חק לישראל - פרשת אחרי מות יום חמישי

רש״יוּבָ֤א אַהֲרֹן֙ אֶל אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁאֵין זֶה מְקוֹמוֹ שֶׁל מִקְרָא זֶה וְנָתְנוּ טַעַם לְדִבְרֵיהֶם בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא (דף ל"ב), וְאָמְרוּ: כָּל הַפָּרָשָׁה כֻּלָּהּ נֶאֶמְרָה עַל הַסֵּדֶר חוּץ מִבִּיאָה זוֹ שֶׁהִיא אַחַר עֲשִֹיַּת עוֹלָתוֹ וְעוֹלַת הָעָם, וְהַקְטָרַת אֵמוּרֵי פַּר וְשָֹעִיר, שֶׁנַּעֲשִֹים בַּחוּץ בְּבִגְדֵי זָהָב, וְטוֹבֵל וּמְקַדֵּשׁ וּפוֹשְׁטָן וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי לָבָן, ובא אל אהל מועד לְהוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה שֶׁהִקְטִיר בָּהּ הַקְּטֹרֶת לִפְנַי וְלִפְנִים:
וּפָשַׁט֙ אֶת בִּגְדֵ֣י הַבָּ֔ד. אַחַר שֶׁהוֹצִיאָהּ, וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי זָהָב לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם; וְזֶהוּ סֵדֶר הָעֲבוֹדוֹת: תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר בְּבִגְדֵי זָהָב, וַעֲבוֹדַת פַּר וְשָׂעִיר הַפְּנִימִיִּים וּקְטֹרֶת שֶׁל מַחְתָּה בְּבִגְדֵי לָבָן, וְאֵילוֹ וְאֵיל הָעָם וּמִקְצַת הַמּוּסָפִין בְּבִגְדֵי זָהָב, וְהוֹצָאַת כַּף וּמַחְתָּה בְּבִגְדֵי לָבָן, וּשְׁיָרֵי הַמּוּסָפִין וְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם וּקְטֹרֶת הַהֵיכָל שֶׁעַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי בְּבִגְדֵי זָהָב; וְסֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת לְפִי הָעֲבוֹדוֹת כָּךְ הוּא: וְשִׁלַּח אֶת הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר, וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם וְגוֹ', וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת עֹלָתוֹ וְגוֹ', וְאֵת חֵלֶב הַחַטָּאת וְגוֹ', וְכָל הַפָּרָשָׁה עַד וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה — וְאַחַר כָּךְ וּבָא אַהֲרֹן:
וְהִנִּיחָ֖ם שָֽׁם. מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין גְּנִיזָה וְלֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹתָן ד' בְגָדִים לְיוֹם הַכִּפּוּרִים אַחֵר (יומא י"ב):

רש״יוְרָחַ֨ץ אֶת בְּשָׂר֤וֹ וגו'. לְמַעְלָה לָמַדְנוּ מִ"וְרָחַץ אֶת בְּשָֹרוֹ וּלְבֵשָׁם" שֶׁכְּשֶׁהוּא מְשַׁנֶּה מִבִּגְדֵי זָהָב לְבִגְדֵי לָבָן טָעוּן טְבִילָה, — שֶׁבְּאוֹתָהּ טְבִילָה פָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב שֶׁעָבַד בָּהֶן עֲבוֹדַת תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי לָבָן לַעֲבוֹדַת הַיּוֹם, — וְכָאן לָמַדְנוּ שֶׁכְּשֶׁהוּא מְשַׁנֶּה מִבִּגְדֵי לָבָן לְבִגְדֵי זָהָב טָעוּן טְבִילָה (שם ל"ב):
בְּמָק֣וֹם קָד֔וֹשׁ. הַמְקֻדָּשׁ בִּקְדֻשַּׁת עֲזָרָה; וְהִיא הָיְתָה בְגַג בֵּית הַפַּרְוָה, וְכֵן אַרְבַּע טְבִילוֹת הַבָּאוֹת חוֹבָה לַיּוֹם, אֲבָל הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה בַחֹל (שם י"ט):
וְלָבַ֖שׁ אֶת בְּגָדָ֑יו. שְׁמוֹנָה בְגָדִים שֶׁהוּא עוֹבֵד בָּהֶן כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה:
וְיָצָ֗א. מִן הַהֵיכָל אֶל הֶחָצֵר שֶׁמִּזְבַּח הָעוֹלָה שָׁם:
וְעָשָׂ֤ה אֶת עֹֽלָתוֹ֙. אַיִל לְעוֹלָה הָאָמוּר לְמַעְלָה:
וְאֶת עֹלַ֣ת הָעָ֔ם. וְאַיִל אֶחָד לְעוֹלָה הָאָמוּר לְמַעְלָה "וּמֵאֵת עַדַת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל" וְגוֹ':

נביאים יחזקאל כ״ב: כ״ב-כ״ו

כתובים משלי כ״ו: ט׳-י״ג

רש״יח֭וֹחַ עָלָ֣ה בְיַד שִׁכּ֑וֹר. כְּחוֹחַ שֶׁהוּא נִדְבָּק בְּיַד שִׁכּוֹר, כֵּן הַמָּשָׁל הָאָמוּר לְמַטָּה (משלי כו: י) נִדְבָּק בְּפִי הַכְּסִיל לִהְיוֹת לָהֶם לְחוֹחַ וּלְקוֹץ מַכְאִיב. וּמַהוּ הַמָּשָׁל?
וְשׂוֹכֵר כְּסִיל. לֹא כְּבָשָׂר וָדָם שֶׁלֹּא יִשְׂכֹּר אֶלָּא פּוֹעֲלִים בְּקִיאִים וְלֹא יִשְׂכֹּר אֶלָּא הָעוֹסְקִים בִּמְלַאכְתּוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחוֹלֵל כֹּל וְשׂוֹכֵר הַכְּסִילִים וְשׂוֹכֵר עוֹבֵר דְּרָכִים הַבַּטְלָנִים מִכָּל מְלָאכָה. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: וְשׂוֹכֵר כְּסִיל מִלְּשׁוֹן ״וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנוֹת תְּהוֹם״ (בראשית ח: ב), וּלְשׁוֹן ״עֹשֵׂי שֶׂכֶר״ (ישעיהו יט: י): הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹכֵר מַזַּל כְּסִיל הַמְשַׁמֵּשׁ בִּימוֹת הַחַמָּה מִתִּשְׁרֵי וְאֵילָךְ, וּמֵאָז הוּא סוֹכֵר וְסוֹגֵר כָּל עוֹבְרֵי הַיָּם מִלֵּילֵךְ בּוֹ עַד הַפֶּסַח. וּבְדִבְרֵי רַבִּי מֹשֶׁה רָאִיתִי: רַב מְחוֹלֵל כֹּל עָשִׁיר יֵשׁ לוֹ פְּעֻלּוֹת הַרְבֵּה, וְאִם שׂוֹכֵר כְּסִיל בִּמְלַאכְתּוֹ הִנֵּה הוּא כְּשׂוֹכֵר כָּל עוֹבְרֵי דֶרֶךְ שֶׁרוֹאִין בְּקִלְקוּל הַמְּלָאכָה, לְהוֹרוֹת אֵיךְ יִתָּכֵן וְאֵיךְ יֵשׁ לוֹ לִפְעֹל; וְדָבָר רֵיק הוּא, וְאֵינוֹ עִנְיָן כָּאן:

משנה משנה חולין ב׳

ברטנורההַשּׁוֹחֵט אֶחָד בָּעוֹף. מִשּׁוּם דִּלְכַתְּחִלָּה מִבָּעֵי לִשְׁחֹט שְׁנֵי סִימָנִין אֲפִלּוּ בָעוֹף, תָּנָא הַשּׁוֹחֵט, דְּמַשְׁמַע דְּאֶחָד בָּעוֹף דִּיעֲבַד אִין לְכַתְּחִלָּה לֹא. אֲבָל שְׁנַיִם בַּבְּהֵמָה לְכַתְּחִלָּה הֲוֵי, דְּעַד כַּמָּה לִשְׁחֹט וְלֵיזִיל. אִי נַמִּי, מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִתְנֵי רֻבּוֹ שֶׁל אֶחָד כָּמוֹהוּ דְּדַוְקָא דִיעֲבַד, דִּלְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ שֶׁיִּתְכַּוֵּן לִשְׁחֹט כָּל הַסִּימָן כֻּלּוֹ. וְאֶחָד בָּעוֹף נַפְקָא לָן דְּכָשֵׁר, מִקְּרָא דִּכְתִיב (ויקרא יא) זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף וְכָל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרוֹמֶשֶׂת בַּמָּיִם, הִטִּילוֹ הַכָּתוּב לָעוֹף בֵּין בְּהֵמָה לַדָּגִים, לְחַיְּבוֹ בִּשְׁנֵי סִימָנִין אִי אֶפְשָׁר שֶׁכְּבָר הֻקַּשׁ לַדָּגִים, לְפָטְרוֹ בְּלֹא כְלוּם אִי אֶפְשָׁר שֶׁכְּבָר הֻקַּשׁ לַבְּהֵמָה, הָא כֵּיצַד, הֶכְשֵׁרוֹ בְּסִימָן אֶחָד. וּשְׁחִיטָה מִן הַצַּוָּאר וּבִשְׁנֵי סִימָנִים. וַחֲמִשָּׁה דְבָרִים הַפּוֹסְלִים אֶת הַשְּׁחִיטָה, שְׁהִיָּה דְּרָסָה חֲלָדָה הַגְרָמָה וְעִקּוּר, כֻּלְּהוּ גְּמָרָא גְּמִירֵי לַהּ. דְּתַנְיָא, וְזָבַחְתָּ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ, מְלַמֵּד שֶׁנִּצְטַוָּה מֹשֶׁה בְּעַל פֶּה עַל הִלְכוֹת שְׁחִיטָה, עַל הַוֶּשֶׁט וְעַל הַקָּנֶה וְעַל רֹב אֶחָד בָּעוֹף וְעַל רֹב שְׁנַיִם בַּבְּהֵמָה:
עַד שֶׁיִּשְׁחֹט אֶת הַוְּרִידִים. כְּמִין חוּטִין שֶׁעַל שְׁנֵי צִדֵּי הַקָּנֶה. וְאַעוֹף בִּלְבָד קָאֵי רַבִּי יְהוּדָה, כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת דָּמוֹ, הוֹאִיל וְצוֹלֵהוּ כֻּלּוֹ כְּאֶחָד. וּשְׁחִיטָה דְּקָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה לָאו דַּוְקָא, אֶלָּא שֶׁיְּנַקֵּב הַוְּרִידִין בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה קֹדֶם שֶׁיִּקְרֹשׁ הַדָּם, דְּתוּ לֹא נָפֵיק עַל יְדֵי מְלִיחָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
רֹב אֶחָד בָּעוֹף כוּ'. וְאַף עַל גַּב דִּתְנַן בְּרֵישָׁא רֻבּוֹ שֶׁל אֶחָד כָּמוֹהוּ, הָדַר תָּנָא הָכָא רֹב אֶחָד בָּעוֹף וְכוּ', חַד בְּחֻלִּין וְחַד בְּקָדָשִׁים. דְּאִי אַשְׁמְעִינַן בְּחֻלִּין הֲוָה אֲמֵינָא חֻלִּין הוּא דְּסַגֵּי לֵיהּ בְּרֻבָּא מִשּׁוּם דְּלָאו לַדָּם הוּא צָרִיךְ, אֲבָל קָדָשִׁים דְּלַדָּם הוּא צָרִיךְ לֹא תִסְגֵּי לֵיהּ בְּרֻבָּא, קָמַשְׁמַע לָן:

עיקר תוספות יום טוב(א) דִּלְכַתְּחִלָּה הִצְרִיכוּהוּ רַבָּנָן תַּרְוַיְהוּ מִשּׁוּם הַרְחָקָה לַעֲבֵרָה דִּלְמָא לֹא אָתֵי לְמֶעְבַּד רֻבָּא דְחַד. רַשִׁ"י:
(ב) דְּלָאו בְּנֵי שְׁחִיטָה כְּלָל נִינְהוּ, מִשּׁוּם דִּכְתִיב אֲסֵפָה דִּידְהוּ בִּמְקוֹם שְׁחִיטָה דְּאַחֲרִינֵי, כְּדִכְתִיב [בְּמִדְבָּר יא] הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם, וּמִדְּשָׁנֵי קְרָא בְּדִבּוּרֵיהּ וְכָתַב בְּהוּ אֲסֵפָה, שְׁמַע מִנַּהּ דַּוְקָא הוּא. גְּמָרָא:
(ג) שֶׁל אֶחָד. רֻבּוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. רַשִׁ"י:
(ד) לָאו מִקְּרָא יָלֵיף. אֶלָּא כְּלוֹמַר עַל הִלְכוֹת שְׁחִיטָה נִצְטַוָּה. רַשִׁ"י. וְהַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ דְּיֵשׁ מְפָרְשִׁים בְּגִימַטְרִיָּא דְּכַאֲשֶׁר, א'‏ אֶחָד בָּעוֹף, ש'‏ שְׁנַיִם בַּבְּהֵמָה, ר'‏ רֻבּוֹ שֶׁל אֶחָד כָּמוֹהוּ, רָאשֵׁי תֵבוֹת דְּכַאֲשֶׁר לְמַפְרֵעַ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ה) חֲצִי אֶחָד כוּ'. הוּא הַדִּין חֲצִי כָל אֶחָד וְאֶחָד. וּמֵרֵישָׁא נַמִּי שְׁמִיעַ לֵיהּ דְּדַוְקָא רֹב בָּעִינַן. וְלֹא נָקְטֵיהּ אֶלָּא אַגַּב דְּבָעֵי לְמִתְנֵי אֶחָד וָחֵצִי בַּבְּהֵמָה, אַף עַל גַּב דַּהֲווּ טְפֵי מֵרֹב הַשְּׁנַיִם בֵּין הַכֹּל, שְׁחִיטָה פְסוּלָה. תּוֹסָפוֹת:

ג. הִתִּיז אֶת הָרֹאשׁ בְּבַת אַחַת, פְּסוּלָה. הָיָה שׁוֹחֵט וְהִתִּיז אֶת הָרֹאשׁ בְּבַת אַחַת, אִם יֵשׁ בַּסַּכִּין מְלֹא צַוָּאר, כְּשֵׁרָה. הָיָה שׁוֹחֵט וְהִתִּיז שְׁנֵי רָאשִׁים בְּבַת אַחַת, אִם יֵשׁ בַּסַּכִּין מְלֹא צַוָּאר אֶחָד, כְּשֵׁרָה. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּזְמַן שֶׁהוֹלִיךְ וְלֹא הֵבִיא, אוֹ הֵבִיא וְלֹא הוֹלִיךְ. אֲבָל אִם הוֹלִיךְ וְהֵבִיא, אֲפִלּוּ כָל שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ בְאִזְמֵל, כְּשֵׁרָה. נָפְלָה סַכִּין וְשָׁחֲטָה, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁחֲטָה כְדַרְכָּהּ, פְּסוּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב), וְזָבַחְתָּ וְאָכַלְתָּ, מַה שֶּׁאַתָּה זוֹבֵחַ, אַתָּה אוֹכֵל. נָפְלָה הַסַּכִּין וְהִגְבִּיהָהּ, נָפְלוּ כֵלָיו וְהִגְבִּיהָן, הִשְׁחִיז אֶת הַסַּכִּין וְעָף, וּבָא חֲבֵרוֹ וְשָׁחַט, אִם שָׁהָה כְדֵי שְׁחִיטָה, פְּסוּלָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם שָׁהָה כְדֵי בִקּוּר:

ברטנורההִתִּיז אֶת הָרֹאשׁ. כְּאָדָם הַמַּתִּיז קָנֶה אוֹ דְּלַעַת, שֶׁדּוֹחֵק הַסַּכִּין בְּכֹחַ וּפוֹסֵק. וְזוֹ הִיא דְּרָסָה:
הָיָה שׁוֹחֵט. בִּמְשִׁיכָה, וְהִתִּיז הָרֹאשׁ בַּהֲבָאָה בִּלְבָד אוֹ בְהוֹלָכָה בִּלְבָד. וְלִשְׁחִיטַת הַסִּימָנִים שִׁעוּר הַכָּשֵׁר, קָרֵי הִתִּיז אֶת הָרֹאשׁ:
אִם יֵשׁ בַּסַּכִּין מְלֹא צַוָּאר. חוּץ לְצַוַּאר הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף שֶׁשּׁוֹחֵט:
כְּשֵׁרָה. שֶׁיֵּשׁ בַּסַּכִּין כְּדֵי לִשְׁחֹט בִּמְשִׁיכָה בְּלֹא דְרָסָה. אֲבָל אִם אֵין אֹרֶךְ הַסַּכִּין אֶלָּא כָּעֳבִי הַצַּוָּאר אוֹ חוּץ לַצַּוָּאר מַשֶּׁהוּ, דְּרָסָה הִיא, שֶׁאֵין הַסִּימָנִים נֶחְתָּכִין בִּמְשִׁיכָה זוֹ לְבַדָּהּ בְּלֹא דְרָסָה:
אִם יֵשׁ בַּסַּכִּין מְלֹא צַוָּאר אֶחָד. חוּץ לִשְׁנֵי הַצַּוָּארִים, דְּהַיְנוּ שִׁעוּר שְׁלֹשָׁה צַוָּארִים:
אִזְמֵל. תַּעַר דַּק קָטָן מְאֹד. וְלֹא גָזְרִינַן אִזְמֵל שֶׁאֵין לוֹ קַרְנַיִם אַטּוּ אִזְמֵל שֶׁיֵּשׁ לוֹ קַרְנַיִם. וְאִזְמֵל שֶׁיֵּשׁ לוֹ קַרְנַיִם הוּא שֶׁרְגִילִים לַעֲשׂוֹת כְּמִין קַרְנַיִם לָאִזְמֵל לְנוֹי עַל גַּבָּיו וְנוֹטִים לְצַד רֹאשׁוֹ. וּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא קָטָן מְאֹד הוּא נִשְׁמָט מִן הַצַּוָּאר, וּכְשֶׁהוּא מוֹלִיךְ וּמֵבִיא יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יַחֲלִידוּ הַסִּימָנִים אוֹתָן הַקַּרְנַיִם:
נָפְלָה סַכִּין וְשָׁחֲטָה. טַעֲמָא דְנָפְלָה, הָא הִפִּילָהּ הוּא, כְּשֵׁרָה. וְאַף עַל גַּב דְּלֹא אִיכַּוֵּן לִשְׁחֹט, דְּלֹא בָעִינַן כַּוָּנָה בִּשְׁחִיטָה, מִדְּאִצְטְרִיךְ קְרָא לְמֵימַר גַּבֵּי קָדָשִׁים לִרְצוֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ, לְדַעְתְּכֶם זְבוֹחוּ כְּלוֹמַר מִדַּעַת וְכַוָּנָה, שְׁמַע מִנַּהּ דִּבְחֻלִּין לֹא בָעִינַן כַּוָּנָה:
נָפְלָה סַכִּין וְהִגְבִּיהָהּ. וְשָׁהָה בְּהַגְבָּהָה זוֹ:
כֵּלָיו. בְּגָדָיו:
אוֹ שֶׁהִשְׁחִיז אֶת הַסַּכִּין. קֹדֶם שְׁחִיטָה:
וְעָף. נַעֲשָׂה עָיֵף וְיָגֵעַ מֵחֲמַת הַשְׁחָזָה, וּכְשֶׁהִתְחִיל לִשְׁחֹט לֹא הָיָה בוֹ כֹּחַ וּפָסַק שְׁחִיטָתוֹ, וּבָא חֲבֵרוֹ וְשָׁחַט:
כְּדֵי שְׁחִיטָה אַחֶרֶת. כְּדֵי שֶׁיִּשְׁחֹט רֹב שְׁנַיִם בִּבְהֵמָה אַחֶרֶת כְּמוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא רְבוּצָה, גַּסָּה לְגַסָּה, וְדַקָּה לְדַקָּה, וְעוֹף לְעוֹף. וְהָרַמְבַּ"ם פָּסַק כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר כְּדֵי שְׁחִיטַת בְּהֵמָה דַקָּה לְעוֹף, וּבָעֵי נַמִּי כְּדֵי שֶׁיַּגְבִּיהֶנָּה וְיַרְבִּיצֶנָּה. וְלֹא נָהֲגוּ כֵן:
כְּדֵי בִקּוּר. כְּשִׁעוּר שֶׁהַטַּבָּח בּוֹדֵק וּמְבַקֵּר אֶת סַכִּינוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:

ברטנורהבְּיָדַיִם מְסֹאָבוֹת. כְּלוֹמַר בְּלֹא נְטִילַת יָדַיִם. דְּגָזְרוּ עַל הַיָּדַיִם לִהְיוֹת שְׁנִיּוֹת לַטֻּמְאָה. וּבְחֻלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ מַיְרֵי, דְּשֵׁנִי עוֹשֶׂה שְׁלִישִׁי בָּהֶן. דְּאִלּוּ בְּחֻלִּין גְּרֵידָא, אֲפִלּוּ הָיוּ מֻכְשָׁרִין בְּדָם אֵין שֵׁנִי עוֹשֶׂה שְׁלִישִׁי בְּחֻלִּין:
לְפִי שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרוּ בְדָם. שֶׁאֵין אֹכֶל מְקַבֵּל טֻמְאָה עַד שֶׁיָּבֹא עָלָיו מַיִם אוֹ אֶחָד מִשִּׁבְעָה מַשְׁקִין, שֶׁהֵם מַיִם יַיִן שֶׁמֶן חָלָב וּדְבַשׁ דָּם טַל:
הֻכְשְׁרוּ בַשְּׁחִיטָה. מִגּוֹ דְּשַׁרְיָא שְׁחִיטָה לְהַךְ בָּשָׂר מִידֵי אֵבָר מִן הַחַי, מְשַׁוְּיָא לֵיהּ נַמִּי אוֹכְלָא לְגַבֵּי טֻמְאָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:

ו. הַשּׁוֹחֵט אֶת הַמְסֻכֶּנֶת, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עַד שֶׁתְּפַרְכֵּס בַּיָּד וּבָרָגֶל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, דַּיָּהּ אִם זִנְּקָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אַף הַשּׁוֹחֵט בַּלַּיְלָה וּלְמָחָר הִשְׁכִּים וּמָצָא כְתָלִים מְלֵאִים דָּם, כְּשֵׁרָה, שֶׁזִּנְּקָה, וּכְמִדַּת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁתְּפַרְכֵּס אוֹ בַיָּד אוֹ בָרֶגֶל אוֹ עַד שֶׁתְּכַשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבָהּ, אֶחָד בְּהֵמָה דַקָּה וְאֶחָד בְּהֵמָה גַסָּה. בְּהֵמָה דַקָּה שֶׁפָּשְׁטָה יָדָהּ וְלֹא הֶחֱזִירָה, פְּסוּלָה, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא הוֹצָאַת נֶפֶשׁ בִּלְבָד. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁהָיְתָה בְחֶזְקַת מְסֻכֶּנֶת. אֲבָל אִם הָיְתָה בְחֶזְקַת בְּרִיאָה, אֲפִלּוּ אֵין בָּהּ אַחַד מִכָּל הַסִּימָנִים הַלָּלוּ, כְּשֵׁרָה:

ברטנורההַשּׁוֹחֵט אֶת הַמְסֻכֶּנֶת. כָּל שֶׁמַּעֲמִידִים אוֹתָהּ וְאֵינָהּ עוֹמֶדֶת מֵחֲמַת חָלְיָהּ, הַוְיָא מְסֻכֶּנֶת. וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לָהּ כֹּחַ בְּשִׁנֶּיהָ לֶאֱכֹל קוֹרוֹת וּבְקָעִיּוֹת שֶׁל עֵץ:
עַד שֶׁתְּפַרְכֵּס. דְּאִי לֹא פִרְכְּסָה חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא נִטְּלָה נִשְׁמָתָהּ קֹדֶם גְּמַר שְׁחִיטָה:
אִם זִנְּקָה. כְּדֶרֶךְ שֶׁהַבְּהֵמוֹת נוֹפְחוֹת בִּגְרוֹנָם וְהַדָּם מְקַלֵּחַ וּמְזַנֵּק בְּכֹחַ:
הַשּׁוֹחֵט בַּלַּיְלָה. בְּהֵמָה מְסֻכֶּנֶת שֶׁצְּרִיכָה פִּרְכּוּס, וְלֹא יָדַע אִם פִּרְכְּסָה, וּלְמָחָר הִשְׁכִּים וּמָצָא כָּתְלֵי בֵית שְׁחִיטַת הַצַּוָּאר מְלֵאִים דָּם, כְּשֵׁרָה, מִפְּנֵי שֶׁזִּנְּקָה. וּכְשִׁיטַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּמַכְשִׁיר לָהּ בְּזִנּוּק, אֲמָרָהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
אֶחָד בְּהֵמָה דַקָּה וְאֶחָד בְּהֵמָה גַסָּה. צְרִיכָה פִרְכּוּס אִם הִיא מְסֻכֶּנֶת:
שֶׁפָּשְׁטָה יָדָהּ. בִּגְמַר שְׁחִיטָה:
וְלֹא הֶחֱזִירָה פְּסוּלָה. אִם הָיְתָה מְסֻכֶּנֶת. לְפִי שֶׁאֵין זֶה פִּרְכּוּס אֶלָּא כֵּן דַּרְכָּהּ בִּשְׁעַת צֵאת נַפְשָׁהּ. אֲבָל גַּסָּה לָאו אוֹרְחָהּ בְּהָכִי, וּבֵין שֶׁפָּשְׁטָה וְלֹא כָפְפָה בֵּין שֶׁכָּפְפָה וְלֹא פָשְׁטָה, כְּשֵׁרָה:

ברטנורהוְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל. אִם בֶּהֱמַת נָכְרִי הִיא. אַף עַל גַּב דְּיִשְׂרָאֵל קָשָׁחֵיט לָהּ מְהַנְיָא בָּהּ מַחֲשֶׁבֶת נָכְרִי, דִּסְתָם מַחֲשַׁבְתּוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה:
חֲצַר כָּבֵד. יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד:
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי קַל וָחֹמֶר. דְּלֹא מְהַנְיָא מַחֲשֶׁבֶת בְּעָלִים, הוֹאִיל וְיִשְׂרָאֵל שָׁחֵיט לָהּ:
וּמַה בִּמְקוֹם שֶׁמַּחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת. דְּהַיְנוּ בְּמֻקְדָּשִׁים, כְּדִכְתִיב (ויקרא ז) הַמַּקְרִיב אוֹתוֹ לֹא יֵחָשֵׁב, קָרֵי בֵיהּ לֹא יַחֲשֹׁב, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יַחֲשֹׁב לְאָכְלָהּ חוּץ לִזְמַנּוֹ כִּי פִּגּוּל יִהְיֶה:
אֵין הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶלָּא אַחַר הָעוֹבֵד. דִּכְתִיב הַמַּקְרִיב לֹא יֵחָשֵׁב. אֲבָל בְּעָלִים לֹא פָסְלֵי בְּמַחֲשַׁבְתָּן כִּי מַקְרִיב לָהּ כֹּהֵן:
מְקוֹם שֶׁאֵין הַמַּחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ לְמַתְנִיתִין דְּהָכִי קָאָמַר, וּמַה בִּמְקוֹם שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת בְּמֻקְדָּשִׁים בְּאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת, אֵין הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶלָּא אַחַר הָעוֹבֵד, מְקוֹם שֶׁאֵין מַחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת בְּחֻלִּין אֶלָּא בִּשְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יְהֵא הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶלָּא אַחַר הַשּׁוֹחֵט. וְהָכִי פֵּרוּשָׁהּ, בְּמָקוֹם שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת בְּמֻקְדָּשִׁים בְּאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת, שְׁחִיטָה וְקַבָּלַת הַדָּם זְרִיקָה וְהוֹלָכָה, בְּאֵיזוֹ מֵאֵלּוּ שֶׁחָשַׁב עַל מְנָת לֶאֱכֹל מִן הַזֶּבַח חוּץ לִזְמַנּוֹ, פִּגּוּל הוּא, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֻמְרָא זוֹ אֵין מַחֲשָׁבָה הוֹלֶכֶת אֶלָּא אַחַר הָעוֹבֵד. חֻלִּין לְעִנְיַן עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאֵין מַחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת בָּהֶן בְּאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת אֶלָּא בִּשְׁתַּיִם, בִּשְׁחִיטָה וּבִזְרִיקָה, דְּהָנֵי הוּא דִּכְתִיבָן, זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם (שמות כב), בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם (תהלים טז), אֲבָל קַבָּלָה וְהוֹלָכָה לֹא כְתִיב בְּהוּ. וְהַקְטָרָה אַף עַל גַּב דְּשַׁיְּכָא בַּעֲבוֹדָה זָרָה, מִיהוּ לָאו עֲבוֹדָה הִיא לְאַפְסוֹדֵי בְּהֵמָה מִשּׁוּם הֶקְטֵר חֶלְבָּהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה הֵיכָא דְּלֹא נִשְׁחֲטָה וְלֹא נִזְרַק דָּמָהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה, דְּהָא אֲפִלּוּ בִּפְנִים לֹא מִפְּסִיל קָרְבָּן אִם חָשַׁב עַל אֲכִילַת בָּשָׂר בִּשְׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים, וְכֵיוָן שֶׁמָּצִינוּ קֻלָּא בְּמַחֲשֶׁבֶת חוּץ, דִּין הוּא שֶׁנָּקֵל בָּזֶה שֶׁלֹּא יְהֵא הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בַשּׁוֹחֵט. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:

עיקר תוספות יום טוב(יט) שְׁחִיטָתוֹ כְשֵׁרָה. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא מִשּׁוּם דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּאֵין סְתָם מַחֲשֶׁבֶת נָכְרִי לַעֲבוֹדָה זָרָה, וּבְהָא הוּא דְפָלֵיג אַדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. אֲבָל תַּרְוַיְהוּ סְבִירָא לְהוּ דִּבְעָלִים מְפַגְּלִים. וְכָתַב הָרַ"ן דְּהָא דְקָתָנֵי הַשּׁוֹחֵט, הוּא הַדִּין דַּאֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה, אֶלָּא דְּלֹא מָצֵי לְמִתְנֵי שׁוֹחֲטִין לַנָּכְרִי, דְּאָז הֲוֵי מַשְׁמַע דִּלְמִשְׁרֵי לְמִשְׁחָט הוּא דַאֲתָא דְּלֵית בֵּיהּ מִשּׁוּם לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל אֲבָל לֹא שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָתוֹ כְשֵׁרָה, הִלְכָּךְ הֻצְרַךְ לִשְׁנוֹת שְׁחִיטָתוֹ כְשֵׁרָה. אֲבָל אִין הָכִי נַמִּי דַּאֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה:
(כ) וַאֲסוּרָה בַהֲנָאָה כְּתִקְרֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה. וְאַף עַל גַּב דִּבְמַתְנִיתִין דִּלְקַמָּן דִּתְנַן נַמִּי פְּסוּלָה וּמְפָרְשִׁינַן דְּאֵינָהּ אֲסוּרָה בַהֲנָאָה, יֵשׁ לוֹמַר דִּלְקַמָּן הֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי הֲרֵי אֵלּוּ זִבְחֵי מֵתִים, אֲבָל הָכָא אַיְדֵי דְאָמְרֵי רַבָּנָן כְּשֵׁרָה, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פְּסוּלָה. תּוֹסָפוֹת:
(כא) מֵחֲצַר כָּבֵד. לָאו דַּוְקָא נָקַט יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד מִשּׁוּם דְּעוֹלָה לְגָבוֹהַּ וְהַוְיָא כְּחֵלֶב וָדָם, אֶלָּא אֲפִלּוּ כַּזַּיִת שֶׁל בָּשָׂר נַמִּי, וְאוֹרְחָא דְמִלְּתָא הוּא דְנָקַט. תּוֹסָפוֹת:

ברטנורהאֵין שׁוֹחֲטִין לְתוֹךְ יַמִּים. שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ לְשָׂרוֹ שֶׁל יָם הוּא שׁוֹחֵט:
וְלֹא לְתוֹךְ הַכֵּלִים. שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ לִזְרֹק דָּמָהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה קָא עֲבִיד:
עוּגָא. גֻּמָּא. לְשׁוֹן עוּגִיאוֹת לַגְּפָנִים, בְּמוֹעֵד קָטָן [פ"א מ"א]:
עוּגָא שֶׁל מַיִם. דַּוְקָא עֲכוּרִים, אֲבָל צְלוּלִין לֹא. שֶׁמָּא יֹאמְרוּ לְפַרְצוּף פָּנָיו הַנִּרְאֶה בַּמַּיִם הוּא שׁוֹחֵט:
וּבִסְפִינָה. יָכוֹל לִשְׁחֹט עַל גַּבֵּי כֵלִים וְהַדָּם שׁוֹתֵת וְיוֹרֵד לְתוֹךְ הַיָּם. שֶׁהָרוֹאֶה אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁלֹּא לְלַכְלֵךְ הַסְּפִינָה הוּא עוֹשֶׂה:
אֵין שׁוֹחֲטִין לְגֻמָּא כָּל עִקָּר. וַאֲפִלּוּ בַּבַּיִת. וְטַעֲמָא דְגֻמָּא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא חֹק הַמִּינִים:
אֲבָל עוֹשֶׂה גֻמָּא. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דְּהָכִי קָאָמַר, אֵין שׁוֹחֲטִים לְגֻמָּא כָּל עִקָּר. וְהָרוֹצֶה לְנַקֵּר חֲצֵרוֹ כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה, עוֹשֶׂה מָקוֹם חוּץ לַגֻּמָּא וְשׁוֹחֵט, וְהַדָּם שׁוֹתֵת וְיוֹרֵד לַגֻּמָּא:
יְחַקֶּה אֶת הַמִּינִים. יַחֲזִיק יְדֵיהֶן בְּחֻקּוֹתֵיהֶם. יְחַקֶּה לְשׁוֹן חֹק:

ברטנורהלְשֵׁם עוֹלָה. כֵּיוָן דְּעוֹלָה בָּאָה בְּנֶדֶר וּנְדָבָה הָרוֹאֶה אוֹמֵר עַכְשָׁיו הוּא מַקְדִּישׁ וְשׁוֹחֲטָהּ לְעוֹלָה וְקָדָשִׁים בַּחוּץ מֻתָּרִים. הִלְכָּךְ גַּזּוּר רַבָּנָן עֲלָהּ וּפְסוּלָה. וְכֵן שְׁלָמִים [וְכוּ']:
אָשָׁם תָּלוּי. בָּא עַל סָפֵק חִיּוּב כָּרֵת. כְּגוֹן שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת אַחַת שֶׁל חֵלֶב וְאַחַת שֶׁל שֻׁמָּן וְאָכַל אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ מֵהֶן אָכַל, אִשְׁתּוֹ וַאֲחוֹתוֹ עִמּוֹ בַמִּטָּה וּבָא עַל אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ עַל אֵיזוֹ מֵהֶן בָּא, מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי לְהָגֵן מִן הַיִּסּוּרִים עַד שֶׁיִּוָּדַע לוֹ אִם חָטָא וַדַּאי מֵבִיא חַטָּאתוֹ. וּמַתְנִיתִין רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא דְּאָמַר [כְּרֵתוֹת כה.] מִתְנַדֵּב אָדָם אָשָׁם תָּלוּי בְּכָל יוֹם, שֶׁבְּכָל יוֹם עוֹמֵד בִּסְפֵק חֵטְא וְלִבּוֹ נוֹקְפוֹ שֶׁמָּא חָטָאתִי. וְנִמְצָא שֶׁדָּבָר הַנִּדָּר וְנִדָּב הוּא:
לְשֵׁם פֶּסַח. וּפֶסַח נַמִּי מִקְּרֵי דָּבָר הַנִּדָּר וְנִדָּב, הוֹאִיל וְהוּא עָשׂוּי לְהַפְרִישׁוֹ כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה וּלְהַנִּיחוֹ עַד זְמַנּוֹ, אָמְרֵי קָא שָׁחֵיט שְׁלָמִים בַּחוּץ וְאָכֵיל לְהוּ:
אָשָׁם וַדַּאי. כְּגוֹן אֲשַׁם גְּזֵלוֹת, מִי שֶׁנִּשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר עַל כְּפִירוֹת מָמוֹן. וַאֲשַׁם מְעִילוֹת, וַאֲשַׁם שִׁפְחָה חֲרוּפָה. וְעַל שֵׁם שֶׁאָשָׁם תָּלוּי בָּא עַל סָפֵק, קָרֵי לְהָנֵי אָשָׁם וַדַּאי:
לְשֵׁם בְּכוֹר לְשֵׁם מַעֲשֵׂר. מֵידַע יָדְעֵי אֱינָשֵׁי דְּשֶׁקֶר הוּא, דִּבְכוֹר וּמַעֲשֵׂר קָלָא אִית לְהוּ וּמֵידַע יָדְעֵי מִקַּמֵּי הָכִי, דְּאִלּוּ הַהוּא שַׁעְתָּא לָאו בְּנֵי אַפְרוֹשֵׁי נִינְהוּ דְּנֵימָא הַשְׁתָּא קָמַקְדִּישׁ לְהוּ:
זֶה הַכְּלָל. לַאֲתוֹיֵי אִם אָמַר הֲרֵינִי שׁוֹחֵט לְשֵׁם עוֹלַת נָזִיר, שֶׁהִיא פְסוּלָה. דְּמַהוּ דְתֵימָא לֵיכָּא לְמֵיחַשׁ לְחֻרְבָּא, דְּמֵידַע יָדְעֵי דְּהָא לֹא נָדַר, קָא מַשְׁמַע לָן דְּמֵימַר אָמְרֵי דִּלְמָא נָדַר בְּצִנְעָא זֶה שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁהוּא סְתָם נְזִירוּת וּבִשְׁלֹשִׁים יוֹם לֹא מִנְכְּרָא מִלְּתָא לִשְׁכֵנָיו:
וְשֶׁאֵינוֹ נִדָּר וְנִדָּב. לַאֲתוֹיֵי עוֹלַת יוֹלֶדֶת, שֶׁאִם אָמַר לְשֵׁם עוֹלַת יוֹלֶדֶת בְּפֵרוּשׁ, כְּשֵׁרָה. וַאֲפִלּוּ לְשֵׁם אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ חַיֶּבֶת קָרְבַּן לֵידָה. וּמַהוּ דְתֵימָא הוֹאִיל וְאֵין אוֹתָהּ אִשָּׁה חַיֶּבֶת קָרְבַּן לֵידָה לֹא הָיְתָה זוֹ אֶלָּא נְדָבָה, קָא מַשְׁמַע לָן דְּאֵימוּר שֶׁמָּא הִפִּילָה, דְּמַפֶּלֶת אֵין לָהּ קוֹל, וְנִמְצָא קָרְבַּן זֶה חוֹבָה וְלֹא נְדָבָה, וּלְפִיכָךְ שְׁחִיטָתוֹ כְשֵׁרָה:

עיקר תוספות יום טוב(כו) דְּקָא שָׁחֵיט פֶּסַח בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, וְקַיְמָא לָן דִּשְׁלָמִים הוּא. רַשִׁ"י:
(כז) תּוֹדָה. דְּבָא בְּנֶדֶר וּנְדָבָה:
(כח) פְּסוּלָה. הִקְשָׁה בֵּית יוֹסֵף לְהָרֹא"שׁ דַּאֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ בָהּ שֻׁתָּפוּת אֵינוֹ אוֹסֵר, וְאַמַּאי פָּסֵיל לָהּ הָכָא. וְתֵרֵץ דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּלֹא אָמְרוּ אֵין אָדָם כוּ', אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁאִסּוּרוֹ מִן הַדִּין, מִשּׁוּם דְּמִסְּתָמָא לְצִעוּרֵי קָא מְכַוֵּן, אֲבָל הָכָא שֶׁאֵין אִסּוּרוֹ מִן הַדִּין אֶלָּא מִפְּנֵי מַרְאִית עַיִן, כִּי לֹא הֲוֵי דִּידֵיהּ מַאי הֲוֵי, הָא מַאן דְּחָזֵי סָבַר דִּידֵיהּ הוּא וַאֲתָא לְמִשְׁרֵי קָדָשִׁים בַּחוּץ, הִלְכָּךְ אֲפִלּוּ אֵין לוֹ בָהּ שֻׁתָּפוּת אֲסוּרָה. וְהָרַמְבַּ"ם מַצְרִיךְ גַּם כָּאן שֻׁתָּפוּת. דְּסָבַר כָּל הַשּׁוֹחֵט שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ לְשֵׁם דָּבָר פָּסוּל קָלָא אִית לֵיהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כט) חַטָּאת. כְּשֶׁלֹּא חָטָא. אֲבָל כְּשֶׁחָטָא וְחַיָּב חַטָּאת כִּי אָמַר זוֹ לְחַטָּאת, פְּסוּלָה. גְּמָרָא:
(ל) וְכֵן הוּא לְשׁוֹן רַשִׁ"י. וּתְמִיהָה לִי שֶׁהִשְׁמִיטוּ לַאֲשַׁם מְצֹרָע. אֲבָל אֲשַׁם נָזִיר אָתִי בְּזֶה הַכְּלָל כְּדִלְקַמָּן:
(לא) תְּמוּרָה. כְּשֶׁאֵין לוֹ זֶבַח בְּבֵיתוֹ. אֲבָל יֵשׁ לוֹ וְאָמַר לְשֵׁם תְּמוּרַת זִבְחִי, פְּסוּלָה. גְּמָרָא:
(לב) אָסוּר. וּכְפִי שִׁיטַת לִישְׁנָא דְּמִשְׁנָתֵנוּ הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר פָּסוּל, אֶלָּא דַחֲדָא מִלְּתָא הוּא פּוֹסְלִין וּמַכְשִׁירִין וְאוֹסְרִין וּמַתִּירִין, כִּדְאִיתָא בַגְּמָרָא:
(לג) כֵּן פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם. וְתָמוּהַּ הוּא דְּהָא אָמְרִינַן הֵיכָא דְשַׁיָּךְ חוֹבָה אִין הָכִי נַמִּי דְּמִפְּסַל, וְאִם כֵּן הָכָא מִמָּה נַפְשָׁךְ מִפְּסַל. וּבְחִבּוּרוֹ כָּתַב שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמָּא הִפִּילָה, שֶׁכָּל הַמַּפֶּלֶת יֵשׁ לָהּ קוֹל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

גמרא חולין מ״ד ב: ה׳-מ״ה א: א׳

וָאוֹמַר אֲהָהּ ה' אֱלֹהִים הִנֵּה נַפְשִׁי לֹא מְטוּמָאָה (יחזקאל ד) שֶׁלֹּא הִרְהַרְתִּי בַּיּוֹם לָבֹא לִידֵי טוּמְאָה בַּלַּיְלָה. וּנְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא אָכָלְתִּי. שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי בְּשַׂר כּוֹס כּוֹס. וְלֹא בָא בְּפִי בְּשַׂר פִּגּוּל שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי מִבְּהֵמָה שֶׁהוֹרָה בָּהּ חָכָם. מִשּׁוּם רִבִּי נָתָן אָמְרוּ שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי מִבְּהֵמָה שֶׁלֹּא הוּרָמוּ מַתְּנוֹתֶיהָ. רַבָּה שָׁרָא טְרֵפְתָּא וְזָבַן מִינָהּ בִּשְׂרָא. אָמְרָה לֵיהּ בַּת רַב חַסְדָּא אַבָּא שָׁרֵי בוּכְרָא וְלָא זָבַן מִינֵיהּ בִּשְׂרָא. אָמַר לָהּ הָנֵי מִילֵי בוּכְרָא דַאֲשׁוּמָא מִזְדַּבֵּן. הָכָא מַתְקְלָא מוֹכָח. מַאי אִיכָּא מִשּׁוּם אוּמְצָא מְעַלְיוּתָא כָּל יוֹמָא אוּמְצָא מְעַלְיוּתָא זַבְּנוּ לִי. אָמַר רַב חַסְדָּא אֵיזֶהוּ תַלְמִיד חָכָם הָרוֹאֶה טְרֵיפָה לְעַצְמוֹ. וְאָמַר רַב חַסְדָּא אֵיזֶהוּ (משלי יד) שׂוֹנֵא מַתָּנוֹת יִחְיֶה זֶה הָרוֹאֶה טְרֵיפָה לְעַצְמוֹ. דָּרַשׁ מָר זוּטְרָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב חַסְדָּא כָּל מִי שֶׁקּוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וְרוֹאֶה טְרֵיפָה לְעַצְמוֹ וְשִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (תהלים קכח) יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ. רַב זְבִיד אָמַר זוֹכֶה וְנוֹחֵל שְׁנֵי עוֹלָמוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא. רִבִּי אֶלְעָזָר כִּי הֲווּ מְשַׁדְּרֵי לֵיהּ מִבֵּי נְשִׂיאָה מִידִי לֹא שָׁקִיל. וְכִי הֲווּ מְזַמְּנֵי לֵיהּ לָא אָזִיל אָמַר לָא קָא בָּעֵי מָר דְאֵיחֵי דִּכְתִיב וְשׂוֹנֵא מַתָּנוֹת יִחְיֶה. רִבִּי זֵירָא כִּי מְשַׁדְּרֵי לֵיהּ לָא שָׁקִיל. כִּי הֲווּ מְזַמְּנִין לֵיהּ אָזִיל. אָמַר אִתְיַקּוּרֵי הוּא דְמִתְיַקְּרוּ בִי:

רש״ישרי בוכרא - כשהיה כהן מביא לפניו בכור לראות מומו והיה מתירו לא היה לוקח ממנו מבשר אותו בכור. בכור נוהג בזמן הזה וכשהוא תם אינו ראוי לכלום דשוחט קדשים בחוץ:
רב חסדא כהן הוה כדאמרינן בגיטין בהניזקין (גיטין דף נז) שמונים זוגים אחים כהנים נשואין שמונים זוגות אחיות כהנות:
בכור נמכר באומד ולא במשקל כדאמרינן בבכורות (דף לא.) כל פסולי המוקדשין נשחטין ונמכרין באיטליז ונמכרין בליטרא חוץ מן הבכור והמעשר:
מתקלא מוכח - שהכל רואין שהוא שוקל ליטרא בדינר כמותו לאחרים ונותן המעות מיד:
מאי איכא - במה יכולין לחשדני:
משום אומצא מעלייתא - ששוקלין לי הליטרא ממיטב הבשר:
כל יומא נמי - חולקין לי כבוד ומוכרין לי מן המיטב:
ושמש תלמידי חכמים - גמר לתרץ טעמי המשנה ומשניות הסותרות זו את זו והיינו גמרא:
יגיע כפיך כי תאכל - דכיון דעל שלו אינו חומד כל שכן שאינו חומד בשל אחרים לגנוב ולגזול:
מזמני ליה - לאכול אצלם:
אתייקורי מתייקרי בי - נכבדין הם במה שאני סועד אצלם והנאתם היא ואין זו מתנה:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץ"הנה נפשי לא מטומאה" — כוונתו שלא הרהרתי הרהורי עבירה ביום לבא על ידם לידי טומאה של קרי בלילה, "ונבלה וטרפה לא אכלתי" — שלא אכלתי בשר "כוס כוס" (שחוט שחוט) מעולם, מבשר בהמה העומדת למות, שאומרים לבעליה לשוחטה מהר קודם שתמות, "ולא בא בפי בשר פגול" — שלא אכלתי מבהמה שהורה בה חכם, שנולד בה ספק, אף על פי שלא נאסרה. משום (בשם) ר' נתן אמרו: הכוונה היא שלא אכלתי מבהמה שלא הורמו מתנותיה, זרוע לחיים וקיבה שצריך לתת לכהנים. שאף שהדבר מותר, אין ראוי לעשות כן. ואם כן כיצד אכל רבה בר בר חנה מאותה בהמה? ומשיבים:
ומשיבים: הני מילי מידי דמזבין משומא [דברים אלה אמורים בדבר שמוכרים אותו באומדן], ולא במידה מדוייקת, ולכן יש מקום לחשוד שהדיין מקבל עבור כספו יותר מאחרים, אבל הכא מתקלא מוכח [כאן המשקל מוכיח], שאינו מקבל הנחה, אלא משלם ככל אדם אחר. כי הא [כמו מעשה זה] דרבה שרא טרפתא וזבן מינה בישרא [שרבה התיר ספק טריפה ואחר כך קנה ממנה בשר], אמרה ליה [לו] בת רב חסדא, אשתו: אבא שרי בוכרא ולא זבן מיניה בישרא [אבי התיר בכור, שפסק שיש בו מום, ולא קנה ממנו בשר], ומדוע אוכל אתה מבשר שאתה עצמך הורית בו?
אמר לה: הני מילי בוכרא דאשומא מזדבן [דברים אלה אמורים בבכור שמוכרים אותו רק באומדן], ולא במשקל, ויש חשש של מראית עין, הכא מתקלא מוכח [כאן המשקל מוכיח], שאני משלם את המחיר הקבוע; מאי איכא [מה חשד יש] כאן — משום אומצא מעלייתא [חתיכת בשר משובחת יותר] שנותנים לי? בזה אין מקום לחשד, כי כל יומא אומצא מעלייתא זבנו לי [כל יום חתיכת בשר מעולה נותנים לי].
דרש מר זוטרא משמיה [משמו] של רב חסדא: כל מי שקורא מקרא ושונה משנה, ורואה טרפה לעצמו, ושימש תלמידי חכמים ללמוד דרכי הלימוד וההוראה — עליו הכתוב אומר: "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך" (תהלים קכח, ב). רב זביד אמר: אדם כזה זוכה ונוחל שני עולמות, העולם הזה והעולם הבא, שנאמר "אשריך וטוב לך", "אשריך" — כוונתו בעולם הזה, "וטוב לך" — גם לעולם הבא.
ובענין "שונא מתנות יחיה" מסופר, ר' אלעזר כי הוו משדרי ליה מבי נשיאה מידי [כאשר היו שולחים לו מבית הנשיא דבר כמתנה] לא שקיל [לא היה לוקח], וכי הוו מזמני ליה [וכאשר היו מזמינים אותו] לאכול אצלם לא אזיל [לא היה הולך], וכך אמר [היה אומר] בהתנצלות: לא קא בעי מר דאיחי [אין אדוני רוצה שאחיה]? דכתיב [שהרי נאמר] "ושונא מתנות יחיה". רבי זירא כי משדרי ליה [כאשר היו שולחים לו מתנה] לא שקיל [לא היה נוטל], אבל כי הוו מזמנין ליה [כאשר היו מזמינים אותו] אזיל [היה הולך], ואמר כהסבר לדבר:
אתייקורי הוא דמתייקרו בי [כבוד הוא שהם מתכבדים בי] שאני סועד אצלם, ואין זה כמתנה עבורי, אלא הנאתם היא.

זוהר ספר הזהר, אחרי מות ע״ד

תָּאנָא מָאי דִּכְתִיב (בראשית ג) וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה. אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים זִינֵי מְסָאֲבוּתָא אָטִיל חִוְיָא בְנוּקְבָא כַּד אִתְחַבַּר עִמָּהּ כְּחוּשְׁבָּן וְאֵיבָה. וְעֶשְׂרִין וְאַרְבַּע זִינִין (ס''א דִּינִין) מִתְעֲרִין לְעֵילָא. וְעֶשְׂרִין וְאַרְבַּע לְתַתָּא. וְשַׂעְרָא רַבָּא וְטוּפְרֵיהּ סַגִּיאוּ וּכְדֵין דִּינִין מִתְעֲרִין בְּכֹלָּא וְתָאנָא כַד בָּעַת אִתְּתָא לְאִתְדַכְּאָה בַעְיָיא לְסַפְּרָא הַהוּא שַׂעְרָא דְרַבֵּי בְּיוֹמָא דְאִיהִי מְסָאֲבָא וּלְסַפְּרָא טוּפְרָהָא וְכָל הַהוּא זוֹהֲמָא דִי בְהוֹן. דְּתָאנָא בְּרָזֵי דִמְסָאֲבוּתָא זוֹהֲמָא דְטוּפְרִין יִתְעַר זוֹהֲמָא אַחֲרָא וּבְגִינֵי כָךְ בַּעְיָין גְּנִיזָא וּמָאן דְּאַעְבַּר לוֹן לְגַמְרֵי כְּאִילוּ אַתְעַר חֶסֶד בְּעָלְמָא. דְּתַנְיָא לָא לִיבְעֵי לֵיהּ לְאִינִישׁ לְמֵיהַב דּוּכְרָנָא לְזִינִין בִּישִׁין. דְּתָנֵינָן (ע''ז א') אֶלֶף וְאַרְבַּע מְאָה וַחֲמֵשׁ זִינִין בִּישִׁין מִתְאַחֲדָן בְּהַהוּא זוֹהֲמָא דְאָטִיל חִוְיָא תַּקִּיפָא וְכֻלְּהוּ מִתְעֲרִין בְּהַהוּא זוֹהֲמָא דְטוּפְרִין וַאֲפִילוּ מָאן דְּבָעֵי יַעְבֵיד בְּהוּ חַרְשִׁין לִבְנֵי נְשָׁא מִשּׁוּם אִינוּן דְּתַלְיָין בְּהוּ וּמָאן דְּאַעְבַּר לּוֹן כְּאִילוּ אַסְגֵּי חֶסֶד בְּעָלְמָא וְדִינִין בִּישִׁין לָא מִשְׁתַּכְּחִין. וְיַעְבַּר הַהוּא זוֹהֲמָא וְטוֹפְרָהָא דְרָשִׁים בֵּיהּ. דְּתַנְיָא מָאן דְּדָרִיךְ בְּרַגְלֵיהּ אוֹ בִמְסָאנֵיהּ עֲלַיְיהוּ יְכִיל לְאַתְזְקָא. וּמַה בְהָאי שִׁיּוּרֵי דְּשִׁיּוּרֵי דְזוֹהֲמָא דִלְעֵילָא כָּךְ אִתְּתָא דִמְקַבְּלָא וְאִתְחַבְּרַת בְּחִוְיָא וְאָטִיל בָּהּ זוֹהֲמָא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וָוי לְעָלְמָא דִמְקַבְּלָא מִינָהּ מֵהַהוּא זוֹהֲמָא. בְּגִינֵי כָךְ וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טוּמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. עָלַי וַדָּאי בְּגִין דְּיִתְעַבֵּר הַהוּא חִוְיָא וְיִתְבַּסַם מָאן דְּבַעְיָא עָלַי כְּמָה דִכְתִיב (ישעיה ו') שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ. וְעַל דָּא כְתִיב בְּקֹרַח (במדבר ט''ז) הַנּוֹעָדִים עַל יְיָ דִּבְגִינֵיהוֹן אַתְעַר מָאן דְּאַתְעַר דְּאָתֵי מִסִטְרַיְיהוּ. אוּף הָכָא הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה עָלַי מַמָּשׁ. בְּגִין דְּיִתְבַּסַם וְיִתְעַבֵּר וְלָא אִשְׁתְּכַח חִוְיָא בַאֲתַר דְּשַׁאֲרֵי. וְכָל כַּךְ לָמָּה. עַל שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ וְשַׁלְטָא בָהּ מָאן דְּלָא אִצְטְרִיךְ. וּבְגִינֵי כָךְ כְּתִיב וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טוּמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב. זַכָּאָה דָרָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי שָׁארֵי בְּגַוֵּויהּ זַכָּאָה עַדְבֵיהּ בֵּין עִלָּאִין וְתַתָּאִין. עֲלֵיהּ כְּתִיב (קהלת י) אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִין מָהוּ בֶן חוֹרִין דְּזַקִּיף רֵישָׁא לְגַלָּאָה וּלְפָרְשָׁא מִילִין וְלָא דָחִיל. כְּהָאי דְּאִיהוּ בֶן חוֹרִין וְיַימָא מָאי דְּבָעֵי וְלָא דָחִיל. מָהוּ מַלְכֵּךְ דָּא הוּא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי מָארֵיהּ דְּאוֹרַיְיתָא מָארֵיהּ דְּחָכְמְתָא. דְּכַד הֲוָה רִבִּי אַבָּא וְחַבְרַיָּיא חָמָאן לְרִבִּי שִׁמְעוֹן הֲווֹ רַהֲטֵי אֲבַתְרֵיהּ וְאַמְרֵי (הושע י א) אַחֲרֵי יְיָ יֵלְכוּ כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג:

תרגום הזוהרלָמַדְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב, וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךְ וּבֵין הָאִשָּׁה. עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי טוּמְאָה הִטִּיל הַנָּחָשׁ בַּנּוּקְבָא כְּשֶׁנִּתְחַבֵּר עִמָּהּ, כַּחֶשְׁבּוֹן, וְאֵיבָה, וְעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִינִין מִתְעוֹרְרִים לְמַעְלָה וְעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע לְמַטָּה. וְהַשַׂעֲרוֹת גְּדֵלוֹת, וְהַצִפָּרְנַיִם גְּדוֹלוֹת, וְאָז מִתְעוֹרְרִים דִּינִים בָּעוֹלָם. וְלָמַדְנוּ, כְּשֶׁהָאִשָּׁה רוֹצָה לְהִטָּהֵר, צְרִיכָה לִגְזוֹז אוֹתוֹ שִׁיעוּר הַשַׂעֲרוֹת שֶׁגָּדְלוּ בַּיָּמִים שֶׁהָיְתָה בְּטוּמְאָתָהּ, וּצְרִיכָה לִקְצֹץ צִפָּרְנֶיהָ וְכָל אוֹתוֹ הַזּוּהֲמָא שֶׁבָּהֶם. שֶׁלָּמַדְנוּ בְּסוֹדוֹת הַטּוּמְאָה, הַזּוּהֲמָא שֶׁל הַצִפָּרְנַיִם יְעוֹרְרוּ זוּהֲמָא אַחֲרָא דְּהַיְנוּ זוּהֲמַת הַנָּחָשׁ, וּמִשּׁוּם זֶה צְרִיכִים לִגְזֹז אוֹתן. וּמִי שֶׁמַּעֲבִירָן לְגַמְרֵי, דְּהַיְנוּ שֶׁשׂוֹרְפָן, הוּא כְּאִלּוּ מְעוֹרֵר חֶסֶד בָּעוֹלָם. שֶׁלָּמַדְנוּ, אֵין הָאָדָם צָרִיךְ לָתֵת זִכָּרוֹן לַמִּינִים הָרָעִים. כִּי לָמַדְנוּ, אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה מִינִים רָעִים נֶאֱחָזִים בַּזּוּהֲמָא הַהִיא שֶׁהִטִּיל הַנָּחָשׁ הֶחָזָק, וְכֻלָּם מִתְעוֹרְרִים בְּאוֹתָהּ זוּהֲמָא שֶׁל הַצִפָּרְנַיִם. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁרוֹצֶה, יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בָּהֶן כְּשָׁפִים לִבְנֵי אָדָם, מִשּׁוּם אֵלּוּ הַמַּזִּיקִים הַתְּלוּיִם בָּהֶן, וּמִי שֶׁמַּעֲבִיר אוֹתָן, דְּהַיְנוּ שֶׁשׂוֹרְפָן, הוּא כְּאִלּוּ מַרְבֶּה חֶסֶד בָּעוֹלָם, וְדִינִים רָעִים אֵינָם נִמְצָאִים, וְתִתְבַּטֵּל הַזּוּהֲמָא הַהִיא, וְצִפָּרְנֶיהָ הָרְשׁוּמוֹת בָּהּ. בַּזּוּהֲמָא. שֶׁלָּמַדְנוּ, מִי שֶׁדּוֹרֵךְ בְּרַגְלָיו אוֹ בְּמִנְעָלָיו עַל הַצִפָּרְנַיִם, יָכוֹל לְהִנָּזֵק. וּמַה בְּשִׁירַיִם אֵלּוּ שֶׁל שִׁיּוּרֵי זוּהֲמָא שֶׁלְּמַעְלָה, כָּךְ, הָאִשָּׁה שֶׁקִּבְּלָה וְנִתְחַבְּרָה בַּנָּחָשׁ, וְהִטִּיל בָּהּ זוּהֲמָא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אוֹי לָעוֹלָם הַמְּקַבֵּל מִמֶּנָּהּ, בְּשָׁעָה זוֹ, שֶׁמְּקַבֵּל מֵהַזּוּהֲמָא הַהִיא. מִשּׁוּם כָּךְ, וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טוּמְאָתָהּ לֹא תִקְרָב. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, עָלַי וַדַּאי, דְּהַיְנוּ לְמַעֲנִי, כְּדֵי לְהַעֲבִיר הַנָּחָשׁ וְיִתְבַּשֵׂם מִי שֶׁצָרִיךְ, עָלַי פֵּרוּשׁוֹ כְּמוֹ שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ, שֶׁאֵין פֵּרוּשׁוֹ לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא לְמַעֲנוֹ, וְלִכְבוֹדוֹ. וְעַל כֵּן כָּתוּב בְּקֹרַח, הַנּוֹעָדִים עַל ה', שֶׁפֵּרוּשׁוֹ גַּם כֵּן בִּשְׁבִיל ה', דְּהַיְנוּ שֶׁבִּשְׁבִילָם, מֵחֲמַת הַחֵטְא שֶׁל קֹרַח וַעֲדָתוֹ, נִתְעוֹרֵר מִי שֶׁמִּתְעוֹרֵר, הַבָּא מִצִדָּם, שֶׁהוּא הַסִּטְרָא אַחֲרָא לִפְגֹּם בַּה' אַף כָּאן, הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה, עָלַי מַמָּשׁ, דְּהַיְנוּ לְמַעֲנִי בִּשְׁבִילִי, כְּדֵי שֶׁהַמַּלְכוּת תִּתְבַּשֵׂם, וְהַנָּחָשׁ יִהְיֶה נֶעֱבָר מִמֶּנָּהּ, וְלֹא יִהְיֶה נִמְצָא בַּמָּקוֹם שֶׁשּׁוֹרֶה. וְכָל כָּךְ לָמָּה, בִּשְׁבִיל שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ, שֶׁהוּא הַמַּלְכוּת, וְשׁוֹלֵט בָּהּ מִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ. וּמִשּׁוּם זֶה, וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טוּמְאָתָהּ לֹא תִקְרָב. אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי שׁוֹרֶה בּוֹ. אַשְׁרֵי חֶלְקָן בֵּין עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. עָלָיו כָּתוּב, אַשְׁרֵיִךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִין. מַהוּ בֶּן חוֹרִין. הַיְנוּ, שֶׁזּוֹקֵף רֹאשׁוֹ לְגַלּוֹת וּלְבָאֵר דְּבָרִים וְאֵינוֹ מְפַחֵד. מִי הוּא מַלְכֵּךְ. זֶהוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, בַּעַל הַתּוֹרָה, בַּעַל הַחָכְמָה. כִּי כְּשֶׁהָיוּ רַבִּי אַבָּא וְהַחֲבֵרִים רוֹאִים אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן, הָיוּ רָצִים אַחֲרָיו, וְאוֹמְרִים, אַחֲרֵי ה' יֵלֵכוּ כָּאַרְיֵה יִשְׁאָג.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות איסורי ביאה כ״ב: ט״ו-ט״ז

מוסר שערי תשובה א׳: ל״ג-ל״ד

כָּתוּב (תהלים נא) זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה. רוּחַ נִשְׁבָּרָה הוּא הָרוּחַ הַנְּמוּכָה וְהַנִּכְנַעַת וְלֵב נִשְׁבָּר עַל שְׁבִירַת הַתַּאֲוָה הַגַּשְׁמִית כִּי הַתַּאֲוָה נְתוּנָה בְּלֵב כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם כא) תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּ לוֹ. וּבְמִזְמוֹר הַתְּשׁוּבָה נֶאֱמַר הַמִּקְרָא הַזֶּה. וּבְאָמְרוֹ לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה. לָמַדְנוּ מִזֶּה כִּי בַּעַל הַתְּשׁוּבָה מִתְרַצֶה אֶל הַשֵּׁם בִּשְׁבִירַת הַתַּאֲוָה הַגַּשְׁמִית וְכִי זֶה מֵעִיקְרֵי הַתְּשׁוּבָה וְעוֹד נֶאֱמַר בְּעִנְיַן הַתְּשׁוּבָה (ישעי' נו) לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים. וְאָמְרוּ חַכְמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׁלשׁ מִדּוֹת הַלָּלוּ מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עַיִן טוֹבָה וְרוּחַ נְמוּכָה וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה. עִנְיַן נֶפֶשׁ שְׁפָלָה שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ אַחַר הַתַּאֲוָה הַגַּשְׁמִית גַם בִּדְבָרִים הַמּוּתָּרִים כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר אַבְרָהָם (בראשית יב) הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ שֶׁלֹּא נִסְתַּכֵּל בָּהּ עַד הַיּוֹם הַהוּא לְהִתְבּוֹנֵן עַל תְּכוּנַת יָפְיָהּ. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמֶּה שֶׁכָּתוּב (ש''ב כ) וַתִּהְיֶיןָ צְרוּרוֹת עַד יוֹם מוֹתָן אַלְמְנוּת חַיּוֹת בְּכָל יוֹם הָיָה דָוִד מְצַוֶּה לְהֵיטִיב אֶת רֹאשָׁן וְנוֹתֵן תַּמְרוּקִין לְקַשְּׁטָן כְּדֵי לְהַצִיק לְתַאֲוָתוֹ וּלְהַכְנִיעָהּ בַּאֲשֶׁר כּוֹבֵשׁ יִצְרוֹ מֵהֶן לְמַעַן יִתְכַּפֵּר לוֹ עַל דְּבַר בַּת שֶׁבַע:

תורה ויקרא ט״ז: כ״ב-כ״ו