פרשת יתרו יום ראשון

יתרו · ראשון

תורה שמות י״ח: א׳-ו׳

יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה:
יח (א) וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא יְהֹוָ֛ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
וּשְׁמַע יִתְרוֹ רַבָּא דְמִדְיָן חֲמוּהִי דְמשֶׁה יַת כָּל דִי עֲבַד יְיָ לְמשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמֵהּ אֲרֵי אַפִּיק יְיָ יָת יִשְׂרָאֵל מִמִצְרָיִם:
רש״יוַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ. מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא? קְרִיעַת יַם סוּף וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק:
יִתְר֨וֹ. שֶׁבַע שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ: רְעוּאֵל, יֶתֶר, יִתְרוֹ, חוֹבָב, חֶבֶר, קֵינִי, פּוּטִיאֵל; יֶתֶר, עַל שֵׁם שֶׁיִּתֵּר פָּרָשָׁה אַחַת בַּתּוֹרָה "וְאַתָּה תֶחֱזֶה"; יִתְרוֹ, לִכְשֶׁנִּתְגַּיֵּר וְקִיֵּם הַמִּצְווֹת, הוֹסִיפוֹ לוֹ אוֹת אֶחָד עַל שְׁמוֹ; חוֹבָב, שֶׁחִבֵּב אֶת הַתּוֹרָה; חוֹבָב הוּא יִתְרוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "מִבְּנֵי חוֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה" (שופטים ד'), וְיֵשׁ אוֹמְרִים רְעוּאֵל אָבִיו שֶׁל יִתְרוֹ, וּמַהוּ אוֹמֵר "וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן"? שֶׁהַתִּינוֹקוֹת קוֹרִין לַאֲבִי אֲבִיהֶן אַבָּא. בְּסִפְרֵי:
חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה. כָּאן הָיָה יִתְרוֹ מִתְכַּבֵּד בְּמֹשֶׁה – אֲנִי חוֹתֵן הַמֶּלֶךְ, וּלְשֶׁעָבַר הָיָה מֹשֶׁה תוֹלֶה הַגְּדֻלָּה בְּחָמִיו, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חוֹתְנוֹ" (שמות ד'):
לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל. שָׁקוּל מֹשֶׁה כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל (מכילתא):
אֵת֩ כׇּל אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה. לָהֶם בִּירִידַת הַמָּן וּבַבְּאֵר וּבַעֲמָלֵק:
כי הוציא ה' וגו'. זוֹ גְּדוֹלָה עַל כֻּלָּם (שם):
(ב) וַיִּקַּ֗ח יִתְרוֹ֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֶת־צִפֹּרָ֖ה אֵ֣שֶׁת מֹשֶׁ֑ה אַחַ֖ר שִׁלּוּחֶֽיהָ׃
וּדְבַר יִתְרוֹ חֲמוּהִי דְמשֶׁה יָת צִפֹּרָה אִתַּת משֶׁה בָּתַר דְפַטְרַהּ:
רש״יאַחַ֖ר שִׁלּוּחֶֽיהָ. כְּשֶׁאָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה בְּמִדְיָן לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וְגוֹ' וְיָצָא אַהֲרֹן לִקְרָאתוֹ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים (שמות ד'), אָמַר לוֹ מִי הֵם הַלָּלוּ? אָמַר לוֹ זוֹ הִיא אִשְׁתִּי שֶׁנָּשָׂאתִי בְּמִדְיָן וְאֵלּוּ בָנַי, אָמַר לוֹ וְהֵיכָן אַתָּה מוֹלִיכָן? אָמַר לוֹ לְמִצְרַיִם, אָמַר לוֹ עַל הָרִאשׁוֹנִים אָנוּ מִצְטַעֲרִים וְאַתָּה בָא לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם אָמַר לָהּ לְכִי לְבֵית אָבִיךְ, נָטְלָה שְׁנֵי בָנֶיהָ וְהָלְכָה לָהּ (מכילתא):
(ג) וְאֵ֖ת שְׁנֵ֣י בָנֶ֑יהָ אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאֶחָד֙ גֵּֽרְשֹׁ֔ם כִּ֣י אָמַ֔ר גֵּ֣ר הָיִ֔יתִי בְּאֶ֖רֶץ נׇכְרִיָּֽה׃
וְיָת תְּרֵין בְּנָהָא דִי שׁוּם חַד גֵרְשֹׁם אֲרֵי אֲמַר דַיָר הֲוֵיתִי בְּאַרְעָא נוּכְרָאָה:
(ד) וְשֵׁ֥ם הָאֶחָ֖ד אֱלִיעֶ֑זֶר כִּֽי־אֱלֹהֵ֤י אָבִי֙ בְּעֶזְרִ֔י וַיַּצִּלֵ֖נִי מֵחֶ֥רֶב פַּרְעֹֽה׃
וְשׁוּם חַד אֱלִיעֶזֶר אֲרֵי אֱלָהָא דְאַבָּא הֲוָה בְסַעְדִי וְשֵׁזְבַנִי מֵחַרְבָּא דְפַרְעֹה:
רש״יוַיַּצִּלֵ֖נִי מֵחֶ֥רֶב פַּרְעֹֽה. כְּשֶׁגִּלּוּ דָּתָן וַאֲבִירָם עַל דְּבַר הַמִּצְרִי וּבִקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה נַעֲשָׂה צַוָּארוֹ כְּעַמּוּד שֶׁל שַׁיִשׁ (שם):
(ה) וַיָּבֹ֞א יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה וּבָנָ֥יו וְאִשְׁתּ֖וֹ אֶל־מֹשֶׁ֑ה אֶל־הַמִּדְבָּ֗ר אֲשֶׁר־ה֛וּא חֹנֶ֥ה שָׁ֖ם הַ֥ר הָאֱלֹהִֽים׃
וַאֲתָא יִתְרוֹ חֲמוּהִי דְמשֶׁה וּבְנוֹהִי וְאִתְּתֵהּ לְוָת משֶׁה לְמַדְבְּרָא דִי הוּא שָׁרֵי תַמָן לְטוּרָא דְאִתְגְלֵי עֲלוֹהִי יְקָרָא דַיְיָ:
רש״יאֶל הַמִּדְבָּ֗ר. אַף אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁבַּמִּדְבָּר הָיוּ אֶלָּא בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל יִתְרוֹ דִּבֵּר הַכָּתוּב, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם וּנְדָבוֹ לִבּוֹ לָצֵאת אֶל הַמִּדְבָּר, מְקוֹם תֹּהוּ לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תוֹרָה (שם):
(ו) וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֲנִ֛י חֹתֶנְךָ֥ יִתְר֖וֹ בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וְאִ֨שְׁתְּךָ֔ וּשְׁנֵ֥י בָנֶ֖יהָ עִמָּֽהּ׃
וַאֲמַר לְמשֶׁה אֲנָא חֲמוּךְ יִתְרוֹ אָתֵי לְוָתָךְ וְאִתְּתָךְ וּתְרֵין בְּנָהָא עִמַהּ:
רש״יוַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל מֹשֶׁ֔ה. עַ"יְ שָׁלִיחַ (שם):
אֲנִ֛י חֹתֶנְךָ֥ יִתְר֖וֹ וגו'. אִם אֵין אַתָּה יוֹצֵא בְגִינִי, צֵא בְגִין אִשְׁתְּךָ, וְאִם אֵין אַתָּה יוֹצֵא בְגִין אִשְׁתְּךָ, צֵא בְגִין שְׁנֵי בָנֶיהָ (שם):

נביאים ישעיהו ו׳: א׳-ו׳

ו (א) בִּשְׁנַת־מוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ עֻזִּיָּ֔הוּ וָאֶרְאֶ֧ה אֶת־אֲדֹנָ֛י יֹשֵׁ֥ב עַל־כִּסֵּ֖א רָ֣ם וְנִשָּׂ֑א וְשׁוּלָ֖יו מְלֵאִ֥ים אֶת־הַהֵיכָֽל׃
בְּשַׁתָּא דְאִתְנַגַע בָּהּ מַלְכָּא עֻזִיָה אֲמַר נְבִיָא חֲזֵיתִי יַת יְקָרָא דַייָ שָׁרֵי עַל כּוּרְסֵיהּ רָם וּמִתְנַטֵל בִּשְׁמֵי מְרוֹמָא וּמִזִיו יְקָרֵיהּ אִתְמְלֵי הֵיכְלָא:
רש״יבִּשְׁנַת מוֹת֙. כְּשֶׁנִּצְטָרַע (תנחומא צו יג):
וְשׁוּלָ֖יו. כְּמוֹ ״שׁוּלֵי הַמְּעִיל״ (שמות כח: לד), תַּחְתִּיתוֹ. רְאִיתִיו יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא בַּשָּׁמַיִם, וְרַגְלָיו בַּהֵיכָל, הֲדוֹם מַרְגְּלוֹתָיו בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, לָדוּן עַל עֻזִּיָּה שֶׁבָּא לִטּוֹל כֶּתֶר כְּהֻנָּה:
שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל. בַּשָּׁמַיִם:
בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו. שֶׁלֹּא יַבִּיט לְצַד הַשְּׁכִינָה:
(ב) שְׂרָפִ֨ים עֹמְדִ֤ים ׀ מִמַּ֙עַל֙ ל֔וֹ שֵׁ֧שׁ כְּנָפַ֛יִם שֵׁ֥שׁ כְּנָפַ֖יִם לְאֶחָ֑ד בִּשְׁתַּ֣יִם ׀ יְכַסֶּ֣ה פָנָ֗יו וּבִשְׁתַּ֛יִם יְכַסֶּ֥ה רַגְלָ֖יו וּבִשְׁתַּ֥יִם יְעוֹפֵֽף׃
שַׁמָשִׁין קַדִישִׁין בְּרוּמָא קֳדָמוֹהִי שִׁתָּא גַפִּין לְחַד שִׁתָּא גַפִּין לְחַד בִּתְרִין מְכַסֵי אַפּוֹהִי דְלָא חָזֵי וּבִתְרֵין מְכַסֵי גְוִיָתֵיהּ דְלָא מִתְחֲזֵי וּבִתְרֵין מְשַׁמֵשׁ:
רש״יל֔וֹ. לְשַׁמְּשׁוֹ, כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״שַׁמְּשִׁין קַדִּישִׁין בְּרוֹמָא קֳדָמוֹהִי״:
וּבִשְׁתַּ֛יִם יְכַסֶּ֥ה רַגְלָ֖יו. לִצְנִיעוּת, שֶׁלֹּא יֵרָאֶה כָּל גּוּפוֹ לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ. וּבְתַנְחוּמָא (תנחומא, אמור ח) רָאִיתִי: כִּסּוּי הָרַגְלַיִם לְפִי שֶׁהֵם ״כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל״ (יחזקאל א: ז), שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר לְיִשְׂרָאֵל עֲוֹן הָעֵגֶל:
וּבִשְׁתַּ֥יִם יְעוֹפֵֽף. וּבִתְרֵין מְשַׁמֵּשׁ:
(ג) וְקָרָ֨א זֶ֤ה אֶל־זֶה֙ וְאָמַ֔ר קָד֧וֹשׁ ׀ קָד֛וֹשׁ קָד֖וֹשׁ יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת מְלֹ֥א כׇל־הָאָ֖רֶץ כְּבוֹדֽוֹ׃
וּמְקַבְּלִין דֵין מִן דֵין וְאָמְרִין קַדִישׁ בִּשְׁמֵי מְרוֹמָא עִלָאָה בֵית שְׁכִנְתֵּיהּ קַדִישׁ עַל אַרְעָא עוֹבַד גְבוּרְתֵּיהּ קַדִישׁ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא יְיָ צְבָאוֹת מַלְיָא כָל אַרְעָא זִיו יְקָרֵיהּ:
רש״יוְקָרָ֨א זֶ֤ה אֶל זֶה֙. נוֹטְלִין רְשׁוּת זֶה מִזֶּה, שֶׁלֹּא יַקְדִּים הָאֶחָד וְיַתְחִיל וְיִתְחַיֵּב שְׂרֵפָה, אֶלָּא אִם כֵּן פָּתְחוּ כֻּלָּם כְּאֶחָד; וְזֶהוּ שֶׁיִּסַּד בְּיוֹצֵר אוֹר: ׳קְדוּשָׁה כֻּלָּם כְּאֶחָד עוֹנִים׳. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה הוּא; וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
(ד) וַיָּנֻ֙עוּ֙ אַמּ֣וֹת הַסִּפִּ֔ים מִקּ֖וֹל הַקּוֹרֵ֑א וְהַבַּ֖יִת יִמָּלֵ֥א עָשָֽׁן׃
וְזָעוּ אֵילְוַת סִפֵּי הֵיכְלָא מִקָל מִלוּלָא וּבֵית מַקְדְשָׁא אִתְמְלֵי אֲמִטְתָא:
רש״יוַיָּנֻ֙עוּ֙ אַמּ֣וֹת הַסִּפִּ֔ים. ״אֵילְוַת סִפֵּי״ (תרגום יונתן), הֵם מְזוּזוֹת הַפֶּתַח, שֶׁנִּמְדָּדִין בְּמִדּוֹת אַמּוֹת לְגֹבַהּ וּלְרֹחַב, וְהֵן מְזוּזוֹת הַהֵיכָל:
מִקּ֖וֹל הַקּוֹרֵ֑א. מִקּוֹל הַמַּלְאָכִים הַקּוֹרְאִים, וְהוּא הָיָה יוֹם הָרַעַשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה״ (זכריה יד: ה). בּוֹ בַּיּוֹם עָמַד עֻזִּיָּה לְהַקְטִיר בַּהֵיכָל, רָעֲשׁוּ שָׁמַיִם לְשָׂרְפוֹ לוֹמַר: דִּינוֹ בִּשְׂרֵפָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ״ (במדבר טז: לה), וְזֶהוּ שֶׁקְּרָאָם שְׂרָפִים שֶׁבָּאוּ לְשָׂרְפוֹ. רָעֲשָׁה הָאָרֶץ לְבָלְעוֹ, כִּסְבוּרָה: דִּינוֹ לִבָּלַע כְּקֹרַח שֶׁעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: ״זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״ (במדבר יז: ה), וְלֹא יִהְיֶה עוֹד אָדָם הַמְעוֹרֵר עַל הַכְּהֻנָּה כְּקֹרַח בִּבְלִיעָה וְכַעֲדָתוֹ בִּשְׂרֵפָה, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ בְּיַד מֹשֶׁה בַּסְּנֶה ״הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ״ (שמות ד: ו), וְהוֹצִיאָהּ מְצֹרַעַת כַּשֶּׁלֶג; אַף כָּאן צָרַעַת פָּרְחָה בְּמִצְחוֹ:
וְהַבַּ֖יִת יִמָּלֵ֥א עָשָֽׁן. הָיָה נִמְלָא עָשָׁן:
(ה) וָאֹמַ֞ר אֽוֹי־לִ֣י כִֽי־נִדְמֵ֗יתִי כִּ֣י אִ֤ישׁ טְמֵֽא־שְׂפָתַ֙יִם֙ אָנֹ֔כִי וּבְתוֹךְ֙ עַם־טְמֵ֣א שְׂפָתַ֔יִם אָנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֑ב כִּ֗י אֶת־הַמֶּ֛לֶךְ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת רָא֥וּ עֵינָֽי׃
וַאֲמָרֵית וַי לִי אֲרֵי חָבֵית אֲרֵי גְבַר חַיָב לְאוֹכָחָא אֲנָא וּבְגוֹ עַמָא דְמִגְעַל בְּחוֹבִין אֲנָא יָתִיב אֲרֵי יַת יְקַר שְׁכִינַת מְלַךְ עַלְמַיָא יְיָ צְבָאוֹת חֲזָאָה עֵינָי:
רש״יכִֽי נִדְמֵ֗יתִי. הֲרֵינִי מֵת, שֶׁלֹּא הָיִיתִי כְּדַאי שֶׁאֶרְאֶה פְּנֵי הַשְּׁכִינָה. וְדֻגְמָתוֹ מָצִינוּ בְּמָנוֹחַ ״מוֹת נָמוּת כִּי אֱלֹהִים רָאִינוּ״ (שופטים יג: כב):
נִדְמֵ֗יתִי. כְּמוֹ ״כִּי נִדְמָה כָּל עַם כְּנַעַן״ (צפניה א: יא):
(ו) וַיָּ֣עׇף אֵלַ֗י אֶחָד֙ מִן־הַשְּׂרָפִ֔ים וּבְיָד֖וֹ רִצְפָּ֑ה בְּמֶ֨לְקַחַ֔יִם לָקַ֖ח מֵעַ֥ל הַמִּזְבֵּֽחַ׃
וְאִשְׁתְּדִי לְוָתִי חַד מִן שַׁמָשַׁיָא וּבְפוּמֵיהּ מַמְלֵל דְקַבֵּיל מִן קֳדָם דִשְׁכִנְתֵּיהּ עַל כּוּרְסֵי יְקָרָא בִּשְׁמֵי מְרוֹמָא עֵיל מִן מַדְבְּחָא:
רש״ירִצְפָּ֑ה. גַּחֶלֶת, וְכֵן ״עֻגַת רְצָפִים״ (מלכים א יט: ו) כְּמוֹ ׳עֻגַּת רְשָׁפִים׳. וְנֶאֱמַר בִּישַׁעְיָהוּ וּבְאֵלִיָּהוּ בְּצָדִ״י ׳רִצְפָּה׳, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ דִילָטוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל: זֶה קְרָאָם ״עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם״, וְזֶה אָמַר ״כִּי עָזְבוּ בְרִיתֶךָ״ (מלכים א יט: י). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָךְ: רְצוֹץ פֶּה שֶׁאָמַר דִילָטוֹרְיָא עַל בָּנַי (שיר השירים רבה א: ט):
בְּמֶ֨לְקַחַ֔יִם. בִּצְבָת:
לָקַ֖ח מֵעַ֥ל הַמִּזְבֵּֽחַ. שֶׁבָּעֲזָרָה:

כתובים משלי ט״ו: י׳-ט״ו

טו (י) מוּסָ֣ר רָ֭ע לְעֹזֵ֣ב אֹ֑רַח שׂוֹנֵ֖א תוֹכַ֣חַת יָמֽוּת׃
מַרְדוּתָא דְבִישָׁא מַטְעֲיָא אוֹרְחֵיהּ וּמַן דְסָנֵי מַכְסְנוּתָא יְמוּת:
רש״ימוּסָר רָע לְעוֹזֵב אֹרַח. יִסּוּרִים קָשִׁים מוּכָנִים לְעוֹבֵר אֹרַח שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן נֶגֶד ה׳. גָּלוּי לְפָנָיו כָּל אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ:
לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִיב פָּנִים. אִם תְּשַׂמַּח לִבּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלֶכְתְּךָ בִּדְרָכָיו, וְיֵיטִיב לְךָ פָּנָיו לַעֲשׂוֹת כָּל רְצוֹנְךָ. וְאִם תְּעַצְּבֵהוּ, יַרְאֶה לְךָ רוּחַ נְכֵאָה, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (בראשית ו: ו-ז) ״וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ וַיֹּאמֶר ה׳ אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם וְגוֹמֵר״. רוּחַ נְכֵאָה טלנ״ט, רוּחַ שֶׁל זַעַף:
(יא) שְׁא֣וֹל וַ֭אֲבַדּוֹן נֶ֣גֶד יְהֹוָ֑ה אַ֝֗ף כִּֽי־לִבּ֥וֹת בְּֽנֵי־אָדָֽם׃
שְׁיוֹל וְאוּבְדָנָא קֳדָם אֱלָהָא אַף לִבִּי בַר נָשָׁא:
רש״יאַ֝֗ף כִּֽי. קַל וָחֹמֶר הוּא:
(יב) לֹ֣א יֶאֱהַב־לֵ֭ץ הוֹכֵ֣חַֽ ל֑וֹ אֶל־חֲ֝כָמִ֗ים לֹ֣א יֵלֵֽךְ׃
לָא רָחֵם מְמִיקְנָא לְמַן דְמַכְסֵן לֵיהּ וּלְוַת חַכִּימֵי לָא אָזֵל:
(יג) לֵ֣ב שָׂ֭מֵחַ יֵיטִ֣ב פָּנִ֑ים וּבְעַצְּבַת־לֵ֝֗ב ר֣וּחַ נְכֵאָֽה׃
לִבָּא חָדְיָא מַשְׁפִּיר אַפֵּי וּבְכֵיבָא דְלִבָּא רוּחָא מְמָכְתָּא:
(יד) לֵ֣ב נָ֭בוֹן יְבַקֶּשׁ־דָּ֑עַת (ופני) [וּפִ֥י] כְ֝סִילִ֗ים יִרְעֶ֥ה אִוֶּֽלֶת׃
לִבָּא דְמִתְבַּיֵן בָּעֵי יְדִיעֲתָא וּפוּמְהוֹן דְסַכְלֵי שַׁטְיוּתָא:
(טו) כׇּל־יְמֵ֣י עָנִ֣י רָעִ֑ים וְטֽוֹב־לֵ֝֗ב מִשְׁתֶּ֥ה תָמִֽיד׃
כָּל יוֹמֵי דְמִסְכְּנָא בִּישִׁין וּמַן דְטָב לִבֵּיהּ מַשְׁקְיָא תְדִירָא:
רש״יכׇּל יְמֵ֣י עָנִ֣י רָעִ֑ים. וַאֲפִלּוּ שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל (סנהדרין ק:): שִׁנּוּי וֶסֶת תְּחִלַּת חֳלִי מֵעַיִם:
וְטֽוֹב לֵ֝֗ב. מִי שֶׁלִּבּוֹ טוֹב בְּעָשְׁרוֹ:
מִשְׁתֶּ֥ה תָמִֽיד. כָּל שְׁנוֹתָיו דּוֹמוֹת לוֹ יְמֵי מִשְׁתֶּה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁיְּהֵא אָדָם שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ (אבות ד: א). וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ בְּחֵלֶק (סנהדרין ק:-קא.):

משנה משנה פאה ח׳

א. מֵאֵימָתַי כָּל אָדָם מֻתָּרִין בְּלֶקֶט. מִשֶּׁיֵּלְכוּ הַנָּמוֹשׁוֹת. בְּפֶרֶט וְעוֹלְלוֹת, מִשֶּׁיֵּלְכוּ הָעֲנִיִּים בַּכֶּרֶם וְיָבֹאוּ. וּבְזֵיתִים, מִשֶּׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וַהֲלֹא יֵשׁ שֶׁאֵינָם מוֹסְקִין אֶת זֵיתֵיהֶם אֶלָּא לְאַחַר רְבִיעָה שְׁנִיָּה. אֶלָּא כְדֵי שֶׁיְּהֵא הֶעָנִי יוֹצֵא וְלֹא יְהֵא מֵבִיא בְּאַרְבָּעָה אִסָּרוֹת:
ברטנורהמֵאֵימָתַי הַנְּמוֹשׁוֹת. אִית דִּמְפָרְשֵׁי זְקֵנִים הַהוֹלְכִים עַל מִשְׁעַנְתָּם. וְאִית דִּמְפָרְשֵׁי לִקּוּטֵי בָתַר לִקּוּטֵי. שֶׁמֵּאַחַר שֶׁיֵּלְכוּ בַּשָּׂדֶה לוֹקְטִים אַחַר לוֹקְטִים אוֹ הַזְּקֵנִים הַלָּלוּ שֶׁמְּאַחֲרִים לָלֶכֶת לְלַקֵּט אַחַר הַכֹּל כְּבָר נִתְיָאֲשׁוּ הָעֲנִיִּים מֵאוֹתָהּ שָׂדֶה, וְכָל הַנִּמְצָא בָהּ אַחַר כָּךְ הוּא הֶפְקֵר לַכֹּל, בֵּין לַעֲנִיִּים בֵּין לַעֲשִׁירִים:
רְבִיעָה שְׁנִיָּה. הַמָּטָר נִקְרָא רְבִיעָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא רוֹבֵעַ אֶת הָאָרֶץ וּמוֹלִידָהּ וּמַצְמִיחָהּ כְּזָכָר הָרוֹבֵעַ אֶת הַנְּקֵבָה וְהִיא מִתְעַבֶּרֶת מִמֶּנּוּ, לְשׁוֹן בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ (ויקרא יט). פֵּרוּשׁ אַחֵר רְבִיעָה עַל שֵׁם שֶׁהַמָּטָר מַשְׁכִּיב הֶעָפָר וּמַרְבִּיצוֹ, תַּרְגּוּם רוֹבֵץ רְבִיעַ. וּזְמַן רְבִיעָה שְׁנִיָּה בְּשָׁנָה בֵּינוֹנִית הוּא בְּכ"ג בְּמַרְחֶשְׁוָן:
שֶׁאֵינָן מוֹסְקִין. מְסִיקָה בְּזֵיתִים כְּמוֹ קוֹצֵר בִּתְבוּאָה, בּוֹצֵר בַּעֲנָבִים, אוֹרֶה בִּתְאֵנִים, גּוֹדֵר בִּתְמָרִים, כָּךְ מוֹסֵק בְּזֵיתִים:
וְלֹא יְהֵא מֵבִיא בְּאַרְבָּעָה אִסָּרוֹת. דְּהַיְנוּ שְׁנֵי פוּנְדְיוֹנִים, שֶׁהַפּוּנְדְיוֹן שְׁנֵי אִסָּרִין, וּתְנַן אֵין פּוֹחֲתִין לֶעָנִי הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם מִכִּכָּר בְּפוּנְדְיוֹן, דְּהַיְנוּ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת, וְכֵיוָן שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא זֵיתִים שָׁוֶה אַרְבָּעָה אִסָּרוֹת, דְּהַיְנוּ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת לוֹ וּשְׁתֵּי סְעֻדּוֹת לְאִשְׁתּוֹ, אַף הוּא אֵינוֹ יוֹצֵא לִלְקֹט. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
עיקר תוספות יום טוב(א) בְּלֶקֶט. לְשׁוֹן הָרַ"מ פֶּרֶק א'‏ מֵהִלְכוֹת מַתְּנוֹת עֲנִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אוֹתָם, כָּל זְמַן שֶׁהָעֲנִיִּים תּוֹבְעִים אוֹתָם. פָּסְקוּ הָעֲנִיִּים לְבַקֵּשׁ וְלַחֲזֹר עֲלֵיהֶם הֲרֵי הַנִּשְׁאָר מֻתָּר לְכָל אָדָם, שֶׁאֵין גּוּפָן קָדוֹשׁ כִּתְרוּמָה, וְאֵינוֹ חַיָּב לִתֵּן לָהֶם דְּמֵיהֶן, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהֶן וְנָתַן לָעֲנִיִּים אֶלָּא תַּעֲזֹב אוֹתָם כוּ'‏ וַהֲרֵי אֵין כָּאן עֲנִיִּים. מֵאֵימָתַי כָּל אָדָם מֻתָּרִין בְּלֶקֶט כוּ'. וּלְשׁוֹן רַשִׁ"י בְּתַעֲנִית דַּף ו'‏ לְפִי שֶׁיּוֹדְעִין אִם נִשְׁאַר לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה נָמוֹשׁוֹת נְטָלוּהוּ. עַד כָּאן. וְהַתַּנָּא נָקַט לֶקֶט שֶׁהוּא הַנּוֹשֵׁר אַחַת אַחַת וְאֵין נִלְקָטִים מֵהָעֲנִיִּים כֻּלּוֹ כְּמוֹ שִׁכְחַת קָמָה וָעֹמֶר, וְכֵן פֵּאָה. וְעוֹד דִּבְכֻלְּהוּ שַׁיָּךְ לוֹמַר דְּנִלְקָטִין וְהֻשְׁאַל לְכֻלָּם שֵׁם לֶקֶט:
(ב) מִלְּשׁוֹן לֹא יָמוּשׁוּ (יְשַׁעְיָה נט), שֶׁמְּמַשְׁמְשִׁין וְהוֹלְכִין:
(ג) וּלְשׁוֹן נָמוֹשׁוֹת כְּמוֹ לֹא יָמִישׁ (שְׁמוֹת יג), שֶׁנּוֹטְלִין וּמָשִׁין הַכֹּל מִלִּפְנֵיהֶם. רַשִׁ"י בָּבָא מְצִיעָא דַּף כ"א:
(ד) וְיָבֹאוּ. כְּלוֹמַר שֶׁלָּקְטוּ וְחָזְרוּ וּבָאוּ פַּעַם שְׁנִיָּה, דְּהַשְׁתָּא מַסְחֵי דַעְתַּיְהוּ דַעֲנִיִּים. רַשִׁ"י:
(ה) שְׁנִיָּה. וְלֹא תָנִינַן נָמוֹשׁוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא צִנָּה, וְאֵין יוֹצְאִין אֶלָּא בַּחוּרִים. יְרוּשַׁלְמִי. וּלְפֵרוּשׁ דְּנָמוֹשׁוֹת לִקּוּטֵי כוּ'‏ הַטַּעַם כְּשֶׁהוּא צִנָּה שׁוּב אֵין הוֹלְכִים הַלּוֹקְטִים מִפְּנֵי הַצִּנָּה הוֹאִיל וְדָבָר מֻעָט נִשְׁאַר. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ו) אֲבָל בְּפֶרֶק קַמָּא מִשְׁנָה ד'‏ דְּתַעֲנִית מְפָרֵשׁ בְּשִׁבְעָה בּוֹ:
ב. נֶאֱמָנִים עַל הַלֶּקֶט וְעַל הַשִּׁכְחָה וְעַל הַפֵּאָה בִּשְׁעָתָן, וְעַל מַעְשַׂר עָנִי בְּכָל שְׁנָתוֹ. וּבֶן לֵוִי נֶאֱמָן לְעוֹלָם. וְאֵינָן נֶאֱמָנִין אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁבְּנֵי אָדָם נוֹהֲגִין כֵּן:
ברטנורהנֶאֱמָנִים. הָעֲנִיִּים לוֹמַר חִטִּים הַלָּלוּ שֶׁל לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה הֵן, וּפְטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר:
בִּשְׁעָתָן. בִּשְׁעַת הַקָּצִיר:
בְּכָל שְׁנָתוֹ. בְּשָׁנָה שְׁלִישִׁית וּבְשָׁנָה שִׁשִּׁית, שֶׁמַּעְשַׂר עָנִי נוֹהֵג בָּהֶן:
וּבֶן לֵוִי נֶאֱמָן לְעוֹלָם. דְּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן נוֹהֵג בְּכָל שָׁנָה, וְכֵיוָן דְּאָמַר שֶׁל מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן הֵם לֹא חַיְשִׁינַן שֶׁמָּא לֹא הִפְרִישׁ מֵהֶן תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר, דְּכִי הֵיכִי דְּלֹא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל תְּרוּמָה גְדוֹלָה, כָּךְ לֹא נֶחְשַׁד בֶּן לֵוִי עַל תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר:
אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁבְּנֵי אָדָם נוֹהֲגִין כֵּן. נוֹהֲגִים לָתֵת לָהֶם כֵּן, וְלֹא עַל דָּבָר שֶׁאֵין רְגִילִים לָתֵת לָהֶם כַּיּוֹצֵא בוֹ, וּלְקַמָּן מְפָרֵשׁ וְאָזֵיל:
עיקר תוספות יום טוב(ז) יְרוּשַׁלְמִי. וְרָצָה לוֹמַר יִשְׂרָאֵל עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁאֵין נֶאֱמָנִין עַל שְׁאָר מַתָּנוֹת כְּדִלְקַמָּן [בְּרֵישׁ דְּמַאי]:
ג. נֶאֱמָנִין עַל הַחִטִּים, וְאֵין נֶאֱמָנִין עַל הַקֶּמַח וְלֹא עַל הַפָּת. נֶאֱמָנִין עַל הַשְּׂעוֹרָה שֶׁל אֹרֶז, וְאֵין נֶאֱמָנִין עָלָיו בֵּין חַי בֵּין מְבֻשָּׁל. נֶאֱמָנִין עַל הַפּוֹל, וְאֵין נֶאֱמָנִין עַל הַגְּרִיסִין, לֹא חַיִּים וְלֹא מְבֻשָּׁלִין. נֶאֱמָנִין עַל הַשֶּׁמֶן לוֹמַר שֶׁל מַעְשַׂר עָנִי הוּא, וְאֵין נֶאֱמָנִין עָלָיו לוֹמַר שֶׁל זֵיתֵי נִקּוּף הוּא:
ברטנורהנֶאֱמָנִים עַל הַחִטִּים. לוֹמַר שֶׁל מַעְשַׂר עָנִי הֵם שֶׁנִּתַּן לִי, אֲבָל אֵין נֶאֱמָנִים לוֹמַר קֶמַח וּפַת זֶה שֶׁל מַעְשַׂר עָנִי, שֶׁנִּתַּן לִי קֶמַח וּפַת, דְּאֵין דֶּרֶךְ לְחַלֵּק מַעְשַׂר עָנִי קֶמַח וּפַת:
שְׂעוֹרָה שֶׁל אֹרֶז. אִית דִּמְפָרְשֵׁי שִׁבֹּלֶת שֶׁל אֹרֶז, שֶׁלֹּא הָיָה דַרְכָּם לְחַלֵּק אֹרֶז שֶׁל מַעְשַׂר עָנִי אֶלָּא בְּשִׁבֳּלִים. וְאִית דִּמְפָרְשֵׁי שְׂעוֹרָה שֶׁל אֹרֶז קֹדֶם שֶׁנִּכְתַּשׁ בַּמַּכְתֵּשׁ וְהוּסְרָה קְלִפָּתוֹ [שְׂעוֹרָה קוֹרֵא] לוֹ, וּלְאַחַר דִּישָׁה בְּעוֹדוֹ בִקְלִפָּתוֹ דֶּרֶךְ לְחַלְּקוֹ לָעֲנִיִּים:
גְּרִיסִין. שֶׁטְּחָנָן בְּרֵיחַיִם שֶׁל גָּרוֹסוֹת:
וְאֵין נֶאֱמָנִים לוֹמַר שֶׁל זֵיתֵי נִקּוּף הוּא. זֵיתֵי נִקּוּף מִמַּתְּנוֹת עֲנִיִּים הֵן, שֶׁחוֹבְטִים וּמְנַקְּפִים בַּזַּיִת לְהַשִּׁיר הַזֵּיתִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מִן הַמְּסִיקָה. וְנִקּוּף לְשׁוֹן כְּנוֹקֵף זַיִת. וְאֵין הֶעָנִי נֶאֱמָן לוֹמַר שֶׁמֶן זֶה הוֹצֵאתִי מִזֵּיתֵי נִקּוּף וּפָטוּר מִן הַמַּעֲשֵׂר, לְפִי שֶׁאֵין רְגִילִין לַעֲשׂוֹת שֶׁמֶן מִזֵּיתֵי נִקּוּף. אֲבָל עָנִי הָאוֹמֵר קֶמַח זֶה אוֹ פַת זוֹ מִלֶּקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה שֶׁלָּקַטְתִּי וְטָחַנְתִּי קֶמַח וְאָפִיתִי לֶחֶם, נֶאֱמָן, שֶׁדֶּרֶךְ הֶעָנִי לַעֲשׂוֹת לֶחֶם מִלֶּקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה:
עיקר תוספות יום טוב(ח) אֵין הָכִי נַמִּי דְּהוּא הַדִּין בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה. וְכֵן כָּתַב בְּסוֹף הַמִּשְׁנָה לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה. וְיִתָּכֵן דִּבְרֵישָׁא דְּאֵינָן נֶאֱמָנִין הֲוֵי מַעְשַׂר עָנִי רְבוּתָא, וְסֵיפָא דְנֶאֱמָנִין הֲווֹ אֵינָךְ רְבוּתָא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ט) וְאִם אָמַר שֶׁטְּחָנוֹ קֶמַח נֶאֱמָן, וְאֵין לְהַאֲמִינוֹ בְּמִגּוֹ דְּאִי בָעֵי אָמַר שֶׁטְּחָנוֹ קֶמַח, דְּמֵאַחַר שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְחַלֵּק כְּלָל קֶמַח וּפַת הֲוֵי כְּמוֹ עֵדִים וְאֵין מִגּוֹ בִּמְקוֹם עֵדִים. הָרַ"שׁ:
(י) לְפִי שֶׁהוּא כִּשְׂעוֹרִים שֶׁאֵין נֶאֱכָלִין בִּקְלִפָּתָן:
(יא) חַי. הוּא הַדָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל, תַּרְגּוּם אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא לֹא תֵיכְלוּן מִנֵּיהּ כַּד חַי. הָרַ"מ:
(יב) כְּדִתְנַן בְּמַסֶּכֶת חַלָּה פֶּרֶק ג':
(יג) לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִדְרֹךְ אוֹ לִטְחוֹן דָּבָר מֻעָט. הָרַ"מ. וּבַיְרוּשַׁלְמִי, מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִהְיוֹת מוֹסְקִים זֵיתֵי נִקּוּף, וְהוּא עָנִי, נֶאֱמָן לוֹמַר שֶׁמֶן זֶה שֶׁל זֵיתֵי נִקּוּף הוּא:
ד. נֶאֱמָנִים עַל הַיָּרָק חַי, וְאֵין נֶאֱמָנִים עַל הַמְבֻשָּׁל, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לוֹ דָּבָר מֻעָט, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בַּעַל הַבַּיִת לִהְיוֹת מוֹצִיא מִלְּפָסוֹ:
ברטנורהנֶאֱמָנִים. הָעֲנִיִּים עַל הַיָּרָק חַי לוֹמַר שֶׁל מַעְשַׂר עָנִי הוּא, דְּיָרָק חַיָּב בְּמַעֲשֵׂר מִדְּרַבָּנָן:
דָּבָר מֻעָט. נֶאֱמָנִים אַף עַל הַמְּבֻשָּׁל, דִּפְעָמִים שֶׁבַּעַל הַבַּיִת שָׁכַח מִלְּעַשֵּׂר וּמְעַשֵּׂר מִן הַמְּבֻשָּׁל מִתּוֹךְ הַקְּדֵרָה:
מִלְּפָסוֹ. הַקְּדֵרָה אוֹ הַפָּרוּר שֶׁמְּבַשֵּׁל בָּהּ:
עיקר תוספות יום טוב(יד) הַטַּעַם לְחַלֵּק לָמָּה חִיְּבוּ חֲכָמִים יָרָק בְּמַעֲשֵׂר וְלֹא בְּפֵאָה, דְּהוֹאִיל וְאֵינוֹ מַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם יֵשׁ רֶוַח מֻעָט לָעֲנִיִּים, וְאִם יִשְׁמְרוּ עַל הַפֵּאָה יַפְסִידוּ בְּמָקוֹם אַחֵר מִלְּלַקֵּט וּלְהָבִיא מַתָּנוֹת אֲחֵרוֹת. הָרַ"שׁ:
ה. אֵין פּוֹחֲתִין לָעֲנִיִּים בַּגֹּרֶן מֵחֲצִי קַב חִטִּים וְקַב שְׂעוֹרִים. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, חֲצִי קַב. קַב וָחֵצִי כֻסְּמִין, וְקַב גְּרוֹגָרוֹת, אוֹ מָנֶה דְּבֵלָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, פְּרָס. חֲצִי לֹג יָיִן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, רְבִיעִית. רְבִיעִית שֶׁמֶן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, שְׁמִינִית. וּשְׁאָר כָּל הַפֵּרוֹת, אָמַר אַבָּא שָׁאוּל, כְּדֵי שֶׁיִּמְכְּרֵם וְיִקַּח בָּהֶם מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת:
ברטנורהאֵין פּוֹחֲתִין לָעֲנִיִּים בַּגֹּרֶן. כְּשֶׁמְּחַלְּקִין מַעְשַׂר עָנִי בַּגֹּרֶן אֵין נוֹתְנִין לְכָל עָנִי וְעָנִי פָּחוֹת מִשִּׁעוּר זֶה, דִּכְתִיב (דברים כו) וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ, תֵּן לוֹ כְּדֵי שָׂבְעוֹ:
דְּבֵלָה. תְּאֵנִים יְבֵשִׁים לְאַחַר שֶׁנִּדְרָסִים בָּעִגּוּל קְרוּיִין דְּבֵלָה, וְשׁוּב אֵין נִמְכָּרִים בְּמִדָּה אֶלָּא בְמִשְׁקָל, לְהָכִי תָּנֵי מָנֶה דְבֵלָה, וּמָנֶה הוּא מִשְׁקַל מֵאָה דִּינָרִים וְהַדִּינָר מִשְׁקַל שִׁשָּׁה מָעִים וּמִשְׁקַל הַמָּעָה שִׁשָּׁה עָשָׂר גַּרְגְּרֵי שְׂעוֹרָה:
פְּרָס. חֲצִי מָנֶה, וּבְכָל הַמִּדּוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּמַתְנִיתִין הֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא וַהֲלָכָה כְּאַבָּא שָׁאוּל. וְלֹא נֶאֶמְרוּ דְבָרִים הַלָּלוּ אֶלָּא לַמְחַלֵּק מַעְשַׂר עָנִי בַּגֹּרֶן, אֲבָל הַמְחַלֵּק מַעְשַׂר עָנִי בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ מְחַלֵּק כְּפִי רְצוֹנוֹ, וְלֹא נָתְנוּ בוֹ חֲכָמִים שִׁעוּר:
עיקר תוספות יום טוב(טו) דְּאִלּוּ בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה הַדִּין לָבוֹז כְּדִתְנַן רֵישׁ פֶּרֶק ד'. אֲבָל בְּמַעְשַׂר עָנִי כְּתִיב (דְּבָרִים כו) וְנָתַתָּ לַגֵּר כוּ':
(טז) קַב. אוֹדִיעֲךָ בְּכָאן שִׁעוּר כָּל מִדָּה מֵהֶם וּשְׁמוֹר אוֹתָהּ תָּמִיד בְּכָל הַמִּשְׁנָה. וּבַתְּחִלָּה נֹאמַר כִּי בְמִדָּה שֶׁיֵּשׁ בַּחֲלָלָהּ אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת עַל אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת וְרוּמָהּ שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת וְשִׁבְעַת עֲשִׂירִיּוֹת מֵאֶצְבַּע, וְיִהְיֶה זֶה הָאֶצְבַּע שֶׁשִּׁעֲרוּ בוֹ מֵאֶצְבָּעוֹת הַיָּד הַגֻּדָּל. וְזוֹ הַמִּדָּה אֲשֶׁר יֵשׁ בַּחֲלָלָהּ זֶה הַשִּׁעוּר שֶׁזָּכַרְנוּ בְּשׁוּם תַּבְנִית הוּא נִקְרָא לֹג. וְהָרֹבַע מִמֶּנּוּ הוּא נִקְרָא רְבִיעִית. וַחֲצִי הָרֹבַע שְׁמִינִית. וְיֵשׁ בְּקַב אַרְבָּעָה לֹגִין. הָרַ"מ:
(יז) שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה לִתֵּן כְּדֵי שָׂבְעוֹ אֶלָּא בַּשָּׂדֶה, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ מוֹצֵא שָׁם לִקַּח. הָרַ"מ:
ו. מִדָּה זוֹ אֲמוּרָה בְּכֹהֲנִים וּבִלְוִיִּם וּבְיִשְׂרְאֵלִים. הָיָה מַצִּיל, נוֹטֵל מֶחֱצָה וְנוֹתֵן מֶחֱצָה. הָיָה לוֹ דָבָר מֻעָט, נוֹתֵן לִפְנֵיהֶם, וְהֵן מְחַלְּקִין בֵּינֵיהֶם:
ברטנורהמִדָּה זוֹ. דְּאֵין פּוֹחֲתִין לֶעָנִי אֲמוּרָה בְּכֹהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים, כָּל אֶחָד מֵהֶם שֶׁמְּחַלֵּק מַעְשַׂר עָנִי בַּגֹּרֶן לֹא יִפְחֹת מִזֶּה הַשִּׁעוּר:
הָיָה מַצִּיל. שֶׁאֵין רוֹצֶה לְחַלֵּק לָעֲנִיִּים שֶׁבָּאוּ כָּל מַעְשַׂר עָנִי שֶׁבְּיָדוֹ, וְרוֹצֶה לְהַצִּיל מִמֶּנּוּ לִקְרוֹבָיו הָעֲנִיִּים:
נוֹטֵל מֶחֱצָה. וּמַצְנִיעַ לְצֹרֶךְ קְרוֹבָיו:
וְנוֹתֵן מֶחֱצָה. לָעֲנִיִּים שֶׁבָּאוּ. וְאִם לְאַחַר שֶׁנָּטַל מֶחֱצָה וְהִצְנִיעַ לְצֹרֶךְ קְרוֹבָיו הָיָה לוֹ דָּבָר מֻעָט, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לוֹ כְּדֵי לָתֵת לְכָל אֶחָד מִן הָעֲנִיִּים שֶׁבָּאוּ כַּשִּׁעוּר הַקָּצוּב לְעֵיל בְּמַתְנִיתִין, נוֹתֵן לִפְנֵיהֶם מַה שֶּׁנִּשְׁאַר בְּיָדוֹ וְהֵן מְחַלְּקִים בֵּינֵיהֶם:
עיקר תוספות יום טוב(יח) אִיצְטְרִיךְ כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם, דְּסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא שֶׁכֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת לֹא נִתְחַיֵּב לָתֵת לָהֶם מִמַּעְשַׂר עָנִי כְּדֵי שָׂבְעָן, קָא מַשְׁמַע לָן. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ז. אֵין פּוֹחֲתִין לֶעָנִי הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם מִכִּכָּר בְּפוּנְדְיוֹן, מֵאַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע. לָן, נוֹתְנִין לוֹ פַּרְנָסַת לִינָה. שָׁבַת, נוֹתְנִין לוֹ מְזוֹן שָׁלשׁ סְעֻדּוֹת. מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת, לֹא יִטֹּל מִן הַתַּמְחוּי. מְזוֹן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה סְעֻדּוֹת, לֹא יִטֹּל מִן הַקֻּפָּה. וְהַקֻּפָּה נִגְבֵּית בִּשְׁנַיִם, וּמִתְחַלֶּקֶת בִּשְׁלשָׁה:
ברטנורהמִכִּכָּר בְּפוּנְדְיוֹן. כִּכָּר הַנִּמְכָּר בְּפוּנְדְיוֹן כְּשֶׁהַחִטִּים נִמְכָּרִים אַרְבַּע סְאִים לְסֶלַע. וְאַרְבַּע סְאִין הֵן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה קַבִּין, שֶׁכָּל סְאָה הִיא שִׁשָּׁה קַבִּין, וְהַסֶּלַע הוּא אַרְבָּעָה דִינָרִים וְכָל דִּינָר שִׁשָּׁה מָעִין, נִמְצָא הַסֶּלַע עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מָעִין, נִמְצְאוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה קַבִּין לְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מָעִין, קַב לְכָל מָעָה, וְהַמָּעָה שְׁנֵי פוּנְדְיוֹנִים, הֲרֵי הַכִּכָּר הַנִּמְכָּר בְּפוּנְדְיוֹן הוּא חֲצִי קַב. אֲבָל מִפְּנֵי שֶׁהַחֶנְוָנִי רוֹצֶה לְהִשְׂתַּכֵּר לִיצִיאַת הָאֲפִיָּה וְהַטְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּכֵר הַכִּכָּר שֶׁהוּא חֲצִי קַב בְּפוּנְדְיוֹן כְּפִי הָעֵרֶךְ שֶׁמּוֹכְרִים הַתְּבוּאָה בַּשּׁוּק אַרְבַּע סְאִים בְּסֶלַע, לְפִיכָךְ לֹא יִהְיֶה הַכִּכָּר הַנִּמְכָּר בְּפוּנְדְיוֹן אֶלָּא רֹבַע הַקַּב בִּלְבָד. וּכְשֶׁמְּחַלְּקִים תְּבוּאָה לֶעָנִי בַּגֹּרֶן וְעָלָיו לִטְחֹן וְלֶאֱפוֹת אֵין פּוֹחֲתִין מֵחֲצִי קַב, אֲבָל כְּשֶׁנּוֹתְנִים לוֹ כִּכָּר אָפוּי לֹא יִהְיֶה אֶלָּא רֹבַע הַקַּב שֶׁהֵם שִׁשָּׁה בֵּיצִים. וְהָכִי מְפֹרָשׁ בְּפֶרֶק כֵּיצַד מִשְׁתַּתְּפִין בְּעֵרוּבִין (דף פב):
פַּרְנָסַת לִינָה. מִטָּה וְכָרִים וּכְסָתוֹת:
מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת. שֶׁחַיָּב אָדָם לֶאֱכֹל בַּשַּׁבָּת שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת:
לֹא יִטֹּל מִן הַתַּמְחוּי. לְפִי שֶׁהַתַּמְחוּי מִתְחַלֵּק בְּכָל יוֹם, שֶׁהַגַּבָּאִים מַחֲזִירִים עַל פִּתְחֵי בַּעֲלֵי בָתִּים בְּכָל יוֹם וְלוֹקְחִים מֵהֶם תַּבְשִׁיל לְצֹרֶךְ הָעֲנִיִּים, וְהַכְּלִי שֶׁמְּשִׂימִים בּוֹ אֶת הַתַּבְשִׁיל נִקְרָא תַּמְחוּי:
לֹא יִטֹּל מִן הַקֻּפָּה. לְפִי שֶׁהַקֻּפָּה מִתְחַלֶּקֶת מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת:
נִגְבֵּית בִּשְׁנַיִם. לְפִי שֶׁמְּמַשְׁכְּנִים עַל הַצְּדָקָה, וְאֵין עוֹשִׂים שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם:
וּמִתְחַלֶּקֶת בִּשְׁלֹשָׁה. לְפִי שֶׁהִיא כְּדִינֵי מָמוֹנוֹת וְדִינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה:
עיקר תוספות יום טוב(יט) גְּמָרָא שַׁבָּת קי"ח. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁהֲרֵי סְעֻדָּה שֶׁל לַיְלָה בִּכְלַל כִּכָּר הִיא:
(כ) אַרְבַּע עֶשְׂרֵה סְעֻדּוֹת. וְלֹא חָשְׁבוּ לוֹ סְעֻדַּת מוֹצָאֵי שַׁבָּת מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ אֵלֶיהָ בִּשְׁבִיל שֶׁאָכַל בְּמִנְחָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְהוּא הַשְׁלָמַת שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת שֶׁל שַׁבָּת. הָרַ"מ. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י וְאַף עַל גַּב דְּאָמְרִינַן לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שֻׁלְחָנוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, הַנֵּי מִילֵי לְמַאן דְּאֶפְשָׁר לֵיהּ:
(כא) בְּבָבָא בַתְרָא דַּף ח'‏ שֶׁמְּחַלְּקִים אוֹתָם כְּפִי צֹרֶךְ הֶעָנִי וְרֹב בָּנָיו, וּמְפָרֵשׁ הָתָם דְּאִלּוּ בַּתַּמְחוּי אַף בִּגְבִיּוּתָהּ צָרִיךְ שְׁלֹשָׁה לְפִי שֶׁתֵּכֶף לִגְבִיּוּתָהּ מְחַלְּקִין אוֹתָהּ, וְאֵין לִטְרֹחַ וּלְבַקֵּשׁ הַשְּׁלִישִׁי, דְּאִלּוּ מִצַּד הַגִּבּוּי בֵּין תַּמְחוּי בֵּין קֻפָּה אֵין כָּאן דִּין לְפִי שֶׁאִישׁ כְּנִדְבַת לִבּוֹ. וְהַתּוֹסָפוֹת בְּשֵׁם רַבֵּנוּ חֲנַנְאֵל כָּתְבוּ לְפִי שֶׁהָיָה יָדוּעַ סְכוּם שֶׁל כָּל אֶחָד שֶׁיִּתֵּן:
ח. מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ מָאתַיִם זוּז, לֹא יִטֹּל לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעְשַׂר עָנִי. הָיוּ לוֹ מָאתַיִם חָסֵר דִּינָר, אֲפִלּוּ אֶלֶף נוֹתְנִין לוֹ כְאַחַת, הֲרֵי זֶה יִטֹּל. הָיוּ מְמֻשְׁכָּנִים לְבַעַל חוֹבוֹ אוֹ לִכְתֻבַּת אִשְׁתּוֹ, הֲרֵי זֶה יִטֹּל. אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִמְכֹּר אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת כְּלֵי תַשְׁמִישׁוֹ:
ברטנורהמָאתַיִם זוּז. קִים לְהוּ לְרַבָּנָן שֶׁאֵלּוּ מַסְפִּיקִים לְשָׁנָה אַחַת לִכְסוּת וְלִמְזוֹנוֹת:
אוֹ לִכְתֻבַּת אִשְׁתּוֹ. וַאֲפִלּוּ הִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחְתָּיו:
וְאֶת כְּלֵי תַשְׁמִישׁוֹ. כֵּלִים יָפִים שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בַּשַּׁבָּתוֹת וּבָרְגָלִים. וְהַנֵּי מִילֵי כְּשֶׁבָּא לִטֹּל לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וְאֵינוֹ נוֹטֵל מִקֻּפָּה שֶׁל צְדָקָה, שֶׁמִּתְפַּרְנֵס בְּצִנְעָה וְאֵינוֹ נוֹטֵל מִמַּה שֶּׁבְּיַד גַּבַּאי, אֲבָל אִם נוֹטֵל מִקֻּפָּה שֶׁל צְדָקָה אָז אֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִטֹּל אֲפִלּוּ לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה עַד שֶׁיִּמְכֹּר כְּלֵי תַשְׁמִישׁוֹ:
עיקר תוספות יום טוב(כב) חָסֵר. לְפִי שֶׁדִּינָר שִׁעוּר חָשׁוּב וּלְכָךְ כְּשֶׁחִסֵּר דִּינָר אֲפִלּוּ אֶלֶף נוֹטֵל, וְכֵן נִמְצָא שֶׁמִּדַּת הַלַּח הֲוֵי גַּסָּה בְּדִינָר:
(כג) אֲפִלּוּ אֶלֶף. וְהוּא הַדִּין נַמִּי לְדִינֵי הַמִּשְׁנָה דִּלְעֵיל כְּשֶׁחָסֵר לוֹ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת:
(כד) כָּךְ כָּתַב הָרַ"שׁ. וּפֵרֵשׁ שֶׁאִם מִתְפַּרְנֵס מִקְּרוֹבָיו עַל יְדֵי מַתְּנוֹת עֲנִיִּים שֶׁמַצִּילִין מֵהַגֹּרֶן לְבֵיתָם לָתֵת לִקְרוֹבֵיהֶם כְּדִלְעֵיל, וּבָא לִטֹּל לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, אֵין מוֹחִין בְּיָדוֹ הוֹאִיל וּמִילֵי דְהֶפְקֵר הֵן וְאֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִמְכֹּר כוּ'. אֲבָל אִם נוֹטֵל מֵהַגַּבַּאי וְיִהְיֶה בִּכְלַל עֲנִיֵּי הָעִיר אָז אֲפִלּוּ לֶקֶט כוּ'‏ אֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִטֹּל, שֶׁלֹּא יַמְעִיט מַתְּנוֹת שְׁאָר עֲנִיִּים. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ט. מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ חֲמִשִּׁים זוּז וְהוּא נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּהֶם, הֲרֵי זֶה לֹא יִטֹּל. וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִטֹּל וְנוֹטֵל, אֵינוֹ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת. וְכָל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִטֹּל וְאֵינוֹ נוֹטֵל, אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶׁיְּפַרְנֵס אֲחֵרִים מִשֶּׁלּוֹ, וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ (ירמיה יז). וְכֵן דַּיָּן שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ לֹא חִגֵּר, וְלֹא סוּמָא, וְלֹא פִסֵּחַ, וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּאַחַד מֵהֶם, אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶׁיִּהְיֶה כְּאֶחָד מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז) צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף. וְכָל דַּיָּן שֶׁלּוֹקֵחַ שֹׁחַד וּמַטֶּה אֶת הַדִּין, אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶׁעֵינָיו כֵּהוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג) וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וְגוֹ':
סְלִיק מַסֶּכֶת פֵּאָה
ברטנורהמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ חֲמִשִּׁים זוּז וְכוּ'. דַּחֲמִשִּׁין דְּעָבְדִין טָבִין כְּמָאתַיִם דְּלֹא עָבְדִין:
וְכָל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִטֹּל וְאֵינוֹ נוֹטֵל וְכוּ'. כְּגוֹן שֶׁדּוֹחֵק עַצְמוֹ בִּמְלָאכָה וּמִסְתַּפֵּק בְּמַעֲשֵׂה יָדָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּרְנֵס מֵאֲחֵרִים. אֲבָל אִם אֵין מַעֲשֵׂה יָדָיו מַסְפִּיקִין לוֹ וּמְסַגֵּף עַצְמוֹ בְּחַיֵּי צַעַר קְרוֹבִין לְמִיתָה, עַל זֶה אָמְרוּ כָּל הַצָּרִיךְ לִטֹּל וְאֵינוֹ נוֹטֵל הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים, וְאָסוּר לְרַחֵם עָלָיו, עַל נַפְשֵׁיהּ לֹא חַיֵּס כָּל שֶׁכֵּן עַל אֲחֵרִים:
עיקר תוספות יום טוב(כה) הַזִּקְנָה. לְעֵיל תָּנָא אֵינוֹ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם מִשּׁוּם דְּאֵין צָרִיךְ לִטֹּל וְנוֹטֵל, וְזֶה לְפִי שֶׁחוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ פַּרְנָסָה כָּל יְמֵי חַיָּיו לְכָךְ אוֹמֵר בְּמִדַּת עֹנֶשׁ שֶׁאֵינוֹ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם כִּי שָׁנִים רַבּוֹת לֹא יִחְיֶה וְגַם כִּי יָמוּת אֵינוֹ נִפְטָר כוּ'. וְהָכָא דְצָרִיךְ לִטֹּל וְאֵינוֹ נוֹטֵל וּבִטְחוֹנוֹ בְקוֹנוֹ לְכָךְ אוֹמֵר בְּמִדַּת שְׂכָרוֹ שֶׁיַּזְקִין וְשֶׁאֵינוֹ מֵת כוּ'. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כו) וּבִיפֵה מַרְאֶה כָּתַב דִּרְצוֹנוֹ לוֹמַר לְבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלוֹת לְהַמְצִיא לוֹ מָמוֹן דֶּרֶךְ הַלְוָאָה וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, דְּאִלּוּ לִתֵּן לוֹ הָא אֵינוֹ רוֹצֶה לִטֹּל:
(כז) לַאֲמִתּוֹ. בַּגְּמָרָא פֶּרֶק קַמָּא דְשַׁבָּת כָּל דַּיָּן שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כְּאִלּוּ נַעֲשֶׂה שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת לַאֲפוֹקֵי דִּין מְרֻמֶּה. וְקָשֶׁה דִּבְתֵבַת אֱמֶת הֲוֵי סַגִּי וּמַאי לַאֲמִתּוֹ, וְיֵשׁ לוֹמַר דְּאַף עַל פִּי שֶׁיָּדִין הַדַּיָּן דִּין אֱמֶת אִם מִצְטָרֵף לָזֶה אַהֲבַת הַדַּיָּן לַזַּכַּאי אוֹ שִׂנְאָתוֹ לַחַיָּב לֹא הֲוֵי לַאֲמִתּוֹ. בֵּית יוֹסֵף. וְרַבֵּנוּ בְּגוּר אַרְיֵה בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ כָּתַב שֶׁכָּךְ פֵּרוּשׁוֹ לַאֲפוֹקֵי דִּין שׁוּדָא דְדַיָנָא, שֶׁהַדָּבָר הַזֶּה אֵינוֹ תּוֹלֶה בֶּאֱמֶת רַק בְּאֹמֶד וּמַחֲשָׁבָה וְאֵין זֶה לַאֲמִתּוֹ, וְכֵן דִּין שֶׁל שִׁקּוּל הַדַּעַת כוּ', שֶׁזֶּה לֹא הֲוֵי רַק כַּאֲשֶׁר פָּסַק דִּין אֱמֶת בָּרוּר, וּפֵרוּשׁ זֶה אֱמֶת בָּרוּר עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְלִי נִרְאֶה דְּפֵרוּשׁ לַאֲמִתּוֹ וְלֹא לְשֹׁחֲדוֹ קָאָמַר, וְהַיְנוּ וְהָיָה ה'‏ מִבְטַחוֹ, אֵינוֹ מְצַפֶּה לְתַשְׁלוּם גְּמוּל כוּ', וְאַף כְּשֶׁמְּזַכֶּה אֶת הַזַּכַּאי שַׁפִּיר קָרֵי לֵיהּ נְטִיָּה כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק מִצַּד דֶּרֶךְ הָאֱמֶת אֶלָּא מִצַּד הַשֹּׁחַד. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כח) פִּסֵּחַ. פֵּרוּשׁ בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שְׁמוּאֵל ב ד) בִּמְפִיבֹשֶׁת נְכֵה רַגְלַיִם וַיִּפָּסֵחַ:
(כט) וְכָל דַּיָּן כוּ'. לְהָכִי הִכְנִיס בָּבָא זוֹ כָּאן, כְּדֵי לִלְמֹד מִמִּי שֶׁאֵינוֹ חִגֵּר כוּ'‏ עַל וְכָל דַּיָּן, דְּהָכִי נַמִּי דַּיָּן שֶׁלּוֹקֵחַ שֹׁחַד וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ אֵינוֹ רוֹאֶה הָאֱמֶת וּמְחַיֵּב הַזַּכַּאי, וְהוּא הַדִּין נַמִּי כְּשֶׁמְּזַכֶּה הַזַּכַּאי עַל יְדֵי הַשֹּׁחַד שֶׁגַּם כֵּן אֵינוֹ רוֹאֶה הָאֱמֶת בְּמַה שֶּׁהוּא אֱמֶת, וּלְכָךְ עֵינָיו כֵּהוֹת. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

גמרא ברכות ח׳ א: ט״ז-כ״ח

אָמַר לֵיהּ רָבָא לְרַפְרָם בַּר פַּפָּא לֵימָא לָן מָר מֵהַנֵּי מִילֵי מְעַלְיָיתָא דַאֲמַרְתְּ מִשְׁמֵיה דְרַב חַסְדָּא בְּמִילֵי דְבֵי כְנִישְׁתָּא. אָמַר לֵיהּ הָכִי אָמַר רַב חַסְדָא מָאי דִּכְתִיב (תהלים פ''ז) אוֹהֵב ה' שַׁעֲרֵי צִיּוֹן מִכֹּל מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב. אוֹהֵב ה' שְׁעָרִים הַמְּצוּיָינִים בַּהֲלָכָה יוֹתֵר מִבָּתֵּי כְנִסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. וְהַיְינוּ דְאָמַר רִבִּי חִיָּיא בַּר אָמֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָא מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה בִּלְבָד. וְאָמַר אַבַּיֵּי מֵרֵישׁ הֲוָה גָרִיסְנָא בְּגוֹ בֵיתָאי וּמַצְלֵינָא בְּבֵי כְנִישְׁתָּא כֵּיוָן דִּשְׁמַעְנָא לְהָא דְאָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָמֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָא מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה בִּלְבָד לָא הֲוָה מַצְלֵינָא אֶלָּא הֵיכָא דְגָרִיסְנָא. רִבִּי אָמֵי וְרִבִּי אָסֵי אַף עַל גַּב דַּהֲווּ לְהוּ תְּלֵיסָר בֵּי כְנִישְׁתָּא בִּטְבַרְיָה לָא מַצְלֵי אֶלָּא בֵּינֵי עַמּוּדֵי הֵיכָא דַהֲווּ גַרְסֵי. וְאָמַר רִבִּי חִיָּיא בַּר אָמֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָא גָּדוֹל הַנֶּהֱנֶה מִיְּגִיעוֹ יוֹתֵר מִיְּרֵא שָׁמַיִם דְּאִלּוּ גַבֵּי יְרֵא שָׁמַיִם כְּתִיב (שם קי''ב) אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה' וְאִלּוּ גַבֵּי נֶהֱנֶה מִיְּגִיעוֹ כְּתִיב (שם קכ''ח) יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא וּלְגַבֵּי יְרֵא שָׁמַיִם וְטוֹב לָךְ לָא כְתִיב בֵּיהּ. וְאָמַר רִבִּי חִיָּיא בַּר אָמֵי מִשְּׁמֵיהּ דְעוּלָא לְעוֹלָם יָדוּר אָדָם בִּמְקוֹם רַבּוֹ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁשִּׁמְעִי בֶּן גֵּרָא קַיָּים לֹא נָשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה. וְהָא תַנְיָא אַל יָדוּר לָא קַשְׁיָא הָא דְכַיֵּיף לֵיה הָא דְלָא כַיֵּיף לֵיהּ. אָמַר רַב הוּנָא בַר יְהוּדָה אָמַר רִבִּי מְנַחֵם אָמַר רִבִּי אָמֵי מָאי דִּכְתִיב (ישעי' א') וְעוֹזְבֵי ה' יִכְלוּ זֶה הַמַּנִּיחַ סֵפֶר תּוֹרָה וְיוֹצֵא. רַבִּי אַבָּהוּ נָפִיק בֵּין גַּבְרָא לְגַבְרָא. בָּעֵי רַב פַּפָּא בֵּין פְּסוּקָא לִפְסוּקָא מַהוּ תִּיקוּ:
רש״יהמצויינים – ציון ואסיפת צבור:
ביני עמודי – שבית המדרש נכון עליהם מלמעלה:
שכל זמן ששמעי בן גרא קיים כו' – דסמוך למיתת שמעי כתיב ויתחתן שלמה את פרעה (מלכים א ג׳: א׳):
הא דכייף ליה – אם כפוף הוא לרבו לקבל תוכחתו ידור אצלו. ואם לאו טוב להתרחק ממנו ויהי שוגג ואל יהי מזיד:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץג ושוב לנושא המרכזי של המסכת, בית הכנסת. אמר ליה [לו] רבא לרפרם בר פפא: לימא לן מר מהני מילי מעלייתא [יאמר לנו אדוני מאותם דברים מעולים] שאמרת משמיה [משמו] של רב חסדא במילי דבי כנישתא [בענייני בית הכנסת].
אמר ליה [לו] רפרם, הכי [כך] אמר רב חסדא: מאי דכתיב [מהו שנאמר], מה משמעות הכתוב "אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב" (תהלים פז, ב) יש לפרש: אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה (שהם "שערי ציון" — המיוחדים, הבולטים) יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות, אשר אף שהם המעולים ב"משכנות יעקב", מכל מקום אינם עסוקים בהלכה.
והיינו [ורעיון זה] על ערכה העליון של התורה הביע ואמר ר' חייא בר אמי משמיה [משמו] של עולא: מיום שחרב בית המקדש אשר בו היתה השראת ה' בעולם אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו מקום התגלות אלא ארבע אמות של (שעוסקים בהן) בהלכה בלבד. ממאמר זה הוציאו אף מסקנות מעשיות.
ואמר אביי: מריש הוה גריסנא בגו ביתא, ומצלינא בבי כנישתא [בראשונה הייתי לומד בתוך הבית, בביתי, ומתפלל בבית הכנסת]. כיון דשמענא להא [ששמעתי שמועה זו] שאמר ר' חייא בר אמי משמיה [משמו] של עולא שמיום שחרב בית המקדש אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד, ומתוך זה הבנתי את חשיבות ארבע אמות של הלכה, לא הוה מצלינא [הייתי מתפלל] אלא היכא דגריסנא [במקום שהייתי לומד].
וכן מסופר כי ר' אמי ור' אסי אף על גב דהוו להו תליסר בי כנישתא [אף על פי שהיו להם שלושה עשר בתי כנסת] בטבריא לא מצלו [התפללו] אלא ביני עמודי, היכא דהוו גרסי [בין העמודים, במקום שהיו לומדים].
ד ועוד אמר ר' חייא בר אמי משמיה [משמו] של עולא: גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים שיושב ובטל ממלאכה ומשתעשע ביראתו לה', שאילו גבי [אצל] ירא שמים כתיב [נאמר] בכתוב "אשרי איש ירא את ה' במצותיו חפץ מאד" (תהלים קיב, א) ואילו גבי [אצל] הנהנה מיגיעו כתיב [נאמר]: "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך" (שם קכח, ב), ומפרשים: "אשריך" — בעולם הזה, "וטוב לך" — לעולם הבא, ולגבי [ואצל] ירא שמים כתוב אמנם הלשון "אשרי", אך "וטוב לך" לא כתיב ביה [נאמר בו].
ועוד אמר ר' חייא בר אמי משמיה [משמו] של עולא: לעולם ידור אדם במקום רבו, שעל ידי כך ימנע מעבירות. שכן מוצאים אנו שכל זמן ששמעי בן גרא (שלפי המסורת היה הוא גדול בתורה ורבו של שלמה. ראה גיטין נט, א) היה קיים, לא נשא שלמה את בת פרעה, לפי שכן במקרא, רק לאחר שמסופר על המתת שמעי (מלכים א ב׳: כ״ז), מסופר על נישואי שלמה לבת פרעה (תחילת פרק ג).
ומקשים: והתניא [והרי שנינו בברייתא] שאל ידור אדם במקום רבו!
ועונים: לא קשיא [קשה], הא [זה] שאמרו שידור אדם במקום רבו הרי זה באופן דכייף ליה [שהוא כפוף לו] לרבו, ויעשה כפי שיורנו ואז טוב שידור עמו, והא [זה] שאמרו שלא ידור במקום רבו, הרי זה באופן דלא כייף ליה [שאינו כפוף לו] ויבוא לעשות קטטה עם רבו. ומן הדברים הללו שבים שנית אל הנושא המרכזי, בית הכנסת.
אמר רב הונא בר יהודה, אמר ר' מנחם, אמר ר' אמי: מאי דכתיב [מהו שנאמר], כיצד מתפרש הלכה למעשה הכתוב "ועוזבי ה' יכלו" (ישעיהו א, כח) — זה המניח ספר תורה בשעה שהוציאוהו לקרוא בתפילה, ויוצא מבית הכנסת, שהרי הוא נראה כבורח מדבר ה'.
הלכה למעשה אמרו כי ר' אבהו נפיק [היה יוצא] בין גברא לגברא [איש לאיש] הקוראים בספר התורה. כי מאחר שמפסיקים בין קריאתו של אדם אחד לזו של הבא אחריו, ואף סוגרים את הספר לפי שעה, אין בכך משום ביזוי התורה כשיוצא.
בעי [שאל] רב פפא: בין פסוקא לפסוקא [בין פסוק לפסוק] מהו הדין בכגון זה? שמאחר ונהגו להפסיק בין פסוק לפסוק בתרגום לארמית, האם מותר בשעת הפסק זה לצאת החוצה.

זוהר ספר הזהר, יתרו כ״ז

זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. רִבִּי יִצְחָק אָמַר כְּתִיב (שם א') וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וּכְתִיב בַּמָּן (שמות ט''ו) שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לֹא יִהְיֶה בּוֹ. כִּיוַן דְּלָא מִשְׁתַּכְּחֵי בֵיהּ מְזוֹנֵי מַה בִרְכָתָא אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ. אֶלָּא הָכִי תָאנָא כָל בִּרְכָאן דִּלְעֵילָא וְתַתָּא בְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה תַּלְיָין וְתָאנָא אֲמָאי לָא אִשְׁתְּכַח מַנָּא בְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה מִשּׁוּם דְּהַהוּא יוֹמָא מִתְבָּרְכָאן מִנֵּיהּ כָּל שִׁיתָא יוֹמִין עִלָּאִין וְכָל חַד וְחַד יָהִיב מְזוֹנֵיהּ לְתַתָּא כָל חַד בְּיוֹמוֹי מֵהַהִיא בְרָכָה דְמִתְבָּרְכָאן בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה. וּבְגִינֵי כַךְ מָאן דְּאִיהוּ בְדַרְגָּא דִמְהֵימְנוּתָא בָעֵי לְסַדְּרָא פָּתוֹרָא וּלְאַתְקְנָא סְעוּדָתָא בְלֵילְיָא דְשַׁבְּתָא בְּגִין דְּיִתְבָּרַךְ פָּתוֹרֵיהּ כָּל אִינוּן שִׁיתָּא יוֹמִין דְּהָא בְהַהוּא זִמְנָא אִזְדְּמַן בְּרָכָה לְאִתְבָּרְכָא כָּל שִׁיתָּא יוֹמִין דְּשַׁבְּתָא וּבִרְכָתָא לָא אִשְׁתְּכַח בְּפָתוֹרָא רֵיקָנַיָּיא וְעַל כָּךְ בָּעֵי לְסַדְּרָא פָתוֹרֵיהּ בְּלֵילְיָא דְשַׁבְּתָא בְנַהֲמָא וּבִמְזוֹנֵי. רִבִּי יִצְחָק אָמַר אֲפִלּוּ בְּיוֹמָא דְשַׁבְּתָא נַמֵי. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר בָּעֵי לְאִתְעַנְּגָא בְּהָאי יוֹמָא וּלְמֵיכַל תְּלַת סְעוּדָתֵי בְשַׁבְּתָא בְּגִין דְּיִשְׁתְּכַח שַׂבְעָא וְעִנּוּגָא בְּהָאי יוֹמָא בְּעָלְמָא. רִבִּי אַבָּא אָמַר לְאִזְדַמְּנָא בִרְכָתָא בְּאִינוּן יוֹמִין דִּלְעֵילָא דִּמְתְבָּרְכָאן מֵהָאי יוֹמָא. וְהָאי יוֹמָא מַלְיָיא רֵישֵׁיהּ דִּזְעֵיר אַנְפִּין מִטַּלָּא דְנָחִית מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא סְתִימָא דְכֹלָּא וְאַטִּיל לְחַקְלָא דְתַפּוּחִין קַדִּישִׁין תְּלַת זִמְנֵי מִכַּד עַיִּיל שַׁבְּתָא בְּגִין דְּיִתְבָּרְכוּן כֻּלְּהוּ כַחֲדָא וְעַל דָּא בָעֵי בַר נַשׁ לְאִתְעַנְּגָא תְלַת זִמְנִין אִלֵּין דְּהָא בְהָא תַלְיָיא מְהֵימְנוּתָא דִלְעֵילָא בְעַתִּיקָא קַדִּישָׁא וּבִזְעֵיר אַנְפִּין וּבְחַקְלָא דְתַפּוּחִין וּבָעֵי בַר נַשׁ לְאִתְעַנְּנָא בְהוּ וּלְמֶחֱדֵי בְהוּ. וּמָאן דְּגָרַע סְעוּדָתָא מִנַּיְיהוּ אַחֲזֵי פְגִימוּתָא לְעֵילָא וְעוֹנְשֵׁיהּ דְּהַהוּא בַּר נַשׁ סַגִי. בְּגִינֵי. כַךְ בָּעֵי לְסַדְּרָא פָתוֹרֵיהּ תְּלַת זִמְנֵי מִכַּד עַיִּיל שַׁבְּתָא וְלָא
תרגום הזוהרזָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, כָּתוּב, וַיְּבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְכָתוּב בַּמָּן שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטוּהוּ וּבַיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לֹא יִהְיֶה בוֹ. כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ נִמְצָא בּוֹ מָזוֹן, מַהוּ הַבְּרָכָה שֶׁנִּמְצָא בּוֹ. אֶלָּא כָּךְ לָמַדְנוּ. כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁלְּמַעְלָה וּמַטָּה תְּלוּיוֹת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. וְלָמַדְנוּ, לָמָּה לֹא הָיָה נִמְצָא מָן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִשּׁוּם שֶׁמִּיּוֹם הַהוּא מִתְבָּרְכִים כָּל שִׁשָּׁה יָמִים הָעֶלְיוֹנִים, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן מָזוֹן לְמַטָּה כָּל אֶחָד בְּיוֹמוֹ, מִבְּרָכָה הַהִיא שֶׁמִּתְבָּרְכִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. וּמִשּׁוּם זֶה, מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגַת הָאֱמוּנָה, צָרִיךְ לְסַדֵּר הַשֻּׁלְחָן וּלְתַקֵּן סְעֻדָּה בְּלֵיל שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרֵךְ שֻׁלְחָנוֹ כָּל אֵלּוּ שֵׁשֶׁת יָמִים, כִּי בַּיּוֹם הַהוּא נִזְדַּמֵּן הַבְּרָכָה לְהִתְבָּרֵךְ כָּל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַשַּׁבָּת, וּבְרָכָה אֵינָהּ נִמְצֵאת בְּשֻׁלְחָן רֵיק, וְעַל כָּךְ, צְרִיכִים לְסַדֵּר הַשֻּׁלְחָן בְּלֵיל שַׁבָּת בְּלֶחֶם וּמָזוֹן. רַבִּי יִצְחָק אָמַר אֲפִלּוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת גַּם כֵּן, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, צְרִיכִים לְהִתְעַנֵּג בַּיּוֹם הַהוּא, וְלֶאֱכוֹל שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת בַּשַּׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיִּמָּצֵא שֹׂבַע וְעֹנֶג בָּעוֹלָם בַּיּוֹם הַהוּא. רַבִּי אַבָּא אָמַר, כְּדֵי לְהַמְּשִׁיךְ בְּרָכוֹת בְּיָמִים אֵלּוּ שֶׁל מַעְלָה הַמִּתְבָּרְכִים מִיּוֹם הַהוּא, וְיוֹם הַזֶּה, מָלֵא רֹאשׁוֹ שֶׁל ז''א, מִטָּל, הַיּוֹרֵד מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא הַסָּתוּם לַכֹּל, וּמַשְׁפִּיעַ לַחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מֵעֵת כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת, שֶׁיִּתְבָּרְכוּ כֻּלָּם כְּאֶחָד. וְעַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְעַנֵּג אֵלוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים כִּי בָּזֶה תְּלוּיָה הָאֱמוּנָה שֶׁלְּמַעְלָה, בְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וּבִזְעֵיר אַנְפִּין, וְצָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְעַנֵּג בָּהֶם וְלִשְׂמֹחַ בָּהֶם. וּמִי שֶׁגּוֹרֵעַ סְעֻדָּה מֵהֶם מַרְאֶה פְּגָם לְמַעְלָה, וְעָנְשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם מְרוּבֶּה. מִשּׁוּם זֶה צָרִיךְ לְסַדֵּר שֻׁלְחָנוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מֵעֵת כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת, וְלֹא יִמָּצֵא שֻׁלְחָנוֹ רֵיקָם, וְתִשְׁרֶה הַבְּרָכָה זוהר

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תשובה ז׳: ח׳

א. בָּעֲלֵי תְשׁוּבָה דַּרְכָן לִהְיוֹת שְׁפָלִים וַעֲנָוִים בְּיוֹתֵר אִם חֵרְפוּ אוֹתָן הַסְּכָלִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרִאשׁוֹנִים וְאָמְרוּ לָהֶן אֶמֶשׁ הָיִיתָ עוֹשֶׂה כָּךְ וְכָךְ וְאֶמֶשׁ הָיִיתָ אוֹמֵר כָּךְ וְכָךְ אַל יַרְגִּישׁוּ לָהֶן אֶלָּא שׁוֹמְעִין וּשְׂמֵחִין וְיוֹדְעִין שֶׁזּוּ זְכוּת לָהֶם שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהֵם בּוֹשִׁים מִמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁעָבְרוּ וְנִכְלָמִים מֵהֶן זְכוּתָן מְרֻבָּה וּמַעֲלָתָם מִתְגַּדֶּלֶת:
ב. וְחֵטְא גָּמוּר הוּא לוֹמַר לְבַעַל תְּשׁוּבָה זְכוֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים אוֹ לְהַזְכִּירָם לְפָנָיו כְּדֵי לְבַיְישׁוֹ אוֹ לְהַזְכִּיר דְבָרִים וְעִנְיָינִים הַדּוֹמִין לָהֶם כְּדֵי לְהַזְכִּירוֹ מַה עָשָׂה הַכֹּל אָסוּר וּמֻזְהָר עָלָיו בִּכְלַל הוֹנָיָית דְּבָרִים שֶׁהִזְהִירָה תּוֹרָה עָלֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ''ה) וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עַמִּיתוֹ:

מוסר

מלוקט
אִם עָלָה עַל לִבּוֹ לֵב טָהוֹר לְתַּקֵן אֲשֶׁר פָּגַם בְּאוֹת בְּרִית קדֶשׁ וַיִּפְקַח עֵינָיו כִּי הִמְרָה אֶת בּוֹרְאוֹ חָס וְשָׁלוֹם עַד לְהַשְׁחִית נַפְשׁוֹ. יִזָּהֵר בְּכָל בְּרָכָה וּבְרָכָה כְּתִקּוּנָה וִיבָרֵךְ בְּנַחַת וְלֹא יְדַלֵּג חָס וְשָׁלוֹם הַזְכָּרַת ה' אוֹ מֶלֶךְ הָעוֹלָם וְכַיּוֹצֵא כִּי מִלְּבַד שֶׁגָּדוֹל עֲוֹנוֹ מִנְשׂוֹא וְגוֹזֵל לַה' וּמְזַלְזֵל בְּמַלְכוּתוֹ חָס וְשָׁלוֹם עוֹד בָּה כִּי בִּכְלַל הָרָעוֹת שֶׁעוֹשֶׂה הוּא שֶׁבָּא לִידֵי קֶרִי וְעַל הַכֹּל עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ הֵן עַל שֶׁאָכַל בְּלֹא בְּרָכָה כְּתִקּוּנָה וְהוּא בִּכְלַל גֶזֶל הֵן עַל שֶׁזִלְזַל בְּהַזְכָּרַת שֵׁם וּמַלְכוּת גַּם אִסּוּ''ר נִלְוָה עִמָּם עַל שֶׁזֶה גָרַם לָבֹא לִידֵי קֶרִי וַחֲמוּרָה טֻמְאָה הַיּוֹצֵאת מִגּוּפוֹ וְהָיְתָה מְסִלָּה לְסִטְרָא אַחֲרָא לִמְשׁוֹל בּוֹ עַל כֵּן יִסְתַּכֵּל בְּעֵת שֶׁהוּא מְבָרֵךְ לְמִי מְבָרֵךְ לְבוֹרֵא עוֹלָם אֲשֶׁר בְּרָאוֹ וְהוּא נוֹתֵן לוֹ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל וִיבָרֵךְ בְיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשִׂמְחָה וְהַכְנָעָה רַבָּה:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הערוץ של הרב ביוטיוב