חק לישראל - פרשת אחרי מות יום שני

ברטנורהכֵּיצַד מְעַבְּרִין. לְשׁוֹן אִשָּׁה מְעֻבֶּרֶת שֶׁכְּרֵסָהּ בּוֹלֵט. וְהָכִי קָאָמַר, כֵּיצַד יֵשׁ לָהּ עִבּוּר לָעִיר, אִם בַּיִת נִכְנָס בַּיִת יוֹצֵא וְכוּ'. כְּשֶׁבָּא לְצַיֵּן סִימָן תְּחוּם הָעִיר וּבָא לִמְדֹּד אַלְפַּיִם חוּצָה לָהּ, אִם לֹא הָיְתָה חוֹמָתָהּ חֲלָקָה אֶלָּא בָּתִּים סְמוּכִין וּמְחֻבָּרִים, וְיֵשׁ בַּיִת נִכְנָס לְתוֹךְ הָעִיר יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ וְנִרְאֵית כְּנִיסָתוֹ פְּגוּמָה, וְיֵשׁ בַּיִת בּוֹלֵט וְיוֹצֵא לַחוּץ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ:
אוֹ פָּגוּם נִכְנָס פָּגוּם יוֹצֵא. שֶׁיֵּשׁ מִגְדָּלִים בּוֹלְטִים בַּחוֹמָה, פְּעָמִים בּוֹלְטִים לִפְנִים פְּעָמִים לַחוּץ:
אוֹ שֶׁהָיוּ שָׁם. לְאַחַת הַקְּרָנוֹת שֶׁל עִיר:
גְּדוּדִיּוֹת גְּבוֹהוֹת. שִׁבְרֵי חוֹמָה שֶׁל חָרְבוֹת בָּתִּים, וְיֶשְׁנָן תּוֹךְ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם לָעִיר:
אוֹ נְפָשׁוֹת. בִּנְיָן שֶׁעוֹשִׂין עַל הַקֶּבֶר. וְהוּא שֶׁיְּהֵא בָּהֶן בֵּית דִּירָה:
מוֹצִיאִין אֶת הַמִּדָּה כְנֶגְדָּן. אִם הַבְּלִיטוֹת הַלָּלוּ אֵצֶל קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית, רוֹאִים כְּאִלּוּ יֵשׁ עוֹד בְּלִיטָה אַחֶרֶת כְּנֶגְדָהּ בְּקֶרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית, וְחוּט מָתוּחַ מִזּוֹ לָזוֹ, וּמוֹדֵד מִן הַחוּט וְלַחוּץ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַתְּחוּם שָׁוֶה לִשְׁתֵּי הַקְּרָנוֹת וְלֹא יִהְיֶה כָּאן אָרֹךְ וְכָאן קָצָר:
וְעוֹשִׂין אוֹתָן. הַתְּחוּמִין. מְרֻבָּעִים, שֶׁיְּהֵא אַלְפַּיִם לַצְּדָדִים כְּבָאֶמְצַע. וְלֹא עֲגֻלִּים, שֶׁיְּהֵא לָהֶן אַלְפַּיִם בָּאֶמְצַע, וּבַצְּדָדִים הֵם מִתְמַעֲטִים כְּדֶרֶךְ דָּבָר עָגֹל:

עיקר תוספות יום טוב(א) וְאַכֻּלְּהוּ קָאֵי, וְלָאו דַּוְקָא בַּקְּרָנוֹת שֶׁהֵן קֶרֶן זָוִית, אֶלָּא הוּא הַדִּין בָּאֶמְצַע:
(ב) הַיְנוּ אַרְבָּעָה טְפָחִים, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בְּפֶרֶק ב'‏ מִשְׁנָה ה':
(ג) וּגְשָׁרִים. שֶׁהֵן מְכֻסִּין מִלְּמַעְלָה. וְיֵשׁ לוֹ כְּתָלִים מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָיו, אֶלָּא שֶׁהַכִּפָּה חֲלוּלָה, וְיֵשׁ בַּכְּתָלִים פִּלּוּשׁ שֶׁהַמַּיִם יַעַבְרוּ תַּחְתָּיו אוֹ בְּנֵי אָדָם, וְיֵשׁ תַּחְתָּיו דִּירָה לַמּוֹכֵס. הָרִי"כ:
(ד) וְקָשֶׁה [לְגִרְסָתוֹ דְגָרַס אוֹתָן], הָא תָּנָא לֵיהּ פֶּרֶק ד'‏ מִשְׁנָה ח', וְנֻסָּח אַחֵר [גָּרַס] אוֹתָהּ, וּפֵרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם רְצוֹנוֹ לוֹמַר כִּי כְּשֶׁתִּהְיֶה הַמְּדִינָה עֲגֻלָּה שֶׁיַּעֲשׂוּ בּוֹ מְרֻבָּע דָּבוּק לָהּ וְאָז יִמְדְּדוּ חוּץ לַמְרֻבָּע אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ וּמַרְוִיחִים אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה אוֹתָן הַתּוֹסָפוֹת שֶׁיּוֹסִיפוּ הַמְרֻבָּע עַל הָעֲגֻלָּה שֶׁבְּתוֹכוֹ:
(ו) טַבְלָא מְרֻבַּעַת. בְּעִיר מְרֻבַּעַת עָסְקִינַן, שֶׁאֵין בָּהּ אֶלָּא אַלְפַּיִם עַל אַלְפַּיִם, דַּהֲווּ נַמִּי תְּחוּמִין מְרֻבָּעִין, וְאִם אֵינָהּ מְרֻבַּעַת כְּגוֹן שֶׁהִיא יְתֵרָה עַל אַלְפַּיִם לְאָרְכָּהּ אוֹ פְּחוּתָה מֵאַלְפַּיִם, לֹא הָווּ מְרֻבָּעִים, דִּתְחוּמִין מְרֻבָּעִים לָאו דַּוְקָא שֶׁיְּהֵא אָרְכָּן כְּרָחְבָּן, שֶׁהֲרֵי רָחְבָּן לְמִדַּת הָעִיר הִיא כוּ', אֶלָּא מְרֻבָּעִים דְּקָתָנֵי לִמְעוּטֵי עֲגֻלִּים. רַשִׁ"י:
(ה) אֵין לוֹמַר כִּפְשׁוּטָהּ, שֶׁהֲרֵי אִם לְצַד אֶחָד מֵהָעִיר אַלְפַּיִם, כְּשֶׁנְּעַגֵּל כָּל סְבִיבוֹת הָעִיר מִמָּקוֹם שֶׁכָּלוּ אוֹתָן אַלְפַּיִם, אֵין סָפֵק שֶׁלְּכָל צְדָדֵי הָעִיר יִהְיֶה אַלְפַּיִם, אֶלָּא הַיְנוּ לוֹמַר שֶׁכְּשֶׁהֵן עֲגֻלּוֹת הוּא מַפְסִיד הַזָּוִיּוֹת וּכְשֶׁהֵן מְרֻבָּעוֹת נִשְׂכָּר הַזָּוִיּוֹת, דְּכָל אַמְּתָא בְּרִבּוּעַ אַמְּתָא וּתְרֵי חֻמְשֵׁי בַּאֲלַכְסוֹן, נִמְצָא כְּשֶׁיּוֹצֵא [מֵהָעִיר] כְּנֶגֶד הַזָּוִיּוֹת לָלֶכֶת בַּאֲלַכְסוֹן מְהַלֵּךְ אַלְפַּיִם וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת אַמָּה, וְאִם הָיוּ עֲגֻלּוֹת לֹא הָיָה יָכוֹל לַהֲלֹךְ בְּשׁוּם צַד יוֹתֵר מֵאַלְפַּיִם. בֵּית יוֹסֵף:

ברטנורהנוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר. כָּל הַבָּא לִמְדֹּד תְּחוּמִין מֵנִיחַ לָעִיר אֲוִיר שֶׁל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם שֶׁהֵן שִׁבְעִים אַמָּה וּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי אַמָּה וּמִשָּׁם מַתְחִיל לִמְדֹּד אַלְפַּיִם אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לה) מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה סָבִיב, אָמְרָה תּוֹרָה תֵּן חוּצָה וְאַחַר כָּךְ מְדֹד, כְּלוֹמַר תֵּן לָהּ קַרְפֵּף שֶׁל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם וְאַחַר כָּךְ מְדֹד מִשָּׁם וָהָלְאָה:
לֹא אָמְרוּ קַרְפֵּף אֶלָּא בֵין שְׁתֵּי עֲיָרוֹת. שְׁתֵּי עֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ נוֹתְנִין שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם לְכָל אַחַת כְּדֵי לְחַבְּרָן עַל יְדֵי קַרְפִּיפוֹת הַלָּלוּ לִהְיוֹת כְּעִיר אַחַת, וְהַבָּא לָלֶכֶת מֵאַחַת מֵהֶן [דֶּרֶךְ] חֲבֵרְתָהּ מוֹדְדִים לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה מִחוּץ לַחֲבֶרְתָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁתֵּיהֶן כְּעִיר אַחַת עַל יְדֵי קַרְפִּיפוֹת הַלָּלוּ שֶׁמְּחַבְּרִין בֵּינֵיהֶן. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים, שֶׁאֵין נוֹתְנִין קַרְפֵּף לְעִיר אַחַת אֶלָּא בֵּין שְׁתֵּי עֲיָרוֹת בִּלְבַד:

ברטנורהוְכֵן שְׁלֹשָׁה כְפָרִים הַמְּשֻׁלָּשִׁים. לֹא מְשֻׁלָּשִׁים מַמָּשׁ, אֶלָּא שְׁלִישִׁי עוֹמֵד מֵרָחוֹק כְּנֶגֶד בֵּין הַחִיצוֹנִים, וְכָל שֶׁאִלּוּ מַכְנִיס אֶמְצָעִי לְבֵינֵיהֶן וְאֵין בֵּין זֶה לָזֶה אֶלָּא קמ"א אַמָּה וּשְׁלִישׁ, שֶׁהֵן שִׁבְעִים אַמָּה וּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים לָזוֹ וְשִׁבְעִים אַמָּה וּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים לָזוֹ, וְכֵן לְצַד הָעִיר הַחִיצוֹנָה הָאַחֶרֶת אֵין בֵּין הָאֶמְצָעִית לְבֵינָהּ אֶלָּא מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאֶחָד אַמָּה וּשְׁלִישׁ, הֲרֵי שְׁלָשְׁתָּן נֶחְשָׁבוֹת כְּאַחַת, וְהַיּוֹצֵא מֵאַחַת מֵהֶן לֵילֵךְ דֶּרֶךְ חַבְרוֹתֶיהָ מוֹנֶה מֵחוֹמַת חֲבֵרְתָהּ הַחִיצוֹנָה. וְכַמָּה יְהֵא בֵּין הָאֶמְצָעִית לַחִיצוֹנִית, אַלְפַּיִם אַמָּה, דְּהוֹאִיל וִיכוֹלָה לָבֹא אֶמְצָעִית לַחִיצוֹנָה וְחִיצוֹנָה לָאֶמְצָעִית בְּלֹא עֵרוּב אָמְרִינַן רוֹאִין כְּאִלּוּ אֶמְצָעִית נְתוּנָה בֵּינֵיהֶן. אֲבָל אִם רְחוֹקָה יוֹתֵר מֵאַלְפַּיִם לֹא אָמְרִינַן רוֹאִין:

ברטנורהאֵין מוֹדְדִין. אַלְפַּיִם אַמָּה שֶׁל תְּחוּם שַׁבָּת אֶלָּא בְּחֶבֶל שֶׁל פִּשְׁתָּן אָרֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה:
לֹא פָחוֹת. שֶׁכְּשֶׁהַחֶבֶל קָצָר נִמְתָּח הַרְבֵּה וּמַאֲרִיךְ (האמה) [הַמִּדָּה]:
וְלֹא יוֹתֵר. שֶׁכְּשֶׁהוּא אָרֹךְ הַרְבֵּה כָּבְדוֹ מַכְפִּילוֹ בְּאֶמְצָעִיתוֹ וּמִתְקַצֵּר:
אֶלָּא כְנֶגֶד לִבּוֹ. קָבְעוּ לוֹ חֲכָמִים מָקוֹם לָשׂוּם רֹאשׁ הַחֶבֶל כָּל אֶחָד נֶגֶד לִבּוֹ, שֶׁאִם יִתֵּן זֶה כְּנֶגֶד צַוָּארוֹ וְזֶה כְּנֶגֶד רַגְלָיו הַחֶבֶל מִתְקַצֵּר וְהַתְּחוּמִין מִתְמַעֲטִין:
לְגָדֵר. חוֹמַת אֲבָנִים שֶׁנָּפְלָה וְנַעֲשֵׂית גַּל גָּבוֹהַּ וּמְשֻׁפָּע:
מַבְלִיעוֹ. אִם אֵינוֹ רָחָב חֲמִשִּׁים אַמָּה מִשְּׂפָתוֹ אֶל שְׂפָתוֹ מִלְּמַעְלָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּמִדְרוֹנוֹ הִלּוּךְ יוֹתֵר מֵאֶלֶף, אֵין אוֹמְרִים תַּעֲלֶה מִדַּת מִדְרוֹנוֹ לְמִדַּת הַתְּחוּם, אֶלָּא זֶה יַעֲמֹד עַל שְׂפָתוֹ מִכָּאן וְזֶה יַעֲמֹד עַל שְׂפָתוֹ מִכָּאן וְיַבְלִיעוּ מִדְרוֹנוֹ בְּחֶבֶל אֶחָד:
וְחוֹזֵר לְמִדָּתוֹ. מִדְּקָתָנֵי חוֹזֵר לְמִדָּתוֹ, מַשְׁמַע שֶׁאִם הָיָה רָחְבּוֹ כְּנֶגֶד הָעִיר יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְלִיעוֹ שָׁם בַּחֶבֶל, וּבְאֶחָד מֵרָאשָׁיו שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הָעִיר יָכוֹל לְהַבְלִיעוֹ, הוֹלֵךְ וּמַבְלִיעוֹ שָׁם, וּמוֹדֵד וְהוֹלֵךְ שָׁם מִשְּׂפָתוֹ וָהָלְאָה עַד כְּנֶגֶד הַמָּקוֹם שֶׁכָּלֶה בּוֹ רֹחַב הַגַּיְא כְּנֶגֶד הָעִיר, וְחוֹזֵר לְמִדָּתוֹ כְּנֶגֶד הָעִיר, וּמַשְׁלִים אֶת מִדַּת תְּחוּמָיו:
הִגִּיעַ לְהָר מַבְלִיעוֹ. וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַר זָקוּף הַרְבֵּה אֶלָּא מְשֻׁפָּע, שֶׁבְּהִלּוּךְ חָמֵשׁ אַמּוֹת מִמֶּנּוּ לֹא יִגְבַּהּ אֶלָּא עֲשָׂרָה טְפָחִים, אֲבָל אִם הוּא זָקוּף עַד שֶׁבְּפָחוֹת מֵהִלּוּךְ חָמֵשׁ אַמּוֹת זָקוּף עֲשָׂרָה טְפָחִים, אֵינוֹ מַבְלִיעוֹ, אֶלָּא אוֹמְדוֹ בִּלְבַד וְהוֹלֵךְ:
וְהוּא שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ לַתְּחוּם. כְּשֶׁהוֹלֵךְ הַמּוֹדֵד לְהַבְלִיעַ הָהָר אוֹ הַגַּיְא, לֹא יֵצֵא חוּץ לַתְּחוּם לְמָקוֹם שֶׁרָאשֵׁי הַגַּיְא קְצָרִים שֶׁיָּכוֹל לְהַבְלִיעָם שָׁם כְּדֵי שֶׁיַּחְזֹר אַחַר כָּךְ לְמִדָּתוֹ כְּנֶגֶד הָעִיר, גְּזֵרָה מִפְּנֵי שֶׁהָרוֹאֶה אוֹתוֹ מוֹדֵד וְהוֹלֵךְ שָׁם יֹאמַר שֶׁמִּדַּת תְּחוּמִים שֶׁל צִדֵּי הָעִיר בָּאָה עַד כָּאן:
בָּזוֹ אָמַר רַבִּי דוֹסְתַּאי. בְּזוֹ לְמִעוּטֵי עִיר מִקְלָט וְעֶגְלָה עֲרוּפָה הַקְּרוֹבָה אֶל הֶחָלָל, שֶׁאֵין מְקַדְּרִין בָּהֶן:
מְקַדְּרִין. נוֹקְבִין, רוֹאִין כְּאִלּוּ נוֹקְבִין אוֹתָן וּמוֹדְדִים דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב לְמַעֵט מִדַּת מִדְרוֹנוֹ, כִּדְאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא שֶׁמּוֹדְדִין אוֹתוֹ בְּחֶבֶל שֶׁל אַרְבַּע אַמּוֹת, וְהַתַּחְתּוֹן מֵנִיחַ אֶת הַחֶבֶל כְּנֶגֶד לִבּוֹ וְהָעֶלְיוֹן כְּנֶגֶד רַגְלָיו, וְכֵן מוֹדְדִין אוֹתוֹ כֻּלּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת אַרְבַּע אַמּוֹת, וּמִתְמַעֵט מִדְרוֹן שֶׁל כָּל אַרְבַּע אַמּוֹת חֲצִי קוֹמַת אָדָם. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי דּוֹסְתַּאי:

עיקר תוספות יום טוב(ט) חֲמִשִּׁים אַמָּה. בַּגְּמָרָא אַסְמְכִינְהוּ אַקְּרָא דִּכְתִיב [שְׁמוֹת לו] בַּחֲצַר הַמִּשְׁכָּן וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים, וּמִדְּלֹא אָמַר חֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים יָלְפִינַן מִנֵּיהּ תַּרְתֵּי, הַךְ דְּהָכָא וְהָא דְּמִשְׁנָה ה'‏ פֶּרֶק ב':
(י) הַמְכֻוָּן אִם אֵינוֹ רָחָב כִּי אִם חֲמִשִּׁים אַמָּה:
(יא) רְצוֹנוֹ לוֹמַר עַד אַלְפַּיִם, וְהָכִי אִיתָא בַּגְּמָרָא. [וְכָתַב] הָרִי"כ וְאִם רָצָה לֵירֵד בְּשַׁבָּת בְּמִדְרוֹן הַגַּיְא יָכוֹל לֵירֵד שָׁם וְאַחַר כָּךְ יוֹצֵא מִשָּׁם וּמַשְׁלִים תְּחוּמוֹ כְּאִלּוּ לֹא יָרַד בַּגַּיְא:
(יב) מַבְלִיעוֹ. כְּמוֹ בְּהַבְלָעַת הַגַּיְא שֶׁעוֹמְדִים עַל שְׁנֵי שִׂפְתֵי הַגַּיְא מִזֶּה וּמִזֶּה שֶׁנִּמְדַּד הַשֶּׁטַח הָרָחָב [בְּעֶלְיוֹנוֹ] וְלֹא הַקָּצָר כוּ', וְדִכְוָתֵיהּ בְּהָר כְּשֶׁמַּבְלִיעוֹ [נִמְדְּדְהוּ בְתַּחְתִּיתוֹ בְשִׁטְחוֹ הָרָחָב], וְכֵיצַד יַעֲשֶׂה, זוֹקֵף עֵץ גָּבוֹהַּ בִּשְׂפָתוֹ מִזֶּה וְעֵץ אַחֵר כְּנֶגְדוֹ בִּשְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמוֹתֵחַ הַחֶבֶל מִזֶּה לָזֶה. תּוֹסָפוֹת, וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יג) גְּמָרָא. וְהַטַּעַם מִשּׁוּם דְּנִיחָא תַּשְׁמִישְׁתֵּיהּ לַעֲלוֹת בְּמִדְרוֹנוֹ כוּ'. הָרִי"כ. וּמַה שֶּׁכָּתַב אֲבָל כוּ'‏ אֵינוֹ מַבְלִיעַ וְכוּ'‏ הַיְנוּ טַעֲמָא לְפִי שֶׁקָּשֶׁה לַעֲלוֹת עָלָיו וּלְמָדְדוֹ עַל גַּבּוֹ כְּפֵרוּשׁ הָרִי"כ. וְשִׁעוּר הָאֹמֶד הוּא עַד חֲמִשִּׁים אַמָּה, אֲבָל יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים מְקַדְּרִין. טוּר:
(יד) לְהַבְלִיעוֹ. בַּחֶבֶל שֶׁל חֲמִשִּׁים אַמָּה. טוּר. וְקָאֵי נַמִּי אַגַּיְא וְגָדֵר, דְּקִדּוּר שַׁיָּךְ נַמִּי בְּהוּ. וּמִיהוּ בְּגַיְא לֹא אִכְפַּת לָן בֵּין מִתְלַקֵּט עֲשָׂרָה מִתּוֹךְ חֲמִשָּׁה אוֹ פָּחוֹת. טוּר:
(טו) וְטַעֲמָא מְפֹרָשׁ בַּגְּמָרָא, מִפְּנֵי שֶׁהֵן שֶׁל תּוֹרָה:
(טז) וְזֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י, דְּמַשְׁוֶה מִדַּת הָהָר כְּאִלּוּ הוּא נָקוּב בִּמְקוֹם מַעֲמַד רַגְלֵי הָעֶלְיוֹן, וְנִמְצָא לִבּוֹ בְּמָקוֹם שֶׁרַגְלָיו עוֹמְדוֹת שָׁם עַכְשָׁיו. וּכְשֶׁנּוֹתֵן הַחֶבֶל עַכְשָׁיו כְּנֶגֶד מַרְגְּלוֹתָיו הָוֵי לֵיהּ כְּאִלּוּ נוֹתֵן אוֹתוֹ כְּנֶגֶד לִבּוֹ בְּקַרְקַע חֲלָקָה כְּדֶרֶךְ כָּל הַמּוֹדְדִין:

ברטנורהאֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מִן הַמֻּמְחֶה. אָדָם הַבָּקִי בִּמְדִידָה. וְגָאוֹן פֵּרֵשׁ מֻמְחֶה לְשׁוֹן וּמָחָה עַל [כָּתֵף] יַם כִּנֶּרֶת (במדבר לד), כְּלוֹמַר שֶׁמִּתְכַּוְּנִים לִמְדֹּד הַתְּחוּמִין לְכַתְּחִלָּה מִן הַמָּקוֹם הַשָּׁוֶה וְהַיָּשָׁר כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא צָרִיךְ לְקַדֵּר:
רִבָּה לְמָקוֹם אֶחָד וּמִעֵט לְמָקוֹם אַחֵר. שֶׁנִּמְצְאוּ סִימָנֵי תְּחוּם זוֹ אֲרֻכִּין וּבוֹלְטִין מִכְּנֶגֶד סִימָנֵי תְּחוּם קֶרֶן שֶׁכְּנֶגְדָהּ:
שׁוֹמְעִין לִמְקוֹם שֶׁרִבָּה. וּמוֹצִיאִין מִדַּת הַקְּצָרָה כְּנֶגְדָהּ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא מָתַח מִתְּחִלָּה הַחֶבֶל כָּל צָרְכּוֹ. וְתַנְיָא בַּתּוֹסֶפְתָּא שֶׁהוּא צָרִיךְ לְמָתְחוֹ בְּכָל כֹּחוֹ:
רִבָּה לְאֶחָד וּמִעֵט לְאַחֵר. הָכִי קָאָמַר, רִבָּה אֶחָד וּמִעֵט אַחֵר, שֶׁמָּדְדוּ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם מֻמְחִים, זֶה רִבָּה וְזֶה מִעֵט:

ברטנורהעִיר שֶׁל יָחִיד. כְּגוֹן שֶׁאָדָם אֶחָד קָנָה כֻּלָּהּ וְהוּא מַשְׂכִּיר כָּל בָּתֶּיהָ לִבְנֵי אָדָם הַדָּרִים בָּהּ. וְאַחַר כָּךְ נַעֲשֵׂית שֶׁל רַבִּים:
מְעָרְבִין אֶת כֻּלָּהּ. כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ מְעָרְבִין כְּשֶׁהָיְתָה שֶׁל יָחִיד, שֶׁלֹּא הָיְתָה צְרִיכָה שִׁיּוּר:
אֵין מְעָרְבִין אֶת כֻּלָּהּ. שֶׁאָסוּר לְעָרֵב עִיר שֶׁל רַבִּים אִם אֵין מְשַׁיֵּר בָּהּ בָּתִּים יְדוּעִים בְּלֹא עֵרוּב, דְּהַהוּא שִׁיּוּר הָוֵי הֶכֵּר דְּטַעְמָא מִשּׁוּם עֵרוּב הוּא וְלֹא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרַת רְשׁוּת הָרַבִּים. וְזוֹ הוֹאִיל וְהָיְתָה שֶׁל רַבִּים וְהָיְתָה צְרִיכָה שִׁיּוּר, אַף עַל גַּב דְּהַשְׁתָּא הַוְיָא שֶׁל יָחִיד, נִדּוֹנֵית כְּבַתְּחִלָּה:
אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה חוּצָה לָהּ. שִׁיּוּר שֶׁלֹּא עֵרְבוֹ עִם שְׁאָר הָעִיר. וּרְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לָן, שֶׁאֲפִלּוּ שִׁיּוּר שֶׁל חוּצָה לָהּ מוֹעִיל לִשְׁאָר הָעִיר:
כָּעִיר חֲדָשָׁה שֶׁבִּיהוּדָה. עִיר הָיְתָה בִּיהוּדָה וּשְׁמָהּ חֲדָשָׁה, וְלֹא הָיוּ בָּהּ אֶלָּא חֲמִשִּׁים דִּיּוּרִים, וְהִיא הָעִיר הַיּוֹתֵר קְטַנָּה שֶׁבְּכָל אֶרֶץ יְהוּדָה, וְהִיא הָיְתָה שִׁיּוּר לְעִיר גְּדוֹלָה הַסְּמוּכָה לָהּ, וְהוּא שִׁעוּר הַשִּׁיּוּר שֶׁצָּרִיךְ לְשַׁיֵּר בָּעִיר שֶׁלֹּא יְעָרְבוֹ עִם הָאֲחֵרִים מִשּׁוּם הֶכֵּירָא:

ברטנורהמִי שֶׁהָיָה בַמִּזְרָח. בַּשָּׂדֶה, וְקָדַשׁ עָלָיו שָׁם הַיּוֹם, וְהוּא רָחוֹק מֵעֵרוּבוֹ יוֹתֵר מֵאַלְפַּיִם, וַהֲרֵי אֵין עֵרוּבוֹ עֵרוּב כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ וְלִטְּלוֹ, הַוְיָא לֵיהּ שְׁבִיתָתוֹ בְּבֵיתוֹ, שֶׁהֲרֵי בִּתְחוּם בֵּיתוֹ הוּא עוֹמֵד, וּמִסְתָּמָא בְּבֵיתוֹ נִיחָא לֵיהּ שֶׁתְּהֵא שְׁבִיתָתוֹ כְּשֶׁאֵין עֵרוּבוֹ עֵרוּב:
אָסוּר לְבֵיתוֹ. לִמְנוֹת מִבֵּיתוֹ אַלְפַּיִם לְכָל רוּחַ:
בְּעִבּוּרָהּ שֶׁל עִיר. בְּאֶחָד מִן הַבָּתִּים הָעוֹמְדִים בְּתוֹךְ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם:
לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם. שֶׁהֲרֵי בְּלֹא עֵרוּב נַמִּי יֵשׁ לוֹ מִן הָעִיר אַלְפַּיִם לְכָל רוּחַ, וְכָל הָעִיר עִם עִבּוּרָהּ נֶחְשָׁבִים לוֹ כְּאַרְבַּע אַמּוֹת:
נְתָנוֹ חוּץ לַתְּחוּם. חוּץ לְעִבּוּרָהּ שֶׁל עִיר, וְהָכִי מְפָרֵשׁ לַהּ בַּגְּמָרָא:
מַה שֶּׁנִּשְׂכָּר. לְרוּחַ זֶה מַפְסִיד לָרוּחַ שֶׁכְּנֶגְדָהּ, שֶׁהֲרֵי מוֹנֶה מִן הָעֵרוּב אַלְפַּיִם לְכָל רוּחַ, וְאִם נְתָנוֹ בְּסוֹף אֶלֶף לַמִּזְרָח נִמְצָא שֶׁכָּלוֹת אַלְפַּיִם שֶׁל מִזְרָח בְּסוֹף שְׁלֹשָׁה אֲלָפִים לָעִיר וְנִשְׂתַּכֵּר אֶלֶף, וְאַלְפַּיִם שֶׁל מַעֲרָב כָּלוֹת בְּסוֹף אֶלֶף שֶׁל מַעֲרַב הָעִיר וְהִפְסִיד אֶלֶף. וְקָא מַשְׁמַע לָן דְּאֵין הָעִיר עוֹלָה בְּחֶשְׁבּוֹן הָאַלְפַּיִם שֶׁל מַעֲרָב אֶלָּא כֻּלָּהּ כְּאַרְבַּע אַמּוֹת. וְהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁאֵין כָּלוֹת הָאַלְפַּיִם שֶׁמִּן הָעֵרוּב לְצַד הָעִיר אֶלָּא בְּסוֹף הָעִיר אוֹ חוּצָה לָהּ, אֲבָל אִם כָּלוֹת בְּאֶמְצַע הָעִיר אוֹ בְּאֵיזֶה מָקוֹם בְּתוֹכָהּ אֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ בְּתוֹךְ הָעִיר אֶלָּא עַד מָקוֹם שֶׁכָּלוֹת הָאַלְפַּיִם אַמָּה שֶׁל עֵרוּב וְתוּ לֹא, כְּדִתְנַן בְּסָמוּךְ:

ברטנורהאַנְשֵׁי עִיר גְּדוֹלָה. שֶׁהָיְתָה לָהֶן עִיר קְטַנָּה בְּתוֹךְ אַלְפַּיִם, וְיוֹצְאִים מֵעִירָן וּמוֹנִין וְהוֹלְכִים דֶּרֶךְ הַקְּטַנָּה הַסְּמוּכָה, מְהַלְּכִין אֶת כָּל הָעִיר הַקְּטַנָּה הַסְּמוּכָה לָהֶן כְּאַרְבַּע אַמּוֹת וּמַשְׁלִימִים מִדָּתָן חוּצָה לָהּ:
וְאֵין אַנְשֵׁי עִיר קְטַנָּה מְהַלְּכִין אֶת הַגְּדוֹלָה. כֻּלָּהּ כְּאַרְבַּע אַמּוֹת, לְפִי שֶׁמִּדַּת תְּחוּמִין כָּלָה בְּאֶמְצַע עִיר גְּדוֹלָה, לְפִיכָךְ אֵין עִיר גְּדוֹלָה נֶחְשֶׁבֶת לָהֶם כְּאַרְבַּע אַמּוֹת וְאֵין הוֹלְכִים בָּהּ אֶלָּא עַד סוֹף תְּחוּמָן:
כֵּיצַד מִי שֶׁהָיָה בְעִיר גְּדוֹלָה. מַתְנִיתִין חַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, אַנְשֵׁי עִיר גְּדוֹלָה מְהַלְּכִין אֶת כָּל עִיר קְטַנָּה וְאֵין אַנְשֵׁי עִיר קְטַנָּה מְהַלְּכִין אֶת כָּל עִיר גְּדוֹלָה, בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּמוֹדֵד אַלְפַּיִם אַמָּה, אֲבָל הַנּוֹתֵן עֵרוּבוֹ בְּתוֹךְ הָעִיר, בֵּין נָתְנוּ אַנְשֵׁי עִיר גְּדוֹלָה עֵרוּבָן בַּקְּטַנָּה בֵּין נָתְנוּ אַנְשֵׁי עִיר קְטַנָּה עֵרוּבָן בַּגְּדוֹלָה, מְהַלְּכִין כָּל הָעִיר שֶׁהָעֵרוּב מֻנָּח בָּהּ כְּאַרְבַּע אַמּוֹת, כֵּיצַד, מִי שֶׁהָיָה מֵעִיר גְּדוֹלָה וְנָתַן אֶת עֵרוּבוֹ בְּעִיר קְטַנָּה כוּ':
וְרַבִּי עֲקִיבָא. חוֹלֵק עַל תַּנָּא קַמָּא וְסָבַר שֶׁאֵין הָעֵרוּב עוֹשֶׂה הָעִיר שֶׁהוּא מֻנָּח בָּהּ כְּאַרְבַּע אַמּוֹת, וְאֵין מוֹנִים אַלְפַּיִם אֶלָּא מִמְּקוֹם הָעֵרוּב. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:

ברטנורהאֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁאֵין בָּהּ דִּיוּרִים. שֶׁנִּפְרְצוּ מְחִצּוֹתֶיהָ וְאֵינָהּ רְאוּיָה לְדִיוּרִין, שֶׁאִם רְאוּיָה לְדִיוּרִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהּ עַכְשָׁיו דִּיוּרִין אֵינָהּ נֶחְשֶׁבֶת כֻּלָּהּ אֶלָּא כְּאַרְבַּע אַמּוֹת לְדִבְרֵי חֲכָמִים. וְכֵן עִיר שֶׁאֵין יוֹשֵׁב בָּהּ וְיֵשׁ לָהּ חוֹמָה סָבִיב שֶׁנָּתַן בָּהּ עֵרוּבוֹ נֶחְשֶׁבֶת כְּאַרְבַּע אַמּוֹת, וַאֲפִלּוּ הִיא גְּדוֹלָה כְּאַנְטִיּוֹכְיָא:
נִמְצָא קַל תּוֹכָהּ מֵעַל גַּבָּהּ. דְּאִלּוּ גַּבָּהּ שֶׁל מְעָרָה אִם נָתַן שָׁם עֵרוּבוֹ אֵין לוֹ אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה מִמְּקוֹם עֵרוּבוֹ, דְּגַבָּהּ אֵינוֹ רָאוּי לְדִיּוּרִין, וְתוֹכָהּ מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה:
וְלַמּוֹדֵד שֶׁאָמְרוּ. אַף עַל פִּי שֶׁחוֹלְקִים חֲכָמִים עַל רַבִּי עֲקִיבָא בְּנוֹתֵן עֵרוּבוֹ בָּעִיר לוֹמַר שֶׁכָּל הָעִיר לוֹ כְּאַרְבַּע אַמּוֹת, מוֹדִים הֵן שֶׁהַבָּא מִמְּקוֹם שְׁבִיתָתוֹ וְכָלְתָה מִדָּתוֹ שֶׁל אַלְפַּיִם אַמָּה אֲפִלּוּ בִמְעָרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דִּיּוּרִין, שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס לְהַלָּן מִמִּדָּתוֹ כְּלוּם:

גמרא עירובין נ״ג ב: כ״ה-נ״ד א: כ״ה

בְּרוּרְיָא אַשְׁכַּחְתֵּיהּ לְהַהוּא תַלְמִידָא דַהֲוָה קָא גָרִיס בִּלְחִישָׁא. בָּטְשָׁה בֵּיהּ. אָמְרָה לֵיהּ לֹא כָךְ כְּתִיב (ש''ב כג) עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמוּרָה אִם עֲרוּכָה בְּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים ושְׁמוֹנָה אֵבָרִים שֶׁל אָדָם מִשְׁתַּמֶּרֶת וְאִם לָאו אֵינָה מִשְׁתַּמֶּרֶת. תָּנָא תַּלְמִיד אֶחָד הָיָה לוֹ לְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁהָיָה שׁוֹנֶה בְלַחַשׁ. לְאַחַר שָׁלש שָׁנִים שָׁכַח תַּלְמוּדוֹ. אָמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה שִׁינְנָא פְּתַח פּוּמָךְ קְרֵי פְּתַח פּוּמָךְ תַּנֵי. כִּי הֵיכִי דְתִתְקַיֵּים בִּידָיִךָ וְתוֹרִיךְ חַיֵּי שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד) כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא אַל תִּקְרֵי לְמוֹצְאֵיהֶם אֶלָּא לְמוֹצִיאֵיהֶם בְּפֶה. אָמַר רִבִּי אָמֵי מַאי דִּכְתִיב (שם כב) כִּי נָעִים כִּי תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ יִכּוֹנוּ יַחְדָּו עַל שְׂפָתֶיךָ אֵימָתַי דִּבְרֵי תוֹרָה נְעִימִים בִּזְמַן שֶׁתִּשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ וְאֵימָתַי תִּשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ בִּזְמַן שֶׁיִּכּוֹנוּ יַחְדָּיו עַל שְׂפָתֶיךָ. רִבִּי זֵירָא אָמַר מֵהָכָא (שם טו) שִׂמְחָה לְאִישׁ בְּמַעֲנֶה פִּיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב אֵימָתַי שִׂמְחָה לְאִישׁ בִּזְמַן שֶׁמַּעֲנֶה בְּפִיו. לִישְׁנָא אַחֲרִינָא אֵימָתַי שִׂמְחָה לְאִישׁ בְּמַעֲנֶה פִיו בִּזְמַן שֶׁדָּבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב. רִבִּי יִצְחָק אָמַר מֵהָכָא (דברים ל) כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ. אֵימָתַי קָרוֹב אֵלֶיךָ בִּזְמַן שֶׁבְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ. רָבָא אָמַר מֵהָכָא (תהלים כא) תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ סֶלָה. אֵימָתַי תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ בִּזְמַן שֶׁאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ סֶלָה. אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר מַאי דִּכְתִיב (משלי א) וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ אִם מֵשִׂים אָדָם עַצְמוֹ כַּעֲנָק זֶה שֶׁרָף עַל הַצַוָּאר וְנִרְאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּים בְּיָדוֹ וְאִם לָאו אֵין תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּים בְּיָדוֹ. וְאָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר מַאי דִּכְתִיב (שה''ש ה) לְחָיָיו כַּעֲרוּגַת הַבּוֹשֶׂם אִם מֵשִׂים אָדָם עַצְמוֹ כַּעֲרוּגָה זוּ שֶׁהַכֹּל דָּשִׁין בָּהּ וּכְבוֹשֶׂם זֶה שֶׁהַכֹּל מִתְבַּשְּׂמִין בָּהּ תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּים וְאִם לָאו אֵין תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּים. רָבָא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף בַּר חָמָא הֲוָה לֵיהּ מִלְתָא לְרַב יוֹסֵף בַּהֲדֵיהּ. כִּי מָטָא מַעֲלֵי יוֹמָא דְכִיפּוּרֵי אָמַר אֵיזִיל וַאֲפַיְיסֵהּ. אָזַל אַשְׁכְּחֵיהּ לְשַׁמְעֵיהּ דְּקָא מָזִיג לֵיהּ כַּסָּא. אָמַר לֵיהּ הַב לִי וְאִימְזְגֵיהּ אֲנָא יָהַב לֵיהּ מַזְגֵיהּ. כַּדְטָעֲמֵיהּ אָמַר דָּמֵי הַאי מְזִיגָא לִמְזִיגָא דְרָבָא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף בַּר חָמָא. אָמַר לֵיהּ אֲנָא הוּא. אָמַר לֵיהּ לֹא תֵתִיב אַכַּרְעִיךְ עַד דִּמְפַרְשַׁתְּ לִי הָנֵי קְרָאֵי מַאי דִּכְתִיב (במדבר כ''א) וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה וְגוֹמֵר אָמַר לֵיהּ אִם אָדָם מֵשִׂים עַצְמוֹ כַּמִּדְבָּר זֶה שֶׁהַכֹּל דָּשִׁין בּוֹ תּוֹרָה נִתְנָה לוֹ בְּמַתָּנָה וְכֵיוַן שֶׁנִּתְּנָה לוֹ בְמַתָּנָה נָחֲלוֹ אֵל שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וְכֵיוַן שֶׁנָּחֲלוֹ אֵל עוֹלֶה לִגְדוּלָה שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת וְאִם מֵגִיס לִבּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּילוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא וְאִם חוֹזֵר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעי' מ) כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא:

רש״יבטשה ביה - בעטה בו:
תוריך חיי - שתאריך ימים:
שתשמרם בבטנך - שהן שמורים בידך שאין משתכחין ממך:
יכונו יחד - שאתה סודרן ומוציאן בפה ולא בגימגום ובלחישה:
אימתי שמחה וכו' בזמן - שיודע לדרוש הלכות חג בחג דבר אחר אימתי שמחה לאיש אימתי אדם שמח בתלמודו בזמן שיש לו מענה כששואלין ממנו דבר הלכה:
שארשת - ספירת שפתיו בל תמנע סלה כשנתת בו דעת להוציא בשפתיו:
שרף לצואר - שאינו מצומצם בדוחק סביב הצואר אלא שרפוי בריוח כך הוא נעים ומרוצה לבריות:
ונראה ואינו נראה - כשמגביה צוארו נראה מתחת זקנו ורוב פעמים שסנטרו וזקנו מכסין אותו כך אם תלמיד חכם הוא אינו רודף לצאת ולבא בשוק אלא יושב ומחזר על תלמודו מתקיים בידו:
שהכל דשין אותו - שאין לו גסות:
שהכל מתבשמין ממנו - שמלמד תורה לתלמידים:
מילתא - כעס:
אמר - רבא איזיל אפייסיה לרב יוסף:
מזוג - במים:
רב יוסף סגי נהור הוה ולא היה רואהו והכירו בטעם היין שהוא מזגו לפי שהיה מכיר רב יוסף במזגו של רבא מתחילה שהיה בקי ליתן מים במדה:
כל גיא ינשא - אף על גב דלאו גבי הני קראי כתיב דרשי ליה דמי שבא לידי גיא שהושפל חוזר ומתנשא:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץועוד מדברי חכמתה של ברוריה: ברוריה אשכחתיה לההוא תלמידא דהוה קא גריס [מצאה תלמיד אחד שהיה לומד] בלחישה, ולא הרים קולו בלימודו.
בטשה ביה, [בעטה בו] אמרה ליה [לו]: לא כך כתוב "ערוכה בכל ושמרה" (שמואל ב' כג, ה), משמע אם ערוכה התורה במאתים ארבעים ושמונה איברים שלך — כלומר שאתה מתאמץ בה גם בגופך משתמרת, ואם לאו — אינה משתמרת. ומעין זה תנא [שנה]: תלמיד אחד היה לר' אליעזר שהיה שונה בלחש, לאחר שלש שנים שכח תלמודו.
ומעין אותה הוראה של ברוריה אמר שמואל לרב יהודה: שיננא [גדול השינים], פתח פומיך קרי [פיך וקרא], פתח פומיך תני, כי היכי דתתקיים ביך ותוריך חיי [פיך ושנה כדי שתתקיים התורה בך ותאריך ימים] שנאמר "כי חיים הם למצאיהם ולכל בשרו מרפא" (משלי ד, כב) אל תקרי תקרא] "למצאיהם" אלא "למוציאיהם בפה".
ולשבחם של לימוד תורה וידיעתה אמר ר' אמי: מאי דכתיב [מהו שנאמר] "כי נעים כי תשמרם בבטנך יכנו יחדו על שפתיך" (משלי כב, יח) אימתי דברי תורה נעים — בזמן שתשמרם בבטנך ותדעם, ואימתי תשמרם בבטנך — בזמן שיכנו יחדו על שפתיך ואתה הוגה בקול ודורש בהם.
ור' זירא אמר אותו רעיון מהכא [מכאן]: "שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב" (משלי טו, כג), אימתי "שמחה לאיש" — בזמן שמענה של דברי תורה בפיו. לישנא אחרינא [לשון אחרת]: אימתי שמחה לאיש במענה פיו — בזמן שדבר בעתו מה טוב כלומר, יודע מתי וכיצד לומר כל דבר.
ר' יצחק אמר אותו רעיון מהכא [מכאן] שנאמר: "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו" (דברים ל, יד) אימתי "קרוב אליך" — בזמן ש"בפיך ובלבבך לעשותו" שאתה עוסק בהם בפיך.
רבא אמר אותו ענין מהכא [מכאן, מפסוק אחר] שנאמר: "תאות לבו נתתה לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה" (תהילים כא, ג), אימתי תאות לבו נתתה לו — בזמן שארשת שפתיו בל מנעת סלה, והוא מדבר בדברי תורה.
ב בעקבות הפסוקים שעסקנו בהם ובמדרשם מביאים כמה מדרשי פסוקים שאמר ר' אליעזר וסימן נותנים להם "ענקים" "לחייו" "לוחות" "חרות". אמר ר' אליעזר: מאי דכתיב [מהו שנאמר] "וענקים לגרגרתיך" (משלי א, ט), ופירושו: אם משים אדם עצמו כענק זה שרף (רופף) על הצואר כן גם התלמיד חכם אינו דוחק או מפריע לאחרים, אף נראה ואינו נראה שהוא מכוסה בבגדים ובשיער כן גם התלמיד חכם שנמנע מלהיראות — תלמודו מתקיים בידו. ואם לאו, שהיה נוהג בגסות הרוח, אין תלמודו מתקיים בידו, ועוד
אמר ר' אליעזר: מאי דכתיב [מהו שנאמר] "לחיו כערוגת הבשם" (שיר השירים ה יג) אם משים אדם עצמו כערוגה זו שהכל דשין ועודרים בה, וכבושם זה שהכל מתבשמין בה והנאתו לא רק למתבשם בו — תלמודו מתקיים, ואם לאו — אין תלמודו מתקיים.
מסופר: רבא בריה [בנו] של רב יוסף בר חמא הוא רבא סתם הוה ליה מלתא [היה לו דבר תרעומת] לרב יוסף בהדיה [עליו] ומשום כך לא היו נפגשים, כי מטא מעלי יומא דכיפורי [כאשר הגיע ערב יום הכפורים] אמר רבא: איזיל ואפייסיה [אלך ואפייסהו] אזל, אשכחיה לשמעיה דקא מזיג ליה כסא [הלך מצא את שמשו של רב יוסף שהוא מוזג לו כוס יין] אמר ליה [לו לשמש]: הב [תן] לי ואימזגיה אנא. יהב ליה, מזגיה [ואמזגהו אני. נתן לו ומזגו] ורב יוסף עיוור היה ולא ראה את האורח, כדטעמיה [כאשר טעם] מן היין אמר: דמי האי מזיגא למזיגא [דומה מזיגה זו למזיגה] של רבא בריה [בנו] של רב יוסף בר חמא. שהיה מוסיף מים יתרים ליין. אמר ליה [לו]: אנא [אני] הוא
אמר ליה [לו]: לא תתיב אכרעיך עד דמפרשת לי הני קראי [לא תשב על רגליך עד שתפרש לי פסוקים אלה]: מאי דכתיב [מהו שנאמר]: "וממדבר מתנה וממתנה נחליאל ומנחליאל במות ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על פני הישימון" (במדבר כא, יט-כ)?
אמר ליה [לו]: אם אדם משים עצמו כמדבר זה שהכל דשין בו — תורה ניתנת לו במתנה. וכיון שניתנה לו במתנה — נחלו ועשה אותו האל חלקו, שנאמר "וממתנה נחליאל". וכיון שנחלו אל — עולה, שנאמר "ומנחליאל במות" שהן בגובה.
ואם מגיס לבו (מתגאה) — הקדוש ברוך הוא משפילו, שנאמר "ומבמות הגיא". ואם חוזר בו ומתחרט — הקדוש ברוך הוא מגביהו, שנאמר "כל גיא ינשא" (ישעיה מ, ד)

זוהר ספר הזהר, אחרי מות ל״ג

וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם וְגוֹמֵר. רִבִּי חִיָּיא פָתַח (ישעיה כ''ו) נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ וְגוֹמֵר. נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַלַּיְלָה. נַפְשִׁי אִוְתָךְ בַלַּיְלָה מִבְעֵי לֵיהּ. מָאי נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ. אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ. יְשַׁחֲרֶךָ מִבְעֵי לֵיהּ. אֶלָּא הָכִי תָאנָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רוּחָא וְנַפְשָׁא דְכֹלָּא וְיִשְׂרָאֵל אַמְרֵי נַפְשִׁי וְרוּחִי אַנְתְּ. בְּגִין כָּךְ אִוִּיתִיךָ לְאַדְבְּקָא בָךְ וַאֲשַׁחֲרֶךָּ לְאַשְׁכְּחָא רְעוּתָךְ. רִבִּי יוֹסֵף אָמַר בְּשַׁעְתָּא דְבַר נַשׁ נָאִים בְּעַרְסֵיהּ נַפְקַת נַפְשֵׁיהּ וְסַלְקַת וְאַסְהִידַת בֵּיהּ בְּבַר נַשׁ עַל כָּל מַה דְעָבַד בְּכָל יוֹמָא. גּוּפָא אָמַר לְנַפְשָׁא נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ. דָּבָר אַחֵר נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל קָמֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה בְּעוֹד דַּאֲנָא בְגָלוּתָא בֵינֵי עַמְּמַיָּיא וּמְנִיעָא נַפְשִׁי מִכָּל בִּישָׁתָא (נ''א וְרַוִּינָא נַפְשִׁי מִכָּל פִּיסָתָא) דְקִיטְרָא בֵינֵי עַמְּמַיָּיא נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בְּגִין לְאָתָבָא לְאַתְרֵי אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ כְּלוֹמַר אַף עַל גָּב דְּאִינוּן מְשַׁעְבְּדִין לְבָנַי בְּכָל שִׁעְבּוּדָא. רוּחָא קַדִּישָׁא לָא אִתְעֲדֵי מִנָּאי בְּגִין לְמִשְׁחַר לָךְ וּלְמֶעְבַּד פִּקּוּדָךְ. רִבִּי יִצְחָק אָמַר אַמְרוּ יִשְׂרָאֵל קָמֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעוֹד דְּנַפְשִׁי בִי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה מָאי טַעְמָא בַלַּיְלָה אֶלָּא בְגִין דְּהָאי נֶפֶשׁ בְּהָאי שַׁעְתָּא אִצְטְרִיךְ לְחַמְדָא לָךְ אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ. כַּד אַתְעַר בִּי רוּחָא קַדִּישָׁא אֲשַׁחֲרֶךָּ בְּאַתְעֲרוּתָא לְמֶעְבַּד רְעוּתָךְ כִּי כַאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ. בְּזִמְנָא דְמִשְׁפָּט נָחְתָא בְּאַרְעָא לְבַסְמָא עָלְמָא. כְּדֵין צֶדֶק לָמְדוּ יוֹשְׁבֵי תֵבֵל. כְּלוֹמַר יַכְלִין לְמִסְבַּל דִּינָא דְצֶדֶק וְלָא יִשְׁתְּצֵי עָלְמָא מִנֵּיהּ. אֵימָתַי צֶדֶק לָמְדוּ יוֹשְׁבֵי תֵבֵל כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ. רִבִּי חִזְקִיָּה אָמַר נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה דָא כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָ דָּא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא:

תרגום הזוהרוְהָיְתָה וְגוֹ' תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם: רַבִּי חִיָּא פָּתַח, נַפְשִׁי אִוִּיתִיךְ בַלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךְ וְגוֹ'. שׁוֹאֵל, נַפְשִׁי אִוִּיתִיךְ בַּלַּיְלָה, נַפְשִׁי אִוְתָךְ בַּלַּיְלָה, צָרִיךְ לוֹמָר, מַהוּ נַפְשִׁי אִוִּיתִיךְ. וְכֵן, אַף רוּחִי בְּקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךְ, יְשַׁחֲרֶךְ הָיָה צָרִיךְ לוֹמָר. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא כָּךְ לָמַדְנוּ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא רוּחַ וָנֶפֶשׁ שֶׁל כֹּל, וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים, נַפְשִׁי וְרוּחִי אָתָּה, מִשּׁוּם זֶה, אִוִּיתִיךְ לְהִתְדַבֵּק בְּךְ. וַאֲשַׁחֲרֶךְ, לִמְצֹא רְצוֹנֶךְ. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם יָשֵׁן בְּמִטָּתוֹ, נַפְשׁוֹ יוֹצֵאת וְעוֹלָה וּמֵעִידָה עַל הָאָדָם, מַה שֶּׁעָשָׂה בְּכָל הַיּוֹם. עַל כֵּן הַגּוּף אוֹמֵר לַנֶּפֶשׁ, נַפְשִׁי אִוִּיתִיךְ בַּלַּיְלָה, דְּהַיְנוּ בַּשָּׁעָה שֶׁאַתְּ יוֹצֵאת מִמֶּנִּי, אַף רוּחִי בְּקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךְ. פֵּרוּשׁ אַחֵר, נַפְשִׁי אִוִּיתִיךְ. אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נַפְשִׁי אִוִּיתִיךְ בַּלַּיְלָה. הַיְנוּ בְּעוֹד שֶׁאֲנִי בַּגָּלוּת בֵּין שְׁאָר הָעַמִּים, וּמָנַעְתִּי נַפְשִׁי מִכָּל הָרַע הַקָּשׁוּר בִּבְנֵי הָעַמִּים, נַפְשִׁי אִוִּיתִיךְ, כְּדֵי לַחֲזוֹר לִמְקוֹמִי. אַף רוּחִי בְּקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךְ, כְּלוֹמָר, אַף עַל פִּי שֶׁמְּשַׁעְבְּדִים אֶת בָּנַי בְּכָל שִׁעְבּוּד, הָרוּחַ הַקָּדוֹשׁ אֵינוֹ סָר מִמֶּנּוּ, כְּדֵי לְבַקֵּר אוֹתְךְ וְלַעֲשׂוֹת מִצְוֹתֶיךְ. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּעוֹד שֶׁנַּפְשִׁי בִּי אִוִּיתִיךְ בַּלַּיְלָה. מַהוּ הַטַּעַם, בַּלַּיְלָה. אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהַנֶּפֶשׁ בַּשָּׁעָה הַהִיא צְרִיכָה לַחֲמֹד אוֹתְךְ, אַף רוּחִי בְּקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךְ, הַיְנוּ, כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר בִּי הָרוּחַ הַקָּדוֹשׁ אֲשַׁחֲרֶךְ בְּהִתְעוֹרְרוּת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךְ. כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךְ לָאָרֶץ. הַיְנוּ, בִּזְמָן שֶׁמִּשְׁפָּט, יוֹרֵד בָּאָרֶץ, לְבַשֵׂם הָעוֹלָם, אָז צֶדֶק לָמְדוּ יוֹשְׁבֵי תֵבֶל, כְּלוֹמָר שֶׁיְּכוֹלִים לִסְבֹּל הַדִּינִים דְּצֶדֶק, וְלֹא יִכְלוּ בְּנֵי הָעוֹלָם מִמֶּנּוּ. מָתַי, צֶדֶק לָמְדוּ יוֹשְׁבֵי תֵּבֶל, כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךְ לָאָרֶץ. רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר, נַפְשִׁי אִוִּיתִיךְ בַלַּיְלָה. זוֹ הִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אַף רוּחִי בְּקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךְ. זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות איסורי ביאה כ״ב: ח׳-ט׳

א. לֹא תִתְיַחֵד אִשָּׁה אַחַת אֲפִילוּ עִם אֲנָשִׁים הַרְבֵּה עַד שֶׁתִּהְיֶה אִשְׁתּוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם שָׁם. וְכֵן לֹא יִתְיַיחֵד אִישׁ אֶחָד אֲפִילוּ עִם נָשִׁים הַרְבֵּה. נָשִׁים הַרְבֵּה עִם אֲנָשִׁים הַרְבֵּה אֵין חוֹשְׁשִׁין לְיִחוּד. הָיוּ הָאֲנָשִׁים מִבִּפְנִים וְהַנָּשִׁים מִבַּחוּץ וּפִירְשָׁה אִשָׁה אַחַת לְבֵין הָאֲנָשִׁים. אוֹ אִישׁ לְבֵין הַנָּשִׁים אֲסוּרִין מִשּׁוּם יִחוּד. אֲפִילוּ אִישׁ שֶׁעֲסָקוֹ וּמְלַאכְתּוֹ עִם הַנָּשִׁים אָסוּר לוֹ לְהִתְיַיחֵד עִם הַנָּשִׁים. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה יִתְעַסֵּק עִמָּהֶן וְאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ אוֹ יִפְנֶה לִמְלָאכָה אַחֲרֶת:

ב. מֻתָּר לְהִתְיַיחֵד עִם שְׁתֵּי יְבָמוֹת אוֹ עִם שְׁתֵּי צָרוֹת. אוֹ עִם אִשָּׁה וַחֲמוֹתָהּ. אוֹ עִם אִשָּׁה וּבַת בַּעְלָהּ. אוֹ עִם אִשָּׁה וּבַת חֲמוֹתָהּ. מִפְּנֵי שֶׁשּׂוֹנְאוֹת זוֹ אֶת זוֹ וְאֵין מְחַפּוֹת זוֹ עַל זוֹ. וְכֵן מֻתָּר לְהִתְיַיחֵד עִם אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ תִּינוֹקֶת קְטַנָּה שֶׁיּוֹדַעַת טַעַם בִּיאָה וְאֵינָה מוֹסֶרֶת עַצְמָהּ לְבִיאָה שֶׁאֵינָהּ מְזַנָּה בְּפָנֶיהָ שֶׁהֲרֵי זוֹ מְגַלָּה אֶת סוֹדָהּ:

מוסר שערי תשובה א׳: כ״ז-כ״ח

הַגַּאֲוָה מְסַבֶּבֶת כַּמָּה עֲבֵירוֹת וּמַגְבֶּרֶת יֵצֶר לֵב הָאָדָם עָלָיו. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח) וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ. וְנֶאֱמַר (משלי כא) רוּם עֵינַיִם וּרְחַב לֵב נִיר רְשָׁעִים חַטָּאת פֵּירוּשׁ הַגַּאֲוָה נִיר הָרְשָׁעִים כִּי מִמֶּנָּה יִפְרוּ הַחֲטָאִים כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ. וְנֶאֱמַר (תהלים י) בְּגַאֲוַת רָשָׁע יִדְלַק עָנִי. וְנֶאֱמַר (שם) הַדּוֹבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה. וְנֶאֱמַר (יחזקאל לב) אֲשֶׁר נָתְנוּ חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים. וּכְמוֹ שֶׁעוֹשִׂים בְּנֵי אָדָם נִיר בַּשָּׂדֶה כְּדֵי לִפְרוֹת בּוֹ הַזֶּרַע. וְלֶאֱסוֹף רַב תְּבוּאוֹת. כֵּן עוֹשִׂין הָרְשָׁעִים אֶת הַגַּאֲוָה נִיר בִּלְבָבָם. וְזוֹרְעִים בּוֹ הַמַּחֲשָׁבוֹת הָרָעוֹת לְהוֹלִיד וּלְהַצְמִיחַ הָעֲבֵירוֹת שֶׁהֵם פְּרִי מַחְשְׁבוֹתָם. וְעַל דֶּרֶךְ הַמָּשָׁל שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (הושע י) וּפָרַח כָּרֹאשׁ מִשְׁפָּט וְגוֹ'. וּמַה שֶׁאָמַר נִיר רְשָׁעִים. פֵּירוּשׁ נִיר חַטָּאת וְכוֹלֵל חֲטָאִים רַבִּים כְּמוֹ (ירמי' יז) חַטַּאת יְהוּדָה. אוֹ יִהְיֶה פֵּירוּשׁוֹ וְחַטַּאת בְּחִסָּרוֹן ו' כְּמוֹ (חבקוק ג) שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ וְהַטַעַם מִלְּבַד כִּי הַגַּאֲוָה גוֹרֶמֶת הַחֲטָאִים הַמִּדָה עַצְמָהּ חַטָּאת. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז) תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְבַהּ לֵב. וּבַעַל הַגַּאֲוָה נִמְסַר בְיַד יִצְרוֹ. כִּי אֵין עֵזֶר הַשֵּׁם עִמּוֹ אַחֲרֵי אֲשֶׁר הוּא תוֹעֲבַת ה'. וְעוֹד חַיָּיב בַּעַל הַתְּשׁוּבָה לְהִכָּנַע וּלְקַיֵּים עָלָיו לְהִתְנַהֵג. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וֶהֱוֵי שְׁפַל רוּחַ בִּפְנֵי כָל אָדָם. וְיַשִּׂיג מִזֶה שֶׁלֹּא יִכְעוֹס וְלֹא יַקְפִּיד עַל חֲבֵירָיו. וְגַם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יִשְׁמַע אַל יִתֵּן לִבּוֹ וְיַעֲבִיר עַל מִדוֹתָיו וְזֶה יוֹעִיל לְכַפֵּר עַל עֲוֹנוֹתָיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו מַעֲבִירִים לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו מִדָה כְּנֶגֶד מִדָּה. וְזֶה פֶתַח תִּקְוָה נִכְבָּד מְאֹד. וְנֶאֱמַר (איכה ג) יִתֵּן בֶּעָפָר פִּיהוּ אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה. יִתֵּן לְמַכֵּהוּ לֶחִי יִשְׂבַּע בְּחֶרְפָּה:

פרשת אחרי מות יום שני

תורה ויקרא ט״ז: ז׳-י׳

נביאים יחזקאל כ״ב: ז׳-י׳

כתובים משלי כ״ה: כ״ב-כ״ה

משנה משנה עירובין ה׳

גמרא עירובין נ״ג ב: כ״ה-נ״ד א: כ״ה

זוהר ספר הזהר, אחרי מות ל״ג

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות איסורי ביאה כ״ב: ח׳-ט׳

מוסר שערי תשובה א׳: כ״ז-כ״ח