תורה ויקרא ב׳: ה׳-ט׳
יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב''ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה:
ב (ה) וְאִם־מִנְחָ֥ה עַל־הַֽמַּחֲבַ֖ת קׇרְבָּנֶ֑ךָ סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן מַצָּ֥ה תִהְיֶֽה׃
וְאִם מִנְחָתָא עַל מַסְרֵיתָא קֻרְבָּנָךְ סוּלְתָּא דְּפִילָא בִמְשַׁח פַּטִּיר תְּהֵי:
רש״י וְאִם מִנְחָ֥ה עַל הַֽמַּחֲבַ֖ת. שֶׁאָמַר הֲרֵי עָלַי מִנְחַת מַחֲבַת; וּכְלִי הוּא שֶׁהָיָה בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁאוֹפִין בּוֹ מִנְחָה זוֹ עַל הָאוּר בְּשֶׁמֶן, וְהַכְּלִי אֵינוֹ עָמֹק אֶלָּא צָף, וּמַעֲשֵׂי הַמִּנְחָה שֶׁבְּתוֹכוֹ קָשִׁין, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁהִיא צָפָה, הָאוּר שׂוֹרֵף אֶת הַשֶּׁמֶן. וְכֻלָּן טְעוּנוֹת שָׁלוֹשׁ מַתְּנוֹת שֶׁמֶן — יְצִיקָה וּבְלִילָה וּמַתַּן שֶׁמֶן בִּכְלִי קֹדֶם לַעֲשִֹיָּתָן (שם ע"ד):סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן. מְלַמֵּד שֶׁבּוֹלְלָן בְּעוֹדָן סֹלֶת (מנחות ע"ד):
(ו) פָּת֤וֹת אֹתָהּ֙ פִּתִּ֔ים וְיָצַקְתָּ֥ עָלֶ֖יהָ שָׁ֑מֶן מִנְחָ֖ה הִֽוא׃ {ס}
בְּצַע יָתָהּ בִּיצוּעִין וּתְרִיק עֲלָהּ מִשְׁחָא מִנְחָתָא הִיא:
רש״י פָּת֤וֹת אֹתָהּ֙ פִּתִּ֔ים. לְרַבּוֹת כָּל הַמְּנָחוֹת הַנֶּאֱפוֹת קֹדֶם קְמִיצָה לִפְתִיתָה (שם ע"ה):וְיָצַקְתָּ֥ עָלֶ֖יהָ שָׁ֑מֶן מִנְחָ֖ה הִֽוא. לְרַבּוֹת כָּל הַמְּנָחוֹת לִיצִיקָה; יָכוֹל אַף מִנְחָה מַאֲפֵה תַּנּוּר כֵּן, תַּ"ל עָלֶיהָ; אוֹצִיא אֶת הַחַלּוֹת וְלֹא אוֹצִיא אֶת הָרְקִיקִין, תַּ"ל הִוא (שם):
(ז) וְאִם־מִנְחַ֥ת מַרְחֶ֖שֶׁת קׇרְבָּנֶ֑ךָ סֹ֥לֶת בַּשֶּׁ֖מֶן תֵּעָשֶֽׂה׃
וְאִם מִנְחָתָא דְרַדְתָּא קֻרְבָּנָךְ סוּלְתָּא בִמְשַׁח תִּתְעֲבֵד:
רש״י מַרְחֶ֖שֶׁת. כְּלִי הוּא שֶׁהָיָה בַּמִּקְדָּשׁ, עָמֹק, וּמִתּוֹךְ שֶׁהִיא עֲמֻקָּה, שַׁמְנָהּ צָבוּר וְאֵין הָאוּר שׂוֹרְפוֹ, לְפִיכָךְ מַעֲשֵׂי מִנְחָה הָעֲשׂוּיִין לְתוֹכָהּ רוֹחֲשִׁין; כָּל דָּבָר רַךְ עַל יְדֵי מַשְׁקֶה נִרְאֶה כְּרוֹחֵשׁ וּמְנַעֲנֵעַ (ספרא):
(ח) וְהֵבֵאתָ֣ אֶת־הַמִּנְחָ֗ה אֲשֶׁ֧ר יֵעָשֶׂ֛ה מֵאֵ֖לֶּה לַיהֹוָ֑ה וְהִקְרִיבָהּ֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן וְהִגִּישָׁ֖הּ אֶל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃
וְתַיְתֵי יָת מִנְחָתָא דִּי יִתְעֲבֵד מֵאִלֵּין קֳדָם יְיָ וִיקַרְבִינָה לְוָת כַּהֲנָא וִיקַרְבִנַּהּ לְמַדְבְּחָא:
רש״י אֲשֶׁ֧ר יֵעָשֶׂ֛ה מֵאֵ֖לֶּה. מֵאֶחָד מִן הַמִּינִים הַלָּלוּ:וְהִקְרִיבָהּ֙. בְּעָלֶיהָ אל הכהן:וְהִגִּישָׁ֖הּ. הַכֹּהֵן:
(ט) וְהֵרִ֨ים הַכֹּהֵ֤ן מִן־הַמִּנְחָה֙ אֶת־אַזְכָּ֣רָתָ֔הּ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּ֑חָה אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהֹוָֽה׃
וְיַפְרֵישׁ כַּהֲנָא מִן מִנְחָתָא יָת אַדְכַּרְתָּה וְיַסֵּק לְמַדְבְּחָא קֻרְבַּן דְּמִתְקַבֵּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ:
רש״י אֶת אַזְכָּ֣רָתָ֔הּ. הִיא הַקֹּמֶץ:
נביאים ישעיהו מ״ד: י״ד-י״ח
מד (יד) לִכְרׇת־ל֣וֹ אֲרָזִ֔ים וַיִּקַּ֤ח תִּרְזָה֙ וְאַלּ֔וֹן וַיְאַמֶּץ־ל֖וֹ בַּעֲצֵי־יָ֑עַר נָטַ֥ע אֹ֖רֶן וְגֶ֥שֶׁם יְגַדֵּֽל׃
לְמִקַץ לֵיהּ אַרְזִין וּנְסִיב תְּרֵז וּבְלוּט וּמַתְקֵיף לֵיהּ בַּאֲעֵי חוּרְשָׁא נְצַב אוּרְנָא וּמִטְרָא יְרַבֵּי:
רש״י תִּרְזָה֙ וְאַלּ֔וֹן. מִינֵי אִילָנֵי סְרָק:וַיְאַמֶּץ ל֖וֹ בַּעֲצֵי יָ֑עַר. עוֹשֶׂה לוֹ חִזּוּקִים, בֵּין לְחִזּוּק בֵּין לְנוֹי, בְּמִינֵי עֵצִים הַמְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה בְּמַרְאֵיהֶן:נָטַ֥ע אֹ֖רֶן. כְּשֶׁמּוֹצֵא יִחוּר וְנֶטַע הָרָאוּי לְכָךְ, נוֹטְעוֹ לְכָךְ, וְהַגֶּשֶׁם מְגַדְּלוֹ:אֹ֖רֶן. לְשׁוֹן ׳נֶטַע יוֹנֵק׳, פלנצו״ן בלע״ז:וַיִּקַּח מִן הָעֵצִים. וַיָּחָם גּוּפוֹ לְנֶגְדָּם:
(טו) וְהָיָ֤ה לְאָדָם֙ לְבָעֵ֔ר וַיִּקַּ֤ח מֵהֶם֙ וַיָּ֔חׇם אַף־יַשִּׂ֖יק וְאָ֣פָה לָ֑חֶם אַף־יִפְעַל־אֵל֙ וַיִּשְׁתָּ֔חוּ עָשָׂ֥הוּ פֶ֖סֶל וַיִּסְגׇּד־לָֽמוֹ׃
וֶהֱוֵי לֶאֱנָשָׁא לְאַדְלָקָא וּנְסֵיב מִנְהוֹן וּשְׁחֵין אַף אֲזָא וְאָפָא לְחֵם אַף עָבְדֵהּ דַחֲלָא וּסְגֵיד אִתְּכֵהּ צַלְמָא וּבְעָא מִנֵהּ:
רש״י וְהָיָ֤ה לְאָדָם֙ לְבָעֵ֔ר. וְהָיָה אוֹתוֹ עֵץ מִקְצָתוֹ לְצָרְכֵי אָדָם לְבָעֵר:אַף יַשִּׂ֖יק. מֵהֶם תַּנּוּר וְאוֹפֶה לָחֶם:אַף יִפְעַל אֵל֙. מִן הַנּוֹתָר:
(טז) חֶצְיוֹ֙ שָׂרַ֣ף בְּמוֹ־אֵ֔שׁ עַל־חֶצְיוֹ֙ בָּשָׂ֣ר יֹאכֵ֔ל יִצְלֶ֥ה צָלִ֖י וְיִשְׂבָּ֑ע אַף־יָחֹם֙ וְיֹאמַ֣ר הֶאָ֔ח חַמּוֹתִ֖י רָאִ֥יתִי אֽוּר׃
פַּלְגֵהּ אוֹקִיד בְּנוּרָא עַל פַּלְגֵהּ בִּסְרָא אָכִיל טְוָא טָוִי וּסְבַע אַף שְׁחִין וַאֲמַר אָח שַׁחֵינִית חֲזֵיתִי נוּר:
(יז) וּשְׁאֵ֣רִית֔וֹ לְאֵ֥ל עָשָׂ֖ה לְפִסְל֑וֹ (יסגוד) [יִסְגׇּד־]ל֤וֹ וְיִשְׁתַּ֙חוּ֙ וְיִתְפַּלֵּ֣ל אֵלָ֔יו וְיֹאמַר֙ הַצִּילֵ֔נִי כִּ֥י אֵלִ֖י אָֽתָּה׃
וּשְׁאָרֵהּ לְדַחֲלָא עָבַד לְצַלְמָא סְגִיד לֵיהּ וְאֶשְׁתַּעְבֵּד לֵיהּ וּבְעָא מִנֵהּ וַאֲמַר שֵׁיזְבָנִי אֲרֵי דְחַלְתִּי אָתְּ:
(יח) לֹ֥א יָדְע֖וּ וְלֹ֣א יָבִ֑ינוּ כִּ֣י טַ֤ח מֵֽרְאוֹת֙ עֵינֵיהֶ֔ם מֵהַשְׂכִּ֖יל לִבֹּתָֽם׃
לָא יָדְעוּן וְלָא מִסְתַּכְּלִין אֲרֵי מְטַמְטְמָן מִלְמֶחֱזֵי עֵינֵיהוֹן מִלְאִסְתַּכָּלָא בְּלִבְּהוֹן:
כתובים משלי כ״ב: ה׳-ט׳
כב (ה) צִנִּ֣ים פַּ֭חִים בְּדֶ֣רֶךְ עִקֵּ֑שׁ שׁוֹמֵ֥ר נַ֝פְשׁ֗וֹ יִרְחַ֥ק מֵהֶֽם׃
נִשְׁבָא בְּאָרְחָא עֲקִימָתָא וּמַן דְנָטֵר נַפְשֵׁיהּ יִרְחַק מִנְהוֹן:
רש״י צִנִּ֣ים פַּ֭חִים. כְּמוֹ ״לִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם״ (במדבר לג: נה), ״וּבָאוּ עָלַיִךְ הֹצֶן״ (יחזקאל כג: כד), לְשׁוֹן גְּדוּדִים וְלִסְטִים:צִנִּ֣ים פַּ֭חִים. הֵם טְמוּנִים בְּדַרְכֵי הַמְּעַקֵּשׁ דְּרָכָיו, כְּלוֹמַר: יִסּוּרִים מוּכָנִים לוֹ:שׁוֹמֵ֥ר נַ֝פְשׁ֗וֹ יִרְחַ֥ק מֵהֶֽם. שֶׁמְּיַשֵּׁר מַעֲשָׂיו יִנָּצֵל מֵהֶם:חֲנוֹךְ לַנַּעַר. לְפִי מַה שֶּׁתְּלַמֵּד לַנַּעַר וּתְחַנְּכֵהוּ בִּדְבָרִים, אִם לְטוֹב אִם לְרַע, גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה:
(ו) חֲנֹ֣ךְ לַ֭נַּעַר עַל־פִּ֣י דַרְכּ֑וֹ גַּ֥ם כִּי־יַ֝זְקִ֗ין לֹֽא־יָס֥וּר מִמֶּֽנָּה׃
אַדְרְכָא לְטַלְיָא לִקְבֵל אוֹרְחֵיהּ דְלָא כַד נְסוּב נִסְטֵי מִנֵיהּ:
(ז) עָ֭שִׁיר בְּרָשִׁ֣ים יִמְשׁ֑וֹל וְעֶ֥בֶד לֹ֝וֶ֗ה לְאִ֣ישׁ מַלְוֶֽה׃
עַתִּירָא בְּמִסְכְּנֵי נִשְׁתַּלֵט וְעַבְדָא יוֹזִיף לְגַבְרָא מוֹזְפָנָא:
רש״י עָ֭שִׁיר בְּרָשִׁ֣ים יִמְשׁ֑וֹל. עַם הָאָרֶץ צָרִיךְ לְתַלְמִיד חָכָם לְעוֹלָם (שבת קלט.):
(ח) זוֹרֵ֣עַ עַ֭וְלָה (יקצור) [יִקְצׇר־]אָ֑וֶן וְשֵׁ֖בֶט עֶבְרָת֣וֹ יִכְלֶֽה׃
דְזָרֵיעַ עַוְלָא נֶחְצַד עָאָתָא וְשִׁבְטָא דְחֶרְיָנֵיהּ נִגְמוֹר:
רש״י זוֹרֵ֣עַ עַ֭וְלָה. יִקְצָר אָוֶן לְפִי זְרִיעָתוֹ קְצִירָתוֹ, לְפִי פְּעֻלָּתוֹ יִהְיֶה קַבָּלַת מַשְׂכֻּרְתּוֹ:וְשֵׁ֖בֶט עֶבְרָת֣וֹ יִכְלֶֽה. קְנֵה הַשִּׁבֹּלֶת שֶׁלּוֹ כָּלֶה וְהוֹלֵךְ לוֹ. יֵשׁ אוֹמְרִים (סא״א): שֵׁבֶט חֲמָתוֹ, שֶׁרוֹדֶה בְּנֵי אָדָם, כָּלֶה וְהוֹלֵךְ לוֹ, לְפִי שֶׁמַּפְסִיד אֶת יְכָלְתּוֹ:
(ט) טֽוֹב־עַ֭יִן ה֣וּא יְבֹרָ֑ךְ כִּֽי־נָתַ֖ן מִלַּחְמ֣וֹ לַדָּֽל׃
מַן דְטָבָא הוּא עַיְנֵיהּ הוּא נִתְבְּרַךְ מְטוּל דְיָהֵיב מִן לַחְמֵיהּ לְמִסְכֵּינָא:
משנה משנה מנחות י׳
א. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הָעֹמֶר הָיָה בָא בְשַׁבָּת מִשָּׁלשׁ סְאִין, וּבְחֹל מֵחָמֵשׁ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד בְּשַׁבָּת וְאֶחָד בְּחֹל, מִשָּׁלשׁ הָיָה בָא. רַבִּי חֲנִינָא סְגָן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר, בְּשַׁבָּת הָיָה נִקְצָר בְּיָחִיד וּבְמַגָּל אֶחָד וּבְקֻפָּה אַחַת. וּבְחֹל, בִּשְׁלשָׁה וּבְשָׁלשׁ קֻפּוֹת וּבְשָׁלשׁ מַגָּלוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד בְּשַׁבָּת וְאֶחָד בְּחֹל, בִּשְׁלשָׁה וּבְשָׁלשׁ קֻפּוֹת וּבְשָׁלשׁ מַגָּלוֹת:
ברטנורה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר הָעֹמֶר הָיָה בָא בְשַׁבָּת. כְּשֶׁחָל שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, הָעֹמֶר דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁכָּל קָרְבָּן שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטֻּמְאָה. וְהָיָה הָעֹמֶר בָּא מִשָּׁלֹשׁ סְאִין, שֶׁהָיוּ קוֹצְרִין שָׁלֹשׁ סְאִין שְׂעֹרִין וּמְנִיפִין אוֹתָן בְּנָפָה עַד שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָן עַל עִשָּׂרוֹן אֶחָד מֻבְחָר:וּבְחֹל. אִם חָל שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן לִהְיוֹת בְּחֹל, הָיוּ קוֹצְרִין אוֹתוֹ חָמֵשׁ סְאִין, דְּסָבַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עִשָּׂרוֹן מֻבְחָר בְּלֹא טִרְחָא שֶׁאֵינוֹ מְנַפֶּה אוֹתוֹ כָּל כָּךְ אָתֵי מֵחָמֵשׁ, בְּטִרְחָא כְּשֶׁמְּנַפֶּה אוֹתוֹ הַרְבֵּה אָתֵי מִשָּׁלֹשׁ. בְּחֹל מַיְתִינַן מֵחָמֵשׁ, שֶׁכָּךְ מְשֻׁבָּח הַדָּבָר יוֹתֵר שֶׁמְּנִיפִין מִכָּל סְאָה מְעַט אוֹתוֹ סֹלֶת דַּק הַיּוֹצֵא רִאשׁוֹן שֶׁהוּא מֻבְחָר, וּמוֹצִיאִין מֵחָמֵשׁ סְאִין עִשָּׂרוֹן. בְּשַׁבָּת מֵבִיא שָׁלֹשׁ, מוּטָב שֶׁיַּרְבֶּה בִּמְלָאכָה אַחַת שֶׁרוֹקֵד שָׁלֹשׁ סְאִים פְּעָמִים הַרְבֵּה, וְאַל יַרְבֶּה בִּמְלָאכוֹת הַרְבֵּה שֶׁיִּקְצֹר וְיִבְרֹר וְיִטְחֹן וִירַקֵּד שְׁנֵי סְאִין יוֹתֵר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל:בִּשְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם וּבְשָׁלֹשׁ קֻפּוֹת וּבְשָׁלֹשׁ מַגָּלוֹת. לְפַרְסֵם הַדָּבָר שֶׁקְּצִירַת הָעֹמֶר בְּמוֹצָאֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, מִפְּנֵי הַצְּדוֹקִים שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים שֶׁאֵין הָעֹמֶר בָּא אֶלָּא בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת:
עיקר תוספות יום טוב (א) הָעֹמֶר. הִיא שֶׁל שְׂעֹרִין. וְיֵשׁ לוֹ רְמָזִים בַּתּוֹרָה, וּמִכְּלָלָם שֶׁקָּרָא אוֹתָהּ מִנְחַת בִּכּוּרִים שֶׁנֶּאֱמַר וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים, וְהַפֵּרוּשׁ הַמְקֻבָּל שֶׁיִּרְמֹז לְמִנְחַת הָעֹמֶר. וּמִלַּת אִם אֵינָהּ רְשׁוּת אֶלָּא רְמִיזַת הַזְּמַן. וְנִקְרָא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם בִּכּוּרִים, וּבֵאֵר זֶה וְאָמַר בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים. וְזֶהוּ רְאָיָה עַל שֶׁהַבִּכּוּרִים שֶׁקָּדְמוּ לָהֶן בְּנִיסָן אֵינָן אֶלָּא בִּכּוּרֵי שְׂעֹרִים. וְהָעִקָּר שֶׁעָלָיו אָנוּ סוֹמְכִים הוּא קַבָּלָה. הָרַמְבַּ"ם:
ב. מִצְוַת הָעֹמֶר לָבֹא מִן הַקָּרוֹב. לֹא בִכֵּר הַקָּרוֹב לִירוּשָׁלַיִם, מְבִיאִים אוֹתוֹ מִכָּל מָקוֹם. מַעֲשֶׂה שֶׁבָּא מִגַּגּוֹת צְרִיפִין, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם מִבִּקְעַת עֵין סוֹכֵר:
ברטנורה מִצְוַת הָעֹמֶר לָבֹא מִן הַקָּרוֹב. מִמָּקוֹם שֶׁקָּרוֹב לִירוּשָׁלַיִם, לְפִי שֶׁאֵין מַעֲבִירִין עַל הַמִּצְוֹת , הִלְכָּךְ כְּשֶׁיּוֹצֵא מִירוּשָׁלַיִם לְבַקֵּשׁ עֹמֶר, אוֹתָהּ תְּבוּאָה שֶׁמּוֹצֵא רִאשׁוֹנָה נוֹטְלָהּ:לֹא בִכֵּר. לֹא בָּשַׁל כָּל צָרְכּוֹ:מַעֲשֶׂה שֶׁבָּא מִגַּגּוֹת צְרִיפִין וְעֵין סוֹכֵר. רְחוֹקִים מִירוּשָׁלַיִם הַרְבֵּה. מִפְּנֵי שֶׁהֶחֱרִיבוּ הַגְּיָסוֹת כָּל תְּבוּאוֹת שֶׁסְּבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם:
עיקר תוספות יום טוב (ב) גְּמָרָא. וְאִי בָּעֵית אֵימָא מִשּׁוּם כַּרְמֶל תַּקְרִיב. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י. רַךְ וּמָלֵא. שֶׁתְּהֵא הַתְּבוּאָה רַכָּה וְנִמְלֶלֶת בַּיָּד, וְאִי מַיְתֵי מֵרָחוֹק נָשֵׁיב בֵּיהּ זִיקָא וּמִתְקַשָּׁה בַּדֶּרֶךְ:
ג. כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂים. שְׁלוּחֵי בֵית דִּין יוֹצְאִים מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְעוֹשִׂים אוֹתוֹ כְרִיכוֹת בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹחַ לִקְצֹר. וְכָל הָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לְשָׁם, מִתְכַּנְּסוֹת לְשָׁם, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִקְצָר בְּעֵסֶק גָּדוֹל. כֵּיוָן שֶׁחֲשֵׁכָה, אוֹמֵר לָהֶם, בָּא הַשָּׁמֶשׁ, אוֹמְרִים, הֵן. בָּא הַשָּׁמֶשׁ, אוֹמְרִים הֵן. מַגָּל זוֹ, אוֹמְרִים הֵן. מַגָּל זוֹ, אוֹמְרִים הֵן. קֻפָּה זוֹ, אוֹמְרִים הֵן. קֻפָּה זוֹ, אוֹמְרִים הֵן. בְּשַׁבָּת אוֹמֵר לָהֶם, שַׁבָּת זוֹ, אוֹמְרִים הֵן. שַׁבָּת זוֹ, אוֹמְרִים הֵן. אֶקְצֹר, וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ קְצֹר. אֶקְצֹר, וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ קְצֹר. שָׁלשׁ פְּעָמִים עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ הֵן, הֵן, הֵן. וְכָל כָּךְ לָמָּה. מִפְּנֵי הַבַּיְתוֹסִים, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים, אֵין קְצִירַת הָעֹמֶר בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב:
ברטנורה כְּרִיכוֹת. כּוֹרְכִים וְקוֹשְׁרִים רָאשֵׁי שִׁבֳּלִים מְלֹא אֶגְרוֹף:מִתְכַּנְּסוֹת לְשָׁם. לְמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב כְּשֶׁקּוֹצְרִים אוֹתוֹ:כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִקְצָר בְּעֵסֶק גָּדוֹל. בְּקוֹל הֲמֻלָּה גְּדוֹלָה. שֶׁיַּכִּירוּ הַצְּדוֹקִים שֶׁבְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב קוֹצְרִים אוֹתוֹ, מִשּׁוּם דְּאִינְהוּ לֹא מוֹדוּ בְּהַאי, כְּדִלְקַמָּן:אָמַר לָהֶן. הַקּוֹצֵר, לִבְנֵי הָעֲיָרוֹת הָעוֹמְדִים עָלָיו, בָּא הַשֶּׁמֶשׁ, וְאָמְרוּ לוֹ הֵין:קֻפָּה זוֹ. אַכְנִיס הַתְּבוּאָה לְתוֹךְ קֻפָּה זוֹ:שַׁבָּת זוֹ. אֶקְצֹר בְּשַׁבָּת זוֹ, וְאָמְרוּ לוֹ הֵין:שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. שׁוֹאֵל לָהֶן כָּל דָּבָר וְדָבָר:וְכָל כָּךְ. שֶׁהָיָה שׁוֹאֵל, לָמָּה:מִפְּנֵי הַצְּדוֹקִים וּבַיְתוֹסִים שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים אֵין קְצִירַת הָעֹמֶר בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב. אֶלָּא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, דִּכְתִיב (ויקרא כג) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִמָּחֳרַת שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית מַשְׁמַע, וּמָסֹרֶת בְּיָדֵינוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ דְּהַאי מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, הַיְנוּ מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, בֵּין שֶׁחָל בְּחֹל בֵּין בְּשַׁבָּת. וְכֵן מָצִינוּ בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ (פרק ה) וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלִי, וַהֲרֵי נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (שם) וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, וּמֵאַחַר שֶׁתָּלָה הֶתֵּר הֶחָדָשׁ בְּמָחֳרַת הַפֶּסַח , הַדָּבָר בָּרוּר שֶׁמָּחֳרַת הַפֶּסַח הוּא הַמַּתִּיר אֶת הֶחָדָשׁ, וּבוֹ קוֹצְרִים הָעֹמֶר, בֵּין שֶׁחָל יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח בְּחֹל בֵּין שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת. וּלְפִיכָךְ הַקּוֹצְרִים מַגְבִּיהִין קוֹלָם, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ הַבַּיְתוֹסִים וּלְהוֹצִיא מִלִּבָּן. וְקוֹצְרִים הָעֹמֶר בַּלַּיְלָה וְלֹא בַּיּוֹם, דִּכְתִיב וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם וְגוֹ' שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה, וְאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת תְּמִימוֹת אֶלָּא אִם כֵּן מַתְחִיל לִמְנוֹת מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה, שֶׁהֲרֵי הַלַּיְלָה תְּחִלַּת הַיּוֹם הוּא , וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר (דברים טז) מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר, אַלְמָא הַקְּצִירָה בַּלַּיְלָה הוּא בְּשָׁעָה שֶׁמַּתְחִיל לִמְנוֹת:
עיקר תוספות יום טוב (ג) אוֹמֵר כוּ'. כָּל אֶחָד מֵהַשְּׁלֹשָׁה קוֹצְרִים. אֲבָל הַמְּשִׁיבִים הֵם רַבִּים מִכָּל עֲיָרוֹת, הִלְכָּךְ כַּלְלִינְהוּ וְתָנֵי אוֹמְרִים: (ד) קְצֹר. בַּקְּצִירָה עַצְמָהּ הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ קְצֹר, וְלֹא הָיָה דַּי לָהֶם לוֹמַר הֵין: (ה) וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, וְאִם תֹּאמַר שֶׁאוֹתוֹ פֶּסַח בְּשַׁבָּת אֵרַע כְּמוֹ שֶׁדִּמּוּ הַטִּפְּשִׁים, הַאֵיךְ תָּלָה הַכָּתוּב הֶתֵּר אֲכִילָתָם לֶחָדָשׁ, בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ הָעִקָּר וְלֹא הַסִּבָּה, אֶלָּא נִקְרָה נִקְרָה. אֶלָּא מֵאַחַר שֶׁתָּלָה הַדָּבָר בְּמָחֳרַת הַפֶּסַח הַדָּבָר בָּרוּר שֶׁמָּחֳרַת הַפֶּסַח הוּא הָעִלָּה הַמַּתֶּרֶת אֶת הֶחָדָשׁ, וְאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל אֵיזֶה יוֹם הוּא מִימֵי הַשָּׁבוּעַ: (ו) שֶׁכֵּן הוּא בְּכָל מָקוֹם חוּץ מִבַּקָּרְבָּנוֹת: (ז) וְהָא דְּקָתָנֵי וְהַשְּׁאָר נִפְדֶּה, לְרַבִּי עֲקִיבָא לֵית לֵיהּ, דִּלְדִידֵיהּ לֹא בָּעֵי פְּדִיָּה. אִי נַמִּי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הֶקְדֵּשׁ יוֹצֵא בְּלֹא פִּדְיוֹן. תּוֹסָפוֹת:
ד. קְצָרוּהוּ וּנְתָנוּהוּ בְקֻפּוֹת, הֱבִיאוּהוּ לָעֲזָרָה, הָיוּ מְהַבְהְבִין אוֹתוֹ בָאוּר, כְּדֵי לְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת קָלִי, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בְּקָנִים וּבִקְלִיחוֹת חוֹבְטִים אוֹתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְמָעֵךְ. נְתָנוּהוּ לָאַבּוּב, וְאַבּוּב הָיָה מְנֻקָּב, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הָאוּר שׁוֹלֵט בְּכֻלּוֹ. שְׁטָחוּהוּ בָעֲזָרָה, וְהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ. נְתָנוּהוּ בְרֵחַיִם שֶׁל גָּרוֹסוֹת, וְהוֹצִיאוּ מִמֶּנּוּ עִשָּׂרוֹן שֶׁהוּא מְנֻפֶּה מִשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה נָפָה, וְהַשְּׁאָר נִפְדֶּה וְנֶאֱכָל לְכָל אָדָם. וְחַיָּב בַּחַלָּה, וּפָטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת. רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּב בַּחַלָּה וּבַמַּעַשְׂרוֹת. בָא לוֹ לָעִשָּׂרוֹן, וְנָתַן שַׁמְנוֹ וּלְבוֹנָתוֹ, יָצַק, וּבָלַל, הֵנִיף, וְהִגִּישׁ, וְקָמַץ, וְהִקְטִיר, וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים:
ברטנורה מְהַבְהְבִין אוֹתוֹ בָאוּר. בְּעוֹדוֹ בַּשִּׁבֳּלִין, כְּדֵי לְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת קָלִי, כְּדִכְתִיב (ויקרא ב) אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ, וּבְמִנְחַת הָעֹמֶר מַיְרֵי קְרָא:וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. תְּחִלָּה חוֹבְטִים. וְלֹא כְּדֶרֶךְ תְּבוּאָה יְבֵשָׁה שֶׁחוֹבְטִים אוֹתוֹ בְּמַקֵּל, אֶלָּא בְּקָנִים לַחִים:וּבִקְלִיחוֹת. בְּקֶלַח שֶׁל כְּרוּב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְמָעֵךְ. וְאַחַר כָּךְ מְקַיְּמִין בּוֹ מִצְוַת קָלִי:נְתָנוּהוּ לָאַבּוּב. דִּסְבִירָא לְהוּ לְרַבָּנָן שֶׁאִם מְהַבְהְבִים אוֹתוֹ בָּאוּר מַמָּשׁ אֵין נִקְרָא קָלִי, שֶׁאֵין נִקְרָא קָלִי אֶלָּא עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי כְּלִי, שֶׁנּוֹתְנִים אוֹתוֹ בָּאַבּוּב, וְהוּא כְּלִי שֶׁל נְחֹשֶׁת מְנֻקָּב שֶׁמּוֹכְרֵי קְלָיוֹת קוֹלִין בּוֹ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:בְּרֵחַיִם שֶׁל גָּרוֹסוֹת. שֶׁאֵין טוֹחֲנוֹת דַּק אֶלָּא עָבֶה. שֶׁאִם יִטְחֲנוּ יָפֶה יַעַבְרוּ הַסֻּבִּין שֶׁל קְלִפָּה בַּנָּפָה עִם הַסֹּלֶת. וְגָרוֹסוֹת לְשׁוֹן גְּרִיסִין שֶׁל פּוֹל, וְעַל שֵׁם כֵּן נִקְרֵאת גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל:וְחַיָּב בַּחַלָּה. דְּחִיּוּב חַלָּה הַיְנוּ גִּלְגּוּל הָעִסָּה, וְגִלְגּוּל עִסָּה זוֹ בְּיַד הֶדְיוֹט הִיא לְאַחַר שֶׁנִּפְדָּה:וּפָטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת. דְּמֵרוּחוֹ בְּיַד הֶקְדֵּשׁ הוּא, וּמֵרוּחַ הֶקְדֵּשׁ פּוֹטֵר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת:בַּחַלָּה וּבַמַּעַשְׂרוֹת. לְפִי שֶׁלֹּא נִתְּנוּ מְעוֹת הֶקְדֵּשׁ אֶלָּא בַּצָּרִיךְ לָהֶם לְעִשָּׂרוֹן לְבַד , אֲבָל הָאַחֵר לֹא קָדַשׁ, הִלְכָּךְ לָאו מֵרוּחַ הֶקְדֵּשׁ הוּא, דְּהָא לֹא קַדּוּשׁ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:בָּא לוֹ לָעִשָּׂרוֹן. נוֹתֵן תְּחִלָּה שַׁמְנוֹ וּלְבוֹנָתוֹ קֹדֶם נְתִינַת הַסֹּלֶת:יָצַק וּבָלַל. לְאַחַר נְתִינַת הַסֹּלֶת, כְּדֶרֶךְ כָּל הַמְּנָחוֹת שֶׁנּוֹתֵן שֶׁמֶן בִּכְלִי תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן סֹלֶת וְחוֹזֵר וְיוֹצֵק עָלֶיהָ שֶׁמֶן וּבוֹלֵל:הֵנִיף וְהִגִּישׁ. דְּמִנְחַת הָעֹמֶר טְעוּנָה הֲנָפָה וְהַגָּשָׁה, כִּדְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק כָּל הַמְּנָחוֹת:
עיקר תוספות יום טוב (ח) שַׁמְנוֹ. וְזֶה לֹא יְהֵא אֶלָּא בַּיּוֹם, רְצוֹנוֹ לוֹמַר יוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן. הָרַמְבַּ"ם: (ט) יָצַק כוּ'. בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ו' תְּנַן דְּכָל הַמְּנָחוֹת טְעוּנוֹת שָׁלֹשׁ מַתְּנוֹת שֶׁמֶן. וְנִרְאֶה דְּכֻלְּהוּ תָּנֵי לְהוּ הָכָא. דְּנָתַן שַׁמְנוֹ הוּא נְתִינַת שֶׁמֶן תְּחִלָּה בַּכְּלִי, וְיָצַק וּבָלַל הוּא יְצִיקָה וּבְלִילָה. וּבֵין הָכָא וּבֵין הָתָם הֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי בְּלִילָה בְּרֵישָׁא, דְּיָצַק הוּא יְצִיקָה אַחֲרוֹנָה. תּוֹסָפוֹת: (י) וְקָמַץ. לְאַחַר שֶׁבֵּרֵר כָּל הַלְּבוֹנָה לְצַד אֶחָד:
ה. מִשֶּׁקָּרַב הָעֹמֶר, יוֹצְאִין וּמוֹצְאִין שׁוּק יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהוּא מָלֵא קֶמַח וְקָלִי, שֶׁלֹּא בִרְצוֹן חֲכָמִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בִּרְצוֹן חֲכָמִים הָיוּ עוֹשִׂים. מִשֶּׁקָּרַב הָעֹמֶר, הֻתַּר הֶחָדָשׁ מִיָּד, וְהָרְחוֹקִים מֻתָּרִים מֵחֲצוֹת הַיּוֹם וּלְהַלָּן. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁיְּהֵא יוֹם הָנֵף כֻּלּוֹ אָסוּר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וַהֲלֹא מִן הַתּוֹרָה הוּא אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג), עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. מִפְּנֵי מָה הָרְחוֹקִים מֻתָּרִים מֵחֲצוֹת הַיּוֹם וּלְהַלָּן, מִפְּנֵי שֶׁהֵן יוֹדְעִין שֶׁאֵין בֵּית דִּין מִתְעַצְּלִין בּוֹ:
ברטנורה שֶׁלֹּא בִרְצוֹן חֲכָמִים. דְּגָזְרֵי שֶׁמָּא יֹאכַל מִן הֶחָדָשׁ כְּשֶׁקּוֹצֵר קֹדֶם שֶׁיַּקְרִיבוּ הָעֹמֶר, וְזֶה שֶׁכְּבָר הוּא קֶמַח וַדַּאי נִקְצַר קֹדֶם הָעֹמֶר:וְהָרְחוֹקִים. שֶׁאֵינָן יוֹדְעִים אִם עֲדַיִן קָרַב הָעֹמֶר:מֻתָּרִים מֵחֲצוֹת הַיּוֹם וּלְהַלָּן. כִּדְקָתָנֵי טַעֲמָא לְקַמָּן:שֶׁיְּהֵא יוֹם הָנֵף. יוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן שֶׁבּוֹ מְנִיפִין אֶת הָעֹמֶר:כֻּלּוֹ אָסוּר. לֶאֱכֹל בּוֹ חָדָשׁ:וַהֲלֹא מִן הַתּוֹרָה אָסוּר. בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם. דִּתְרֵי קְרָאֵי כְּתִיבֵי, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, דְּמַשְׁמַע דְּעַצְמוֹ שֶׁל יוֹם כֻּלּוֹ אָסוּר, דְּעַד וְעַד בִּכְלָל, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ויקרא כג) עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם, דְּמַשְׁמַע דִּלְאַחַר קָרְבַּן הָעֹמֶר מֻתָּר. הָא כֵּיצַד, כָּאן בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, כָּאן בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם. אַלְמָא בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם שֶׁאֵין הָעֹמֶר קָרֵב הֲוֵי יוֹם הָנֵף כֻּלּוֹ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה. וּמְשָׁנֵי בַּגְּמָרָא דְּהָא דִּתְנַן הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁיְּהֵא יוֹם הָנֵף כֻּלּוֹ אָסוּר, לֹא תֵימָא הִתְקִין אֶלָּא דָּרַשׁ וְהִתְקִין, כְּלוֹמַר שֶׁדָּרַשׁ מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ בָּרַבִּים וְהוֹדִיעָם שֶׁכָּךְ הַדִּין שֶׁיּוֹם הָנֵף כֻּלּוֹ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְאִית דִּמְפָרְשֵׁי בַּגְּמָרָא, שֶׁאֵין הֶחָדָשׁ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה בְּיוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן בִּזְמַן שֶׁאֵין מִקְדָּשׁ אֶלָּא עַד שֶׁיָּאִיר פְּנֵי הַמִּזְרָח שַׁחֲרִית בְּיוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר, דִּכְתִיב עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, עַד וְלֹא עַד בִּכְלָל, וְהִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁיְּהֵא יוֹם הָנֵף כֻּלּוֹ אָסוּר, מִשּׁוּם מְהֵרָה יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְיֹאמְרוּ אֶשְׁתָּקַד מִי לֹא הֲוָה אָכְלִינַן מִשֶּׁהֵאִיר הַמִּזְרָח, הַשְׁתָּא נַמִּי נֵיכוּל, וְהֵן אֵינָן יוֹדְעִים דְּבִזְמַן הַמִּקְדָּשׁ אָסוּר לֶאֱכֹל חָדָשׁ עַד שֶׁיַּקְרִיב הָעֹמֶר, דִּכְתִיב עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם. וְהָכִי מְפָרְשִׁינַן לַהּ בְּפֶרֶק לוּלָב הַגָּזוּל:
עיקר תוספות יום טוב (יא) דְּאִלּוּ קְצִירָה עַצְמָהּ אֶפְשָׁר בְּבֵית הַשְּׁלָחִין, אִי נַמִּי עַל יְדֵי קִטּוּף: (יב) מֻתָּרִים. לְכֻלֵּי עָלְמָא. וַאֲפִלּוּ רַבִּי יְהוּדָה מוֹדֶה בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ עֹמֶר עֹמֶר מַתִּיר, דִּכְתִיב עַד [יוֹם] הֲבִיאֲכֶם. רַשִׁ"י: (יג) מִפְּנֵי כוּ'. וְלָכֵן צְרִיכִין שֶׁיִּשְׁמְרוּם חֲצוֹת יוֹם יְרוּשָׁלַיִם. לֹא חֲצוֹת אוֹתָן הַמְּקוֹמוֹת. לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה מֻקְדָּם אוֹ מְאֻחָר כוּ'. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו. הָעֹמֶר הָיָה מַתִּיר בַּמְּדִינָה, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם בַּמִּקְדָּשׁ. אֵין מְבִיאִין מְנָחוֹת וּבִכּוּרִים וּמִנְחַת בְּהֵמָה קֹדֶם לָעֹמֶר. וְאִם הֵבִיא, פָּסוּל. קֹדֶם לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, לֹא יָבִיא. וְאִם הֵבִיא, כָּשֵׁר:
ברטנורה הָעֹמֶר הָיָה מַתִּיר בַּמְּדִינָה. לֶאֱכֹל הֶחָדָשׁ בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת:וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם בַּמִּקְדָּשׁ. שֶׁקֹּדֶם שְׁתֵּי הַלֶּחֶם אֵין מְבִיאִין מִנְחָה מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה, דִּכְתִיב בִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם (במדבר כח) מִנְחָה חֲדָשָׁה, שֶׁתְּהֵא חֲדָשָׁה לְכָל הַמְּנָחוֹת :וּמִנְחַת בְּהֵמָה. מִנְחַת נְסָכִים שֶׁל בְּהֵמָה:וְאִם הֵבִיא. קֹדֶם לָעֹמֶר:פָּסוּל. שֶׁלֹּא הֻתַּר הֶחָדָשׁ מִכְּלָלוֹ אֲפִלּוּ אֵצֶל הַהֶדְיוֹט : אֲבָל קֹדֶם שְׁתֵּי הַלֶּחֶם לֹא יָבִיא, וְאִם הֵבִיא כָּשֵׁר. שֶׁכְּבָר הֻתַּר מִכְּלָלוֹ אֵצֶל הַהֶדְיוֹט:
עיקר תוספות יום טוב (יד) אֵין לִי אֶלָּא חֲדָשָׁה שֶׁל חִטִּים, חֲדָשָׁה שֶׁל שְׂעֹרִים [מִנְחַת קְנָאוֹת] מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר חֲדָשָׁה חֲדָשָׁה [שְׁתֵּי פְּעָמִים], אִם אֵינוֹ עִנְיָן לַחֲדָשָׁה שֶׁל חִטִּים, תְּנֵהוּ עִנְיָן לַחֲדָשָׁה שֶׁל שְׂעֹרִים. וּמִנַּיִן שֶׁתְּהֵא קוֹדֶמֶת לַבִּכּוּרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר כוּ', וּמִנַּיִן שֶׁתְּהֵא קוֹדֶמֶת לִנְסָכִים וּפֵרוֹת הָאִילָן, נֶאֱמַר כוּ': (טו) פָּסוּל. וְאִם הֵבִיא לֹא נִתְקַדְּשׁוּ לִהְיוֹת רְאוּיִין לְקָרְבָּן. אֲבָל נִתְקַדְּשׁוּ לְהִפָּסֵל וְיִהְיוּ כְּקָדָשִׁים שֶׁנִּפְסְלוּ. הָרַמְבַּ"ם: (טז) וְקַשְׁיָא, תִּנַּח חָדָשׁ שֶׁנֶּאֱסַר וַעֲדַיִן לֹא הֻתַּר, אֲבָל בִּכּוּרֵי פֵּרוֹת וְנִסְכֵּי יַיִן דְּמֵעוֹלָם לֹא נֶאֶסְרוּ אַמַּאי אִם הֵבִיא פָּסוּל. וְכֵן הוּא בַּגְּמָרָא, דִּלְהַאי טַעֲמָא דְּלֹא הֻתַּר מִכְּלָלוֹ כוּ', נְסָכִים וּבִכּוּרִים שֶׁהִקְרִיבָם קֹדֶם לָעֹמֶר כְּשֵׁרִים. וְכָתַב רַשִׁ"י, וּדְקָתָנֵי וְאִם הֵבִיא פָּסוּל, לָאו אַבִּכּוּרֵי פֵּרוֹת קָאֵי כוּ'. וּלְדִינָא מַשְׁמַע בַּגְּמָרָא דְּלֵיתָא לְהַאי טַעֲמָא, וְהַאי וְאִם הֵבִיא פָּסוּל קָאֵי גַּם אַבִּכּוּרֵי פֵּרוֹת. וְגַם הָרַמְבַּ"ם בְּחִבּוּרוֹ פָּסַק כֵּן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ז. הַחִטִּים וְהַשְּׂעֹרִים וְהַכֻּסְּמִין וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְהַשִּׁיפוֹן חַיָּבִין בַּחַלָּה, וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וַאֲסוּרִים בֶּחָדָשׁ מִלִּפְנֵי הַפֶּסַח, וּמִלִּקְצֹר מִלִּפְנֵי הָעֹמֶר. וְאִם הִשְׁרִישׁוּ קֹדֶם לָעֹמֶר, הָעֹמֶר מַתִּירָן. וְאִם לָאו, אֲסוּרִים עַד שֶׁיָּבֹא עֹמֶר הַבָּא:
ברטנורה וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. לְהַשְׁלִים שִׁעוּר הָעִסָּה הַחַיֶּבֶת בַּחַלָּה. וְלֹא שֶׁיִּצְטָרְפוּ כֻּלָּן יַחַד, דְּמִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ אֵין מִצְטָרֵף, אֶלָּא הַחִטִּין מִצְטָרְפִין עִם הַכֻּסְּמִין בִּלְבַד מִפְּנֵי שֶׁהֵן מִינָן, וְהַשְּׂעֹרִים מִצְטָרְפִין עִם הַכֹּל חוּץ מִן הַחִטִּים . וְאַף עַל גַּב דְּכֻסְּמִין מִין חִטִּין הֵן, לָאו מִין חִטִּין דַּוְקָא, אֶלָּא מִין שְׂעֹרִים וְאַף מִין חִטִּים, וּמִצְטָרְפִין עִם הַחִטִּים וְהַשְּׂעֹרִים. וּמִיהוּ בַּיְרוּשַׁלְמִי מַשְׁמַע דְּאִם נִלּוֹשׁוּ יַחַד מִצְטָרְפִין אֲפִלּוּ מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. אֲבָל אִם לֹא נִלּוֹשׁוּ יַחַד אֶלָּא שֶׁאַחַר כָּךְ הָיוּ נוֹשְׁכוֹת הָעִסּוֹת זוֹ בָּזוֹ, מִין בְּמִינוֹ מִצְטָרְפִין, שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ אֵין מִצְטָרְפִין:וַאֲסוּרִים בֶּחָדָשׁ. כְּדִכְתִיב (ויקרא כג) וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, וְגָמְרִינַן לֶחֶם לֶחֶם מִפֶּסַח, מַה לְּהַלָּן מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים אַף כָּאן מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים:וּמִלִּקְצֹר מִלִּפְנֵי הַפֶּסַח. שֶׁאָסוּר לִקְצֹר מֵאֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים קֹדֶם קְצִירַת הָעֹמֶר. דִּכְתִיב בָּעֹמֶר (שם) רֵאשִׁית קְצִירְכֶם, שֶׁתְּהֵא תְּחִלָּה לְכָל הַנִּקְצָרִים, וְאָתְיָא רֵאשִׁית רֵאשִׁית מֵחַלָּה, כְּתִיב הָתָם (במדבר טו) רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם, וּכְתִיב הָכָא רֵאשִׁית קְצִירְכֶם, מַה לְּהַלָּן מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים, אַף כָּאן מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים:וְאִם הִשְׁרִישׁוּ. אֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים הַלָּלוּ קֹדֶם קְצִירַת הָעֹמֶר:הָעֹמֶר מַתִּירָן. וּמֻתָּר לְקָצְרָן אַחַר קְצִירַת הָעֹמֶר. דִּכְתִיב (שמות כג) אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה, מִשָּׁעָה שֶׁנִּזְרַע וְנִשְׁרַשׁ בַּשָּׂדֶה :וְאִם לָאו. שֶׁלֹּא הִשְׁרִישׁוּ אֶלָּא לְאַחַר קְצִירַת הָעֹמֶר:אֲסוּרִים עַד שֶׁיָּבֹא הָעֹמֶר הַבָּא. שֶׁל שָׁנָה הַבָּאָה:
עיקר תוספות יום טוב (יז) וְאִם תֹּאמַר וְהָנָךְ מִינִין שֶׁהֵן כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה כְּדִתְנַן בְּרֵישׁ כִּלְאַיִם הֵיאַךְ הֵן מִצְטָרְפִין, הָתְנַן בְּסוֹף פֶּרֶק ב' דִּתְרוּמוֹת כָּל שֶׁהוּא כִּלְאַיִם בַּחֲבֵרוֹ לֹא יִתְרֹם מִזֶּה עַל זֶה. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּגַבֵּי חַלָּה תָּלוּי הַטַּעַם בָּעִסָּה לְפִי שֶׁעִסּוֹתֵיהֶן דּוֹמוֹת זוֹ לָזוֹ. וְעוֹד יֵשׁ לוֹמַר דִּכְשֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ כְּדֵי חִיּוּב חַלָּה אֵין תּוֹרְמִין מִזֶּה עַל זֶה מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. תּוֹסָפוֹת: (יח) מִדִּכְתִיב בַּשָּׂדֶה, דָּיְקִינַן לַהּ בַּגְּמָרָא דְּצָרִיךְ הַשְׁרָשָׁה:
ח. קוֹצְרִים בֵּית הַשְּׁלָחִים שֶׁבָּעֲמָקִים, אֲבָל לֹא גוֹדְשִׁין. אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ קוֹצְרִין בִּרְצוֹן חֲכָמִים, וְגוֹדְשִׁין שֶׁלֹּא בִרְצוֹן חֲכָמִים, וְלֹא מִחוּ בְיָדָם חֲכָמִים. קוֹצֵר לַשַּׁחַת, וּמַאֲכִיל לַבְּהֵמָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהִתְחִיל עַד שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף יִקְצֹר וְיַאֲכִיל אַף מִשֶּׁהֵבִיאָה שְׁלִישׁ:
ברטנורה קוֹצְרִים בֵּית הַשְּׁלָחִים שֶׁבָּעֲמָקִים. שֶׁתְּבוּאָתָן רָעָה וְאֵין מְבִיאִין עֹמֶר מִשָּׁם. וְתַנְיָא, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ויקרא כג) וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר, דְּמַשְׁמַע דְּיָכוֹל לִקְצֹר קֹדֶם הֲבָאַת הָעֹמֶר, וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם, דְּמַשְׁמַע שֶׁתְּהֵא רֵאשִׁית לְכָל הַקְּצִירוֹת, הָא כֵּיצַד, מִמָּקוֹם שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהָבִיא הָעֹמֶר אִי אַתָּה קוֹצֵר קֹדֶם לָעֹמֶר, מִמָּקוֹם שֶׁאִי אַתָּה מֵבִיא, כְּגוֹן בֵּית הַשְּׁלָחִים וּבֵית הָעֲמָקִים שֶׁאֵין מְבִיאִין עֹמֶר מֵהֶן לְפִי שֶׁהֵן רָעוֹת, אַתָּה קוֹצֵר מֵהֶן קֹדֶם לָעֹמֶר:אֲבָל לֹא גוֹדְשִׁין. לַעֲשׂוֹתָן גָּדִישׁ. דְּכַמָּה דְּאֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹיֵי מְשַׁנִּינַן :אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ. בֵּית הַשְּׁלָחִין הֲווּ לְהוּ:קוֹצֵר לַשַּׁחַת. מֻתָּר לִקְצֹר לַשַּׁחַת קֹדֶם לָעֹמֶר וּמַאֲכִיל לִבְהֶמְתּוֹ:אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁהִתְחִיל. לְקָצְרָהּ לְצֹרֶךְ בְּהֶמְתּוֹ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ אַחֲרוֹן שֶׁל גְּמַר בִּשּׁוּלָהּ, קוֹצֵר אַף לְאַחַר שֶׁהֵבִיאָה שְׁלִישׁ:רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף יִקְצֹר וְיַאֲכִיל. יַתְחִיל לִקְצֹר וּמַאֲכִיל לִבְהֶמְתּוֹ מִשֶּׁהֵבִיאָה שְׁלִישׁ. דְּכָל לַשַּׁחַת לָאו קָצִיר הוּא. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה, שֶׁבָּא לְפָרֵשׁ דְּבָרָיו שֶׁל תַּנָּא קַמָּא:
עיקר תוספות יום טוב (יט) כֵּן הוּא גִּרְסַת הַתּוֹסָפוֹת בְּמַתְנִיתִין. וְכָתְבוּ, דְּצָרִיךְ לוֹמַר כֵּיוָן דִּלְכַתְּחִלָּה לֹא יָבִיא, אַף עַל גַּב דְּאִם הֵבִיא כָּשֵׁר, מִמָּקוֹם שֶׁאִי אַתָּה מֵבִיא קָרֵינָא בֵּיהּ כוּ'. וְהָא דְּלֹא חֲשִׁיב הָכָא בֵּית הַזְּבָלִים כוּ', יֵשׁ לוֹמַר דְּלֹא פְסִידֵי וְאַחְמוּר רַבָּנָן כְּמוֹ דְּאַחְמוּר בִּגְדִישָׁה. וּלְנֻסְחָא אַחֲרִינָא דְּגָרַס בֵּית הַשְּׁלָחִין שֶׁבָּעֲמָקִים, יֵשׁ לוֹמַר דְּהַהוּא אִם הֵבִיא פָּסוּל דְּאִיכָּא תַּרְתֵּי לֹא קָרִינַן בֵּיהּ שֶׁאַתָּה מֵבִיא, אֲבָל הֵיכָא דְּאִם הֵבִיא כָּשֵׁר קָרִינַן בֵּיהּ כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (כ) מִשּׁוּם דְּבִגְדִישָׁה לֵיכָּא פְּסִידָא אִי שָׁבְקִינַן עַד אַחַר עֹמֶר. וְהָא דְּשָׁרֵי רַבִּי יְהוּדָה בְּמִשְׁנָה ה' קֶמַח וְקָלִי, מִשּׁוּם עוֹלֵי רְגָלִים הִתִּירוּ. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ט. קוֹצְרִין מִפְּנֵי הַנְּטִיעוֹת, מִפְּנֵי בֵית הָאֵבֶל, מִפְּנֵי בִטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. לֹא יַעֲשֶׂה אוֹתָן כְּרִיכוֹת, אֲבָל מַנִּיחָן צְבָתִים. מִצְוַת הָעֹמֶר לָבֹא מִן הַקָּמָה. לֹא מָצָא, יָבִיא מִן הָעֳמָרִים. מִצְוָתוֹ לָבֹא מִן הַלַּח. לֹא מָצָא, יָבִיא מִן הַיָּבֵשׁ. מִצְוָתוֹ לִקְצֹר בַּלַּיְלָה. נִקְצַר בַּיּוֹם, כָּשֵׁר. וְדוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת:
ברטנורה קוֹצְרִים. קֹדֶם לָעֹמֶר:מִפְּנֵי הַנְּטִיעוֹת. שֶׁלֹּא יַפְסִידוּ. לְפִי שֶׁאוֹתָהּ תְּבוּאָה אֵינָהּ רְאוּיָה לָעֹמֶר, כִּדְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, אֵין מְבִיאִין לֹא מִשְּׂדֵה בֵּית הַשְּׁלָחִים וְלֹא מִשְּׂדֵה אִילָן, וּלְעֵיל אָמְרִינַן מִמְּקוֹם שֶׁאִי אַתָּה מֵבִיא אַתָּה קוֹצֵר. פֵּרוּשׁ אַחֵר, מִפְּנֵי הַנְּטִיעוֹת, מִשּׁוּם כִּלְאַיִם . לְפִי שֶׁפְּעָמִים אָדָם זוֹרֵעַ תְּבוּאָה וְאֵין שָׁם נְטִיעוֹת, וּלְאַחַר זְמַן עוֹלוֹת שָׁם נְטִיעוֹת בֵּינֵיהֶן מֵאֲלֵיהֶן, וְצָרִיךְ לִקְצֹר הַזְּרָעִים מִשּׁוּם כִּלְאַיִם:וּמִפְּנֵי בֵית הָאֵבֶל. שֶׁאֵין לָהֶם מָקוֹם פָּנוּי לֵישֵׁב לְבָרֵךְ בִּרְכַּת רְחָבָה שֶׁאוֹמְרִים בְּבֵית הָאֵבֶל :וּמִפְּנֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ. שֶׁאֵין מָקוֹם לַתַּלְמִידִים לֵישֵׁב. וְטַעֲמָא דְּכָל הָנֵי, מִשּׁוּם דִּקְצִיר מִצְוָה נִינְהוּ, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם, שֶׁיִּהְיֶה הָעֹמֶר רֵאשִׁית לִקְצִירְכֶם שֶׁל רְשׁוּת וְלֹא רֵאשִׁית לְקָצִיר שֶׁל מִצְוָה:כְּרִיכוֹת. אֲלֻמּוֹת קְשׁוּרוֹת:צְבָתִים. אֲגֻדּוֹת בְּלֹא קִשּׁוּר. פֵּרוּשׁ אַחֵר, כְּרִיכוֹת אֲלֻמּוֹת גְּדוֹלוֹת, צְבָתִים אֲגֻדּוֹת קְטַנּוֹת:מִן הַקָּמָה. שֶׁיְּהֵא קוֹצֵר לִשְׁמוֹ :לֹא מָצָא. שֶׁכְּבָר נִקְצַר הַכֹּל:מִן הַלַּח. דִּכְתִיב כַּרְמֶל, רַךְ וּמָל :לִקְצֹר בַּלַּיְלָה. כִּדְיָלְפִינַן בְּרֵישׁ פִּרְקִין, מִדִּכְתִיב (דברים טז) מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר, מִשָּׁעָה שֶׁאַתָּה מוֹנֶה אַתָּה קוֹצֵר, וְהַסְּפִירָה צְרִיכָה לִהְיוֹת בַּלַּיְלָה דִּכְתִיב (ויקרא כג) שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת:
עיקר תוספות יום טוב (כא) וּלְהָכִי נָקַט נְטִיעוֹת, מִשּׁוּם אוֹרְחָא דְּמִלְּתָא שֶׁאָדָם זוֹרֵעַ כוּ'. רַשִׁ"י: (כב) וְיֵרָאֶה לְפָרֵשׁ בֵּית כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה [בְּרֵאשִׁית מה]. כְּמוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בֵּית יְהוּדָה, עֲבָדָיו וְאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ: (כג) צְבָתִים. מַאי טַעֲמָא דְּכַמָּה דְּאֶפְשָׁר לֹא טָרְחִינַן. גְּמָרָא: (כד) לֹא כוּ'. כֻּלְּהוּ יָבִיא דִתְנִינַן נַפְקָא לָן מִוְּתַקְרִיב יְתֵרָה כוּ'. בַּגְּמָרָא: (כה) כְּדִכְתִיב מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה. רַשִׁ"י: (כו) כֵּן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בְּמִשְׁנָה ב', רַךְ וּמָלֵא. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, דַּהֲוֵי כְּמוֹ שִׂמְלָה שַׂלְמָה. אֲבָל לְשׁוֹן רַשִׁ"י בְּמַתְנִיתִין, כַּר וּמָל. וְזֶה לְשׁוֹנוֹ בְּפֵרוּשׁ הַחֻמָּשׁ, בְּעוֹד הַכַּר מָלֵא שֶׁהַתְּבוּאָה לַחָה וּמְלֵאָה בַּקַּשִּׁין שֶׁלָּהּ, וְעַל כֵּן נִקְרְאוּ הַמְּלִילוֹת כַּרְמֶל, וְכֵן כַּרְמֶל בְּצִקְלוֹנוֹ [מְלָכִים ב ד]: (כז) בַּיּוֹם כוּ'. וּמַתְנִיתִין דְּסוֹף פֶּרֶק ב' דִּמְגִלָּה דְּדַוְקָא בַּלַּיְלָה וְלֹא בַּיּוֹם, וְכֵן הָא דְּרֵישׁ פִּרְקִין דְּנִקְצַר בְּשַׁבָּת, אַתְיָא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וּדְהָכָא כְּרַבִּי. גְּמָרָא: (כח) הַשַּׁבָּת. לְהַקְרָבָה, אֲבָל לִקְצִירָה לֹא. דְּהָא נִקְצַר בַּיּוֹם כָּשֵׁר, וְיוּכַל לְקָצְרָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת, וְאַמַּאי תִּדְחֶה שַׁבָּת. גְּמָרָא:
גמרא מנחות צ״ט א: ה׳-י״ב
תָּנוּ רַבָּנָן עֲשָׂרָה שׁוּלְחָנוֹת עָשָׂה שְׁלֹמֹה וְלֹא הָיוּ מְסַדְּרִים אֶלָּא עַל שֶׁל משֶׁה. שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א' ז') וְאֶת הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב. עֶשֶׂר מְנוֹרוֹת עָשָׂה שְׁלֹמֹה וְלֹא הָיוּ מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶׁל משֶׁה שֶׁנֶּאֱמַר (דה''ב י''ג) אֶת מְנוֹרַת הַזָּהָב וְנֵרוֹתֶיהָ לְבָעֵר בָּעָרֶב. רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר עַל כֻּלָּם הָיוּ מְסַדְּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר (דה''ב ד') וְאֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת וַעֲלֵיהֶן לֶחֶם הַפָּנִים, וּבְכֻלָּן הָיוּ מַדְלִיקִין שֶׁנֶּאֱמַר (שם) אֶת הַמְּנוֹרוֹת וְנֵרוֹתֵיהֶם לְבַעֲרָם כַּמִּשְׁפָּט לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָגוּר. רִבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא הָיוּ מְסַדְּרִין אֶלָּא עַל שֶׁל משֶׁה, אֶלָּא מַה אֲנִי מְקַיֵּים וְאֶת הַשּׁוּלְחָנוֹת אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב, אֶלָּא שְׁלשָׁה שׁוּלְחָנוֹת שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ, שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ בָּאוּלָם מִבִּפְנִים לְפֶתַח הַבַּיִת אֶחָד שֶׁל כֶּסֶף וְאֶחָד שֶׁל זָהָב, עַל שֶׁל כֶּסֶף נוֹתֵן לֶחֶם הַפָּנִים בִּכְנִיסָתוֹ וְעַל שֶׁל זָהָב בִּיצִיאָתוֹ, שֶׁמַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין, וְאֶחָד שֶׁל זָהָב בִּפְנִים שֶׁעָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים תָּמִיד. וּמְנָא לָן דְּאֵין מוֹרִידִין, אָמַר רִבִּי דְאָמַר קְרָא (שמות מ') וַיָּקֶם משֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו וַיָּשֶׂם אֶת קְרָשָׁיו וַיִּתֵּן אֶת בְּרִיחָיו וַיָּקֶם אֶת עַמּוּדָיו. וּמְנָא לָן דְּמַעֲלִין, אָמַר רִבִּי אַחָא בַּר יַעֲקֹב דְאָמַר קְרָא (במדבר י''ז) אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשׁוֹתָם וְעָשׂוּ אוֹתָם רִקּוּעֵי פַחִים צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ כִּי הִקְרִיבוּם לִפְנֵי ה' וַיִּקְדָּשׁוּ וְיִהְיוּ לְאוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. בַּתְּחִלָּה תַּשְׁמִישֵׁי מִזְבֵּחַ וְעַכְשָׁיו גּוּפוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ. אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן, תָּנֵי רַב יוֹסֵף מְלַמֵּד שֶׁהַלּוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת מֻנָּחִין בָּאָרוֹן מִכָּאן לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ מֵחֲמַת אוֹנְסוֹ שֶׁאֵין נוֹהֲגִין בּוֹ מִנְהַג בִּזָּיוֹן:
רש״י את השלחן - לשון יחיד: על כולן היו מסדרין - פעמים בזה פעמים בזה: שנים שהיו באולם מבפנים - אצל פתח ההיכל אחד של כסף ואחד של זהב והאי דקרי הכא כסף ובמתניתין שייש משום דשייש לבן ככסף: בכניסתו - כשמגיעין לפתח מניחין אותו עליו ועומדין לפוש: ועל של זהב ביציאתו - ושם היה מונח עד שיוקטרו הבזיכין כדקתני מתני': שמעלין בקודש - כגון בכניסתו מניחו על של כסף וכשמגיע להיכל מסדר על של משה שמצופה זהב הרי עלייה ולא מורידין לכך ביציאתו מניחו על של זהב: ויקם משה את המשכן וגו' - מדרישיה וסיפיה דקרא בלשון הקמה דאפי' בצחות הלשון לא הורד שמע מיניה אין מורידין ואי נמי דלא סייעוהו אחיו הכהנים בהקמת העמודים והאדנים ש"מ אין מורידין לפיכך לא נתעסקו בו אחרים ל"א מעיקרא ויקם משה את המשכן (שמות מ׳: י״ח) דהיינו יריעות שבתחילה פורס היריעות ולא הורידן בהקמת העמודים והאדנים אלא אחז היריעות בידו עד שהקים כולן: אשר שברת ושמתם בארון - שישים השברים בארון:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץ א ועוד מעניינם של השולחנות והמנורות שעשה שלמה. תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא: עשרה שלחנות עשה שלמה נוסף על שולחן הפנים שעשה משה במדבר. ו אולם לא היו מסדרין במקדש את לחם הפנים אלא על שולחנו של משה בלבד. ש כן נאמר: "ויעש שלמה את כל הכלים אשר בית ה' את מזבח הזהב ואת השלחן אשר עליו לחם הפנים זהב" (מלכים א ז, מח), ומכאן שלא היה אלא שולחן אחד עליו היה ניתן לחם הפנים. וכמו כן עשר מנורות זהב עשה שלמה במקדש, ו אולם לא היו מדליקין במקדש אלא ב מנורה של משה. ש כן נאמר "ומקטירים לה' עולות בבוקר בבוקר ובערב בערב וקטורת סמים ומערכת לחם על השולחן הטהור ומנורת הזהב ונרתיה לבער בערב בערב..." (דברי הימים ב יג, יא), ומכאן שלא היתה אלא מנורה אחת בה הודלקו נרות המקדש. ואילו ר' אלעזר בן שמוע חולק ואומר כי על כל השולחנות כולם היו מסדרין את לחם הפנים, ש כן נאמר "ויעש שלמה את כל הכלים אשר בית האלקים ואת מזבח הזהב ואת השלחנות ועליהם לחם הפנים" (דברי הימים ב ד, יט), ומכאן שניתן לחם הפנים על כל השולחנות שבמקדש. ו כן ב כל המנורות כולן שהיו במקדש היו מדליקין, שכן נאמר בהמשך הפסוק הקודם "את המנרות ונרתיהם לבערם כמשפט לפני הדביר זהב סגור" (שם כ).ר' יוסי בר' יהודה אומר: לא היו מסדרין את הלחם אלא על השולחן של משה, אלא מה אני מקיים (כיצד אני מסביר) את הכתוב "ואת השלחנות אשר עליהם לחם הפנים... זהב"? אלו שלשה השלחנות שהיו במקדש: שנים שהיו עומדים באולם שלפני ההיכל מבפנים האולם לפתח הבית (ההיכל): שולחן אחד — של כסף, ו שולחן אחד — של זהב. על השולחן של כסף היה הכהן נותן את לחם הפנים החדש, המוכנס להיכל, לאחר שנאפה בכניסתו להיכל, שמתקרר עליו הלחם מעט מחום התנור. ו היו מניחים את הלחם הישן, שהוסר מעל שולחן הפנים על השולחן של זהב ביציאתו מההיכל, עד שיוקטרו בזיכי הלבונה. ולא היה מונח על של כסף, כשולחן שבכניסתו, ש כלל הוא: מ עלין בהנהגת חשיבות ב דבר שהוא קודש, ולא מורידין בהנהגת חשיבות בו. ולאחר שהיה הלחם נתון (כל השבוע) על שולחן הפנים שהוא מזהב, אין מניחים אותו על שולחן הפחות בערכו. ו מלבד שני שולחנות אלה, היה עוד שולחן אחד של זהב, ושולחן זה היה בפנים (בתוך ההיכל), שעליו נתון לחם הפנים תמיד. הוא הנקרא "שולחן הפנים". ושואלים: ומנא לן [ומנין לנו] שאין מורידין בקודש? אמר רבי: שכן אמר קרא [הכתוב]: "ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו" (שמות מ, יח), ומכאן למדים שכיון שמשה (המקודש משאר אחיו) החל לעשות את המשכן וכליו, שוב לא עשו זאת אחרים, שכן יש בדבר משום הורדה בקודש.ומנלן [ומנין לנו] שמ עלין בקודש? אמר ר' אחא בר יעקב: שכן אמר קרא [הכתוב] במאתים וחמשים האנשים (בני עדתו של קרח) מקטירי הקטורת במחתות שנאכלו באש: "אמור אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתות מבין השריפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו. את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני ה' ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל" (במדבר יז, ב— ג) — שבתחילה בזמן שניתנה בהן הקטורת היתה קדושתן של המחתות כקדושת תשמישי מזבח (ששימשו להקטרת הקטורת), ועכשיו שנעשו לציפוי למזבח, העלו אותן בקדושתן, לכלל קדושת גופו של מזבח. ב ומתוך ששנינו ענין שאין מורידים בקודש, מביאים בענין דומה. נאמר בלוחות הברית הראשונים שנשברו "אשר שברת ושמתם בארון" (דברים י, ב) — תני [שנה] רב יוסף בפירוש כתוב זה: מלמד שהלוחות השניים ו כן שברי הלוחות הראשונים הריהם מונחין בארון. ומכאן הוראת דרך הנהגה הנוגעת ל עניינו של תלמיד חכם ששכח תלמודו מחמת אונסו, כגון מחמת חולי, שאין נוהגין בו מנהג בזיון, שהרי אף שברי לוחות מונחים בתוך ארון הברית.
זוהר ספר הזהר, ויקרא ס״ב
רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא. הוֹדַע אֵלָיו מִסִטְרָא דְמָאן אוֹ יָדַע (נ''א נוֹדַע) חַטָּאתוֹ מִבָּעֵי לֵיהּ מָהוּ הוֹדַע אֵלָיו אֶלָּא קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא פָּקִיד לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְאוֹדְעָא לֵיהּ לְבַר נָשׁ הַהוּא חוֹבָה דְהוּא חָב ובְמָה מוֹדְעָא לֵיהּ בְּדִינָהָא כְמָה דְאַתְּ אָמֵר (איוב כ') יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲוֹנוֹ וְאֶרֶץ מִתְקוֹמְמָה לוֹ הוֹדַע אֵלָיו כְּמָאן דְּפָקִיד לְאַחֲרָא. דְּתָנֵינָן בְּשַׁעְתָּא דְבַר נָשׁ חָב קָמֵי קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וְלָא אַשְׁגַּח בַּחֲטָאֵיהּ לְאַהַדְרָא בְתִיּוּבְתָּא קָמֵי מָארֵיהּ וְאַשְׁדֵּי לֵיהּ בָּתַר כִּתְפֵיהּ נִשְׁמָתֵיהּ מַמָּשׁ סַלְקַת וְאַסְהִידַת קָמֵי קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא. כְּדֵין פָקִיד מַלְכָּא לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְאָמַר אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא אוֹשִׁיט דִּינָא עֲלֵיהּ וְאוֹדַע לֵיהּ חוֹבֵיהּ כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (יחזקאל ט''ז) הוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַיִם אֶת תּוֹעֲבוֹתֶיהָ. בָּתַר דְּמָטֵי עֲלֵיהּ דִּינָא כְּדֵין אַתְעַר רוּחֵיהּ לְמְהֶדָּר בְּתִיּוּבְתָּא קָמֵי מָארֵיהּ וְאִתְכַּנַּע לְמִקְרָב קָרְבְּנָא דְּהָא מָאן דְּלִבֵּיהּ גָּס בֵּיהּ חָטֵי וְאַנְשֵׁי חַטָּאֵיהּ וְלָא אַשְׁגַּח עֲלֵיהּ וְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא זַמִּין לָקָבְלֵיהּ וּפָקִיד לְאוֹדְעָא לֵיהּ לְהַהוּא חוֹבָא בְּגִין דְּלָא יִתְנְשֵׁי מִנֵּיהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הָכִי הוּא וַדָּאי מְנָלַן דְּהָכִי אַשְׁכַּחְנָא בְדָוִד דְּכֵיוַן דְּעָבַד הַהוּא עוֹבָדָא דְבַת שֶׁבַע לָא אַשְׁגַּח בֵּיהּ אָמַר לֵיהּ קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא אַתְּ אַנְשִׁית לֵיהּ אֲנָא אַדְכַּרְנָא לָךְ. מִיָּד מָה כְתִיב (שמואל ב' י''ב) אַתָּה הָאִישׁ כֹּה אָמַר יְיָ אַתָּה הָאִישׁ דְּלָא דַכָרְתְּ לֵיהּ אַתָּה הָאִישׁ דְּאַנְשִׁית לֵיהּ וּבְמָה אוֹדַע לֵיהּ בְּדִינָא אוּף הָכָא קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא קָאָמַר הוֹדַע אֵלָיו חַטָאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא וְשַׁפִּיר מִלָּה וְהָכִי הוּא דְלָא כְתִיב אוֹ נוֹדַע אֵלָיו כְּמָה דִכְתִיב (שמות כ''א) אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא וּמָאן דְּקָאִים בְּלֵילְיָא לְמִלְעֵי בְאוֹרַיְיתָא אוֹרַיְיתָא קָא מוֹדְעָא לֵיהּ חוֹבֵיהּ וְלָא בְאֹרַח דִּינָא אֶלָּא כְאִימָא דְאוֹדְעָא לִבְרָהּ בְמִלָּה רָכִיךְ וְהוּא לָא אַנְשֵׁי לֵיהּ וְתָב בְּתִיּוּבְתָּא קָמֵי מָארֵיהּ וְאִי תֵימָא דָוִד דַּהֲוָה קָם בְּפַלְגּוּ לֵילְיָא אֲמָאי אַתְעָרוּ עֲלֵיהּ בְּדִינָא אֶלָּא שָׁנֵי דָוִד דְאִיהוּ עָבַר בְּמָה דְאִתְקְשַׁר וּבַעְיָיא דִינָא וּבְמָה דְעָבַר אַתְדָּן. הוּא חָטָא לָקֲבְלֵיהּ דְּמַלְכוּתָא קַדִּישָׁא וּלְגַבֵּי יְרוּשְׁלֵם קַדִּישָׁא וּבְגִין דָּא אִתְתְּרַךְ מִירוּשְׁלֵם וּמַלְכוּתָא אַעְדִּיו מִנֵּיהּ עַד דְּאִתְתְּקַן כַּדְּקָא יֵאוּת (וְאִתְעֲנָשׁ). אָמַר רִבִּי יְהוּדָה מַהוּ דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַעְנִישׁ לֵיהּ לְדָוִד עַל יְדָא דִבְרֵיהּ דִּכְתִיב (שמואל ב' י''ב) הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הָא אוֹקִימְנָא בְּגִין דְּאִי יְקוּם עֲלֵיהּ בַּר נָשׁ אַחֲרָא לָא יְרַחֵם עֲלֵיהּ. אָמַר לֵיהּ וְהָא אַבְשָׁלוֹם בָּעָא לְקַטְלָא לַאֲבוֹי בְּכַמָּה עֵיטִין בִּישִׁין (דְּבַר) עֲלֵיהּ יַתִּיר מִבַּר נַשׁ אַחֲרָא. אָמַר לֵיהּ לָא שְׁמַעְנָא. אָמַר לֵיהּ אֲנָא שְׁמַעְנָא דָּוִד חָטָא בְּבַת שֶׁבַע סְתָם. אָמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לֵיתֵי בְרָא דְבַת אֵל נֵכָר וְיִנְקוֹם נוּקְמָתָא וּמָאן אִיהוּ דָא אַבְשָׁלוֹם דִּבְרֵיהּ דִּיפַת תּוֹאַר הֲוָה מִקְּרָבָא. מִכָּאן אוֹלִיפְנָא מָאן דְּנָטִיל אִתְּתָא דָא בִקְרָבָא וְחָמִיד בָּהּ לְסוֹף נָפִיק מִינָהּ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה מָאי טַעְמָא בְּגִין דְּעַד כְּעַן לָא פַסְקָא מִינָהּ זוֹהֲמָא וְהָא אוּקְמוּהָ:
תרגום הזוהר רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ, שׁוֹאֵל, הוֹדַע אֵלָיו, מִצַד מִי, מִי הוֹדִיעוֹ, אוֹ יָדַע חַטָּאתוֹ, הָיָה צָרִיךְ לוֹמָר, וּמַהוּ הוֹדַע אֵלָיו. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּקַד לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁתּוֹדִיעַ לָאָדָם אֶת הַחֵטְא שֶׁהוּא חָטָא, וּבַמֶּה מוֹדִיעָה לוֹ, הַיְנוּ, עִם הַדִּינִים שֶׁלָּהּ. כְּדִכְתִיב, יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲוֹנוֹ וְאֶרֶץ מִתְקוֹמְמָה לוֹ. הוֹדַע אֵלָיו, פֵּרוּשׁוֹ כְּמִי שֶׁמְּצַוֶּה לְאַחֵר שֶׁיּוֹדִיעוֹ. שֶׁלָּמַדְנוּ בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם חָטָא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ בְּחֶטְאוֹ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמַשְׁלִיכוֹ מֵאֲחוֹרֵי כְּתֵפָיו, נִשְׁמָתוֹ מַמָּשׁ עוֹלָה וּמֵעִידָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָז מְצַוֶה הַמֶּלֶךְ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר, אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא, דְּהַיְנוּ הוֹשִׁיטִי לוֹ דִּינִים, וְהוֹדִיעִי לוֹ חַטָּאתוֹ. כְּדִכְתִיב, הוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלָיִם אֶת תּוֹעֲבוֹתֶיהָ. אֲשֶׁר הוֹדַע הוּא לָשׁוֹן צִוּוּי. אַחַר שֶׁהִגִּיעַ עָלָיו הַדִּין, אָז נִתְעוֹרֵר רוּחוֹ לַחֲזוֹר בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי אֲדוֹנוֹ, וְנִכְנָע לְהַקְרִיב קָרְבָּן, כִּי מִי שֶׁלִּבּוֹ נָאֶה עָלָיו הוּא חוֹטֵא וְשׁוֹכֵחַ חֶטְאוֹ, וְאֵינוֹ מַבִּיט עָלָיו. וְעַל כֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוּכָן כְּנֶגְדוֹ, וּמְצַוֶּה לְהוֹדִיעַ חֶטְאוֹ, שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח מִמֶּנּוּ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי כָּךְ הוּא וַדַּאי. וְכֵן מָצָאנוּ בְּדָוִד, כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ מַעֲשֵׂה שֶׁל בַּת שֶׁבַע. לֹא הִשְׁגִּיחַ בָּזֶה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה שָׁכַחְתָּ אוֹתוֹ, אֲנִי אַזְכִּיר לְךְ. מִיָּד, מַה כָּתוּב, אַתָּה הָאִישׁ כֹּה אָמַר ה'. אַתָּה הָאִישׁ שֶׁלֹּא זָכַרְתָּ הַחֵטְא, אַתָּה הָאִישׁ שֶׁשָּׁכַחְתָּ אוֹתוֹ. וּבַמֶּה הוֹדִיעוֹ. הוּא בַּדִּין. אַף כָּאן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא. וְיָפֶה הַדָּבָר וְכָךְ הוּא, כִּי לֹא כָּתוּב, אוֹ נוֹדַע אֵלָיו כְּדִכְתִיב אוֹ נוֹדָע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא. וּמִי שֶׁקָּם בַּלַּיְלָה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, הַתּוֹרָה מוֹדִיעָה לוֹ חֶטְאוֹ, וְלֹא בְּדֶרֶךְ דִּין, אֶלָּא כָּאֵם הַמּוֹדִיעָה לִבְנָהּ בְּמִלּוֹת רַכּוֹת, וְהוּא אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ, וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי אֲדוֹנוֹ. וְאִם תֹּאמַר, דָּוִד, שֶׁהָיָה קָם בַּחֲצוֹת לַיְלָה, לָמָּה נִתְעוֹרְרוּ עָלָיו, לְהַזְכִּיר עֲוֹנוֹ, בַּדִּין. וּמֵשִׁיב, מְשׁוּנֶה הוּא דָּוִד, כִּי הוּא חָטָא בַּמֶּה שֶׁנִּקְשָׁר, דְּהַיְנוּ בַּמַּלְכוּת, וְצָרִיךְ דִּין, וּבַמֶּה שֶׁחָטָא נִדּוֹן. כִּי הוּא חָטָא כְּנֶגֶד הַמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה, וְלִירוּשָׁלַיִם הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהִיא נֶגֶד הַמַּלְכוּת, וְעַל כֵּן גֹּרָשׁ מִירוּשָׁלַיִם וְהֻסְרָה הַמַּלְכוּת מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁנִּתְתַּקֵּן, וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, כָּרָאוּי. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה מַהוּ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶעֱנִישׁ אֶת דָּוִד עַל יְדֵי בְּנוֹ. שֶׁכָּתוּב, הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךְ רָעָה מִבֵּיתֶךְ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הֲרֵי הֶעֱמַדְנוּ, שֶׁהוּא מִשּׁוּם, שֶׁאִם יָקוּם עָלָיו אָדָם אַחֵר לֹא יְרַחֵם עָלָיו. אָמַר לוֹ, וַהֲרֵי אַבְשָׁלוֹם רָצָה לַהֲרֹג אֶת אָבִיו בְּכַמָּה עֵצוֹת רָעוֹת עָלָיו, עוֹד יוֹתֵר מֵאָדָם אַחֵר. אָמַר לוֹ לֹא שָׁמַעְתִּי. אָמַר לוֹ אֲנִי שָׁמַעְתִּי. דָּוִד חָטָא בְּבַת שֶׁבַע סְתָם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָבֹא בֵּן שֶׁל בַּת אֵל נֵכָר, וְיִנְקֹם נְקָמָה. וּמִי הוּא. הוּא אַבְשָׁלוֹם, שֶׁהָיָה בֶּן יְפַת תֹּאַר שֶׁנִּשְׁבֵּית בַּמִּלְחָמָה. מִכָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁמִּי שֶׁלּוֹקֵחַ אִשָּׁה זוֹ, בַּמִּלְחָמָה, וְחוֹמֵד אוֹתָהּ, לְסוֹף יוֹצֵא מִמֶּנָּהּ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. מַהוּ הַטַּעַם. הוּא מִשּׁוּם שֶׁעַד עַתָּה עוֹד לֹא נִפְסְקָה מִמֶּנּוּ הַזּוּהֲמָה. וּכְבָר הֶעֱמַדְנוּ.
הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות א׳: י״ג-י״ד
א. שָׁעוֹת מוֹנִין לְקָדָשִׁים וְאִם הוֹסִיפוּ שָׁעָה אֶחָת אוֹ פִּחֲתוּ שָׁעָה פְּסוּלִין. כֵּיצַד קָרְבָּן שֶׁמִּצְוָתוֹ לִהְיוֹת בֶּן שָׁנָה אִם הוֹסִיף עַל הַשָּׁנָה שָׁעָה אֶחָת נִפְסָל. אֲפִילוּ הָיָה בֶּן שָׁנָה בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה וְהוֹסִיף עַל הַשָּׁנָה בִּשְׁעַת זְרִיקָה נִפְסַל עַד שֶׁיִּהְיֶה בֶּן שָׁנָה עַד שְׁעַת זְרִיקָה וְכֵן בְּכָל הַזְּבָחִים:
ב. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר כֶּשֶׂב אוֹ כִּשְׂבָּה אוֹ כְּשָׂבִים הֲרֵי אֵלּוּ בְּנֵי שָׁנָה וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אַיִל אוֹ אֵילִים הֵם הַזְּכָרִים בְּנֵי שְׁנָתַיִם. וּמֵאֵימָתַי יִקָּרֵא אַיִל מִשֶׁיִּכָּנֵס בַּשָּׁנָה שְׁנִיָּיה אֶחָד וּשְׁלשִׁים יוֹם. אֲבָל בְּיוֹם שְׁלשִׁים אֵינוֹ כָּשֵׁר לֹּא לַכֶּשֶׂב וְלֹא לָאַיִל וְהוּא הַנִּקְרָא פַלְגָּס. וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ עֵגֶל הֲרֵי זֶה בֶּן שָׁנָה. פַּר בֶּן שְׁתַּיִם. שְׂעִיר עִזִּים (בֶּן שָׁנָה. שָׂעִיר) בֶּן שְׁתַּיִם כָּל שָׁנָה שְׁנִיָּיה הוּא נִקְרָא שָׂעִיר:
מוסר שערי קדושה, חלק ב ה׳: כ׳
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲנוּפָה אֲפִלּוּ עֻבָּרִים שֶׁבִּמְעֵי אִמָּן מְקַלְּלִים אוֹתוֹ וְכוּ' וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּעֲוֹן חֲנוּפָה בְּנֵי אָדָם נוֹפְלִים בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם שֶׁנֶּאֱמַר (ישעי' י') בְּגוֹי חָנֵף אֲשַׁלְּחֶנּוּ וְגוֹמֵר. קָשָׁה הַחֲנוּפָה כַּעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. עֲבוֹדָה זָרָה מִנַּיִן שֶׁנֶּאֱמַר לַעֲשׂוֹת חוֹנֵף וּלְדַבֵּר אֶל ה' תּוֹעָה. גִלּוּי עֲרָיוֹת מִנַּיִן שֶׁנֶּאֱמַר (ירמי' ג') הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְגוֹמֵר הֲלֹא חָנוֹף תֶּחֱנַף הָאָרֶץ וְגוֹמֵר. שְׁפִיכוּת דָּמִים מִנַּיִן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ק''ו) וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִים. וּבַעֲוֹן הַחֲנוּפָה הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִים. וּבַעֲוֹן הַחֲנוּפָה נָדוֹן בְּגֵיהִנָּם לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים שֶׁנֶּאֱמַר (ישעי' ל''ג) פָּחֲדוּ בְּצִיּוֹן חַטָּאִים אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפִים מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אֹכֵלָה וְגוֹמֵר וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לֹא זָכָה יָרָבְעָם לְמַלְכוּת אֶלָּא עַל שֶׁלֹּא הֶחֱנִיף לִשְׁלֹמֹה:
הצטרפו אלינו
עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.
השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!
לתרומה לעמותה
המקורות מתוך ספריא. ביאור שטיינזלץ, מהדורת William Davidson, ברישיון Creative Commons לשימוש לא מסחרי (CC BY-NC ). עמותת אורות האמונה - בני משה