פרשת בחוקותי יום רביעי

בחוקותי · רביעי

תורה ויקרא כ״ו: י״ח-כ״ג

יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב''ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה:

כו (יח) וְאִ֨ם־עַד־אֵ֔לֶּה לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְיָסַפְתִּי֙ לְיַסְּרָ֣ה אֶתְכֶ֔ם שֶׁ֖בַע עַל־חַטֹּאתֵיכֶֽם׃

וְאִם עַד אִלֵּין לָא תְקַבְּלוּן לְמֵימְרִי וְאוֹסֵף לְמִרְדֵּי יָתכוֹן שְׁבַע עַל חוֹבֵיכוֹן:

רש״יוְאִ֨ם עַד אֵ֔לֶּה. וְאִם בְּעוֹד אֵלֶּה לא תשמעו:
וְיָסַפְתִּי֙. עוֹד יִסּוּרִין אַחֵרִים:
שֶׁ֖בַע עַל חַטֹּאתֵיכֶֽם. שֶׁבַע פֻּרְעָנֻיּוֹת עַל שֶׁבַע עֲבֵרוֹת הָאֲמוּרוֹת לְמַעְלָה:

(יט) וְשָׁבַרְתִּ֖י אֶת־גְּא֣וֹן עֻזְּכֶ֑ם וְנָתַתִּ֤י אֶת־שְׁמֵיכֶם֙ כַּבַּרְזֶ֔ל וְאֶֽת־אַרְצְכֶ֖ם כַּנְּחֻשָֽׁה׃

וְאֶתְבַּר יָת יְקַר תָּקְפְּכוֹן וְאֶתֵּן יָת שְׁמַיָּא דִי עִלָּוֵיכוֹן תַּקִּיפִין כְּפַרְזְלָא מִלַּאֲחָתָא מִטְרָא וְאַרְעָא דִתְחוֹתֵיכוֹן חֲסִינָא כִנְחָשָׁא מִלְּמֶעְבַּד פֵּירִין:

רש״יוְשָׁבַרְתִּ֖י אֶת גְּא֣וֹן עֻזְּכֶ֑ם. זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עֻזְּכֶם" (יחזקאל כ"ד):
וְנָתַתִּ֤י אֶת שְׁמֵיכֶם֙ כַּבַּרְזֶ֔ל וְאֶֽת אַרְצְכֶ֖ם כַּנְּחֻשָֽׁה. זוֹ קָשָׁה מִשֶּׁל מֹשֶׁה, שֶׁשָּׁם הוּא אוֹמֵר "וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ נְחֹשֶׁת וְגו'" (דברים כ"ח), שֶׁיִּהְיוּ הַשָּׁמַיִם מַזִּיעִין כְּדֶרֶךְ שֶׁהַנְּחֹשֶׁת מַזִּיעָה, וְהָאָרֶץ אֵינָהּ מַזִּיעָה כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין הַבַּרְזֶל מַזִּיעַ, וְהִיא מְשַׁמֶּרֶת פֵּרוֹתֶיהָ, אֲבָל כָּאן הַשָּׁמַיִם לֹא יִהְיוּ מַזִּיעִין כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין הַבַּרְזֶל מַזִּיעַ, וִיהֵא חֹרֶב בָּעוֹלָם, וְהָאָרֶץ תְּהֵא מַזִּיעָה כְּדֶרֶךְ שֶׁהַנְּחֹשֶׁת מַזִּיעָה, וְהִיא מְאַבֶּדֶת פֵּרוֹתֶיהָ (ספרא):

(כ) וְתַ֥ם לָרִ֖יק כֹּחֲכֶ֑ם וְלֹֽא־תִתֵּ֤ן אַרְצְכֶם֙ אֶת־יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֣ץ הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יִתֵּ֖ן פִּרְיֽוֹ׃

וִיסוּפוּן לְרֵיקָנוּ חֵילֵיכוֹן וְלָא תִתֵּן אַרְעֲכוֹן יָת עֲלַלְתַּהּ וְאִילַן אַרְעָא לָא יִתֵּן אִבֵּיהּ:

רש״יוְתַ֥ם לָרִ֖יק כֹּחֲכֶ֑ם. הֲרֵי אָדָם שֶׁלֹּא עָמַל, שֶׁלֹּא חָרַשׁ, שֶׁלֹּא זָרַע, שֶׁלֹּא נִכֵּשׁ, שֶׁלֹּא כִּסֵּחַ, שֶׁלֹּא עָדַר, וּבִשְׁעַת הַקָּצִיר בָּא שִׁדָּפוֹן וּמַלְקֶה אוֹתוֹ, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, אֲבָל אָדָם שֶׁעָמַל וְחָרַשׁ וְזָרַע וְנִכֵּשׁ וְכִסֵּחַ וְעָדַר וּבָא שִׁדָּפוֹן וּמַלְקֶה אוֹתוֹ, הֲרֵי שִׁנָּיו שֶׁל זֶה קֵהוֹת:
וְלֹֽא תִתֵּ֤ן אַרְצְכֶם֙ אֶת יְבוּלָ֔הּ. אַף מַה שֶּׁאַתָּה מוֹבִיל לָהּ בִּשְׁעַת הַזֶּרַע (ספרא):
וְעֵ֣ץ הָאָ֔רֶץ. אֲפִלּוּ מִן הָאָרֶץ יְהֵא לָקוּי, שֶׁלֹּא יַחֲנִיט פֵּרוֹתָיו בִּשְׁעַת הַחֲנָטָה (שם):
לֹ֥א יִתֵּ֖ן. מְשַׁמֵּשׁ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, אָעֵץ וְאַפְּרִי:
לֹ֥א יִתֵּ֖ן פִּרְיֽוֹ. כְּשֶׁהוּא מַפְרֶה מַשִּׁיר פֵּרוֹתָיו, הֲרֵי שְׁתֵּי קְלָלוֹת, וְיֵשׁ כָּאן שֶׁבַע פֻּרְעָנֻיּוֹת (ספרא):

(כא) וְאִם־תֵּֽלְכ֤וּ עִמִּי֙ קֶ֔רִי וְלֹ֥א תֹאב֖וּ לִשְׁמֹ֣עַֽ לִ֑י וְיָסַפְתִּ֤י עֲלֵיכֶם֙ מַכָּ֔ה שֶׁ֖בַע כְּחַטֹּאתֵיכֶֽם׃

וְאִם תְּהָכוּן קֳדָמַי בְּקַשְׁיוּ וְלָא תֵיבוּן לְקַבָּלָא לְמֵימְרִי וְאוֹסֵף לֶאֱתָאָה עֲלֵיכוֹן מָחָא שְׁבַע כְּחוֹבֵיכוֹן:

רש״יוְאִם תֵּֽלְכ֤וּ עִמִּי֙ קֶ֔רִי. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ עֲרַאי, בְּמִקְרֶה, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לִפְרָקִים, כֵּן תֵּלְכוּ עֲרַאי בְּמִצְווֹת; וּמְנַחֵם פֵּרֵשׁ לְשׁוֹן מְנִיעָה, וְכֵן "הֹקַר רַגְלְךָ" (משלי כ"ה), וְכֵן "יְקַר רוּחַ" (שם י"ז), וְקָרוֹב לָשׁוֹן זֶה לְתַרְגּוּמוֹ שֶׁל אֻנְקְלוֹס, לְשׁוֹן קֹשִׁי, שֶׁמַּקְשִׁין לִבָּם לִמָּנַע מֵהִתְקָרֵב אֵלַי:
שֶׁ֖בַע כְּחַטֹּאתֵיכֶֽם. שֶׁבַע פֻּרְעָנֻיּוֹת אֲחֵרִים, בְּמִסְפַּר שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם (ספרא):

(כב) וְהִשְׁלַחְתִּ֨י בָכֶ֜ם אֶת־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְשִׁכְּלָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְהִכְרִ֙יתָה֙ אֶת־בְּהֶמְתְּכֶ֔ם וְהִמְעִ֖יטָה אֶתְכֶ֑ם וְנָשַׁ֖מּוּ דַּרְכֵיכֶֽם׃

וֶאֱגָרֵי בְכוֹן יָת חֵוַת בָּרָא וּתְתַכֵּל יָתְכוֹן וּתְשֵׁיצֵי יָת בְּעִירְכוֹן וְתַזְעֵר יָתְכוֹן וִיצַדְיָן אוֹרְחָתְכוֹן:

רש״יוְהִשְׁלַחְתִּ֨י. לְשׁוֹן גֵּרוּי:
וְשִׁכְּלָ֣ה אֶתְכֶ֔ם. אֵין לִי אֶלָּא חַיָּה מְשַׁכֶּלֶת שֶׁדַּרְכָּהּ בְּכָךְ, בְּהֵמָה שֶׁאֵין דַּרְכָּהּ בְּכָךְ מִנַּיִן? תַּ"לֹ "וְשֶׁן בְּהֵמֹת אֲשַׁלַּח בָּם" (דברים ל"ב), הֲרֵי שְׁתַּיִם. וּמִנַּיִן שֶׁתְּהֵא מְמִיתָה בִנְשִׁיכָתָהּ? תַּ"לֹ "עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר" (שם), מָה אֵלּוּ נוֹשְׁכִין וּמְמִיתִין אַף אֵלּוּ נוֹשְׁכִין וּמְמִיתִין, כְּבָר הָיוּ שָׁנִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חֲמוֹר נוֹשֵׁךְ וּמֵמִית, עָרוֹד נוֹשֵׁךְ וּמֵמִית:
וְשִׁכְּלָ֣ה אֶתְכֶ֔ם. אֵלּוּ הַקְּטַנִּים:
וְהִכְרִ֙יתָה֙ אֶת בְּהֶמְתְּכֶ֔ם. מִבַּחוּץ:
וְהִמְעִ֖יטָה אֶתְכֶ֑ם. מִבִּפְנִים:
וְנָשַׁ֖מּוּ דַּרְכֵיכֶֽם. שְׁבִילִים גְּדוֹלִים וּשְׁבִילִים קְטַנִּים; הֲרֵי שֶׁבַע פֻּרְעָנֻיּוֹת: שֵׁן בְּהֵמָה, וְשֵׁן חַיָּה, חֲמַת זוֹחֲלֵי עָפָר, וְשִׁכְּלָה, וְהִכְרִיתָה, וְהִמְעִיטָה, וְנָשַׁמּוּ:

(כג) וְאִ֨ם־בְּאֵ֔לֶּה לֹ֥א תִוָּסְר֖וּ לִ֑י וַהֲלַכְתֶּ֥ם עִמִּ֖י קֶֽרִי׃

וְאִם בְּאִלֵּין לָא תִתְרְדוּן לְמֵימְרִי וּתְהָכוּן קֳדָמַי בְּקַשְׁיוּ:

רש״ילֹ֥א תִוָּסְר֖וּ לִ֑י. לָשׁוּב אֵלַי:

נביאים ירמיהו י״ז: י״ג-י״ח

יז (יג) מִקְוֵ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ יְהֹוָ֔ה כׇּל־עֹזְבֶ֖יךָ יֵבֹ֑שׁוּ (יסורי) [וְסוּרַי֙] בָּאָ֣רֶץ יִכָּתֵ֔בוּ כִּ֥י עָזְב֛וּ מְק֥וֹר מַֽיִם־חַיִּ֖ים אֶת־יְהֹוָֽה׃ {פ}

סִבּוּר יִשְׂרָאֵל יְיָ כָּל דִשְׁבָקוּ פּוּלְחָנָךְ יִבְהֲתוּן וּרְשִׁיעַיָא דַעֲבַרוּ עַל מֵימְרָךְ בְּגֵיהִנָם אִינוּן עֲתִידִין לְמִפַּל אֲרֵי שְׁבָקוּ פּוּלְחָנָךְ יְיָ דִבְדִילֵיהּ אַתְּ מַיְתֵי עֲלֵיהוֹן יְקָרָא כְמַבּוּעַ דְמַיִין דְלָא פָּסְקִין מוֹהִי:

רש״ימִקְוֵ֤ה יִשְׂרָאֵל֙. ה׳ יוֹשֵׁב עָלָיו, לְפִיכָךְ כָּל עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ:
וְסוּרַי בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ. אוֹתָם שֶׁסָּרִים מִדְּבָרַי, שֶׁאֵינָם שׁוֹמְעִים שְׁלִיחוּתִי, בְּקִבְרוֹת תַּחְתִּיּוֹת אֶרֶץ יִכָּתֵבוּ:
אַיֵּה דְּבַר ה׳. הַפּוּרְעָנִיּוֹת שֶׁאַתָּה מִתְנַבֵּא:

(יד) רְפָאֵ֤נִי יְהֹוָה֙ וְאֵ֣רָפֵ֔א הוֹשִׁיעֵ֖נִי וְאִוָּשֵׁ֑עָה כִּ֥י תְהִלָּתִ֖י אָֽתָּה׃

אַסְיֵנִי יְיָ וְאֶתַּסֵי פְרוֹקְנִי וְאֶתְפְּרַק אֲרֵי תּוּשְׁבַּחְתִּי אָתְּ:

רש״יכִּ֥י תְהִלָּתִ֖י אָֽתָּה. בְּךָ אֲנִי מִתְהַלֵּל וּמִתְפָּאֵר לוֹמַר שֶׁאַתָּה מוֹשִׁיעִי:
תְהִלָּתִ֖י. וונטנצ״א בְּלַעַ״ז:

(טו) הִנֵּה־הֵ֕מָּה אֹמְרִ֖ים אֵלָ֑י אַיֵּ֥ה דְבַר־יְהֹוָ֖ה יָ֥בוֹא נָֽא׃

הָא אִינוּן אָמְרִין לִי אָן דְאִתְנַבֵּיתָא בִּשְׁמָא דַיָ יִתְקַיָם כְּעַן:

(טז) וַאֲנִ֞י לֹא־אַ֣צְתִּי ׀ מֵרֹעֶ֣ה אַחֲרֶ֗יךָ וְי֥וֹם אָנ֛וּשׁ לֹ֥א הִתְאַוֵּ֖יתִי אַתָּ֣ה יָדָ֑עְתָּ מוֹצָ֣א שְׂפָתַ֔י נֹ֥כַח פָּנֶ֖יךָ הָיָֽה׃

וַאֲנָא לָא עַכְּבֵית עַל מֵימְרָךְ מִלְאִתְנַבָּאָה עֲלֵיהוֹן לְאוֹתָבוּתְהוֹן לִדְחַלְתָּךְ וּלְיוֹם בִּישׁ דְאַתְּ מַיְתֵי עֲלֵיהוֹן לָא חֲמֵידִת אַתְּ גְלֵי קֳדָמָךְ אַפָּקוּת שִׂפְוָתִי גְלֵי קֳדָמָךְ הֲוָה:

רש״יוַאֲנִ֞י לֹא אַ֣צְתִּי. לֹא מִהַרְתִּי לְזָרֶזְךָ לַהֲבִיאָם, מִהְיוֹת רֹעֶה טוֹב מְחַזֵּר אַחֲרֶיךָ לְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים:
וְי֥וֹם אָנ֛וּשׁ. חֹלִי שֶׁל פֻּרְעָנוּת לֹא הִתְאַוֵּיתִי. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״וַאֲנָא לָא עַנְבִּית עַל מֵימְרָךְ מִלְּהִתְנַבָּאָה עֲלֵיהוֹן לַאֲתָבוּתְהוֹן לְדַחַלְתָּךְ״. וּלְפִי הַתַּרְגּוּם יִהְיֶה אַצְתִּי – לְשׁוֹן עִכּוּב, כְּלוֹמַר: לֹא עִכַּבְתִּי מִלּוֹמַר לָהֶם שְׁלִיחוּתֶיךָ וּלְהָשִׁיבָם אֵלֶיךָ, אִם הָיוּ שׁוֹמְעִים אֵלַי:
מוֹצָ֣א שְׂפָתַ֔י נֹ֥כַח פָּנֶ֖יךָ הָיָֽה. לְהָשִׁיב אֶת חֲמָתְךָ מֵהֶם:

(יז) אַל־תִּֽהְיֵה־לִ֖י לִמְחִתָּ֑ה מַחֲסִי־אַ֖תָּה בְּי֥וֹם רָעָֽה׃

לָא יְהֵי מֵימְרָךְ לִי כַּדְבִין רֻחְצָנִי אַתְּ בְּעִדַן עָקָא:

רש״יאַל תִּֽהְיֵה לִ֖י לִמְחִתָּ֑ה. אַל יְהִי שְׁלִיחוּתְךָ לִמְחִתָּה:

(יח) יֵבֹ֤שׁוּ רֹֽדְפַי֙ וְאַל־אֵבֹ֣שָׁה אָ֔נִי יֵחַ֣תּוּ הֵ֔מָּה וְאַל־אֵחַ֖תָּה אָ֑נִי הָבִ֤יא עֲלֵיהֶם֙ י֣וֹם רָעָ֔ה וּמִשְׁנֶ֥ה שִׁבָּר֖וֹן שׇׁבְרֵֽם׃ {ס}

יִבְהֲתוּן רָדְפַי וְלָא אֶבָּהֵית אֲנָא יִתְכָּלְמוּן אִינוּן וְלָא אִתְכַּלֵם אֲנָא אַיְתֵי עֲלֵיהוֹן יוֹם בִּישׁ וְעַל חַד תְּרֵין תְּבָרָא תַּבְּרִינוּן:

רש״ייֵבֹ֤שׁוּ רֹֽדְפַי֙. אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת לְבַדָּם:

כתובים משלי כ״ט: כ״ד-ל׳: ב׳

כט (כד) חוֹלֵ֣ק עִם־גַּ֭נָּב שׂוֹנֵ֣א נַפְשׁ֑וֹ אָלָ֥ה יִ֝שְׁמַ֗ע וְלֹ֣א יַגִּֽיד׃

דְפָלֵג עִם גַנָבָא סָנֵי נַפְשֵׁיהּ נִפְסַק מוֹמְתָא וְלָא מוֹדֶה:

רש״יאָלָ֥ה יִ֝שְׁמַ֗ע. שֶׁמַּשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ: אִם רָאִיתָ פְּלוֹנִי שֶׁגָּנַב לִי כָּךְ וְכָךְ; וּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא חוֹלֵק עִמּוֹ, אֵינוֹ מַגִּיד:
וּמֵה׳ מִשְׁפַּט אִישׁ. אִם יִזְכֶּה אוֹ אִם יִתְחַיֵּב. וּבַמּוֹשְׁלִים דִּבֵּר הַכָּתוּב:

(כה) חֶרְדַּ֣ת אָ֭דָם יִתֵּ֣ן מוֹקֵ֑שׁ וּבוֹטֵ֖חַ בַּיהֹוָ֣ה יְשֻׂגָּֽב׃

טְלוֹמְיָא דְבַר נָשָׁא עָבְדָא לֵיהּ תְּקוּלְתָּא וּדְמַסְבֵּר בֵּאלָהָא נֶעֱשָׁן:

רש״יחֶרְדַּ֣ת אָ֭דָם יִתֵּ֣ן מוֹקֵ֑שׁ. מְסֹרָס הוּא: מוֹקֵשׁ, עֲבֵרָה, יִתֵּן חֲרָדָה לָאָדָם. דָּבָר אַחֵר: כְּמַשְׁמָעוֹ: מִתּוֹךְ שֶׁאָדָם צַר עַיִן, וְחָרֵד, אִם יַעֲשֶׂה צְדָקָה, יִצְטָרֵךְ אֶל הַבְּרִיּוֹת; חֲרָדָה זוֹ תִּתֵּן לוֹ מוֹקֵשׁ. וְהָרִאשׁוֹן נוֹחַ לִי:

(כו) רַ֭בִּים מְבַקְשִׁ֣ים פְּנֵֽי־מוֹשֵׁ֑ל וּ֝מֵיְהֹוָ֗ה מִשְׁפַּט־אִֽישׁ׃

סַגִיעֵי דְבָעְיָן אַפֵּי דְשַׁלִיטָא וּמִן קֳדָם אֱלָהָא דִינֵיהּ דְגַבְרָא:

רש״יפְּנֵֽי מוֹשֵׁ֑ל. לָדוּן לְפָנָיו:

(כז) תּוֹעֲבַ֣ת צַ֭דִּיקִים אִ֣ישׁ עָ֑וֶל וְתוֹעֲבַ֖ת רָשָׁ֣ע יְשַׁר־דָּֽרֶךְ׃ {פ}

מְרַחַקְתָּא דְצַדִיקֵי גַבְרָא עֲוָלָא וּמְרַחַקְתָּא דְרַשִׁיעֵי גַבְרָא דִתְרִיצֵי אָרְחָתֵיהּ:

רש״ייְשַׁר דָּֽרֶךְ. אָדָם שֶׁהוּא יָשָׁר בִּדְרָכָיו:

ל (א) דִּבְרֵ֤י ׀ אָג֥וּר בִּן־יָקֶ֗ה הַמַּ֫שָּׂ֥א נְאֻ֣ם הַ֭גֶּבֶר לְאִֽיתִיאֵ֑ל לְאִ֖יתִיאֵ֣ל וְאֻכָֽל׃

מִלוֹי דְאָגוּר בַּר יָקֶה דְקָבֵּל נְבִיוּתָא וְאָמַר גַבְרָא לְאִיתִיאֵל לְאִיתִיאֵל וְאוּכָל:

רש״יאָג֥וּר בִּן יָקֶ֗ה. דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה שֶׁאָגַר אֶת הַבִּינָה וְהֵקִיאָהּ, כָּךְ פֵּרְשׁוּהוּ חֲכָמִים (תנחומא, וארא ה):
הַמַּ֫שָּׂ֥א. נְבוּאָה זוֹ אָמַר עַל כֵּן:
נְאֻ֣ם הַ֭גֶּבֶר לְאִֽיתִיאֵ֑ל. אָמַר הַגֶּבֶר, זֶה שְׁלֹמֹה, הַמַּשָּׂא הַזֶּה עַל עַצְמוֹ, בִּשְׁבִיל אִיתִיאֵל – עַל שֶׁסָּמַךְ עַל חָכְמָתוֹ לְהַרְבּוֹת זָהָב וְסוּסִים וְנָשִׁים שֶׁהוּזְהַר מִלְּהַרְבּוֹת. וְכֵן אָמַר: אִיתִיאֵל וְאֻכָל, אַרְבֶּה נָשִׁים וְלֹא יָסוּרוּ אֶת לְבָבִי, אַרְבֶּה זָהָב וְלֹא אָסוּר, אַרְבֶּה סוּסִים וְלֹא אָשׁוּב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה (דברים יז: טז-יז):
לְאִ֖יתִיאֵ֣ל וְאֻכָֽל. בִּשְׁבִיל שֶׁאָמַר: אִתִּי אֵל, וְאוּכַל לַעֲשׂוֹת וְלֹא אֶכָּשֵׁל. לְאִיתִיאֵל, עַל אִיתִיאֵל, כְּמוֹ ״וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ (שמות יד: ג) – עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

(ב) כִּ֤י בַ֣עַר אָנֹכִ֣י מֵאִ֑ישׁ וְלֹֽא־בִינַ֖ת אָדָ֣ם לִֽי׃

מְטוּל דְבוּרָא דִבְנֵי נָשָׁא אֲנָא דְלָא אִית בִּי בְיוּנָא דִבְנֵי נָשָׁא:

רש״יכִּ֤י בַ֣עַר אָנֹכִ֣י. עַל שֶׁסָּמַכְתִּי עַל חָכְמָתִי בְּדָבָר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּאַג, שֶׁמָּא יָבוֹא לִידֵי עֲבֵירָה:

משנה משנה סנהדרין ג׳

א. דִּינֵי מָמוֹנוֹת, בִּשְׁלֹשָׁה. זֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד וְזֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד, וּשְׁנֵיהֶן בּוֹרְרִין לָהֶן עוֹד אֶחָד, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, שְׁנֵי דַיָּנִין בּוֹרְרִין לָהֶן עוֹד אֶחָד. זֶה פּוֹסֵל דַּיָּנוֹ שֶׁל זֶה וְזֶה פּוֹסֵל דַּיָּנוֹ שֶׁל זֶה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁמֵּבִיא עֲלֵיהֶן רְאָיָה שֶׁהֵן קְרוֹבִין אוֹ פְסוּלִין, אֲבָל אִם הָיוּ כְשֵׁרִים אוֹ מֻמְחִין, אֵינוֹ יָכוֹל לְפָסְלָן. זֶה פּוֹסֵל עֵדָיו שֶׁל זֶה וְזֶה פּוֹסֵל עֵדָיו שֶׁל זֶה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהוּא מֵבִיא עֲלֵיהֶם רְאָיָה שֶׁהֵן קְרוֹבִים אוֹ פְסוּלִים. אֲבָל אִם הָיוּ כְשֵׁרִים, אֵינוֹ יָכוֹל לְפָסְלָן:

ברטנורהזֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד. אֶחָד מֵהַבַּעֲלֵי דִינִין בּוֹרֵר לוֹ דַּיָּן אֶחָד לְדוּנוֹ וּלְהַפֵּךְ בִּזְכוּתוֹ, וְכֵן הַשֵּׁנִי בּוֹרֵר לוֹ דַיָּן אֶחָד. וּשְׁנֵי הַבַּעֲלֵי דִינִים בְּיַחַד בּוֹרְרִים לָהֶם עוֹד דַּיָּן שְׁלִישִׁי, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יֵצֵא דִין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, דְּצָיְתֵי בַעֲלֵי דִינִים דִּינָא וְאָמְרֵי קוּשְׁטָא קָא דָיְנֵי לָן, דְּסָבַר הַחַיָּב הֲרֵי אֲנִי בְעַצְמִי בָּרַרְתִּי הָאֶחָד וְאִם הָיָה יָכוֹל לְהַפֵּךְ בִּזְכוּתִי הָיָה מְהַפֵּךְ. וְהַדַּיָּן הַשְּׁלִישִׁי בְּעַצְמוֹ נוֹחַ לוֹ לְהַפֵּךְ בִּזְכוּת שְׁנֵיהֶם, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁנֵיהֶם בָּרְרוּ אוֹתוֹ:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים שְׁנֵי הַדַּיָּנִים בּוֹרְרִים לָהֶם אֶחָד. בְּלֹא דַעַת הַבַּעֲלֵי דִינִים. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִבּוֹ שֶׁל זֶה הַשְּׁלִישִׁי נוֹטֶה אֵצֶל אֶחָד מֵהֶן. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
זֶה פּוֹסֵל דַּיָּנוֹ שֶׁל זֶה. יָכוֹל הוּא לוֹמַר לֹא אָדוּן לִפְנֵי בֵית דִּין שֶׁבָּרַרְתָּ:
בִּזְמַן שֶׁמֵּבִיא עֲלֵיהֶן רְאָיָה. שֶׁזֶּה מֵבִיא רְאָיָה עַל דַּיָּן שֶׁבָּרַר זֶה, לְפָסְלוֹ:
אֲבָל אִם הֵם כְּשֵׁרִים וּמֻמְחִים. הָכִי קָאָמַר, אֲבָל אִם הָיוּ כְשֵׁרִים שֶׁאֵינָן לֹא קְרוֹבִים וְלֹא פְסוּלִים, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת נַעֲשׂוּ כְמֻמְחִין וְאֵינוֹ יָכוֹל לְפָסְלָן. וּפְסַק הַהֲלָכָה בָזֶה, כְּשֶׁקִּבְּלוּ בַעֲלֵי הַדִּין מִי שֶׁיָּדִין לָהֶם בֵּין יָחִיד בֵּין רַבִּים, וּפָסַק עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין, דִּינוֹ דִין וְאֵין סוֹתְרִין דִּינוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מֻמְחֶה לָרַבִּים. וְאִם נוֹדַע שֶׁטָּעָה, אִם בִּדְבַר מִשְׁנָה טָעָה אוֹ בְדָבָר הַמְפֹרָשׁ בַּגְּמָרָא, מַחֲזִירִים הַדָּבָר כְּשֶׁהָיָה וְדָנִין בּוֹ כַהֲלָכָה. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר, כְּגוֹן שֶׁהָלַךְ זֶה שֶׁנָּטַל הַמָּמוֹן שֶׁלֹּא כַדִּין לִמְדִינַת הַיָּם, פָּטוּר הַדַּיָּן מִלְּשַׁלֵּם מֵאַחַר שֶׁקִּבְּלוּהוּ עֲלֵיהֶם, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁגָּרַם לְהַזִּיק, לֹא נִתְכַּוֵּן לְהַזִּיק. וְאִם טָעָה בְשִׁקּוּל הַדַּעַת, וְהוּא בְדָבָר שֶׁנֶּחְלְקוּ בוֹ תַנָּאִים אוֹ אָמוֹרָאִים אוֹ גְאוֹנִים, וְסוּגְיָא דְעָלְמָא כְחַד מִנַּיְהוּ וְדָן זֶה הַדַּיָּן כְּדִבְרֵי אוֹתוֹ הַגָּאוֹן שֶׁאֵין סוּגְיַת הָעוֹלָם כְּמוֹתוֹ, אִם לֹא נָשָׂא וְנָתַן בַּיָּד יַחֲזֹר הַדִּין, וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר יְשַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ, וְאִם נָשָׂא וְנָתַן בַּיָּד, מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי וִישַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ. וְדַיָּן שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אוֹתוֹ בַעֲלֵי הַדִּין אֶלָּא שֶׁעָמַד מֵאֵלָיו אוֹ מִנָּה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ אוֹ קְצָת זִקְנֵי הַקָּהָל הֶעֱמִידוּהוּ, אִם אֵינוֹ מֻמְחֶה לָרַבִּים, אַף עַל פִּי שֶׁנָּטַל רְשׁוּת מֵרֹאשׁ הַגּוֹלָה, אֵין דִּינָיו דִּין, בֵּין טָעָה בֵּין לֹא טָעָה, וְאֵינוֹ בִכְלַל הַדַּיָּנִין אֶלָּא בִכְלַל בַּעֲלֵי זְרוֹעַ, וְכָל אֶחָד מִבַּעֲלֵי דִינִין אִם רָצָה סוֹתֵר דִּינוֹ וְחוֹזֵר וְדָן בִּפְנֵי בֵית דִּין. וְאִם טָעָה וְלֹא נָשָׂא וְנָתַן בַּיָּד יַחֲזִיר הַדִּין, וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר יְשַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ כְּדִין כָּל גּוֹרֵם לְהַזִּיק, וְאִם נָשָׂא וְנָתַן בַּיָּד יְשַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ וְחוֹזֵר וְנוֹטֵל מִבַּעַל דִּין זֶה שֶׁנָּתַן לוֹ שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה. וּמֻמְחֶה לָרַבִּים שֶׁקִּבְּלוּ אוֹתוֹ בַעֲלֵי דִינִים אוֹ שֶׁנָּטַל רְשׁוּת מֵרֹאשׁ גּוֹלָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אוֹתוֹ בַעֲלֵי דִינִים, הוֹאִיל וְהוּא מֻמְחֶה, אִם טָעָה בֵּין בִּדְבַר מִשְׁנָה בֵּין בְּשִׁקּוּל הַדַּעַת וְאִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר הַדִּין, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. וּמֻמְחֶה שֶׁנָּטַל רְשׁוּת מֵרֹאשׁ גּוֹלָה יֵשׁ לוֹ לָכוֹף לְבַעֲלֵי הַדִּין שֶׁיָּדוּנוּ לְפָנָיו, בֵּין רָצוּ בֵּין לֹא רָצוּ, בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ. וּמִי שֶׁנָּטַל רְשׁוּת מִן הַנָּשִׂיא שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ יָכוֹל לָכוֹף לְבַעֲלֵי הַדִּין אֶלָּא בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּלְבָד. וּמֻמְחֶה הוּא מִי שֶׁלָּמַד בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה וְיוֹדֵעַ לִסְבֹּר לְהַקִּישׁ וּלְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר [הוּא הַנִּקְרָא מֻמְחֶה]. וּכְשֶׁהוּא נִכָּר וְיָדוּעַ וְיָצָא טִבְעוֹ אֶל אַנְשֵׁי דוֹרוֹ, נִקְרָא מֻמְחֶה לָרַבִּים, וְהוּא יָכוֹל לָדוּן יְחִידִי וַאֲפִלּוּ לֹא נָקַט רְשׁוּת מֵרֹאשׁ הַגּוֹלָה:
זֶה פּוֹסֵל עֵדָיו שֶׁל זֶה. פְּלוּגְתַיְהוּ דְרַבִּי מֵאִיר וְרַבָּנָן מוֹקֵי לַהּ בַּגְּמָרָא, כְּשֶׁאָמַר בַּעַל דִּין יֵשׁ לִי שְׁתֵּי כִתֵּי עֵדִים בַּדָּבָר, וְהֵבִיא כַת רִאשׁוֹנָה, וְעָמַד בַּעַל דִּין שֶׁכְּנֶגְדּוֹ עִם אַחֵר וְאָמַר פְּסוּלִין הֵן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר יָכוֹל הוּא עִם אַחֵר לְפָסְלָן, וְלָאו נוֹגֵעַ בָּעֵדוּת הוּא שֶׁהֲרֵי אָמַר יֵשׁ לִי כַת אַחֶרֶת. וְאִם בִּקֵּשׁ וְלֹא מָצָא, יַפְסִיד. וְרַבָּנָן סָבְרֵי אַף עַל גַּב דְּאָמַר תְּחִלָּה יֵשׁ לִי שְׁתֵּי כִתֵּי עֵדִים יָכוֹל לַחֲזֹר וְלוֹמַר אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ, וְנִמְצָא זֶה שֶׁבָּא לְפָסְלָן נוֹגֵעַ בָּעֵדוּת הוּא, וְלֹא מִפַּסְלֵי אַפֻּמֵיהּ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

עיקר תוספות יום טוב(א) זֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד. וְהָא דְכָתַב הָרַ"ב בְּרֵישׁ פֶּרֶק קַמָּא, דִּשְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת כּוֹפִין לָדוּן בִּפְנֵיהֶם, מַיְרֵי בִמְסָרֵב וְאֵינוֹ רוֹצֶה לָדוּן כְּלָל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ב) רַשִׁ"י. וּפֵרֵשׁ הָרֹא"שׁ דִּרְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁסּוֹבֵר כָּךְ שֶׁיַּהֲפֹךְ בִּזְכוּתוֹ יוֹתֵר מִבִּזְכוּת הָאַחֵר, וּמִתּוֹךְ כָּךְ צָיְתֵי לְדִינַיְהוּ. אֲבָל הַדַּיָּן עַצְמוֹ חָלִילָה לִמְצֹא סְבָרָא לְזַכּוֹתוֹ אִם לֹא שֶׁיֵּרָאֶה לוֹ דִּין גָּמוּר. אֲבָל אִם הָיָה יָכוֹל לְהַטְעוֹת אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁיְּקַבֵּל אֶת סְבָרָתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְסֻפָּק בָּהּ, הוּא בִכְלַל מַטֶּה מִשְׁפָּט. אֲבָל דַּעַת הָרַ"ב מִתּוֹךְ שֶׁזֶּה בוֹרְרוֹ מֵבִין דְּבָרָיו לַאֲשׁוּרוֹ כוּ'‏ נִמְצָא שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר שׁוּם צַד זְכוּת נֶעְלָם מֵעֵינֵי הַדַּיָּנִים שְׁנֵיהֶם, וְהַשְּׁלִישִׁי שׁוֹמֵעַ מַשָּׂא וּמַתָּן שֶׁל שְׁנֵיהֶם וּמַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם וְיוֹצֵא הַדִּין לַאֲמִתּוֹ. עַד כָּאן:
(ג) וּבַגְּמָרָא מַסְּקִינַן דְּכֻלֵּי עָלְמָא דַּעַת הַדַּיָּנִים בָּעִינַן שֶׁיְּבָרְרוּ מִי שֶׁיֵּשֵׁב עִמָּהֶן אָדָם הָגוּן, וְכִי פְלִיגֵי בְּדַעַת בַּעֲלֵי דִינִין, רַבִּי מֵאִיר סָבַר דַּעַת בַּעֲלֵי דִינִין נַמִּי בָעִינַן כוּ':
(ד) פּוֹסֵל דַּיָּנוֹ. בַּגְּמָרָא, כֹּל כְּמִנֵּיהּ דְּפָסֵיל דַּיָּנֵי. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁבְּסוּרְיָא שָׁנוּ, שֶׁהֵם הֶדְיוֹטוֹת שֶׁאֵין יוֹדְעִין דִּבְרֵי תוֹרָה אֶלָּא שֶׁהֻרְגְּלוּ לָדוּן. וְרַבִּי מֵאִיר יָהֵיב לְהוּ דִין יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת, וְיָכוֹל לְפָסְלָן. וְרַבָּנָן סָבְרֵי כֵּיוָן שֶׁהִמְחוּם רַבִּים עֲלֵיהֶם לֹא כֹל הֵימֶנּוּ לְפָסְלָן, וַעֲדִיפֵי מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. אַחֲרוֹנִים:
(ה) זֶה הוּא לְשׁוֹן רַשִׁ"י בְּאוֹקִימְתָא קַמַּיְתָא. אֲבָל בַּמַּסְקָנָא כָתַב לֹא אָדוּן לְפָנָיו:
(ו) וַאֲפִלּוּ נָשָׂא וְנָתַן בַּיָּד. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ז) וְקַיְמָא לָן כְּמַאן דְּדָאֵין דִּינָא דְגַרְמֵי:
(ח) וְלֹא יָדַע שֶׁכְּבָר פָּשַׁט הַמַּעֲשֶׂה בְּכָל הָעוֹלָם כְּדִבְרֵי הָאֶחָד. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ט) וְחוֹזֵר וְנוֹטֵל כוּ'‏ בְּמִכָּל שֶׁכֵּן מֵהָא דִּלְקַמָּן:
(י) נָפְקָא מִנֵּיהּ לְעִנְיַן זְמָן. אִי נַמִּי זִמְנִין דְּלֵיכָּא לְבָרוֹרֵי טָעוּתָא לֹא מֵהַמִּשְׁנָה וְלֹא מֵהַסּוּגְיָא דְעָלְמָא, וַאֲפִלּוּ הָכִי אֶפְשָׁר שֶׁאֵינוֹ דִין צֶדֶק וִיכוֹלִים הַדַּיָּנִים לִפְסֹק דְּלֹא כְמוֹ שֶׁפָּסַק זֶה הַדַּיָּן, דְּאַטּוּ כֻלְּהוּ דִינֵי נִשְׁנוּ בַמִּשְׁנָה וְסוּגְיָא דְעָלְמָא:
(יא) שֶׁזֶּה מִתְכַּוֵּן לְהַזִּיק הוּא כֵּיוָן דְּלָאו דַּיָּנָא הוּא:
(יב) דְּהָכָא בְּבָבֶל שֵׁבֶט, לְשׁוֹן שְׂרָרָה, וְיֵשׁ לָהֶם רְשׁוּת [לְהַפְקִיר, דְּהֶפְקֵר בֵּית דִּין הֶפְקֵר]. וְהָתָם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְחוֹקֵק, שְׂרָרָה מֻעֶטֶת. כִּדְאִיתָא בַגְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יג) כְּלוֹמַר וְדִינָיו דִּין. אֲבָל אִם טָעָה, אֵינוֹ פָטוּר, הוֹאִיל וְלֹא נָקַט רְשׁוּתָא:
(יד) רַשִׁ"י. וּקְצָת קָשֶׁה לוֹמַר כֵּן דְּמִפְּנֵי שֶׁסָּבוּר הָיָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כִתֵּי עֵדִים וְאָמַר כֵּן וְאַחַר כָּךְ בִּקֵּשׁ וְלֹא מָצָא יַפְסִיד. וְהָרַמְבַּ"ם מְפָרֵשׁ דִּפְלוּגְתַיְהוּ כְּשֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי כִתֵּי עֵדִים שֶׁאַחַר שֶׁהֵעִידוּ כַת אַחַת כִּדְבָרָיו הֵבִיא עוֹד אַחֶרֶת וְהֵעִידוּ גַּם כֵּן כְּמוֹ הָרִאשׁוֹנִים, וְטָעַן הַלָּה שֶׁאַרְבָּעָה הָעֵדִים פְּסוּלִים הֵם, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר שׁוֹמְעִים לוֹ, וְנֹאמַר לְזֶה שֶׁהֱבִיאָם הָבֵא רְאָיָה שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים, לְפִי שֶׁאַתָּה לֹא הָיִיתָ מֵבִיא עֵדִים אַחַר עֵדִים אֶלָּא שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מִי שֶׁאֵינוֹ כָשֵׁר, וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע אֵיזֶהוּ הָרִאשׁוֹנִים אוֹ הָאַחֲרוֹנִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין חוֹשְׁשִׁים לָזֶה, לְפִי שֶׁלֹּא עָשָׂה זֶה אֶלָּא לְחַזֵּק טַעֲנוֹתָיו וּלְהוֹדִיעַ כִּי זֶה יָדוּעַ לָרַבִּים:

ב. אָמַר לוֹ נֶאֱמָן עָלַי אַבָּא, נֶאֱמָן עָלַי אָבִיךָ, נֶאֱמָנִין עָלַי שְׁלֹשָׁה רוֹעֵי בָקָר, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. הָיָה חַיָּב לַחֲבֵרוֹ שְׁבוּעָה וְאָמַר לוֹ דּוֹר לִי בְחַיֵּי רֹאשְׁךָ, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ:

ברטנורהנֶאֱמָן עָלַי אַבָּא. לִהְיוֹת דַּיָּן, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָסוּל מִן הַתּוֹרָה לְדוּנֵנִי לֹא לִזְכוּת וְלֹא לְחוֹבָה, כִּדְנָפְקָא לָן מִלֹּא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים:
נֶאֱמָנִים עָלַי שְׁלֹשָׁה רוֹעֵי בָקָר. לָדוּן. דְּאִלּוּ לְעֵדוּת, רוֹעֵי בָקָר כְּשֵׁרִים הֵן:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. אֲפִלּוּ לְאַחַר גְּמַר דִּין, לְאַחַר שֶׁקִּבֵּל הַדַּיָּן הָעֵדוּת וְאָמַר אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה זַכַּאי:
אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. לְאַחַר גְּמַר דִּין בִּלְבָד הוּא דִפְלִיגֵי רַבָּנָן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר. דְּאִלּוּ קֹדֶם גְּמַר דִּין מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי מֵאִיר דְּיָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. וְאִם קָנוּ מִיָּדוֹ נַמִּי שֶׁמְּקַבֵּל עָלָיו עֵדוּת אִישׁ פְּלוֹנִי אוֹ דִינוֹ שֶׁל אִישׁ פְּלוֹנִי, אֲפִלּוּ קֹדֶם גְּמַר דִּין אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, שֶׁאֵין לְאַחַר קִנְיָן כְּלוּם. וְכֵן הֲלָכָה:
דּוֹר לִי בְחַיֵּי רֹאשְׁךָ. נְדֹר לִי בְחַיֵּי רֹאשְׁךָ וְאֶתֵּן לְךָ מַה שֶּׁאַתָּה תוֹבֵעַ. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר וּמָחוּל לְךָ מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי אֶצְלְךָ. וְנָדַר לוֹ אוֹ קָנוּ מִיָּדוֹ אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נָדַר, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, כְּדִבְרֵי חֲכָמִים. וְכֵן הֲלָכָה:

עיקר תוספות יום טוב(טו) וְכָל שֶׁכֵּן לְהָעִיד. עַיֵּן פֶּרֶק ו'‏ דְּנִדָּה מִשְׁנָה ד':
(טז) רוֹעֵי בָקָר. הוּא הַדִּין כָּל בֵּי תְלָתָא דְּלֹא גְמִירֵי דִינָא פְּסוּלִים. וְלִרְבוּתָא נָקַט רוֹעֵי בָקָר, דְּלֹא שְׁכִיחֵי בְיִשּׁוּב וְלֹא רָאוּ וְלֹא שָׁמְעוּ עִסְקֵי דִין בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וַאֲפִלּוּ לְעֵדוּת נַמִּי פַסְלִינְהוּ רַבָּנָן, דְּקָא חָזוּ רַבָּנָן דְּקָא מְכַוְּנֵי וְשָׁרֵי לְהוּ לִרְעוֹת בִּשְׂדוֹת אֲחֵרִים. גְּמָרָא:
(יז) וְכֵן דַּעַת נִמּוּקֵי יוֹסֵף דִּלְגַבֵּי עֵדוּת נַמִּי הָוֵי גְמַר דִּין כְּשֶׁפָּסְקוּ בֵית דִּין הַדָּבָר עַל פִּיהֶן. אֲבָל הָרִיבָ"שׁ וּגְאוֹנִים סְבִירָא לְהוּ דִּלְגַבֵּי עֵדוּת הָוֵי גְמַר דִּין כָּל שֶׁנִּתְקַבֵּל עֵדוּתָן בְּבֵית דִּין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יח) וּבְרֵישָׁא נַמִּי בְּאֶתֵּן לְךָ מַחֲלֹקֶת, אֲבָל בְּמָחוּל לְךָ אֲפִלּוּ רַבִּי מֵאִיר מוֹדֶה. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יט) לָאו דַּוְקָא. דְּאִם כֵּן פְּשִׁיטָא, דְּהָא בִלְאַחַר גְּמַר דִּין מַיְרֵי וּמְחִילָה גְמוּרָה הִיא. אֶלָּא מַיְרֵי כְּגוֹן דְּאָמַר לֵיהּ תּוֹבֵעַ לַנִּתְבָּע הֲרֵי עָלַי לַעֲשׂוֹת מִתְּבִיעָה זוֹ כְּכָל מַה שֶּׁיֹּאמְרוּ אַבָּא אוֹ אָבִיךְ הֵן לִפְטוֹר הֵן לְחִיּוּב. שֶׁאֵין בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה לְשׁוֹן מְחִילָה. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:

ג. וְאֵלּוּ הֵן הַפְּסוּלִין, הַמְשַׂחֵק בְּקֻבְיָא, וְהַמַּלְוֶה בְרִבִּית, וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים, וְסוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בִּתְחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתָן אוֹסְפֵי שְׁבִיעִית, מִשֶּׁרַבּוּ הָאַנָּסִין, חָזְרוּ לִקְרוֹתָן סוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁאֵין לָהֶם אֻמָּנוּת אֶלָּא הִיא, אֲבָל יֵשׁ לָהֶן אֻמָּנוּת שֶׁלֹּא הִיא, כְּשֵׁרִין:

ברטנורהוְאֵלּוּ הֵן הַפְּסוּלִים. לָדוּן וּלְהָעִיד:
הַמְשַׂחֵק בְּקֻבְיָא. פָּסוּל לְעֵדוּת לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִתְעַסֵּק בְּיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאָסוּר לְאָדָם שֶׁיִּתְעַסֵּק בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא אוֹ בְתוֹרָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים, אוֹ בִסְחוֹרָה וְאֻמָּנוּת וּמְלָאכָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן יִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם:
וְהַמַּלְוֶה בְרִבִּית. אֶחָד הַלֹּוֶה וְאֶחָד הַמַּלְוֶה שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין, דְּקַיְמָא לָן הַמַּלְוֶה וְהַלֹּוֶה שְׁנֵיהֶם עוֹבְרִים בְּלֹא תַעֲשֶׂה:
וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים. אִית דִּמְפָרְשֵׁי מִין מִמִּינֵי הַשְּׂחוֹק, אִם תַּקְדִּים יוֹנָתְךָ לְיוֹנָתִי אֶתֵּן לְךָ כָּךְ וְכָךְ. וְאִית דִּמְפָרְשֵׁי שֶׁמְּגַדֵּל יוֹנָה מְלֻמֶּדֶת לְהָבִיא יוֹנִים לְבֵית בְּעָלֶיהָ בְּעַל כָּרְחָן. וְיֵשׁ בָּהֶן גָּזֵל מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם, וְלֹא גָזֵל גָּמוּר:
וְסוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית. עוֹשִׂין סְחוֹרָה בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית. וְהַתּוֹרָה אָמְרָה (ויקרא כה) וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה, וְלֹא לִסְחוֹרָה:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר וְכוּ'. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ מִלְּתֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי, בַּתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרְאִים אוֹתָם אוֹסְפֵי שְׁבִיעִית, כְּלוֹמַר אוֹסְפֵי פֵרוֹת שְׁבִיעִית לְעַצְמָן הָיוּ פְסוּלִים לְעֵדוּת כְּמוֹ סוֹחֲרֵי פֵרוֹת שְׁבִיעִית:
מִשֶּׁרַבּוּ הָאַנָּסִין. הַשּׁוֹאֲלִין מְנַת הַמֶּלֶךְ כָּךְ וְכָךְ כּוֹרִין תְּבוּאָה בְכָל שָׁנָה, וְהָיוּ צְרִיכִין לֶאֱסֹף תְּבוּאָה שֶׁל שְׁבִיעִית לִפְרֹעַ מִמֶּנָּה מְנַת הַמֶּלֶךְ, חָזְרוּ לוֹמַר סוֹחֲרֵי פֵרוֹת שְׁבִיעִית בִּלְבָד הֵם פְּסוּלִים, אֲבָל אוֹסְפֵי תְבוּאַת שְׁבִיעִית לָתֵת לַמֶּלֶךְ כְּשֵׁרִים לְעֵדוּת, כֵּיוָן שֶׁאֵין אוֹסְפִים לֶאֱצֹר לְעַצְמָן. וּלְעִנְיַן פְּסַק הֲלָכָה, כָּל מִי שֶׁעָבַר עֲבֵרָה שֶׁחַיָּב עָלֶיהָ מִיתַת בֵּית דִּין אוֹ כָרֵת אוֹ מַלְקוֹת, פָּסוּל לְעֵדוּת. דִּמְחֻיָּב מִיתָה נִקְרָא רָשָׁע, דִּכְתִיב (במדבר לה) אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת, וּבְחַיָּבֵי מַלְקוֹת כְּתִיב (דברים כה) וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה (שמות כג) אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיֹת עֵד חָמָס, וְדָרְשִׁינַן אַל תָּשֶׁת רָשָׁע עֵד. וְאִם לָקָה חָזַר לְהֶכְשֵׁרוֹ, דִּכְתִיב וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ, כֵּיוָן שֶׁלָּקָה הֲרֵי הוּא כְאָחִיךָ. וְאִם לָקַח מָמוֹן שֶׁלֹּא כַדִּין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בֵּיהּ לֹא מִיתָה וְלֹא מַלְקוֹת, פָּסוּל לְעֵדוּת, כְּגוֹן גַּנָּב וְגַזְלָן וּמַלְוֶה בְרִבִּית. וְאִם לָקַח מָמוֹן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אִסּוּר דְּרַבָּנָן, פָּסוּל לְעֵדוּת מִדְּרַבָּנָן, כְּגוֹן מַפְרִיחֵי יוֹנִים, וְחַמְסָן דְּיָהֵיב דְּמֵי וְלוֹקֵחַ הַחֵפֶץ שֶׁאֵין הַבְּעָלִים רוֹצִים לְמָכְרוֹ, וְהַגַּבָּאִים וְהַמּוֹכְסִים שֶׁלּוֹקְחִים לְעַצְמָן, וּמְקַבְּלֵי צְדָקָה מִן הַנָּכְרִים בְּפַרְהֶסְיָא, אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָהֶן פְּסוּלִין לְעֵדוּת מִדְּרַבָּנָן, וְאֵין עֵדוּתָן בְּטֵלָה עַד שֶׁיַּכְרִיזוּ עֲלֵיהֶם וִיפַרְסְמוּ אוֹתָן. אֲבָל פְּסוּלֵי עֵדוּת שֶׁל תּוֹרָה אֵין צְרִיכִין הַכְרָזָה. וְכָל הַפְּסוּלִין לְעֵדוּת, בֵּין שֶׁל תּוֹרָה בֵּין שֶׁל דִּבְרֵיהֶם, אִם נוֹדַע מֵעִנְיָנָם שֶׁעָשׂוּ תְשׁוּבָה גְמוּרָה וְהַמָּמוֹן שֶׁלָּקְחוּ שֶׁלֹּא כַדִּין הֶחֱזִירוּהוּ וְעָשׂוּ סְיָג וְגָדֵר לְעַצְמָן בְּאוֹתוֹ דָבָר שֶׁחָטְאוּ בוֹ שֶׁלֹּא יוֹסִיפוּ לַעֲשׂוֹתוֹ עוֹד, הֲרֵי אֵלּוּ חָזְרוּ לְהֶכְשֵׁרָן. וּמְשַׂחֵק בְּקֻבְיָא אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּזֶה גָזֵל אֲפִלּוּ מִדִּבְרֵיהֶם, הֵם פְּסוּלִים לְעֵדוּת, לְפִי שֶׁאֵין מִתְעַסְּקִין בְּיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין בָּהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם. וְדַוְקָא שֶׁאֵין לָהֶם מְלָאכָה וְאֻמָּנוּת אֶלָּא הִיא, כְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, וְכֵן הֲלָכָה. וְאֵימָתַי חֲזָרָתָן, מִשֶּׁיְּשַׁבְּרוּ פַסְפַּסֵּיהֶן וִיקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם דַּאֲפִלּוּ בְחִנָּם לֹא עָבְדֵי:

עיקר תוספות יום טוב(כ) הַפְּסוּלִין. פְּסוּלֵי דְרַבָּנָן קָא חָשֵׁיב. וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא גָרְסִינַן וַעֲבָדִים, דְּאִינְהוּ פְסוּלִים מִדְּאוֹרַיְתָא מִקַּל וָחֹמֶר. תּוֹסָפוֹת:
(כא) וְהָא דִתְנַן מַלְוֶה בְרִבִּית. מִלְוָה הַבָּאָה בְרִבִּית. גְּמָרָא:
(כב) וְאַף עַל גַּב דְּעָרֵב וְעֵדִים עוֹבְרִים נַמִּי בְלֹא תְשִׂימוּן, לֹא תְשִׂימוּן לֶאֱנָשֵׁי, לְמַלְוֶה וְלֹוֶה מַשְׁמַע לְהוּ. הָרֹא"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כג) וְאַף עַל גַּב דְּהַיְנוּ מְשַׂחֵק בְּקֻבְיָא, תָּנָא תוֹלֶה בְדַעַת יוֹנוֹ וְתָנָא תוֹלֶה בְדַעַת עַצְמוֹ. וּצְרִיכֵי כוּ'. בַּגְּמָרָא:
(כד) דְּלֹא זָכָה בַעַל הַשּׁוֹבָךְ, דְּמִמֵּילָא קָאָתוּ וְרָבוּ לְהָתָם. רַשִׁ"י:
(כה) וְכָל שֶׁכֵּן לָדוּן:
(כו) בְּרִבִּית קְצוּצָה. וּמַתְנִיתִין בַּאֲבַק רִבִּית. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כז) דְּלֹא תַחְמֹד לֶאֱנָשֵׁי בְּלֹא דְמֵי מַשְׁמַע לְהוּ:
(כח) וּמַיְרֵי שֶׁהֶחֱזִירוּ, דְּאִם לֹא כֵן פְּסוּלִים מִדְּאוֹרַיְתָא, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּלֹא יָדְעֵי לְמַאן נְהַדְרֵי, אִי נַמִּי שֶׁמָּא יַחְזְרוּ לְקִלְקוּלָם. תּוֹסָפוֹת:
(כט) וְאֶפְשָׁר לֵיהּ לְאִתְזוֹנֵי בְצִנְעָא וּמְבַזֵּי נַפְשֵׁהּ בְּפַרְהֶסְיָא. דְּאִי לֹא אֶפְשָׁר לֵיהּ, חַיּוּתֵיהּ הוּא. גְּמָרָא:
(ל) אָמַר רַבִּי יְהוּדָה. אַמְּשַׂחֵק בְּקֻבְיָא קָאֵי. אִי נַמִּי אַמַּפְרִיחֵי יוֹנִים לְפֵרוּשׁ הָרִאשׁוֹן:
(לא) כְּשֵׁרִין. וְדַוְקָא כְשֶׁהַמָּעוֹת עַל הַדַּף. אֲבָל הַמְשַׂחֲקִים בַּאֲמָנָה, אֲפִלּוּ הִקְנוּ, אַסְמַכְתָּא גְמוּרָה הִיא וְאֵין קִנְיָן מוֹעִיל בָּהּ. תּוֹסָפוֹת:
(לב) שִׁבְרֵי עֵצִים. [רַשִׁ"י]. וְנִמּוּקֵי יוֹסֵף כָּתַב לְפִי שֶׁהַקֻּבְיָא מְרֻבַּעַת כְּאֶבֶן פַּסְפָּס קָרוּי כֵּן:

ד. וְאֵלּוּ הֵן הַקְּרוֹבִין, אָבִיו וְאָחִיו וַאֲחִי אָבִיו וַאֲחִי אִמּוֹ וּבַעַל אֲחוֹתוֹ וּבַעַל אֲחוֹת אָבִיו וּבַעַל אֲחוֹת אִמּוֹ וּבַעַל אִמּוֹ וְחָמִיו וְגִיסוֹ, הֵן וּבְנֵיהֶן וְחַתְנֵיהֶן, וְחוֹרְגוֹ לְבַדּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, זוֹ מִשְׁנַת רַבִּי עֲקִיבָא. אֲבָל מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה, דּוֹדוֹ וּבֶן דּוֹדוֹ. וְכָל הָרָאוּי לְיָרְשׁוֹ, וְכָל הַקָּרוֹב לוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. הָיָה קָרוֹב וְנִתְרַחֵק, הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֲפִלּוּ מֵתָה בִתּוֹ וְיֶשׁ לוֹ בָנִים מִמֶּנָּה, הֲרֵי זֶה קָרוֹב:

ברטנורהוּבַעַל אֲחוֹתוֹ וְכוּ'. מִשּׁוּם דְּבַעַל כְּאִשְׁתּוֹ:
וְגִיסוֹ. בַּעַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ:
הֵם וּבְנֵיהֶן וְחַתְנֵיהֶן. וְדַוְקָא בָנִים וּבָנוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְגִיסוֹ מֵאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ. אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ בָנִים מֵאִשָּׁה אַחֶרֶת, אוֹ חֲתָנִים נְשׂוּאִים לְבָנוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵאִשָּׁה אַחֶרֶת, אֵינָן חֲשׁוּבִין קְרוֹבִין:
וְחוֹרְגוֹ. בֶּן אִשְׁתּוֹ מֵאִישׁ אַחֵר. הוּא בִלְבָד חָשׁוּב קָרוֹב, אֲבָל בֶּן חוֹרְגוֹ וַחֲתַן חוֹרְגוֹ לֹא. וְאֵשֶׁת חוֹרְגוֹ לֹא יָעִיד לָהּ, דְּאִשָּׁה כְבַעְלָהּ. וְהָאַחִים זֶה עִם זֶה, בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם, הֲרֵי הֵן רִאשׁוֹן בְּרִאשׁוֹן. וּבְנֵיהֶם זֶה עִם זֶה, שֵׁנִי בְשֵׁנִי. וּבְנֵי בְנֵיהֶם זֶה עִם זֶה, שְׁלִישִׁי בִשְׁלִישִׁי. וּלְעוֹלָם שְׁלִישִׁי בְרִאשׁוֹן כָּשֵׁר. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁלִישִׁי בְשֵׁנִי. אֲבָל שֵׁנִי בְשֵׁנִי וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֵׁנִי בְרִאשׁוֹן, שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִים. וּכְדֶרֶךְ שֶׁאַתָּה מוֹנֶה בַזְּכָרִים כָּךְ אַתָּה מוֹנֶה בַנְּקֵבוֹת, וְכָל אִשָּׁה שֶׁאַתָּה פָסוּל לָהּ כָּךְ אַתָּה פָסוּל לְבַעְלָהּ, וְכָל אִישׁ שֶׁאַתָּה פָסוּל לוֹ כָּךְ אַתָּה פָסוּל לְאִשְׁתּוֹ:
אֲבָל מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה דּוֹדוֹ וּבֶן דּוֹדוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְמִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה:
וְכָל הָרָאוּי לְיָרְשׁוֹ. תַּשְׁלוּם מִשְׁנָתוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא הִיא וְלֹא מִמִּשְׁנָה רִאשׁוֹנָה. וְכָל הָרָאוּי לְיָרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ קְרוֹבֵי הָאָב. אֲבָל קְרוֹבֵי הָאֵם כְּגוֹן אֲחִי אִמּוֹ שֶׁהִזְכַּרְנוּ, כָּשֵׁר לוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵין אֲחִי אִמּוֹ רָאוּי לְיָרְשׁוֹ. אֲבָל הוּא רָאוּי לִירַשׁ אֲחִי אִמּוֹ, לְפִיכָךְ הוּא פָסוּל לְהָעִיד לוֹ:
הָיָה קָרוֹב. כְּגוֹן חֲתָנוֹ וְרָאוּי לְיָרְשׁוֹ מֵחֲמַת אִשְׁתּוֹ:
וְנִתְרַחֵק. שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ קֹדֶם שֶׁרָאָה עֵדוּת זוֹ:

עיקר תוספות יום טוב(לג) הַקְּרוֹבִים. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לְהוּ מִקְּרָא דִּפְסוּלִין בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה, בֵּין בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת בֵּין בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת:
(לד) אָבִיו. סְפָרִים אֲחֵרִים לֹא גָרְסִינַן. וְהַטַּעַם שֶׁלֹּא מָנָה אוֹתוֹ בַמִּשְׁנָה, לְפִי שֶׁהוּא מְבֹאָר בַּקְּרָא, וְלֹא לָמַדְנוּ אִסּוּר עֵדוּת הַקְּרוֹבִים אֶלָּא מִמַּה שֶּׁהִזְהִיר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלְּהָעִיד הָאָב עַל הַבֵּן אוֹ הַבֵּן עַל הָאָב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר [דְּבָרִים כד] לֹא יוּמְתוּ כוּ'. הָרַמְבַּ"ם:
(לה) בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ מִקְּרָא:
(לו) וְהוּא הַדִּין לְכֻלְּהוּ בַעַל כְּאִשְׁתּוֹ כוּ'. אֶלָּא נָקַט גִּיסוֹ דִּסְמִיךְ:
(לז) דּוֹדוֹ וְכוּ'. לַאֲפוֹקֵי אֲחֵי הָאֵם וּקְרוֹבֵי הָאִישׁוּת. עַיֵּן בְּנִמּוּקֵי יוֹסֵף:
(לח) הָרַמְבַּ"ם. וְכָתַב רַשַׁ"ל שֶׁכֵּן נִרְאֶה לוֹ דְּלֹא כְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י כוּ'. וּפָשׁוּט הוּא, דְּהָא בִכְלַל דּוֹדוֹ וּבֶן דּוֹדוֹ אַף מִן הָאֵם וְאֵינָם רְאוּיִים לְיָרְשׁוֹ. וְכִי תֵימָא דְאַדְּרַבָּא וְכָל הָרָאוּי לְיָרְשׁוֹ פֵּרוּשׁ דּוֹדוֹ וּבֶן דּוֹדוֹ דְּדַוְקָא מִן הָאָב, אִם כֵּן לֹא לִתְנֵי דוֹדוֹ וּבֶן דּוֹדוֹ כְּלָל. וּמִיהוּ בַּעַל אֲחוֹתוֹ רָאוּי לִירַשׁ הָאָחוֹת וְהִיא רְאוּיָה לְיָרְשׁוֹ וּבַעַל כְּאִשְׁתּוֹ. וְכֵן בַּעַל אֲחוֹת אָבִיו, וְגִיסוֹ, נַמִּי הָאֲחָיוֹת רְאוּיוֹת לִירַשׁ זוֹ אֶת זוֹ, וּבַעַל כְּאִשְׁתּוֹ, רִאשׁוֹן בְּרִאשׁוֹן אֲפִלּוּ בִתְרֵי בַעַל לְכֻלֵּי עָלְמָא:
(לט) כְּדִתְנַן בְּרֵישׁ פֶּרֶק ח'‏ דְּבָבָא בָתְרָא, אֲחֵי הָאֵם מַנְחִילִין וְלֹא נוֹחֲלִין:

ה. הָאוֹהֵב וְהַשּׂוֹנֵא. אוֹהֵב, זֶה שׁוּשְׁבִינוֹ. שׂוֹנֵא, כָּל שֶׁלֹּא דִבֶּר עִמּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּאֵיבָה. אָמְרוּ לוֹ, לֹא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל כָּךְ:

ברטנורהשׁוּשְׁבִינוֹ. רֵעֵהוּ בִימֵי חֻפָּתוֹ, פָּסוּל לוֹ כָּל יְמֵי הַחֻפָּה:
לֹא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל כָּךְ. לְהָעִיד שֶׁקֶר מִשּׁוּם אֵיבָה וְאַהֲבָה. וְכֵן הֲלָכָה. וְדַוְקָא בְעֵדוּת פְּלִיגֵי רַבָּנָן עֲלֵיהּ. אֲבָל בְּדִין מוֹדוּ רַבָּנָן דְּפָסוּל לוֹ לָדוּן, דְּאִי רָחֵים לֵיהּ אֵינוֹ רוֹאֶה לוֹ חוֹבָה, וְאִי סָנֵי לֵיהּ לֹא מָצֵי לְאַפּוֹכֵי בִזְכוּתָא:

עיקר תוספות יום טוב(מ) הָאוֹהֵב. סִיּוּמָא דְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה הוּא כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(מא) וּבַגְּמָרָא יָלְפִינַן נַמִּי שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁשּׂוֹנְאִין זֶה אֶת זֶה, שֶׁאֵין יוֹשְׁבִין בְּדִין אֶחָד. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ו. כֵּיצַד בּוֹדְקִים אֶת הָעֵדִים, הָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתָן וּמְאַיְּמִין עֲלֵיהֶן וּמוֹצִיאִין אֶת כָּל הָאָדָם לַחוּץ, וּמְשַׁיְּרִין אֶת הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן, וְאוֹמְרִים לוֹ אֱמֹר הֵיאַךְ אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה חַיָּב לָזֶה. אִם אָמַר, הוּא אָמַר לִי שֶׁאֲנִי חַיָּב לוֹ, אִישׁ פְּלוֹנִי אָמַר לִי שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ, לֹא אָמַר כְּלוּם, עַד שֶׁיֹּאמַר, בְּפָנֵינוּ הוֹדָה לוֹ שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ מָאתַיִם זוּז. וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסִין אֶת הַשֵּׁנִי וּבוֹדְקִים אוֹתוֹ. אִם נִמְצְאוּ דִבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִים, נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בַּדָּבָר. שְׁנַיִם אוֹמְרִים זַכַּאי, וְאֶחָד אוֹמֵר חַיָּב, זַכַּאי. שְׁנַיִם אוֹמְרִים חַיָּב, וְאֶחָד אוֹמֵר זַכַּאי, חַיָּב. אֶחָד אוֹמֵר זַכַּאי, וְאֶחָד אוֹמֵר חַיָּב, וַאֲפִלּוּ שְׁנַיִם מְזַכִּין אוֹ שְׁנַיִם מְחַיְּבִין וְאֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ, יוֹסִיפוּ הַדַּיָּנִין:

ברטנורהוּמְאַיְּמִין עֲלֵיהֶם. מוֹדִיעִים אוֹתָם שֶׁהַשּׂוֹכְרִים עֵדֵי שֶׁקֶר הֵן עַצְמָן מְבַזִּין אוֹתָן וְקוֹרְאִים לָהֶן רְשָׁעִים, דִּכְתִיב בְּנָבוֹת (מלכים א כא), וְהוֹשִׁיבוּ שְׁנַיִם אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל נֶגְדּוֹ, שֶׁיּוֹעֲצֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיוּ יוֹעֲצִים לְשָׂכְרָן קוֹרְאִים לָהֶן בְּנֵי בְלִיַּעַל:
הוּא אָמַר לִי. הַלֹּוֶה אָמַר לִי:
לֹא אָמַר כְּלוּם. דַּעֲבִיד אֱינִישׁ דְּאָמַר פְּלוֹנִי נוֹשֶׁה בִי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחֲזִיקוּהוּ עָשִׁיר:
הוֹדָה לוֹ. שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם בְּפָנֵינוּ, וּלְהוֹדוֹת לוֹ נִתְכַּוֵּן, לִהְיוֹת לוֹ עֵדִים בַּדָּבָר:
אֲפִלּוּ שְׁנַיִם מְזַכִּין אוֹ מְחַיְּבִים וְאֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ יוֹסִיפוּ דַיָּנִים. וְאַף עַל גַּב דְּאִי הֲוָה פָלֵיג עֲלַיְהוּ הֲוָה בָטֵל בְּמִעוּטוֹ, כִּי אָמַר אֵינִי יוֹדֵעַ הָוֵי כְמוֹ שֶׁלֹּא יָשַׁב בַּדִּין, נִמְצָא הַדִּין בִּשְׁנַיִם וַאֲנַן שְׁלֹשָׁה בָּעִינַן:

עיקר תוספות יום טוב(מג) וְכֵן לְשׁוֹן רַשִׁ"י וְנִמּוּקֵי יוֹסֵף. וְאַגַּב רִהֲטָא כָּתְבוּ כֵן. שֶׁהֲוָה לְהוּ לִכְתֹּב אִיזֶבֶל שֶׁיָּעֲצָה:
(מב) וּמְאַיְּמִין כוּ'. בִּפְנֵי הַכֹּל. וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי פֶּרֶק ד'‏ מִשְׁנָה ה':
(מד) כָּל כוּ'. כְּדֵי לַחְקֹר הָעֵדִים לְבַדָּן, שֶׁחֲקִירָה כָזוֹ עֲדִיפָא. לְבוּשׁ. וּמִסְתַּבְּרָא דְּהַיְנוּ חוּץ מִבַּעֲלֵי הַדִּינִין, דְּאַדְּרַבָּה עֲדִיפָא שֶׁיִּהְיוּ שָׁם בִּשְׁעַת הַחֲקִירָה. וּלְנֻסַּח אַחֵר [דְּגָרַס מוֹצִיאִין אוֹתָן לַחוּץ], סְבָרָא, דַּחֲקִירָה נַמִּי עֲדִיפָא כְּשֶׁהִיא בִּפְנֵי רַבִּים, אֶלָּא שֶׁהָעֵדִים לְבַד מוֹצִיאִין וְאֵין מְשַׁיְּרִין אֶלָּא אֶחָד, מִשּׁוּם דִּמְרַמְזֵי רַמּוֹזֵי:
(מה) אִישׁ. לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, כִּדְאַשְׁכְּחַן בְּאָבוֹת, אִישׁ סוֹכוֹ כוּ'. נִרְאֶה לִי:
(מו) מָאתַיִם. נָקַט שִׁעוּר הַמַּסְפִּיק לָאָדָם. שֶׁכֵּן שָׁנִינוּ בְּפֵאָה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָאתַיִם זוּז לֹא יִטֹּל כוּ':
(מז) יוֹסִיפוּ כוּ'. שְׁנַיִם. הָרַמְבַּ"ם פֶּרֶק ח'‏ מֵהִלְכוֹת סַנְהֶדְרִין. רְצוֹנוֹ לוֹמַר דְּהָכִי פֵרוּשָׁא דְמַתְנִיתִין, הַדַּיָּנִים יוֹסִיפוּ, וְכַמָּה, שְׁנַיִם. וּמְסַיֵּם הָרַמְבַּ"ם, וְאִם אֵרַע עוֹד כוּ'‏ יוֹסִיפוּ כוּ'‏ עַד שִׁבְעִים וְאֶחָד. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ז. גָּמְרוּ אֶת הַדָּבָר, הָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתָן. הַגָּדוֹל שֶׁבַּדַּיָּנִים אוֹמֵר, אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה זַכַּאי, אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה חַיָּב. וּמִנַּיִן לִכְשֶׁיֵּצֵא אֶחָד מִן הַדַּיָּנִים לֹא יֹאמַר אֲנִי מְזַכֶּה וַחֲבֵרַי מְחַיְּבִין אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁחֲבֵרַי רַבּוּ עָלָי, עַל זֶה נֶאֱמַר לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ (ויקרא יט), וְאוֹמֵר הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד (משלי יא):

ברטנורההָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתָן. לְבַעֲלֵי דִינִין. שֶׁלְּאַחַר שֶׁשָּׁמְעוּ טַעֲנוֹתֵיהֶן הָיוּ מוֹצִיאִין אוֹתָן לַחוּץ כְּדֵי שֶׁיִּשְׂאוּ וְיִתְּנוּ בַדָּבָר וְלֹא יִשְׁמְעוּ הַבַּעֲלֵי דִינִים מִי מְחַיֵּב וּמִי מְזַכֶּה:

עיקר תוספות יום טוב(מח) אַחַר קַבָּלַת עֵדוּת. דְּבִשְׁעַת קַבָּלַת עֵדוּת וַדַּאי בַּעֲלֵי דִין הָתָם קַיְמֵי. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וְהָרַ"ב נָקַט מִלְּתָא דִפְסִיקָא, דְּלִפְעָמִים אֵין כָּאן עֵדִים כְּלָל:
(מט) כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַדַּיָּנִים אֲהוּבִים אֵצֶל בְּנֵי אָדָם. הָרַמְבַּ"ם:
(נ) הַגָּדוֹל כוּ'. לַחֲלֹק לוֹ כָבוֹד. שֶׁכֵּן מִדַּת חֲכָמִים שֶׁאֵינָם מְדַבְּרִים בִּפְנֵי מִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ, כִּדְאִיתָא בְאָבוֹת [פ"ה מ"ז]. וּמַה שֶּׁכָּתַב הַסְּמַ"ע סִימָן י"ט, לֹא נִרְאֶה לִי:
(נא) וְאוֹמֵר כוּ'. יֵשׁ לוֹמַר דְּאִי מִלֹּא תֵלֵךְ רָכִיל הֲוָה אֲמֵינָא דְּדַוְקָא כְשֶׁהוֹלֵךְ לְרַגֵּל וּלְגָרוֹת מָדוֹן הוּא דְאָסוּר, אֲבָל לְזַכּוֹת אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִשְׂנָאֵהוּ הַלָּה לֹא אָסַר קְרָא, תָּא שְׁמַע הוֹלֵךְ כוּ'‏ שְׁמַע מִנַּהּ הַמְגַלֶּה סוֹד מִקְּרֵי הוֹלֵךְ רָכִיל אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה לְגָרוֹת מָדוֹן. וְיֵשׁ סְפָרִים דְּלֹא גָרְסֵי אֶלָּא הוֹלֵךְ רָכִיל. וְכֵן מַשְׁמַע בַּגְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ח. כָּל זְמַן שֶׁמֵּבִיא רְאָיָה, סוֹתֵר אֶת הַדִּין. אָמְרוּ לוֹ, כָּל רְאָיוֹת שֶׁיֶּשׁ לְךָ הָבֵא מִכָּאן עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם. מָצָא בְתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, סוֹתֵר. לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, אֵינוֹ סוֹתֵר. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, מַה יַּעֲשֶׂה זֶה שֶׁלֹּא מָצָא בְתוֹךְ שְׁלֹשִׁים וּמָצָא לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. אָמְרוּ לוֹ הָבֵא עֵדִים וְאָמַר אֵין לִי עֵדִים, אָמְרוּ הָבֵא רְאָיָה וְאָמַר אֵין לִי רְאָיָה, וּלְאַחַר זְמָן הֵבִיא רְאָיָה וּמָצָא עֵדִים, הֲרֵי זֶה אֵינוֹ כְלוּם. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, מַה יַּעֲשֶׂה זֶה שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשׁ לוֹ עֵדִים וּמָצָא עֵדִים, לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשׁ לוֹ רְאָיָה וּמָצָא רְאָיָה. אָמְרוּ לוֹ הָבֵא עֵדִים, אָמַר אֵין לִי עֵדִים, הָבֵא רְאָיָה וְאָמַר אֵין לִי רְאָיָה, רָאָה שֶׁמִּתְחַיֵּב בַּדִּין וְאָמַר קִרְבוּ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְהַעִידוּנִי, אוֹ שֶׁהוֹצִיא רְאָיָה מִתּוֹךְ אֲפֻנְדָּתוֹ, הֲרֵי זֶה אֵינוֹ כְלוּם:

ברטנורההָבֵא רְאָיָה. שְׁטַר זְכוּת:
קִרְבוּ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְהַעִידוּנִי. בְּהָא אֲפִלּוּ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מוֹדֶה. דְּכֵיוָן שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ בָּהֶן וְאָמַר אֵין לִי, וַדַּאי שַׁקְרָן הוּא. אֲבָל הַטּוֹעֵן יֵשׁ לִי עֵדִים אוֹ רְאָיָה בִמְדִינַת הַיָּם, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ לְעַנּוֹת הַדִּין עַד שֶׁיִּשְׁלַח לִמְדִינַת הַיָּם, אֶלָּא פוֹסְקִין אֶת הַדִּין כְּפִי מַה שֶּׁרוֹאִין מִמֶּנּוּ עַכְשָׁיו, וּכְשֶׁיָּבִיא עֵדִים אוֹ רְאָיָה סוֹתֵר אֶת הַדִּין וְחוֹזְרִים וְדָנִים כְּפִי הָעֵדִים אוֹ הָרְאָיָה שֶׁהֵבִיא:
אֲפֻנְדָּתוֹ. חֲגוֹרָתוֹ. וְאִית דִּמְפָרְשֵׁי מַלְבּוּשׁ הַסָּמוּךְ לִבְשָׂרוֹ:

עיקר תוספות יום טוב(נב) סוֹתֵר. בֵּית דִּינוֹ סוֹתְרִין אֶת דִּינוֹ וּמְחַיְּבִין אֶת שֶׁכְּנֶגְדּוֹ. רַשִׁ"י:
(נג) אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כוּ'‏ לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. בַּגְּמָרָא פָסְקִינַן בְּהָא הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וְהָרַ"ב קָאֵי אַבָּבָא אַחֲרוֹנָה. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(נד) מוּסָב עַל מַה שֶּׁסִּיֵּם וּכְשֶׁיָּבִיא כוּ':
(נה) כְּלוֹמַר אֵזוֹר חָלוּל:

גמרא סנהדרין כ״ד א: י״ב-י״ח

אָמַר רִבִּי אוֹשַׁעְיָא מַאי דִּכְתִיב (זכרי' י''א) וָאֶקַּח לִי שְׁנֵי מַקְלוֹת לְאֶחָד קָרָאתִי נוֹעַם וּלְאֶחָד קָרָאתִי חוֹבְלִים. נוֹעַם אֵלּוּ תַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁמַּנְעִימִין זֶה לָזֶה בָּהֲלָכָה. חוֹבְלִים אֵלּוּ תַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל שֶׁמְּחַבְּלִים זֶה לָזֶה בַהֲלָכָה. (שם ד') וַיֹּאמֶר אֵלַי אֵלֶּה בְּנֵי הַיִּצְהָר הָעוֹמְדִים וְגוֹמֵר וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ. יִצְהָר אָמַר רִבִּי יִצְחָק אֵלּוּ תַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂראֵל. שֶׁנּוֹחִין זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה כְּשֶׁמֶן זַיִת. וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֵלּוּ תַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל. שֶׁמֵּרִירִין זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה כְּזַיִת (שם ה') וָאֶשָׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה שְׁתַּיִם נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְרוּחַ בְּכַנְפֵיהֶם וְלָהֵנָה כְּנָפַיִם כְּכַנְפֵי הַחֲסִידָה וַתִּשֶּׂנָה אֶת הָאֵיפָה בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם וָאוֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ הַדּוֹבֵר בִּי אָנָּה הֵמָּה מוֹלִיכוֹת אֶת הָאֵיפָה וַיֹּאמֶר אֵלַי לִבְנוֹת לָה בַיִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי. זוֹ חֲנוּפָה וְגַסּוּת הָרוּחַ שֶׁיָּרְדוּ לְבָבֶל. וְגַסּוּת הָרוּחַ לְבָבֶל נָחִית. וְהָאָמַר מַר עֲשָׂרָה קַבִּין גַּסּוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם תִּשְׁעָה נָטְלָה עֵילָם וְאֶחָד כָּל הָעוֹלָם כּוּלוֹ. אִין לְבָבֶל נָחִית וְאִישְׁתַּרְבּוּבֵי דְאִישְׁתַּרְבֵּב לְעֵילָם. דֵּיקָא נָמֵי דִּכְתִיב לִבְנוֹת לָה בַיִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר שְׁמַע מִינָהּ. וְגַסּוּת לְבָבֶל לֹא וְהָאָמַר מַר סִימָן לְגַסּוּת הָרוּחַ עֲנִיּוּת. וַעֲנִיּוּת לְבָבֶל נָחִית מַאי עֲנִיּוּת עֲנִיּוּת דְּתוֹרָה. דִּכְתִיב (שיר השירים ח') אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן זוֹ עֵילָם שֶׁזָּכְתָה לִלְמוֹד וְלֹא זָכְתָה לְלַמֵּד. מַאי בָּבֶל. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּלוּלָה בְמִקְרָא בְּלוּלָה בְמִשְׁנָה בְּלוּלָה בְּתַלְמוּד:

רש״ימחבלים - בלשון עז וחמה מקשין זה לזה ובני א"י נוחין יחד ומעיינין יחד ומתקן זה את דברי זה והשמועה יוצאה לאור:
משמנין - נוחין כשמן:
איפה - זה יצר הרע:
שתי נשים - חנופות וגסות הרוח:
ורוח בכנפיהם - לשון גסות הרוח:
ככנפי החסידה - זו חנופה שמראין עצמם חסידים:
לבנות לה בית - ולא כתיב (להם) אלמא האחת לבדה נתישבה שם:
עניות תורה - בעילם היא דניאל בעילם הוה דכתיב (דניאל ח׳: ב׳) ואני (הייתי) בשושן הבירה אשר בעילם המדינה ולא רבץ תורה עזרא הוה בבבל ולמד חק ומשפט בישראל:
במחשכים הושיבני - שאין נוחין זה עם זה ותלמודם ספק בידם:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץ וביטויים אלה מתקשרים במה שאמר ר' אושעיא: מאי דכתיב [מהו שנאמר] "ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נעם ולאחד קראתי חבלים" (זכריה יא, ז) "נועם" — אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל שמנעימין זה לזה בהלכה, שאף בשעת ויכוח נוהגים הם כבוד וחיבה זה בזה, וכפי שראינו. "חובלים" — אלו תלמידי חכמים שבבבל שמחבלים זה לזה בהלכה, שבשעת הויכוח הם חריפים וקשים ואינם נוחים זה לזה.
וכעין זה נאמר שם: "ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ" (זכריה ד, יד), ונאמר: "ושנים זיתים עליה אחד מימין הגולה ואחד על שמאלה" (זכריה ד, ג) "יצהר" — אמר ר' יצחק: אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל שנוחין זה לזה בהלכה כשמן זית שאיננו חריף. "ושנים זיתים עליה" — אלו תלמידי חכמים שבבבל שמרורין זה לזה בהלכה כזית.
כיון שהוזכרו פסוקי ספר זכריה מביאים מה שנאמר שם עוד: "ואשא עיני וארא והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם ולהנה כנפים ככנפי החסידה ותשנה האיפה בין השמים ובין הארץ. ואמר אל המלאך הדבר בי אנה המה מולכות את האיפה. ויאמר אלי לבנות לה בית בארץ שנער" (זכריה ה, ט –יא). אמר ר' יוחנן משום (בשם) ר' שמעון בן יוחאי: "איפה" זו משמעה חנופה וגסות הרוח שירדו לבבל.
ושואלים: וכי גסות הרוח לבבל נחית [ירדה]? והאמר מר [והרי אמר החכם] עשרה קבין גסות הרוח ירדו לעולם תשעה נטלה עילם ואחת כל העולם כולו!
ומשיבים: אין [כן], בתחילה גסות הרוח לבבל נחית [ירדה] ואישתרבובי דאישתרבב [השתרבבה ויצאה] לעילם ולא נשארה בבבל. ומעירים: דיקא נמי [מדוייק גם כן], דכתיב "לבנות לה בית בארץ שנער" (זכריה ה, ט –יא) כלומר: זו היתה הכוונה, אבל בפועל לא בנתה שם אלא במקום אחר. ומסכמים, אכן שמע מינה [למד מכאן] שכן הוא.
ושואלים: והאמר מר [והרי כבר אמר החכם] סימן לגסות הרוח — עניות, והרי עניות לבבל נחית [ירדה]! ומשיבים: מאי [מה היא] אותה עניות שהיא סימן לגסות הרוח — עניות תורה, ודבר זה היה בעילם ולא בבבל. וכן דרשו על הכתוב "אחות לנו קטנה ושדים אין לה" (שיר השירים ח, ח) אמר ר' יוחנן: זו עילם שזכתה ללמוד, שהיו בה אמנם תלמידים שלמדו תורה ולא זכתה ללמד, שלא הגיעו למעלה שיוכלו להיות מרביצי תורה ברבים.
ושואלים: מאי [מה] מדרש המלה "בבל" אמר ר' יוחנן: שהיא מלאה דברים מעולים — בלולה במקרא, בלולה במשנה, בלולה בתלמוד, וכל זה לשבחה של בבל היהודית וחכמיה. ואולם חכמים אחרים ראו את הענין אחרת ועל הכתוב "במחשכים הושיבני כמתי עולם" (איכה ג, ו) אמר ר' ירמיה: זה תלמודה של בבל, שלדעתו איננו בהיר ומחוור כתלמודה ולימודה של ארץ ישראל.

זוהר ספר הזהר, בחקותי י״ד

תָּא חֲזֵי רְחִימוּתָא עִלָּאָה דְקֻדְשָׁא ברִיךְ הוּא בְיִשְׂרָאֵל לְמַלְכָּא דְהָוָה לֵיהּ בַּר יְחִידָאי וַהֲוָה חָטֵי קָמֵי מַלְכָּא יוֹמָא חָד סָרַח קָמֵי מַלְכָּא אָמַר מַלְכָּא כָּל הָנֵי יוֹמִין אַלְקֵינָא לָךְ וְלָא קַבְלַת מִכָּאן וְאִילָךְ מָאי אַעְבִיד לָךְ אִי אַתְרִיךְ לָךְ מִן אַרְעָא וְאַפִּיק לָךְ מִמַּלְכוּתָא דִילְמָא יְקוּמוּן עֲלָךְ דוּבֵי חַקְלָא אוֹ זְאֵבֵי חַקְלָא אוֹ לִסְטִין וְיַעְבְּרוּן לָךְ מֵעַלְמָא מַה אַעְבִיד אֶלָּא אֲנָא וְאַנְתְּ נִיפּוּק מֵאַרְעָא כַךְ אַף אָנִי אֲנָא וְאַנְתְּ נִיפּוּק מֵאַרְעָא אַף אֲנָא וְאַנְתְּ נֵהַךְ בְּגָלוּתָא וְנִיפּוּק כַּחֲדָא כַּךְ אָמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל מַה אַעְבִיד לְכוּ הָא אַלְקֵינָא לְכוּ וְלָא אַרְכִיתוּ אוּדְנַיְיכוּ הָא אַיְיתֵינָא עָלַיְיכוּ מָארֵי תְרִיסִין מָארֵי טִפְסִין לְאַלְקָאָה לְכוֹן וְלָא שְׁמַעְתּוּן. אִי אַפִּיק לְכוּ מֵאַרְעָא לְחוֹדְכוֹן דָּחִילְנָא עָלַיְיכוּ מִכַּמָּה דוּבִין מִכַּמָּה זְאֵבִין דִּיְקוּמוּן עָלַיְיכוּ וְיָעַבְרוּן לְכוּ מֵעַלְמָא אֲבָל מַה אַעְבִיד לְכוּ אֶלָּא אֲנָא וְאַתּוּן נִפּוּק מֵאַרְעָא וְנֵהַךְ בְּגָלוּתָא הָדָא הוּא דִכְתִיב וְיִסַרְתִּי אֶתְכֶם לְמֵיהַךְ בְּגָלוּתָא וְאִי תִימְרוּן דְּאֶשְׁבּוֹק לְכוֹן אַף אֲנִי עִמְּכוֹן. שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם הָא שֶׁבַע דְּאִיתְרָךְ עִמְּכוֹן וַאֲמָאי עַל חַטֹּאתֵיכֶם הָדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ג') ובְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם אָמַר קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא אַתּוּן גְּרַמְתּוּן דַּאֲנָא וְאַתּוּן לָא נִידוּר בְּאַרְעָא (נ''א וְנִיטְרוֹד מֵאַרְעָא) הָא מַטְרוֹנִיתָא נַפְקַת מֵהֵיכְלֵי עִמְּכוֹן הָא אִתְחָרֵב כֹּלָא הֵיכְלָא דִילִי וְדִידְכוֹן אִתְחָרֵב דְּהָא לְמַלְכָּא לָא אִתְחֲזֵי הֵיכָלָא אֶלָּא כַד אִיהוּ עָיֵיל עִם מַטְרוֹנִיתָא. וְחֶדְוָה דְמַלְכָּא לָא אִשְׁתְּכַח אֶלָא בְשַׁעְתָּא דְעָאל בְּהֵיכְלָא דְמַטְרוֹנִיתָא וְאִשְׁתְּכַח בְּרָתָא עִמָּהּ בְּהֵיכְלָא חַדָּאָן כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא הַשְׁתָּא דְלָא אִשְׁתְּכָחוּ בְרָא וּמַטְרוֹנִיתָא הָא הֵיכְלָא חֲרִיבָא מִכֹּלָא אֶלָא אֲנָא מַה אַעְבִיד אַף אֲנָא עִמְּכוֹן. וְהַשְׁתָּא אַף עַל גַּב דְּיִשְׂרָאֵל אִינְהוּ בְגָלוּתָא קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא אִשְׁתְּכַח עִמְּהוֹן וְלָא שָׁבִיק לוֹן דְּכַד יִפְקוּן יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא יֵתוּב עִמְּהוֹן דִּכְתִיב (דברים ל') וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ וַדָּאי וְהָאי אִתְמַר:

תרגום הזוהרבֹּא וּרְאֵה, אַהֲבָה עֶלְיוֹנָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בְּדוֹמֶה לְמֶלֶךְ, שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן יָחִיד, וְהָיָה חוֹטֵא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. יוֹם אֶחָד חָטָא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אָמַר הַמֶּלֶךְ כָּל אֵלּוּ הַיָּמִים הִכֵּיתִי אוֹתְךְ, וְלֹא קִבַּלְתָּ, מִכָּאן וָאֵילָךְ, רְאֵה מַה שֶּׁאֱעֶשֶׂה לְךְ. אִם אֲגָרֵשׁ אוֹתְךְ מִן הָאָרֶץ, וְאוֹצִיאֲךְ מִן הַמַּלְכוּת, אוּלָי יָקוּמוּ עָלֶיךְ דֻּבִּים שֶׁבַּשָׁדֶה, אוֹ זְאֵבֵי הַשָׁדֶה, אוֹ רוֹצְחִים, וְיַעֲבִירוּ אוֹתְךְ מִן הָעוֹלָם. מָה אֶעֱשֶׂה. אֶלָּא אֲנִי וְאַתָּה נֵצֵא מִן הָאָרֶץ. כָּךְ, אַף אֲנִי שֶׁכָּתוּב, פֵּרוּשׁוֹ, אֲנִי וְאַתֶּם נֵצֵא מִן הָאָרֶץ. דְּהַיְנוּ שֶׁנֵּלֶךְ בַּגָּלוּת. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, מָה אֶעֱשֶׂה לָכֶם, הֲרֵי הִכֵּיתִי אֶתְכֶם וְלֹא הִטֵּיתֶם אָזְנְכֶם הֲרֵי הֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם בַּעֲלֵי מִלְחָמָה וּמַלְאֲכֵי חַבָּלָה, לְהַכּוֹתְכֶם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם, אִם אוֹצִיאֲכֶם מִן הָאָרֶץ לְבַדְּכֶם, אֲנִי מְפַחֵד עֲלֵיכֶם מִכַּמָּה דֻּבִּים וּמִכַּמָּה זְאֵבִים שֶׁיָּקוּמוּ עֲלֵיכֶם וְיַעֲבִירוּ אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם. אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לָכֶם, אֶלָּא אֲנִי וְאַתֶּם נֵצֶא מִן הָאָרֶץ וְנֵלֶךְ בַּגָּלוּת. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר, וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם, לָלֶכֶת בַּגָּלוּת. וְאִם תֹּאמְרוּ שֶׁאֱעֶזֹב אֶתְכֶם, אַף אֲנִי, עִמָּכֶם. שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם, הַיְנוּ שֶׁבַע, שֶׁהִיא מַלְכוּת, שֶׁתִּתְגָרֵשׁ עִמָּכֶם, וְלָמָּה, עַל חַטֹּאתֵיכֶם. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר, וּבְפִשְׁעֲכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתֶּם גְּרַמְתֶּם שֶׁאֲנִי וְאַתֶּם לֹא נָדוּר בָּאָרֶץ, הֲרֵי הַמַּטְרוּנִיתָא יוֹצֵאת מִן הָהֵיכָל עִמָּכֶם, הֲרֵי נֶחֱרָב הַכֹּל, הָהֵיכָל שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם נֶחֱרָב. כִּי הֵיכָל אֵינוֹ רָאוּי לַמֶּלֶךְ אֶלָּא כְּשֶׁהוּא נִכְנָס בּוֹ עִם הַמַּטְרוּנִיתָא, וְשִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ אֵינָהּ נִמְצֵאת, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנָס בְּהֵיכָלָה שֶׁל הַמַּטְרוּנִיתָא, וּבְנָהּ נִמְצָא עִמָּהּ בָּהֵיכָל, שְׂמֵחִים כֻּלָּם יַחַד. עַתָּה שֶׁהַבֵּן וְהַמַּטְרוּנִיתָא אֵינָם נִמְצָאִים, הֲרֵי הָהֵיכָל שֶׁלִּי חָרוּב מִכֹּל. אֶלָּא מָה אֶעֱשֶׂה, אֲנִי. אַף אֲנִי עִמָּכֶם. וְעַתָּה, אַף עַל פִּי שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא עִמָּהֶם, וְאֵינוֹ עוֹזֵב אוֹתָם. וּכְשֶׁיֵּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָשׁוּב עִמָּהֶם. שֶׁכָּתוּב וְשָׁב ה' אֱלֹקֶיךְ. וְשָׁב ה' אֱלֹקֶיךְ וַדַּאי. דְּהַיְנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָשׁוּב. וּכְבָר לָמַדְנוּ.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ה׳: י׳-י״ב

א. כְּרִיעה כֵּיצַד הַמִּתְפַּלֵּל כּוֹרֵעַ חֲמִשָּׁה כְרִיעוֹת בְּכָל תְפִלָּה וּתְפִלָּה בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה בַתְחִלָּה וּבְסוֹף. וּבְהוֹדָיָה בִתְחִלָּה וּבְסוֹף וּכְשֶׁגּוֹמֵר הַתְּפִלָּה כּוֹרֵעַ וּפוֹסֵעַ ג' פְסִיעוֹת לַאֲחוֹרָיו. וּכְשֶׁהוּא כוֹרֵעַ נוֹתֵן שָׁלוֹם מִשְּׂמֹאל עַצְמוֹ וְאַחַר כַּךְ מִיְמִין עַצְמוֹ וְאַחַר כַּךְ מַגְבִּיהַּ רֹאשׁוֹ מִן הַכְּרִיעָה וּכְשֶׁהוּא כּוֹרֵעַ בְּאַרְבַּע הַכְּרִיעוֹת כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ וּכְשֶׁהוּא זוֹקֵף זוֹקֵף בְּשֵׁם. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּהֶדְיוֹט אֲבָל כֹּהֵן גָדוֹל כּוֹרֵעַ בִּתְחִלַּת כָּל בְּרָכָה וּבְסוֹף כָּל בְּרָכָה. וְהַמֶּלֶךְ כֵּיוָן שֶׁשָּׁחָה בָרִאשׁוֹנָה אֵינוֹ מַגְבִּיהַּ רֹאשׁוֹ עַד שֶׁגּוֹמֵר כָּל תְּפִלָּתוֹ:

ב. וְלָמָה נוֹתֵן שָׁלוֹם לִשְׂמֹאלוֹ תְחִלָּה מִפְּנֵי שֶׁשְּׂמֹאלוֹ הוּא יְמִין שֶׁכְּנֶגֶד פָּנָיו כְּלוֹמַר כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ נוֹתֵן שָׁלוֹם לִימִין הַמֶּלֶךְ וְאַחַר כַּךְ לִשְׂמֹאל הַמֶּלֶךְ וְקָבְעוּ שֶׁיִּפָּטֵר מִן הַתְּפִלָה כְּמוֹ שֶׁנִּפְטָרִין מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ:

ג. כָּל הַכְּרִיעוֹת הָאֵלּוּ צָרִיךְ שֶׁיִּכְרַע בָּהֵן עַד שֶׁיִּתְפָּקְקוּ כָּל חוּלְיוֹת שֶׁבְּשֶׁדְרָה וְיַעֲשֶׂה עַצְמוֹ כְקֶשֶׁת וְאִם שָׁחָה מְעַט וְצִיעֵר עַצְמוֹ וְנִרְאֶה כְּכוֹרֵעַ בְּכָל כֹּחוֹ אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ:

מוסר ספר חסידים מ״ו

לֹא יַעֲשֶׂה כְּאָדָם הָעוֹשֶׂה דָבָר בְּמִנְהָג וּמוֹצִיא דְבָרִים מִפִּיו בְּלֹא הֶגְיוֹן הַלֵּב וְעַל דָּבָר זֶה חָרָה אַף ה' בְּעַמּוֹ וְשָׁלַח לָנוּ אֶת עַבְדוֹ יְשַׁעְיָהוּ וְאָמַר (ישעיה כ''ט) יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רָחַק מִמֶּנִּי וַתְּהִי יִרְאָתָם אוֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלוּמָדָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיְשַׁעְיָהוּ יְשַׁעְיָהוּ רְאֵה מַעֲשֵׂה בָנַי כִּי אֵינוֹ אֶלָּא לִפְנִים וּמַחֲזִיקִים בִּי כְּאָדָם שֶׁמַּחֲזִיק וְנוֹהֵג מִנְהַג אֲבוֹתָיו בְּיָדוֹ בָאִים בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִתְפַּלְּלִים לְפָנַי תְּפִלּוֹת הַקְּבוּעוֹת כְּמִנְהַג אֲבוֹתָיו לֹא בְּלֵב שָׁלֵם. הֵם מְנַקִּין אֶת יְדֵיהֶם וּמְבָרְכִין עַל נְטִילַת יְדֵיהֶם וּבוֹצְעִים וּמְבָרְכִין בִּרְכַת הַמּוֹצִיא שׁוֹתִים וּמְבָרְכִים כְּמוֹ שֶׁהַדָּבָר שָׁגוּר בְּפִיהֶם אַךְ בְּעֵת שֶׁהֵן מְבָרְכִין אֵינָן מִתְכַּוְונִים לְבָרְכֵנִי לָכֵן עַל כֵּן חָרָה אַפּוֹ וְנִשְׁבַּע בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל לְאַבֵּד חָכְמַת הַחֲכָמִים הַיּוֹדְעִים אוֹתוֹ וּמְבָרְכִים אוֹתוֹ כְּמִנְהָג וְלֹא בְכַוָּונָה. דִּכְתִיב בַּתְרֵיהּ לָכֵן הִנְנִי יוֹסִיף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבוֹנָיו תִּסְתַּתָּר. לְפִיכָךְ הִזְהִירוּ חֲכָמִים עַל הַדָּבָר וְאָמְרוּ וַעֲשֵׂה דְבָרִים לְשֵׁם פּוֹעֲלָם כִּי כָל אֲשֶׁר בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָעוֹלָמוֹ לִכְבוֹדוֹ בְּרָאוֹ:

הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים

הצטרפו אלינו

עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.

השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!

לתרומה לעמותה

שמע בחצות תהילים ישראל שמות לרפואה מילוי משאלות עילוי נשמה

הערוץ של הרב ביוטיוב