חק לישראל - פרשת אחרי מות יום ראשון

רש״יכְּתֹֽנֶת בַּ֨ד וגו'. מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ לִפְנִים בִּשְׁמוֹנָה בְגָדִים שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ בָּהֶן בַּחוּץ, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם זָהָב, לְפִי שֶׁאֵין קָטֵגוֹר נַעֲשֶׂה סָנֵגוֹר, אֶלָּא בְּאַרְבָּעָה כְּכֹהֵן הֶדְיוֹט — וְכֻלָּן שֶׁל בּוּץ (ראש השנה כ"ו):
קֹ֜דֶשׁ יִלְבָּ֗שׁ. שֶׁיִּהְיוּ מִשֶּׁל הֶקְדֵּשׁ (ספרא):
יִצְנֹ֑ף. כְּתַרְגּוּמוֹ, יָחֵת בְּרֵישֵׁיהּ — יַנִּיחַ בְּרֹאשׁוֹ, כְּמוֹ וַתַּנַּח בִּגְדוֹ (בראשית ל"ט) — וַאֲחִתְּתֵהּ:
וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֛יִם. אוֹתוֹ הַיּוֹם טָעוּן טְבִילָה בְּכָל חֲלִיפוֹתָיו; וְחָמֵשׁ פְּעָמִים הָיָה מַחֲלִיף מֵעֲבוֹדַת פְּנִים לַעֲבוֹדַת חוּץ, וּמִחוּץ לִפְנִים, וּמְשַׁנֶּה מִבִּגְדֵי זָהָב לְבִגְדֵי לָבָן וּמִבִּגְדֵי לָבָן לְבִגְדֵי זָהָב, וּבְכָל חֲלִיפָה טָעוּן טְבִילָה וּשְׁנֵי קִדּוּשֵׁי יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִן הַכִּיּוֹר (יומא ל"א):

נביאים יחזקאל כ״ב: א׳-ו׳

כתובים משלי כ״ה: ט״ז-כ״א

רש״יהוֹקַר רַגְלְךָ. כְּשֵׁם שֶׁאִם מָצָאתָ דְּבַשׁ וְהוּא מָתוֹק לְחִכְּךָ, אַתָּה צָרִיךְ שֶׁלֹּא תֹּאכַל מִמֶּנּוּ פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאֹתוֹ, כָּךְ הוֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ אַע״פּ שֶׁהוּא מְקָרֶבְךָ, מְנַע מִלָּבֹא שָׁם יוֹם יוֹם פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וְיִשְׂנָא אוֹתְךָ. וּלְעִנְיַן מִדְרָשׁוֹ (חגיגה ז.): אַל תְּהִי רָגִיל לַחֲטֹא שׁוֹגֵג וּלְהָבִיא תָּמִיד חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת לְבֵית ה׳ שֶׁנִּקְרָא רֵעַ לְיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב ״זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי״ (שיר השירים ה: טז):
מַעֲדֶה בֶּגֶד בְּיוֹם קָרָה. ״בֶּגֶד עִדִּים״ (ישעיה סד: ה): בֶּגֶד מוּסָר, כְּלִי שֶׁהוּא רָאוּי לַהֲסִירוֹ מֵעָלָיו לְפִי שֶׁהוּא בָּלוּי; כְּדִמְתַרְגְּמִינָן ״וַיָּסַר״ (בראשית ח: יג): ״וְיַעְדֵּי״ (תרגום אונקלוס). וְזֶה פִּתְרוֹנוֹ: בֶּגֶד בָּלוּי הֲרֵי הוּא בְּיוֹם קָרָה כְּחֹמֶץ עַל נָתֶר. נָתֶר. מִין אֲדָמָה רַכָּה, כְּגוֹן אֲדָמָה שֶׁלָּנוּ הַנִּקְרָא קְרִידָ״א, וְהָיוּ חוֹקְקִים אוֹתָהּ וְעוֹשִׂין כֵּלִים; וְאִם יִפֹּל בּוֹ חֹמֶץ, מְמַסְמְסוֹ וְנִשְׁחָת. אַף שָׁר בַּשִּׁרִים עַל לֶב רָע. דּוֹמֶה לִשְׁנֵיהֶם. וּמַה הוּא שָׁר בַּשִּׁירִים? זֶה הַמְּלַמֵּד תּוֹרָה לְתַלְמִיד רָשָׁע אֲשֶׁר אֵין בְּלִבּוֹ לְקַיְּמָהּ (חולין קלג.):

משנה משנה כלאים ה׳

ברטנורהכֶּרֶם שֶׁחָרַב. עֶשֶׂר גְּפָנִים לְבֵית סְאָה. שֶׁיֵּשׁ בַּקַּרְקַע שֶׁל בֵּית סְאָה עֶשֶׂר גְּפָנִים לֹא פָחוֹת מִכֵּן:
וּנְטוּעוֹת כְּהִלְכָתָן. דְּהַיְנוּ שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצְאָה זָנָב, וְאֵין רְחוֹקוֹת זוֹ מִזּוֹ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת וְלֹא פָחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת:
כֶּרֶם דַּל. שֶׁגְּפָנָיו מֻעָטִים, וְאַף עַל פִּי כֵן דִּין כֶּרֶם יֵשׁ לוֹ. וְאֵין זֶה קָרַחַת הַכֶּרֶם, דְּאוֹתוֹ חָרַב מֵאֶמְצָעוֹ וְזֶה נֶחֱרַב מִכָּל צַד:
עִרְבּוּבְיָא. שֶׁאֵין הַגְּפָנִים מְכֻוָּנִים כְּשׁוּרָה:
אִם יָכוֹל לְכַוֵּן. בְּכָל הַכֶּרֶם שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ, כְּגוֹן שֶׁיָּבִיא חוּט וּמוֹתֵחַ וּמוֹצֵא הַגֶּזַע מְכֻוָּן שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאֶחָד יוֹצֵא זָנָב, אַף עַל פִּי שֶׁהַנּוֹף אֵינוֹ מְכֻוָּן הֲרֵי זֶה כֶרֶם. אֲבָל אִם מוֹצֵא הַנּוֹף מְכֻוָּן וְהַגֶּזַע אֵינוֹ מְכֻוָּן אֵין זֶה כֶרֶם:

ברטנורהאֵינוֹ כֶרֶם. וּמַרְחִיק שִׁשָּׁה טְפָחִים וְזוֹרֵעַ אֶת הַשְּׁאָר, דְּכֵיוָן שֶׁאֵין יָכוֹל לַחֲרֹשׁ בִּשְׁוָרִים בֵּינֵיהֶם אֵין שֵׁם כֶּרֶם עָלָיו:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כֶּרֶם. דְּרוֹאִים אֶת הָאֶמְצָעִיִּים כְּאִלּוּ אֵינָם וּמִצְטָרְפִין הַחִיצוֹנִים אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם רֶוַח הָרָאוּי לָהֶם. לְפִי שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִטַּע שׁוּרוֹת רְצוּפוֹת הַרְבֵּה בְּיַחַד, וְאוֹתָן שֶׁרְאוּיִין לְהִתְקַיֵּם וּלְהֵעָשׂוֹת כֶּרֶם יִשָּׁאֲרוּ כֶּרֶם, וְהַשְּׁאָר יִהְיוּ לְעֵצִים. הִלְכָּךְ אֵלּוּ הָאֶמְצָעִיִּים הַנְּטוּעִים בְּתוֹךְ הָרֶוַח הָרְאוּיִם לִהְיוֹת בֵּין שׁוּרָה לְשׁוּרָה רוֹאִים אוֹתָם כְּאִלּוּ הֵם עֵצִים בְּעַלְמָא, וְהַחִיצוֹנִים מִצְטָרְפִים לִהְיוֹת כֶּרֶם:

ברטנורהוְזוֹרְעִים בְּתוֹכוֹ. דְּחָשֵׁיב הֶפְסֵק וּרְשׁוּת אַחֶרֶת כֵּיוָן דְּעָמֹק עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה וּמְפֻלָּשׁ. אֲבָל פָּחוּת מֵעֲשָׂרָה אוֹ מֵאַרְבָּעָה אוֹ אֲפִלּוּ עָמֹק עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה וְאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ אֶלָּא שֶׁהַכֶּרֶם מַקִּיפוֹ מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹת, אֵין זוֹרְעִים בְּתוֹכוֹ, שֶׁהֲרֵי הִיא כְּגַת שֶׁנֶּחְלְקוּ בָהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבָּנָן לְקַמָּן, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב סָבַר כְּרַבָּנָן דְּאָסְרֵי לִזְרֹעַ בְּגַת:
שׁוֹמֵרָה שֶׁבַּכֶּרֶם. תֵּל גָּבוֹהַּ שֶׁהַשּׁוֹמֵר עוֹמֵד עָלָיו לִשְׁמֹר הַכֶּרֶם וְרוֹאֶה לְמֵרָחוֹק:
זוֹרְעִים בְּתוֹכָהּ. וּבְהָא לֹא פְּלִיגֵי רַבָּנָן עַל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, לְפִי שֶׁהִיא גְבוֹהָה וְאֵין אֲוִיר הַכֶּרֶם מַקִּיפָהּ, אֲבָל בְּגַת שֶׁאֲוִיר הַכֶּרֶם מַקִּיפָהּ אָסְרֵי רַבָּנָן, וְכֵן הֲלָכָה:
וְאִם הָיָה שֵׂעָר כּוֹתֵשׁ. שֶׁהַשָּׂרִיגִים שֶׁל הַגְּפָנִים שֶׁהֵן קְרוּיִין שֵׂעָר הָיוּ מִתְעָרְבִים וּמִסְתַּבְּכִים לְמַעְלָה עַל גַּבֵּי הַשּׁוֹמֵרָה זֶה עַל גַּבֵּי זֶה כַּעֲלִי בַּמַּכְתֵּשׁ:

ברטנורהכְּשֶׁאַגִּיעַ לוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁהוֹסִיף מָאתַיִם עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לוֹ מֻתָּר, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מִתְעַצֵּל בַּכִּלְאַיִם, אֲבָל כְּשֶׁאֶחֱזֹר אָסוּר מִשּׁוּם דְּנִתְעַצֵּל וְנִתְיָאֵשׁ, וְדִכְוָתָהּ גַּבֵּי מְחִצַּת הַכֶּרֶם שֶׁנִּפְרְצָה, דִּכְשֶׁנִּתְיָאֵשׁ וְלֹא גְדָרָהּ קִדֵּשׁ, אֲבָל לֹא נִתְיָאֵשׁ שֶׁמִּתְעַסֵּק כָּל שָׁעָה לִגְדֹּר וְלֹא הִסְפִּיק עַד שֶׁהוֹסִיף מָאתַיִם לֹא קִדֵּשׁ. וְכֵיצַד מְשַׁעֲרִין אִם הוֹסִיף מָאתַיִם, רוֹאִים כְּשֶׁחוֹתְכִים יָרָק זֶה אוֹ מִין שֶׁל תְּבוּאָה זוֹ מִן הַמְחֻבָּר, בְּכַמָּה זְמָן יָבַשׁ שֶׁלֹּא תִשָּׁאֵר בּוֹ לֵיחָה, הַגַּע בְּעַצְמְךָ שֶׁיָּבַשׁ בְּמֵאָה שָׁעָה, אִם נִשְׁתַּהָא בָּאָרֶץ חֲצִי שָׁעָה מִשֶּׁהִגִּיעַ לוֹ וְלֹא לִקְּטוֹ הֲרֵי הוֹסִיף מָאתַיִם וְאָסוּר, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוּא יָבֵשׁ מִלַּחוּתוֹ בְּכָל חֲצִי שָׁעָה חֵלֶק מִמָּאתַיִם כְּשֶׁהוּא בְּתָלוּשׁ, כָּךְ מוֹסִיף בַּחֲצִי שָׁעָה חֵלֶק מִמָּאתַיִם כְּשֶׁהוּא בִּמְחֻבָּר:

ברטנורהעִם הַזְּבָלִים אוֹ עִם הַמַּיִם. כְּשֶׁמְּזַבֵּל כַּרְמוֹ אוֹ כְּשֶׁפּוֹתֵחַ אַמַּת הַמַּיִם לְהַשְׁקוֹת הַכֶּרֶם פְּעָמִים יֵשׁ עִמָּהֶם זְרָעִים, וְכָל הַנֵּי שֶׁלֹּא בְכַוָּנָה נִזְרְעוּ שָׁרֵי, דְּלֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ בְּכַוָּנָה מַשְׁמַע:
סִעֲרַתּוּ הָרוּחַ. שֶׁהָיָה עוֹמֵד בַּשָּׂדֶה וְזוֹרֵעַ וְהוֹלִיכָה רוּחַ סְעָרָה אֶת הַזֶּרַע בַּכֶּרֶם:
לְאַחֲרָיו מֻתָּר. דְּשֶׁלֹּא בְכַוָּנָה הָיָה וְלֹא רָאָה שֶׁהוֹלִיךְ הָרוּחַ אֶת הַזֶּרַע לְתוֹךְ הַכֶּרֶם:
וּלְפָנָיו אָסוּר. אִם סִעֲרַתּוּ הָרוּחַ לְפָנָיו וְרָאָה אָסוּר:
כֵּיצַד יַעֲשֶׂה אִם עֲשָׂבִים יוֹפַךְ. יַחֲרוֹשׁ וִיהַפֵּךְ שָׁרְשֵׁי הָעֲשָׂבִים וְשׁוּב לֹא יִצְמְחוּ:
אִם אָבִיב. שֶׁכְּבָר צָמַח הַזֶּרַע אֶלָּא שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ:
יְנַפֵּץ. הַזֶּרַע מִן הַשִּׁבֹּלֶת, וְהַקַּשִּׁין מֻתָּרִין וְהַדָּגָן אָסוּר:
וְאִם הֵבִיאָה דָגָן תִּדָּלֵק. וְהַכֹּל אָסוּר:

עיקר תוספות יום טוב(ח) וְחַיָּב לַעֲקֹר כְּשֶׁיִּרְאֶה, וְאִם קִיְּמָן הֲרֵי זֶה קִדֵּשׁ. הָרַמְבַּ"ם:
(ט) וְהַיְנוּ כְּרַבִּי אוֹשַׁעְיָא בַּיְרוּשַׁלְמִי. אֲבָל הָרַמְבַּ"ם פָּסַק בְּחִבּוּרוֹ כְּרַבִּי יוֹחָנָן דְּהַכֹּל אָסוּר בַּהֲנָאָה. וְהָא דִתְנַן יְנַפֵּץ תֵּרֵץ בַּיְרוּשַׁלְמִי מִשּׁוּם דְּיוֹתֵר רָאוּי לִקְבוּרָה בְּעוֹדוֹ אָבִיב וְלַח מִשֶּׁהוּא רָאוּי לִשְׂרֵפָה, וּתְנַן בְּפֶרֶק ב'‏ דִּתְמוּרָה כִּלְאֵי הַכֶּרֶם שֶׁדַּרְכּוֹ לִשָּׂרֵף יִשָּׂרֵף שֶׁדַּרְכּוֹ לִקָּבֵר יִקָּבֵר:
(י) תִּדָּלֵק. הוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דְּבָרִים כב) פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְּלֵאָה וְתַרְגּוּמוֹ דִּלְמָא תִּתּוֹקָד. הָרַמְבַּ"ם. וְאִם רָאָה אוֹתָן וְקִיְּמָן הֲרֵי אֵלּוּ יִשָּׂרְפוּ עִם הַגְּפָנִים הַסְּמוּכִים לָהֶם. הָרַמְבַּ"ם. וְשִׁעוּר הֵבִיאָה דָגָן הַיְנוּ שְׁלִישׁ:

גמרא ברכות כ״ו ב: ד׳-י״א

אִתְמָר רִבִּי יוֹסֵי בַר חֲנִינָא אָמַר תְּפִלּוֹת אָבוֹת תִּקְּנוּם. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּם. תַּנְיָא כַּוָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בַּר רִבִּי חֲנִינָא וְתַנְיָא כַּוָּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. תַּנְיָא כַּוָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בַּר רִבִּי חֲנִינָא אַבְרָהָם תִּקֵּן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ''ג) וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְפִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ק''ו) וַיַּעֲמוֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל. יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת מִנְחָה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ''ד) וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בָּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב. וְאֵין שִׂיחָה אֶלָּא תְפִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ק''ב) תְּפִלָּה לְעָנִי כִּי יַעֲטוֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפּוֹךְ שִׂיחוֹ. יַעֲקֹב תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ''ח) וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וְאֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְפִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר (ירמי' ז') וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי. וְתַנְיָא כַוָּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִפְּנֵי מַה אָמְרוּ תְּפִלַּת הַשַּׁחַר עַד חֲצוֹת שֶׁהֲרֵי תָמִיד שֶׁל שַׁחַר קָרֵב וְהוֹלֵךְ עַד חֲצוֹת. וְרִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת שֶׁהֲרֵי תָמִיד שֶׁל שַׁחַר קָרֵב וְהוֹלֵךְ עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת. וּמִפְּנֵי מַה אָמְרוּ תְּפִלַּת הַמִּנְחָה עַד הָעֶרֶב שֶׁהֲרֵי תָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם קָרֵב וְהוֹלֵךְ עַד הָעֶרֶב. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד פֶּלָג הַמִּנְחָה שֶׁהֲרֵי תָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם קָרֵב וְהוֹלֵךְ עַד פֶּלָג הַמִּנְחָה. וּמִפְּנֵי מַה אָמְרוּ תְּפִלַּת הָעֶרֶב אֵין לָהּ קֶבַע שֶׁהֲרֵי אֵבָרִים וּפְדָרִים שֶׁלֹּא נִתְעַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב קְרֵבִין וְהוֹלְכִין כָּל הַלַּיְלָה. וּמִפְּנֵי מַה אָמְרוּ שֶׁל מוּסָפִין כָּל הַיּוֹם שֶׁהֲרֵי קָרְבַּן שֶׁל מוּסָפִין קָרֵב כָּל הַיּוֹם. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁבַע שָׁעוֹת שֶׁהֲרֵי קָרְבַּן מוּסַף קָרֵב וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁבַע שָׁעוֹת:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץב למחלוקת בין חכמים ור' יהודה בקביעת זמני התפילות יש רקע מעמיק המתבטא גם במחלוקת מאוחרת של אמוראים. וכך איתמר [נאמר], ר' יוסי בר' חנינא אמר: תפלות אבות תקנום. שראשית הקביעה של תפילות שלוש פעמים ביום (אף כי לא בלשונן המאוחרת) קדומה היא ושורשה עוד בימי האבות. ואילו ר' יהושע בן לוי סבור כי תפלות כנגד תמידין תקנום. כלומר, שהתפילות מקבילות לקרבנות התמיד שבמקדש, וצמודות לזמניהם ולאופיים.
ומעירים: תניא כוותיה [שנויה ברייתא כשיטתו] של ר' יוסי בר' חנינא, ותניא כוותיה [ושנויה ברייתא כשיטתו] של ר' יהושע בן לוי. ומפרטים: תניא כוותיה [שנויה ברייתא כשיטתו] של ר' יוסי בר' חנינא: אברהם תקן תפלת שחרית, וכפי שנאמר כאשר בא אברהם לראות את סדום ביום לאחר שהתפלל עליה: "וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה' "(בראשית יט, כז) ומתוך הענין, ואף מצד הלשון יודעים אנו שאין משמעות לשון "עמידה" אלא ביטוי לתפלה, וכפי שנאמר לשון זו בקשר לתפילת פינחס אחר המגיפה: "ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה"" (תהלים קו, ל). והרי שאברהם כבר נהג לעמוד בתפילה בשעות הבוקר.
יצחק תקן תפלת מנחה, וכפי שנאמר "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב" (בראשית כד, סג), ואין משמעות לשון "שיחה" אלא ביטוי לתפלה, וכפי שנאמר "תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפך שיחו" (תהלים קב, א). הרי שיצחק הוא הראשון ההולך לשוח—להתפלל לפנות ערב, בזמן המנחה.
ואילו יעקב תקן תפלת ערבית, וכפי שנאמר: "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש" (בראשית כח, יא) ואין משמעות לשון "פגיעה" אלא ביטוי לתפלה, וכפי שנאמר בדברי ה' לירמיהו: "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי כי אינני שומע אותך " (ירמיהו ז, טז), הרי שיעקב התפלל בשעות בוא השמש — שעת ערב.
ג ותניא כוותיה [ושנויה ברייתא כשיטתו] של ר' יהושע בן לוי שדיני התפילה נסמכים על דיני הקרבנות: מפני מה אמרו חכמים שזמן תפלת השחר עד חצות היום — שהרי קרבן תמיד של שחר אף שכרגיל מקריבים אותו בהשכמה, מותר שיהיה קרב והולך עד חצות. ור' יהודה אומר: דעתי זו שזמן תפילת שחרית עד ארבע שעות בלבד נסמכת על זה שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד ארבע שעות.
ומפני מה אמרו חכמים שזמן תפלת המנחה עד הערב — שהרי היא נסמכת על תמיד של בין הערביים, ותמיד של בין הערבים קרב והולך עד הערב. ור' יהודה אומר שזמן תפילת המנחה עד פלג המנחה בלבד, שהרי לשיטתו תמיד של בין הערבים קרב והולך עד פלג המנחה.
ומפני מה אמרו שתפלת הערב אין לה קבע — שהרי על שריפת אברים ופדרים (חלבי הקרבנות) שלא נתעכלו באש המזבח מבערב, שהם נשארים על המזבח וקרבים והולכים כל הלילה.
ומפני מה אמרו שהזמן של תפילת המוספין כל היום — שהרי קרבן של מוספין קרב כל היום. ואילו לדעת ר' יהודה שאומר שזמן תפילת המוספים הוא עד שבע שעות ביום, זהו משום שהרי קרבן מוסף קרב והולך עד שבע שעות. עוד שנינו בברייתא שלזמן המנחה שני מועדים, מנחה גדולה ומנחה קטנה.

זוהר ספר הזהר, אחרי מות ל״ג

תָּאנָא מִכָּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ כֵּיוַן דִּכְתִיב מִכָּל חַטֹּאתֵיכֶם אֲמָאי לִפְנֵי יְיָ אֶלָּא אָמַר רִבִּי יִצְחָק (שמות ק''ע כ') לִפְנֵי יְיָ מַמָּשׁ דְּתַנְיָא מֵרֵישָׁא דְיַרְחָא סִפְרִין פְּתִיחִין וְדַיְינֵי דַיָּינִין. בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא בָּתֵּי דִינִין אִתְמַסְרָן לְאִתְפַּתְּחָא בְדִינָא עַד הַהוּא יוֹמָא דְאִקְרֵי תִשְׁעָה לְיַרְחָא. בְּהַהוּא יוֹמָא סַלְקִין דִּינִין כֻּלְּהוּ לְמָארֵי דְדִינָא וּמְתַקְּנֵי כֻרְסְיָיא עִלָּאָה דְרַחֲמֵי לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא. בְּהַהוּא יוֹמָא בָּעָאן יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא לְמֶחֱדֵי בְחֶדְוָותָא לְקַדְמוּת מָארֵיהוֹן דְּזַמִּין לְיוֹמָא אַחֲרָא לְמִיתַב עֲלַיְיהוּ בְּכֻרְסְיָיא קַדִּישָׁא דְרַחֲמֵי. בְּכֻרְסְיָיא דְוַותְּרָנוּתָא. וְכָל אִינוּן סִפְרִין דִּפְתִיחִין קָמֵיהּ וּכְתִיבִין קָמֵיהּ כָּל אִינוּן חוֹבִין הוּא מְזַכֵּי לוֹן וּמְדַכֵּי לוֹן מִכֻּלְּהוּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב מִכָּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ. לִפְנֵי יְיָ מַמָּשׁ. אִינוּן דְּאַמְרִין קְרָא עַד הָכָא אַמְרִין וְלָא יַתִּיר. וְלֵית רְשׁוּ לְאַחֲרָא דְלֵימָא תִטְהָרוּ אֶלָּא כַהֲנָא רַבָּא דְּפָלַח פֻּלְחָנָא וְקָשַׁר שְׁמָא קַדִּישָׁא בְפוּמֵיהּ וְכַד הֲוָה אִתְקְשַׁר וּמִתְבָּרֵךְ בְּפוּמֵיהּ הַהוּא קָלָא נָחִית וּבָטַשׁ בֵּיהּ וְאִתְנְהִיר מִלָּה בְפוּמֵיהּ דְכַהֲנָא וְאוֹמֵר תִּטְהָרוּ. פָּלַח פֻּלְחָנָא וּמִתְבָּרְכִין כָּל אִינוּן עִלָּאִין דְּאִשְׁתַּאֲרוּ. וּלְבָתַר אַסְחֵי גוּפֵיהּ וְקִדֵּשׁ יְדוֹי לְאַעָלָא בְפֻלְחָנָא אַחֲרָא קַדִּישָׁא. עַד דִּיַתְכְּוָון לְמֵיעַל לַאֲתַר אַחֲרָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא מִכֹּלָּא. תְּלָתָא שׁוּרִין סָחֲרִין לֵיהּ כַּהֲנֵי אָחוֹי. לֵיוָאֵי וּמִכָּל שְׁאָר עַמָּא כֻלְּהוּ (בִּרְכָּאָן קָמֵיהּ) זַקְפִין יְדִין עֲלֵיהּ בִּצְלוֹתָא וְקִטְרָא דְדַהֲבָא זַקְפָא בְרַגְלֵיהּ. נָטִיל תְּלָתָא פְּסִיעָן וְכֻלְּהוּ קַיְימִין בְּקִיּוּמַיְיהוּ וְלָא נַטְלִין בַּתְרֵיהּ (הֲוָה אַקְטִיר בִּקְטוֹרֶת) נָטִיל תְּלָתָא פְּסִיעָן אַחֲרָן (רְשִׁימָא בְלִבָּא) אַסְחַר לְדוּכְתֵּיהּ. נָטִיל תְּלָתָא פְּסִיעָן אַסְתִּים עַיְינִין וְאִתְקְשַׁר לְעֵילָא. עָאל לַאֲתַר דְּעָאל שָׁמַע קוֹל גַּדְפֵּי דִכְרוּבְיָיא מְזַמְּרִין וְאָקִישָׁן גַּדְפִין פְּרִישָׁאן לְעֵילָא הֲוָה אַקְטִיר קְטוֹרֶת מִשְׁתַּכְּכָא קוֹל גַּדְפַיְיהוּ וּבִלְחִישׁוּ אִתְדַבְּקָן. אִי כַהֲנָא זָכֵי דְהָא לְעֵילָא בְחִידוּ אִשְׁתְּכַח. אוּף הָכָא בְהַהִיא שַׁעְתָּא נָפִיק רַעֲוָא דִנְהוֹרָא מִתְבַּסְמָא מֵרֵיחִין דְּטוּרֵי אֲפַרְסְמוֹנָא דַכְיָיא דִּלְעֵילָא וְאַזְלָא בְכָל הַהוּא אֲתַר וְאָעִיל רֵיחָא בִתְרֵי נוּקְבֵי דְחוֹטָמֵיהּ וּמִתְיַישְּׁבָא לִבֵּיהּ כְּדֵין כֹּלָּא הוּא בִלְחִישׁוּ וּפִטְרָא לָא אִשְׁתְּכַח תַּמָּן. פָּתַח כַּהֲנָא פוּמֵיהּ בִּצְלוֹתָא בִרְעוּתָא בְּחֶדְוָותָא וְצַלֵּי צְלוֹתֵיהּ. בָּתַר דְּסִיֵּים זַקְפִין כְּרוּבַיָּיא כְּמִלְּקַדְּמִין גַּדְפַּיְיהוּ וּמְזַמְּרִין כְּדֵין יָדַע כַּהֲנָא דִרְעוּתָא הוּא וְעִידָן חֶדְוָותָא לְכֹלָּא וְעַמָּא יַדְעִין דְּאִתְקַבַּל צְלוֹתֵיהּ כְּמָה דִכְתִיב (ישעיה א') אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ. וְהוּא תָב לַאֲחוֹרֵיהּ וְצַלֵּי צְלוֹתֵיהּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּכַהֲנָא דְהָא עַל יְדוֹי חֵידוּ עַל חֵידוּ אִשְׁתְּכַח הַהוּא יוֹמָא לְעֵילָא וְתַתָּא. עַל הַהִיא שַׁעְתָּא כְתִיב (תהלים קמ''ד) אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו:

תרגום הזוהרלָמַדְנוּ, מִכָּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה'. שׁוֹאֵל, כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכָּל חַטֹּאתֵיכֶם, לָמָּה כָּתוּב, לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. אֶלָּא אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לִפְנֵי ה' מַמָּשׁ. כִּי לָמַדְנוּ, מֵרֹאשׁ הַחֹדֶשׁ, דְּהַיְנוּ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה, הַסְּפָרִים פְּתוּחִים וְהַדַּיָּנִים דָּנִים. בְּכָל יוֹם וָיוֹם נִמְסָרִים בָּתֵּי הַדִּינִים לְהִפָּתַח בַּדִּין, עַד הַיּוֹם הַהוּא שֶׁנִּקְרָא תְּשִׁיעִי לַחֹדֶשׁ. בַּיּוֹם הַהוּא עוֹלִים כָּל הַדִּינִים לְבַעֲלֵי הַדִּין, וְהֵם מְתַקְּנִים כִּסֵּא עֶלְיוֹן שֶׁל רַחֲמִים לַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. בַּיּוֹם הַזֶּה צְרִיכִים יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחָה לִפְנֵי אֲדוֹנָם, הֶעָתִיד בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לָשֶׁבֶת עֲלֵיהֶם בְּכִסֵּא רַחֲמִים, בְּכִסֵּא שֶׁל וִתּוּר, דְּהַיְנוּ כַּפָּרַת עֲוֹנוֹת. וְכָל אֵלּוּ הַסְּפָרִים הַפְּתוּחִים לְפָנָיו וּכְתוּבִים לְפָנָיו כָּל אֵלּוּ הָעֲוֹנוֹת הוּא מְזַכֶּה אוֹתָם וּמְטַהֵר אוֹתָם מִכֻּלָּם. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר, מִכָּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. לִפְנֵי ה' מַמָּשׁ. אֵלּוּ הָאוֹמְרִים הַכָּתוּב הַזֶּה, עַד כָּאן אוֹמְרִים, דְּהַיְנוּ עַד לִפְנֵי ה' וְלֹא יוֹתֵר, כִּי אֵין רְשׁוּת לְאַחֵר שֶׁיֹּאמַר תִּטְהָרוּ, אֶלָּא לְכֹהֵן הַגָּדוֹל בִּלְבָד, שֶׁעוֹבֵד הָעֲבוֹדָה וּמְיַחֵד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ בְּפִיו, וְכַאֲשֶׁר מְיַחֵד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וּמִתְבָּרֵךְ בְּפִיו, אָז הַקּוֹל יוֹרֵד וּבוֹטֵשׁ בּוֹ, וְהֵאִיר הַמִּלָּה בְּפֶה הַכֹּהֵן, וְאוֹמֵר, תִּטְהָרוּ. עוֹבֵד עֲבוֹדָתוֹ וּמִתְבָּרְכִים כָּל הָעֶלְיוֹנִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ. וְאַחַר כָּךְ רוֹחֵץ גּוּפוֹ וּמְקַדֵּשׁ יָדָיו, לִכְנֹס בַּעֲבוֹדָה אַחֶרֶת קְדוֹשָׁה. עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּן לִכְנֹס לְמָקוֹם אַחֵר עֶלְיוֹן הַקָּדוֹשׁ מִכֹּל. שֶׁהוּא קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים. שָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת מְסַבְּבִים אֶת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, אֶחָיו הַכֹּהֲנִים, וְהַלְּוִיִם, וּמִכָּל שְׁאָר הָעָם כֻּלָּם. וְהֵם נוֹשְׂאִים יְדֵיהֶם עָלָיו בִּתְפִלָּה. וְקֶשֶׁר שֶׁל חֶבֶל זָהָב תָּלוּי בְּרַגְלוֹ, מֵחֲשַׁשׁ אוּלָי יָמוּת בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים, יוֹצִיאוּהוּ מִשָּׁם בַּחֶבֶל הַזֶּה. הָלַךְ שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת, וְכֻלָּם עוֹמְדִים עַל מְקוֹמָם וְאֵינָם הוֹלְכִים אַחֲרָיו. הָלַךְ שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת אֲחֵרוֹת וּמְסַבֵּב לִמְקוֹמוֹ, הוֹלֵךְ שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת, וְסוֹתֵם עֵינָיו, וּמִתְקַשֵּׁר לְמַעְלָה. נִכְנָס לַמָּקוֹם שֶׁנִּכְנָס, דְּהַיְנוּ בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים, שָׁמַע קוֹל כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים, שֶׁמְּזַמְּרִים וְדוֹפְקִים בְּכַנְפֵיהֶם הַפְּרוּשִׂים לְמַעְלָה, הָיָה מַקְטִיר קְטֹרֶת, נִשְׁתַּתֵּק קוֹל כַּנְפֵיהֶם, וּמִתְדַבְּקִים בְּלַחַשׁ. אִם הַכֹּהֵן זוֹכֶה, כֵּיוָן שֶׁלְּמַעְלָה נִמְצָא בְּשִׂמְחָה, אַף כָּאן לְמַטָּה יוֹצֵא בַּשָּׁעָה הַהִיא רָצוֹן שֶׁל אוֹר, הַמִּתְבַּשֵׂם מֵרֵיחוֹת שֶׁל הָרֵי אֲפַרְסְמוֹן הַטָּהוֹר שֶׁלְּמַעְלָה, וְהוֹלֵךְ בְּכָל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִכְנָס הָרֵיחַ בִּשְׁנֵי נְקָבֵי הַחֹטֶם שֶׁלּוֹ וּמִתְיַשֵּׁב הַלֵּב. אָז הַכֹּל הוּא בְּלַחַשׁ וּפִתְחוֹן פֶּה לֹא נִמְצָא שָׁם. פָּתַח הַכֹּהֵן פִּיו בִּתְפִלָּה בְּרָצוֹן וּבְשִׂמְחָה, וּמִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ. אַחַר שֶׁגָּמַר תְּפִלָּתוֹ, נוֹשְׂאִים הַכְּרוּבִים כַּנְפֵיהֶם כְּבַתְּחִלָּה, וּמְזַמְּרִים. אָז יוֹדֵעַ הַכֹּהֵן שֶׁיִּהְיֶה רָצוֹן, וּשְׁעַת שִׂמְחָה לַכֹּל, וְהָעָם יָדְעוּ שֶׁנִּתְקַבְּלָה תְּפִלָּתוֹ. כְּדִכְתִיב אִם יִהְיוּ חַטָּאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ. וְהַכֹּהֵן שָׁב לַאֲחוֹרָיו, וּמִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן כִּי עַל יָדָיו נִמְצֵאת שִׂמְחָה עַל שִׂמְחָה, בַּיּוֹם הַהוּא לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. עַל הַשָּׁעָה הַהִיא כָּתוּב, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹקָיו.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות איסורי ביאה כ״ב: ה׳-ז׳

א. אֵין מוֹסְרִין תִּינוֹק יִשְׂרָאֵל לְנָכְרִי לְלַמְּדוֹ סֵפֶר וּלְלַמְּדוֹ אוּמָנוּת. מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּן חֲשׁוּדִים עַל מִשְׁכַּב זְכוּר. וְאֵין מַעֲמִידִין בְּהֵמָה בְּפוּנְדָקִיּוֹת שֶׁל נָכְרִים וַאֲפִילוּ זְכָרִים אֵצֶל זְכָרִים וּנְקֵבוֹת אֵצֶל נְקֵבוֹת:

ב. וְאֵין מוֹסְרִין בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף לְרוֹעֶה נָכְרִי אֲפִילוּ זְכָרִים לְנָכְרִי ונְקֵבוֹת לְנָכְרִית מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּן חֲשׁוּדִין עַל הַרְבָּעַת בְּהֵמָה וּכְבַר בִּיאַרְנוּ שֶׁהֵן אֲסוּרִין בְּזָכוּר וּבִבְהֵמָה. וְנֶאֱמַר (ויקרא יט) וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל:

ג. וּמִפְּנֵי מַה אֵין מוֹסְרִין בְּהֵמָה נְקֵבָה לְנָכְרִית מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּן בְּחֶזְקַת נוֹאֲפִים וּכְשֶׁיָּבֹא הַנּוֹאֵף לִשְׁכַּב עִם נָכְרִית זוּ אֶפְשַׁר שֶׁלֹּא יִמְצָאֶנָּה וְיִשְׁכַּב עִם הַבְּהֵמָה. אוֹ אֲפִילוּ יִמְצָאֶנָה יִשְׁכַּב עִם הַבְּהֵמָה:

מוסר שערי תשובה א׳: כ״ה-כ״ו

דַּע כִּי מַעֲלוֹת הַהַכְנָעָה רַבּוֹת וְכַמָּה מַדְרֵגוֹת בְּסוּגֵי הַהַכְנָעָה וְהַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה בְּהַכְנָעָה הַמְּחוּיֶיבֶת מִדֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה שֶׁיַּגְדִּיל וְיַאְדִּיר עֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְלֹא יַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ כִּי יִקְטַן הַכֹּל בְּעֵינָיו כְּנֶגֶד מַה שֶׁהוּא חַיָּיב בַּעֲבוֹדַת ה' עַל כֵּן יִכָּנַע וְיַעֲבוֹד בְּהַצְנֵעַ וְלֹא יַחֲמוֹד כָּבוֹד עַל מַעֲשָׂיו הַנִּכְבָּדִים וְלֹא יְבַקֵּשׁ תִּפְאֶרֶת אָדָם עַל פָּעָלָיו הַמְּפוֹאָרִים וְיַסְתִּירֵם מִדַּעְתָּם כְּפִי הַיְכוֹלֶת. וּבָא הָעִנְיַן הַזֶּה עַל עִיקָר הַתְּשׁוּבָה מְבוּאָר בְּדִבְרֵי הַנָּבִיא עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ו) בַּמָּה אֲקַדֵּם ה' אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם פֵּירוּשׁ בַּמָּה אֲקַדֵּם ה' עַל רוֹב חֲסָדָיו כִּי הִזְכִּיר לְמַעְלָה בְּפָרָשָׁה מֵחַסְדֵּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבַמָּה אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם עַל רוֹב חֲטָאַי וְהִזְכִּיר אֱלֹהֵי מָרוֹם לְהוֹרוֹת וּלְהוֹדִיעַ כַּמָּה רָאוּי אֲשֶׁר יִכַּף וְיִכָּנַע מִי שֶׁהִמְרָה רָם עַל הַכֹּל. וּבִיאֵר הָעִנְיַן הַזֶה אַחֲרֵי כֵן הַאֲקַדְּמֶנּוּ בְעוֹלוֹת בַּעֲגָלִים בְּנֵי שָׁנָה. הֲיִרְצֶה ה' בְּאַלְפֵי אֵילִים בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי שָׁמֶן אֲשֶׁר אֲקַדְּמֶנּוּ בָּהֶם עַל רוֹב חֲסָדָיו. הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִשְׁעִי בָּא עַל עִנְיַן מַה שֶׁאָמַר אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם. וְאָמַר הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִשְׁעִי לְהַרְאוֹת כְּנִיעָתִי וּכְפִיפָתִי עַל רוֹב חֲטָאַי וְכִי אֲנִי מַכִּיר עוֹצֶם פְּשָׁעַי כִּי רָאוּי לָתֵת בְּכוֹרִי קָרְבָּן בַּעֲבוּר פִּשְׁעִי. כִּי רַב מְאֹד וְכִי עָצוּם פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי. הִזְכִּיר עַל הַפֶּשַׁע בְּכוֹרִי. וְעַל הַחַטָּאת פְּרִי בִטְנִי. כִּי הַפֶּשַׁע הוּא הַמֶּרֶד. כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְהוּא יוֹתֵר מִן הַחֵטְא. וְהָיְתָה הַתְּשׁוּבָה הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד. כִּי זֶה נִבְחָר מִן הָעוֹלוֹת וְהַמְּנָחוֹת לְקַדֵּם בּוֹ אֶת ה' עַל חֲסָדָיו וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ זֶה עִיקָר כְּנִיעָתְךָ וּכְפִיפָתְךָ לַעֲבוֹד אֶת ה' בְּהַצְנֵעַ לֶכֶת כִּי זֶה יוֹרֶה עַל כְּנִיעָתְךָ שֶׁלֹּא תַחְמוֹד כָּבוֹד עַל מַעֲשֶׂיךָ הַנִּכְבָּדִים אַף עַל הַמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר לֹא יַחְפּוֹץ בָּהֶם הַיּוֹצֵר מִן יְצוּרָיו. כִּי אֵין לְהִתְהַלֵּל בָּהֶם כְּמוֹ הָעוֹשֶׁר וְהַגְבוּרָה וּמִינֵי הַחָכְמוֹת זוּלָתִי הַשְׂכֵּל וְיָדוֹעַ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמי' ט) אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְגוֹ'. וְעוֹד נִתְחַיֵּיב בַּעַל הַתְּשׁוּבָה עַל הַכְּנִיעָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא חַיָּיב לְהָסִיר מִנַּפְשׁוֹ הַמִּדּוֹת שֶׁגּוֹרְמוֹת לְחֵטְא וּמְעוֹלְלוֹת הַפְּשָׁעִים:

תורה ויקרא ט״ז: א׳-ו׳