חק לישראל - פרשת אחרי מות יום שלישי

רש״ימַעְיָ֣ן נִ֭רְפָּשׂ. עָכוּר בָּרַגְלַיִם:
צַ֝דִּ֗יק מָ֣ט לִפְנֵֽי רָשָֽׁע. כְּשֶׁהַצַּדִּיק מָט לִפְנֵי הָרָשָׁע וְיָרֵא לְהוֹכִיחַ עַל פָּנָיו דַּרְכּוֹ, שָׂנאוּי הַדָּבָר כְּמַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר נִשְׁחָת:
אָכוֹל דְּבַשׁ. לֶאֱכוֹל דְּבַשׁ יוֹתֵר מִדַּאי. רֶמֶז הַדָּבָר לְדוֹרֵשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה (יחזקאל א) וּבְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית (בראשית א) לְגַלּוֹת לָרַבִּים, וְעַמֵּי הָאָרֶץ מְלַגְלְגִים עַל הַדְּבָרִים, וְשׁוֹאֲלִים מַה לְּמַעְלָה מַה לְּמַטָּה:
וְחֵקֶר כְּבוֹדָם כָּבוֹד. וְהֵיכָן הַחֵקֶר רָאוּי לִהְיוֹת? בְּדִבְרֵי חֲכָמִים, אֲשֶׁר כְּבוֹדָם כָּבוֹד בִּגְזֵרוֹתֵיהֶם, יֵשׁ לִשְׁאוֹל מָה טַעַם גָּזְרוּ כָּךְ, וְלָמָּה סִיְּגוּ בְּכָל גְּזֵרָה וּגְזֵרָה:
כַּשֶּׁלֶג בַּקַּיִץ. בְּשָׁעָה שֶׁשּׁוֹטְחִין הַתְּאֵנִים בַּחַמָּה לְיַבְּשָׁן וְלַעֲשׂוֹת קְצִיעוֹת, כְּדַאֲמַר ״הַלֶּחֶם וְהַקַּיִץ לֶאֱכֹל הַנְּעָרִים״ (שמואל ב טז: ב):
דְּרוֹר. הוּא עוֹף הַנִּקְרָא רונדל״ע בְּלַעַ״ז, וְנִקְרָא דְּרוֹר – שֶׁדָּרָה בַּבַּיִת כְּבַשָּׂדֶה:

משנה משנה כתובות י״ג

ברטנורהשְׁנֵי דַיָּנֵי גְזֵלוֹת. שֶׁהָיוּ גוֹזְרִין גְּזֵרוֹת עַל הַגַּזְלָנִים וְקוֹנְסִים עֲלֵיהֶם קְנָסוֹת:
שְׁנֵי דְבָרִים. שֶׁאֵין חֲכָמִים מוֹדִים לוֹ:
תִּשָּׁבַע בַּסּוֹף. כְּשֶׁיִּשְׁמְעוּ בוֹ שֶׁמֵּת וְתָבֹא לִגְבּוֹת כְּתֻבָּתָהּ, תִּשָּׁבַע שֶׁלֹּא עִכְּבָה בְיָדָהּ מִשֶּׁל בַּעְלָהּ כְּלוּם:
וְלֹא תִשָּׁבַע בַּתְּחִלָּה. בִּשְׁעַת גְּבִיַּת מְזוֹנוֹת. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ, תִּשָּׁבַע בַּסּוֹף, כְּשֶׁיָּבֹא בַּעְלָהּ וְיַכְחִישֶׁנָּה וְיֹאמַר הִנַּחְתִּי לָךְ מְזוֹנוֹת, תִּשָּׁבַע שֶׁלֹּא הִנִּיחַ לָהּ כְּלוּם:
רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אוֹמֵר. וַהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ. וְדַוְקָא אַחַר שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים לִיצִיאַת הַבַּעַל פּוֹסְקִין מְזוֹנוֹת לָאִשָּׁה אִם תָּבְעָה מְזוֹנוֹת, אֲבָל קֹדֶם זְמַן זֶה לֹא, שֶׁחֲזָקָה אֵין אָדָם מַנִּיחַ בֵּיתוֹ רֵיקָן וְיוֹצֵא:

עיקר תוספות יום טוב(ה) יוֹרְשִׁים כוּ'. פֵּרוּשׁ, הַבָּנוֹת נִזּוֹנוֹת תַּחַת יַד אַחֵיהֶן וְכָל הַנְּכָסִים עוֹמְדִים בִּרְשׁוּתָם. הַמַּגִּיד:
(ו) [בִּלְשׁוֹן פַּרְנָסָה] רוֹצֶה לְרַבּוֹת גַּם כְּסוּת וּמַלְבּוּשׁ. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(ז) וְהִקְשׁוּ בַגְּמָרָא רֵישׁ פֶּרֶק ט'‏ דְּבָבָא בַתְרָא, וְאִי לֵיכָּא לְכֻלְּהוּ יִקְחוּ הַבָּנוֹת אֶת הַכֹּל, דְּוַדַּאי מַה שֶּׁהוּא עוֹדֵף עַל מְזוֹן הַבָּנוֹת לֹא יִטְּלוּהוּ הַבָּנוֹת. וּמְתָרֵץ, מוֹצִיאִין מֵהֶם מְזוֹנוֹת לַבָּנוֹת עַד שֶׁיִּבָּגְרוּ, וְהַשְּׁאָר לַבָּנִים, וְאִי לֵיכָּא שְׁאָר, יִשְׁאֲלוּ עַל הַפְּתָחִים:
(ח) הָכִי סָתִים לָהּ בְּרֵישׁ פֶּרֶק ט'‏ דְּבָבָא בַתְרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ברטנורהוְהוֹדָה בַקַּנְקַנִּים. רֵיקִים בְּלֹא שֶׁמֶן. וּכְגוֹן שֶׁטְּעָנוֹ חֲבֵרוֹ עֲשָׂרָה כַדֵּי שֶׁמֶן יֵשׁ לִי אֶצְלְךָ:
אַדְמוֹן אוֹמֵר. יֵשׁ בְּמַשְׁמָעוּת טַעֲנָה זוֹ שֶׁמֶן וְכַדִּים, וּכְשֶׁהוֹדָה לוֹ בְּכַדִּים רֵיקִים הֲוֵי הוֹדָאָה בְמִקְצָת וְחַיָּב שְׁבוּעָה:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵין בְּמַשְׁמָעוּת טַעֲנָה זוֹ אֶלָּא שֶׁמֶן בִּלְבָד שִׁעוּר עֲשָׂרָה כַדִּים, וּכְשֶׁהוֹדָה לוֹ בְּכַדִּים רֵיקִים, מַה שֶּׁטְּעָנוֹ לֹא הוֹדָה לוֹ וּמַה שֶּׁהוֹדָה לוֹ לֹא טְעָנוֹ, וְאֵין כָּאן הוֹדָאָה בְמִקְצָת מִמִּין הַטַּעֲנָה וְאֵינוֹ חַיָּב שְׁבוּעָה. וַהֲלָכָה כְּאַדְמוֹן:

ברטנורההָעוֹרֵר עַל הַשָּׂדֶה וְכוּ'. רְאוּבֵן מְעַרְעֵר עַל הַשָּׂדֶה שֶׁבְּיַד שִׁמְעוֹן וְאוֹמֵר לוֹ, לֵוִי שֶׁמָּכַר לְךָ גְּזָלָהּ מִמֶּנִּי, וְהוּא חָתוּם עַל שְׁטַר הַמְּכִירָה שֶׁכָּתַב לֵוִי לְשִׁמְעוֹן שֶׁמָּכַר לוֹ:
אַדְמוֹן אוֹמֵר יָכוֹל הוּא שֶׁיֹּאמַר. מַה שֶּׁלֹּא עִרְעַרְתִּי בְּשָׁעָה שֶׁלָּקַחְתָּ שָׂדֶה זוֹ מִלֵּוִי וְחָתַמְתִּי עֵד בְּתוֹךְ הַשְּׁטָר, לְפִי שֶׁלֵּוִי אָדָם חָזָק וְקָשֶׁה לְהוֹצִיאָהּ מִיָּדוֹ וְנֹחַ לִי שֶׁתְּהֵא בְּיָדְךָ שֶׁאוֹצִיאֶנָּה מִמְּךָ בְּדִין:
אִבֵּד אֶת זְכוּתוֹ. דְּהוֹאִיל וְחָתַם הוֹדָה שֶׁאֵין לוֹ עֵסֶק בָּהּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּאַדְמוֹן. וְדַוְקָא כְּשֶׁחָתַם בָּהּ בְּעֵד הוּא דִפְלִיגֵי אַדְמוֹן וַחֲכָמִים, אֲבָל אִם הוּא חָתוּם בְּדַיָּן לְקַיֵּם אֶת הַשְּׁטָר, הַכֹּל מוֹדִים שֶׁלֹּא אִבֵּד אֶת זְכוּתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁכָּתוּב בַּשְּׁטָר, שֶׁהַדַּיָּן הַחוֹתֵם עַל הַהֶנְפֵּק לְקַיֵּם אֶת הַשְּׁטָר אֵין צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע מַה שֶּׁכָּתוּב בַּשְּׁטָר אֶלָּא שֶׁיַּכִּיר חֲתִימַת הָעֵדִים בִּלְבָד:

עיקר תוספות יום טוב(יב) זְכוּתוֹ. פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ עֵדֵי זְכוּת אוֹ עֵדֵי גְזֵלָה וְאֵין לַחֲבֵרוֹ עֵדֵי מֶקָּח. בֵּית יוֹסֵף:
(יג) עֲשָׂאָהּ כוּ'. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, עֲשָׂאָהּ הַמֻּחְזָק בָּהּ סִימָן לְאַחֵר, לֹא לִרְאוּבֵן זֶה הָעוֹרֵר עָלָיו, אֶלָּא לְאִישׁ אַחֵר הָיָה מוֹכֵר שָׂדֶה בְּצַד זֶה, וּמָסַר לוֹ אַרְבָּעָה מְצָרֵי הַשָּׂדֶה וְכָתַב לוֹ מְצָרִים, מֵצַר פְּלוֹנִי שָׂדֶה שֶׁלִּי, וְזֶה חָתַם עַל הַשְּׁטָר וְלֹא עִרְעֵר, אִבֵּד אֶת זְכוּתוֹ אֲפִלּוּ לְאַדְמוֹן, דְּאֵין לוֹמַר כָּאן הַשֵּׁנִי נֹחַ לִי. וְהַתּוֹסָפוֹת מְפָרְשִׁים, עֲשָׂאָהּ הַמְעַרְעֵר סִימָן לְאַחֵר, כְּגוֹן שֶׁכָּתַב בַּמְּצָרִים מֵצַר פְּלוֹנִי שָׂדֶה שֶׁל שִׁמְעוֹן:

ברטנורהוְאָבְדָה דֶרֶךְ שָׂדֵהוּ. שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָהּ בַּעֲלֵי הַשָּׂדוֹת שֶׁבִּמְצָרָיו:
יֵלֵךְ לוֹ בַּקְּצָרָה. עַל כָּרְחָם יִטֹּל לוֹ דֶּרֶךְ לְשָׂדֵהוּ, אֲבָל יִבְרֹר לוֹ דֶּרֶךְ קְצָרָה שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לִטֹּל. וּבִזְמַן שֶׁאַרְבָּעָה בְנֵי אָדָם מַקִּיפִים אוֹתוֹ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת מוֹדֶה אַדְמוֹן לַחֲכָמִים שֶׁכָּל אֶחָד יָכוֹל לוֹמַר אַיְתֵי רְאָיָה דְּדַרְכָּךְ גַּבַּאי וּשְׁקוֹל. וְאִם אָדָם אֶחָד הִקִּיפָהוּ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת מוֹדִים חֲכָמִים לְאַדְמוֹן דְּמִמָּה נַפְשָׁךְ אוֹרְחֵיהּ גַּבֵּיהּ הוּא. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא כְּשֶׁהִקִּיפָהוּ אָדָם אֶחָד שֶׁבָּא מִכֹּחַ אַרְבָּעָה בְנֵי אָדָם. אַדְמוֹן אוֹמֵר, מָצֵי אָמַר לֵיהּ מִמָּה נַפְשָׁךְ אוֹרְחִי גַבָּךְ, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מָצֵי אָמַר לֵיהּ הִיאַךְ, אִי שָׁתַּקְתָּ שָׁתַּקְתָּ, וְאִי לֹא, מְהַדַּרְנָא שְׁטָרָא לְמָרַיְהוּ וְלֹא מָצֵית לְאִשְׁתַּעוֹיֵי דִינָא בַּהֲדַיְהוּ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

ברטנורהוְהַלָּה הוֹצִיא שֶׁמָּכַר לוֹ אֶת הַשָּׂדֶה. הַלֹּוֶה הוֹצִיא עָלָיו שְׁטַר מְכִירָה מְאֻחֶרֶת לִשְׁטַר הַהַלְוָאָה, וְאוֹמֵר שְׁטָרְךָ מְזֻיָּף אוֹ פָרוּעַ, שֶׁאִם הָיִיתִי חַיָּב לְךָ לֹא הָיִיתָ מוֹכֵר לִי אֶת הַשָּׂדֶה, שֶׁהָיָה לְךָ לִגְבּוֹת חוֹבְךָ:
זֶה הָיָה פִקֵּחַ שֶׁמָּכַר לוֹ אֶת הַשָּׂדֶה. לְפִי שֶׁהָיָה זֶה מַבְרִיחַ מִטַּלְטְלָיו, וְלֹא הָיָה לוֹ מֵהֵיכָן יְמַשְׁכְּנֶנּוּ עַל חוֹבוֹ, וְעַכְשָׁיו יִטֹּל אֶת הַקַּרְקַע. וּבְאַתְרָא דְהַלּוֹקֵחַ יָהֵיב זוּזֵי וַהֲדַר כָּתְבֵי שְׁטַר מְכִירָה כֻּלֵּי עַלְמָא לֹא פְלִיגֵי שֶׁהָיָה לַמּוֹכֵר לְעַכֵּב בְּחוֹבוֹ הַמָּעוֹת שֶׁקִּבֵּל וְלֹא יִכְתֹּב לוֹ הַשְּׁטָר, וְכֵיוָן שֶׁכְּתָבוֹ הוֹכִיחַ שֶׁאֵין לוֹ עָלָיו חוֹב. כִּי פְלִיגֵי בְּאַתְרָא דְכָתְבֵי שְׁטָרָא וַהֲדַר יָהֵיב הַלּוֹקֵחַ זוּזֵי. אַדְמוֹן סָבַר, אִיבָּעֵי לֵיהּ לְמִמְסָר מוֹדָעָה אֵינִי מוֹכֵר לוֹ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְמַשְׁכְּנוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הַאי דְּלֹא מָסַר מוֹדָעָא כִּי יָרֵא שֶׁמָּא יִשְׁמַע הַדָּבָר וְיִמָּנַע מִלִּקְנוֹת אֶת הַשָּׂדֶה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

עיקר תוספות יום טוב(יז) זֶה עַל זֶה. רְאוּבֵן עַל שִׁמְעוֹן וְשִׁמְעוֹן עַל רְאוּבֵן. וּשְׁטָר שֶׁהוֹצִיא רְאוּבֵן מֻקְדָּם וְשֶׁל שִׁמְעוֹן מְאֻחָר. אַדְמוֹן אוֹמֵר יָכוֹל לוֹמַר אִלּוּ כוּ'‏ כֵּיצַד כוּ'‏ הָיָה לְךָ לִתְבֹּעַ חוֹבְךָ מִמֶּנִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים זֶה גּוֹבֶה כוּ', שֶׁאַף הָרִאשׁוֹן גּוֹבֶה. וּפָרְכִינַן בַּגְּמָרָא, אִי דְמָטֵי זִמְנֵיהּ שֶׁל חוֹב הָרִאשׁוֹן מַאי טַעֲמָא דְרַבָּנָן שֶׁהָרִאשׁוֹן גּוֹבֶה חוֹבוֹ. וְאִי לֹא מָטֵי זִמְנָא מַאי טַעֲמָא דְאַדְמוֹן דְּהָא לֹא מָצֵי אָמַר לֵיהּ אִלּוּ כוּ', דְּמִשּׁוּם דְּלֹא הִגִּיעַ זְמַנּוֹ הֻצְרַךְ לִלְוֹת מִמֶּנּוּ. וּמוֹקְמִינַן לָהּ בַּגְּמָרָא כְּגוֹן שֶׁלָּוָה מִמֶּנּוּ בַּיּוֹם דְּמִשְׁלִים זִמְנֵיהּ. וּפְלִיגֵי אִי עֲבֵיד אֱינַשׁ דְּיַזִּיף לְיוֹמָא אוֹ לֹא. הָרַ"ן:

ברטנורהשָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לַנִּשּׂוּאִין. שֶׁאִם נָשָׂא אִשָּׁה בְּאַחַת מֵהֶן, אֵינוֹ יָכוֹל לְכוֹפָהּ לָצֵאת אַחֲרָיו מֵאֶרֶץ אֶל אֶרֶץ:
כְּרַךְ. גָּדוֹל מֵעִיר. וְהוּא מְקוֹם שְׁוָקִים, וּמִכָּל סְבִיבָיו בָּאִין שָׁם לִסְחוֹרָה, וְכָל דָּבָר מָצוּי בוֹ:
אֲבָל לֹא מֵעִיר לִכְרַךְ. שֶׁיְּשִׁיבַת הַכְּרַכִּין קָשָׁה, מִפְּנֵי שֶׁהַכֹּל מִתְיַשְּׁבִים שָׁם וְדוֹחֲקִים וּמְקָרְבִים הַבָּתִּים זוֹ לְזוֹ וְאֵין שָׁם אֲוִיר:
וְלֹא מִכְּרַךְ לְעִיר. דְּבַכְּרַךְ שְׁכִיחֵי כָּל מִילֵי, בָּעִיר לֹא שְׁכִיחֵי כָּל מִילֵי:
מִפְּנֵי שֶׁהַנָּוֶה הַיָּפָה בוֹדֵק. אֶת הַגּוּף וּמַחֲלִיאוֹ, שֶׁשִּׁנּוּי וֶסֶת אֲפִלּוּ לְטוֹבָה תְּחִלַּת חֹלִי מֵעַיִם. וַהֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וְאִם אִישׁ מֵאֶרֶץ הַגָּלִיל נָשָׂא אִשָּׁה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה אוֹ אִפְּכָא, כּוֹפִין אוֹתָהּ לָצֵאת עִמּוֹ, שֶׁעַל מְנָת כֵּן נְשָׂאָהּ. וּבְכָל מָקוֹם מוֹצִיאִים מֵעִיר שֶׁרֻבָּהּ עוֹבְדֵי כוֹכָבִים לְעִיר שֶׁרֻבָּהּ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא מֵעִיר שֶׁרֻבָּהּ יִשְׂרָאֵל לְעִיר שֶׁרֻבָּהּ עוֹבְדֵי כוֹכָבִים:

יא. הַכֹּל מַעֲלִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין. הַכֹּל מַעֲלִין לִירוּשָׁלַיִם, וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין, אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים (וְאֶחָד עֲבָדִים). נָשָׂא אִשָּׁה בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְגֵרְשָׁהּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נוֹתֵן לָהּ מִמְּעוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. נָשָׂא אִשָּׁה בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְגֵרְשָׁהּ בְּקַפּוֹטְקִיָּא, נוֹתֵן לָהּ מִמְּעוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. נָשָׂא אִשָּׁה בְקַפּוֹטְקִיָּא וְגֵרְשָׁהּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נוֹתֵן לָהּ מִמְּעוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, נוֹתֵן לָהּ מִמְּעוֹת קַפּוֹטְקִיָּא. נָשָׂא אִשָּׁה בְקַפּוֹטְקִיָּא וְגֵרְשָׁהּ בְּקַפּוֹטְקִיָּא, נוֹתֵן לָהּ מִמְּעוֹת קַפּוֹטְקִיָּא:

ברטנורההַכֹּל מַעֲלִין. אֶת כְּל בְּנֵי בֵיתוֹ אָדָם כּוֹפֶה לַעֲלוֹת עִמּוֹ לִירוּשָׁלַיִם, וַאֲפִלּוּ אִם קָנָה עֶבֶד עִבְרִי יֵלֵךְ הָעֶבֶד אַחֲרָיו עַל כָּרְחוֹ, וַאֲפִלּוּ מִנָּוֶה הַיָּפֶה לְנָוֶה הָרַע, וַאֲפִלּוּ מֵעִיר שֶׁרֻבָּהּ יִשְׂרָאֵל לְעִיר שֶׁרֻבָּהּ עוֹבְדֵי כוֹכָבִים:
וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין. וְאֵין מוֹצִיאִין שׁוּם אָדָם:
אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים. אִם הוּא אוֹמֵר לַעֲלוֹת וְהִיא אוֹמֶרֶת שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת, תֵּצֵא בְּלֹא כְתֻבָּה. וְאִם הִיא אוֹמֶרֶת לַעֲלוֹת וְהוּא אוֹמֵר שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת, יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה:
קַפּוֹטְקִיָּא. הִיא כַּפְתּוֹר. וְקוֹרִין לָהּ בַּעֲרָבִי דמא"ת. וּמְעוֹתֶיהָ גְּדוֹלוֹת וְשׁוֹקְלוֹת יוֹתֵר מִשֶּׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וּמִשּׁוּם דִּכְתֻבַּת אִשָּׁה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, הֵקֵלּוּ בָהּ לִפְרֹעַ אוֹתָהּ בַּפָּחוּת שֶׁבַּמָּעוֹת. וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר כְּתֻבָּה דְּאוֹרַיְתָא, וּמִשּׁוּם הָכִי אָזֵיל בָּהּ לְחֻמְרָא. וְלֵית הִלְכָתָא כְּוָתֵיהּ:

עיקר תוספות יום טוב(כ) וְאֵין הַכֹּל כוּ'. לַאֲתוֹיֵי עֶבֶד [כְּנַעֲנִי] שֶׁבָּרַח מֵחוּצָה לָאָרֶץ, דְּאָמְרִינַן לֵיהּ זַבְּנֵיהּ הָכָא וְזִיל. גְּמָרָא:
(כא) אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יְהֵא פָּחוֹת מִתַּקָּנַת חֲכָמִים, לִבְתוּלָה מָאתַיִם וּלְאַלְמָנָה מָנֶה, שֶׁכָּל הַפּוֹחֵת כוּ'‏ [כְּדִתְנַן רֵישׁ פֶּרֶק ה]:
(כב) בְּקַפּוֹטְקִיָּא. וְיִחֵד אוֹתָהּ עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, מִפְּנֵי שֶׁהִיא קְרוֹבָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הָרַמְבַּ"ם:
(כג) הִלְכָּךְ בָּתַר שִׁעְבּוּדָא אָזְלִינַן כְּדִין שִׁטְרֵי חוֹב. רַשִׁ"י. וְכָתַב עַל זֶה הָרַ"ן, וְאִי תֵימָא אִם כֵּן הֵיכָא דְנָשָׂא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דְּנוֹתֵן לָהּ מִמְּעוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאִם כֵּן לְעוֹלָם יְהֵא לָהּ מָאתַיִם דְּצוֹרִי, כְּמוֹ בְאוֹנֵס וּמְפַתֶּה דְּהֵן שֶׁל צוֹרִי כוּ', אֶלָּא [יֵשׁ לוֹמַר] דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר דְּאַף דִּכְתֻבָּה לְאִשָּׁה מִן הַתּוֹרָה, אֲבָל אֵיזוֹ כְתֻבָּה שֶׁיַּסְכִּימוּ בָהּ שְׁנֵיהֶן מִשְׁתַּעְבֵּד לָהּ, וּלְפִיכָךְ חָל שִׁעְבּוּדוֹ בִּמְקוֹם הַנִּשּׂוּאִין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כד) נָשָׂא כוּ'. אֲתָאן לְכֻלֵּי עַלְמָא:

גמרא כתובות ק״י ב: ה׳-ט״ו

מַאי בּוֹדֵק כְּדִשְׁמוּאֵל. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל שִׁנּוּי וֶסֶת תְּחִלַּת חוֹלִי מֵעַיִם. כָּתוּב בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא (משלי טז) כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים. וְהָאִיכָּא שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים. כְּדִשְׁמוּאֵל. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל שִׁנּוּי וֶסֶת תְּחִלַּת חוֹלִי מֵעַיִם. בֶּן סִירָא אוֹמֵר אַף לֵילוֹת. בִּשְׁפַל גַּגִּים גַּגּוֹ. וּבִמְרוֹם הָרִים כַּרְמוֹ. מְטַר גַּגִּים לְגַגּוֹ. וּמֵעֲפַר כַּרְמוֹ לַכְּרָמִים. הַכֹּל מַעֲלִין לַאֲתוּיֵי מַאי לַאֲתוּיֵי עֲבָדִים. וּלְמַאן דְּתָנֵי עֲבָדִים בְּהֶדְיָא לַאֲתוּיֵי מַאי. לַאֲתוּיֵי מִנָּוֶה הַיָּפֶה לְנָוֶה הָרָע. וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין לַאֲתוּיֵי מַאי. לַאֲתוּיֵי עֶבֶד שֶׁבָּרַח מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ. דְּאַמְרִינָן לֵיהּ זַבְּנֵיהּ הָכָא וְזִיל מִשּׁוּם יְשִׁיבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הַכֹּל מַעֲלִין לִירוּשָׁלַיִם לַאֲתוּיֵי מַאי. לַאֲתוּיֵי מִנָּוֶה הַיָּפֶה לְנָוֶה הָרָע וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין לַאֲתוּיֵי מַאי. לַאֲתוּיֵי אֲפִלּוּ מִנָּוֶה הָרָע לְנָוֶה הַיָּפֶה. תָּנוּ רַבָּנָן הוּא אוֹמֵר לַעֲלוֹת וְהִיא אוֹמֶרֶת שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת כּוֹפִין אוֹתָהּ לַעֲלוֹת. וְאִם לָאו תֵּצֵא בְלֹא כְתוּבָה. הִיא אוֹמֶרֶת לַעֲלוֹת וְהוּא אוֹמֵר שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת כּוֹפִין אוֹתוֹ לַעֲלוֹת וְאִם לָאו יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָה. הִיא אוֹמֶרֶת לָצֵאת וְהוּא אוֹמֵר שֶׁלֹּא לָצֵאת. כּוֹפִין אוֹתָהּ שֶׁלֹּא לָצֵאת וְאִם לָאו תֵּצֵא בְלֹא כְתוּבָה הוּא אוֹמֵר לָצֵאת וְהִיא אוֹמֶרֶת שֶׁלֹּא לָצֵאת. כּוֹפִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא לָצֵאת וְאִם לָאו יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָה:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץב שנינו במשנה שרבן שמעון בן גמליאל אומר שנוה היפה בודק. שואלים: מאי [מה פירוש] "בודק"? מסבירים: כדברי שמואל. שאמר שמואל: שינוי וסת (הרגל) במאכליו או במקומו של אדם הוא תחלת חולי מעים. וכיוצא בו כתוב בספר בן סירא: "כל ימי עני רעים" (גם במשלי טו, טו). ויש לשאול והאיכא [והרי יש] שבתות וימים טובים, שבהם אף העני אוכל אוכל טוב? ויש לומר כדברי שמואל. שאמר שמואל: שינוי וסת תחלת חולי מעים ונמצא העני סובל אף מן השינוי לטובה.
ושואלים: ולמאן דתני [ולמי ששנה] במשנה להלן עבדים בהדיא [במפורש], אם כן תוספת זו לאתויי מאי [להביא את מה]? ומשיבים: לאתויי [להביא] מנוה היפה לנוה הרעה, שמותר להעלות ממקום טוב בחוץ לארץ למקום רע בארץ ישראל.
ועוד "ואין הכל מוציאין" לאתויי מאי [להביא את מה]? — לאתויי [להביא] עבד כנעני שברח מחוצה לארץ לארץ, דאמרינן ליה [שאומרים לו, לאדון]: זבניה הכא וזיל [מכור אותו כאן בארץ ולך], ואל תוציאנו חזרה לחוץ לארץ, משום ישיבת ארץ ישראל, שאנו מעוניינים שירבו יושביה.
הלשון במשנה "הכל מעלין לירושלים" לאתויי מאי [להביא את מה]? — לאתויי [להביא] שרשאי להוציא אף מנוה היפה במקום אחר בארץ ישראל לנוה הרעה בירושלים.
התנו רבנן [שנו חכמים]: הוא הבעל, אומר לעלות לארץ ישראל, והיא, אשתו, אומרת שלא לעלות — כופין אותה לעלות. ואם לאו [לא], שאינה רוצה — תצא בלא כתובה. היא אומרת לעלות והוא אומר שלא לעלות — כופין אותו לעלות, ואם לאו [לא], שאינו רוצה — יוציא ויתן כתובה.
היא אומרת לצאת מן הארץ והוא אומר שלא לצאת — כופין אותה שלא לצאת. ואם לאו [לא], שאינה רוצה להשאר עמו — תצא בלא כתובה. הוא אומר לצאת והיא אומרת שלא לצאת — כופין אותו שלא לצאת, ואם לאו [לא] שאינו מסכים להשאר עמה אם לא תצא עמו לחוץ לארץ — יוציא ויתן כתובה.

זוהר ספר הזהר, אחרי מות מ״א

כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם וְגוֹמֵר. אֲכַפֵּר עֲלֵיכֶם מִבְעֵי לֵיהּ. אֶלָּא יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְאַכְלְלָא יוֹבְלָא דְנָגִיד מַבּוּעֵי לְאַשְׁקָאָה בְהָאי יוֹמָא לְכָל עִיבָר לְאַרְוָואָה כֹלָּא וּלְאַשְׁקָאָה כֹלָּא וְדָא עֲלֵיכֶם. כְּלוֹמַר בְּגִינֵיכוֹן לְדַכְּאָה לְכוֹן בְּהָאי יוֹמָא דִכְתִיב לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ וְלָא יִשְׁלוֹט עֲלַיְיכוּ דִינָא. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְהוּ וּבָעֵי לְדַכְּאָה לְהוּ דְלָא יִשְׁתְּכַח בְּהוּ חוֹבָה בְּגִין דִּיְּהוֹן בְּנֵי הֵיכְלֵיהּ. וִידוּרוּן בְּהֵיכְלֵיהּ. וּלְזִמְנָא דְאָתֵי כְּתִיב (יחזקאל ל''ז) וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וְגוֹמֵר: רִבִּי יְהוּדָה פָתַח (תהלים ק''ל) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ. תָּנֵינָא בְּשַׁעְתָּא דְבָרָא קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא עָלְמָא בָעָא לְמִבְרֵי בַר נַשׁ אַמְלִיךְ בְּאוֹרַיְתָא אָמְרָה קָמֵיהּ תִּבְעֵי לְמִבְרֵי הָאי בַּר נַשׁ זַמִּין הוּא לְמֶחֱטֵי קָמָךְ. זַמִּין הוּא לְאַרְגְּזָא קָמָךְ. אִי תַעְבֵּיד לֵיהּ כְּעוֹבָדוֹי הָא עָלְמָא לָא יְכִיל לְמֵיקַם קָמָךְ כָּל שֶׁכֵּן הַהוּא בַר נַשׁ. אָמַר לֵיהּ וְכִי לְמַגָּנָא אִתְקָרֵינָא. (שמות ל''ד) אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם. וְעַד לָא בָרָא קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא עָלְמָא בָרָא תְשׁוּבָה אָמַר לָהּ לַתְּשׁוּבָה אֲנָא בָעֵינָא לְמִבְרֵי בַר נַשׁ בְּעָלְמָא עַל מְנַת דְּכַד יְתוּבוּן לָךְ מֵחוֹבֵיהוֹן דְּתֶהֱוֵי זְמִינָא לְמִשְׁבַּק חוֹבֵיהוֹן וּלְכַפְּרָא עֲלַיְיהוּ. וּבְכָל שַׁעְתָּא וְשַׁעְתָּא תְשׁוּבָה זְמִינָא לְגַבֵּי בְנֵי נְשָׁא וְכַד בְּנֵי נְשָׁא תַּיְיבִין מֵחוֹבַיְיהוּ הָאי תְּשׁוּבָה תָבַת לְגַבֵּי קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וְכִפֶּר עַל כֹּלָּא וְדִינִין אִתְכַּפְיָין וּמִתְבַּסְמָא כֻלְּהוּ וּבַר נַשׁ אִתְדְּכֵי מֵחוֹבֵיהּ. אֵימָתַי אִתְדְּכֵי בַר נַשׁ מֵחוֹבֵיהּ בְּשַׁעְתָּא דְעָאל בְּהָאי תְשׁוּבָה כַדְקָא חָזֵי. רִבִּי יִצְחָק אָמַר דְּתָב קָמֵי מַלְכָּא עִלָּאָה וְצַלֵּי צְלוֹתָא מֵעוֹמְקָא דְלִבָּא הֲדָא הוּא דִכְתִיב מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ. רִבִּי אַבָּא אָמַר מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ אֲתַר גָּנִיז הוּא לְעֵילָא וְהוּא עֲמִיקָא (שמות ס''ג ב') דְבֵירָא וּמֵהָאי נַפְקִין נַחֲלִין וּמַבּוּעִין לְכָל עִיבָר וְהַהוּא עֲמִיקָּא דַעֲמִיקָתָא אִקְרֵי תְשׁוּבָה. וּמָּאן דְּבָעֵי לְאָתָבָא וּלְאִתְדַּכְּאָה מֵחוֹבוֹי. בְּהָאי עוּמְקָא אִצְטְרִיךְ לְמִקְרֵי לְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא הֲדָא הוּא דִכְתִיב מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ. תָּאנָא בְשַׁעְתָּא דַהֲוָה בַר נַשׁ חָב קָמֵי מָארֵיהּ וְקָרִיב קָרְבְּנֵיהּ עַל מַדְבְּחָא וְכַהֲנָא מְכַפֵּר עֲלֵיהּ וּבָעֵי בָּעוּתֵיהּ עֲלֵיהּ. מִתְעֲרִין רַחֲמֵי וְדִינִין מִתְבַּסְמָן וּתְשׁוּבָה אָרִיק בִּרְכָּאָן בְּמַבּוּעֵיהּ דְּנַגְדִּין נַפְקִין וּמִתְבָּרְכִין כֻּלְּהוּ בוּצִינִין כַּחֲדָא וּבַר נַשׁ אִתְדְּכֵי מֵחוֹבֵיהּ:

תרגום הזוהרכִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם וְגוֹ'. הָיָה צָרִיךְ לוֹמָר אֲכַפֵּר עֲלֵיכֶם, כִּמְדַבֵּר בַּעֲדוֹ. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם כּוֹלֵל הַיּוֹבֵל, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ מַבּוּעִים, לְהַשְּׁקוֹת בַּיּוֹם הַזֶּה לְכָל צַד, לְרַוּוֹת הַכֹּל וּלְהַשְּׁקוֹת הַכֹּל, וְזֶהוּ עֲלֵיכֶם, כְּלוֹמָר, בִּשְׁבִילְכֶם, כְּדֵי לְטַהֵר אֶתְכֶם בַּיּוֹם הַהוּא, שֶׁכָּתוּב לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. וְלֹא יִשְׁלוֹט עֲלֵיכֶם הַדִּין. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר: אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָצָה בָּהֶם, וְרָצָה לְטַהֵר אוֹתָם, שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בָּהֶם עָוֹן, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי הֵיכָלוֹ וְיָדוּרוֹ בְּהֵיכָלוֹ. וּלְעָתִיד לָבֹא, כָּתוּב, וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וְגוֹ'. רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח: שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךְ ה'. לָמַדְנוּ, בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, רָצָה לִבְרֹא אֶת הָאָדָם, נִתְיָעֵץ בַּתּוֹרָה, אָמְרָה לְפָנָיו, אַתָּה רוֹצֶה לִבְרֹא אָדָם הַזֶּה, הוּא עָתִיד לַחֲטֹא לְפָנֶיךְ, הוּא עָתִיד לְהַרְגִּיז לְפָנֶיךְ, אִם תִּתְנַהֵג עִמּוֹ כְּמַעֲשָׂיו, הֲרֵי הָעוֹלָם לֹא יוּכָל לַעֲמֹד לְפָנֶיךְ, כָּל שֶׁכֵּן הָאָדָם הַהוּא. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכִי לְחִנָּם אֲנִי נִקְרָא, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם. וּמִטֶּרֶם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, בָּרָא תְּשׁוּבָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַתְּשׁוּבָה, אֲנִי רוֹצֶה לִבְרֹא אָדָם בָּעוֹלָם, בִּתְנָאי, אִם יָשׁוּבוּ אֵלֶיךְ מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם, תִּהְיֶה מוּכֶנֶת לִסְלֹחַ עֲוֹנוֹתֵיהֶם וּלְכַפֵּר עֲלֵיהֶם. וּבְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה הַתְּשׁוּבָה מוּכֶנֶת לִבְנֵי אָדָם, וּכְשֶׁבְּנֵי אָדָם שָׁבִים מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם, תְּשׁוּבָה זוֹ, שֶׁהִיא בִּינָה, חוֹזֶרֶת אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמְכַפֶּרֶת עַל הַכֹּל. וְהַדִּינִים נִכְנָעִים וּמִתְבַּשְׂמִים כֻּלָּם, וְאָדָם נִטְהָר מֵעֲוֹנוֹתָיו. שׁוֹאֵל. מָתַי נִטְהָר הָאָדָם מֵעֲוֹנוֹ. וּמֵשִׁיב, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנָס בִּתְשׁוּבָה הַהִיא כָּרָאוּי. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, וּמִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה מֵעֹמֶק הַלֵּב. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךְ ה'. רַבִּי אַבָּא אָמַר: מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךְ ה', פֵּרוּשׁוֹ, מָקוֹם גָּנוּז יֵשׁ לְמַעְלָה, וְהוּא עֹמֶק הַבְּאֵר, וּמִכָּאן יוֹצְאִים נְחָלִים וּמַבּוּעִים לְכָל צַד, וְעֹמֶק שֶׁבָּעֹמֶק הַזֶּה, נִקְרָא תְּשׁוּבָה. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לָשׁוּב וּלְהִטָהֵר מֵעֲוֹנוֹתָיו, בָּעֹמֶק הַזֶּה צָרִיךְ לִקְרֹא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךְ ה'. לָמַדְנוּ, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אָדָם חוֹטֵא לִפְנֵי אֲדוֹנוֹ, וְהִקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְהַכֹּהֵן מְכַפֵּר עָלָיו וּמִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ עָלָיו, מִתְעוֹרְרִים הָרַחֲמִים, וְהַדִּינִים מִתְבַּשְׂמִים, וְהַתְּשׁוּבָה, מֵרִיקָה בְּרָכוֹת, בַּמַּבּוּעִים הַנִּמְשָׁכִים וְיוֹצְאִים, וּמִתְבָּרְכִים כָּל הַנֵּרוֹת יַחַד, וְהָאָדָם נִטְהָר מֵעֲוֹנוֹ.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות איסורי ביאה כ״ב: י׳-י״ב

א. תִּינוֹקֶת מִבַּת שָׁלשׁ וּלְמַטָּה וְתִינוֹק בֶּן תֵּשַׁע וּלְמַטָּה מֻתָּר לְהִתְיַיחֵד עִמָּהֶן שֶׁלֹּא גָזְרוּ אֶלָּא עַל יִחוּד אִשָּׁה הָרְאוּיָה לְבִיאָה וְאִישׁ הָרָאוּי לְבִיאָה:

ב. אַנְדְרוֹגִינוֹס אֵינוֹ מִתְיַיחֵד עִם הַנָּשִׁים. וְאִם נִתְיַיחֵד אֵין מַכִּין אוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא סָפֵק. אֲבָל הָאִישׁ מִתְיַיחֵד עִם הָאַנְדְרוֹגִינוֹס וְעִם הַטּוּמְטוּם:

ג. אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁהָיָה בַעְלָהּ בָּעִיר אֵינָה חוֹשֶׁשֶׁת לְיִחוּד. מִפְּנֵי שֶׁאֵימַת בַּעְלָהּ עָלֶיהָ וְאִם הָיָה זֶה גַס בָּהּ כְּגוֹן שֶׁגָּדְלָה עִמּוֹ אוֹ שֶׁהָיְתָה קְרוֹבָתוֹ. לֹא יִתְיַיחֵד עִמָּהּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁבַּעְלָהּ בָּעִיר. וְכֵן כָּל הַמִּתְיַיחֵד עִם אִשָּׁה וְהָיָה הַפֶּתַח פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אֵין חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם יִחוּד:

מוסר שערי תשובה א׳: כ״ט-ל׳

הַכְנָעת בַּעַל תְּשׁוּבָה בְּמַעֲשֵׂה הוּא שֶׁיִּתְנַהֵג בְּמַעֲנֶה רַךְ כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טו) מַעֲנֶה רַךְ יָשִׁיב חֵימָה וּבְקוֹל נָמוּךְ כִּי זֶה מִדֶּרֶךְ הַשִׁפְלוּת כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעי' כט) וְשָׁפַלְתְּ מֵאֶרֶץ תְּדַבֵּרִי וּמֵעָפָר תִּשַּׁח אִמְרָתֵךְ בְּהֶפֶךְ מִמַּה שֶׁנֶּאֱמַר עַל הֶעָשִׁיר בַּעַל הַגַּאֲוָה (משלי יח) וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוּת. וְלֹא יִתְעַסֵּק בְּנוֹי הַמַּלְבּוּשִׁים וְהַתַּכְשִׁיטִין כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לו) וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְנֶאֱמַר בְּאַחְאָב (מ''א כא) וַיְהַלֵּךְ אַט וַיַּלְבֵּשׁ שַׂק וַיָּצֹם. וְאָמַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב. וְעִנְיַן וַיְהַלֵּךְ אַט בְּהֶפֶךְ מִדֶּרֶךְ הַמְּלָכִים שֶׁהֵם מְהַלְּכִים בְּרוֹב חַיִל וְקוֹל הֲמוּלָה. וְיִהְיוּ תָמִיד עֵינָיו שְׁחוֹחַ כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כב) וְשַׁח עֵינַיִם יוֹשִׁיעַ. וְסִימָנֵי הַהַכְנָעָה כְּמוֹ מַעֲנֶה רַךְ וְקוֹל הַנָּמוּךְ וּשְׁחוֹחַ הָעַיִן יַזְכִּירוּהוּ לְהַכְנִיעַ אֶת לִבּוֹ. וְצָרִיךְ שְׁבִירַת הַתַּאֲוָה הַגַּשְׁמִית. יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ כִּי הַתַּאֲוָה עוֹלְלָה לְנַפְשׁוֹ לַחֲטוֹא וְלִמְשׁוֹךְ הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא. וְיַעֲשֶׂה גֶדֶר לִשְׁמוֹר אֶת דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה יִפְרוֹשׁ מִן הַתַּעֲנוּגִים. וְלֹא יִמָּשֵׁךְ אַחַר תַּאֲוָתוֹ גַם בִּדְבָרִים הַמֻּתָּרִים. וְיִתְנַהֵג בְּדַרְכֵי הַפְּרִישׁוּת וְלֹא יֹאכַל רַק לְשׂוֹבַע נַפְשׁוֹ וְקִיּוּם גּוּפוֹ כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יג) צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂוֹבַע נַפְשׁוֹ וְאַל יִגַּשׁ אֶל אִשָּׁה רַק לְקַיֵּים מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה. אוֹ לְמִצְוַת עוֹנָה. כִּי כָל זְמַן שֶׁהָאָדָם הוֹלֵךְ אַחַר הַתַּאֲוָה נִמְשַׁךְ אַחֲרֵי תּוֹלְדַת הַחוֹמֶר וְיִרְחַק מִדֶּרֶךְ הַנֶּפֶשׁ הַמַּשְׂכֶּלֶת וְאָז יִתְגַּבֵּר יִצְרוֹ עָלָיו כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב) וַיִּשְׁמַן יְשׁוּרוּן וַיִּבְעָט וְנֶאֱמַר (שם ח) פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וְרָם לְבָבְךָ וְנֶאֱמַר (משלי ל) פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵבֶר קָטָן יֵשׁ בוֹ בָאָדָם מַשְׂבִּיעוֹ רָעֵב מַרְעִיבוֹ שָׂבֵעַ:

פרשת אחרי מות יום שלישי

תורה ויקרא ט״ז: י״א-ט״ו

נביאים יחזקאל כ״ב: י״א-ט״ו

כתובים משלי כ״ה: כ״ו-כ״ו: ב׳

משנה משנה כתובות י״ג

גמרא כתובות ק״י ב: ה׳-ט״ו

זוהר ספר הזהר, אחרי מות מ״א

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות איסורי ביאה כ״ב: י׳-י״ב

מוסר שערי תשובה א׳: כ״ט-ל׳