חק לישראל - פרשת בחוקותי יום חמישי

רש״ימַטֵּה לֶ֒חֶם֒. לְשׁוֹן מִשְׁעָן, כְּמוֹ מַטֵּה עֹז (ירמיהו מ"ח):
בְּשִׁבְרִ֣י לָכֶם֮ מַטֵּה לֶ֒חֶם֒. אֶשְׁבֹּר לָכֶם כָּל מִסְעַד אֹכֶל, וְהֵם חִצֵּי רָעָב (יחזקאל ה'):
וְ֠אָפ֠וּ עֶ֣שֶׂר נָשִׁ֤ים לַחְמְכֶם֙ בְּתַנּ֣וּר אֶחָ֔ד. מֵחֹסֶר עֵצִים (ספרא):
וְהֵשִׁ֥יבוּ לַחְמְכֶ֖ם בַּמִּשְׁקָ֑ל. שֶׁתְּהֵא הַתְּבוּאָה נִרְקֶבֶת וְנַעֲשֵׂית פַּת נְפֹלֶת, וּמִשְׁתַּבֶּרֶת בַּתַּנּוּר, וְהֵן יוֹשְׁבוֹת וְשׁוֹקְלוֹת אֶת הַשְּׁבָרִים לְחַלְּקָם בֵּינֵיהֶם (שם):
וַאֲכַלְתֶּ֖ם וְלֹ֥א תִשְׂבָּֽעוּ. זֶהוּ מְאֵרָה בְּתוֹךְ הַמֵּעַיִם בַּלֶּחֶם, הֲרֵי שֶׁבַע פֻּרְעָנֻיּוֹת: חֶרֶב, מָצוֹר, דֶּבֶר, שֶׁבֶר מַטֵּה לֶחֶם, חֹסֶר עֵצִים, פַּת נְפֹלֶת, מְאֵרָה בַמֵּעַיִם; וְנִתַּתֶּם אֵינָהּ מִן הַמִּנְיָן, הִיא הַחֶרֶב:

נביאים ירמיהו י״ז: י״ט-כ״ג

כתובים משלי ל׳: ג׳-ז׳

משנה משנה חולין ו׳

ברטנורהכִּסּוּי הַדָּם כוּ'. מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִתְנֵי בְּחֻלִּין אֲבָל לֹא בְמֻקְדָּשִׁין, נָקַט לְכֻלְּהוּ:
בְּמֻקְדָּשִׁין. חַטַּאת הָעוֹף וְעוֹלַת הָעוֹף. וְכֵן קָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת אִם עָבַר וּשְׁחָטָן אֵין טְעוּנִים כִּסּוּי:
וְנוֹהֵג בְּחַיָּה וּבְעוֹף. לְמִעוּטֵי בְּהֵמָה. דְּלֹא תֵימָא בְּהֵמָה בִּכְלַל חַיָּה. וְנַפְקָא לָן מִדִּכְתִיב בִּבְכוֹר בַּעַל מוּם (דברים טו) עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם, מַה מַּיִם אֵינָן טְעוּנִין כִּסּוּי אַף דַּם בְּהֵמָה אֵינוֹ טָעוּן כִּסּוּי:
בִּמְזֻמָּן. עוֹף הַגָּדֵל בַּבַּיִת:
וְנוֹהֵג בְּכוֹי. בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ הִיא וְלֹא הִכְרִיעוּ בָהּ חֲכָמִים אִם חַיָּה הִיא וּטְעוּנָה כִּסּוּי אִם בְּהֵמָה וְאֵינָהּ טְעוּנָה כִּסּוּי:
וְאֵין שׁוֹחֲטִים אוֹתוֹ בְיוֹם טוֹב. מִשּׁוּם דִּלְמָא בָּעֵי כִּסּוּי, וּמִסְּפֵקָא לֹא מְחַלְלִינַן יוֹם טוֹב:
וְאִם שְׁחָטוֹ בְיוֹם טוֹב אֵין מְכַסִּין אֶת דָּמוֹ. וַאֲפִלּוּ הָיָה לוֹ עָפָר מוּכָן אוֹ אֵפֶר. שֶׁמָּא יֹאמַר הָרוֹאֶה, חַיָּה וַדַּאי הוּא וּלְפִיכָךְ כִּסָּה דָמוֹ בְּיוֹם טוֹב, וְיָבֹא לְהַתִּיר חֶלְבּוֹ:

ברטנורהחַיָּבִים לְכַסּוֹת. אוֹתָן אֲחֵרִים שֶׁרוֹאִים חַיָּבִים לְכַסּוֹת. כְּדִתְנַן לְקַמָּן, שָׁחַט וְלֹא כִסָּה וְרָאָהוּ אַחֵר חַיָּב לְכַסּוֹת:
פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת. רַבִּי מֵאִיר קָאָמַר לַהּ, דְּסָבַר שְׁחִיטַת חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן נְבֵלָה גְמוּרָה הִיא הוֹאִיל וְרֹב מַעֲשֵׂיהֶן מְקֻלְקָלִים. וְרַבָּנָן פְּלִיגֵי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר בֵּין אַרֵישָׁא בֵּין אַסֵּיפָא, אֶלָּא דְּנָטְרֵי לֵיהּ עַד דְּאַסִּיק לְמִלְּתֵיהּ וַהֲדַר פְּלִיגֵי עֲלֵיהּ, וְסָבְרֵי רַבָּנָן דִּסְפֵק נְבֵלָה הִיא, לֹא נְבֵלָה וַדָּאִית, הִלְכָּךְ לְעִנְיַן כִּסּוּי חַיָּבִים לְכַסּוֹת, וְאֵין שׁוֹחֲטִים אַחֲרֵיהֶן אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ דְּשֶׁמָּא שְׁחִיטָה מַעַלְיָתָא הִיא. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:

ברטנורהשָׁחַט חַיָּה יְכַסֶּנָּה וְאַחַר כָּךְ יִשְׁחֹט אֶת הָעוֹף. דִּכְתִיב (ויקרא יז) חַיָּה אוֹ עוֹף, הִפְסִיק זֶה מִזֶּה, לְהַטְעִין כִּסּוּי לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. וְרַבָּנָן סָבְרֵי, הַאי אוֹ מִבָּעֵי לֵיהּ לְחַלֵּק, דְּאִי לָאו אוֹ הֲוָה אֲמֵינָא אֵין צָרִיךְ כִּסּוּי אֶלָּא אִם כֵּן שָׁחַט שְׁנֵיהֶם. וְהַכֹּל מוֹדִים דִּלְעִנְיַן בְּרָכָה אֵינוֹ מְבָרֵךְ אֶלָּא בְּרָכָה אַחַת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
וְרָאָהוּ אַחֵר חַיָּב לְכַסּוֹת. דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת כִּסּוּי הַדָּם, וָאוֹמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, מִצְוָה זוֹ תְּהֵא עַל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
כִּסָּהוּ הָרוּחַ חַיָּב לְכַסּוֹת. וְלֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁחָזַר וְנִתְגַּלָּה, אֲבָל לֹא חָזַר וְנִתְגַּלָּה פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת:

ברטנורהנִתְעָרֵב בְּיַיִן. שֶׁהוּא אָדֹם וְאֵין מַרְאֵה הַדָּם נִכָּר בּוֹ:
רוֹאִין אוֹתוֹ. יַיִן: כְּאִלּוּ הוּא מָיִם. וְאִם הָיָה מַרְאִית דָּם נִכָּר בַּמַּיִם כְּשִׁעוּר זֶה, חַיָּב לְכַסּוֹת:
נִתְעָרֵב בְּדַם בְּהֵמָה. דְּלָאו בַּר כִּסּוּי הוּא, וְרֻבּוֹ דַּם בְּהֵמָה:
אוֹ בְדַם הַחַיָּה. בְּדַם הֶקֵּז שֶׁל חַיָּה:
רוֹאִין אוֹתוֹ. שֶׁאֵינוֹ טָעוּן כִּסּוּי: כְּאִלּוּ הוּא מָיִם. וְאִם הָיָה הַדָּם הַזֶּה שֶׁל שְׁחִיטַת חַיָּה וָעוֹף נִכָּר בּוֹ, חַיָּב לְכַסּוֹת:
אֵין דָּם מְבַטֵּל דָּם. וַאֲפִלּוּ אֵין מַרְאִית דָּם נִכֶּרֶת בַּמַּיִם כְּמוֹת דַּם בְּהֵמָה זֶה, אֵין דַּם הַחַיָּה בָּטֵל. דְּקָסָבַר רַבִּי יְהוּדָה מִין בְּמִינוֹ לֹא בָטֵל. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

ברטנורהוּבְחֹל הַדַּק. כֹּל שֶׁאֵין הַיּוֹצֵר צָרִיךְ לְכָתְשׁוֹ:
חַרְסִית. שְׁחִיקַת חֲרָסִין:
וּמְגוּפָה. כִּסּוּי שֶׁל חֶרֶס שֶׁעַל פִּי הֶחָבִית:
דָּבָר שֶׁאֵין מְגַדֵּל בּוֹ צְמָחִים אֵין מְכַסִּים בּוֹ. וְסִיד וְחַרְסִית וּלְבֵנָה וּמְגוּפָה שֶׁכְּתָשָׁן דִּתְנַן לְעֵיל שֶׁמְּכַסִּין בָּהֶן, אַף עַל גַּב דְּאֵין מְגַדְּלִים צְמָחִין, הוֹאִיל וּמֵעִקָּרָא קֹדֶם שֶׁנַּעֲשֵׂית בָּהֶן מְלָאכָה הָיוּ מְגַדְּלִים צְמָחִים, מְכַסִּין בָּהֶן. וְהַאי כְּלָלָא דְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לָאו דַּוְקָא, דְּהָא נְסֹרֶת שֶׁל חָרָשִׁים דַּקָּה וּנְעֹרֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן אָמְרִינַן בַּבְּרַיְתָא דִּמְכַסִּין בָּהֶן, אַף עַל גַּב דְּאֵינָן מְגַדְּלִין צְמָחִין. וְאֵפֶר מְכַסִּים בּוֹ מִשּׁוּם דְּאִקְּרֵי עָפָר דִּכְתִיב (במדבר יט) מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת. וְכֵן מְכַסִּים בִּשְׁחִיקַת הַזָּהָב דִּכְתִיב (איוב כח) וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ:

גמרא חולין פ״ט א: ה׳-י׳

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא דְבָרָיו שֶׁל רִבִּי אֶלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רִבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי בָאֲגָדָה. עֲשֵׂה אָזְנְךָ כַאֲפַרְכֶסֶת. (דברים ז') לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וְגוֹמֵר. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל. חוֹשַׁקְנִי בָכֶם. שֶׁאֲפִילוּ בְשָׁעָה שֶׁאֲנִי מַשְׁפִּיעַ לָכֶם גְּדוּלָה. אַתֶּם מְמַעֲטִים עַצְמְכֶם לְפָנָי. נָתַתִּי גְדוּלָה לְאַבְרָהָם. אָמַר לְפָנַי (בראשית י''ח) וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר. לְמשֶׁה וְאַהֲרֹן אָמַר (שמו' י''ז) וְנַחְנוּ מָה. לְדָוִד אָמַר (תהלי' כ''ב) וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ. אֲבָל אוּמוֹת הָעוֹלָם אֵינָן כֵּן. נָתַתִּי גְדוּלָה לְנִמְרוֹד אָמַר (בראשית י''א) הָבָה נִבְנֶה לָנוּ עִיר. לְפַרְעֹה אָמַר (שמות ה') מִי ה'. לְסַנְחֵרִיב אָמַר (מ''ב י''ח) מִי בְכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת וְגו'. לִנְבוּכַדְנֶצַר אָמַר (ישעי' י''ד) אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב. לְחִירָם מֶלֶךְ צוֹר אָמַר (יחזקאל כ''ח) מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי בְלֵב יַמִּים. אָמַר רִבִּי עִילְאָה אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּים אֶלָּא בִשְׁבִיל מִי שֶׁבּוֹלֵם אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁעַת מְרִיבָה. שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כ''ו) תּוֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה. רִ' אַבְהוּ אָמַר בִּשְׁבִיל מִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁאֵינוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל''ג) וּמִתַּחַת זְרוֹעוֹת עוֹלָם. אָמַר רִבִּי יִצְחָק מַאי דִּכְתִיב (תהלים כ''ח) הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְנֵי אָדָם. מַה אוּמָנוּתוֹ שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה. יָשִׂים עַצְמוֹ כְאִלֵּם. יָכוֹל אַף לְדִבְרֵי תוֹרָה. תַּלְמוּד לוֹמַר צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן. יָכוֹל יָגִּיס דַעְתּוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר. מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְנֵי אָדָם:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץא מתוך שהוזכרו דברי אברהם "ואנכי עפר ואפר", מביאים מה שאמר בענין זה ר' יוחנן משום ר' אלעזר בר' שמעון: כל מקום שאתה מוצא דבריו של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי בהגדה — עשה אזניך כאפרכסת, כמשפך, לקלוט את דבריו. שכך אמר על הפסוק "לא מרבכם מכל העמים חשק ה' בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים" (דברים ז, ז) — אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: חושקני (חושק אני) בכם, שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה — אתם ממעטין עצמכם לפני;
נתתי גדולה לאברהם — אמר לפני: "ואנכי עפר ואפר" (בראשית יח, כז), נתתי גדולה למשה ואהרן — אמר משה: "ונחנו מה" (שמות טז, ז), נתתי גדולה לדוד — אמר: "ואנכי תולעת ולא איש" (תהלים כב, ז).
אבל אומות העולם אינן כן, נתתי גדולה לנמרוד — אמר: "הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם" (בראשית יא, ד), נתתי גדולה לפרעה — אמר: "מי ה' "(שמות ה, כ), נתתי גדולה לסנחריב — אמר: "מי בכל אלהי הארצות אשר הצילו את ארצם מידי, כי יציל ה' את ירושלים מידי" (מלכים ב יח, לה), נתתי גדולה לנבוכדנצר — אמר: "אעלה על במתי עב" (ישעיהו יד, ד), נתתי גדולה לחירם מלך צור — אמר: "מושב אלהים ישבתי בלב ימים" (יחזקאל כח, ב).
ודרשה אחרת בענין "בלימה" אמר רבי אילעא: אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה, שנאמר "תולה ארץ על בלימה". רבי אבהו אמר: אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שמשים עצמו כמי שאינו, שנאמר "ומתחת זרועות עולם" (דברים ל, כז), כלומר, מי שמשים עצמו מתחת — הריהו כזרועות המחזיקות את העולם.
אמר רבי יצחק: מאי דכתיב [מהו שנאמר] "האמנם אלם צדק תדברון מישרים תשפטו בני אדם" (תהלים נח, ב)? מה אומנותו ("האמנם") של אדם בעולם הזה — ישים עצמו כאלם, ישתוק. יכול אף לדברי תורה ישים עצמו כאלם? תלמוד לומר: "צדק תדברון", שמצוה לדבר בדברי תורה. ושמא תעלה על דעתך: הואיל ומותר ואף מצוה להרבות בדברי תורה, יכול יגיס דעתו, שהעוסק יתגאה? תלמוד לומר: "מישרים תשפטו בני אדם", שצריך לנהוג במישור, בדרך ענוה.

זוהר ספר הזהר, בחקותי ט״ז

וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם וְגוֹמֵר. וְאַף גַּם זֹאת וְאַף כְּמָה דְאַתְּ אָמַר אַף אֲנִי גַּם לְרַבּוֹת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל דְּאִקְרֵי זֹאת דְּלָא שַׁבְּקַת לוֹן לְעָלְמִין. בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם בִּהְיוֹתָם כֹּלָא כַחֲדָא. לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים בְּגִין דְּלָא אִתְחַבֵּר בְּהוּ. לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם. דְּאִי לָא אֶפְרוֹק לְהוּ הָאי בְרִיתִי פָלִיג וּבְגִין כַּךְ לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם. אָמַר רִבִּי חִיָּיא אֲנָא שְׁמַעְנָא מִלָּה חַדְתָּא דְאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לֹא הִכִּיתִים וְלֹא הָרַגְתִּים לְכַלֹתָם מִבְעֵי לֵיהּ. אֶלָּא לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים מָאן דְּסָאנֵי לְאַחֲרָא מָאִיס הוּא לָקָבְלֵיהּ וּגְעָלָא הוּא בְגִיעוּלָא קָמֵיהּ. אֲבָל הָכָא לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים. מָאי טַעְמָא בְגִין דְּחֲבִיבוּתָא דְנַפְשָׁאי בֵינַיְיהוּ וּבְגִינָהּ כֻּלְּהוּ חֲבִיבִין גַּבָּאי הָדָא הוּא דִכְתִיב לְכַלֹּתָם לְכַלֹּתָם כְּתִיב חָסֵר ו''ו בְגִינָהּ לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים בְּגִין דְּאִיהִי רְחִימָא דְנַפְשָׁאי רְחִימוּתָא דִילִי גַּבָּהּ. לְבַר נָשׁ דְּרָחִים אִתְּתָא וַהֲוַות דַּיְירָא בְשׁוּקָא דְבוּרְסְקֵי אִי לָא הֲוַות הִיא תַמָּן לָא עָיִיל בָּהּ לְעָלְמִין כֵּיוַן דְהִיא תַמָּן דָּמֵי בְעֵינוֹי כְשׁוּקָא דְרוֹכְלֵי דְכָל רֵיחִין דְּעַלְמָא טָבִין אִשְׁתְּכָחוּ תַמָּן. אוּף הָכָא וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם דְאִיהוּ שׁוּקָא דְבוּרְסָקֵי לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים. וַאֲמָאי לְכַלֹּתָם בְּגִין כַּלֹּתָם דַּאֲנָא רְחִימְנָא לָהּ דְאִיהִי רְחִימְתָא דְנַפְשָׁאי דְשַׁרְיָיא תַמָּן וְדָמֵי עָלַי כְּכָל רֵיחִין טָבָאן דְעַלְמָא בְגִין הַהִיא כַלָּה דִבְגַוַּויְיהוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אִילוּ לָא אָתֵינָא הָכָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע מִלָּה דָא דַי. פָּתַח וְאָמַר (מלאכי א') בֵּן יְכַבֵּד אָב וְעֶבֶד אֲדֹנָיו. בֵּן יְכַבֵּד אָב כְמָה דְאַתְּ אָמֵר (שמות כ') כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ וְאוּקְמוֹהָ בְמֵיכְלָא וּמִשְׁתְּיָיא וּבְכֹלָא. הָאי בְחַיּוֹי דְאִתְחַיֵּיב בֵּיהּ בָּתַר דְּמִית אִי תֵּימָא הָא פָטוּר מִנֵּיהּ הוּא לָאו הָכִי. דְאַף עַל גַּב דְּמִית אִתְחַיֵּיב בִּיקָרֵיהּ יַתִּיר דִּכְתִיב כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ דְּאִי הַהוּא בְרָא אָזִיל בְאֹרַח תְּקָלָא וַדָּאי מְבַזֶּה לַאֲבוֹי הוּא וַדָּאי עָבִיד לֵיהּ קְלָנָא וְאִי הַהוּא בְרָא אָזִיל בְּאֹרַח מֵישַׁר וְתַקִּין עוֹבָדוֹי וַדָּאי דָא אוֹקִיר לַאֲבוֹי אוֹקִיר לֵיהּ בְּהָאי עַלְמָא גַבֵּי בְנֵי נָשָׁא אוֹקִיר לֵיהּ בְּהַהוּא עַלְמָא גַבֵּי קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא חָיִיס עָלֵיהּ וְאוֹתִיב לֵיהּ בְּכֻרְסְיָיא דִיקָרֵיהּ וַדָּאי בֵּן יְכַבֵּד אָב כְּגוֹן רִבִּי אֶלְעָזָר דְּאִיהוּ אוֹקִיר לֵיהּ לַאֲבוֹי בְּהָאי עַלְמָא וּבְהַהוּא עַלְמָא הַשְׁתָּא אַסְגֵּי שְׁבָחָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן בִּתְרֵין עַלְמִין בְּהָאי עַלְמָא וּבְהַהוּא עַלְמָא יַתִּיר מֵחַיּוֹי דְזָכָה לִבְנִין קַדִּישִׁין וּלְגִזְעִין קַדִּישִׁין זַכָּאִין אִינוּן צַדִּיקַיָּיא דְּזַכָּאן לִבְנִין קַדִּישִׁין לְגִזְעִין קַדִּישִׁין עָלַיְיהוּ אִתְקְרֵי כָּל רוֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְיָ אָמֵן:

תרגום הזוהרוְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם וְגוֹ'. וְאַף גַּם זֹאת, הִנֵּה, וְאַף, הוּא כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, אַף אֲנִי, גַּם, הוּא לְרַבּוֹת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרֵאת זֹאת, שֶׁאֵינָהּ עוֹזֶבֶת אוֹתָם לְעוֹלָם. בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם, הַיְנוּ בִּהְיוֹתָם הַכֹּל יַחַד. לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְּעַלְתִּים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי מִתְחַבֵּר בָּהֶם. לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָם, כִּי אִם אֵינִי גּוֹאֵל אוֹתָם הֲרֵי בְּרִיתִי נֶחֱלָק, וּמִשּׁוּם זֶה אוֹמֵר הַכָּתוּב, לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם. אָמַר רַבִּי חִיָּא אֲנִי שָׁמַעְתִּי דָּבָר חָדָשׁ. שֶׁאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְּעַלְתִּים לְכַלּוֹתָם, לֹא הִכֵּיתִים וְלֹא הֲרַגְתִּים לְכַלּוֹתָם, הָיָה צָרִיךְ לוֹמָר. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְּעַלְתִּים, פֵּרוּשׁוֹ, כִּי מִי שֶׁשׁוֹנֵא לְאַחֵר, הוּא מָאוּס לְפָנָיו, וּמְגֹעָל הוּא בְּגִעוּל לְפָנָיו אֲבָל כָּאן, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְּעַלְתִּים, מַהוּ הַטַּעַם. הוּא מִשּׁוּם שֶׁאֲהוּבַת נַפְשִׁי בֵּינֵיהֶם, דְּהַיְנוּ הַשְּׁכִינָה, שֶׁבִּשְׁבִילָהּ כֻּלָּם אֲהוּבִים אֶצְלִי. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר לְכַלֹּתָם. לְכַלֹּתָם כָּתוּב חָסֵר ו', לְרַמֵּז עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁנִּקְרֵאת כַּלָּה, וּלְכַלּוֹתָם, כְּמוֹ בִּשְׁבִיל הַכַּלָּה, שֶׁבִּשְׁבִיל הַכַּלָּה, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְּעַלְתִּים, מִשּׁוּם שֶׁהִיא אֲהוּבַת נַפְשִׁי, וַאֲהוּבָה שֶׁלִּי אֶצְלָם. בְּדוֹמֶה לָאָדָם שֶׁאוֹהֵב אִשָּׁה, וְהָיְתָה דָּרָה בְּשׁוּק שֶׁל בֻּרְסְקִי. דְּהַיְנוּ שֶׁל מְעַבְּדֵי עוֹרוֹת, שֶׁרֵיחָם רָע. אִם הִיא לֹא הָיְתָה שָׁם, לֹא הָיָה נִכְנָס שָׁם לְעוֹלָם, כֵּיוָן שֶׁהִיא שָׁם, הַשּׁוּק שֶׁל בֻּרְסְקִי דּוֹמֶה בְּעֵינָיו כַּשּׁוּק שֶׁל מוֹכְרֵי בְּשָׂמִים, שֶׁכָל הָרֵיחוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּעוֹלָם נִמְצָאִים שָׁמָּה. אַף כָּאן, וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם, שֶׁהוּא שׁוּק שֶׁל בֻּרְסְקִי שֶׁרֵיחוֹ רָע, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְּעַלְתִּים. וְלָמָּה. לְכַלֹתָם, הַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַכַּלָּה שֶׁלָּהֶם, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ וְהִיא אֲהוּבַת נַפְשִׁי, הַשּׁוֹרָה שָׁם, וְעַל כֵּן דּוֹמֶה עָלַי כְּכָל רֵיחוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּשְׁבִיל כַּלָּה הַהִיא הַשּׁוֹרָה בְּתוֹכָם. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אִלּוּ לֹא בָּאתִי כָּאן אֶלָּא לִשְׁמֹעַ דָּבָר הַזֶּה, דַּי. פָּתַח וְאָמַר, בֵּן יְכַבֵּד אָב וְעֶבֶד אֲדוֹנָיו. בֵּן יְכַבֵּד אָב, הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ וְאֶת אִמֶּךְ, וְהֶעֱמִידוּהוּ, שֶׁיְּכַבֵּד פֵּרוּשׁוֹ, בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבַכֹּל. זֶהוּ שֶׁמְּחֻיָּב בְּחַיָּיו. אַחַר שֶׁמֵּת, אִם תֹּאמַר שֶׁפָּטוּר מִכִּבּוּד, אֵינוֹ כֵּן, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁמֵּת הוּא עוֹד מְחוּיָב בִּכְבוֹדוֹ יוֹתֵר, שֶׁכָּתוּב, כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ, גַּם לְאַחַר מוֹתוֹ. וְאִם אוֹתוֹ הַבֵּן הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ מְעַקְּשִׁים, וַדַּאי שֶׁמְּבַזֶּה אֶת אָבִיו, וַדַּאי שֶׁעוֹשֶׂה לוֹ בִּזָּיוֹן, וְאִם אוֹתוֹ הַבֵּן הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וּמְתַקֵּן מַעֲשָׂיו, וַדַּאי שֶׁזֶּה מְכַבֵּד אֶת אָבִיו, מְכַבֵּד אוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה בֵּין אֲנָשִׁים, וּמְכַבְּדוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַחֵם עָלָיו וּמוֹשִׁיבוֹ בְּכִסֵּא כְּבוֹדוֹ. וַדַּאי בֵּן יְכַבֵּד אָב. כְּמוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר, שֶׁהוּא כִּבֵּד אֶת אָבִיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבָעוֹלָם הַהוּא עַתָּה הִגְדִּיל שִׁבְחוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבָעוֹלָם הַבָּא עוֹד יוֹתֵר מִבְּחַיָּיו. שֶׁזָּכָה לְבָנִים קְדוֹשִׁים וְלִגְזָעִים קְדוֹשִׁים. אַשְׁרֵי הֵם הַצַדִּיקִים הַזּוֹכִים לְבָנִים קְדוֹשִׁים לִגְזָעִים קְדוֹשִׁים, עֲלֵיהֶם נִקְרָא, כָּל רוֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה'. אָמֵן.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ה׳: י״ג-ט״ו

א. הִשְׁתַּחֲוָיָה כֵיצַד אַחַר שֶׁמַּגְבִּיהַּ רֹאשׁוֹ מִכְּרִיעָה חֲמִישִׁית יֵשֵׁב לָאָרֶץ וְנוֹפֵל עַל פָּנָיו אַרְצָה וּמִתְחַנֵּן בְּכָל הַתַּחֲנוּנִים שֶׁיִּרְצֶה. כְּרִיעָה הָאֲמוּרָה בְכָל מָקוֹם עַל בִּרְכַּיִם. קִידָה עַל אַפַּיִם. הִשְׁתַּחֲוָיָה זֶה פִּישׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם עַד שֶׁנִּמְצָא מוּטָל עַל פָּנָיו אָרְצָה:

ב. כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה נְפִילַת אַפַּיִם אַחַר תְּפִלָּה יֵשׁ מִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה קִידָה וְיֵשׁ מִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הִשְׁתַּחֲוָיָה. וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת הִשְׁתַּחֲוָיָה עַל הָאֲבָנִים אֶלָּא בַּמִּקְדָּשׁ כְּמוֹ שֶׁבֵּיאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת עַכּוּ''ם. וְאֵין אָדָם חָשׁוּב רַשָׁאי לִפּוֹל עַל פָּנָיו אֶלָּא אִם כֵּן הוּא יֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא צַדִּיק כִּיהוֹשֻׁעַ אֲבָל מַטֶּה פָּנָיו מְעַט וְאֵינוֹ כוֹבֵשׁ אוֹתָן בְּקַרְקַע. וּמוּתָּר לָאָדָם לְהִתְפַּלֵּל בִּמְקוֹם זֶה וְלִיפּוֹל עַל פָּנָיו בִּמְקוֹם אַחֵר:

ג. מִנְהַג פָּשׁוּט בְּכָל יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין נְפִילַת אַפַּיִם בְּשַׁבָּת וּבְמוֹעֲדִים וְלֹא בְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלֹא בְּרָאשֵׁי חָדָשִׁים וּבְחֲנוּכָּה וּבְפּוּרִים וְגַם בְּמִנְחָה שֶׁל עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וְלֹא בְעַרְבִית שֶׁבְּכָל יוֹם. וְיֵשׁ יְחִידִים שֶׁנּוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם בְּעַרְבִית. וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים בִּלְבַד נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם בְּכָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹם תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה וְתַעֲנִית:

מוסר ספר חסידים מ״ו

אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְעַטֵּר בָּהֶם בַּעֲשׂוֹתְךָ הַמִּצְוֹת בִּפְנֵי הַבְּרִיּוֹת לְהִתְהַלֵּל בָּהֶם כִּי לֹא נַגִּיעַ אֶל רְצוֹן בּוֹרְאֵנוּ לְפִי שֶׁאָנוּ עוֹבְדִים לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם וְיֵצֵא שְׂכָרֵנוּ לַאֲשֶׁר נִתְכַּוַּנּוּ לוֹ לְחִנָּם שֶׁלֹּא נְקַבֵּל שָׂכָר בְּכַךְ. וְכָל הָעוֹשֶׂה בַּסֵּתֶר זוֹכֶה לְיוֹתֵר שָׂכָר וּלְבַסּוֹף מִתְגַּלִּין עִנְיָינָיו וּמִתְעַלֶּה. סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע תַּרְגּוּם יְרוּשַׁלְמִי כָּל דְּאִתְעֲבֵיד בְּעַלְמָא הָדֵין עָתִיד לְאִתְפַּרְסְמָא לְכָל בְּנֵי אֱנָשָׁא. וּמַעֲשֵׂה בְאָדָם אֶחָד שֶׁמֵּת לִפְנֵי זְמַנּוֹ כַמָּה שָׁנִים לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הַרְבֵּה נִתְגַּלָּה לָהֶם בַּחֲלוֹם לְאֶחָד מִקְּרוֹבָיו שָׁאַל לוֹ אֵיךְ אַתָּה נוֹהֵג בָּעוֹלָם שָׁאַתָּה שָׁם. אָמַר לוֹ בְּכָל יוֹם דָּנִין אוֹתִי עַל שֶׁלֹּא הָיִיתִי מְדַקְדֵּק לְבָרֵךְ בִּרְכַת הַמּוֹצִיא וּבִרְכַת הַפֵּירוֹת וּבִרְכַת הַמָּזוֹן בְּכַוָּנַת הַלֵּב וְאוֹמְרִים לִי לְהַנָּאָתָךְ נִתְכַּוַּנְתָּ. שְׁאָלוֹ וַהֲלֹא אֵין מִשְׁפָּט לָרְשָׁעִים אֶלָּא שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים בִּלְבַד וּכְבַר עָבְרוּ עָלֶיךָ יוֹתֵר מִשְּׁנֵים עָשָׂר וַעֲדַיִּן דָּנִין אוֹתָךְ. אָמַר לֵיהּ אֵין דָּנִין אוֹתִי פוּרְעָנִיּוֹת חֲזָקִים כְּמוֹ הַשְּׁנֵים עָשָׂר רִאשׁוֹנִים:

תורה ויקרא כ״ו: כ״ד-כ״ח