פרשת דברים יום חמישי

דברים · חמישי

תורה דברים א׳: כ״ב-כ״ו

יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב''ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה:
א (כב) וַתִּקְרְב֣וּן אֵלַי֮ כֻּלְּכֶם֒ וַתֹּאמְר֗וּ נִשְׁלְחָ֤ה אֲנָשִׁים֙ לְפָנֵ֔ינוּ וְיַחְפְּרוּ־לָ֖נוּ אֶת־הָאָ֑רֶץ וְיָשִׁ֤בוּ אֹתָ֙נוּ֙ דָּבָ֔ר אֶת־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲלֶה־בָּ֔הּ וְאֵת֙ הֶֽעָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נָבֹ֖א אֲלֵיהֶֽן׃
וּקְרֶבְתּוּן לְוָתִי כֻּלְּכוֹן וַאֲמַרְתּוּן נִשְׁלַח גֻּבְרִין קֳדָמָנָא וִיאַלֲלוּן לָנָא יָת אַרְעָא וִיתִיבוּן יָתָנָא פִּתְגָּמָא יָת אָרְחָא דִּי נִסֵּק בַּהּ וְיָת קִרְוַיָּא דִּי נֵעוֹל לְהֵן:
רש״יוַתִּקְרְב֣וּן אֵלַי֮ כֻּלְּכֶם֒. בְּעִרְבּוּבְיָא; וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (דברים ה') "וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כָּל רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם וְזִקְנֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ הֵן הֶרְאָנוּ וְגוֹ'", אוֹתָהּ קְרִיבָה הָיְתָה הוֹגֶנֶת – יְלָדִים מְכַבְּדִים אֶת הַזְּקֵנִים וּשְׁלָחוּם לִפְנֵיהֶם, וּזְקֵנִים מְכַבְּדִים אֶת הָרָאשִׁים לָלֶכֶת לִפְנֵיהֶם, אֲבָל כָּאן "וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם" בְּעִרְבּוּבְיָא – יְלָדִים דּוֹחֲפִין אֶת הַזְּקֵנִים, וּזְקֵנִים דּוֹחֲפִין אֶת הָרָאשִׁים (ספרי):
וְיָשִׁ֤בוּ אֹתָ֙נוּ֙ דָּבָ֔ר. בְּאֵיזֶה לָשׁוֹן הֵם מְדַבְּרִים:
אֶת הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲלֶה בָּ֔הּ. אֵין דֶּרֶךְ שֶׁאֵין בָּהּ עַקְמִימוּת:
וְאֵת֙ הֶֽעָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נָבֹ֖א אֲלֵיהֶֽן. תְּחִלָּה לִכְבֹּשׁ (שם):
(כג) וַיִּיטַ֥ב בְּעֵינַ֖י הַדָּבָ֑ר וָאֶקַּ֤ח מִכֶּם֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר אֲנָשִׁ֔ים אִ֥ישׁ אֶחָ֖ד לַשָּֽׁבֶט׃
וּשְׁפַר בְּעֵינַי פִּתְגָּמָא וּדְבָרִית מִנְּכוֹן תְּרֵין עֲשַׂר גֻּבְרִין גַּבְרָא חַד לְשִׁבְטָא:
רש״יוַיִּיטַ֥ב בְּעֵינַ֖י הַדָּבָ֑ר. בְּעֵינַי וְלֹא בְעֵינֵי הַמָּקוֹם; וְאִם בְּעֵינֵי מֹשֶׁה הָיָה טוֹב לָמָּה אֲמָרָהּ בַּתּוֹכָחוֹת? מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ מְכֹר לִי חֲמוֹרְךָ זֶה, אָמַר לוֹ הֵן, נוֹתְנוֹ אַתָּה לִי לְנִסָּיוֹן? אָמַר לוֹ הֵן, בֶּהָרִים וּבַגְּבָעוֹת? אָמַר לוֹ הֵן, כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁאֵין מְעַכְּבוֹ כְלוּם, אָמַר הַלּוֹקֵחַ בְּלִבּוֹ בָּטוּחַ הוּא זֶה שֶׁלֹּא אֶמְצָא בוֹ מוּם, מִיָּד אָמַר לוֹ טֹל מְעוֹתֶיךָ אֵינִי מְנַסֵּהוּ מֵעַתָּה, אַף אֲנִי הוֹדֵיתִי לְדִבְרֵיכֶם, שֶׁמָּא תַחְזְרוּ בָכֶם כְּשֶׁתִּרְאוּ שֶׁאֵינִי מְעַכֵּב, וְאַתֶּם לֹא חֲזַרְתֶּם בָּכֶם (ספרי):
וָאֶקַּ֤ח מִכֶּם֙. מִן הַבְּרוּרִים שֶׁבָּכֶם, מִן הַמְסֻלָּתִים שֶׁבָּכֶם (שם):
שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר אֲנָשִׁ֔ים אִ֥ישׁ אֶחָ֖ד לַשָּֽׁבֶט. מַגִּיד שֶׁלֹּא הָיָה שֵׁבֶט לֵוִי עִמָּהֶם (שם):
(כד) וַיִּפְנוּ֙ וַיַּעֲל֣וּ הָהָ֔רָה וַיָּבֹ֖אוּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֑ל וַֽיְרַגְּל֖וּ אֹתָֽהּ׃
וְאִתְפְּנִיּוּ וּסְלִיקוּ לְטוּרָא וַאֲתוֹ עַד נַחֲלָא דְּאֶתְכָּלָא וְאַלִּילוּ יָתַהּ:
רש״יעַד נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֑ל. מַגִּיד שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם סוֹפוֹ (שם):
וַֽיְרַגְּל֖וּ אֹתָֽהּ. מְלַמֵּד שֶׁהָלְכוּ בָהּ אַרְבָּעָה אֻמָּנִין שְׁתִי וָעֵרֶב (שם):
(כה) וַיִּקְח֤וּ בְיָדָם֙ מִפְּרִ֣י הָאָ֔רֶץ וַיּוֹרִ֖דוּ אֵלֵ֑ינוּ וַיָּשִׁ֨בוּ אֹתָ֤נוּ דָבָר֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ טוֹבָ֣ה הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ׃
וּנְסִיבוּ בִידֵיהוֹן מֵאִבָּא דְאַרְעָא וַאֲחִיתוּ לָנָא וַאֲתִיבוּ יָתָנָא פִּתְגָּמָא וַאֲמָרוּ טָבָא אַרְעָא דַיְיָ אֱלָהָנָא יָהֵב לָנָא:
רש״יוַיּוֹרִ֖דוּ אֵלֵ֑ינוּ. מַגִּיד שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת (שם):
וַיֹּ֣אמְר֔וּ טוֹבָ֣ה הָאָ֔רֶץ. מִי הֵם שֶׁאָמְרוּ טוֹבָתָהּ? יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב (שם):
(כו) וְלֹ֥א אֲבִיתֶ֖ם לַעֲלֹ֑ת וַתַּמְר֕וּ אֶת־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וְלָא אֲבִיתוּן לְמִסַּק וְסָרֶבְתּוּן עַל מֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן:
רש״יוַתַּמְר֕וּ. לְשׁוֹן הַתְרָסָה – הִתְרַסְתֶּם כְּנֶגֶד מַאֲמָרוֹ:

נביאים ישעיהו א׳: כ״ב-כ״ו

א (כב) כַּסְפֵּ֖ךְ הָיָ֣ה לְסִיגִ֑ים סׇבְאֵ֖ךְ מָה֥וּל בַּמָּֽיִם׃
כַּסְפֵּךְ הֲוָה לִפְסוּלָא וְחַמְרֵיךְ מְעָרָב בְּמַיָא:
רש״יכַּסְפֵּ֖ךְ הָיָ֣ה לְסִיגִ֑ים. שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין מָעוֹת נְחֹשֶׁת וּמְצַפִּין אוֹתָן בְּכֶסֶף לְהוֹנוֹת בָּהֶם:
וְרֹדֵף שַׁלְמוֹנִים. תַּשְׁלוּמִין. תַּרְגּוּם יוֹנָתָן: ״אָמְרִין גְּבַר לְחַבְרֵיהּ עֲבִיד לִי טַב בְּדִינִי וַאֲשַׁלֵּם לָךְ בְּדִינָךְ״. שׁוֹפֵט שֶׁהָיָה גַּזְלָן, וְהַנִּגְזָל צוֹעֵק עָלָיו בִּפְנֵי שׁוֹפֵט אַחֵר, זֶה אוֹמֵר לוֹ: צַדְּקֵנִי הַיּוֹם וַאֲנִי אֲשַׁלֵּם גְּמוּלְךָ כְּשֶׁיִּצְעֲקוּ עָלֶיךָ בְּפָנַי. הֲוֵי רוֹדֵף תַּשְׁלוּם גְּמוּלוֹת:
(כג) שָׂרַ֣יִךְ סוֹרְרִ֗ים וְחַבְרֵי֙ גַּנָּבִ֔ים כֻּלּוֹ֙ אֹהֵ֣ב שֹׁ֔חַד וְרֹדֵ֖ף שַׁלְמֹנִ֑ים יָתוֹם֙ לֹ֣א יִשְׁפֹּ֔טוּ וְרִ֥יב אַלְמָנָ֖ה לֹא־יָב֥וֹא אֲלֵיהֶֽם׃ {ס}
רַבְרְבַיִךְ מָרְדִין וְשׁוּתָּפִין לְגַנָבִין כּוּלְהוֹן רְחִימִין לְקַבָּלָא שׁוֹחֲדָא אָמְרִין גְבַר לְחַבְרֵיהּ עֲבֵיד לִי טַב בְּדִינִי וַאֲשַׁלֵם לָךְ בְּדִינָךְ דִין יַתְמָא לָא דַיְנִין וּקְבֵילַת אַרְמַלְתָּא לָא עֲלַת לָקֳדָמֵיהוֹן:
רש״יסוֹרְרִ֗ים. סָרִים מִן הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה:
וְרִ֥יב אַלְמָנָ֖ה לֹא יָב֥וֹא אֲלֵיהֶֽם. הָאַלְמָנָה בָּאָה לִצְעוֹק, וְהַיָּתוֹם יוֹצֵא, וְזוֹ פּוֹגַעַת בּוֹ וְשׁוֹאַלְתּוֹ: ״מַה הוֹעַלְתָּ בִּצְעָקָתְךָ לִפְנֵי הַשּׁוֹפֵט?״ וְהוּא אוֹמֵר: ״כָּל הַיּוֹם הַזֶּה יָגַעְתִּי לוֹ בִּמְלָאכָה, וְסוֹפוֹ לֹא הוֹעַלְתִּי.״ וְזוֹ חוֹזֶרֶת לַאֲחוֹרֶיהָ וְאוֹמֶרֶת: ״וּמַה זֶּה שֶׁהוּא אִישׁ לֹא הוֹעִיל, אֲנִי לֹא כָּל שֶׁכֵּן?״ הֲוֵי ״יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם״ כְּלָל:
(כד) לָכֵ֗ן נְאֻ֤ם הָאָדוֹן֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֲבִ֖יר יִשְׂרָאֵ֑ל ה֚וֹי אֶנָּחֵ֣ם מִצָּרַ֔י וְאִנָּקְמָ֖ה מֵאוֹיְבָֽי׃
בְּכֵן אֲמַר רִבּוֹן עַלְמָא יְיָ צְבָאוֹת תַּקִיפָא דְיִשְׂרָאֵל קַרְתָּא יְרוּשְׁלֵם אֲנָא עֲתִיד לְנַחֲמוּתָהּ בְּרַם וַי לְרַשִׁיעַיָא כַּד אִתְגְלֵי לְמֶעְבַּד פּוּרְעֲנוּת דִין מְסַנְאֵי עַמִי וְאָתִיב נְקָמָא לִבְעֵיל דְבָבִי:
רש״ינְאֻ֤ם הָאָדוֹן֙. שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ, וּבְיָדוֹ לַעֲקוֹר אֶתְכֶם מֵאַרְצְכֶם וְלִנְטוֹעַ בָּהּ אֲחֵרִים:
אֲבִ֖יר יִשְׂרָאֵ֑ל. תָּקְפּוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל:
ה֚וֹי. לְשׁוֹן הַזְמָנָה וְהַכְרָזָה, וְדוֹמֶה לוֹ ״הוֹי וְנֻסוּ מֵאֶרֶץ צָפוֹן״ (זכריה ב:), וְיֵדְעוּ הַכֹּל כִּי אֶנָּחֵם מִצָּרַי שֶׁהִכְעִיסוּנִי בְּמַעֲשֵׂיהֶם:
(כה) וְאָשִׁ֤יבָה יָדִי֙ עָלַ֔יִךְ וְאֶצְרֹ֥ף כַּבֹּ֖ר סִיגָ֑יִךְ וְאָסִ֖ירָה כׇּל־בְּדִילָֽיִךְ׃
וְאָתִיב מְחַת גְבוּרְתִּי עֲלָךְ וַאֲבָרֵר כְּמָא דִמְנַקַן בְּבוֹרִיתָא כָּל רַשִׁיעַיָא וְאַעְדִי כָּל חוֹבָךְ:
רש״יוְאָשִׁ֤יבָה יָדִי֙ עָלַ֔יִךְ. מַכָּה אַחַר מַכָּה, עַד כְּלוֹת הַפּוֹשְׁעִים:
כַּבֹּ֖ר. לְשׁוֹן בּוֹרִית, סבו״ן בְּלַעַ״ז, וּלְשׁוֹנוֹ לְשׁוֹן נִקָּיוֹן, כְּמוֹ ״וּבַר לֵבָב״ (תהילים כד:), עַל שֵׁם שֶׁהוּא מְנַקֶּה הַבֶּגֶד מִכְּתָמָיו:
כׇּל בְּדִילָֽיִךְ. בְּדִיל הַמְעוֹרָב בַּכֶּסֶף, כְּלוֹמַר: הָרְשָׁעִים שֶׁבָּךְ. בְּדִיל אשטיי״ס בְּלַעַ״ז:
כַּבֹּ֖ר. אַעֲמִיד לָכֶם שׁוֹפְטִים כְּשֵׁרִים:
(כו) וְאָשִׁ֤יבָה שֹׁפְטַ֙יִךְ֙ כְּבָרִ֣אשֹׁנָ֔ה וְיֹעֲצַ֖יִךְ כְּבַתְּחִלָּ֑ה אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן יִקָּ֤רֵא לָךְ֙ עִ֣יר הַצֶּ֔דֶק קִרְיָ֖ה נֶאֱמָנָֽה׃
וַאֲמַנֵי בִיךְ דַיָנֵי קוּשְׁטָא תַקְנִין כִּבְקַדְמֵיתָא וּמָלְכֵי מִלְכָךְ כַּד מִן אַוְלָא וּבָתַר כֵּן יִתְקְרֵי לָךְ קַרְתָּא דְקוּשְׁטָא קַרְתָּא מְהֵימַנְתָּא:
רש״יעִ֣יר הַצֶּ֔דֶק. כְּבַתְּחִלָּה ״צֶדֶק יָלִין בָּהּ״ (ישעיהו א: כא):

כתובים תהילים ק״ז: מ״א-ק״ח: ב׳

קז (מא) וַיְשַׂגֵּ֣ב אֶבְי֣וֹן מֵע֑וֹנִי וַיָּ֥שֶׂם כַּ֝צֹּ֗אן מִשְׁפָּחֽוֹת׃
וְכַד תָּבוּ לְאוֹרַיְתָא שַׂגֵב חֲשֵׁיכָא מִמִסְכֵּינוּתָא וְשַׁוֵי הֵיךְ עָאנֵי גְנִיסַיָא:
רש״יוַיָּ֥שֶׂם כַּ֝צֹּ֗אן מִשְׁפָּחֽוֹת. וַיָּשֶׂם הָאֶבְיוֹן מִשְׁפַּחַת זַרְעוֹ כַּצֹּאן – רַבִּים:
(מב) יִרְא֣וּ יְשָׁרִ֣ים וְיִשְׂמָ֑חוּ וְכׇל־עַ֝וְלָ֗ה קָ֣פְצָה פִּֽיהָ׃
חֲמוֹן תְּרִיצַיָא וְיֶחֱדוּן וְכָל מָרֵי שִׁקְרָא שַׁוַר פּוּמָא וְאִתְחַסֵם:
רש״יקָ֣פְצָה. סָתְמָה, כְּמוֹ ״לֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ״ (דברים טו: ז):
(מג) מִי־חָכָ֥ם וְיִשְׁמׇר־אֵ֑לֶּה וְ֝יִתְבּוֹנְנ֗וּ חַֽסְדֵ֥י יְהֹוָֽה׃ {פ}
מַן חַכִּימָא וְיִנְטוֹר אִלֵין וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדַיָא דַיָי:
קח (א) שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד׃
שִׁירָא וּשְׁבָחָא עַל יְדָא דְדָוִד:
(ב) נָכ֣וֹן לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים אָשִׁ֥ירָה וַ֝אֲזַמְּרָ֗ה אַף־כְּבוֹדִֽי׃
תַּקִין לִבִּי אֱלֹהִים אֲשַׁבַּח וַאֲזַמֵר לְחוֹד אַיְקָרִי:
רש״ינָכ֣וֹן לִבִּ֣י. נֶאֱמָן עִמְּךָ:
אַף כְּבוֹדִֽי. הוּא מַה שֶּׁאֲנִי מְשׁוֹרֵר לְךָ. דָּבָר אַחֵר: אַף כְּבוֹדִי. אַף לְפִי כְבוֹדִי לֹא אֶמָּנַע לְשׁוֹרֵר לוֹ, וְלֹא אֲחַלֵּק לְעַצְמִי כָּבוֹד:

משנה משנה בכורות ה׳

א. כָּל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין (הֲנָאָתָן לַהֶקְדֵּשׁ), נִמְכָּרִין בָּאִטְלִיז (וְנִשְׁחָטִין בָּאִטְלִיז) וְנִשְׁקָלִין בְּלִטְרָא, חוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַמַּעֲשֵׂר, שֶׁהֲנָיָתָן לַבְּעָלִים. פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין הֲנָיָתָן לַהֶקְדֵּשׁ. וְשׁוֹקְלִין מָנֶה כְנֶגֶד מָנֶה בַּבְּכוֹר:
ברטנורהכָּל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין. קָדָשִׁים שֶׁנָּפַל בָּהֶם מוּם, אִם מוֹכְרִין אוֹתָן בְּיֹקֶר, טוֹבַת הֲנָאָה לַהֶקְדֵּשׁ הוּא. הִלְכָּךְ נִמְכָּרִים בָּאִטְלִיז, דְּהַיְנוּ שׁוּק שֶׁמּוֹכְרִים בּוֹ שְׁאָר בְּשַׂר חֻלִּין וְשָׁם נִמְכָּר בְּיֹקֶר:
וְנִשְׁקָלִין בְּלִטְרָא. לְהִמָּכֵר כְּדֶרֶךְ שֶׁהַקַּצָּבִים מוֹכְרִים בְּשַׂר חֻלִּין. דְּמִתּוֹךְ שֶׁיְּכוֹלִים לִמְכֹּר בְּיֹקֶר מוֹסִיפִים בַּדָּמִים כְּשֶׁפּוֹדִים אוֹתָם מִן הַהֶקְדֵּשׁ:
חוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַמַּעֲשֵׂר. שֶׁאִם נִמְכָּרִים בְּיֹקֶר הֲנָאָתָן לַבְּעָלִים. בְּכוֹר הֲנָאָתוֹ לַכֹּהֵן, דִּבְשַׂר בְּכוֹר נֶאֱכָל לְכָל אָדָם וְהַכֹּהֵן מוֹכְרוֹ וְנוֹטֵל דָּמָיו, וְלַכֹּהֵן קָרֵי בְּעָלִים שֶׁל בְּכוֹר. וּמִשּׁוּם הֲנָאַת הֶדְיוֹט לֹא מְזַלְזְלִינַן בַּקָּדָשִׁים לִנְהֹג בָּהֶן מִנְהַג חֻלִּין לְמָכְרָן בָּאִטְלִיז, אֶלָּא בְּבֵיתוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יִקְפְּצוּ עֲלֵיהֶם בְּנֵי אָדָם כָּל כָּךְ. וְאֵין נִשְׁקָלִים בְּלִטְרָא אֶלָּא בְאֹמֶד, וְאִם יַפְסִיד לֵית לָן בָּהּ:
וְשׁוֹקְלִין מָנָה כְנֶגֶד מָנָה בַּבְּכוֹר. שֶׁאִם יֵשׁ לוֹ חֲתִיכַת בְּשַׂר חֻלִּין שֶׁנִּשְׁקְלָה בְּלִטְרָא יָכוֹל לִשְׁקֹל בְּשַׂר בְּכוֹר כְּנֶגְדָּהּ. אֲבָל מַעֲשֵׂר אֵין שׁוֹקְלִים מָנָה כְּנֶגֶד מָנָה, דְּמֵחֲזֵי כְאִלּוּ מוֹכְרוֹ, וּבֶהֱמַת מַעֲשֵׂר אָסוּר לְמָכְרָהּ כְּלָל מִשּׁוּם דְּלֹא כְתִיב בָּהּ לֹא יִפָּדֶה כְּדֶרֶךְ שֶׁכָּתוּב בַּבְּכוֹר אֶלָּא לֹא יִגָּאֵל, וְשָׁנִינוּ בְּסִפְרִי בְּכוֹר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ לֹא יִפָּדֶה, הוּא נִמְכָּר, מַעֲשֵׂר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ לֹא יִגָּאֵל אֵינוֹ נִמְכָּר לֹא חַי וְלֹא שָׁחוּט וְלֹא תָמִים וְלֹא בַעַל מוּם:
עיקר תוספות יום טוב(א) בַּגְּמָרָא, אֵימַת, אִילֵימָא לְאַחַר פִּדְיוֹנוֹ, הֲנָאָתָן לְהֶקְדֵּשׁ, הֲנָאָתָן לַבְּעָלִים הוּא, אֶלָּא לִפְנֵי פִדְיוֹנוֹ, נִשְׁחָטִים, הָא בָעֵי הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה. לְעוֹלָם לְאַחַר פִּדְיוֹן, וּמַאי הֲנָאָתָן לְהֶקְדֵּשׁ, אַדְּמֵעִקָּרָא, דְּכֵיוָן דְּשָׁרֵי לְהוּ מַר דְּנִמְכָּרִין בָּאִטְלִיז וְנִשְׁחָטִין בָּאִטְלִיז וְנִשְׁקָלִים בְּלִטְרָא, טָפֵי וּפָרֵיק מֵעִקָּרָא:
(ב) הַמַּעֲשֵׂר. וּפָרְכִינַן בַּגְּמָרָא, דְּמַעֲשֵׂר בְּבֵיתֵיהּ מִי מִזְדְּבַן, וְהַתַּנְיָא אֵינוֹ נִמְכָּר לֹא חַי וְלֹא שָׁחוּט כוּ'. וּמְשָׁנִינַן, בְּמַעֲשַׂר בְּהֵמָה שֶׁל יְתוֹמִים עָסְקִינַן וּמִשּׁוּם הֶשֵּׁב אֲבֵדָה נָגְעוּ בְהוּ וְאוֹקְמוּהָ אַדְּאוֹרַיְתָא כוּ'. דְּשָׁחוּט רַבָּנָן הוּא דְּגָזְרוּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ג) מְסַיֵּם רַשִׁ"י, וּמַעֲשֵׂר, הֲנִיַּת מְכִירָתוֹ בְּיֹקֶר לַבְּעָלִים יִשְׂרָאֵל הוּא, וּמִשּׁוּם הֲנָאַת הֶדְיוֹט כוּ':
(ד) וְשׁוֹקְלִין כוּ'. לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, וְכֹהֲנִים שֶׁנִּמְנוּ עַל הַבְּכוֹר מֻתָּרִין לִשְׁקֹל כוּ'. וְכָתַב הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה, וּמִפְּשָׁטָא מַשְׁמַע דְּאָרֵישָׁא קָאֵי דְּקָתָנֵי דִּבְכוֹר בַּעַל מוּם אֵינוֹ נִשְׁקָל בְּלִטְרָא:
(ה) וְגָמְרִינַן גְּאֻלָּה גְּאֻלָּה מֵחֲרָמִים:
(ו) אַסְמַכְתָּא בְעָלְמָא הוּא. דְּמִדְּאוֹרַיְתָא לֹא מִתְּסַר מְכִירָתוֹ אֶלָּא תָמִים חַי, דּוּמְיָא דִתְמוּרָה. כֶּסֶף מִשְׁנֶה:
ב. בֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, לֹא יִמָּנָה יִשְׂרָאֵל עִם הַכֹּהֵן עַל הַבְּכוֹר. בֵּית הִלֵּל מַתִּירִין, וַאֲפִלּוּ נָכְרִי. בְּכוֹר שֶׁאֲחָזוֹ דָם, אֲפִלּוּ הוּא מֵת, אֵין מַקִּיזִין לוֹ דָם, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יַקִּיז, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בוֹ מוּם. וְאִם עָשָׂה בוֹ מוּם, הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׁחֵט עָלָיו. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יַקִּיז, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בוֹ מוּם:
ברטנורהלֹא יִמָּנֶה יִשְׂרָאֵל עִם הַכֹּהֵן. לֶאֱכֹל עִמּוֹ בַּחֲבוּרָה מִבְּשַׂר בְּכוֹר בַּעַל מוּם. שֶׁאֵין נִמְנִין עַל הַבְּכוֹר אֶלָּא חֲבוּרָה שֶׁכֻּלָּהּ כֹּהֲנִים, דִּכְתִיב (במדבר יח) וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךָ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה וּכְשׁוֹק הַיָּמִין, מָה חָזֶה וְשׁוֹק כֹּהֲנִים אִין יִשְׂרָאֵל לֹא, אַף בְּכוֹר בֵּין תָּמִים בֵּין בַּעַל מוּם כֹּהֲנִים אִין יִשְׂרָאֵל לֹא:
וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין וַאֲפִלּוּ נָכְרִי. דִּכְתִיב (דברים יב) כַּצְּבִי וְכָאַיָּל, מַה צְּבִי וְאַיָּל אֲפִלּוּ נָכְרִי, אַף בְּכוֹר נַמִּי. וּקְרָא דִּכְתִיב (במדבר יח) וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךָ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה וּכְשׁוֹק הַיָּמִין, בִּבְכוֹר תָּמִים דַּוְקָא מִשְׁתַּעֵי:
שֶׁאֲחָזוֹ דָם. חֹלִי שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּן בּוֹ מֵרִבּוּי הַדָּם:
אֵין מַקִּיזִין לוֹ דָם. וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בּוֹ מוּם. דְּמִתּוֹךְ שֶׁאָדָם בָּהוּל עַל מָמוֹנוֹ, אִי שָׁרֵית לֵיהּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין עוֹשֶׂה בוֹ מוּם אָתֵי לְמֶעֱבַד בְּמָקוֹם שֶׁעוֹשֶׂה בּוֹ מוּם:
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בוֹ מוּם. שֶׁלֹּא יִסְדֹּק רֹאשׁ אָזְנוֹ אוֹ נִיב שְׂפָתָיו בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא יוּכַל לַחֲזֹר וּלְהֵרָפֵא. דְּסָבְרֵי רַבָּנָן כָּל שֶׁכֵּן דְּאִי לֹא שָׁרֵית לֵיהּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ מוּם אָתֵי לְמֶעֱבַד אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּם:
עיקר תוספות יום טוב(ז) וְאַף עַל גַּבדִּבְמִשְׁנָה א'‏ פֶּרֶק ד'‏ כָּתַב דְּמִדִּכְתִיב וּבְשָׂרָם לְשׁוֹן רַבִּים אַף בַּעַל מוּם בְּמַשְׁמַע, הָא אָמְרִינַן בַּסֻּגְיָא דְהָכָא דִּבְבַעַל מוּם כְּתִיב הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יַחְדָּו יֹאכְלֶנּוּ, וּמַה טָּמֵא שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל בְּקָדָשִׁים קַלִּים אוֹכֵל בַּבְּכוֹר, זָר שֶׁאוֹכֵל בְּקָדָשִׁים קַלִּים אֵינוֹ דִּין שֶׁיֹּאכַל בַּבְּכוֹר. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּאָתֵי קַל וָחֹמֶר וּמַפִּיק מֵהֶקֵּשָׁא וְנֶאֱכָל לְזָרִים, מֵאַחַר דְּמִתּוֹקְמָא הֶקֵּשָׁא דַחֲזֵה הַתְּנוּפָה בְּתָם:
(ח) אַף עַל פִּי כוּ'. אֵין כַּוָּנָתוֹ שֶׁיֶּאֱרַע בּוֹ מוּם בִּשְׁעַת הַקָּזָה בְּהֶכְרֵחַ, לְפִי שֶׁמּוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּפְסִיק רֵישֵׁיהּ וְלֹא יָמוּת, אֲבָל הוּא אוֹמֵר שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁים אִם יֶאֱרַע בּוֹ מוּם אַחַר הַהַקָּזָה לְפִי שֶׁהוּא דָבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן וְלֹא נָפַל בּוֹ הַמּוּם מֵחֲמַת הַהַקָּזָה בְּהֶכְרֵחַ כְּדֵי שֶׁנְּדַמֶּה אוֹתוֹ לִפְסִיק רֵישֵׁיהּ. וּלְפִיכָךְ בֵּאֲרוּ בַּגְּמָרָא שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ בְהָא, דְּהָא קַיְמָא לָן כְּוָתֵיהּ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן דְּמֻתָּר. הָרַמְבַּ"ם:
ג. הַצּוֹרֵם בְּאֹזֶן הַבְּכוֹר, הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׁחֵט עוֹלָמִית, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כְּשֶׁיִּוָּלֵד לוֹ מוּם אַחֵר, יִשָּׁחֵט עָלָיו. מַעֲשֶׂה בְזָכָר שֶׁל רְחֵלִים זָקֵן וּשְׂעָרוֹ מְדֻלְדָּל, רָאָהוּ קַסְדּוֹר אֶחָד, אָמַר, מַה טִּיבוֹ שֶׁל זֶה. אָמְרוּ לוֹ, בְּכוֹר הוּא וְאֵינוֹ נִשְׁחָט אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה בּוֹ מוּם. נָטַל פִּגְיוֹן וְצָרַם בְּאָזְנוֹ, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְהִתִּירוּהוּ. רָאָה שֶׁהִתִּירוּ, וְהָלַךְ וְצָרַם בְּאָזְנֵי בְכוֹרוֹת אֲחֵרִים, וְאָסָרוּ. פַּעַם אַחַת הָיוּ תִינוֹקוֹת מְשַׂחֲקִין בַּשָּׂדֶה וְקָשְׁרוּ זַנְבוֹת טְלָאִים זֶה לָזֶה, וְנִפְסְקָה זְנָבוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם וַהֲרֵי הוּא בְכוֹר, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְהִתִּירוּהוּ. רָאוּ שֶׁהִתִּירוּ, וְהָלְכוּ וְקָשְׁרוּ זַנְבוֹת בְּכוֹרוֹת אֲחֵרִים, וְאָסָרוּ. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁהוּא לְדַעְתּוֹ, אָסוּר. וְשֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ, מֻתָּר:
ברטנורההַצּוֹרֵם. הַפּוֹגֵם. וּבְכֹהֵן אַיְרֵי, שֶׁפּוֹגֵם אֹזֶן הַבְּכוֹר כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה חֻלִּין בְּיָדוֹ:
הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׁחֵט עוֹלָמִית. וַאֲפִלּוּ נָפַל בּוֹ מוּם אַחֵר. מִשּׁוּם קְנָס, לְפִי שֶׁעָבַר וְהִטִּיל מוּם בַּקָּדָשִׁים. שֶׁהַמַּטִּיל מוּם בַּקָּדָשִׁים סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, וַאֲפִלּוּ עָשָׂה מוּם בְּבַעַל מוּם. דִּכְתִיב (ויקרא כב) כָּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ, קָרֵי בֵּיהּ לֹא יְהַיֶּה בּוֹ, שֶׁלֹּא יַטִּיל בּוֹ מוּם. וּמִדַּהֲוָה לֵיהּ לְמִכְתַּב מוּם וְכָתַב כָּל מוּם, לְרַבּוֹת אֲפִלּוּ בַּעַל מוּם שֶׁלֹּא יַטִּיל בּוֹ מוּם:
כְּשֶׁיִּוָּלֵד לוֹ מוּם אַחֵר יִשְׁחֹט עָלָיו. וַאֲפִלּוּ בְאוֹתוֹ מוּם עַצְמוֹ, אִם מֵת הַמַּטִּיל אֶת הַמּוּם, בְּנוֹ שׁוֹחֵט אַחֲרָיו עַל אוֹתוֹ הַמּוּם. דִּלְדִידֵיהּ קָנְסוּ רַבָּנָן, לִבְרֵיהּ לֹא קָנְסוּ רַבָּנָן. וְכֵן הֲלָכָה:
וּשְׂעָרוֹ מְדֻלְדָּל. לְפִי שֶׁלֹּא נִגְזַז מֵעוֹלָם:
קַסְדּוֹר. מְמֻנֶּה מֵהַמֶּלֶךְ:
מַה טִּיבוֹ שֶׁל זֶה. שֶׁהִנִּיחוּהוּ לְהַזְקִין כָּל כָּךְ:
פִּגְיוֹן. סַכִּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי פִּיּוֹת קָרוּי פִּגְיוֹן:
וְהִתִּירוּהוּ. אַף עַל פִּי שֶׁהַנָּכְרִי נִתְכַּוֵּן לְהַטִּיל בּוֹ מוּם, כֵּיוָן דְּשֶׁלֹּא מִדַּעַת יִשְׂרָאֵל עָשָׂה, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיִשְׂרָאֵל:
רָאָה שֶׁהִתִּירוּ וְהָלַךְ וְצָרַם בְּאָזְנֵי בְכוֹרוֹת אֲחֵרִים. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיִשְׂרָאֵל. נַעֲשָׂה כְאִלּוּ אָמַר לוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעֲשֵׂהוּ וְאָסוּר:
הָיוּ תִינוֹקוֹת מְשַׂחֲקִים. וּצְרִיכָא לְאַשְׁמְעִינַן קַסְדּוֹר נָכְרִי וְתִינוֹקוֹת. דְּאִי אַשְׁמוֹעִינַן קַסְדּוֹר, הֲוָה אֲמֵינָא בְנָכְרִי הוּא דְשָׁרֵי דְּלֵיכָּא לְמִגְזַר דִּלְמָא אָתֵי לְמִסְרַךְ וְלִלְמֹד לְהַטִּיל מוּם בַּקָּדָשִׁים, דְּסִרְכֵיהּ דְּנָכְרִי לֹא אִכְפַּת לָן שֶׁהֲרֵי נָהוּג הוּא בְאִסּוּרִין, אֲבָל קָטָן דְּאִי שָׁרֵית לֵיהּ אָתֵי לְמִסְרַךְ אֵימָא לֹא. וְאִי אַשְׁמוֹעִינַן תִּינוֹקוֹת הֲוָה אֲמֵינָא תִינוֹק הוּא דְּשָׁרוּ רַבָּנָן, דְּמַאן דְּחָזֵי לֹא אָתֵי לְמֵימַר נַמִּי אִי הֲוָה שָׁדֵי בֵיהּ גָּדוֹל מוּמָא הֲוָה מִשְׁתְּרֵי, דְּקָטָן בְּגָדוֹל לֹא מִחַלַּף, אֲבָל נָכְרִי גָדוֹל דְּאָתֵי לְאִחַלּוֹפֵי בְגָדוֹל יִשְׂרָאֵל אֵימָא לֹא, צְרִיכֵי:
כֹּל שֶׁהוּא לְדַעְתּוֹ אָסוּר. לַאֲתוֹיֵי גְרָמָא. כְּגוֹן שֶׁיּוֹלִיךְ הַבְּהֵמָה בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בַּרְזֶל כְּדֵי שֶׁתִּכָּשֵׁל בּוֹ וְיִפֹּל בָּהּ מוּם:
וְשֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ מֻתָּר. לַאֲתוֹיֵי אִם הָיָה יִשְׂרָאֵל מֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ וְאוֹמֵר בִּפְנֵי הַנָּכְרִי בְּכוֹר זֶה אִם נָפַל בּוֹ מוּם הָיִינוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ, וְשָׁמַע הַנָּכְרִי וְהִטִּיל בּוֹ מוּם, מֻתָּר:
עיקר תוספות יום טוב(ט) מַשְׁמַע דְּלַהֲלָכָה כָתַב כֵּן, דִּלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לֹא אִצְטְרִיךְ, דְּדִלְמָא לֹא אָמַר אֶלָּא בְתָם, וְעוֹד שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ דְּרַבָּנָן פְּלִיגֵי. וְדִבְרֵי תֵימַהּ הֵן כוּ', דְּכָל זֶה אַלִּיבָּא דְרַבִּי מֵאִיר בַּגְּמָרָא, אֲבָל רַבָּנָן דְּזֶה הַכְּלָל דְּסֵיפָא פְלִיגֵי דְדַוְקָא בְתָם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(י) כְּלוֹמַר, הַיּוּ"ד בִּשְׁבָ"א וְהַהֵ"א בְּפַתָּח. וְהוּא לְשׁוֹן צִוּוּי וְאַזְהָרָה:
(יא) שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁעַל יְדֵי מוּם שֶׁיַּעֲשֶׂה בוֹ יִשָּׁחֵט, אֶלָּא אִם כֵּן נָפַל מֵאֵלָיו. רַשִׁ"י:
(יב) רַשִׁ"י. וַאֲנִי תָמֵהַּ דְּמִכְּדִי הַטָּלַת מוּם בִּבְכוֹר אִסּוּר הוּא לְגַבֵּיהּ. וּבַסֻּגְיָא לֹא קָאָמַר אֶלָּא דְּלֹא אָתֵי לְמִסְרַךְ. וִיכוֹלַנִי לְפָרֵשׁ דְּסִרְכֵיהּ לֹא מִידִי הוּא, שֶׁאֵינוֹ אִסּוּר לְגַבֵּיהּ. כֵּן נִרְאֶה מִפֵּרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם:
(יג) כִּדְיָלֵיף לֵיהּ בַּגְּמָרָא מִקְּרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יד) שֶׁלֹּא שְׁאָלָם הַקַּסְדּוֹר מַה טִּיבוֹ אֶלָּא הֵם עַצְמָם מְסִיחִים לְפִי תֻמָּם כוּ'. רַשִׁ"י:
ד. הָיָה בְכוֹר רוֹדְפוֹ, וּבְעָטוֹ וְעָשָׂה בוֹ מוּם, הֲרֵי זֶה יִשְׁחוֹט עָלָיו. כָּל הַמּוּמִין הָרְאוּיִין לָבוֹא בִידֵי אָדָם, רוֹעִים יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָנִים, וְרוֹעִים כֹּהֲנִים אֵינָן נֶאֱמָנִים. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, נֶאֱמָן הוּא עַל שֶׁל חֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל שֶׁל עַצְמוֹ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הֶחָשׁוּד עַל דָּבָר, לֹא דָנוֹ וְלֹא מְעִידוֹ:
ברטנורההָיָה בְכוֹר רוֹדְפוֹ כוּ'‏ הֲרֵי זֶה יִשְׁחֹט עָלָיו. וְלֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁבְּעָטוֹ בִּשְׁעַת רְדִיפָה, אֲבָל שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת רְדִיפָה לֹא:
הָרְאוּיִין לָבֹא בִידֵי אָדָם. שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר אָדָם הִטִּילָם בּוֹ. כְּגוֹן נִסְמֵית עֵינוֹ, נִקְטְעָה יָדוֹ, נִסְדְּקָה אָזְנוֹ:
רוֹעִים יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָנִים. יִשְׂרָאֵל הָרוֹעֶה בְּהֶמְתּוֹ שֶׁל כֹּהֵן נֶאֱמָן לוֹמַר עַל הַמּוּמִין שֶׁנָּפְלוּ בִּבְהֶמְתּוֹ שֶׁל כֹּהֵן שֶׁמֵאֲלֵיהֶם אֵרְעוּ וְיֹאכְלֶנּוּ בְּעָלָיו הַכֹּהֵן בְּמוּמוֹ. וְלֹא חָשְׁדִינַן לֵיהּ שֶׁמָּא עַל יְדֵי אָדָם בָּא זֶה הַמּוּם בְּכַוָּנָה וְרוֹעֶה זֶה מְשַׁקֵּר וּבָא לְהַתִּירוֹ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁחָטֶנּוּ רַבּוֹ כֹּהֵן וְיַאֲכִילֶנּוּ מִמֶּנּוּ, שֶׁהַיִּשְׂרָאֵל מֻתָּר לֶאֱכֹל מִן הַבְּכוֹר בַּעַל מוּם כְּשֶׁהַכֹּהֵן נוֹתֵן לוֹ מִמֶּנּוּ, בְּהָכִי לֹא חָשְׁדִינַן לֵיהּ, דְּלִלְגִימָה מֻעֶטֶת כָּזוֹ לֹא חָיְשִׁינַן שֶׁיְּשַׁקֵּר הָרוֹעֶה וְיַעֲבֹר עֲבֵרָה בַּעֲבוּר הֲנָאַת לְגִימָה בִּלְבַד:
רוֹעִים כֹּהֲנִים. רוֹעִים שֶׁהֵם כֹּהֲנִים: אֵין נֶאֱמָנִים. כְּשֶׁרוֹעִים בְּהֶמְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. דְּנֶחֱשָׁד הַאי כֹּהֵן רוֹעֶה שֶׁהוּא עַצְמוֹ הִטִּיל בּוֹ מוּם, דְּמֵימַר אָמַר הַאי רוֹעֶה, לֹא שָׁבֵיק רַבִּי לְדִידִי וְיַהֲבֵיהּ לְכֹהֵן אַחֲרִינָא. וְהוּא הַדִּין דְּכֹהֵן רוֹעֶה אֵין נֶאֱמָן לְהָעִיד עַל הַבְּכוֹר שֶׁל כֹּהֵן אַחֵר, דְּחָיְשִׁינַן לְגוֹמְלִים, דְּסָבַר אֲעִידֶנּוּ עַכְשָׁיו וִיהֵא גוֹמֵל לִי כְּשֶׁיִּתֵּן לִי יִשְׂרָאֵל בְּכוֹר תָּם וְאַטִּיל בּוֹ מוּם וְיָבֹא כֹהֵן זֶה וִיעִידֵנִי שֶׁמֵּאֵלָיו נָפַל בּוֹ מוּם:
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר נֶאֱמָן הוּא עַל שֶׁל חֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל שֶׁל עַצְמוֹ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל פָּלֵיג אַתַּנָּא קַמָּא, וְסָבַר דְּלֹא נֶחְשְׁדוּ כֹהֲנִים אֶלָּא עַל בְּכוֹר עַצְמוֹ שֶׁכְּבָר נְתָנוֹ לוֹ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל עַל שֶׁל חֲבֵרוֹ בֵּין רַבּוֹ בֵּין אַחֵר לֹא נֶחְשְׁדוּ עָלָיו:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הֶחָשׁוּד עַל דָּבָר לֹא דָנוֹ וְלֹא מְעִידוֹ. וְאִיכָּא בֵּין רַבִּי מֵאִיר לְתַנָּא קַמָּא, דִּלְרַבִּי מֵאִיר בְּכוֹר כֹּהֵן שֶׁנָּפַל בּוֹ מוּם צָרִיךְ שְׁנַיִם מִן הַשּׁוּק לְהָעִיד עָלָיו, וְעֵד אֶחָד אֲפִלּוּ שֶׁאֵינוֹ כֹהֵן אֵין מוֹעִיל בּוֹ. וּלְתַנָּא קַמָּא דַּוְקָא כֹהֵן אֵינוֹ נֶאֱמָן לְהָעִיד עַל בְּכוֹרוֹ שֶׁל כֹּהֵן, דְּחָיְשִׁינַן לְגוֹמְלִים, אֲבָל שֶׁאֵינוֹ כֹהֵן אֲפִלּוּ אֶחָד מֵעִיד נֶאֱמָן לְהַתִּירוֹ. וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֲפִלּוּ בָנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ שֶׁל כֹּהֵן נֶאֱמָנִים, דְּדַוְקָא אִיהוּ גוּפֵיהּ עַל שֶׁל עַצְמוֹ אֵינוֹ נֶאֱמָן. וְאִשְׁתּוֹ נַמִּי אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְגוּפוֹ. וַהֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:
עיקר תוספות יום טוב(טו) בְּכוֹר. אַיִל מְנַגֵּחַ, רוֹדְפוֹ לְאָדָם לְנַגְּחוֹ, וּבְעָטוֹ אָדָם לַבְּכוֹר וְעָשָׂה בוֹ מוּם, יִשָּׁחֵט עָלָיו וַאֲפִלּוּ הָיָה כֹהֵן, לְפִי שֶׁלְּהַצָּלָתוֹ נִתְכַּוֵּן. רַשִׁ"י:
(טז) גְּמָרָא, פְּשִׁיטָא, מַהוּ דְתֵימָא צַעֲרֵיהּ [מַה שֶּׁרְדָפוֹ] הוּא דְקָא מִדְכַּר. קָא מַשְׁמַע לָן:
(יז) שֶׁיֵּשׁ מוּמִין שֶׁאֵין רְאוּיִין לָבֹא בִידֵי אָדָם, כְּגוֹן בַּעַל חָמֵשׁ רַגְלַיִם אוֹ עֵינוֹ אַחַת גְּדוֹלָה כְשֶׁל עֵגֶל אוֹ קְטַנָּה כְשֶׁל אַוָּז, דַּהֲוֵי מוּם שֶׁאֵין אָדָם נֶחֱשָׁד עָלָיו. רַשִׁ"י:
(יח) צָרִיךְ עִיּוּן, דְּמִידִי הוּא טַעֲמָא אֶלָּא מִשּׁוּם דְּחָיְשִׁינַן לְגוֹמְלִין, וְאִם כֵּן מַאי אִירְיָא כֹהֵן רוֹעֶה, אֲפִלּוּ שֶׁאֵין רוֹעֶה נַמִּי לֹא כוּ'. וּמִיהוּ רַשִׁ"י מְפָרֵשׁ לְקַמָּן בְּהָא, דְּאִיכָּא בֵּין תַּנָּא קַמָּא לְרַבִּי מֵאִיר דִּלְתַנָּא קַמָּא שְׁנֵי כֹהֲנִים שֶׁאֵינָם רוֹעִים נֶאֱמָנִים וּשְׁנַיִם שֶׁהֵם רוֹעִים אֵינָם נֶאֱמָנִים עַל שֶׁל רַבָּם, דְּלֹא חָיְשִׁינַן לְגוֹמְלִים אֶלָּא בְרוֹעִים דְּקָאֵי גַּבֵּיהּ וְסָבַר אָעִיד אֶת רַבִּי וְהוּא יְעִידֵנִי כְּשֶׁיִּתֵּן לִי יִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא בְּכוֹר. גַּם דִּבְרֵי הָרַ"ב דִּלְקַמָּן יֵשׁ לְפָרֵשׁ כָּךְ. וּלְפִיכָךְ יֵשׁ לוֹמַר דְּדִיֵּק לִכְתֹּב כֹּהֵן רוֹעֶה, לוֹמַר דְּאִיכָּא בֵּין רוֹעֶה לְאַחֵר, דְּרוֹעֶה אֲפִלּוּ שְׁנַיִם אֵינָם נֶאֱמָנִים, וְשֶׁאֵינָם רוֹעִים כְּשֶׁהֵם שְׁנַיִם נֶאֱמָנִים. וְדִיֵּק נַמִּי לִכְתֹּב לְהָעִיד עַל הַבְּכוֹר שֶׁל אַחֵר, לוֹמַר שֶׁכְּשֶׁאֵין אֶלָּא אֶחָד הַמֵּעִיד אֲפִלּוּ עַל אַחֵר שֶׁאֵינוֹ רַבּוֹ נַמִּי לֹא. וּמִמֵּילָא דַאֲפִלּוּ אֵינוֹ רוֹעֶה נַמִּי, דַּחֲשָׁשׁ דְּרוֹעֶה לֵיתָא אֶלָּא בְרַבּוֹ. כָּךְ נִרְאֶה לִי לְיַשֵּׁב דְּבָרָיו שֶׁבְּחָכְמַת לְשׁוֹנוֹ מַשְׁמִיעֵנוּ זֹאת. וּבְעִקַּר סָמַךְ עַל הַמַּסְקָנָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יט) תְּמֵהַנִי, דְּהָא לֹא אָמַר רַבִּי מֵאִיר אֶלָּא הֶחָשׁוּד. וּבַגְּמָרָא וְרַשִׁ"י וְתוֹסָפוֹת נַמִּי לֵיתָא אֶלָּא בְכֹהֲנִים. אֲבָל שֶׁאֵינוֹ כֹהֵן אֲפִלּוּ חַד מְהֵימָן:
(כ) וְלֹא קַשְׁיָא אַהִלְכָתָא דְּסוֹף פֶּרֶק ד'‏ דִּדְמַאי הַחַמָּרִים שֶׁנִּכְנָסִים לָעִיר כוּ'‏ דְּחָיְשִׁינַן לְגוֹמְלִין, הָתָם שֶׁשְּׁנֵיהֶם לְפָנֵינוּ וּבִידֵיהֶם לִמְכֹּר אִיכָּא חֲשָׁשָׁא דְגוֹמְלִין, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הָכָא דִלְמֵיחַשׁ דְּמֵעִיד עַכְשָׁיו כְּדֵי שֶׁיִּגְמֹל לוֹ לְאַחַר זְמַן כְּשֶׁיָּבֹא לְיָדוֹ בְּכוֹר וְיַטִּיל בּוֹ מוּם, לַחֲשַׁשׁ גּוֹמְלִין כִּי הַאי לֹא חָיְשִׁינַן. וְכָל שֶׁכֵּן לְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י דְּהַהִיא דִדְמַאי בְּשֶׁכְּלֵי אֻמָּנוּת בְּיָדוֹ דְּמוּכָח דְּבָא לִמְכֹּר וְלֹא לְהַצְנִיעַ וּלְכָךְ חָיֵישׁ לְגוֹמְלִין. אַךְ בְּלֹא זֶה לֹא קָשֶׁה מִידִי, דְּלֹא פָּסַק כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אֶלָּא בִּבְכוֹר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כא) הֶחָשׁוּד כוּ'. דְּהַיְנוּ כֹהֲנִים שֶׁנֶּחְשְׁדוּ עַל הַבְּכוֹרוֹת. רַשִׁ"י. וְכָתַב הַטּוּר, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהֶן טֹרַח גָּדוֹל לְטַפֵּל בּוֹ עַד שֶׁיָּמוּת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהֶאֱרִיךְ:
ה. נֶאֱמָן הַכֹּהֵן לוֹמַר הֶרְאֵיתִי בְּכוֹר זֶה וּבַעַל מוּם הוּא. הַכּל נֶאֱמָנִים עַל מוּמֵי הַמַּעֲשֵׂר. בְּכוֹר שֶׁנִּסְמֵית עֵינוֹ, שֶׁנִּקְטְעָה יָדוֹ, שֶׁנִּשְׁבְּרָה רַגְלוֹ, הֲרֵי זֶה יִשָּׁחֵט עַל פִּי שְׁלשָׁה בְנֵי הַכְּנֶסֶת, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ יֵשׁ שָׁם עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה, לֹא יִשָּׁחֵט אֶלָּא עַל פִּי מֻמְחֶה:
ברטנורההֶרְאֵיתִי בְכוֹר זֶה. לְחָכָם, וְאָמַר לִי שֶׁמּוּם קָבוּעַ הוּא, וְשׁוֹחֲטוֹ, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ לוֹ עֵדִים שֶׁלֹּא הִטִּילוֹ בוֹ. שֶׁהַכֹּהֲנִים חֲשׁוּדִים לְהַטִּיל מוּם בַּבְּכוֹר כְּדֵי לְמָכְרוֹ וּלְהַאֲכִילוֹ כְּחֻלִּין, אֲבָל אֵין חֲשׁוּדִין לֶאֱכֹל קָדָשִׁים תְּמִימִים בַּחוּץ וְלוֹמַר עַל מוּם עוֹבֵר שֶׁהוּא קָבוּעַ. וְכֹהֵן שֶׁהוּא מֻמְחֶה נֶאֱמָן לָדוּן עַל מוּם הַבְּכוֹר שֶׁהוּא קָבוּעַ וּלְהַתִּירוֹ. וְכֵן נֶאֱמָן הַכֹּהֵן לוֹמַר בְּכוֹר זֶה נָתַן לִי יִשְׂרָאֵל בְּמוּמוֹ, שֶׁהוּא עָשׂוּי לְהִגָּלוֹת אִם נְתָנוֹ לוֹ יִשְׂרָאֵל בְּמוּמוֹ אִם לָאו, וּמִלְּתָא דַעֲבִידָא לְאִגַּלּוֹיֵי לֹא מְשַׁקְּרֵי בָהּ אֱינָשֵׁי:
הַכֹּל נֶאֱמָנִים עַל מוּמֵי הַמַּעֲשֵׂר. הַכֹּהֲנִים חַיָּבִים לְהַפְרִישׁ מַעֲשַׂר בְּהֵמָה כְּיִשְׂרָאֵל. וְהַכֹּל נֶאֱמָנִים לוֹמַר עַל מוּם שֶׁנַּעֲשָׂה בְּבֶהֱמַת מַעֲשֵׂר דְּשֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה הָיָה, וַאֲפִלּוּ הַבְּעָלִים. מִגּוֹ דְאִי בָעֵי שָׁדֵי בֵיהּ מוּמָא בְכֻלֵּיהּ עֶדְרֵיהּ קֹדֶם שֶׁיְּעַשֵּׂר, וְנִמְצָא הַמַּעֲשֵׂר בַּעַל מוּם:
שֶׁנִּסְמֵית עֵינוֹ שֶׁנִּקְטְעָה יָדוֹ. דְּהַיְנוּ מוּם מֻבְהָק:
בְּנֵי הַכְּנֶסֶת. כְּלוֹמַר שֶׁאֵינָן חֲכָמִים. וְהָנֵי מִלֵּי בְּמָקוֹם שֶׁאֵין יָחִיד מֻמְחֶה, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ יָחִיד מֻמְחֶה אֵינוֹ נִשְׁחָט אֶלָּא עַל פִּי מֻמְחֶה, וַאֲפִלּוּ בְּמוּם מֻבְהָק. דּוּמְיָא דַהֲפָרַת נְדָרִים שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ יָחִיד מֻמְחֶה אֵין שְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת מוֹעִילִים:
אֲפִלּוּ הָיוּ שָׁם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. אֲפִלּוּ הָיְתָה סַנְהֶדְרִין בַּמָּקוֹם וְאֵין שָׁם אֶחָד שֶׁנָּטַל רְשׁוּת לְהַתִּיר מוּמֵי הַבְּכוֹר, אֵינוֹ נִשְׁחָט עַל פִּיהֶם וַאֲפִלּוּ בְּמוּם מֻבְהָק, עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׁם מֻמְחֶה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
עיקר תוספות יום טוב(כב) מִפְּנֵי שֶׁהוּא עֲוֹן כָּרֵת. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן סוֹף פֶּרֶק ד':
(כג) וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵּרְטוֹ בְשֵׁם לוֹמַר יִשְׂרָאֵל פְּלוֹנִי. וְאַף עַל גַּב דִּבְמִשְׁנָה ה'‏ פֶּרֶק ד'‏ דִּדְמַאי תְּנַן, קַח לִי מִמִּי שֶׁהוּא נֶאֱמָן כוּ'‏ אֵינוֹ נֶאֱמָן, מֵאִישׁ פְּלוֹנִי הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן, הָתָם אִי אָמַר סְתָמָא מָצֵי לְאִשְׁתַּמּוֹטֵי לוֹמַר בְּעֵינַי הָיָה נֶאֱמָן כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כד) וְהָכִי לִישְׁנָא דִגְמָרָא. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, לִישְׁנָא דִקְרָא נָקַט. אֲבָל גַּבֵּי חָכָם שַׁיָּךְ לְשׁוֹן הַתָּרָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו. הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּכוֹר (וּמְכָרוֹ) וְנוֹדַע שֶׁלֹּא הֶּרְאָהוּ, מַה שֶּׁאָכְלוּ אָכְלוּ וְהוּא יַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים. וּמַה שֶׁלֹּא אָכְלוּ, הַבָּשָׂר יִקָּבֵר וְהוּא יַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים. וְכֵן הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפָּרָה וּמְכָרָהּ וְנוֹדַע שֶׁהִיא טְרֵפָה, מַה שֶׁאָכְלוּ אָכְלוּ וְיַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים. וּמַה שֶּׁלֹּא אָכְלוּ, הֵן יַחֲזִירוּ לוֹ אֶת הַבָּשָׂר וְהוּא יַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים. מְכָרוּהוּ לַנָּכְרִים אוֹ הִטִּילוּהוּ לַכְּלָבִים, יְשַׁלְּמוּ לוֹ דְמֵי הַטְּרֵפָה:
ברטנורההַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּכוֹר. וּמָכַר מִבְּשָׂרוֹ וְנוֹדַע לָנוּ שֶׁלֹּא הֶרְאָהוּ לְחָכָם:
מַה שֶּׁאָכְלוּ. הַלּוֹקְחִים אָכְלוּ:
וְיַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים. מִשּׁוּם קְנָס. שֶׁהֶאֱכִילָם בְּשַׂר אִסּוּר:
מְכָרוּהוּ. הַלּוֹקְחִים לְנָכְרִי, הוֹאִיל וְלֹא גָרַם לָהֶם אִסּוּרָא, יְשַׁלְּמוּ לוֹ דְמֵי טְרֵפָה כְּמוֹ שֶׁהִיא נִמְכֶּרֶת בְּזוֹל, וְהוּא יַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַמּוֹתָר. וְגַבֵּי בְכוֹר לֹא תָנֵי מְכָרוּהוּ לְנָכְרִי, דִּבְכוֹר תָּמִים אָסוּר בַּהֲנָאָה:
עיקר תוספות יום טוב(כה) טְרֵפָה. פֵּרוּשׁ שֶׁנִּטְרְפָה בְּוַדַּאי. דְּאִלּוּ מִסָּפֵק כָּל בְּהֵמָה בְּחֶזְקַת שֶׁאֵינָהּ טְרֵפָה וְאֵינָהּ צְרִיכָה בְּדִיקָה, דִּבְדִיקַת סִרְכוֹת דְּבָרֵאָה אֵינָן אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן. אֲבָל בַּבְּכוֹר תְּנַן וְנוֹדַע שֶׁלֹּא הֶרְאָהוּ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּם, סְתָמָא בְחֶזְקַת שֶׁאֵין בּוֹ מוּם. וְעוֹד, אֲפִלּוּ נִמְצָא בוֹ מוּם כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁחַט שֶׁלֹּא עַל פִּי מֻמְחֶה אָסוּר, כִּדְאִפְסַק הִלְכָתָא כְּרַבִּי מֵאִיר, בְּמִשְׁנָה ג'‏ פֶּרֶק ד'. סְמַ"ע:
(כו) כְּלוֹמַר, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ טְרֵפָה שֶׁנִּמְכֶּרֶת בְּזוֹל. וְהָא וַדַּאי שֶׁאִם מְכָרָהּ בְּיֹקֶר שֶׁמְּחַשֵּׁב כְּפִי הַדָּמִים שֶׁקִּבֵּל:
(כז) וַאֲנִי תָמֵהַּ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר בַּהֲנָאָה, אֵינוֹ תוֹפֵס אֶת דָּמָיו, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁתּוֹפֵס אֶת דָּמָיו לִהְיוֹת כָּמוֹהוּ אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה וּשְׁבִיעִית. אֲבָל נִרְאֶה לִי דְּהַיְנוּ טַעֲמָא דְלָא תָנֵי גַבֵּי בְכוֹר, דְּאַף עַל גַּב דִּבְמוּמוֹ שָׁרֵי אֲפִלּוּ לְנָכְרִי כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ב', מִכָּל מָקוֹם לֹא שְׁכִיחָא לְמֶעֱבַד הָכִי, לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵן וּמְחַבְּבִים דָּבָר שֶׁהָיָה עָלָיו קְדֻשָּׁה שֶׁלֹּא לְהַאֲכִילוֹ לָכֶלֶב וּלְנָכְרִי. וְאִין הָכִי נַמִּי אִי אִתְרְמֵי דִמְכָרוּהוּ דְדִינוֹ שָׁוֶה:

גמרא בכורות ל״ה א: ד׳-ט״ז

פַּעם אַחַת הָיוּ וְכוּ'. וּצְרִיכָא דְּאִי אַשְׁמְעִינָן נָכְרִי דְּלָא אָתֵי לְמִיסְרַךְ, אֲבָל קָטָן דְּאָתֵי לְמִיסְרַךְ אֵימָא לֹא וְאִי אַשְׁמְעִנָן קָטָן מִשּׁוּם דְּלָא אָתֵי לְאִיחֲלוּפֵי בְּגָדוֹל, אֲבָל נָכְרִי דְּאָתֵי לְאִיחֲלוּפֵי בְּגָדוֹל אֵימָא לֹא צְרִיכָא. אָמַר רַב חִסְדָּא, אָמַר רַב קְטִינָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּאָמַר לוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה בּוֹ מוּם. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ אִם נַעֲשֶׂה בּוֹ מוּם כְּמָאן דְּאָמַר לֵהּ זִיל עֲבִיד בֵּהּ מוּמָא דָּמֵי. אָמַר רָבָא: מִכְדִי מִמֵּילָא הוּא מַה לִּי הָיָה מַה לִּי נַעֲשֶׂה אֶלָּא נַעֲשֶׂה נָמֵי מִמֵּילָא הוּא וְלֹא שְׁנָא: זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁהוּא לָדַעַת אָסוּר. לַאֲתוּיֵי מַאי לַאֲתוּיֵי גְּרָמָא שֶׁלֹּא לָדַעַת לַאֲתוּיֵי מֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ. הָיָה בְּכוֹר רְדָפוֹ בֵּעֲטוֹ וְעָשָׂה בּוֹ מוּם הֲרֵי זֶה שׁוֹחֲטִין עָלָיו. אָמַר רַב פַּפָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁבֵּעֲטוֹ בִּשְׁעַת רְדִיפָה, אֲבָל לְאַחַר רְדִיפָה לָא פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא צַעֲרֵהּ הוּא דְּמִדְכַּר קָא מַשְׁמַע לָן. אָמַר רַב יְהוּדָה: מֻתָּר לְהַטִּיל מוּם בִּבְכוֹר קדֶם שֶׁיָּצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם. אָמַר רָבָא: גַּדְיָא בְּאוּדְנֵהּ, אִימְרָא בְּשִׂפְוָתֵהּ. אִיכָּא דְּאַמְרֵי אִימְרָא נָמֵי בְּאוּדְנֵהּ אֵימוּר דֶּרֶךְ צְדָעָיו נָפַק. אָמַר רָבָא: אָכַל וְלָא מֵיחֱזֵי פָּעֵי וּמֵיחֱזֵי הֲוֵי מוּמָא מַאי קָא מַשְׁמַע לָן תָּנֵינָא הַחוּטִין הַחִיצוֹנוֹת שֶׁנִּפְגְּמוּ וְשֶׁנִּגְמְמוּ הַפְּנִימִיּוֹת שֶׁנֶּעֶקְרוּ מַאי טַעֲמָא לָאו מִשּׁוּם דְּכִי פָּעֵי מֵחֱזֵי. אָמַר רַב פַּפָּא: רָבָא נָמֵי טַעֲמָא דְּמַתְנִיתִין מְפָרֵשׁ מַאי טַעֲמָא נֶעֶקְרוּ הֲוֵי מוּמָא מִשּׁוּם דְּכִי פָּעֵי מֵיחֱזֵי:
רש״יולא אתי לאיחלופי בגדול - דמאן דחזי דהתירו חכמים במום הבא לו ע"י תינוקות לא אתי למימר אי שדי גדול מומא מישתרי דגדול בקטן לא מיחלף:
לא שנו - דמותר הבכור ע"י העובד כוכבים:
אלא דאמרו ליה - לקסדור אינו נשחט אלא א"כ היה בו מום דמשמע שיפול בו מום ממילא דליכא למימר דמדבריהם למד עובד כוכבים דניחא להו שיפיל בו מום:
נעשה - משמע ע"י אדם:
ממילא הוא - שלא היה יודע העובד כוכבים שיהא מותר על ידו ולא להתיר נתכוין:
מסיח לפי תומו - שלא שאלם קסדור מה טיבו אלא הם עצמן מסיחין לפי תומם ואומרים ראה לא ישחט זה לעולם אלא ע"י מום ולא נתכוונו לכך שיטיל בו מום:
גמ' צעריה - מה שרדפו:
קודם שיצא לאויר העולם - דבכור אינו קדוש עד שתקדשו רחם:
גדיא באודניה - גדי אזניו ארוכות וקודם שיצא כל ראשו נראין אזניו ויכול להטיל מום דכל זמן שלא יצא כל ראשו אינו כילוד:
אימרא בשיפתיה - ששפתיו נראין תחלה ואזניו קשורות ואינן נראות עד שיצא כל ראשו:
צדעיו - טונפל"ש:
אכיל ולא מיחזי - אם לבכור יש לו מום בתוך פיו וכי אכיל לא מיחזי אפילו הכי כי פעי מיחזי הוי מום שבגלוי ונשחט עליו דאמרי' בפירקין דלקמן (בכורות דף לז.) דאינו נשחט אלא על מום שבגלוי:
פעי - צועק ופותח פיו הרבה:
חוטין החיצונות - ככי דשיני שקורין ינציב"ה. החיצונות אותם שלפנים כנגד חוטמו שניטל שנפגמו מהם מעט:
או שנגממו - שנחתכו ברחבן מלמעלה בעומק ולא חיסרו כלום הוי מום הואיל ונראו אותן חוטין:
פנימיות - שהשיניים הגדולות קבועות בהן שקורין מיישיליר"ש:
שנעקרו - לגמרי הוי מום כדמפרש ואזיל הואיל וכי פעי מיחזי אבל פגימה או גימום אינו ניכר בהם שהרי חבואות בפה:
מאי טעמא - הוי פנימיות מום אפילו בעיקרה:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץואי אשמועינן [ואם היה משמיע לנו] רק לגבי קטן, שאין אוסרים את הבכור כשעשה בו מום שלא במתכוון, היינו אומרים שהוא משום דלא אתי לאיחלופי [שאין חשש שיבוא הדבר להתחלף] בגדול, שאין אנשים למדים ממה שנעשה בקטנים. אבל גוי, שיש חשש דאתי לאיחלופי [שיבוא להתחלף] בישראל גדול, שיתיר לעצמו לעשות כן — אימא [אמור] שלא יתירו, על כן צריכא [צריך] שיסופרו שני המעשים. ועוד בענין הקסטור שהטיל מום בבכור והתירוהו חכמים.
אמר רב חסדא אמר רב קטינא: לא שנו שהבכור מותר, אלא משום שאמרו ליה [לו] לאותו גוי שאין הבכור נשחט "אלא אם כן היה בו מום", ומשמעות הדבר היא, שאירע בו מום מאליו. אבל אם אמרו ליה [לו]: "אינו נשחט אלא אם נעשה בו מום" — כמאן דאמרו ליה "זיל עביד ביה מומא" דמי [כמי שאמרו לו: "לך עשה בו מום" נחשב], וזה ודאי אסור.
אמר רבא: מכדי [הואיל] ובשני האופנים, משמעות הדבר שהמום ממילא [מאליו] הוא נמצא בבכור, ולא כשאדם עושה אותו, אם כן מה לי אם אמר "היה", מה לי אם אמר "נעשה"? אלא "נעשה" נמי [גם כן] ממילא (מאליו) הוא, ולא שנא [ואין זה משנה] אם כך או כך אמר, ובשניהם הבכור מותר.
ומה ששנינו: שלא לדעת מותר — לאיתויי [להביא] מקרה שמסיח לפי תומו, שסיפר לגוי בתום לב שהבכור אינו מותר אלא כשנופל בו מום, והטיל בו הגוי מום.
ד גמרא אמר רב פפא: לא שנו שבכור זה מותר אלא שבעטו בשעת רדיפה, אבל אם בעט בו לאחר רדיפה — לא, שהרי אז בוודאי כוונתו היתה לעשות בו מום. ותמהים: פשיטא [פשוט] שכן הוא!
ומשיבים: מהו דתימא [שתאמר]: נתיר את הבכור, משום שלא נתכוון להטיל בו מום, אלא בעט בו משום שצעריה הוא דמדכר [צערו הוא שנזכר], שהבכור רצה להזיק לו, ולכן בועט בו מתוך כעס, על כן קא משמע לן [משמיע לנו] שיש לחשוש שמתכוון לעשות בו מום.
ה ובענין הטלת מום בבכור, אמר רב יהודה: מותר להטיל מום בבכור קודם שיצא לאויר העולם, משום שאינו קדוש בבכורה עד שייוולד, ואין זה בכלל איסור הטלת מום בקדשים. אמר רבא: הואיל ובכור אינו קדוש עד שיצא ראשו, גדיא [גדי עזים] יכול לעשות בו מום באודניה [באוזנו], מפני שיש לו אזניים ארוכות, והן יוצאות לחוץ קודם שיצא כל ראשו. ואילו אימרא [טלה של כבשים], שאזניו קטנות ומצויות באחורי ראשו — מטיל מום בשפוותיה [בשפתיו], מפני שהן יוצאות תחילה. אבל לא באזנו, מפני שהיא יוצאת לאחר שכבר יצא רוב ראשו. איכא דאמרי [יש שאומרים] בשם רבא: אימרא נמי באודניה [טלה גם כן מטיל מום באוזנו], אימור [אמור]: ודאי דרך צדעיו נפק [יצא], שחלקו האחורי של ראשו, ובו אזניו, יצא תחילה.
ו אמר רבא בעניינים אלו: מום שבפיו של בכור, אכל ולא מיחזי [אם כשאוכל אינו נראה], פעי ומיחזי [וכשהוא פועה נראה] לפי שפותח את פיו הרבה — הוי מומא [הרי זה מום]. ושואלים: מאי קא משמע לן [מה משמיע לנו] בכך? הלא כבר תנינא [שנינו] מעין הדברים הללו במשנה להלן: החוטין (החניכיים) החיצונות של הפה שנפגמו ונחסרו מעט, ושנגממו (נעשו בהן חתכים) — הרי זה מום. וכן החניכיים הפנימיות שנעקרו לגמרי. ויש לשאול: מאי טעמא [מה הטעם] כשנעקרו הפנימיות הרי זה מום? והרי אין זה מום גלוי, ששוחטים בגללו את הבכור! לאו משום דכי פעי מיחזי [האם לא משום שכאשר הוא פועה הרי זה נראה]? ואם כן לא חידש רבא דבר!
אמר רב פפא: רבא נמי [גם כן] אינו מחדש דבר, אלא טעמא דמתניתין [את טעמה של המשנה] הוא מפרש: מאי טעמא [מה טעם] נעקרו החניכיים הוי מומא [הרי זה מום] — משום דכי פעי מיחזי [שכאשר הוא פועה הרי זה נראה].

זוהר זוהר חדש, מדרש הנעלם על איכה ט׳-י״ג

פָּתְחוּ אִנְהוּ וְאָמְרוּ אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר. כְּתִיב כִּי יוֹם מְהוּמָה וּמְבוּסָה וּמְבוּכָה וְגוֹ'. כִּי יוֹם חַד יוֹמָא אִית לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רְחִימָא דְּנַפְשֵׁהּ כְּלִילָא מִכָּל שְׁאָר יוֹמִין שִׁית יוֹמִין כְּלִילָן בֵּהּ וְהוּא כְּלָלָא דְּכֻלְּהוּ וְעַל דְּאַסְגִּיאוּ חוֹבִין אִסְתְּלֵק לְעֵלָּא לְבֵי עָלְמָא דַּחֲיָין כְּדֵין מִתְּחוּת שִׁפּוּלֵי מַשְׁכְּנָא קָם יוֹמָא דִּמְרִירוּ יוֹמָא דִּבְכִיָּה יוֹמָא דְּצַעֲרָא יוֹמָא דְּאִקְרֵי מְהוּמָה וּמְבוּסָה וּמְבוּכָה וְעָאל בְּגוֹ מַשְׁכְּנָא וּשֵׁצֵי וְסָאִיב וְרִבּוֹנָא דְּמַשְׁכְּנָא אָזֵל וְעָרָק וְאִתְתְּרַךְ מִגּוֹ מוֹתָבֵהּ לְגוֹ טוּרָא דִּלְבַר וּלְגוֹ טוֹרָא וּמַשְׁכְּנָא שֵׁיצֵי וְאִתְחָרֵב לְבָתָר נָחַת הַהוּא יוֹמָא עִלָּאָה דְּאִסְתְּלַק שָׁאַל עַל מַשְׁכְּנֵהּ וְהָא אִתְחָרַב עָאל וְאַשְׁגַּח עַל מָארֵי דְּמַשְׁכְּנָא מַטְרוֹנִיתָא רְחִימְתָּא דְּנַפְשֵׁהּ וְהָא אִתְתְּרָכַת וְעָרְקַת וְכָל בִּנְיָנָא סָתִיר כְּדֵין שָׁארֵי לְמִיגְעֵי גּוֹעָא כִּנְהִימָא דְּתַרְנְגוֹלָא עַל נוּקְבֵהּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: מְקַרְקֵר קִיר נְהִימָא כְּתַרְנְגוֹלָא קִיר רִבּוֹן שַׁלִּיטָא וְשׁוֹעַ אֶל הָהָר עָבִיד שַׁוְעָה וְצָוַח לְגַבֵּי טוּרָא דְּעָרְקַת תַּמָּן מַטְרוֹנִיתָא עָבִיד שׁוֹעַ צָוַח וְקָרֵי בִּנְהִימָה דִּבְכִיָּה אֵיכָה אֵיכָה רְחִימָתָא דְּנַפְשָׁאי. אֵיכָה שַׁפְנוּנִיתִי שְׁלֵמָתִי. אֵיכָה יְחִידָתָא דִּילִי דְּאִתְיַחֲדַת עִמִּי בְּיִחוּדָא. אֵיכָה דַּהֲוַת נָטְלַת בְּכָל יוֹמָא חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִין אַתְוָן דְּיִחוּדָא וְאִתְקְרִיאַת כ''ה עַל דָּא אָחָתִי בְּרַתִּי אִמִּי לְאָן אַזְלַת לְאָן פָּנִית לְמֵיהַךְ אֲנָן דְּשַׁמְעִין בְּכָל יוֹמָא קִרְקוּרָא דָּא דְּרִבּוּנָנָא לָן יָאוּת לְמִבְכֵּי לָן יָאוּת לְמִסְפֵּד לָן יָאוּת לְמִפְתַּח אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד:
תרגום הזוהרפָּתְחוּ הֵם, בְּנֵי בָּבֶל, וְאָמְרוּ, אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר. כָּתוּב, כִּי יוֹם מְהוּמָה וּמְבוּסָה וּמְבוּכָה וְגוֹ'. כִּי יוֹם, הַיְנוּ, כִּי יוֹם אֶחָד יֵשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא אָהוּב נַפְשׁוֹ, הַכָּלוּל מִכָּל שְׁאָר הַיָּמִים, שִׁשָּׁה יָמִים כְּלוּלִים בּוֹ, וְהוּא כְּלָל כֻּלָּם, וְעַל שֶׁנִּתְרַבּוּ הָעֲוֹנוֹת נִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה. לְבֵית הָעוֹלָם שֶׁל הַחַיִּים. אָז מִתַּחַת שׁוּלֵי הַמִּשְׁכָּן, קָם הַיּוֹם הַמַּר, יוֹם הַבְּכִיָּה, יוֹם הַצַעַר, יוֹם שֶׁנִּקְרָא מְהוּמָה וּמְבוּסָה וּמְבוּכָה, וְנִכְנָס בְּתוֹךְ הַמִּשְׁכָּן, וְהִשְׁחִית וְטִמֵּא. וְהָאָדוֹן שֶׁל הַמִּשְׁכָּן, הָלַךְ וּבָרַח וְגֹרָשׁ מִמּוֹשָׁבוֹ לָהָר שֶׁמִּבַּחוּץ, וְלָהָר הֶחָרֵב, וְהַמִּשְׁכָּן נֶחֱרָב. לְאַחַר כָּךְ, יָרַד אוֹתוֹ הַיּוֹם הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא הַיְסוֹד, שֶׁנִּסְתַּלֵּק, שָׁאַל עַל מִשְׁכָּנוֹ, וְהִנֵּה נֶחֱרָב. נִכְנָס וְהִבִּיט עַל אֲדוֹן הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא הַמַּלְכָּה אֲהוּבַת נַפְשׁוֹ, וְהִיא מְגֹרֶשֶׁת וּבָרְחָה, וְכָל בִּנְיָנָהּ הֻסְתָּר, אָז הִתְחִיל לִגְעֹת גְּעִיָּה אַחַר גְּעִיָּה כִּנְהִימַת הַתַּרְנְגּוֹל, עַל נְקֵבָתוֹ. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר, מְקַרְקֵּר קִיר, מְקַרְקֵּר, שֶׁנּוֹהֵם כַּתַּרְנְגּוֹל. קִיר, רִבּוֹן, שַׁלִּיט. וְשׁוֹעַ אֶל הָהָר: שֶׁעוֹשֶׂה שׁוֹעָה וְצוֹעֵק אֶל הָהָר, שֶׁהַמַּלְכָּה בָּרְחָה שָׁמָּה. דְּהַיְנוּ שֶׁעוֹשֶׂה שׁוֹעָה וְצוֹעֵק וְקוֹרֵא בִּנְהִימַת בְּכִיָּה, אֵיכָה. אֵיכָה אֲהוּבַת נַפְשִׁי, אֵיכָה יוֹנָתִי תַמָּתִי, אֵיכָה יְחִידָה שֶׁלִּי שֶׁנִּתְיַחֲדָה עִמִּי בְּיִחוּד. אֵיכָה שֶׁהָיְתָה לוֹקַחַת בְּכָל יוֹם כ''ה אוֹתִיּוֹת הַיִּחוּד, שֶׁבַּכָּתוּב, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. שֶׁעַל שֵׁם זֶה נִקְרֵאת כֹּה. אֲחוֹתִי בִּתִּי אִמִּי, אָנָּה הָלַכְתְּ, אָנָּה אַתְּ פּוֹנָה לָלֶכֶת. אָנוּ, בְּנֵי בָּבֶל, הַשּׁוֹמְעִים בְּכָל יוֹם הַקִּרְקוּר הַזֶּה שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ, לָנוּ רָאוּי לִבְכֹּת, לָנוּ רָאוּי לִסְפֹּד, לָנוּ רָאוּי לִפְתֹּחַ אֵיכָה. אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד וְגוֹ'.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים י״ג: א׳-ב׳

א. הַמִּנְהָג הַפָּשׁוּט בְּכָל יִשְׂרָאֵל שֶׁמַּשְׁלִימִין אֶת הַתּוֹרָה בְּשָׁנָה אֶחָת מַתְחִילִין בְּשַׁבָּת שֶׁאַחַר חַג הַסֻכּוֹת וְקוֹרִין בְּסֵדֶר בְּרֵאשִׁית. בַּשְּׁנִיָּה אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת. בַּשְּׁלִישִׁית וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם וְקוֹרְאִין וְהוֹלְכִין עַל הַסֵּדֶר הַזֶּה עַד שֶׁגּוֹמְרִין אֶת הַתּוֹרָה בְּחַג הַסֻּכּוֹת. וְיֵשׁ מִי שֶׁמַּשְׁלִים אֶת הַתּוֹרָה בְּשָׁלשׁ שָׁנִים וְאֵינוֹ מִנְהָג פָּשׁוּט:
ב. עֶזְרָא תִּקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיְּהוּ קוֹרִין קְלָלוֹת שֶׁבְּסֵפֶר וַיִּקְרָא קדֶם עֲצֶרֶת וְשֶׁבְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה קדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְהַמִּנְהָג הַפָּשׁוּט שֶׁיְּהוּ קוֹרִין בְּמִדְבַּר סִינַי קדֶם עֲצֶרֶת וָאֶתְחַנַּן אַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב. אַתֶּם נִצָבִים קדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה צַו אֶת אַהֲרֹן קדֶם הַפֶּסַח בְּשָׁנָה פְּשׁוּטָה, לְפִיכָךְ יֵשׁ שַׁבָּתוֹת שֶׁקּוֹרִין שַׁחֲרִית שְׁנֵי סְדָרִים, כְּגוֹן אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְזֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע. אִם בְּחֻקּוֹתַי עִם בְּהַר סִינַי וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן כְּדֵי שֶׁיֻּשְׁלְמוּ בְּשָׁנָה וְיִקְרְאוּ אוֹתָן הַסְּדָרִים בְּעוֹנָתָן:

מוסר ספר חסידים קנ״ה

(זֶה יְסוֹד לִמּוּד הַיִּרְאָה) יְסוֹד יִרְאֵי אֱלֹקִים תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת ה' כְּשֶׁתָּבוֹא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר תַּחֲשֹׁב אִם הָיָה אָדָם אַחֵר עוֹשֵׂהוּ אִם הָיָה שׁוֹאֵל לְךָ עֵצָה מֶה הָיִיתָ אוֹמֵר לוֹ. וְכֵן אָמְרוּ: וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם כַּאֲשֶׁר פִּלַּלְתָּ לַאֲחֵרִים תִּרְאֶה לָךְ. רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה כְּשֶׁיַּגִּיעַ בִּנְךָ לִלְמֹד אַל תִּקְנֶה לוֹ אֶלָּא רַב חָכָם וִירֵא שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי א) יִרְאַת ה' רֵאשִׁית דָּעַת. וְזֶה כְּדֵי לְהַכְנִיסוֹ בְּיִרְאַת ה' וְעוֹד מִכָּל רֵאשִׁית תִּתֶּן לוֹ כְּדִכְתִיב: (יחזקאל מד) רֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל וְכָל תְּרוּמַת כֹּל. וְכֵן תִּתֶּן לוֹ רֵאשִׁית הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה לְבָרְכוֹ בַּמֶּה שֶׁמְּהַנֶּה לָךְ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וְכֵן הוּא אוֹמֵר: כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעוֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנַנְתָּה שֶׁהוּא מַעֲרִיב עֲרָבִים וְיוֹצֵר אוֹר:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הערוץ של הרב ביוטיוב