הַמַּעֲשֵׂר שֶׁאִם רָצָה לְהַקְרִיבָן בַּשְּׁמִינִי לְכַתְּחִלָּה מַקְרִיב:

מוסר שערי קדושה, חלק ב ה׳: י״ט

הֶחָנֵף הוּא מִן אַרְבַּע כִּתּוֹת שֶׁאֵינָן מְקַבְּלוֹת פְּנֵי שְׁכִינָה לְפִי שֶׁמְּזַלְזֵל בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם בְּהַחֲנִיפוֹ אֶת הָרָשָׁע וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כ''ד) אוֹמֵר לָרָשָׁע צַדִּיק אַתָּה יִקְּבוּהוּ עַמִּים יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִים. וַאֲפִלּוּ שֶׁמַּחֲנִיף לְמִי שֶׁאֵינוֹ רָשָׁע הֲרֵי הוּא כְּמִתְיָירֵא וּבוֹטֵחַ בָּאָדָם וּכְתִיב (ירמי' י''ז) אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וּכְתִיב (איוב י''ג) לֹא לְפָנָיו חָנֵף יָבֹא וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּעוֹבָדָא דְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ שֶׁהֶחֱנִיפוּ לוֹ הַסַּנְהֶדְרִין בְּדָבָר מוּעָט שֶׁלֹּא הֶעֱמִידוּהוּ בִּשְׁעַת הַדִּין וּבָא גַבְרִיאֵל וַחֲבָטָן בְּקַרְקַע וּמֵתוּ. גַּם כְּשֶׁהֶחְנִיפוּ לְאַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה צַדִּיק נִתְחַיְּיבוּ שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּלָיָה. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שְׁלשָׁה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנְאָן הַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲנוּפָה נוֹפֵל בְּגֵהִינָם שֶׁנֶּאֱמַר (ישעי' ה') הוֹי הָאוֹמְרִים לַטּוֹב רָע וְגוֹ' לָכֵן כֶּאֱכוֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ וְגוֹ'. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל עֵדָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲנוּפָה מְאוּסָה כְּנִדָּה שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ט''ו) כִּי עֲדַת חָנֵף גַּלְמוּד. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבַרוֹ נִקְרָא תּוֹעֵבָה. וְאָמְרוּ רַבוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲנוּפָה מֵבִיא אַף לְעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר (שם ל''ו) וְחַנְפֵי לֵב יָשִׂימוּ אַף וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁתְּפִלָּתוֹ נִמְאֶסֶת וְכוּ':

תורה ויקרא א׳: ט״ז-ב׳: ד׳