חק לישראל - פרשת אחרי מות יום רביעי

רש״ימִטֻּמְאֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל. עַל הַנִּכְנָסִין לַמִּקְדָּשׁ בְּטֻמְאָה וְלֹא נוֹדַע לָהֶם בַּסּוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר לכל חטאתם, וְחַטָּאת הִיא שׁוֹגֵג.
וּמִפִּשְׁעֵיהֶ֖ם. אַף הַנִּכְנָסִין מֵזִיד בְּטֻמְאָה (שם ז'):
וְכֵ֤ן יַעֲשֶׂה֙ לְאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד. כְּשֵׁם שֶׁהִזָּה מִשְּׁנֵיהֶם בִּפְנִים אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה, כָּךְ מַזֶּה עַל הַפָּרֹכֶת מִבַּחוּץ מִשְּׁנֵיהֶם אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה (ספרא; יומא נ"ו):
הַשֹּׁכֵ֣ן אִתָּ֔ם בְּת֖וֹךְ טֻמְאֹתָֽם. אַעַ"פִּי שֶׁהֵם טְמֵאִים שְׁכִינָה בֵינֵיהֶם (שם):
אל המזבח אשר לפני ה'. זֶה מִזְבַּח הַזָּהָב שֶׁהוּא לִפְנֵי ה' — בַּהֵיכָל, וּמַה תַּ"ל וְיָצָא? לְפִי שֶׁהִזָּה הַהַזָּאוֹת עַל הַפָּרֹכֶת וְעָמַד מִן הַמִּזְבֵּחַ וְלִפְנִים וְהִזָּה, וּבְמַתְּנוֹת הַמִּזְבֵּחַ הִזְקִיקוֹ לָצֵאת מִן הַמִּזְבֵּחַ וְלַחוּץ וְיַתְחִיל מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית (יומא נ"ח):

נביאים יחזקאל כ״ב: ט״ז-כ״א

כתובים משלי כ״ו: ג׳-ח׳

רש״ישׁ֣וֹט לַ֭סּוּס. הוּא עָשׂוּי, וְאַף שֵׁבֶט נָכוֹן לְגֵו כְּסִילִים. יִסּוּרִין מוּכָנִין לָרָשָׁע (שמות רבה ט: ח):
מְקַצֶּה רַגְלַיִם חָמָס שׁוֹתֶה. מִי שֶׁשּׁוֹלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד כְּסִיל הוּא מְקַצֶּה רַגְלֵי שְׁלוּחִים הַרְבֵּה, לַחֲזוֹר וְלִשְׁלֹחַ לְתַקֵּן מַה שֶּׁעִוֵּת הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ בַּתְּחִלָּה; וְשׁוֹתֶה חָמָס. שֶׁחֲבֵרוֹ זוֹעֵף עָלָיו עַל שְׁלִיחוּת הַכְּסִיל:
דַּלְיוּ שׁוֹקַיִם מִפִּסֵּחַ. גָּבְהוּ, כְּמוֹ ״דָּלּוּ עֵינַי״ (ישעיהו לח: יד); הַשּׁוֹקַיִם שֶׁל כָּל אָדָם נִרְאִין לַפִּסֵּחַ גְּבוֹהִים מִמֶּנּוּ. וְדָבָר זֶה מָשָׁל בְּפִי כְסִיל, הָאוֹמֵר אוֹתוֹ עַל לִמּוּד הַחָכְמָה: אֵיךְ אָנוּ בָּאִים לִלְמֹד הַחָכְמָה? נִפְלָאָה וּגְבוֹהָה הִיא מִמֶּנּוּ! הַמָּשָׁל אוֹמֵר: דַּלְיוּ שׁוֹקַיִם מִפִּסֵּחַ:

משנה משנה בבא בתרא ט׳

ב. הִנִּיחַ בָּנִים וּבָנוֹת וְטֻמְטוּם, בִּזְמַן שֶׁהַנְּכָסִים מְרֻבִּים, הַזְּכָרִים דּוֹחִין אוֹתוֹ אֵצֶל נְקֵבוֹת. נְכָסִים מֻעָטִין, הַנְּקֵבוֹת דּוֹחוֹת אוֹתוֹ אֵצֶל זְכָרִים. הָאוֹמֵר אִם תֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר יִטֹּל מָנֶה, יָלְדָה זָכָר, נוֹטֵל מָנֶה. נְקֵבָה מָאתַיִם, יָלְדָה נְקֵבָה, נוֹטֶלֶת מָאתָיִם. אִם זָכָר מָנֶה אִם נְקֵבָה מָאתַיִם, וְיָלְדָה זָכָר וּנְקֵבָה, זָכָר נוֹטֵל מָנֶה וְהַנְּקֵבָה נוֹטֶלֶת מָאתָיִם. יָלְדָה טֻמְטוּם, אֵינוֹ נוֹטֵל. אִם אָמַר כָּל מַה שֶּׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי יִטֹּל, הֲרֵי זֶה יִטֹּל. וְאִם אֵין שָׁם יוֹרֵשׁ אֶלָּא הוּא, יוֹרֵשׁ אֶת הַכֹּל:

ברטנורהוְטֻמְטוּם. סָפֵק זָכָר סָפֵק נְקֵבָה:
הַזְּכָרִים דּוֹחִין אוֹתוֹ אֵצֶל הַנְּקֵבוֹת. דְּאָמְרֵי לֵיהּ אַיְתֵי רְאָיָה דְּזָכָר אַתְּ וּשְׁקוֹל:
הַנְּקֵבוֹת דּוֹחוֹת אוֹתוֹ אֵצֶל הַזְּכָרִים. דְּאָמְרֵי לֵיהּ אַיְתֵי רְאָיָה דִּנְקֵבָה אַתְּ וְתִזּוֹן עִמָּנוּ:
יָלְדָה זָכָר נוֹטֵל מָנֶה. וְאַף עַל גַּב דְּקַיְמָא לָן הַמְזַכֶּה לָעֻבָּר לֹא קָנָה, הָכָא בִּשְׁכִיב מְרַע שֶׁזָּכָה לִבְנוֹ קָנָה, שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם קְרוֹבָה אֵצֶל בְּנוֹ:
יָלְדָה זָכָר וּנְקֵבָה. תְּאוֹמִים יַחַד:
יָלְדָה טֻמְטוּם אֵינוֹ נוֹטֵל. הַאי מַתְנִיתִין אִדַּחְיָא לַהּ, וְהִלְכָתָא שֶׁטֻּמְטוּם נוֹטֵל כַּפָּחוּת שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם:
יוֹרֵשׁ אֶת הַכֹּל. דְּלָא תֵימָא בִּרְיָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ הוּא וְלָאו בַּר יְרֻשָּׁה הוּא, קָמַשְׁמַע לָן:

עיקר תוספות יום טוב(א) דּוֹחִין כוּ'. לָאו לְמֵימְרָא שֶׁכָּל אֶחָד יִדְּחֶנּוּ עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָה. דְּמִמַּה נַּפְשָׁךְ אִם זָכָר הוּא יִטֹּל כְּזָכָר, וְאִם נְקֵבָה יִטֹּל כִּנְקֵבָה. הִלְכָּךְ לְעוֹלָם נוֹטֵל כַּפָּחוּת שֶׁבָּהֶם, וּבִנְכָסִים מְרֻבִּים נִזּוֹן כִּנְקֵבָה, וּבִנְכָסִים מֻעָטִים שָׁקִיל עִם הַזְּכָרִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ב) תִּקְּנוּ שֶׁיִּטֹּל כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ עָלָיו כוּ'. דְּהָא מִשּׁוּם גְּרִיעוּתָא דְּעֻבָּר הוּא וְלֹא מִשּׁוּם גְּרִיעוּתָא דְּמַקְנֶה, וְאִם כֵּן כִּי דַּעַת הָאָב קְרוֹבָה אֵצֶל בְּנוֹ מַאי הֲוֵי לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה כַּזּוֹכֶה, אֶלָּא וַדַּאי מִשּׁוּם שֶׁדַּעְתּוֹ קְרוֹבָה חָשְׁשׁוּ לְטֵרוּף דַּעְתּוֹ. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ג) מָאתַיִם. דִּלְעִנְיַן הָרְוָחָה בִּתּוֹ עֲדִיפָא לֵיהּ, שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַחֲזֹר אַחַר מְזוֹנוֹתֶיהָ כְּזָכָר. גְּמָרָא:
(ד) וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִתְנָה כִּי אִם עַל זָכָר לְבַד וְעַל נְקֵבָה לְבַד, נוֹטֵל הַזָּכָר כְּאִלּוּ נוֹלַד לְבַדּוֹ וְהַנְּקֵבָה כְּאִלּוּ נוֹלְדָה לְבַדָּהּ, דְּלֹא עָשָׂה הַלֵּידָה תְּנַאי אֶלָּא רוֹצֶה לִתֵּן מַתָּנָה לְבָנָיו וְרִבָּה לַנְּקֵבָה, וְאַף אִם יָלְדָה תְּאוֹמִים חֲבִיבִים עָלָיו וְרוֹצֶה שֶׁיִּטְּלוּ כְּפִי תְּנָאוֹ. הָרֹא"שׁ:
(ה) אֲבָל אַנְדְּרוֹגִינוֹס אֵינוֹ נוֹטֵל כְּלָל בִּמְקוֹם בֵּן אוֹ בַּת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ברטנורההִשְׁבִּיחוּ גְּדוֹלִים אֶת הַנְּכָסִים. בְּעוֹדָן בִּתְפוּסַת הַבַּיִת:
הִשְׁבִּיחוּ לָאֶמְצַע. וְהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁשָּׁבְחוּ הַנְּכָסִים מֵחֲמַת נְכָסִים עַצְמָן, שֶׁלֹּא הוֹצִיאוּ מִשֶּׁלָּהֶן כְּלוּם אֶלָּא מִנִּכְסֵי אֲבִיהֶן שָׂכְרוּ פּוֹעֲלִים וְהִשְׁבִּיחוּ הַנְּכָסִים מֵחֲמַת עַצְמָן. אֲבָל אִם חָפְרוּ וְנָטְעוּ וְהוֹצִיאוּ מִשֶּׁלָּהֶן, מַה שֶּׁהִשְׁבִּיחוּ הִשְׁבִּיחוּ לְעַצְמָן:
וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁהִשְׁבִּיחָה. בַּגְּמָרָא מוֹקְמִינַן לַהּ בְּאִשָּׁה יוֹרֶשֶׁת. כְּגוֹן שֶׁנָּשָׂא רְאוּבֵן אֶת בַּת שִׁמְעוֹן אָחִיו, וּמֵת בְּלֹא בָנִים, וּבְנוֹת שִׁמְעוֹן אָחִיו יוֹרְשׁוֹת אוֹתוֹ, נִמְצֵאת אִשְׁתּוֹ שֶׁהִיא בַּת שִׁמְעוֹן אָחִיו יוֹרֶשֶׁת אוֹתוֹ עִם שְׁאָר אַחְיוֹתֶיהָ, וְסָלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמֵינָא דִּבְהַהִיא הֲנָאָה דְּנָפֵיק עֲלַהּ קָלָא שֶׁשּׁוֹלֶטֶת וּמַשְׁבַּחַת אֲפִלּוּ כִּי אָמְרָה רְאוּ מַה הִנִּיחַ לִי בַּעְלִי וְכוּ'‏ אֲפִלּוּ הָכִי מָחֲלָה וְרוֹצָה שֶׁיִּהְיֶה הַשֶּׁבַח לָאֶמְצַע, קָמַשְׁמַע לָן דְּהִשְׁבִּיחָה לְעַצְמָהּ:

עיקר תוספות יום טוב(ו) וּקְטַנִּים. וְלֹא מִבַּעְיָא גְּדוֹלִים וּגְדוֹלִים דִּפְשִׁיטָא דְּמַחֲלֵי אַהֲדָדֵי, דְּאִם זֶה מִתְעַסֵּק בַּנְּכָסִים הַיּוֹם, גַּם זֶה יִתְעַסֵּק לְמָחָר, אֶלָּא אֲפִלּוּ קְטַנִּים כוּ'‏ הַגְּדוֹלִים מוֹחֲלִין טֹרַח מְעַט כָּזֶה לִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(ז) אָמְרוּ. בִּפְנֵי בֵּית דִּין. דְּכֵיוָן שֶׁלֹּא חָשְׁשׁוּ הַבֵּית דִּין לַחְלֹק וְהִנִּיחוּ לָהֶם כָּל הַנְּכָסִים, רָאוּ בֵּית דִּין שֶׁיֵּשׁ תּוֹעֶלֶת לַיְתוֹמִים בַּדָּבָר. וּבְכֻלָּם גְּדוֹלִים אֵין חִלּוּק בֵּין בֵּית דִּין לְעֵדִים. הָרֹא"שׁ:
(ח) לְעַצְמָהּ. וְהוּא דְּלָא שָׁקְלָה מְזוֹנֵי, דְּאִי שָׁקְלָה מְזוֹנֵי, לֹא, דִּתְנַן בְּפֶרֶק י"א דִּכְתֻבּוֹת, אַלְמָנָה נִזּוֹנֵית מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלָּהֶן. רַ"שׁ:
(ט) וְרֵישָׁא שֶׁהִשְׁבִּיחָה לָאֶמְצַע אַשְׁמְעִינַן דְּמַהוּ דְתֵימָא כֵּיוָן דְּלָאו דַּרְכָּהּ לְמִטְרָח אַף עַל גַּב דְּלֹא פָּרֵישׁ כְּפָרֵישׁ דָּמֵי, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא:

ברטנורהשֶׁנָּפַל אֶחָד מֵהֶן לָאֻמָּנוּת. לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ. שֶׁכֵּן מִנְהַג הַמֶּלֶךְ לְהַעֲמִיד מִכָּל בָּתֵּי הָעִיר אָדָם אֶחָד לְמוֹכֵס חֹדֶשׁ אֶחָד אוֹ שְׁנֵי חֳדָשִׁים:
נָפַל לָאֶמְצַע. כָּל הָרֶוַח. מִפְּנֵי שֶׁמֵּחֲמַת אֲבִיהֶם בָּאָת לוֹ. אֲבָל אִם מֵחֲמַת עַצְמוֹ, מִפְּנֵי חֲרִיפוּתוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ וְחָכְמָתוֹ נִלְקַח לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ, מַה שֶּׁהִרְוִיחַ הִרְוִיחַ לְעַצְמוֹ:
חָלָה וְנִתְרַפָּא. אִם חָלָה בְּאֹנֶס, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא פָּשַׁע הוּא בְּעַצְמוֹ, מִתְרַפֵּא מִן הָאֶמְצַע. אֲבָל אִם חָלָה מִצִּנִּים פַּחִים וְכַיּוֹצֵא בָהֶם, דִּכְתִיב בְּהוּ (משלי כב) שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם, בְּהָא אָמְרִינַן בְּמַתְנִיתִין דְּאֵינוֹ מִתְרַפֵּא אֶלָּא מִשֶּׁל עַצְמוֹ:
שׁוּשְׁבִינוּת. דֶּרֶךְ שׁוּשְׁבִינוּת נוֹטֵל סְעוּדָה וְדוֹרוֹן לַחֻפָּה וְאוֹכֵל עִמּוֹ, וְזֶה חוֹזֵר וְעוֹשֶׂה כֵן לָזֶה גַּם כֵּן כְּשֶׁיִּשָּׂא אִשָּׁה. וְאִם שָׁלַח הָאָב שׁוּשְׁבִינוּת בִּסְתָם עַל יַד אֶחָד מִבָּנָיו וְחָזְרָה הַשּׁוּשְׁבִינוּת אַחַר כָּךְ לְאַחַר שֶׁמֵּת הָאָב, חָזְרָה לָאֶמְצַע, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּמִלְוָה, שֶׁהֲרֵי נִגְבֵּית בְּבֵית דִּין, שֶׁיָּכוֹל הַמּוֹלִיךְ שׁוּשְׁבִינוּת לַחֲבֵרוֹ לַחֲזֹר וְלִתְבֹּעַ מִמֶּנּוּ בְּבֵית דִּין שֶׁיִּתֵּן לוֹ שׁוּשְׁבִינוּת כְּדֶרֶךְ שֶׁנָּתַן לוֹ. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ נִשּׂוּאֵי הַשֵּׁנִי כְּנִשּׂוּאֵי הָרִאשׁוֹן, אִם בְּתוּלָה בְּתוּלָה, וְאִם אַלְמָנָה אַלְמָנָה, וְאִם פַרְהֶסְיָא פַרְהֶסְיָא, וְאִם בְּצִנְעָא בְּצִנְעָא. שֶׁיָּכוֹל הַשֵּׁנִי לוֹמַר לָרִאשׁוֹן, אֵינִי עוֹשֶׂה עִמְּךָ אֶלָּא כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשִׂיתָ עִמִּי:
אֲבָל הַשּׁוֹלֵחַ לַחֲבֵרוֹ כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן. בְּלֹא חֻפָּה. אוֹ אִי נַמִּי בְּחֻפָּה וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ לֶאֱכֹל עִמּוֹ, אֵין זוֹ שׁוּשְׁבִינוּת אֶלָּא מַתָּנָה, וְאֵינָהּ נִגְבֵּית בְּבֵית דִּין:

עיקר תוספות יום טוב(י) הָאַחִין כוּ'. הָאַחִין שֶׁהֵן שֻׁתָּפִין. שֶׁאִם אֵין שֻׁתָּפוּת יַחַד בִּתְפִיסַת הַבַּיִת, אוֹ שֻׁתָּפִין דְּעָלְמָא שֶׁאֵינָם אַחִים, אֵין שָׁוִין בְּדִין זֶה. וּמִסְּתָמָא מִקְרוּ אַחִין שֻׁתָּפִין כְּשֶׁעוֹמְדִין יַחַד בְּלֹא חֲלֻקָּה אֲפִלּוּ עַד שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. אֲבָל הָרֹא"שׁ וְהַטּוּר גָּרְסֵי וְהַשֻּׁתָּפִין, דִּסְבִירָא לְהוּ דְהוּא הַדִּין בִּשְׁאָר שֻׁתָּפִין. וְכֵן הוּא דַּעַת הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יא) פֵּרוּשׁ לְפֵרוּשׁוֹ, דְּדַוְקָא כְּשֶׁפֵּרְשׁוּ בִּשְׁעַת לְקִיחָתוֹ שֶׁמִּפְּנֵי חֲרִיפוּתוֹ כוּ'‏ לוֹקְחִים אוֹתוֹ. דְּאִי לָאו הָכִי, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָרִיף, אִם הַמִּנְהָג לְהַעֲמִיד מִכָּל בָּתֵּי הָעִיר כוּ', הַשָּׂכָר לָאֶמְצַע. בַּגְּמָרָא:
(יב) כְּגוֹן שֶׁאָכַל הַמַּאֲכָלוֹת שֶׁהֵם מְפֻרְסָמוֹת בְּרָעָה וְהִתְמִיד בָּהֶם, אוֹ שֶׁעָמַד זְמַן רַב לְחֹם הַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לַקֹּר. הָרַמְבַּ"ם. וְחֹם הַיְנוּ פַּחִים, מִלְּשׁוֹן עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם [שִׁיר הַשִּׁירִים ב]. נִמּוּקֵי יוֹסֵף וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יג) שׁוּשְׁבִינוּת. רֵעֶה דָּוִד [שְׁמוּאֵל ב טו] מְתַרְגְּמִינַן שׁוּשְׁבִינֵי דְּדָוִד. רַ"שׁ. וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, הַמָּעוֹת שֶׁמְּשַׁלְּחִין נִקְרָאִים שׁוּשְׁבִינוּת. וְאוֹתָם שֶׁשָּׁלְחוּ הַמָּעוֹת וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין עִם הֶחָתָן נִקְרָאִים שׁוּשְׁבִינִים:
(יד) לְשׁוֹן הָרַ"שׁ. וְעִנְיָנוֹ נוֹשֵׂא סְעוּדָה:
(טו) וְאֵין צָרִיךְ לְהַחֲזִיר הַכֹּל בְּנִשּׂוּאֵי הָרִאשׁוֹן, אֶלָּא מְשַׁלֵּם לְכָל אֶחָד חֶלְקוֹ כְּשֶׁנּוֹשֵׂא. טוּר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ברטנורההַשּׁוֹלֵחַ סִבְלוֹנוֹת. מִנְהַג חֲתָנִים לְמָחֳרַת הַקִּדּוּשִׁין שׁוֹלְחִין לְבֵית הָאֲרוּסָה תַּכְשִׁיטִים וּמִינֵי מִגְדָּנוֹת וְכַדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן, וּפְעָמִים הוֹלֵךְ הֶחָתָן וְאוֹכֵל שָׁם:
אֵינָן נִגְבִּין. אִם מֵת הוּא אוֹ מֵתָה הִיא אוֹ שֶׁבָּא לְגָרְשָׁהּ. דְּמֵחֲמַת חִבַּת שִׂמְחַת אֲכִילָה מָחַל. וְדַוְקָא שֶׁאָכַל בְּדִינָר, אֲבָל אָכַל פָּחוֹת מִדִּינָר לֹא מָחַל וְגוֹבֶה הַסִּבְלוֹנוֹת:
שָׁלַח סִבְלוֹנוֹת מְרֻבִּים. וַאֲפִלּוּ מֻעָטִים, אִם פֵּרֵשׁ עַל מְנָת שֶׁיָּבֹאוּ עִמָּהּ לְבֵית בַּעְלָהּ הֲרֵי אֵלּוּ נִגְבִּין. וְאוֹרְחָא דְּמִלְּתָא נָקַט, שֶׁדֶּרֶךְ הַסִּבְלוֹנוֹת שֶׁשּׁוֹלְחִין כְּדֵי שֶׁיָּבֹאוּ לְבֵית בַּעְלָהּ לִהְיוֹת מְרֻבִּין, וְאוֹתָן שֶׁשּׁוֹלְחִין כְּדֵי שֶׁתִּתְקַשֵּׁט בָּהֶן בְּבֵית אָבִיהָ דַּרְכָּן לִהְיוֹת מֻעָטִין:

ברטנורהוְשִׁיֵּר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא. וְהוּא הַדִּין אִם שִׁיֵּר לְעַצְמוֹ מִטַּלְטְלִין, מַתְּנָתוֹ מַתָּנָה, וְאִם עָמַד אֵינוֹ חוֹזֵר. וְהוּא שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ עַל אוֹתוֹ מַתָּנָה, דְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע בְּמִקְצָת בָּעֵי קִנְיָן בֵּין עָמַד בֵּין לֹא עָמַד. וְאִם לֹא קָנוּ מִיָּדוֹ לֹא קָנָה מְקַבֵּל הַמַּתָּנָה אֲפִלּוּ מֵת הַשְּׁכִיב מְרַע. וְדַוְקָא כְּשֶׁבָּא לְהַקְנוֹת הַמַּתָּנָה מֵחַיִּים. אֲבָל אִם אָמַר יִתְּנוּ לִפְלוֹנִי כָּךְ וְכָךְ אַחַר מוֹתוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ קִנְיָן, וַאֲפִלּוּ שִׁיֵּר לְעַצְמוֹ. וּשְׁכִיב מְרַע שֶׁבָּא לִתֵּן מַתָּנָה מֵחַיִּים, אִם לֹא שִׁיֵּר לְעַצְמוֹ כְּלוּם וְעָמַד, חוֹזֵר וַאֲפִלּוּ קָנוּ מִיָּדוֹ. וּמְצַוֶּה מֵחֲמַת מִיתָה דִּשְׁמַעְנָא לֵיהּ דְּקָאָמַר וַי לֵיהּ דְּמָיֵת, לְעוֹלָם חוֹזֵר, בֵּין שִׁיֵּר בֵּין לֹא שִׁיֵּר, וַאֲפִלּוּ קָנוּ מִיָּדוֹ. וְאִם מֵת, קָנָה מְקַבֵּל הַמַּתָּנָה וַאֲפִלּוּ בְּלֹא קִנְיָן:
לֹא כָתַב בָּהּ שְׁכִיב מְרַע. כַּד קָצִיר וְרָמֵי בְּעַרְסֵיהּ. וְאַף לֹא לְשׁוֹן מַתְּנַת בָּרִיא, כַּד הָלַךְ עַל רַגְלוֹהִי בְּשׁוּקָא. וְלֹא שִׁיֵּר כְּלוּם:
הוּא אוֹמֵר שְׁכִיב מְרַע הָיִיתִי. וְחוֹזְרַנִי בִּי. וְהַלָּה אוֹמֵר בָּרִיא הָיִיתָ וְלֹא תַחֲזֹר:
צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁהָיָה שְׁכִיב מְרַע. דְּבָתַר הַשְׁתָּא אַזְלִינַן, דְּהָאִידְנָא בָּרִיא הוּא, וְעָלָיו לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁהָיָה שְׁכִיב מְרַע בִּשְׁעַת הַמַּתָּנָה:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. לֹא אַזְלִינַן בָּתַר הַשְׁתָּא אֶלָּא אָמְרִינַן הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה, וּמְקַבֵּל הַמַּתָּנָה שֶׁבָּא לְהוֹצִיא מִיַּד הַנּוֹתֵן שֶׁהוּא מֻחְזָק, עָלָיו לְהָבִיא רְאָיָה וְעֵדִים שֶׁבָּרִיא הָיָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

עיקר תוספות יום טוב(יז) שֶׁכָּתַב. וְהוּא הַדִּין אִם חִלֵּק עַל פִּיו בְּלֹא כְּתִיבָה, שֶׁאָמַר נְכָסַי לִפְלוֹנִי כוּ'. רַ"שׁ:
(יח) וְלֹא שֶׁמְּפָרֵשׁ, דְּמִלְּתָא דִּפְשִׁיטָא הוּא וְלֹא צְרִיכָא לְמֵימַר, שֶׁהִיא מַתְּנַת בָּרִיא. אֶלָּא הָכִי קָאָמַר, דַּוְקָא כְּשֶׁנּוּכַל לוֹמַר שֶׁבָּא לְהַקְנוֹת הַמַּתָּנָה מֵחַיִּים, דְּהַיְנוּ שֶׁהִקְנָה בִּסְתָם וְלֹא פֵּרֵשׁ לְאַחַר מוֹתוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יט) אֵין כוּ'. כְּלוֹמַר וְאִם עָמַד חוֹזֵר. וְהוּא שֶׁכָּתַב הָרַ"ב וּשְׁכִיב מְרַע שֶׁבָּא לִתֵּן מֵחַיִּים כוּ'. וְטַעְמָא דְּחוֹזֵר, דְּלֹא שָׁבִיק נַפְשֵׁיהּ עַרְטִלַאי:
(כ) קָאֵי גַּם אַשְּׁכִיב מְרַע שֶׁבָּא לִתֵּן מֵחַיִּים:

ז. הַמְחַלֵּק נְכָסָיו עַל פִּיו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֶחָד בָּרִיא וְאֶחָד מְסֻכָּן, נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחֲרָיוּת נִקְנִין בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה, וְשֶׁאֵין לָהֶן אַחֲרָיוּת אֵין נִקְנִין אֶלָּא בִמְשִׁיכָה. אָמְרוּ לוֹ, מַעֲשֶׂה בְאִמָּן שֶׁל בְּנֵי רוֹכֵל שֶׁהָיְתָה חוֹלָה וְאָמְרָה תְּנוּ כְבִינָתִי לְבִתִּי וְהִיא בִשְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה, וָמֵתָה, וְקִיְּמוּ אֶת דְּבָרֶיהָ. אָמַר לָהֶן, בְּנֵי רוֹכֵל תְּקַבְּרֵם אִמָּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בְּשַׁבָּת, דְּבָרָיו קַיָּמִין, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִכְתּוֹב. אֲבָל לֹא בְחֹל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, בְּשַׁבָּת אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּחֹל. כַּיּוֹצֵא בוֹ, זָכִין לַקָּטָן, וְאֵין זָכִין לַגָּדוֹל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, לַקָּטָן אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר לַגָּדוֹל:

ברטנורהרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֶחָד בָּרִיא וְאֶחָד מְסֻכָּן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לֵית לֵיהּ דִּבְרֵי שְׁכִיב מְרַע כִּכְתוּבִין וְכִמְסוּרִין דָּמוּ, וַאֲפִלּוּ מְצַוֶּה מֵחֲמַת מִיתָה סְבִירָא לֵיהּ דְּאֵין מַתְּנָתוֹ מַתָּנָה אֶלָּא בְּקִנְיָן, כְּמַתְּנַת בָּרִיא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
כְּבִינָתִי. תַּרְגּוּם רְדִידִים כְּבִנְתָּא:
תְּקַבְּרֵם אִמָּם. כְּלוֹמַר אֵין מְבִיאִין רְאָיָה מֵהֶם, שֶׁרְשָׁעִים הָיוּ, וּקְנָסָא קָנְסוּ רַבָּנָן לַבָּנִים לְקַיֵּם לַבַּת מַתְּנַת אִמָּן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה מִן הַדִּין:
אֲבָל לֹא בְחֹל. אִם חִלֵּק הַשְּׁכִיב מְרַע נְכָסָיו בְּחֹל:
קַל וָחֹמֶר בְּחֹל. וְכֵן הֲלָכָה דְּבֵין בְּחֹל בֵּין בְּשַׁבָּת דִּבְרֵי שְׁכִיב מְרַע כִּכְתִיבֵי וְכִמְסִירֵי דָּמוּ, וְאֵין צָרִיךְ קִנְיָן. וְאִם שָׁאַל שֶׁיִּקְנוּ מִיָּדוֹ, קוֹנִים מִמֶּנּוּ בֵּין בְּחֹל בֵּין בְּשַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ עָלָיו:

עיקר תוספות יום טוב(כא) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כוּ'. כְּלוֹמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר דְּעַל פִּיו לֹא מַהֲנֵי:
(כב) דְּהָא מַעֲשֶׂה דִּבְנֵי רוֹכֵל מַתָּנָה בְּמִקְצָת הֲוָאִי, וְאִי בִּשְׁכִיב מְרַע הָא לְכֻלֵּי עָלְמָא בַּעְיָא קִנְיָן כְּדִלְעֵיל. אֶלָּא בִּמְצַוֶּה מֵחֲמַת מִיתָה הָיְתָה, וְאִם כֵּן עַל כָּרְחֲךָ פָּלֵיג רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֲפִלּוּ בִּמְצַוֶּה מֵחֲמַת מִיתָה. רַ"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כג) רוֹכֵל. שֵׁם אֲבִיהֶם. רַ"שׁ:
(כד) וְהַלְוַאי שֶׁתִּקְבְּרֵם אִמָּם. וְרַבָּנָן קָאָמְרֵי דְּלֹא הָיוּ רְשָׁעִים וּלְפִיכָךְ אֵין לוֹמַר שֶׁקְּנָסוּם. בַּגְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כה) בְּשַׁבָּת כוּ'. שֶׁלֹּא תִטָּרֵף דַּעְתּוֹ. שֶׁמִּן הַדִּין אֵין יָכוֹל לִקְנוֹת וְלִכְתּוֹב. אֲבָל לֹא בְּחֹל, שֶׁיֵּשׁ תַּקָּנָה בְּקִנְיָן וּכְתִיבָה, וְלָמָּה תִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ. רַ"שׁ: ר''ש
(כו) אָמְרוּ. אַף עַל גַּב דְּלֵיכָּא לְמֵימַר מִגּוֹ דְּיָכוֹל לִקְנוֹת וְלִכְתֹּב, קַל וָחֹמֶר בְּחֹל, דְּכָל הָרָאוּי לְבִילָה כוּ'. רַ"שׁ:
(כז) נָקַט כִּכְתוּבִים, מִשּׁוּם קַרְקָעוֹת דְּנִקְנִין בִּשְׁטָר. וְכִמְסוּרִים, מִשּׁוּם מִטַּלְטְלִין דְּנִקְנִין בִּמְסִירָה:
(כח) וְאַף עַל גַּב דְּקִנְיָן יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם מִקָּח וּמִמְכָּר דְּאָסוּר מִשּׁוּם שְׁבוּת, בִּשְׁכִיב מְרַע הִתִּירוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִטָּרֵף דַּעְתּוֹ:
(כט) לַקָּטָן. הוֹאִיל וְאֵין לוֹ יָד לִזְכּוֹת לְעַצְמוֹ מָמוֹן שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ, תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁיְּהֵא אַחֵר זוֹכֶה וּמְקַבֵּל לְצָרְכּוֹ. וְאֵין זָכִין לַגָּדוֹל, שֶׁהֲרֵי יָכוֹל לִזְכּוֹת בְּעַצְמוֹ:
(ל) אָמְרוּ. מִשּׁוּם דְּזָכִין לוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וְכָל שֶׁכֵּן לַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ לוֹ יָד לְקַבֵּל וְלִזְכּוֹת, וְשָׁלִיחַ נַמִּי מָצֵי מַשְׁוֵי. וְהִלְכָּךְ כָּל שֶׁכֵּן דְּזָכִין לָאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. רַ"שׁ:

ברטנורהיוֹרְשֵׁי הָאָב אוֹמְרִים הַבֵּן מֵת רִאשׁוֹן. וְאֵין בַּעַל חוֹב יָכוֹל לְהִפָּרַע מִנְּכָסִים אֵלּוּ, שֶׁהֲרֵי לֹא זָכָה בָּהֶן הַבֵּן מֵעוֹלָם:
וּבַעֲלֵי הַחוֹב אוֹמְרִים הָאָב מֵת רִאשׁוֹן. וְנָפְלוּ הַנְּכָסִים שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַבֵּן, וְהֵם מְשֻׁעְבָּדִים לִכְתֻבַּת אִשָּׁה וּבַעֲלֵי חוֹב:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יַחֲלֹקוּ. דְּקָסָבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי שְׁטָר הָעוֹמֵד לִגָּבוֹת כְּגָבוּי דָּמֵי, וְיוֹרְשֵׁי הָאָב וּבַעֲלֵי חוֹב תַּרְוַיְהוּ מֻחְזָקִים הֲווּ, לְפִיכָךְ יַחֲלֹקוּ:
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. הַנְּכָסִים בְּחֶזְקַת יוֹרְשִׁים וּכְמֻחְזָקִים דָּמוּ וּבַעַל חוֹב בָּא לְהוֹצִיא מִיָּדָם וְעָלָיו לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁהָאָב מֵת תְּחִלָּה:

ברטנורההָאִשָּׁה מֵתָה תְּחִלָּה. וְאֵין לְיוֹרְשֵׁי הָאִשָּׁה כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי הַבַּעַל מֵת אַחֲרוֹן וְיָרַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ:
נְכָסִים בְּחֶזְקָתָן. נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל בְּחֶזְקָתָן. וְלֹא פֵּרְשׁוּ בֵּית הִלֵּל אִי בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הָאִשָּׁה שֶׁהָיוּ שֶׁלָּהּ, אִי בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל שֶׁאַחֲרָיוּתָן עָלָיו, הִלְכָּךְ נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל יַחֲלֹקוּ:
וּכְתֻבַּת אִשָּׁה. שֶׁהֵם מָנֶה מָאתַיִם וְתוֹסֶפֶת, נִשְׁאָרִים בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל:
וּנְכָסִים הַנִּכְנָסִים וְיוֹצְאִים עִמָּהּ. הֵם נִכְסֵי מְלוֹג. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהִיא נִכְנֶסֶת נִכְנָסִים עִמָּהּ וּכְשֶׁהִיא יוֹצֵאת יוֹצְאִים עִמָּהּ, אִם פָּחֲתוּ פָּחֲתוּ לָהּ וְאִם הוֹתִירוּ הוֹתִירוּ לָהּ. אֵלּוּ הֵם בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הָאִשָּׁה. נִמְצְאוּ יוֹרְשֵׁי הָאִשָּׁה נוֹטְלִים כָּל נִכְסֵי מְלוֹג וַחֲצִי נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל:

עיקר תוספות יום טוב(לד) וְעַל אִשְׁתּוֹ. וְאֵין לָהּ בָּנִים מִמֶּנּוּ. רַ"שׁ:
(לה) יַחֲלֹקוּ. עַיֵּן מִשְׁנָה ג'‏ פֶּרֶק ד'‏ דִּיבָמוֹת וּמַה שֶּׁכָּתַבְתִּי שָׁם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(לו) וְכֵיוָן שֶׁהַנְּכָסִים בְּחֶזְקָתָהּ יְכוֹלָה הִיא לְהוֹרִישׁ שְׁבוּעַת הַכְּתֻבָּה לְבָנֶיהָ אַף עַל גַּב דִּבְעָלְמָא אֵין אָדָם מוֹרִישׁ שְׁבוּעָה לְבָנָיו. תּוֹסָפוֹת. וְהַטּוּר כָּתַב, דְּמַיְרֵי בְּיִחֵד לָהּ קַרְקַע כוּ', דְּאֵינָהּ צְרִיכָה לִשָּׁבַע:
(לז) דְּהָא בְּחֶזְקָתָן לָאו לְקַמֵּיהּ קָאֵי, אֶלָּא הָכִי גָּרְסִינַן וּכְתֻבַּת וְכוּ'. רַ"שׁ:
(לח) הָאָב. יוֹרְשֵׁי הָאִשָּׁה הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר, אֶלָּא אַיְדֵי דְּבִיבָמוֹת וּכְתֻבּוֹת תָּנֵי הָאָב (עַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ), תָּנֵי הָכָא נַמִּי הָכִי:

ברטנורהנָפַל הַבַּיִת עָלָיו וְעַל אִמּוֹ. וְאֵין לָהּ בֵּן אַחֵר אֶלָּא זֶה. יוֹרְשֵׁי הַבֵּן אוֹמְרִים הָאִשָּׁה מֵתָה תְּחִלָּה וְיָרַשׁ הַבֵּן נְכָסֶיהָ וְאָנוּ יוֹרְשִׁים הַבֵּן. וְיוֹרְשֵׁי הָאִשָּׁה מִמִּשְׁפַּחַת בֵּית אָבִיהָ אוֹמְרִים הַבֵּן מֵת תְּחִלָּה וְאָנוּ יוֹרְשִׁים אֶת הָאִשָּׁה:
אֵלּוּ וָאֵלּוּ מוֹדִים. בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל: שֶׁיַּחֲלֹקוּ. דְּכֵיוָן שֶׁשְּׁנֵיהֶם בָּאִים מִכֹּחַ יְרֻשָּׁה הָוֵי סָפֵק וְסָפֵק, וְיַחְלֹקוּ. וְלֹא דָּמֵי לְנָפַל הַבַּיִת עָלָיו וְעַל אִשְׁתּוֹ, דְּהָתָם יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי נְכָסִים, יֵשׁ שֶׁהַבַּעַל מֻחְזָק וְיֵשׁ שֶׁהָאִשָּׁה מֻחֶזֶקֶת, אֲבָל הָכָא הַכֹּל בְּחֶזְקַת הָאִשָּׁה כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה אַלְמָנָה, וּשְׁנֵיהֶם בָּאִים מִכֹּחַ יְרֻשָּׁה לִירַשׁ הַכֹּל, הִלְכָּךְ יַחֲלֹקוּ:
מוֹדֶה אֲנִי בָזֶה. דִּלְדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל הָכָא נַמִּי אָמְרִינַן נְכָסִים בְּחֶזְקָתָן, בְּחֶזְקַת יוֹרְשֶׁיהָ מִן הָאָב, שֶׁהֲרֵי בְּחַיֶּיהָ מִשֶּׁמֵּת בַּעְלָהּ אַחַר שֵׁבֶט אָבִיהָ הִיא מִתְיַחֶסֶת, וּמָמוֹנָהּ נַמִּי בְּחַיֶּיהָ הָיָה בְּחֶזְקַת שֵׁבֶט אָבִיהָ. הִלְכָּךְ יוֹרְשֶׁיהָ מִן הָאָב יוֹרְשִׁים אוֹתָהּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
עַל הַחֲלוּקִין אָנוּ מִצְטַעֲרִין. כְּלוֹמַר, עַל מַחֲלֹקֶת דִּלְעֵיל דְּבֵית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל אָנוּ מִצְטַעֲרִים שֶׁלֹּא הִשְׁווּ דַּעְתָּן, וְאַתָּה אוֹמֵר שֶׁגַּם בָּזֶה חֲלוּקִין וּבָאתָ לַחְלֹק עַל תַּנָּא קַמָּא שֶׁאוֹמֵר שֶׁהֵם שָׁוִין:

עיקר תוספות יום טוב(לט) הָרַ"שׁ. דְּאִלּוּ הֲוָה לָהּ בֵּן מֵאִישׁ אַחֵר, אוֹתוֹ הַבֵּן הוּא יוֹרֵשׁ וַדַּאי בַּחֲצִי הַנְּכָסִים שֶׁל אִמּוֹ, וְיוֹרְשֵׁי הַבֵּן סָפֵק, וְאֵין סָפֵק מוֹצִיא מִידֵי וַדַּאי. אֲבָל הַתּוֹסָפוֹת הִקְשׁוּ עַל זֶה, דְּהָא אֵינוֹ וַדַּאי בַּחֵצִי הַשֵּׁנִי כוּ'. וּמַסְּקֵי דַּאֲפִלּוּ הָיָה לָהּ בֵּן מֵאִישׁ אַחֵר, אֶלָּא שֶׁאֵין לָהּ עוֹד בֵּן מֵאֲבִי הַבֵּן הַזֶּה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(מ) רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁאֵינָם יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(מא) מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּיוֹרְשֵׁי הַבַּעַל, דִּירֻשַּׁת הַבַּעַל אֵינָהּ מִן הַתּוֹרָה:
(מב) מוֹדֶה. מִשּׁוּם דְּנָקַט תַּנָּא קַמָּא לִישְׁנָא דְּמוֹדִים, אָמַר אִיהוּ נַמִּי מוֹדֶה, כְּלוֹמַר וַאֲנִי מוֹדֶה וְחוֹלֵק עָלֶיךָ דִּלְדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל כוּ'. רַ"שׁ:
(מג) לָשׁוֹן מְגֻמְגָּם הוּא. וְזֶה לְשׁוֹן הָרַ"שׁ, שֶׁכָּל יְמֵי חַיֵּי הָאִשָּׁה לְאַחַר שֶׁמֵּת בַּעֲלָהּ הָיָה כָּל מָמוֹנָהּ בְּחֶזְקָתָהּ, וַהֲרֵי הִיא מִשֵּׁבֶט אָבִיהָ, וַאֲפִלּוּ כְּתֻבָּתָהּ וְתוֹסַפְתָּהּ שֶׁגָּבְתָה מִבַּעֲלָהּ מִשֶּׁבָּאוּ לְיָדָהּ הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקַת שֵׁבֶט אָבִיהָ, שֶׁהִיא מִתְיַחֶסֶת אַחַר שֵׁבֶט אָבִיהָ:

גמרא בבא בתרא קמ״ד א: ה׳-ט׳

וְאִם אָמְרָה וְכוּ' הִשְׁבִּיחָה לְעַצְמָהּ. פְּשִׁיטָא מַהוּ דְתֵימָא כֵּיוַן דִּשְׁבִּיחָא לָהּ מִלְתָא דַאֲמָרֵי קָא טָרְחָא קָמֵי יַתְמֵי אַחוּלֵי אַחְלָהּ קָא מַשְׁמַע לָן. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא הַמַּשִּׂיא אִשָּׁה לִבְנוֹ גָדוֹל בַּבַּיִת קְנָאוֹ. וְדַוְקָא גָדוֹל. וְדַוְקָא בְּתוּלָה. וְדַוְקָא אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה. וְדַוְקָא שֶׁהִשִּׂיאוֹ רִאשׁוֹן. פְּשִׁיטָא יִיחֵד לוֹ אָבִיו בַּיִת וַעֲלִיָּיה בַּיִת קָנָה עֲלִיָּיה לֹא קָנָה. בַּיִת וְאַכְסַדְרָה מַהוּ שְׁנֵי בָתִּים זוּ לִפְנִים מִזּוּ מַהוּ תִּיקוּ. מְתִיבֵי יִיחֵד לוֹ אָבִיו בַּיִת וּכְלֵי בַיִת. כְּלֵי בַיִת קָנָה בַיִת לֹא קָנָה. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָהוּ כְּגוֹן שֶׁהָיָה אוֹצָרוֹ שֶׁל אָבִיו מוּנַח שָׁם. נְהַרְדָּעֵי אֲמָרֵי אֲפִילוּ שׁוֹבְכָא דְיוֹנֵי. רַב יְהוּדָה וְרַב פַּפִּי אֲמָרֵי אֲפִילוּ עֲצִיצָא דְהַרְסְנָא. מָר זוּטְרָא אַנְסְבֵיהּ לִבְרֵיהּ וְתָלָה לֵיהּ סַנְדְּלָא. רַב אָשֵׁי נַסְבֵיהּ לִבְרֵיהּ וְתָלָה לֵיהּ אֲשִׁישָׁא דְמִשְׁחָא. אָמַר מָר זוּטְרָא הָנֵי תְלַת מִילֵי שַׁוִּינְהוּ רַבָּנָן כְּהִלְכְתָא בְלָא טַעְמָא. חֲדָא הָא. אִידָךְ דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל הַכּוֹתֵב כָּל נְכָסָיו לְאִשְׁתּוֹ לֹא עֲשָׂאָהּ אֶלָּא אֲפוֹטְרוֹפָא. אִידָךְ דְּאָמַר רַב מָנֶה לִי בְּיָדָךְ תְּנֵהוּ לִפְלוֹנִי בְּמַעֲמַד שְׁלָשְׁתָּן קָנָה:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץג שנינו במשנה שאם אמרה "ראו מה שהניח לי בעלי הריני עושה ואוכלת" — השביחה לעצמה. ותוהים: פשיטא [פשוט, מובן מאליו], שכך הוא! ומשיבים: מהו דתימא [שתאמר]: כיון דשביחא לה מילתא [שמשובח עבורה הדבר], דאמרי [שכן שומעת היא שאנשים אומרים]: ראו עד כמה קא טרחא קמי יתמי [היא טורחת לפני היתומים] — אחולי אחלה [הרי היא מוחלת על השבח], וחולקת עמם בשווה קא משמע לן [השמיע לנו] שלא.
ד אמר ר' חנינא: המשיא אשה לבנו גדול בבית שייחד לצורך החופה ומשתה הנישואין — קנאו הבן את הבית במתנה. ומוסיפים: ודוקא כשהיה זה בנו הגדול, ודוקא שמשיאו בתולה, ודוקא שהיא אשתו ראשונה של הבן, ודוקא שהשיאו ראשון בין בניו, שאז יש לומר שמתוך כל הטעמים האלה חביב עליו ביותר ונתן לו.
מיתיבי [מקשים על כך] ממה ששנינו: ייחד לו אביו בית וכלי בית לנישואיו — כלי בית קנה, בית לא קנה! אמר ר' ירמיה: כגון שהיה אוצרו (מחסנו) של אביו מונח שם, שכיון שברור שלא הקנה לו את האוצר אף לא הקנה לו את הבית. נהרדעי אמרי [חכמי נהרדעא אומרים]: אפילו היה שם שובכא דיוני [שובך יונים] של האב, לא הקנה לו את הבית. רב יהודה ורב פפי אמרי [אומרים]: אפילו היה שם עציצא [עציץ, כלי] של האב המכיל הרסנא [דגים מטוגנים] הרי זה מראה שהאב שומר את רכושו לעצמו. ומסופר: מר זוטרא אנסביה לבריה, ותלא ליה סנדלא [השיא את בנו בבית, ותלה בו סנדל] להודיע שהוא שומר לעצמו את זכות הקנין בבית. רב אשי נסביה לבריה, ותלא ליה אשישא דמשחא [השיא את בנו, ותלה לו כלי של שמן לצורך זה].
אמר מר זוטרא, הני תלת מילי שוינהו רבנן כהלכתא בלא טעמא [שלושה דברים אלה עשו אותם חכמים כהלכה קבועה בלי טעם מספיק]: חדא [אחת] — הא [זו], אידך [האחרת] — מה שאמר רב יהודה אמר שמואל: הכותב כל נכסיו לאשתו — לא עשאה אלא אפוטרופא [אפוטרופוסית] לנכסים, ולא נתן לה דבר. אידך [האחרת] — שאמר רב: האומר לחבירו "אותו מנה שיש לי בידך, שאתה חייב לי, תנהו לפלוני", אם היה הדבר במעמד שלשתן — קנה השלישי, ואין צורך במעשה קנין ובעדים. ושלושה דינים אלה אין לנו טעם ברור מדוע נקבעו.

זוהר ספר הזהר, אחרי מות מ״ט

כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹמֵר. רִבִּי חִיָּיא פָתַח (איוב ל''ח) לֶאֱחוֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְגוֹמֵר תָּאנָא זַמִּין קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא לְדַכְּאָה לְאַרְעֵיהּ מִכָּל מְסָאֲבוּתָא דְעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה דְּסָאִיבוּ לָהּ. בְּהָאי מָאן דְּאָחִיד בְּטָלֵתֵיהּ וְאַנְעַר טִנּוּפָא מִנֵּיהּ. וְכָל אִינוּן דְּאִתְקְבָרוּ בְאַרְעָא קַדִּישָׁא לְמִשְׁרֵי לוֹן לְבַר. וּלְדַכְּאָה אַרְעָא קַדִּישָׁא מִסִטְרָא אַחֲרָא (ס''א קַדִּישָׁא אַחֲרָא). כַּבְיָכוֹל דַּהֲוָה מַתְּזְנָא לִשְׁאַר רַבְרְבֵי עַמִּין וּלְקַבְּלָא מְסָאֲבוּתָא דִילְהוֹן וּלְדַבְּרָא לוֹן. וְזַמִּין לְדַכְּאָה לָהּ וּלְאַעְבְּרָא לוֹן לְבָר. רִבִּי שִׁמְעוֹן הֲוָה מַדְכֵּי טוּרֵי (ס''א שׁוּקֵי) דִטְבַרְיָא וְכָל דַּהֲוָה תַמָּן מִית הֲוָה סָלִיק לֵיהּ וּמְדַכֵּי אַרְעָא. תָּאנָא כְּתִיב (ירמיה ב') וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי וְגוֹמֵר. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מָאן דְּזָכֵי בְחַיּיוֹי לְמִשְׁרֵי מָדוֹרָא בְאַרְעָא קַדִּישָׁא. דְּכָל מָאן דְּזָכֵי לָהּ זָכֵי לְאַנְגְּדָא מִטַּלָּא דִשְׁמַיָּיא דִלְעֵילָא דְנָחִית עַל אַרְעָא. וְכָל מָאן דְּזָכֵי לְאִתְקַשְּׁרָא בְחַיּיוֹי בְּהָאי אַרְעָא קַדִּישָׁא. זָכֵי לְאִתְקַשְּׁרָא לְבָתַר בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה. וְכָל מָאן דְּלָא זָכֵי בְחַיּיוֹי וּמַיְיתִין לֵיהּ לְאִתְקַבְּרָא תַמָּן. עֲלֵיהּ (שם) כְּתִיב וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה רוּחֵיהּ נָפִיק בִּרְשׁוּתָא נֻכְרָאָה אַחֲרָא וְגוּפֵיהּ אָתֵי תְּחוֹת רְשׁוּתָא דְאַרְעָא קַדִּישָׁא. כַּבְיָכוֹל עָבִיד קֹדֶשׁ חוֹל וְחוֹל קֹדֶשׁ. וְכָל מָאן דְּזָכֵי לְמֵיפַק נִשְׁמָתֵיהּ בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא אִתְכְּפָרוּ חוֹבוֹי וְזָכֵי לְאִתְקַשְּׁרָא תְּחוֹת גַּדְפּוֹי דִּשְׁכִינְתָּא דִכְתִיב (דברים ל''ב) וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אִי זָכֵי בְחַיּוֹי זָכֵי לְאִתְמַשְּׁכָא עֲלֵיהּ רוּחָא קַדִּישָׁא תָדִיר. וְכָל מָאן דְּיָתִיב בִּרְשׁוּתָא אַחֲרָא אִתְמְשַׁךְ עֲלֵיהּ רוּחָא אַחֲרָא נוּכְרָאָה. תָּאנָא כַּד סָלִיק רַב הַמְּנוּנָא סָבָא לְהָתַם הֲווֹ עִמֵּיהּ תְּרֵיסַר בְּנֵי מְתִיבְתָּא דִילֵיהּ. אָמַר לוֹן אִי אֲנָא אֵזִיל לְאָרְחָא דָא לָאו עַל דִּידִי קָא עֲבִידְנָא אֶלָּא לְאָתָבָא פִקְדוֹנָא לְמָארֵיהּ. תָּנֵינָן כָּל אִינוּן דְּלָא זָכוּ לְהָאי בְּחַיּיוֹי אָתִיבִין פִּקְדוֹנָא דְמָארֵיהוֹן לְאַחֲרָא. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בְּגִינֵי כָךְ כָּל מָאן דְּאַעְבַּר מֵאִינוּן זִינִין בִּישִׁין אוֹ רְשׁוּתָא אַחֲרָא בְאַרְעָא. אַרְעָא אִסְתְּאֲבַת וָוי לֵיהּ לְהַהוּא גְבַר וָוי לְנַפְשֵׁיהּ דְּהָא אַרְעָא קַדִּישָׁא לָא מְקַבְּלָא לֵיהּ לְבָתַר. עֲלֵיהּ כְּתִיב (תהלים ק''ד) יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בִּתְחִיַּית הַמֵּתִים כְּדֵין בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ הַלְלוּיָהּ:

תרגום הזוהרכְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹ': רַבִּי חִיָּא פָּתַח, לֶאֱחוֹז בְּכַנְפֵי הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּהּ. לָמַדְנוּ, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְטַהֵר אֶת אַרְצוֹ, שֶׁהִיא הַמַּלְכוּת, מִכָּל טוּמְאוֹת הָעַמִּים עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁטִּמְּאוּ אוֹתָהּ, כְּמִי שֶׁאוֹחֵז בְּבִגְדוֹ וּמְנַעֵר אֶת הַטִּנּוֹפֶת מִמֶּנּוּ, שֶׁהֵם כָּל הָרְשָׁעִים שֶׁנִּקְבְּרוּ בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, כָּךְ הוּא מְנַעֵר הָאָרֶץ כְּדֵי לְהַשְּׁלִיךְ אוֹתָם לַחוּץ, וּכְדֵי לְטַהֵר הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, מִסִּטְרָא אַחְרָא. שֶׁכִּבְיָכוֹל, שֶׁהָיְתָה מֵזִינָה שְׁאָר שָׂרֵי הָעַמִּים, שֶׁקִּבְּלָה טוּמְאָה מֵהֶם לְהַנְּהִיגָם וְעָתִיד לְטַהֵר אוֹתָהּ וּלְהַעֲבִיר שָׂרֵי הָעַמִּים לַחוּץ. רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה מְטַהֵר שְׁוָּוקֵי טְבֶרְיָא, וְכָל מַה שֶּׁהָיָה שָׁם הָיָה מַעֲלֶה אוֹתוֹ וּמְטַהֵר הָאָרֶץ. לָמַדְנוּ, כָּתוּב, וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ, מִי שֶׁזָּכָה בְּחַיָּיו לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּנוֹ בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל מִי שֶׁזָּכָה לָהּ זוֹכֶה לְהַמְּשִׁיךְ מִטַּל הַשָּׁמַיִם שֶׁלְּמַעְלָה הַיּוֹרֵד עַל הָאָרֶץ. וְכָל מִי שֶׁזָּכָה לְהִתְקַשֵּׁר בְּחַיָּיו בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ, זוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר אַחַר כָּךְ בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הָעֶלְיוֹנָה. וְכָל מִי שֶׁלֹּא זָכָה בְּחַיָּיו, בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וּמֵבִיאִים אוֹתוֹ לְהִקָּבֵר שָׁמָּה, עָלָיו כָּתוּב, וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה. רוּחוֹ יָצָא בִּרְשׁוּת אַחֵר זָר, וְגוּפוֹ בָּא תַּחַת רְשׁוּת אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, כִּבְיָכוֹל, עָשָׂה קֹדֶשׁ חֹל וְחֹל קֹדֶשׁ. וְכָל מִי שֶׁזָּכָה שֶׁתֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה מִתְכַּפְּרִים עֲוֹנוֹתָיו, וְזוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. שֶׁכָּתוּב, וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אִם זָכָה בְּחַיָּיו, בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, זוֹכֶה שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלָיו תָּמִיד רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְכָל מִי שֶׁיּוֹשֵׁב בִּרְשׁוּת אַחֶרֶת, דְּהַיְנוּ בְּחוּץ לָאָרֶץ, נִמְשָׁךְ עָלָיו רוּחַ אַחֵר זָר. לָמַדְנוּ, כְּשֶׁעָלָה רַב הַמְּנוּנָא סָבָא שָׁמָּה, לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, הָיוּ עִמּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר בְּנֵי יְשִׁיבָה שֶׁלּוֹ. אָמַר לָהֶם אִם אֲנִי הוֹלֵךְ לַדֶּרֶךְ הַזֶּה, לֹא בִּשְׁבִילִי אֲנִי עוֹשֶׂה, אֶלָּא כְּדֵי לְהָשִׁיב הַפִּקָּדוֹן לִבְעָלָיו. לָמַדְנוּ, כָּל אֵלּוּ שֶׁלֹּא זָכוּ לָזֶה, לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, בְּחַיֵּיהֶם, מֵשִׁיבִים הַפִּקָּדוֹן שֶׁל אֲדוֹנָם, דְּהַיְנוּ הַנְּשָׁמָה שֶׁנִּתְּנָה בָּהֶם, לְאַחֵר. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: בִּשְׁבִיל זֶה, כָּל מִי שֶׁמַּכְנִיס מֵאֵלּוּ מִינִים הָרָעִים, אוֹ רְשׁוּת אַחֶרֶת, בָּאָרֶץ. נִטְמֵאת הָאָרֶץ. אוֹי לוֹ לְאוֹתוֹ אִישׁ, אוֹי לְנַפְשׁוֹ, כִּי הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה אֵינָהּ מְקַבַּלְתּוֹ אַחַר כָּךְ, עָלָיו כָּתוּב, יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם. בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, אָז, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּיָהּ.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות איסורי ביאה כ״ב: י״ג-י״ד

מוסר שערי תשובה א׳: ל״א-ל״ג

הַתַּאֲוָה הַנְתוּנָה בְלֵב הָאָדָם שׁרֶשׁ כָּל הַפְּעוּלוֹת. לָכֵן אִם יְתַקֵּן הַתַּאֲווֹת בְּנַחַת אֲשֶׁר כָּל הָאֵיבָרִים יְשָׁרְתוּם יִמְשְׁכֵם אַחֲרֵי הַשֵּׂכֶל וְיִלָּווּ עָלָיו וִישָׁרְתוּהוּ. יִכָּשְׁרוּ כָּל הַפְּעָלִים שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כא) וְזַךְ יָשָׁר פָּעֳלוֹ וְנֶאֱמַר (שם יג) תַּאֲוָה נִהְיֶה תֶּעֱרַב לְנָפֶשׁ. נִהְיָה כְּמוֹ נִשְׁבֶּרֶת מִלָּשׁוֹן (דניאל ח) נִהְיֵיתִי וְנֶחֱלֵתִי. אָמַר כִּי כַּאֲשֶׁר יְשַׁבֵּר אָדָם תַּאֲוָתוֹ גַּם בִּדְבָרִים הַמֻּתָּרִים בָּזֶה תַּצְלִיחַ הַנֶּפֶשׁ וְהַמִדָּה הַזֹּאת תֶּעֱרַב לָהּ כִּי יָרִים הַשֵּׂכֶל יָדוֹ וְגָבַר וְתוֹעֲבַת כְּסִילִים סוּר מֵרָע. הַכְּסִילִים אֲשֶׁר אֵינֵימוֹ שׁוֹבְרִים תַּאֲוָתָם וְרוֹדְפִים תָּמִיד תַּעֲנוּגוֹת בְּנֵי הָאָדָם כִּי תִפְגַּע תַּאֲוָתָם בְּדֶרֶךְ חֵטְא וְכָל דָבָר רָע לֹא יָסוּרוּ מִמֶּנּוּ וְנִקְרְאוּ כְסִילִים עַל רְדִיפַת הַתַּעֲנוּגִים. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כא) וּכְסִיל אָדָם יְבַלְּעֶנּוּ וְנֶאֱמַר (ישעיה ה) הוֹי מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר שֵׁכָר יִרְדּוֹפוּ וְגו'. וְנֶּאֱמַר (שם) וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל וְגו'. וְנֶאֱמַר (משלי יג) וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר. וְנֶאֱמַר (מלאכי ב) וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵלּוּ בְנֵי אָדָם שֶׁכָּל יְמֵיהֶם כַּחַגִים. וְנֶאֱמַר (משלי יח) לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד בְּכָל תּוּשִׁיָּה יִתְגַּלָע פֵּירוּשׁ מִי שֶׁמְּבַקֵשׁ לָלֶכֶת אַחַר תַּאֲוָתוֹ וּרְצוֹנוֹ נִפְרָד מִכָּל חָבֵר וְעַמִּית כִּי יִרְחֲקוּ מִמֶּנּוּ אוֹהֵב וָרֵעַ. כִּי תֲּאֲווֹת בְּנֵי אָדָם וּמִדּוֹתָם חֲלוּקוֹת. אֵין רְצוֹנוֹ שֶׁל זֶה כִּרְצוֹנוֹ שֶׁל זֶה. אָכֵן אִם יֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַשֵּׂכֶל אָז יִתְחַבְּרוּ לוֹ הַחֲבֵרִים וְיִהְיוּ אוֹהֲבָיו רַבִּים. וְאָמְרוּ בַּמּוּסָר מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה אֶת מִדּוֹתָיו רָבּוּ הַקּוֹפְצִים עָלָיו. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ עַל הָעִנְיַן הַזֶה בְּעַצְמוֹ לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד אִישׁ נִפְרָד מִכָּל אָח וְחָבֵר לְתַאֲוָה הוּא מְבַקֵּשׁ. וּבַעֲבוּר שֶׁמְּבַקֵּשׁ לָלֶכֶת אַחַר רְצוֹנוֹ לְמַעַן זֹאת מֵרֵעֵהוּ רָחֲקוּ מִמֶּנּוּ כְּעִנְיַן (שם יט) וְדָל מֵרֵעֵהוּ יִפָּרֵד בְּכָל תּוּשִׁיָּה יִתְגַּלָּע הַהוֹלֵךְ אַחַר תַּאֲוָתוֹ לֹא בְּדָבָר אֶחָד יֶחֱטָא בִּלְבַד. אַךְ בְּכָל זֹאת שֶׁבַּתּוֹרָה יִתְגַּלָּע כִּי יַעֲבוֹר עַל כֻּלָּנָה מִלָּשׁוֹן (שם כ) וְכָל אֱוִיל יִתְגַּלָּע. וְעוֹד תִּמָּצֵא לוֹ תּוֹעֶלֶת בְּשׁוֹבְרוֹ הַתַּאֲוָה הַגַּשְׁמִית. כִּי אִם תִּשְׁאָלֶנּוּ תַּאֲוָתוֹ דְבַר בְּלִיָּעַל. וַעֲבֵירָה יְדַבֵּר אֶל לִבּוֹ הֵן בְּהֵתֵּר לֹא אֲמַלֵּא תַּאֲוָתִי וְאֵיךְ אֶשְׁלַח יָדִי בְּאִיסוּר וְעוֹד תִּמְצָא בִּשְׁבִירַת הַתַּאֲוָה תּוֹעֶלֶת רַבָּה וַעֲצוּמָה כִּי יִגָּלֶה רְצוֹן לִבּוֹ וְטוּב חֶפְצוֹ לִתְשׁוּבָה. כִּי הוּא מוֹאֵס הַטֶּבַע אֲשֶׁר גָּרַם לוֹ הַחֵטְא וּבָזֶה יִתְרַצֶה אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו:

תורה ויקרא ט״ז: ט״ז-כ״א