תורה במדבר ח׳: כ״ב-כ״ו
יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב''ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה:
ח (כב) וְאַחֲרֵי־כֵ֞ן בָּ֣אוּ הַלְוִיִּ֗ם לַעֲבֹ֤ד אֶת־עֲבֹֽדָתָם֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד לִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן וְלִפְנֵ֣י בָנָ֑יו כַּאֲשֶׁר֩ צִוָּ֨ה יְהֹוָ֤ה אֶת־מֹשֶׁה֙ עַל־הַלְוִיִּ֔ם כֵּ֖ן עָשׂ֥וּ לָהֶֽם׃ {ס}
וּבָתַר כֵּן עֲלּוּ לֵוָאֵי לְמִפְלַח יָת פָּלְחַנְהוֹן בְּמַשְׁכַּן זִמְנָא קֳדָם אַהֲרֹן וְקָדָם בְּנוֹהִי כְּמָא דִּי פַקִּיד יְיָ יָת משֶׁה עַל לֵוָאֵי כֵּן עֲבָדוּ לְהוֹן:
רש״י כאשר צוה ה' … כן עשו. לְהַגִּיד שֶׁבַח הָעוֹשִׂין וְהַנַּעֲשֶׂה בָהֶן, שֶׁאֶחָד מֵהֶם לֹא עִכֵּב:
(כג) וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
וּמַלִּיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר:
(כד) זֹ֖את אֲשֶׁ֣ר לַלְוִיִּ֑ם מִבֶּן֩ חָמֵ֨שׁ וְעֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה יָבוֹא֙ לִצְבֹ֣א צָבָ֔א בַּעֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
דָּא דִּי לְלֵוָאֵי מִבַּר חָמֵשׁ וְעַשְׂרִין שְׁנִין וּלְעֵלָּא יֵיתֵי לַחֲיָלָא חֵילָא בְּפָלְחַן מַשְׁכַּן זִמְנָא:
רש״י זֹ֖את אֲשֶׁ֣ר לַלְוִיִּ֑ם. שָׁנִים פּוֹסְלִים וְאֵין הַמּוּמִין פּוֹסְלִים בָּהֶם (ספרי; חולין כ"ד):מִבֶּן֩ חָמֵ֨שׁ וְעֶשְׂרִ֤ים. וּבְמָקוֹם אַחֵר אוֹמֵר "מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה" (במדבר ד'), הָא כֵיצַד? מִבֶּן כ"ה בָּא לִלְמֹד הִלְכוֹת עֲבוֹדָה וְלוֹמֵד חָמֵשׁ שָׁנִים וּבֶן שְׁלֹשִׁים עוֹבֵד, מִכָּאן לְתַלְמִיד שֶׁלֹּא רָאָה סִימָן יָפֶה בְּמִשְׁנָתוֹ בְּחָמֵשׁ שָׁנִים שׁוּב אֵינוֹ רוֹאֶה (ספרי; חולין כ"ד):
(כה) וּמִבֶּן֙ חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֔ה יָשׁ֖וּב מִצְּבָ֣א הָעֲבֹדָ֑ה וְלֹ֥א יַעֲבֹ֖ד עֽוֹד׃
וּמִבַּר חַמְשִׁין שְׁנִין יְתוּב מֵחֵיל פָּלְחָנָא וְלָא יִפְלַח עוֹד:
רש״י וְלֹ֥א יַעֲבֹ֖ד עֽוֹד. עֲבוֹדַת מַשָּׂא בַּכָּתֵף, אֲבָל חוֹזֵר הוּא לִנְעִילַת שְׁעָרִים וְלָשִׁיר וְלִטְעֹן עֲגָלוֹת, וְזֶהוּ וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו — עִם אֲחוֹהִי, כְּתַרְגּוּמוֹ:
(כו) וְשֵׁרֵ֨ת אֶת־אֶחָ֜יו בְּאֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ לִשְׁמֹ֣ר מִשְׁמֶ֔רֶת וַעֲבֹדָ֖ה לֹ֣א יַעֲבֹ֑ד כָּ֛כָה תַּעֲשֶׂ֥ה לַלְוִיִּ֖ם בְּמִשְׁמְרֹתָֽם׃ {פ}
וִישַׁמַּשׁ עִם אֲחוֹהִי בְּמַשְׁכַּן זִמְנָא לְמִטַּר מַטָּרָא וּפָלְחָנָא לָא יִפְלָח כְּדֵין תַּעְבֵּד לְלֵוָאֵי בְּמַטְּרַתְהוֹן:
רש״י לִשְׁמֹ֣ר מִשְׁמֶ֔רֶת. לַחֲנוֹת סָבִיב לָאֹהֶל וּלְהָקִים וּלְהוֹרִיד בִּשְׁעַת הַמַּסָּעוֹת:
נביאים זכריה ד׳: ח׳-י״ב
ד (ח) וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
וַהֲוָה פִּתְגַם נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ עִמִי לְמֵימָר:
רש״י עֵינֵי ה׳ הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים. וְלוֹ נִרְאֶה לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְהוּא רָאָה אֶת זְרֻבָּבֶל זֶה הָגוּן לַדָּבָר:
(ט) יְדֵ֣י זְרֻבָּבֶ֗ל יִסְּד֛וּ הַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה וְיָדָ֣יו תְּבַצַּ֑עְנָה וְיָ֣דַעְתָּ֔ כִּֽי־יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃
יְדֵי זְרֻבָּבֶל שְׁרִיאָה לְמִבְנֵי בֵיתָא הָדֵין וִידוֹהִי יְשַׁכְלְלוּנֵיהּ וְתֵידְעוּן אֲרֵי יְיָ צְבָאוֹת שַׁלְחַנִי לְאִתְנַבָּאָה לְכוֹן:
רש״י יְדֵ֣י זְרֻבָּבֶ֗ל יִסְּד֛וּ הַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה. מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף בִּימֵי כּוֹרֶשׁ הָרִאשׁוֹן (עזרא ג: י):וְיָדָ֣יו תְּבַצַּ֑עְנָה. אוֹתוֹ עַתָּה, תְּבַצַּעְנָה לְשׁוֹן גְּמַר הוּא, כְּמוֹ ״כִּי יְבַצַּע ה׳ כָּל מַעֲשֵׂהוּ״ (ישעיה י: יב):
(י) כִּ֣י מִ֣י בַז֮ לְי֣וֹם קְטַנּוֹת֒ וְשָׂמְח֗וּ וְרָא֞וּ אֶת־הָאֶ֧בֶן הַבְּדִ֛יל בְּיַ֥ד זְרֻבָּבֶ֖ל שִׁבְעָה־אֵ֑לֶּה עֵינֵ֣י יְהֹוָ֔ה הֵ֥מָּה מְשׁוֹטְטִ֖ים בְּכׇל־הָאָֽרֶץ׃
אֲרֵי מַן הוּא דֵכִי דְבַסַר יוֹמָא דֵין עַל בִּנְיָנָא דְהוּא זְעֵיר הֲלָא יְתוּב וְיֶחְדֵי כַּד יֶחֱזֵי יַת אֶבֶן מַשְׁקוֹלְתָּא בִידָא דִזְרֻבָּבֶל שַׁבְעָא נִדְבְּכִין כְּאִלֵין קֳדָם יְיָ גְלַן עוֹבָדֵי בְּנֵי אֱנָשָׁא בְּכָל אַרְעָא:
רש״י כִּ֣י מִ֣י בַז֮ לְי֣וֹם. שֶׁיֻּסַּד הַבַּיִת אֲשֶׁר הֻקְטַן בְּעֵינֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (עזרא ג: יב) ״וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר רָאוּ הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן בְּיָסְדוֹ זֶה הַבַּיִת בְּעֵינֵיהֶם בֹּכִים בְּקוֹל גָּדוֹל״, וּבִנְבוּאַת חַגַּי (חגי ב: ג) ״הֲלֹא כְמוֹהוּ כְּאַיִן בְּעֵינֵיהֶם״. וְשָׂמְחוּ עַתָּה כְּשֶׁיִּרְאוּ אֶת הָאֶבֶן הַבְּדִיל הַתְּלוּיָה בְּחוּט הַמִּשְׁקֹלֶת בְּיַד אַדְרִיכַל רֹאשׁ הַבּוֹנִים, שֶׁמְּכַוֵּן בָּהּ רֹאשׁ הַפִּנָּה. וְזוֹ תִּהְיֶה בְּיַד זְרֻבָּבֶל.שִׁבְעָה אֵ֑לֶּה. עַל אֶחָד שִׁבְעָה בַּיְּסוֹד הָרִאשׁוֹן שֶׁבִּימֵי כּוֹרֶשׁ, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״שִׁבְעָה נִדְבָּכִין כְּאִלֵּין״:
(יא) וָאַ֖עַן וָאֹמַ֣ר אֵלָ֑יו מַה־שְּׁנֵ֤י הַזֵּיתִים֙ הָאֵ֔לֶּה עַל־יְמִ֥ין הַמְּנוֹרָ֖ה וְעַל־שְׂמֹאולָֽהּ׃
וַאֲתִיבֵית וַאֲמָרֵית לֵיהּ מָא תְרֵין זֵיתַיָא הָאִלֵין עַל יְמִין מְנַרְתָּא וְעַל סְמָלָא:
רש״י מַה שְּׁנֵ֤י הַזֵּיתִים֙. מָה רֶמֶז הֵם, וּמָה רֶמֶז שְׁנֵי שִׁבֲּלֵי זֵיתִים טְרוֹקָ״א בְּלַעַ״ז, קְבוּצוֹת זֵיתִים בְּעָנָף כְּעֵין שִׁבֹּלֶת:
(יב) וָאַ֣עַן שֵׁנִ֔ית וָאֹמַ֖ר אֵלָ֑יו מַה־שְׁתֵּ֞י שִׁבְּלֵ֣י הַזֵּיתִ֗ים אֲשֶׁר֙ בְּיַ֗ד שְׁנֵי֙ צַנְתְּר֣וֹת הַזָּהָ֔ב הַֽמְרִיקִ֥ים מֵעֲלֵיהֶ֖ם הַזָּהָֽב׃
וַאֲתִיבֵית תִּנְיָנוּת וַאֲמָרֵית לֵיהּ מָא תְּרֵין שׁוּבְלֵי זֵיתַיָא דִבְיַד תְּרֵין אִסְקְרִיטְוָן דִדְהַב דִמְרִיקִין מִנְהוֹן מִשְׁחָא לְבוֹצִינֵי דַהֲבָא:
רש״י אֲשֶׁר֙ בְּיַ֗ד שְׁנֵי֙ צַנְתְּר֣וֹת. כְּלוֹמַר: אֵצֶל שְׁנֵי הַצַּנְתְּרוֹת, כְּמוֹ ״רְאוּ חֶלְקַת יוֹאָב אֶל יָדִי״ (שמואל ב יד: ל):הַֽמְרִיקִ֥ים מֵעֲלֵיהֶ֖ם. אֶת הַשֶּׁמֶן הַזֶּה הַצָּלוּל וְטוֹב לְהָאִיר כְּזָהָב, כְּמוֹ (אִיּוֹב לז: כב) ״מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה״:
כתובים תהילים ק״ז: א׳-ה׳
קז (א) הֹד֣וּ לַיהֹוָ֣ה כִּי־ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
שַׁבַּחוּ קֳדָם יְיָ אֲרוּם טָב אֲרוּם לַעֲלַם טוּבֵיהּ:
רש״י יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי ה׳. כְּשֶׁיִּפְדֵּם מִיַּד צָר :
(ב) יֹ֭אמְרוּ גְּאוּלֵ֣י יְהֹוָ֑ה אֲשֶׁ֥ר גְּ֝אָלָ֗ם מִיַּד־צָֽר׃
יֵימְרוּן פָּרִיקַיָא דַייָ דִי פַרְקִינוּן מִן יַד מְעִיקָא:
(ג) וּֽמֵאֲרָצ֗וֹת קִ֫בְּצָ֥ם מִמִּזְרָ֥ח וּמִֽמַּעֲרָ֑ב מִצָּפ֥וֹן וּמִיָּֽם׃
וּמֵאַרְעֲתָא כַּנְשִׁינוּן מִמַדִנְחָא וּמִמַעֲרָבָא מִצִפּוּנָא וּמִן יַמָא דָרוֹמָא:
(ד) תָּע֣וּ בַ֭מִּדְבָּר בִּישִׁימ֣וֹן דָּ֑רֶךְ עִ֥יר מ֝וֹשָׁ֗ב לֹ֣א מָצָֽאוּ׃
עַל עַמָא דְבֵית יִשְׂרָאֵל אִתְנַבֵּי וַאֲמַר עַמָא בֵּית יִשְׂרָאֵל טָעוּ בְּמַדְבְּרָא בִּצְדִי אָרְחָא קַרְתָּא דִמְיַתְבָא לָא אַשְׁכָּחוּ:
רש״י תָּע֣וּ בַ֭מִּדְבָּר וְגוֹ׳. וְהוֹלְכֵי מִדְבָּרוֹת אַף הֵם צְרִיכִין לְהוֹדוֹת, שֶׁהֲרֵי פְּעָמִים שֶׁהֵם תּוֹעִים וּרְעֵבִים וּצְמֵאִים (ברכות נד:):
(ה) רְעֵבִ֥ים גַּם־צְמֵאִ֑ים נַ֝פְשָׁ֗ם בָּהֶ֥ם תִּתְעַטָּֽף׃
כָּפְנִים לְחוֹד צָחֲיָן נַפְשַׁתְהוֹן תִּשְׁתַּלְהֲיָא:
משנה משנה חולין ט׳
א. הָעוֹר, וְהָרֹטֶב, וְהַקִּפָּה, וְהָאֱלָל, וְהָעֲצָמוֹת, וְהַגִּידִין, וְהַקַּרְנַיִם, וְהַטְּלָפַיִם, מִצְטָרְפִין לְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים, אֲבָל לֹא טֻמְאַת נְבֵלוֹת. כַּיּוֹצֵא בוֹ, הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה טְמֵאָה לְנָכְרִי וּמְפַרְכֶּסֶת, מְטַמְּאָה טֻמְאַת אֳכָלִין, אֲבָל לֹא טֻמְאַת נְבֵלוֹת, עַד שֶׁתָּמוּת אוֹ עַד שֶׁיַּתִּיז אֶת רֹאשָׁהּ. רִבָּה לְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִין מִמַּה שֶׁרִבָּה לְטַמֵּא טֻמְאַת נְבֵלוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָאֱלָל הַמְכֻנָּס, אִם יֶשׁ בּוֹ כַזַּיִת בְּמָקוֹם אֶחָד, חַיָּב עָלָיו:
ברטנורה הָעוֹר וְהָרֹטֶב. מִשּׁוּם דִּתְנַן בְּפֶרֶק בְּהֵמָה הַמַּקְשָׁה [דַּף עז] גַּבֵּי שִׁלְיָא, וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה טֻמְאַת אֳכָלִים וְלֹא טֻמְאַת נְבֵלוֹת, תָּנָא הָעוֹר וְהָרֹטֶב. וְהַאי דְאַפְסְקֵיהּ, מִשּׁוּם דְּתָנָא בְּפֶרֶק בְּהֵמָה הַמַּקְשָׁה מָצָא בָהּ בֶּן תִּשְׁעָה חַי טָעוּן שְׁחִיטָה וְחַיָּב בְּאוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ, תָּנָא אַחַר כָּךְ אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ. וְאַיְדֵי דְאַיְרֵי בֵּיהּ בִּשְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה תָּנֵי בַּתְרֵיהּ כִּסּוּי הַדָּם . וְאַיְדֵי דְתָנָא בְּכִסּוּי הַדָּם וְנוֹהֵג בְּחַיָּה וָעוֹף תָּנָא גִּיד הַנָּשֶׁה דְּנוֹהֵג בְּחַיָּה וְלֹא בְעוֹף. וְאַיְדֵי דְאַיְרֵי בֵּיהּ בְּיָרֵךְ שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בָּהּ גִּיד הַנָּשֶׁה [בִּבְלִיעַת אִסּוּר], תָּנָא כָּל הַבָּשָׂר. וּבַתְרֵיהּ הָדַר לְעִנְיְנָא קַמַּיְתָא דְשִׁלְיָא, אַוְאֵינָהּ מְטַמְּאָה טֻמְאַת אֳכָלִים:הָעוֹר וְהָרֹטֶב. הָעוֹר שֶׁל בְּהֵמָה שְׁחוּטָה כְּגוֹן פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה בָּשָׂר וְעוֹרָהּ מְחֻבָּר בָּהּ, מִצְטָרֵף, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שׁוֹמֵר לַבָּשָׂר, וְהַשּׁוֹמְרִים מִצְטָרְפִים לְטֻמְאָה קַלָּה שֶׁהִיא טֻמְאַת אֳכָלִים, דִּכְתִיב בָּהּ (ויקרא יא) עַל כָּל זֶרַע זָרוּעַ אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ, כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם מוֹצִיאִים לִזְרִיעָה , חִטָּה בִּקְלִפָּתָהּ וּשְׂעֹרָה בִּקְלִפָּתָהּ וַעֲדָשִׁין בִּקְלִפָּתָן. וְאַף עַל גַּב דִּבְהַהוּא קְרָא טָהוֹר הוּא כְּתִיב בֵּיהּ, טַעֲמָא מִשּׁוּם דְּלֹא הֻכְשַׁר, דְּסָמִיךְ לֵיהּ וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע, דְּהֻכְשַׁר, טָמֵא הוּא:וְהָרֹטֶב. כְּשֶׁהִיא קְרוּשָׁה דֶּרֶךְ לְאָכְלָהּ עִם הַבָּשָׂר, וּמִצְטָרֶפֶת לְהַשְׁלִים שִׁעוּר כַּבֵּיצָה. אֲבָל אֵינָהּ אֹכֶל לְקַבֵּל טֻמְאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ:וְהַקִּפָּה. תְּבָלִין . וְהֵן עַצְמָן לָאו אֳכָלִים חֲשִׁיבֵי, אֲבָל לְאִצְטְרוֹפֵי מִצְטָרְפִין:וְהָאֱלָל. גִּיד הַשִּׁדְרָה וְהַצַּוָּאר. וְהוּא רָחָב וְלָבָן וְקָשֶׁה וְקוֹרִין לוֹ בְּלַעַ"ז קפיל"ו. וְדֻגְמָתוֹ [בְּאִיּוֹב יג] רוֹפְאֵי אֱלִיל כֻּלְּכֶם, שֶׁמִּשֶּׁנִּפְסָק אֵין לוֹ רְפוּאָה לְהִתְחַבֵּר עוֹד, כָּךְ אַתֶּם, דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ רְפוּאָה אַתֶּם אוֹמְרִים לְרַפְּאוֹת. אִי נַמִּי, קָרֵי תַּנָּא אֱלָל לְבָשָׂר שֶׁפְּלַטְתּוֹ סַכִּין, כְּשֶׁמַּפְשִׁיטִין אֶת הַבְּהֵמָה פְּעָמִים שֶׁהַסַּכִּין פּוֹלֵט מִן הַבָּשָׂר אֵצֶל הָעוֹר, וְלָא חֲשִׁיב אֹכֶל, אֲבָל מִצְטָרֵף עִם הָאֹכֶל:וְהַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם. כֹּל שֶׁחוֹתְכָן וְיוֹצֵא מֵהֶם דָּם אֵצֶל עִקָּרָן מִלְּמַטָּה שֶׁהֵן רַכִּים. וּמִיהוּ בְּאַנְפֵּי נַפְשַׁיְהוּ לָאו אֳכָלִים נִינְהוּ:מִצְטָרְפִין. מִשּׁוּם שׁוֹמֵר:לְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִין. לְהַשְׁלִים שִׁעוּר כַּבֵּיצָה. שֶׁאֵין אֳכָלִים טְמֵאִים מְטַמְּאִים בְּפָחוֹת מִכַּבֵּיצָה :אֲבָל לֹא טֻמְאַת נְבֵלוֹת. אִם מִנְּבֵלָה הֵן, אֵין מְטַמְּאִין, וְאֵין מִצְטָרְפִין לְכַזַּיִת לְהַשְׁלִים שִׁעוּר נְבֵלָה לְטַמֵּא אָדָם וּבְגָדִים שֶׁעָלָיו, דִּכְתִיב (ויקרא יא) הַנּוֹגֵעַ בְּנִבְלָתָהּ, וְלֹא בְעוֹר שֶׁאֵין עָלָיו כַּזַּיִת בָּשָׂר וְהָעוֹר מַשְׁלִים לְכַזַּיִת, שֶׁהַנּוֹגֵעַ בּוֹ אֵינוֹ טָמֵא, לְפִי שֶׁאֵין שׁוֹמֵר מִצְטָרֵף לְטֻמְאַת נְבֵלוֹת. וְכֵן קִפָּה וְרֹטֶב לָאו מִין נְבֵלָה נִינְהוּ. וְאֱלָל וְגִידִים לָאו בָּשָׂר הֵן, אֲבָל אֳכָלִים בְּעַלְמָא הֲווּ בַּהֲדֵי בָּשָׂר:כַּיּוֹצֵא בוֹ. [יֵשׁ] שֶׁהוּא מְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים, לִהְיוֹת מְקַבֵּל טֻמְאָה מִן הַשֶּׁרֶץ וּמְטַמֵּא אֳכָלִין אֲחֵרִים, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מֵאֵלָיו טֻמְאַת נְבֵלוֹת לְטַמֵּא אֲחֵרִים:הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה טְמֵאָה לְנָכְרִי. יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁחַט בְּהֵמָה טְמֵאָה לְצֹרֶךְ נָכְרִי וְעוֹדָהּ מְפַרְכֶּסֶת, אַף עַל גַּב דְּלֹא חַזְיָא לְנָכְרִי, דְּלֹא שַׁרְיָא שְׁחִיטָה לִבְנֵי נֹחַ עַד שֶׁתָּמוּת, אֲפִלּוּ הָכִי הוֹאִיל וְיִשְׂרָאֵל שָׁחַט, שְׁחִיטָה מַעַלְיָתָא הִיא, וְהוֹאִיל דִּשְׁחִיטָה שַׁרְיָא לְגַבֵּי דְיִשְׂרָאֵל בִּבְהֵמָה טְהוֹרָה, מְשַׁוְיָא לֵיהּ מַחֲשַׁבְתּוֹ אוֹכְלָא בַּשְּׁחִיטָה אַף בִּטְמֵאָה לְנָכְרִי. אֲבָל נָכְרִי בִּשְׁחִיטָה לֹא מְשַׁוְיָא לֵיהּ מַחֲשַׁבְתּוֹ אוֹכְלָא, דְּלֹא אַשְׁכְּחָן שְׁחִיטָה לְגַבֵּיהּ . וּטְמֵאָה לְיִשְׂרָאֵל לֹא מְשַׁוְיָא לֵיהּ אוֹכְלָא, דְּבָטְלָה מַחֲשַׁבְתּוֹ:אֲבָל לֹא טֻמְאַת נְבֵלוֹת עַד שֶׁתָּמוּת. דְּהָא וְכִי יָמוּת מִן הַבְּהֵמָה כְּתִיב (שם):אוֹ עַד שֶׁיַּתִּיז אֶת רֹאשָׁהּ. דְּהַוְיָא לָהּ גִּיסְטְרָא וּנְבֵלָה מֵחַיִּים, דַּחֲשׁוּבָה מֵתָה, וַאֲפִלּוּ הִיא מְפַרְכֶּסֶת:רִבָּה הַכָּתוּב לְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים. דְּהָא אִיכָּא כָּל הָנֵי דִּלְגַבֵּי אֳכָלִים אוֹכְלָא נִינְהוּ וּנְבֵלָה לֹא מִקְרֵי אַף עַל פִּי דְּשַׁיְּכֵי בָהּ:הָאֱלָל הַמְכֻנָּס. הַאי אֱלָל דְּסֵיפָא לְכֻלֵּי עַלְמָא הֲוֵי בָּשָׂר שֶׁפְּלַטְתּוֹ סַכִּין אֵצֶל הָעוֹר :הַמְכֻנָּס. הַנֶּאֱסָף לְמָקוֹם אֶחָד. דְּהוֹאִיל וְאַחְשְׁבֵיהּ לֹא בָּטִיל וַחֲשִׁיב הַבָּשָׂר נְבֵלָה, וְחַיָּב עָלָיו אִם נָגַע וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ אוֹ אָכַל קֹדֶשׁ . וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
עיקר תוספות יום טוב (א) וּכְלוֹמַר דְּתָנֵי נַמִּי בֵּיהּ שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה: (ב) דַּאֲשֶׁר יִזָּרֵעַ לֹא אִצְטְרִיךְ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּרֵישׁ עֻקְצִין. וְאַף עַל גַּב דְּלֹא שַׁיְּכָא אֶלָּא בִזְרָעִים, מַסְקִינַן בַּגְּמָרָא דִּתְלָתָא קְרָאֵי כְּתִיבֵי [וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, זֶרַע זָרוּעַ יִזָּרֵעַ], חַד לְשׁוֹמֵר דִּזְרָעִים, וְחַד לְשׁוֹמֵר דְּאִילָנוֹת כְּלוֹמַר פֵּרוֹת דְּאִילָנוֹת, וְחַד לְשׁוֹמֵר בָּשָׂר בֵּיצִים וְדָגִים כוּ': (ג) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, לֵיחָה הַיּוֹצֵא מִן הַבָּשָׂר שֶׁקּוֹרִין גלייר"א: (ד) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, תְּבָלִין בְּאַנְפֵּי נַפְשַׁיְהוּ לֹא אָכְלֵי לְהוּ אֱינָשֵׁי. וּלְעֵיל פֶּרֶק ז' מִשְׁנָה ה' פֵּרֵשׁ דַּק דַּק: (ה) וְהָעֲצָמוֹת. שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מֹחַ וְהוּא אֹכֶל וְהָעֶצֶם שׁוֹמֵר לוֹ לְפִיכָךְ מִצְטָרֵף עִמּוֹ. רַשִׁ"י: (ו) וְהַגִּידִין. שֵׁם נוֹפֵל עַל הַגִּידִים הַדּוֹפְקִים, וְעַל שֶׁאֵין דּוֹפְקִים, וְעַל הַקְּשָׁרִים, וְעַל הַקְּרוּמִים, וּמֵתָרִים, וְהָעֲצַבִּים. הָרַמְבַּ"ם: (ז) וּמַשְׁמַע דְּאִלּוּ לְקַבֵּל טֻמְאָה מִתְטַמְּאִים אַף בְּפָחוֹת מִכַּבֵּיצָה. וְלֹא פֵרֵשׁ כֵּן בְּרֵישׁ פֶּרֶק ה' דִּתְרוּמוֹת: (ח) רַשִׁ"י. וּמְסַיֵּם וּבִטְהוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל לֹא אִצְטְרִיךְ לְמִתְנֵי, דְּכָל שֶׁכֵּן דַּהֲוֵי אוֹכְלָא מִיָּד שֶׁשְּׁחָטָהּ: (ט) רַשִׁ"י. וְלִישְׁנָא דְסוּגְיָא דְּרֵישׁ פֶּרֶק ב' נָקְטֵי, וְשָׁם פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁלֹּא יַחְתֹּךְ כָּל הַמִּפְרֶקֶת לִשְׁנַיִם. וְעַיֵּן בְּמַסֶּכֶת כֵּלִים פֶּרֶק ד' מִשְׁנָה ב': (י) כְּלוֹמַר בָּאֱלָל דְּרֵישָׁא קָאָמְרִינַן דִּבְכֻלְּהוּ אֱלָל קָאָמַר דְּמִצְטָרְפִין, וּבְאַפֵּי נַפְשַׁיְהוּ לֹא מְטַמְּאוּ. וְאָתָא רַבִּי יְהוּדָה לְמֵימַר בְּאֱלָל גִּיד מוֹדִינָא כוּ', אֲבָל בָּשָׂר שֶׁפְּלַטְתּוֹ כוּ'. רַשִׁ"י: (יא) וּבַגְּמָרָא, וְהוּא שֶׁכִּנְּסוֹ. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י דְּגַלֵּי דַעְתֵּיהּ דְּלֹא בָטְלֵי מֵעִקָּרָא. אֲבָל נִתְכַּנֵּס מֵאֵלָיו, כְּגוֹן שֶׁכִּנְּסוּהוּ תִּינוֹקוֹת אַחַר הֶפְשֵׁט, לֹא, הוֹאִיל וּבָטֵל מִתְּחִלָּה וְנַעֲשָׂה עוֹר, תּוּ לֹא הָדַר הֲוֵי בָּשָׂר: (יב) רַשִׁ"י. דְּאִי אַאֲכִילָה מַאי בָּעֵי מְכֻנָּס דְּהַיְנוּ שֶׁכִּנְּסוֹ, הָא כֵּיוָן דַּאֲכָלוֹ אֵין כִּנּוּס גְּדוֹלָה מִזּוֹ. וְהָא דְלֹא נָקַט טָמֵא, דְּלֹא תֵימָא מִדְּרַבָּנָן, לְהָכִי קָאָמַר חַיָּבִים עָלָיו. תּוֹסָפוֹת:
ב. אֵלּוּ שֶׁעוֹרוֹתֵיהֶן כִּבְשָׂרָן, עוֹר הָאָדָם, וְעוֹר חֲזִיר שֶׁל יִשּׁוּב. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף עוֹר חֲזִיר הַבָּר. וְעוֹר חֲטוֹטֶרֶת שֶׁל גָּמָל הָרַכָּה, וְעוֹר הָרֹאשׁ שֶׁל עֵגֶל הָרַךְ, וְעוֹר הַפְּרָסוֹת, וְעוֹר בֵּית הַבֹּשֶׁת, וְעוֹר הַשָּׁלִיל, וְעוֹר שֶׁתַּחַת הָאַלְיָה, וְעוֹר הָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ וְהַלְּטָאָה וְהַחֹמֶט. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַלְּטָאָה כַחֻלְדָּה. וְכֻלָּן שֶׁעִבְּדָן אוֹ שֶׁהִלֵּךְ בָּהֶן כְּדֵי עֲבוֹדָה, טְהוֹרִין, חוּץ מֵעוֹר הָאָדָם. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, שְׁמֹנָה שְׁרָצִים יֵשׁ לָהֶן עוֹרוֹת:
ברטנורה אֵלּוּ שֶׁעוֹרוֹתֵיהֶן. מְטַמְּאִין כִּבְשָׂרָן:וְעוֹר חֲזִיר שֶׁל יִשּׁוּב. מִפְּנֵי שֶׁהוּא רַךְ וְאוֹכְלִין אוֹתוֹ:אַף עוֹר חֲזִיר הַבָּר. דְּסָבַר הַאי נַמִּי רַכִּיךְ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:חֲטוֹטֶרֶת שֶׁל גָּמָל הָרַכָּה. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא טָעַן מַשְּׂאוֹי:עֵגֶל הָרַךְ. כָּל זְמַן שֶׁהוּא יוֹנֵק:וְעוֹר הַפְּרָסוֹת. כְּשֶׁחוֹתְכִין הָרַגְלַיִם , וְהוּא רַךְ:בֵּית הַבֹּשֶׁת. בֵּית הָרֶחֶם שֶׁל נְקֵבָה:וְעוֹר שֶׁתַּחַת הָאַלְיָה. עוֹר הַזָּנָב מִתַּחַת מָקוֹם שֶׁאֵין שֵׂעָר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רַךְ:הָאֲנָקָה. ריצ"ו:וְהַלְּטָאָה. לויירד"א:חֹמֶט. לומג"ה:הַלְּטָאָה כַחֻלְדָּה. עוֹרָהּ חָלוּק מִבְּשָׂרָהּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:וְכֻלָּן שֶׁעִבְּדָן. כָּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ שֶׁהֵן מְטַמְּאִים כַּבָּשָׂר, אִם עִבְּדָן נַעֲשׂוּ עוֹר וּבָטְלוּ מִתּוֹרַת בָּשָׂר וּטְהוֹרִין:אוֹ שֶׁהִלֵּךְ בָּהֶן. שֶׁשְּׁטָחָן כְּדֵי לַהֲלֹךְ בָּהֶן, שֶׁהוּא קְצָת עִבּוּדָן :חוּץ מֵעוֹר הָאָדָם. דְּבַר תּוֹרָה עוֹר הָאָדָם לְאַחַר שֶׁעִבְּדוֹ טָהוֹר, וּמַה טַּעַם אָמְרוּ עוֹר הָאָדָם שֶׁעִבְּדוֹ טָמֵא, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה אָדָם עוֹרוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ שְׁטִיחִין לַמִּטָּה לֵישֵׁב וְלִשְׁכַּב עֲלֵיהֶן:יֵשׁ לָהֶן עוֹרוֹת. וְאֵין אֶחָד מֵהֶן שֶׁיִּהְיֶה עוֹרוֹ מְטַמֵּא כִבְשָׂרוֹ. וּדְלֹא כְתַנָּא קַמָּא דַּחֲשִׁיב אַרְבָּעָה מֵהֶן שֶׁעוֹרוֹתֵיהֶן כִּבְשָׂרָן . וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי:
עיקר תוספות יום טוב (יג) עוֹר הָאָדָם. כְּדִמְפָרֵשׁ טַעֲמָא בְּרֵישׁ פֶּרֶק ז' דְּנִדָּה, דּוּמְיָא דְעֶצֶם, מַה עֶצֶם שֶׁנִּבְרָא עִמּוֹ וְאֵין גִּזְעוֹ מַחֲלִיף [אִם נִטַּל אֵינוֹ חוֹזֵר], אַף כָּל כוּ', וְעוֹר אֵין גִּזְעוֹ מַחֲלִיף, דִּמְקוֹמוֹ נַעֲשֶׂה צַלֶּקֶת [כְּלוֹמַר רֹשֶׁם נִרְאֶה בָהּ חָרִיץ אוֹ גֻמָּא וְאֵין כֻּלּוֹ חוֹזֵר]. תּוֹסָפוֹת: (יד) וּבַגְּמָרָא, רְכוּבָה הַנִּמְכֶּרֶת עִם הָרֹאשׁ. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י כָּל עוֹר שֶׁעַל עֶצֶם הַשּׁוֹק מֵרְכוּבָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁחוֹתְכִים בִּשְׁעַת הַפְשָׁטַת בְּהֵמָה: (טו) כַּחֻלְדָּה. קַמָּא דְבַשְּׁרָצִים נָקֵיט: (טז) רַשִׁ"י. וְלִישְׁנָא דְמַתְנִיתִין שֶׁהִלֵּךְ, מַשְׁמַע דְּלֹא סַגִּי בִּשְׁטִיחָה בְּעַלְמָא. וְהָכִי מוּכָח בְּהֶדְיָא בַּגְּמָרָא, דְּאָמְרִינַן כַּמָּה כְּדֵי עֲבוֹדָה אַרְבָּעָה מִילִין. וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם: (יז) חוּץ כוּ'. וְאַף עַל גַּב דְּמֵת אָסוּר בַּהֲנָאָה וּבְכָל אָדָם אָסוּר לַעֲשׂוֹת מֵעוֹרוֹ שְׁטִיחִין, מִכָּל מָקוֹם לֹא הֲוֵי גָּזְרֵי רַבָּנָן מִשּׁוּם הַךְ חֲשָׁשָׁא שֶׁיְּהֵא טָמֵא, אֶלָּא מִשּׁוּם אָבִיו וְאִמּוֹ דְּחָמִיר טוּבָא. תּוֹסָפוֹת. אֲבָל בְּפֶרֶק ז' דְּנִדָּה כָּתְבוּ דְּעוֹר מֻתָּר בַּהֲנָאָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (יח) אֲבָל לְעִנְיַן שַׁבָּת אַף תַּנָּא קַמָּא מוֹדֶה:
ג. הַמַּפְשִׁיט בַּבְּהֵמָה וּבַחַיָּה, בַּטְּהוֹרָה וּבַטְּמֵאָה, בַּדַּקָּה וּבַגַּסָּה, לְשָׁטִיחַ, כְּדֵי אֲחִיזָה. וּלְחֵמֶת, עַד שֶׁיַּפְשִׁיט אֶת הֶחָזֶה. הַמַּרְגִּיל, כֻּלּוֹ חִבּוּר לַטֻּמְאָה, לִטָּמֵא וּלְטַמֵּא. עוֹר שֶׁעַל הַצַּוָּאר, רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, אֵינוֹ חִבּוּר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, חִבּוּר, עַד שֶׁיַּפְשִׁיט אֶת כֻּלּוֹ:
ברטנורה בַּטְּהוֹרָה וּבַטְּמֵאָה. בֵּין שֶׁהִיא טְהוֹרָה שְׁחוּטָה וְהַמַּפְשִׁיט טָמֵא, בֵּין שֶׁהִיא נְבֵלָה טְמֵאָה וְהַמַּפְשִׁיט טָהוֹר, אִם מַפְשִׁיטוֹ לַעֲשׂוֹת מִן הָעוֹר שָׁטִיחַ דְּהַיְנוּ מַצָּע לְהַצִּיעַ עַל גַּבֵּי הַמִּטָּה אוֹ עַל גַּבֵּי שֻׁלְחָן, כְּגוֹן שֶׁקּוֹרֵעַ וְחוֹתֵךְ הָעוֹר כֻּלּוֹ לְאָרְכּוֹ מֵרֹאשׁ הַבְּהֵמָה וְעַד זְנָבָהּ, וּמַתְחִיל לְהַפְשִׁיט הָעוֹר, הֲוֵי חִבּוּר יָד לְהוֹצִיא טֻמְאָה מִן הַנְּבֵלָה אִם נוֹגֵעַ אָדָם טָהוֹר בָּעוֹר, וּלְהַכְנִיס טֻמְאָה לַבָּשָׂר אִם טְהוֹרָה הִיא:עַד כְּדֵי אֲחִיזָה. שֶׁהֵן שְׁנֵי טְפָחִים. וּטְפֵי מֵהָכִי לֹא הֲוֵי יָד לְהַכְנִיס וּלְהוֹצִיא טֻמְאָה, וְאִם הַבָּשָׂר טָהוֹר וְנָגְעָה טֻמְאָה בְּיוֹתֵר מִשְּׁנֵי טְפָחִים אֵלּוּ לֹא נִטְמָא הַבָּשָׂר, וְאִם הַבָּשָׂר נְבֵלָה וְנָגַע טָהוֹר בְּיוֹתֵר מִשְּׁנֵי טְפָחִים הַלָּלוּ לֹא נִטְמָא הַטָּהוֹר:וּלְחֵמֶת. אִם לֹא חָתַךְ הָעוֹר מִתְּחִלָּה לְאָרְכּוֹ אֶלָּא מַפְשִׁיטוֹ כָּפוּל לְצֹרֶךְ חֵמֶת, מַתְחִיל מִצַּוָּאר וְהוֹפְכוֹ כְּלַפֵּי זְנָבָהּ:עַד שֶׁיַּפְשִׁיט אֶת הֶחָזֶה. הֲוֵי חִבּוּר. וְהַנּוֹגֵעַ בָּעוֹר כְּנוֹגֵעַ בַּבָּשָׂר בֵּין לִטָּמֵא בֵּין לְטַמֵּא. מִפְּנֵי שֶׁהֶחָזֶה קָשֶׁה לְהַפְשִׁיט מִכָּל הָאֵבָרִים :הַמַּרְגִּיל. שֶׁמַּתְחִיל מֵרַגְלֵי הַבְּהֵמָה לְהַפְשִׁיט וּמַפְשִׁיטוֹ כָּפוּל לְצֹרֶךְ חֵמֶת:כֻּלּוֹ חִבּוּר. מִפְּנֵי שֶׁהֶחָזֶה לְסוֹף הֶפְשֵׁטוֹ הוּא, לְפִיכָךְ כֻּלּוֹ חִבּוּר עַד הֶחָזֶה, וְהַנּוֹגֵעַ בָּעוֹר הַמֻּפְשָׁט כְּנוֹגֵעַ בַּבָּשָׂר בֵּין לִטָּמֵא בֵּין לְטַמֵּא:עוֹר שֶׁעַל הַצַּוָּאר. מֵעַצְמוֹ נִפְשָׁט, לְפִיכָךְ אֵינוֹ חִבּוּר לַעֲשׂוֹת הַמֻּפְשָׁט הָרִאשׁוֹן חִבּוּר כְּדֶרֶךְ שֶׁהֶחָזֶה עוֹשֶׂה:וַחֲכָמִים אוֹמְרִים וְכוּ'. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
עיקר תוספות יום טוב (יט) כְּלוֹמַר שֶׁאִם נִפְשַׁט יוֹתֵר מִשְּׁנֵי טְפָחִים וְנָגְעָה טֻמְאָה כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (כ) כְּלוֹמַר שֶׁהָעוֹר נִשְׁאַר כָּפוּל כְּמוֹת שֶׁהוּא וְלֹא שָׁטוּחַ. וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, עַד שֶׁיֵּצֵא כָל הָעוֹר שָׁלֵם בְּהֶקֵּפוֹ: (כא) רַשִׁ"י. וְאִם כֵּן לְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי הוּא דִמְפָרְשֵׁי הָכִי. וְהַיְנוּ דִּבְפֵרוּשׁ דִּבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְסַיֵּם רַשִׁ"י, דְּהָא כֻּלּוֹ חִבּוּר דְּקָתָנֵי לָאו דַּוְקָא כֻּלּוֹ אֶלָּא עַד הֶחָזֶה. עַד כָּאן. וְיִתָּכֵן בְּעֵינַי שֶׁמְּפָרְשִׁים כֵּן כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא סְתָם וְאַחַר כָּךְ מַחֲלֹקֶת, דְּהַשְׁתָּא רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי וַחֲכָמִים פְּלִיגֵי בְּפֵרוּשׁ דְּכֻלּוֹ חִבּוּר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ד. עוֹר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כַּזַּיִת בָּשָׂר, הַנּוֹגֵע בְּצִיב הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ, וּבְשַׂעֲרָה שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, טָמֵא. הָיוּ עָלָיו כִּשְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים, מְטַמֵּא בְמַשָּׂא וְלֹא בְמַגָּע, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לֹא בְמַגָּע וְלֹא בְמַשָּׂא. וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא בִּשְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים שֶׁתְּחָבָן בְּקֵיסָם וֶהֱסִיטָן, שֶׁהוּא טָמֵא. וּמִפְּנֵי מָה רַבִּי עֲקִיבָא מְטַהֵר בָּעוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹר מְבַטְּלָן:
ברטנורה עוֹר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כַּזַּיִת בָּשָׂר. בְּמָקוֹם אֶחָד:הַנּוֹגֵעַ בְּצִיב הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ. רְצוּעָה וְתִלְתּוּל הַיּוֹצֵא מֵאוֹתוֹ בָשָׂר וְתָלוּי וְדָבוּק בְּמִקְצָת. וּבְאוֹתוֹ צִיב לֵיכָּא כַּזַּיִת אֲבָל מְעֻרֶה הוּא לְכַזַּיִת:וּבְשַׂעֲרָה. שֶׁבָּעוֹר כְּנֶגֶד אוֹתוֹ בָשָׂר:טָמֵא. דְּשַׂעֲרָה הֲוֵי שׁוֹמֵר:מְטַמֵּא בְמַשָּׂא. שֶׁהֲרֵי נָשָׂא כַּזַּיִת נְבֵלָה:וְלֹא בְמַגָּע. דְּאִי אֶפְשָׁר לִגַּע בְּיַחַד, וּשְׁתֵּי נְגִיעוֹת אֵינָן מִצְטָרְפוֹת:לֹא בְמַגָּע וְלֹא בְמַשָּׂא. כְּדִמְפָרֵשׁ טַעֲמָא בְּסֵיפָא שֶׁהָעוֹר מְבַטְּלָן:וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא. דְּאַף עַל גַּב דְּלֹא הֲוֵי כַּזַּיִת מְעֻרֶה בְּמָקוֹם אֶחָד, בִּכְהַאי גַוְנָא כְּגוֹן שֶׁתָּחַב שְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים בְּקֵיסָם, כְּלוֹמַר עֵץ דַּק, וֶהֱסִיטָן, שֶׁהוּא טָמֵא. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
עיקר תוספות יום טוב (כב) וֶהֱסִיטָן. וְהוּא הַדִּין בְּלֹא תְחוּבִים וְנָגַע בָּהֶן דְּטָמֵא. דְּאִי לֹא תֵימָא הָכִי אֲפִלּוּ בְמַשָּׂא לֹא לִטָּמֵא, דְּאֶת שֶׁבָּא לִכְלַל מַגָּע בָּא לִכְלַל מַשָּׂא לְרַבִּי עֲקִיבָא, [כְּלוֹמַר דִּלְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל אִבַּעְיָא לָן בַּגְּמָרָא] וְקָסָבַר יֵשׁ נוֹגֵעַ וְחוֹזֵר וְנוֹגֵעַ. אֶלָּא מִשּׁוּם דְּפָלֵיג רַבִּי עֲקִיבָא אַרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּעוֹר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו שְׁתֵּי חֲצָאֵי זֵיתִים, קָאָמַר דִּבְקֵיסָם כְּהַאי גַוְנָא מוֹדֶה לֵיהּ. תּוֹסָפוֹת. וְשִׁיטַת הָרַמְבַּ"ם בְּהֵפֶךְ. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה. קוּלִית הַמֵּת וְקוּלִית הַמֻּקְדָּשִׁים, הַנּוֹגֵעַ בָּהֶן, בֵּין סְתוּמִים בֵּין נְקוּבִים, טָמֵא. קוּלִית נְבֵלָה וְקוּלִית הַשֶּׁרֶץ, הַנּוֹגֵעַ בָּהֶן סְתוּמִים, טְהוֹרִים. נְקוּבִים כָּל שֶׁהוּא, מִטַּמֵּא בְמַגָּע. מִנַּיִן שֶׁאַף בְּמַשָּׂא, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא יא), הַנֹּגֵעַ וְהַנֹּשֵׂא, אֶת שֶׁבָּא לִכְלָל מַגָּע, בָּא לִכְלָל מַשָּׂא, לֹא בָא לִכְלָל מַגָּע, לֹא בָא לִכְלָל מַשָּׂא:
ברטנורה קוּלִית. כָּל עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֹחַ קָרוּי קוּלִית. וְקוּלִית הַמֵּת הַנּוֹגֵעַ בָּהּ בֵּין סְתוּמָה בֵּין נְקוּבָה טָמֵא, דְּהָא עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה בַּמֵּת מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, כְּדִכְתִיב (במדבר יט) אוֹ בְעֶצֶם אָדָם:וְקוּלִית הַמֻּקְדָּשִׁים. שֶׁהַפִּגּוּל וְהַנּוֹתָר מְטַמְּאִין הַיָּדַיִם . דְּגָזְרוּ בְּהוּ רַבָּנָן מִשּׁוּם חַשְׁדֵי כְהֻנָּה וְעַצְלֵי כְהֻנָּה, וְגָזְרוּ אַף בַּעֲצָמוֹת שֶׁשִּׁמְּשׁוּ אֶת הַנּוֹתָר :קוּלִית נְבֵלָה. נְבֵלָה אֵין עַצְמוֹתֶיהָ מְטַמְּאִין, דִּכְתִיב בְּנִבְלָתָהּ, וְלֹא בָעֲצָמוֹת. וְכֵן שֶׁרֶץ . הִלְכָּךְ סְתוּמִים טְהוֹרִים אַף מִלְּטַמֵּא בְמַשָּׂא, וְכָל שֶׁכֵּן בְּמַגָּע, דְּאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִגַּע בַּמֹּחַ שֶׁבִּפְנִים. וְאַף עַל גַּב דְּשׁוֹמֵר מַכְנִיס וּמוֹצִיא טֻמְאָה, הָנֵי מִלֵּי בְּדָבָר שֶׁאֶפְשָׁר לִגַּע בַּטֻּמְאָה עַצְמָהּ וַאֲפִלּוּ לֹא נָגַע בָּהּ אֶלָּא בַשּׁוֹמֵר, טָמֵא, אֲבָל הֵיכָא דְּאִי אֶפְשָׁר לִגַּע בַּטֻּמְאָה עַצְמָהּ, אֵין שׁוֹמֵר מְטַמֵּא:נְקוּבִים כָּל שֶׁהוּא. אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה שֶׁאֶפְשָׁר לְהַכְנִיס בּוֹ חוּט הַשַּׂעֲרָה שֶׁל רֹאשׁוֹ אוֹ זְקָנוֹ וַהֲרֵי הוּא מִטַּמֵּא בְּכָךְ:מִנַּיִן שֶׁאַף בְּמַשָּׂא. אַקּוּלִית דִּנְבֵלָה קָאֵי, דְּשֶׁרֶץ אֵינוֹ מְטַמֵּא בְמַשָּׂא:
עיקר תוספות יום טוב (כג) לֹא מִשְּׁמֹנָה עָשָׂר דָּבָר. דְּהַהוּא בִּסְתָם יָדַיִם כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב בְּפֶרֶק קַמָּא דְשַׁבָּת, וְזוֹ בְּיָדַיִם שֶׁהֵן טְהוֹרִים בְּוַדַּאי סָמוּךְ לִנְטִילָתָן וְלֹא אַסַּח דַּעְתֵּיהּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּרֵישׁ פֶּרֶק ג' דְּיָדַיִם: (כד) קָאֵי אַפִּגּוּל. שֶׁלֹּא יְפַגְּלֵהוּ בְּרָצוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסוֹף פְּסָחִים: (כה) שֶׁנּוֹתַר בָּהֶן מֹחַ חוּץ לִזְמַנּוֹ וְשִׁמְּשׁוּהוּ עֲצָמוֹת הַלָּלוּ. רַשִׁ"י: (כו) וּבְשֶׁרֶץ נַמִּי דָּרֵישׁ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים פָּרָשַׁת שְׁמִינִי פֶּרֶק י', בְּנִבְלָתָם, לֹא מִן הָעֲצָמוֹת וְלֹא מִן הַשִּׁנַּיִם כוּ': (כז) הָכִי יָלֵיף לֵיהּ בַּגְּמָרָא:
ו. בֵּיצַת הַשֶּׁרֶץ הַמְרֻקֶּמֶת, טְהוֹרָה. נִקְּבָה כָל שֶׁהוּא, טְמֵאָה. עַכְבָּר שֶׁחֶצְיוֹ בָשָׂר וְחֶצְיוֹ אֲדָמָה, הַנּוֹגֵעַ בַּבָּשָׂר, טָמֵא. בָּאֲדָמָה, טָהוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הַנּוֹגֵעַ בָּאֲדָמָה שֶׁכְּנֶגֶד הַבָּשָׂר, טָמֵא:
ברטנורה בֵּיצַת הַשֶּׁרֶץ. יֵשׁ בִּשְׁמֹנָה שְׁרָצִים שֶׁמְּטִילִים בֵּיצִים, כְּגוֹן הַצָּב וְהַלְּטָאָה וְהַחֹמֶט:הַמְרֻקֶּמֶת. שֶׁנּוֹצַר בָּהּ אֶפְרוֹחַ :טְהוֹרָה. לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִגַּע בָּאֶפְרוֹחַ שֶׁבִּפְנִים:נִקְּבָה כָל שֶׁהוּא טְמֵאָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע. שֶׁהַשּׁוֹמֵר מַכְנִיס וּמוֹצִיא טֻמְאָה בְּדָבָר שֶׁאֶפְשָׁר לִגַּע:עַכְבָּר שֶׁחֶצְיוֹ בָשָׂר. יֵשׁ מִין עַכְבָּר שֶׁאֵינוֹ פָּרֶה וְרָבֶה אֶלָּא מֵעַצְמוֹ נוֹצָר מִן הָאֲדָמָה, כְּאַשְׁפָּה הַמַּשְׁרֶצֶת תּוֹלָעִים. וְאִם עֲדַיִן לֹא נִשְׁלְמָה בְּרִיאַת הָעַכְבָּר אֶלָּא מִצִּדּוֹ אֶחָד הַיְמָנִי אוֹ הַשְּׂמָאלִי. הַנּוֹגֵעַ בַּבָּשָׂר, טָמֵא. בָּאֲדָמָה שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, טָהוֹר:
עיקר תוספות יום טוב (כח) זֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, עִנְיַן מְרֻקֶּמֶת, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּבָר שִׂרְטוּט תֹּאַר בַּעֲלֵי חַיִּים וְאֵבָרָיו בְּתוֹךְ הַבֵּיצָה. כְּדִכְתִיב אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ [תְּהִלִּים קלט]. עַד כָּאן. וּבַגְּמָרָא מְרַבִּינַן לָהּ מֵהַטְּמֵאִים:
ז. הָאֵבָר וְהַבָּשָׂר הַמְדֻלְדָּלִין בִּבְהֵמָה, מְטַמְּאִין טֻמְאַת אֳכָלִין בִּמְקוֹמָן, וּצְרִיכִין הֶכְשֵׁר. נִשְׁחֲטָה בְהֵמָה, הֻכְשְׁרוּ בְדָמֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לֹא הֻכְשָׁרוּ. מֵתָה הַבְּהֵמָה, הַבָּשָׂר צָרִיךְ הֶכְשֵׁר. הָאֵבָר מְטַמֵּא מִשּׁוּם אֵבָר מִן הַחַי וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם אֵבַר נְבֵלָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר:
ברטנורה הָאֵבָר וְהַבָּשָׂר הַמְדֻלְדָּלִים בִּבְהֵמָה. נִתְלַשׁ מִמֶּנָּה אֵבָר דְּהַיְנוּ בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת, אוֹ נִתְלַשׁ מִמֶּנָּה בָּשָׂר לְבַדּוֹ, וַעֲדַיִן הֵן מְעֻרִין בָּהּ בְּמִקְצָת. וְיֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין אֵבָר מִן הַחַי לְבָשָׂר מִן הַחַי, שֶׁהָאֵבָר מְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים כִּנְבֵלָה, וְהַבָּשָׂר שֶׁאֵינוֹ אֵבָר, טָהוֹר מִכְּלוּם, כִּדְיָלְפִינַן מִקְּרָא דִּכְתִיב (ויקרא יא) וְכִי יָמוּת מִן הַבְּהֵמָה, מִמִּקְצַת בְּהֵמָה כְּגוֹן אֵבָר מִמֶּנָּה, וְסֵיפָא דִקְרָא הַנּוֹגֵעַ בְּנִבְלָתָהּ יִטְמָא, וּמִדִּכְתִיב וְכִי יָמוּת מַשְׁמַע כְּעֵין מִיתָה בָּעִינַן שֶׁאֵינָהּ עוֹשָׂה חֲלִיפִין, לַאֲפוֹקֵי בָּשָׂר שֶׁעוֹשֶׂה חֲלִיפִין, שֶׁאִם יִתְלֹשׁ בָּשָׂר מִן הַבְּהֵמָה, בָּשָׂר אַחֵר עוֹלֶה תַחְתָּיו:מְטַמְּאִין טֻמְאַת אֳכָלִין. אִם חָשַׁב עֲלֵיהֶן לְהַאֲכִילָן לְנָכְרִי , הֲווּ אֹכֶל לְקַבֵּל טֻמְאָה וּלְטַמֵּא אֲחֵרִים. דְּטֻמְאַת עַצְמָן אֵין בָּהֶן עַד שֶׁיִּתָּלְשׁוּ כֻלָּן , אֲבָל מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִן הַשֶּׁרֶץ וּמְטַמְּאִין בָּהּ אֶת אֲחֵרִים:וּצְרִיכִים הֶכְשֵׁר. לָבֹא בַמַּיִם לְאַחַר שֶׁנִּדַּלְדְּלוּ, וְאַחַר כָּךְ מְקַבְּלִים טֻמְאָה לְעוֹלָם:נִשְׁחֲטָה הַבְּהֵמָה. נִטְהֲרוּ מִלְּטַמֵּא עוֹד מִשּׁוּם נְבֵלָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֲסוּרִים בַּאֲכִילָה מִשּׁוּם וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵיפָה, יְדֵי נְבֵלָה טָהֲרוּ , דְּאֵין שְׁחִיטָה עוֹשָׂה נִפּוּל :הֻכְשְׁרוּ בְדָמֶיהָ. לְקַבֵּל טֻמְאָה בְּלֹא הֶכְשֵׁר אַחֵר, כְּדִין בְּהֵמָה שֶׁנִּשְׁחֲטָה וְיָצָא מִמֶּנָּה דָם שֶׁהֻכְשַׁר בְּשָׂרָהּ בְּאוֹתוֹ דָם:מֵתָה הַבְּהֵמָה הַבָּשָׂר. שֶׁנִּדַּלְדֵּל: צָרִיךְ הֶכְשֵׁר. לְקַבֵּל טֻמְאָה מִן הַשֶּׁרֶץ אִם לֹא הֻכְשַׁר מִשֶּׁנִּדַּלְדֵּל. דְּטֻמְאַת נְבֵלָה אֵין בּוֹ, דְּמִיתָה עוֹשָׂה נִפּוּל וְנֶחְשָׁב כְּאִלּוּ נָפַל אוֹתוֹ הָאֵבָר אוֹ אוֹתוֹ הַבָּשָׂר הַמְדֻלְדָּל וְאֵינוֹ נַעֲשֶׂה נְבֵלָה עִמָּהּ בְּמִיתָתָהּ, אֶלָּא כְּאִלּוּ פֵרֵשׁ מֵחַיִּים הוּא, וּבָשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִן הַחַי טָהוֹר:הָאֵבָר מְטַמֵּא מִשּׁוּם אֵבָר מִן הַחַי. דְּמִיתָה עוֹשָׂה נִפּוּל כִּדְפָרֵישְׁנָא, וְאֵינוֹ נַעֲשֶׂה נְבֵלָה עִמָּהּ, הִלְכָּךְ אֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם נְבֵלָה. וְאִיכָּא בֵּין אֵבָר מִן הַחַי לְאֵבָר מִן הַנְּבֵלָה, דְּבָשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מֵאֵבָר מִן הַחַי לֹא מְטַמֵּא, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ בָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִן הַחַי לֹא מְטַמֵּא, כָּל שֶׁכֵּן בָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מֵאֵבָר מִן הַחַי, וְאִלּוּ בָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מֵאֵבָר מִן הַנְּבֵלָה מְטַמֵּא כְּבָשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִן הַנְּבֵלָה עַצְמָהּ:וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר. אִי אֶפְשָׁר לְאוֹקְמֵי מִלְּתֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אַהַךְ דְּסֵיפָא, דְּמִמָּה נַפְשָׁךְ, אִי מִיתָה עוֹשָׂה נִפּוּל לִטָּמֵא מִשּׁוּם אֵבָר מִן הַחַי, וְאִי אֵינָהּ עוֹשָׂה נִפּוּל לִטָּמֵא מִשּׁוּם אֵבָר מִן נְבֵלָה. הִלְכָּךְ עַל כָּרְחֲךָ רַבִּי שִׁמְעוֹן אַרֵישָׁא קָאֵי, הָאֵבָר וְהַבָּשָׂר הַמְדֻלְדָּלִים בַּבְּהֵמָה מְטַמְּאִין טֻמְאַת אֳכָלִין בִּמְקוֹמָן, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר הָאֵבָר כָּל זְמַן שֶׁמְּעֻרֶה בְּבַעֲלֵי חַיִּים שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִין. וְטַעֲמָא דְרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר קְרָא (ויקרא יא) מִכָּל הָאֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל, אֹכֶל שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהַאֲכִילוֹ לְנָכְרִי בְּהֶתֵּר קָרוּי אֹכֶל וּמְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים, לַאֲפוֹקֵי הָאֵבָר וְהַבָּשָׂר הַמְדֻלְדָּלִים שֶׁאֲסוּרִים לַנָּכְרִי מִשׁוּם אֵבָר מִן הַחַי וּמִשּׁוּם בָּשָׂר מִן הַחַי, שֶׁאֵינָן קְרוּיִין אֹכֶל וְאֵין מְטַמְּאִין טֻמְאַת אֳכָלִים. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר בִּשְׁתֵּיהֶן:
עיקר תוספות יום טוב (כט) הַמְדֻלְדָּלִין. וְזֶה עַל מְנָת שֶׁיִּהְיוּ בְּעִנְיָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּדָּבְקוּ וְלֹא שֶׁיֵּרָפְאוּ בְּשׁוּם פָּנִים. הָרַמְבַּ"ם: (ל) וְכֵן לְשׁוֹן רַשִׁ"י. דִּצְרִיכִים מַחֲשָׁבָה כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ב' פֶּרֶק ג' דְּעֻקְצִים. וְהָא דְפֵרְשׁוּ לְנָכְרִי, הוּא הַדִּין לְיִשְׂרָאֵל, דִּלְנָכְרִי אָסוּר אֵבָר מִן הַחַי כְּמוֹ לְיִשְׂרָאֵל. אֶלָּא דִּלְתַנָּא קַמָּא אֵין צָרִיךְ אֹכֶל שֶׁאַתָּה יָכוֹל כוּ'. וְלֹא פֵרְשׁוּ לְנָכְרִים אֶלָּא דְנָכְרִים אִיכָּא דְאָכְלֵי, אֲבָל בְּיִשְׂרָאֵל רְשִׁיעֵי לֹא עָסְקִינַן, דְּלֹא שְׁכִיחֵי: (לא) בַּגְּמָרָא יָלֵיף לָהּ מִקְּרָא: (לב) הֶכְשֵׁר. וְלֵיכָּא לְמֵימַר בְּהַאי אֵבָר שֶׁסּוֹפוֹ לְטַמֵּא טֻמְאָה חֲמוּרָה [וּתְנַן בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ג' דְּעֻקְצִים שֶׁזֶּה אֵין צָרִיךְ הֶכְשֵׁר], דְּאֵינוֹ מְטַמֵּא טֻמְאַת אֵבָר מִן הַחַי עַד שֶׁיָּמוּת, וְשֶׁמָּא לֹא יָבֹא לִידֵי טֻמְאָה חֲמוּרָה דְּשֶׁמָּא יִשְׁחֲטֶנָּה וְאֵין שְׁחִיטָה עוֹשָׂה נִפּוּל. רַשִׁ"י: (לג) כְּלוֹמַר יְדֵי אֵבָר מִן הַחַי דִּמְטַמֵּא טֻמְאַת נְבֵלָה טָהֲרוּ: (לד)(לה) בַּגְּמָרָא יָלֵיף לְהוּ מִקְּרָא: (לו) וְהוּא הַדִּין לַבָּשָׂר כָּל זְמַן כוּ', וּכְדִמְסַיֵּם לַאֲפוֹקֵי הָאֵבָר וְהַבָּשָׂר כוּ':
ח. הָאֵבָר וְהַבָּשָׂר הַמְדֻלְדָּלִין בָּאָדָם, טְהוֹרִין. מֵת הָאָדָם, הַבָּשָׂר טָהוֹר. הָאֵבָר מְטַמֵּא מִשּׁוּם אֵבָר מִן הַחַי וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם אֵבָר מִן הַמֵּת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר:
ברטנורה הַמְדֻלְדָּלִים בָּאָדָם טְהוֹרִים. דְּאָדָם כִּי יָמוּת כְּתִיב (במדבר יט):מֵת הָאָדָם הַבָּשָׂר טָהוֹר. דְּמִיתָה עוֹשָׂה נִפּוּל וּבָשָׂר שֶׁפֵּרֵשׁ מִן הָאָדָם הַחַי טָהוֹר:הָאֵבָר מְטַמֵּא מִשׁוּם אֵבָר מִן הַחַי. וְדִין הָאֵבָר שֶׁפֵּרַשׁ מִן הָאָדָם הַחַי שֶׁהוּא מְטַמֵּא, כָּל זְמַן שֶׁהוּא אֵבָר שָׁלֵם מְטַמֵּא בְמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבְאֹהֶל. אֲבָל כַּזַּיִת בָּשָׂר שֶׁפֵּרַשׁ מִמֶּנּוּ, אוֹ עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה שֶׁפֵּרַשׁ מִמֶּנּוּ, טָהוֹר. וְאֵבָר שֶׁפֵּרַשׁ מִן הַמֵּת וְחָזַר וּפֵרַשׁ מֵאוֹתוֹ אֵבָר כַּזַּיִת בָּשָׂר אוֹ עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה, טָמֵא:וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר. בְּאֵבָר מִן הַמֵּת נַמִּי כְּמוֹ בְּאֵבָר מִן הַחַי. דְּסָבַר כְּשֵׁם שֶׁאֵבָר מִן הַחַי בָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ אוֹ עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ טָהוֹר, הָכִי נַמִּי בְּאֵבָר מִן הַמֵּת . וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
עיקר תוספות יום טוב (לז) וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם. וְאַל תִּתְמַהּ, דִּגְדוֹלָה מִזּוֹ מָצִינוּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁאָמַר שֶׁלֹּא אָמְרוּ עַל אֵבָר דִּמְטַמֵּא אֶלָּא אֵבָר מִן הַחַי, כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק ו' דְּעֵדֻיּוֹת מִשְׁנָה ב'. וּמִכָּל מָקוֹם רַשִׁ"י וְתוֹסָפוֹת לֹא פֵרְשׁוּ כֵן. אֶלָּא דְּתַנָּא קַמָּא סְבִירָא לֵיהּ אוֹ כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹ כְּרַבִּי נְחוּנְיָא דְּהָתָם מִשְׁנָה ג', וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּהָתָם. וְהָכִי מִסְתַּבֵּר, דְּלֹא לְהַפְלִיג בְּמַחֲלֹקֶת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
גמרא חולין ק״ה א: י״ג-ק״ה ב: י׳
אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַשֵּׁיָין מַיִם רִאשׁוֹנִים מִצְוָה. וְאַחֲרוֹנִים חוֹבָה. מְתִיבֵי מַיִם רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים חוֹבָה. אֶמְצָעִיִים רְשׁוּת. מִצְוָה לְגַבֵּי רְשׁוּת חוֹבָה קָרֵי לָהּ. גּוּפָא מַיִם רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים חוֹבָה. אֶמְצָעִיִים רְשׁוּת. רִאשׁוֹנִים נוֹטְלִין בֵּין בַּכֶּלִי בֵּין עַל גַבֵּי קַרְקַע. אַחֲרוֹנִים אֵין נוֹטְלִין אֶלָּא בַכֶּלִי. וַאֲמָרֵי לָהּ אֵין נוֹטְלִין עַל גַּבֵּי קַרְקַע מָאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵינַיְיהוּ קִינְסָא. מַיִם רִאשׁוֹנִים נוֹטְלִין בֵּין בְּחַמִין בֵּין בְּצוֹנֵן אַחֲרוֹנִים אֵין נוֹטְלִין אֶלָא בְּצוֹנֵן מִפְּנֵי שֶׁחַמִּין מְפַעְפְּעִין אֶת הַיָּדַיִם וְאֵין מַעֲבִירִין אֶת הַזּוֹהֲמָה. (ע''ב) אֶמְצָעִיִים רְשׁוּת. אָמַר רַב נַחְמָן לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בֵין תַּבְשִׁיל לְתַּבְשִׁיל אֲבָל בֵּין תַּבְשִׁיל לִגְבִינָה חוֹבָה. אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב חִיָּיא מִפְּנֵי מַה אָמְרוּ מַיִם אַחֲרוֹנִים חוֹבָה שֶׁמֶּלַח סְדוֹמִית יֵשׁ שֶׁמְּסַמֵּא אֶת הָעֵינַיִם. אָמַר אַבַּיֵּי וּמִשְׁתַּכַּח כִּי קוּרְטָא בְּכוּרָא. אָמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי כָּל מִלְחָא מָאי אָמַר לֵיהּ לָא מִבַּעְיָא. אָמַר אָבַּיֵּי מֵרֵישׁ הֲוָה אֲמִינָא הָאי דְלָא מָשׁוּ מַיָא בַּתְרָאֵי עַל אַרְעָא מִשּׁוּם זוֹהֲמָא. אָמַר לִי מָר מִשּׁוּם דְשַׁרְיָא רוּחַ רָעָה עָלַיְיהוּ וְאָמַר אַבַּיֵּי מֵרֵישׁ הֲוָה אֲמֵינָא הָאי דְכַנְשֵׁי נַשְׁוָורָאָה מִשּׁוּם מְנַקִּירוּתָא. אָמַר לִי מָר מִשּׁוּם דְקָשֶׁה לַעֲנִיוּתָא. הַהוּא גַבְרָא דַהֲוָה מְהַדֵר עָלֵיהּ שַׂרָא דַעֲנִיּוּתָא וְלָא הֲוָה יָכִיל לֵיהּ דְּקָא זָהִיר אֲנַשְׁוָורָא טוּבָא. יוֹמָא חָד כָּרַךְ רִיפְתָּא אַיַּבְלֵי אָמַר הָשַׁתָּא וַדַּאי נָפַל בִּידָאי. בָּתַר דְּאָכִיל אַיְיתֵי מָרָא עַקְרִינְהוּ לִיַבְלֵי שַׁדִּנְהוּ לְנַהֲרָא שְׁמָעֵיהּ דְקָאָמַר וַוי דְאָפָקֵיהּ הַהוּא גַבְרָא מִבֵּיתֵיהּ:
רש״י מצוה - לשמוע דברי חכמים: חובה - עדיפא ממצוה. ולקמיה מפרש מאי חובותייהו: אמצעיים - שנוטלין בין תבשיל לתבשיל בעלמא: מצוה לגבי רשות חובה קרי לה - משום דתני אמצעיים בהדייהו קרי לראשוני' חובה דאע"פ שאינן אלא מצוה חשיבות הן אצל הרשות לקרותם חובה: בין בכלי - מתחתיהם לקבלם: קינסא - אם נותן שפאי עצים וקסמין תחתיהן למאן דאמר כלי הכא לאו כלי הוא ולמ"ד אין נוטלין על גבי קרקע שפיר דמי ולקמן מפרש משום דרוח רעה שורה עליהן כשהן על גבי קרקע: מפעפעין - אשטנ"ט מרככין את הידים ומבליעין בהן את זוהם התבשיל: שמלח סדומית יש - ואמרו חכמים על כל אכילתך אכול מלח וכיון דנגע במלח כי הדר יהיב ידו אעינים מסמא להו ולפיכך צריך לנטלן: ומשתכחא כי קורטא בכורא - אינה מצויה אלא קורט בכור: כל מילחא - מדד מלח כמו (שמות ט״ז: י״ח) וימודו בעומר וכלו בעומרא: מאי - צריך ליטול אחריו או לא: משום זוהמא - שריחן מסריח ונראות מאוסות: למישתי - כשאדם שותה אין לוקחין כלום מלפניו: דבר קלקלה - שמא יכעוס השותה שחפץ באותו דבר הניטל וכי יכעוס יסתכן ויחנק: רוח צרדא - אשטורדישו"ן: מהדר אבתריה שרא דעניותא - שר הממונה על העניות היה רודף ללוכדו ולהביאו לידי עניות: איבלי - על עשבים שבאפר: נפל לידאי - שלא יוכל ללקט הפירורין מבין העשבים ויהו למדרס רגלים ואלכדנו בכך: שמעיה - ההוא גברא לההוא שרא: דקאמר ווי דאפקיה מביתיה - הוציאני זה ממקום מנוחתי:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץ ו בעמוד הקודם הוזכר דין נטילת ידים שבתוך הסעודה, ועתה מרחיבים דברים בענין זה. אמר רב אידי בר אבין, אמר רב יצחק בר אשיין: נטילת ידים של מים ראשונים, שלפני אכילת פת — הריהי מצוה מדברי חכמים. ו אילו נטילת ידים במים אחרונים בסוף הסעודה, לפני ברכת המזון — הריהי חובה, החמורה מן המצוה.מיתיבי [מקשים] על דברי רב אידי בר אבין ממה ששנינו בברייתא: מים ראשונים ואחרונים — הריהם חובה, ואילו מים אמצעיים שבתוך הסעודה, בין מנות תבשילי האוכל — הריהם רשות. הרי איפוא שגם מים ראשונים הריהם חובה, ולא מצוה! ואומרים: אין זו סתירה, כי מצוה לגבי [אצל, ביחס] רשות — "חובה" קרי לה [קורא אותה], ולכך קרא התנא למים ראשונים "חובה" בהשוואה למים אמצעיים. ואולם הגדרתה העצמית של נטילת מים ראשונים היא כ"מצוה" ולא כ"חובה".ז למעלה הובאו דברי הברייתא בבירור דברי רב אידי בר אבין, ועתה דנים בה גופא [עצמה], ובנוסחה המורחב: מים ראשונים ו כן מים אחרונים — הריהם חובה, ואילו מים אמצעיים — הריהם רשות. ועוד הבדל בין סוגי המים הללו: מים ראשונים — נוטלין בין ב אופן שישפכו המים אל תוך כלי, בין שישפכו על גבי קרקע. ואילו מים אחרונים — אין נוטלין אלא ב אופן שישפכו המים אל תוך כלי, ואמרי לה [ויש אומרים] הלכה זו בנוסח שונה: מים אחרונים אין נוטלין על גבי קרקע. ושואלים: מאי בינייהו [מה ההבדל להלכה ביניהם, בין שני הנוסחים]? ומשיבים: איכא בינייהו [יש ביניהם] הבדל לענין נטילת מים אחרונים על קינסא [קיסמי עץ קטנים] המונחים על הארץ. לנוסח שמים אחרונים ניטלים רק לתוך כלי — אין נוטלים מים אחרונים על קסמי עץ. ואילו לנוסח שמים אחרונים אינם ניטלים על גבי קרקע — נוטלים מים אחרונים על קסמי עץ. ועוד בהבדל שבין סגי נטילות הידים הללו, מים ראשונים — נוטלין בין ב מים חמין בין בצונן, ואילו מים אחרונים — אין נוטלין אלא בצונן, ומדוע אין נוטלים במים חמים למים אחרונים? מפני ש מים חמין מפעפעין (עושים כנקבים) את הידים, ואין הם מעבירין את הזוהמא (הלכלוך) שעל הידים. ח שנינו בברייתא זו כי מים ראשונים נוטלין בין בחמין בין בצונן. ובהסבר הדברים אמר רב יצחק בר יוסף, אמר ר' ינאי: לא שנו שנוטלים למים ראשונים במים חמים אלא בזמן שאין היד ב ועוד שנינו בברייתא זו כי מים אחרונים הריהם חובה, ובענין זה אמר רב יהודה בריה [בנו] של ר' חייא: מפני מה אמרו חכמים כי מים אחרונים הריהם חובה? משום ש לפעמים במלח שבאוכל מלח סדומית יש, ש מלח זה מסמא (מעוור) את העינים, ולכן צריך לרחוץ את הידים כדי שלא יגע בידיו בעיניו בעוד המלח עליהן. אמר אביי: ו מלח סדומית זה מצוי בשיעורים קטנים ביותר, שלפעמים הוא משתכח כי קורטא בכורא [נמצא כמו קורט ב מידת כור של מלח רגיל]. אמר ליה [לו] רב אחא בריה [בנו] של רבא לרב אשי: אדם שכל מלחא מאי [מדד מלח מה דינו], האם אף הוא צריך ליטול ידיו מפני חשש מלח סדומית? אמר ליה [לו] רב אשי בתשובה: לא מבעיא [לא נצרכה לומר] באדם זה שוודאי צריך נטילת ידים.ג ועוד בענין מים אחרונים, אמר אביי: מריש הוה אמינא [מתחילה הייתי אומר] בטעם הדבר שהאי דלא משו מיא בתראי על ארעא [זה שאין נוטלים מים אחרונים על הארץ] הריהו משום זוהמא (לכלוך). ואולם אמר לי מר [אדוני] כלומר, רבה בטעם הדבר שהוא משום דשריא [ששורה] רוח רעה עלייהו [עליהם] והעובר עליהם עלול להיפגע.ו כיוצא בדבר אמר אביי כי מריש הוה אמינא [מתחילה הייתי אומר] בטעם הדבר שהאי דלא שקיל מידי מפתורא כי נקיט איניש כסא למשתי [זה שאמרו שאין לקחת דבר מן השולחן בזמן שאדם אוחז כוס לשתות בו] הרי זה שמא יארע דבר קלקלה בסעודה, ויכעס אותו אדם האוחז בכוס, שכן חפץ היה בדבר שנלקח מן השולחן, ומתוך שהוא כועס ואינו יכול לדבר עלול הוא להיחנק. ואולם אמר לי מר [אדוני] בטעם הדבר שהוא משום דקשי [שקשה, שמזיק] הדבר, שיש בו להביא לרוח צרדא (בלבול ואובדן דעת). ובענין זה מסופר, ההוא גברא דהוה מהדר עליה שרא דעניותא, ולא הוה יכיל ליה [אדם אחד שהיה מחזר אחריו שר העניות, לעשותו עני, ולא היה יכול לו] משום דקא זהיר אנשוורא טובא [שהיה זהיר ביותר בפירורים]. יומא חד כרך ליפתא איבלי [יום אחד אותו אדם כרך לחמו, עשה סעודתו, על עשבים], ונפלו בתוך כך פירורים אל בין העשבים. אמר אותו שר: השתא [עתה] ודאי נפל בידאי [יפול בידי], שהרי אין הוא יכול לאסוף אחריו את הפירורים משם. בתר דאכיל [אחרי שאכל] אותו אדם, אייתי מרא, עקרינהו ליבלי, שדינהו לנהרא [הביא מעדר, עקר את העשבים, זרק אותם לנהר], שמעיה דקאמר [שמע את שר העניות, שהוא אומר]: ווי, דאפקיה ההוא גברא מביתיה [אוי, שהוציאו אדם זה מביתו].
זוהר ספר הזהר, בהעלותך י״ח
וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן. רִבִּי חִיָּיא פָּתַח (תהלים קיב) פִּזַר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד. פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים מָאי פִּזַּר כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (משלי יא) יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסַף עוֹד. יָכוֹל פִּזּוּר בְּעַלְמָא קָא מַשְׁמַע לָן פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים כֵּיוָן דְּיָהִיב לְמִסְכְּנֵי הָאי פִּזוּרָא יֵאוֹת מָאי וְנוֹסַף עוֹד בְכֹלָא. וְנוֹסַף עוֹד בְּעוּתְרָא וְנוֹסַף עוֹד בְחַיֵּי. הָאי קְרָא הָכִי מִבְעֵי לֵיהּ יֵשׁ מְפַזֵר וְיוֹסֵף עוֹד מָאי וְנוֹסַף אֶלָּא הַהוּא אָתָר דְּשָׁרֵי בֵיהּ מִיתָה הוּא גָרִים לֵיהּ דְּיִתּוֹסַף מֵחַיִּים דִלְעֵילָא לְאוֹסְפָא לֵיה. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אָמַר רִבִּי חִיָּיא קְרָא אַסְהֵיד דְכָל מָאן דְיָהִיב לְמִסְכְּנֵי אַתְעַר אִילָנָא דְחַיֵּי לְאוֹסְפָא לְהַהוּא אִילָנָא דְמוֹתָא וּכְדֵין אִשְׁתְּכַח חַיִּים וְחִדּוּ לְעֵילָא וּבַר נָשׁ דְּגָרִים דָּא בְּשַׁעְתָּא דְאִצְטְרִיךְ לֵיהּ הַהוּא אִילָנָא דְּחַיֵּי קָאִים עֲלֵיהּ וְהַהוּא אִילָנָא דְמוֹתָא אָגִין עֲלוֹי וּבְגִין כַּךְ וְנוֹסַף עוֹד (כְּמַה דְאַתְּ אָמֵר) (תהלים קיא) צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד מָאי עוֹמֶדֶת לָעַד עוֹמֶדֶת עָלֵיהּ דְּבַר נָשׁ לְזַמְּנָא לֵיהּ קִיּוּמָא וְחַיִּים כְּמָה דְאִיהוּ יָהִיב לֵיהּ חַיִּים וְאַתְעַר לְגַבֵּיהּ חַיִּין הָכִי נָמֵי יַהֲבִין לֵיהּ וְאִינוּן תְּרֵי אִילָנִין (יָהֲבִין לֵיהּ) קַיְימִין עָלֵיהּ לְשֵׁיזָבָא לֵיהּ וּלְאוֹסְפָא לֵיהּ חַיִּין קַרְנוֹ תָרוּם בְכָבוֹד. תָּא חֲזֵי עַלְמָא דְאַמְרָן הַהוּא קֶרֶן תָּרוּם. וּבְמָה בְכָבוֹד דִלְעֵילָא דְהָאי בַּר נָשׁ גָּרִים לְחַבְּרָא לוֹן כַּחֲדָא וּלְאַרְקָא בִּרְכָאן לְעֵילָא וְתַתָּא. רִבִּי אַבָּא אָמַר בְּכָל זִמְנָא דְמִשְׁכְּנָא אַתְקָם בְּעוֹבָדֵיהוֹן דִבְנֵי נָשָׁא כְדֵין הַהוּא יוֹמָא יוֹמָא דְחֶדְוָוא דְכֹלָא וּמְשַׁח רְבוּת קַדִּישָׁא אִתְרַק בְּהַנְהוּ בוֹצִינִין וְנַהֲרִין כֻּלְּהוּ מָאן דְּגָרִים דָּא גָּרִים לֵיהּ (בְּהַהוּא עַלְמָא דְאָתֵי) דְיִשְׁתְּזִיב בְּהָאי עַלְמָא וִיְּהֵא לֵיהּ חַיִּים בְּעַלְמָא דְאָתֵי הָדָא הוּא דִכְתִיב (משלי י''א) וּצְדָקָה תַּצִיל מִמָּוֶת. וּכְתִּיב (שם ד') וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם:
תרגום הזוהר וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן וְכוּ': רַבִּי חִיָּא פָּתַח (תהלים קי''ד) פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד. פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, שׁוֹאֵל, מַהוּ פִּזַּר. וּמֵשִׁיב, הוּא כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר (משלי י''א) יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד. וְאֶפְשָׁר לוֹמָר שֶׁלְּכָל מְפַזֵּר הוּא כָּךְ, לָכֵן מַשְׁמִיעֵנוּ, פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים. כֵּיוָן שֶׁנּוֹתֵן הַפִּזּוּר הַזֶּה לָאֶבְיוֹנִים, רָאוּי הוּא לְהִתְבָּרֵךְ. מַהוּ וְנוֹסָף עוֹד, הַיְנוּ בַּכֹּל, וְנוֹסָף עוֹד בְּעוֹשֶׁר, וְנוֹסָף עוֹד בַּחַיִּים. שׁוֹאֵל, מִקְרָא זֶה, כָּךְ הָיָה צָרִיךְ לוֹמָר, יֵשׁ מְפַזֵּר וְיוֹסֵף עוֹד, מַהוּ וְנוֹסָף. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא הַמָּקוֹם הַזֶּה שֶׁשּׁוֹרֶה בּוֹ מִיתָה, דְּהַיְנוּ הַמַּלְכוּת, הוּא גּוֹרֵם לוֹ שֶׁיִּתְוַסֵּף בַּחַיִּים שֶׁל מַעְלָה, וּלְהַמְּשִׁיךְ מִשָּׁם, וּלְהוֹסִיף לוֹ חַיִּים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אָמַר רַבִּי חִיָּא, הַמִּקְרָא מֵעִיד, שֶׁכָּל מִי שֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה לָאֶבְיוֹנִים, מִתְעוֹרֵר עֵץ הַחַיִּים, שֶׁהוּא ז''א, לְהוֹסִיף חַיִּים לְאִילָן הַמָּוֶת, שֶׁהוּא הַמַּלְכוּת, וְאָז נִמְצָא חַיִּים וְשִׂמְחָה לְמַעְלָה, בַּמַּלְכוּת, וְהָאָדָם שֶׁגָּרַם זֶה, עַל יְדֵי שֶׁנָּתַן צְדָקָה, הִנֵּה בְּשָׁעָה שֶׁצָרִיךְ, אוֹתוֹ עֵץ הַחַיִּים עוֹמֵד עָלָיו, וְאוֹתוֹ אִילָן הַמָּוֶת מֵגִין עָלָיו. וּמִשּׁוּם זֶה, וְנוֹסָף עוֹד. (תהלים קי''ב) צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד: שׁוֹאֵל, מַהוּ עוֹמֶדֶת לָעַד. וּמֵשִׁיב, שֶׁהַצְדָקָה עוֹמֶדֶת עַל הָאָדָם לָתֵת לוֹ קִיּוּם וְחַיִּים. כְּמוֹ שֶׁהוּא נוֹתֵן לוֹ חַיִּים אֶל הֶעָנִי, וּמִתְעוֹרְרִים אֶצְלוֹ הַחַיִּים הָעֶלְיוֹנִים, דְּהַיְנוּ בְּסִבָּתוֹ, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל בִּדְבָרוֹ הַסָּמוּךְ, כָּךְ נוֹתְנִים לוֹ חַיִּים. וְאֵלּוּ שְׁתֵּי הָאִילָנוֹת, ז''א וּמַלְכוּת, עוֹמְדִים עָלָיו לְהַצִילוֹ, וּלְהוֹסִיף לוֹ חַיִּים. קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד, בֹּא וּרְאֵה, הָעוֹלָם שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁהוּא ז''א, נֶאֱמַר לוֹ, הַהוּא קֶרֶן, שֶׁהוּא הַמַּלְכוּת, תָּרוּם. וּבַמֶּה, בְּכָבוֹד שֶׁל מַעְלָה, שֶׁהוּא הַבִּינָה, שֶׁעַל יְדֵי הֶאָרַת הַבִּינָה מִתְרוֹמֶמֶת הַמַּלְכוּת. מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ הָאָדָם, עַל יְדֵי הַצְדָקָה שֶׁנָּתַן, גָּרַם לְחַבֵּר אוֹתָם, דְּהַיְנוּ ז''א וּמַלְכוּת, יַחַד, וּלְהוֹרִיק בְּרָכוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. רַבִּי אַבָּא אָמַר, בְּכָל זְמָן שֶׁהַמִּשְׁכָּן הֻקָּם, בְּמַעֲשֵׂה בְּנֵי הָאָדָם, אָז הַיּוֹם הַהוּא יוֹם שִׂמְחַת הַכֹּל, וְשֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ מֻרָק בַּנֵּרוֹת הָאֵלּוּ, בִּסְפִירוֹת הַמַּלְכוּת, וְכֻלָּם מְאִירִים. מִי שֶׁגָּרַם זֶה, גָּרַם לְעַצְמוֹ שֶׁיִּנָּצֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְיִהְיוּ לוֹ חַיִּים בָּעוֹלָם הַבָּא. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י''א) וּצְדָקָה תַּצִיל מִמָּוֶת. וְכָתוּב (משלי ד') וְאוֹר צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וְאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם.
הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ח׳: ט׳-י׳
א. שְׁלִיחַ צִבּוּר מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן כֵּיצַד בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל וְהֵם שׁוֹמְעִין וְעוֹנִין אָמֵן אַחַר כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה הֲרֵי הֵם כְּמִתְפַּלְּלִין. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְפַּלֵּל אֲבַל הַיּוֹדֵעַ אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ אֶלָּא בִתְפִלַּת עַצְמוֹ:
ב. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּשְׁאַר יְמוֹת הַשָּׁנָה חוּץ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁל שְׁנַת הַיּוֹבֵל אֲבָל בִּשְׁנֵי יָמִים אֵלּוּ שְׁלִיחַ צִבּוּר מוֹצִיא אֶת הַיוֹדֵעַ כְּשֵׁם שֶׁמּוֹצִיא מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִפְּנֵי שֶׁהֵם בְּרָכוֹת אֲרוּכּוֹת וְאֵין רוֹב הַיּוֹדְעִים אוֹתָן יְכוֹלִין לְכַוֵּין דַּעְתָּן כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר. לְפִיכָךְ אִם רָצָה הַיּוֹדֵעַ לִסְמוֹךְ בִּשְׁנֵי יָמִים אֵלּוּ עַל תְּפִלַּת שְׁלִיחַ צִבּוּר לְהוֹצִיאוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ:
מוסר שערי תשובה ב׳: ג׳
תֵּדַע וְתַשְׂכִּיל כִּי מוּסַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְטוֹבַת הָאָדָם כִּי אִם חָטָא אִישׁ לְפָנָיו וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינָיו מוּסַר הַשֵּׁם אֵלָיו לִשְׁתֵּי תּוֹעְלִיּוֹת הָאֶחָד לְכַפֵּר עַל חְטָאָיו וּלְהַעְבִיר אֶת עֲוֹנוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כה) רְאֵה עָנְיִי וַעְמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹאתַי. וּבְתַחְלוּאֵי הַגּוּף אְשֶׁר חִלָּה הַשֵּׁם בוֹ יְרַפֵּא חוֹלִי נַפְשׁוֹ כִּי הֶעָוֹן חוֹלִי הַנֶּפֶשׁ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם כא) רְפָאָה נַפְשִׁי כִּי חָטָאתִי לָךְ. וְנֶאֱמַר (ישעיה לג) וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ נְשׂוּא עָוֹן. וְהַשֵּׁנִית לְהוֹכִיחוֹ וְלַהְשִׁיבוֹ מִדְּרָכָיו הָרָעִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (צפניה ג) אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי תִּקְחִי מוּסָר וְאִם לֹא קִבֵּל הַמוּסָר וְלֹא נִיחַת מִפְּנֵי תּוֹכָחָה וְלֹא מָל עָרְלַת לְבָבוֹ אוֹי לְנַפְשׁוֹ כִּי סָבַל יִסוּרִין וְנָשָׂא אֶת עֲוֹנוֹ וְלֹא נִרְצָה עֲוֹנוֹ אַבָל נִכְפַּל עָנְשׁוֹ כַּאֲשֶׁר בִּיאַרְנוּ:
הצטרפו אלינו
עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.
השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!
לתרומה לעמותה
המקורות מתוך ספריא. ביאור שטיינזלץ, מהדורת William Davidson, ברישיון Creative Commons לשימוש לא מסחרי (CC BY-NC ). עמותת אורות האמונה - בני משה