חק לישראל - פרשת עקב יום חמישי

רש״יזֵ֥ית שֶׁ֖מֶן. זֵיתִים הָעוֹשִׂים שֶׁמֶן:

רש״יעָ֖שׁ. תּוֹלַעַת הַבְּגָדִים:
אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים. אֲפִלּוּ צָרָה בָּאָה עָלָיו, יִבְטַח בְּשֵׁם ה׳, כִּי הוּא יַצִּילֵהוּ:
לְכוּ בְּאוּר אֶשְׁכֶם. לְפִי דַרְכְּכֶם תִּלְקוּ:

רש״יבְּק֣וֹל עַבְדּ֑וֹ. בְּקוֹל הַנְּבִיאִים:

רש״יהֵ֧ן כֻּלְּכֶ֛ם. שֶׁאֵינְכֶם שׁוֹמְעִים בְּקוֹל נְבִיאָיו:
קֹ֥דְחֵי אֵ֖שׁ. עֶבְרָתוֹ עֲלֵיכֶם:
מְאַזְּרֵ֣י זִיק֑וֹת. מַחֲזִיקֵי זִיקוֹת, הֵן גִּצִּין וְגַחֲלֵי אֵשׁ הַנִּזְרָקִין בַּקֶּלַע. וְיֵשׁ לוֹ דֻגְמָא בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי: ״זִיקוּקִין דְּנוּר״ (ברכות נח ב), ״כָּךְ וְכָךְ זִיקָתָא פָּסִיק לָן״ (בבא מציעא צד א):
מִיָּדִי֙. תְּהֵא גְמוּלְכֶם זֹאת לָכֶם:

רש״יאֶל צ֣וּר חֻצַּבְתֶּ֔ם. מִמֶּנּוּ:
וְאֶל מַקֶּ֥בֶת בּ֖וֹר. שֶׁנּוֹקְבִין וְחוֹצְבִין בָּהּ אֶת הַבּוֹרוֹת, אֲשֶׁר נֻקַּרְתֶּם בָּהּ:
נֻקַּרְתֶּֽם. לְשׁוֹן ״נִקְרַת הַצּוּר״ (שמות לג: כב), ״יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי נַחַל״ (משלי ל: יז). וּמִי הוּא הַצּוּר? הוּא אַבְרָהָם אֲבִיכֶם, וּמִי הִיא הַמַּקֶּבֶת? הִיא שָׂרָה אֲשֶׁר חוֹלֶלְתְכֶם, אֲשֶׁר יְלַדְתְכֶם, לְשׁוֹן ״כִּי חָלָה גַּם יָלְדָה״ (ישעיהו סו: ח):

רש״יתְּחוֹלֶלְכֶ֑ם. אֲשֶׁר תֵּלֵד אֶתְכֶם:
כִּֽי אֶחָ֣ד קְרָאתִ֔יו. כִּי אֶחָד הָיָה, יְחִידִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר הִגְלֵיתִיו שָׁם מֵאַרְצוֹ וּמִמּוֹלַדְתּוֹ, קְרָאתִיו – רִבִּיתִיו וְגִדַּלְתִּיו, לְשׁוֹן ״קְרִיאֵי הָעֵדָה״ (במדבר א: טז), וּכְשֵׁם שֶׁהוּא הָיָה יָחִיד וְגִדַּלְתִּיו, כֵּן אֲגַדֵּל אֶתְכֶם שֶׁאַתֶּם יְחִידִים לִי:

רש״יאֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ. שֶׁאֶמְלֹךְ וְיָבֹא הָעֵת וְאֶעֱלֹז בִּדְבָרוֹ (תהלים ס: ח):
אֲחַלְּקָ֥ה שְׁכֶ֑ם. אֲחַלְּקָה אֶרֶץ אוֹיְבִי לְיִשְׂרָאֵל, שְׁכֶם חֵלֶק כְּמוֹ (בראשית מח: כב) ״שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ״ (וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד):
מוֹאָב סִיר רַחְצִי. כְּלוֹמַר: עַבְדִּי וְשַׁמָּשִׁי, כִּכְלִי תַשְׁמִישׁ שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ:
מִי יֹבִילֵנִי. לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ לִפְשׁוֹט יָד בְּעֵשָׂו בְּעָרֵי מִבְצָרִים, מִי שֶׁנָּחַנִי כְּבָר עַל אֱדוֹם שֶׁהִכִּיתִי בָהֶם ״בְּגֵיא מֶלַח שְׁמוֹנָה עָשָׂר אֶלֶף״ (שמואל ב ח: יג):

רש״יעַל אֱ֭דוֹם אַשְׁלִ֣יךְ. עֲבוֹדָתִי, שֶׁיִּהְיוּ מַלְכֵיהֶם נוֹטְלִין מִנְעָלַי בְּרַגְלִי:
אֶתְרוֹעָֽע. אָרִיעַ לָהֶם קוֹל לְיָרְאָם מִפָּנַי:

ברטנורהמוּמִין אֵלּוּ. הַפּוֹסְלִין בַּבְּכוֹר, פּוֹסְלִים בְּכֹהֵן לַעֲבוֹדָה, בֵּין קְבוּעִים בֵּין עוֹבְרִים כָּל זְמַן שֶׁהֵן עָלָיו:
הַכִּילוֹן. שֶׁרֹאשׁוֹ חַד מִלְּמַעְלָה וְרָחָב לְמַטָּה. וְדוֹמֶה לְכִסּוּי שֶׁל חָבִית שֶׁקָּרוּי אַכְלָה, לְפִיכָךְ נִקְרָא כִּילוֹן:
וְהַלַּפְתָּן. שֶׁרֹאשׁוֹ דּוֹמֶה לְלֶפֶת, שֶׁרְחָבָה מִלְּמַעְלָה וְהֹלֶכֶת וְכָלָה מִלְּמַטָּה:
מַקָּבָן. שֶׁדּוֹמֶה רֹאשׁוֹ לְמַקֶּבֶת, שֶׁבּוֹלֵט הַפַּדַּחַת לַחוּץ וְכֵן עָרְפּוֹ מֵאֲחוֹרָיו, וְלִצְדָעָיו שָׁוֶה רֹאשׁוֹ, וְדוֹמֶה לְפַטִּישׁ דְּהַיְנוּ מַקֶּבֶת שֶׁיּוֹצֵא מִלְּפָנָיו וּמֵאַחֲרָיו:
וְרֹאשׁוֹ שָׁקוּט. גָּרְסִינַן. יֵשׁ מְפָרְשִׁים שֶׁרֹאשׁוֹ בּוֹלֵט הַרְבֵּה וְיוֹצֵא לַחוּץ כְּלַפֵּי פָּנָיו. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים שֶׁאֵינוֹ בּוֹלֵט כְּלָל לְפָנָיו, כְּעִנְיַן שְׁקִיפָס מֵאֲחוֹרָיו שֶׁאֵין רֹאשׁוֹ בּוֹלֵט מֵאֲחוֹרָיו כְּלָל, וְהוּא מְחֻסָּר, שֶׁדּוֹמֶה כְּמִי שֶׁנֶּחְתַּךְ מִמֶּנּוּ חֲתִיכָה מֵאֲחוֹרָיו. וּלְשׁוֹן שְׁקִיפָס, שְׁקֹל פִּיסָא [סַנְהֶדְרִין סד:], שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנּוּ חֲתִיכָה. וּבַתּוֹסֶפְתָּא מוֹנֶה גַּם כֵּן צַוָּאר שָׁקוּעַ, שֶׁרֹאשׁוֹ מֻטָּל בֵּין כְּתֵפָיו וְדוֹמֶה כְמִי שֶׁאֵין לוֹ צַוָּאר:
וּבַעֲלֵי הַחֲטוֹטֶרֶת רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר. כְּשֶׁיֵּשׁ עֶצֶם בַּחֲטוֹטֶרֶת כֻּלֵּי עָלְמָא לֹא פְלִיגֵי דַהֲוָה מוּם. כִּי פְלִיגֵי בְּשֶׁאֵין בָּהּ עֶצֶם. רַבִּי יְהוּדָה סָבַר חֲתִיכַת בָּשָׂר בְּעָלְמָא הִיא, וְרַבָּנָן סָבְרֵי אָמַר קְרָא (ויקרא כא) כָּל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם מִזֶּרַע אַהֲרֹן, הַשָּׁוֶה בְזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן יַעֲבֹד, וְשֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בְזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן לֹא יַעֲבֹד. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

עיקר תוספות יום טוב(א) כָּל זֶה יָלֵיף לְהוּ בְתוֹרַת כֹּהֲנִים:
(ב) יוֹתֵר כוּ'. גְּמָרָא, דְּאָמַר קְרָא כָּל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם מִזֶּרַע אַהֲרֹן, אִישׁ שֶׁשָּׁוֶה בְזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, אִישׁ הַשָּׁוֶה בְזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הוּא דְבָעֵי מוּמָא, הָא אֵין שָׁוֶה בְזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן בְּלֹא מוּמָא נַמִּי מִפְסַל. וּבְפֶרֶק קַמָּא כָּתַב, שָׁוֶה בְזַרְעוֹ שֶׁדּוֹמֶה לִבְנֵי אָדָם:
(ג) שָׁקוּעַ. וְכֵן גָּרַס הָרַמְבַּ"ם. וּמְפָרֵשׁ, שֶׁיִּהְיֶה דְמוּת רֹאשׁוֹ כְּמוֹ שֶׁנָּתַן יָדוֹ עַל גֹּבַהּ רֹאשׁוֹ וְנִתְפַּשֵּׁט עַד שֶׁבָּלְטוּ צְדָדָיו. וּמִי שֶׁרֹאשׁוֹ כִדְמוּת זֶה קוֹרִין אוֹתוֹ בַּעֲרָבִי קוב"י. וּבְחִבּוּרוֹ כָּתַב, מִי שֶׁאֶמְצַע קָדְקֳדוֹ שׁוֹקֵעַ לְמַטָּה כְּמִי שֶׁדְּחָקוֹ בְיָדוֹ:
(ד) לֹא דְרַבִּי יְהוּדָה לֹא סְבִירָא לֵיהּ הַךְ דְּרָשָׁא, דְּאִם כֵּן לִפְלוֹג בְּכֻלְּהוּ. אֶלָּא דִסְבִירָא לֵיהּ דַּחֲתִיכַת בָּשָׂר בְּעָלְמָא הוּא, וְאֵינוֹ בִּכְלַל שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה. וְכֵן הוּא בַּגְּמָרָא:

ברטנורהוְאִם יֶשׁ לוֹ הֲרֵי זֶה כָשֵׁר. וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה שִׁטַּת הַשֵּׂעָר הַמַּקֶּפֶת מֵאֹזֶן לְאֹזֶן מֵאֲחוֹרָיו, וְלֹא לְפָנָיו. דִּטְפֵי הָוֵי נוֹי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ לַאֲחוֹרָיו וְלֹא לְפָנָיו יוֹתֵר מִכְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ סְבִיב כָּל הָרֹאשׁ וּבָאֶמְצַע קֵרֵחַ. וְכָל שֶׁכֵּן דְּיֵשׁ לוֹ לְפָנָיו וְלֹא לַאֲחוֹרָיו דְּפָסוּל:
גְּבִינִים. גַּבּוֹת הָעַיִן:
שֶׁגְּבִינָיו שׁוֹכְבִים. שֶׁשַּׂעֲרוֹת גְּבִינָיו אֲרֻכִּים וּמֻטָּלִים עַל עֵינָיו:
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי גַבִּים וּשְׁתֵּי שִׁדְרָאוֹת. לֹא שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי גַּבִּים מַמָּשׁ, דְּהַהוּא לֹא חָיֵי. אֶלָּא כְגוֹן שֶׁשִּׁדְרָתוֹ עֲקֻמָּה וּמֵחֲזֵי כְגַבִּין וְשִׁדְרָאוֹת הַרְבֵּה. וְכֻלֵּי עָלְמָא מוֹדוּ דְּכָל הָנֵי מוּמֵי דַּחֲשִׁיבֵי הָנֵי תַּנָּאֵי הָוֵי מוּם, וּמַשְׁמָעוּת דּוֹרְשִׁים בִּלְבַד אִיכָּא בֵּינַיְהוּ, דְּכָל חַד סָבַר שֶׁהַמּוּם שֶׁהוּא מוֹנֶה הוּא גִּבֵּן הָאָמוּר בַּתּוֹרָה:

עיקר תוספות יום טוב(ה) שֶׁהוּא פָּסוּל. כִּדְאִיתָא בַגְּמָרָא:
(ו) מִלְּשׁוֹן גַּב הַמִּזְבֵּחַ. עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים. רַמְבַּ"ן:
(ז) וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם עַל עַפְעַפֵּי עֵינָיו:

ברטנורההַכּוֹחֵל שְׁתֵּי עֵינָיו כְּאֶחָת. שֶׁחָטְמוֹ שֶׁבֵּין עֵינָיו שָׁקוּעַ וְאֵינוֹ בּוֹלֵט כְּלָל, עַד שֶׁכְּשֶׁהוּא בָּא לְהַעֲבִיר מִכְחוֹל בְּעֵינָיו יָכוֹל לִמְשֹׁךְ הַמִּכְחוֹל בֵּין עַיִן לְעַיִן וְאֵין הַחֹטֶם מְעַכְּבוֹ:
שְׁתֵּי עֵינָיו לְמַעְלָה. בְּגֹבַהּ הַמֵּצַח שֶׁלֹּא כִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם:
וּשְׁתֵּי עֵינָיו לְמַטָּה. מִן הַמָּקוֹם שֶׁנְּהוּגִים לִהְיוֹת:
עֵינוֹ אַחַת לְמַעְלָה. מִן הַמָּקוֹם הַנָּהוּג:
וְעֵינוֹ אַחַת לְמַטָּה. מִן הַמָּקוֹם הַנָּהוּג:
רוֹאֶה אֶת הַחֶדֶר וְאֶת הָעֲלִיָּה כְאֶחָת. שֶׁעֵינָיו עוֹמְדוֹת בִּמְקוֹמָן הָרָאוּי אֲבָל עֵינוֹ אַחַת רוֹאָה לְמַעְלָה וְעֵינוֹ אַחַת לְמַטָּה, חֶדֶר לְמַטָּה וַעֲלִיָּה לְמַעְלָה. וְכָל מִי שֶׁהוּא מְעֻוַּת הָרְאוּת עוֹשֶׂה כֵן, שֶׁמְּדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ וְנִרְאֶה כְאִלּוּ מַבִּיט בִּפְנֵי אָדָם אַחֵר:
סָכֵי שֶׁמֶשׁ. כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַבִּיט אֶל הַשֶּׁמֶשׁ מְעַמֵּץ עֵינָיו וְסוֹגֵר עַפְעַפָּיו:
זוּגְדוֹס. זוּג שְׁנַיִם. דּוֹס בִּלְשׁוֹן רוֹמִי שְׁנַיִם. כְּלוֹמַר, הַזּוּג שֶׁל עֵינַיִם אוֹ שֶׁל גְּבִינֵי הָעַיִן שֶׁדַּרְכָּם לִהְיוֹת שָׁוִין חָלוּק לִשְׁנֵי עִנְיָנִים. כְּגוֹן עֵינוֹ אַחַת שְׁחֹרָה וְאַחַת כְּעֵין הַתְּכֵלֶת. בְּאַחַת מִגַּבּוֹת עֵינָיו שֵׂעָר מְרֻבֶּה וּבְאַחַת מְעַט. וְכֵן בְּכָל שְׁאָר זוּגוֹת שֶׁל אֵבָרִים כָּל זוּגָא דְּלֹא שָׁווּ לַהֲדָדֵי, זַגְדוֹס קָרֵי לֵיהּ:
צִירָן. שֶׁעֵינָיו זוֹלְגוֹת, דּוֹלְפוֹת וְיוֹרְדוֹת תָּמִיד דִּמְעָה:
שֶׁנָּשְׁרוּ רִיסֵי עֵינָיו. שֶׁנָּפַל שֵׂעָר שֶׁבְּעַפְעַפָּיו:
מִפְּנֵי מַרְאִית הָעָיִן. אֲבָל מוּם גָּמוּר לֹא הָוֵי. וְהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁנִּשְׁאַר בָּעַפְעַפַּיִם רֹשֶׁם שֵׂעָר, אֲבָל אִם לֹא נִשְׁאַר רֹשֶׁם לַשֵּׂעָר כָּל עִקָּר, הֲרֵי זֶה מוּם גָּמוּר. וְכֵן אִי נְפִישֵׁי שְׂעָרֵי בְּרִיסֵי הָעַיִן, הָוֵי מוּם גָּמוּר. וּשְׁלֹשָׁה דִינִים חֲלוּקִים יֵשׁ בְּמוּמֵי אָדָם. הַמּוּמִין הַשָּׁוִין בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, כֹּהֵן שֶׁעָבַר וְעָבַד בָּהֶן לוֹקֶה וַעֲבוֹדָתוֹ מְחֻלֶּלֶת. וְהַמּוּמִין הַיְתֵרִים בָּאָדָם וְאֵינָן בַּבְּהֵמָה, לוֹקֶה אִם עָבַד וְאֵין עֲבוֹדָתוֹ מְחֻלֶּלֶת. וְהַמּוּמִין שֶׁהֵן מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן, אִם עָבַר וְעָבַד אֵינוֹ לוֹקֶה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין עֲבוֹדָתוֹ מְחֻלֶּלֶת:

עיקר תוספות יום טוב(ח) אֵיזֶהוּ כוּ'. וּלְשׁוֹן חָרוּם מִלְּשׁוֹן [וַיִּקְרָא כז] כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יָחֳרַם, וְהַחֲרַמְתִּי עָרֵיהֶם, עִנְיַן חֻרְבָּן. וְיִקָּרֵא חָרוּם כִּי הַחֹטֶם הַדְרַת פָּנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַל פַּרְצוּף פָּנִים עִם הַחֹטֶם. וַאֲשֶׁר אֵין חָטְמוֹ כְתֹאַר בְּנֵי אָדָם צוּרָתוֹ חֲרֵבָה. הָרַמְבַּ"ם:
(ט) לְמַעְלָה כוּ'. דְּתָנוּ רַבָּנָן, בְּעֵינוֹ, כָּל מַה שֶּׁבְּעֵינוֹ, מִכָּאן אָמְרוּ שְׁתֵּי עֵינָיו כוּ':
(י) מִפְּנֵי כוּ'. אַנָּשְׁרוּ רִיסֵי עֵינָיו קָאֵי. רַשִׁ"י:
(יא) וְדוֹחֵק זֶה לָזֶה. הָרַמְבַּ"ם:
(יב) כָּךְ כָּתַב הָרַמְבַּ"ם בְּהֶדְיָא דְּלוֹקֶה. אֲבָל רַשִׁ"י כָּתַב עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, דְּהָכִי מַשְׁמַע, הַשָּׁוֶה בְזֶרַע אַהֲרֹן וְאֵין בּוֹ מוּם הָוֵי כֹהֵן וְיַעֲבֹד, שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה לֹא יַעֲבֹד. וְלָאו הַבָּא מִכְּלָל עֲשֵׂה עֲשֵׂה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ברטנורהגּוּפוֹ גָדוֹל מֵאֵבָרָיו. שִׁעוּר גּוּפוֹ גָּדוֹל מִן הָרָאוּי לְפִי שִׁעוּר שְׁאָר אֵבָרָיו כְּגוֹן יָדָיו וְרַגְלָיו וְשׁוֹקָיו:
חָטְמוֹ גָדוֹל. שִׁעוּר הַחֹטֶם כְּשִׁעוּר אֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל יָדוֹ. וְאִם הָיָה אָרֹךְ מִכֵּן אוֹ קָצָר מִכֵּן, הֲרֵי זֶה מוּם:
דּוֹמוֹת לִסְפוֹג. שֶׁכְּוֻּצוֹת וּסְתוּמוֹת:

עיקר תוספות יום טוב(יג) עֵינָיו כוּ'. אַף עַל גַּב דְּבִבְהֵמָה לֹא הֲוָה מוּמָא בִּשְׁתֵּיהֶן שָׁווֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְעֵיל פֶּרֶק ו'‏ מִשְׁנָה י', הָכָא מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בְזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן מִפְּסִיל אַף בִּשְׁתֵּיהֶן שָׁוִין. גְּמָרָא:
(יד) קְטַנּוֹת. אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁתֵּיהֶן קְטַנּוֹת. דּוּמְיָא דְעֵינָיו. וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, מִי שֶׁשְּׁתֵּי אָזְנָיו קְטַנּוֹת הַרְבֵּה וּמִי שֶׁשְּׁתֵּי אָזְנָיו נְפוּחוֹת דּוֹמוֹת לִסְפוֹג. הָרַמְבַּ"ם:
(טו) רַשִׁ"י. שֶׁהַסְּפוֹג צֶמֶר הַיָּם כוּ'‏ כְּשֶׁשּׁוֹאֶבֶת מַיִם הִיא מִתְנַפַּחַת וּנְקָבֶיהָ מִתְרַחֲבִים, וּכְשֶׁכּוֹבְשִׁין אוֹתָהּ וּמוֹצִיאִין מִמֶּנָּה מַה שֶּׁשָּׁאֲבָה הִיא מִתְיַבֶּשֶׁת וְנִכְוֶצֶת וְכָל נְקָבֶיהָ נַעֲשִׂים צָרִים. וְאִם כֵּן דּוֹמֶה לִכְשֶׁהִיא רֵיקָנִית. וּלְהָרַמְבַּ"ם שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָמוּךְ, דּוֹמֶה לִכְשֶׁהִיא מְלֵאָה, דְּהַשְׁתָּא הָוֵי כְּמוֹ הֵפֶךְ מֵאָזְנָיו קְטַנּוֹת:

ברטנורהדַּדָּיו שׁוֹכְבִים. גְּדוֹלִים עַד שֶׁנִּרְאִים שׁוֹכְבִים כְּדַדֵּי אִשָּׁה:
נִכְפֶּה. נוֹפֵל מֵחֲמַת חֹלִי:
אֲפִלּוּ אַחַת לְיָמִים. שֶׁאֵינוֹ נוֹפֵל תָּדִיר אֶלָּא פַּעַם אַחַת לִזְמַן מְרֻבֶּה:
רוּחַ קַצְרִית. שֶׁרוּחוֹ קְצָרָה מֵחֲמַת [מָרָה] הַשְּׁחֹרָה הַגּוֹבֶרֶת עָלָיו לִפְרָקִים וְנִשְׁאַר בְּלֹא הֶרְגֵּשׁ:
הַמְאֻשְׁכָּן. שֶׁכִּיס שֶׁל בֵּיצִים שֶׁלּוֹ אָרֹךְ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָאַרְכּוּבָה. בֵּין שֶׁהוּא נָפוּחַ מֵחֲמַת רוּחַ אוֹ מֵחֲמַת לֵחָה:
וּבַעַל גֶּבֶר. בַּעַל אֵבָר. שֶׁנִּתְאָרֵךְ הַגִּיד שֶׁלּוֹ וְנַעֲשָׂה גָּדוֹל עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְאַרְכֻּבּוֹתָיו:
שֶׁנִּמְרְחוּ אֲשָׁכָיו. שֶׁנִּמּוֹחוּ בֵּיצָיו:
שֶׁרוּחַ בַּאֲשָׁכָיו. וְעַל יְדֵי כֵּן בֵּיצָיו נְפוּחִים:
שֶׁמַּרְאָיו חֲשׁוּכִין. שֶׁהוּא שָׁחֹר. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שָׁחֹר כְּכוּשִׁי. וּלְשׁוֹן מְרוֹחַ אָשֶׁךְ, מַרְאֶה חֹשֶׁךְ. וְלָאו בְּבֵיצִים מִשְׁתַּעֵי קְרָא. וּבְעִקַּר הַדִּין לֹא פְלִיגֵי, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם מוֹדֶה בְּמוּם שֶׁמּוֹנֶה חֲבֵרוֹ דַּהֲוֵי מוּם. וְלֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּפֵרוּשׁוֹ שֶׁל מִקְרָא, וּמַשְׁמָעוּת דּוֹרְשִׁין אִיכָּא בֵּינַיְהוּ:

עיקר תוספות יום טוב(טז) שְׂפָתוֹ כוּ'. וַאֲפִלּוּ אֵין בָּהּ עֶצֶם. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּבְּהֵמָה. מִשּׁוּם דַּהֲוֵי שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה כוּ':
(יז) יוֹצֵא. רֹב בְּנֵי אָדָם מְקוֹם טַבּוּרָם דּוֹמֶה לְגֻמָּא בְּשֶׁטַח הַגּוּף. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁטַּבּוּרָן בּוֹלֵט עַל שֶׁטַח הַגּוּף דּוֹמֶה לְיַבֶּלֶת:
(יח) אֵין כוּ'. לֹא זְכָרָם הֵנָּה מִפְּנֵי שֶׁהֵם מְיֻחָדִים בָּאָדָם, לְפִי שֶׁכְּבָר זָכַר שֶׁהֵם גַּם כֵּן מוּמֵי בְהֵמָה. אָמְנָם זְכָרָם לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁאֵלּוּ הַמּוּמִין הֵם הַנִּקְרָאִים בַּתּוֹרָה מְרוֹחַ אָשֶׁךְ. הָרַמְבַּ"ם:
(יט) רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר כוּ'. דְּאִי כְתַנָּא קַמָּא הֲוָה לֵיהּ לִכְתֹּב חֲסַר אָשֶׁךְ. גְּמָרָא:
(כ) מַשְׁמַע שְׁתֵּי בֵיצָיו. וְכִדְאָמַר אֲשָׁכָיו לְשׁוֹן רַבִּים. וְהָא דְכָתַב קְרָא מְרוֹחַ אָשֶׁךְ לְשׁוֹן יָחִיד, פֵּרוּשׁ שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם אֶשֶׁךְ. וְלֹא דָמֵי לְאֵין לוֹ אֶלָּא בֵּיצָה אַחַת כוּ', דְּשָׁאנֵי הָתָם שֶׁנִּבְרָא מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ חֲסַר בֵּיצָה אַחַת. כֶּסֶף מִשְׁנֶה:
(כא) רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כוּ'. גְּמָרָא, דְּאִי כְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל מִמְּרוֹחַ אָשֶׁךְ מִבָּעֵי לֵיהּ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, דְּהָא מֵ"ם דִּמְרוֹחַ מְשַׁמֶּשֶׁת הִיא:
(כב) רַבִּי חֲנִינָא כוּ'. גְּמָרָא, דְּאִי כְרַבִּי עֲקִיבָא רוּחַ אָשֶׁךְ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא שֶׁמַּרְאָיו חֲשׁוּכִין, וְקָסָבַר גּוֹרְעִין וּמוֹסִיפִין וְדוֹרְשִׁין. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, גּוֹרְעִין חֵי"ת מִמְּרוֹחַ, וְאָלֶ"ף מֵאָשֶׁךְ, וּמוֹסִיף זֶה בִּמְקוֹם זֶה וְהָוֵי מַרְאוֹ חשֶׁךְ:

ברטנורההַמַּקִּישׁ בְּקַרְסֻלָּיו. שֶׁאַרְכֻּבּוֹתָיו עֲקֻמּוֹת לַחוּץ וְקַרְסֻלָּיו לִפְנִים וְנוֹקְשִׁים זֶה בָּזֶה כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ. וּמַקִּישׁ בְּאַרְכֻּבּוֹתָיו הָוֵי אִפְּכָא, שֶׁרַגְלָיו עֲקֻמִּים כְּלַפֵּי חוּץ וּמְרֻחָקִים זוֹ מִזּוֹ עַד שֶׁאַרְכֻּבּוֹתָיו לְמַעְלָה [הָעֲקֻמּוֹת] כְּלַפֵּי פְּנִים נוֹקְשׁוֹת זוֹ בְּזוֹ:
בַּעַל הַפִּיקִין וְהָעִקֵּל. וְקָא פָרִישׁ עִקֵּל בְּרֵישָׁא:
כֹּל שֶׁהוּא מַקִּיף פַּרְסוֹתָיו. כְּשֶׁיּוֹשֵׁב וּמְקָרֵב פַּרְסוֹת רַגְלָיו זוֹ לָזוֹ:
וְאֵין אַרְכֻּבּוֹתָיו. נוֹגְעוֹת זוֹ לָזוֹ. שֶׁעֲקֻמּוֹת כְּלַפֵּי חוּץ. וּבַעַל הַפִּיקִין הוּא שֶׁפִּיקָה יוֹצֵא מִגּוּדָלוֹ, חֲתִיכַת בָּשָׂר עֲגֻלָּה כְּפִיקָה יוֹצְאָה מִגּוּדָל שֶׁל יָדוֹ אוֹ מִגּוּדָל שֶׁל רַגְלוֹ:
עֲקֵבוֹ יוֹצֵא מֵאֲחוֹרָיו. כְּגוֹן שֶׁשּׁוֹקוֹ עוֹמֵד בְּאֶמְצַע רַגְלוֹ, שֶׁחֲצִי הָרֶגֶל לְפָנִים וַחֲצִי רֶגֶל לְאָחוֹר:
רְחָבוֹת כְּשֶׁל אַוָּז. שֶׁקְּלוּשׁוֹת הֵן כְּשֶׁל אַוָּז וְאֵין אָרְכָּן יוֹתֵר עַל רָחְבָּן:
קְלוּטוֹת. מְדֻבָּקוֹת זוֹ בָּזוֹ:
עַד הַפֶּרֶק. הָאֶמְצָעִי שֶׁל אֶצְבָּעוֹת:
לְמַטָּה מִן הַפֶּרֶק. דְּהַיְנוּ לְצַד הַצִּפֹּרֶן שֶׁמְּחֻבָּרִים כֻּלָּן:
וַחֲתָכָהּ. שֶׁיִּהְיוּ מְחֻלָּקִים, כָּשֵׁר:
הָיְתָה בוֹ יְתֵרָה. אֶצְבַּע יָתֶרֶת:
אִם יֶשׁ בָּהּ עֶצֶם פָּסוּל. דְּהוֹאִיל וַחֲתָכָהּ הֲרֵי הוּא מְחֻסָּר אֵבָר שֶׁנִּמְצָא בוֹ:
שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. כְּלוֹמַר אֲפִלּוּ הָיוּ אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְאֶצְבְּעוֹת רַגְלָיו שָׁוִין, שֶׁבְּכָל יָד וּבְכָל רֶגֶל יֵשׁ שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ, אֲפִלּוּ הָכִי חֲכָמִים פּוֹסְלִים. וְכָל שֶׁכֵּן אִם הָיָה בְיָדוֹ אַחַת חָמֵשׁ וּבְיָדוֹ אַחַת שֵׁשׁ, דַּהֲוֵי מוּם טְפֵי. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
הַשּׁוֹלֵט בִּשְׁתֵּי יָדָיו רַבִּי פּוֹסֵל. דְּסָבַר כְּחִישׁוּתָא אִתְיְלִידָא בֵיהּ בְּיָמִין:
וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. סָבְרֵי בְּרִיאוּתָא הִיא דְּאִתְיְלִידָא לֵיהּ בִּשְׂמֹאל. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
הַכּוּשִׁי. שָׁחֹר:
הַגִּיחוֹר. אָדֹם כְּאַרְגָּמָן:
הַלַּבְקָן. לָבָן בְּיוֹתֵר:
וְהַקִּפֵּחַ. אָרֹךְ וָדַק, שֶׁאֵינוֹ עָב לְפִי אָרְכּוֹ. וְהוּא מְכֹעָר וּמְגֻנֶּה:
וְהַשִּׁכּוֹר. וְלֹא מִיַּיִן, הוּא דַּחֲשִׁיב כְּבַעַל מוּם מִן הַמּוּמִים הַיְתֵרִים בָּאָדָם, שֶׁאִם עָבַד לוֹקֶה וְאֵין עֲבוֹדָתוֹ מְחֻלֶּלֶת. אֲבָל הַשִּׁכּוֹר מִיַּיִן וְשֵׁכָר, אִם עָבַד חִלֵּל. דִּבְפָרָשַׁת שְׁתוּיֵי יַיִן כְּתִיב (ויקרא י) וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל. וְשִׁכּוֹר דְּמַתְנִיתִין אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁשָּׁתָה חָלָב הַרְבֵּה, אוֹ רֹב דְּבַשׁ, אוֹ אָכַל דְּבֵלָה קַעִילִית, וְנִתְבַּלְבְּלָה דַעְתּוֹ. שֶׁאֵלּוּ חֲשׁוּבִים כְּבַעֲלֵי מוּמִים וְאֵין מְחַלְּלִים עֲבוֹדָה:
וּבַעֲלֵי נְגָעִים טְהוֹרִים. כְּגוֹן בֹּהַק וְכֻלּוֹ הָפַךְ לָבָן. דְּאִי מִנְּגָעִים טְמֵאִים לֹא צָרִיךְ לְמֵימַר, דַּאֲפִלּוּ אַכְּנִיסַת עֲזָרָה חַיָּב כָּרֵת:
דִּלְדּוּלִין. כְּמִין חֲתִיכוֹת בָּשָׂר יוֹצְאוֹת תְּלוּיוֹת בָּהֶן. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב:

עיקר תוספות יום טוב(כג) אֲבָל לְהָרַמְבַּ"ם לֹא פֵרֵשׁ בְּמַתְנִיתִין אֶלָּא עִקֵּל בִּלְבַד. דְּפִיקָה יוֹצְאָה מִגּוּדָלוֹ לֹא הָוֵי פֵּרוּשׁ דְּבַעַל פִּיקָה. וּמְפָרֵשׁ בַּעַל פִּיקָה הוּא שֶׁתְּהֵא עֲקֵבוֹ מֵאַחַר רַגְלָיו בּוֹלֶטֶת וְיוֹצֵאת יוֹתֵר מִן הָרָאוּי:
(כד) בַּגְּמָרָא, לֹא תֵימָא דְטַרְפָא וְלֹא סְדִיקָה, אֶלָּא כֵּיוָן דְּטַרְפָא אַף עַל גַּב דִּסְדִיקָה. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י טַרְפָא קְלוּשָׁה. וְהֶעָרוּךְ פֵּרֵשׁ רְחָבָה וּמְשֻׁוָּה:
(כה) אֶצְבְּעוֹתָיו. בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו. הָרַמְבַּ"ם:
(כו) הַפֶּרֶק. פֶּרֶק רִאשׁוֹן הַסָּמוּךְ לְכַף הַיָּד. הָרַמְבַּ"ם:
(כז) וְתֵימַהּ, דִּלְקַמָּן מְפָרֵשׁ הָרַ"ב כָּל שֶׁכֵּן אִם הָיָה בְיָדוֹ אַחַת חָמֵשׁ וּבְיָדוֹ אַחַת שֵׁשׁ דַּהֲוֵי מוּם כוּ', וְהָאֵיךְ תָּלֵי טַעֲמָא הָכָא בְהוֹאִיל וַחֲתָכָהּ כוּ'. וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב, אִם חָתַךְ אֶת הַיְתֵרָה כָּשֵׁר, וְאִם הָיָה בָהּ עֶצֶם אֲפִלּוּ חֲתָכָהּ פָּסוּל. וְלִדְבָרָיו פֵּרוּשׁ וַחֲתָכָהּ כְּלוֹמַר אֲפִלּוּ חֲתָכָהּ:
(כח) עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. לִישְׁנָא דִקְרָא נָקַט. רַשִׁ"י. וּבַגְּמָרָא עֲבִיד צְרִיכוּתָא אַקְּרָא:
(כט) הַכּוּשִׁי. לְפֵרוּשׁ הָרַ"ב לְעֵיל שֶׁמַּרְאָיו חֲשׁוּכִים שָׁחֹר וְאֵינוֹ כְּכוּשִׁי, וְכֵן נִרְאֶה שֶׁפֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם, קָשֶׁה כּוּשִׁי לָמָּה לִּי, דְּכָל שֶׁכֵּן הוּא. וְרַשִׁ"י פֵּרֵשׁ הָתָם שָׁחֹר כְּכוּשִׁי. וּבַגְּמָרָא רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס לֹא תָנֵי כּוּשִׁי:
(ל) וְהִשָּׁמֵר שֶׁמָּא תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת נֶאֶמְרוּ עַל הַגְּוָנִים, לְפִי שֶׁאֵינָן אֶלָּא שֵׁמוֹת לִבְנֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן אֵלּוּ הַגְּוָנִים. הָרַמְבַּ"ם:
(לא) פְּסוּלִין כוּ'. אַף עַל גַּב דִּכְבָר תָּנֵי יָתֵר עֲלֵיהֶן בָּאָדָם כוּ', מִשּׁוּם דִּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים רָצוּ לְמֵילַף בְּקַל וָחֹמֶר אָדָם מִבְּהֵמָה עַד דִּמְרַבֵּי לֵיהּ מִקְּרָא, לְהָכִי קָאָמַר אַף עַל גַּב דִּכְשֵׁרִין בַּבְּהֵמָה פְּסוּלִין בָּאָדָם:

ברטנורהאוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ. אָב וּבְנוֹ כֹהֵן עוֹבְדִים עֲבוֹדָה בְּיוֹם אֶחָד וּבִזְמַן אֶחָד. וְאֵין אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ בַּבְּהֵמָה קְרֵבִין בְּיוֹם אֶחָד:
וּטְרֵפָה. שֶׁנּוֹלַד בָּהּ אֶחָד מִסִּימָנֵי טְרֵפוֹת הַמְּנוּיִין בְּפֶרֶק אֵלּוּ טְרֵפוֹת, אֵינָהּ קְרֵבָה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ:
וְיוֹצֵא דֹפֶן. שֶׁקָּרְעוּ אֶת אִמּוֹ וְהוֹצִיאוּהוּ חַי. בַּבְּהֵמָה, פְּסוּלָה לְהַקְרָבָה, דְּכִי יֻלַּד כְּתִיב, פְּרָט לְיוֹצֵא דֹפֶן. וּבְכֹהֵן הַמַּקְרִיב לֹא מִפְּסִיל בְּהָכִי:
הַנּוֹשֵׂא נָשִׁים בַּעֲבֵרָה. כֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא גְּרוּשָׁה וַחֲלָלָה זוֹנָה, נוֹדֵר וְעוֹבֵד. אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא גֵרֵשׁ מֻתָּר לַעֲבֹד אַחַר שֶׁנָּדַר שֶׁלֹּא יֵהָנֶה הוּא מִמֶּנָּה וְהִיא מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיְּגָרֵשׁ. וְהוּא שֶׁיִּדֹּר עַל דַּעַת רַבִּים שֶׁאֵין לוֹ הַתָּרָה אֶלָּא לִדְבַר מִצְוָה. וְלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמָּא יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם וְיֹאמַר דִּלְצֹרֶךְ דְּבַר מִצְוָה הוּא שׁוֹאֵל שֶׁיַּתִּירוּ לוֹ אֶת נִדְרוֹ, דְּכֵיוָן דְּקַיְמָא לָן שֶׁהַבָּא לְהַתִּיר נִדְרוֹ צָרִיךְ לְפָרֵשׁ עַל מַה נָּדַר, וַדַּאי כִּי שָׁמַע חָכָם דְּמִשּׁוּם שֶׁהִיא גְרוּשָׁה אוֹ זוֹנָה דַּאֲסוּרָה לוֹ נָדַר לֹא שָׁרֵי לֵיהּ נִדְרוֹ:
עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא יְהֵא מִטַּמֵּא לְמֵתִים. הָכָא סַגִּי לֵיהּ בְּקַבָּלָה, וְלֹא מַדְּרִינַן לֵיהּ כְּמוֹ גַבֵּי נוֹשֵׂא נָשִׁים בַּעֲבֵרָה. מִשּׁוּם דְּהָתָם יִצְרוֹ תוֹקְפוֹ, הָכָא גַבֵּי טֻמְאָה אֵין יִצְרוֹ תוֹקְפוֹ, הִלְכָּךְ בְּקַבָּלָה גְרֵידָא סַגִּי לֵיהּ:

עיקר תוספות יום טוב(לב) אוֹתוֹ כוּ'. כְּגוֹן אַהֲרֹן וּבָנָיו. וְדִכְוָתֵיהּ תַּיִשׁ וּבְנוֹ אָסוּר. וּמַתְנִיתִין חֲנַנְיָא הִיא דְאָמַר [חֻלִּין דַּף עה] נוֹהֵג אַף בִּזְכָרִים. גְּמָרָא:
(לג) וְשֶׁנֶּעֶבְדָה כוּ'. לֹא גָרְסִינַן. וְאֶפְשָׁר מִשּׁוּם הָא דִבְרָכוֹת [דַּף לב], אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל כֹּהֵן שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר [יְשַׁעְיָה א] יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ. וְכָל שֶׁכֵּן לָעֲבוֹדָה, וְהוּא הַדִּין לִמְגַלֶּה עֲרָיוֹת. אֶלָּא דְקָשֶׁה לִי דְּאִם כֵּן לִתְנֵי דִּפְסוּלִים בָּאָדָם. וְגַם לֹא רָאִיתִי לְהָרַמְבַּ"ם שֶׁפְּסָלָן בָּאָדָם:
(לד) מִשּׁוּם דְּמִסְּתָמָא נִיחָא לְהוּ לְהָרַבִּים. תּוֹסָפוֹת:

רש״יגמ' ואין שותין מים - דדרך תלמיד חכם להיות צנוע באכילה ובשתיה אבל להטיל מים לא ליהוי צנוע שמא ימתין ויסתכן:
איצטריכא ליה - להטיל מים:
בשבתא דריגלא - שלשים יום קודם הרגל דשואלין ודורשין בהלכות הרגל כדאמרינן במגילה (דף ד.):
נגדו ליה גלימא - פרסו סדין בינו לבין העם:
אהדר עובדא - דרוש שאסור להמתין מלהטיל מים עד שיהא לו צניעות:
את דאפשר לך - לפרוש סדין לפי שחשוב אתה:
ואי ליצטרך אינש אחרינא דלא אפשר ליה וימתין עד שילכו העם ויסתכן ויהא עקור:
חמתך - חמותך:
באודנה - אפילו בתוך אזנה הייתי מטיל מים אם לא היה לי מקום אחר קודם שאמתין וכ"ש בפניה:
בזמן שבבהמתך - שתשים עצמך כבהמה שלא תהא צנוע בהטלת מים:
שלא תהא תפלתך עקורה כו' - וכשתתפלל [על בנים] תהא נשמעת תפלתך:
כבהמה - שלא תמתין מלהטיל מים:
עמוד - גדולים:
הדרוקן - חולי מעיים:
סילון - קטנים:
דם רבה שחין רבה - המרבה דם שאינו מקיז מרבה שחין:
שכבת זרע רבה - מי שיש לו אשה ואינו משמש מטתו מרבה צרעת:
נאלת רוח שטות ע"י שד זהו בן נפילים נוייטו"ן:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץב גמרא בענין כרס צבה ששנינו במשנה, מביאים מה שאמר ר' אבא בריה [בנו] של ר' חייא בר אבא: תלמידי חכמים משתינין מים בפני רבים, ואין חוששים לחוסר צניעות שבדבר, הואיל ויש בכך סכנה. ואולם אין תלמידי חכמים שותין מים בפני רבים, שראוי לו לתלמיד חכם להיות צנוע בשתייתו. ותניא נמי הכי [ושנויה ברייתא גם כן כך]: משתינין מים בפני רבים, ואין שותין מים בפני רבים. ומעשה באחד שביקש להשתין מים ולא השתין, ונמצא כריסו צבה.
מסופר, שמואל איצטריך ליה בשבתא דרגלא [נצרך לו להשתין בשבת של הרגל], השבת שהיו באים כולם לשמוע את דרשתו, נגדו ליה גלימא [פרסו לו גלימה מסביב] כדי שלא יראו אותו. לאחר זמן אתא לקמיה דאבוה [בא שמואל לפני אביו], אמר ליה [לו]: אתן לך ארבע מאה זוזי [ארבע מאות זוז] וזיל אהדר עובדא [ולך והחזר את המעשה], כלומר, דרוש ברבים שאין עושים כן, כדי שלא ילמדו ממך שאין להשתין בפני רבים, שכן את [אתה] שאדם חשוב אתה, אפשר לך לנהוג כך, שיעשו סביבך מחיצה, אבל מי שלא אפשר ליה [לו] ליסתכן [יסתכן].
ועוד מסופר בענין זה, מר בר רב אשי איצטריך אגודא גמלא [הוצרך לנקביו כשהיה מהלך על הגשר], ואשתין [והשתין], אמרו ליה [לו]: חמתך קאתיא [חמותך באה]! אמר להו [להם]: באודנה [באוזנה] הייתי עושה כן. כלומר, כיוון שיש סכנה בדבר, אין אני חושש לכך. ושבים למסופר בברייתא, על אחד שביקש להשתין ולא השתין, ולפי הברייתא, נעשתה כרסו צבה משום כך.
ובענין זה, תנו רבנן [שנו חכמים]: שני נקבים יש בו באדם, אחד מהם מוציא שתן ואחד מוציא שכבת זרע, ואין בין זה לזה מחיצה אלא כקליפת השום, בשעה שאדם נצרך לנקביו, ועוצר בעצמו, אם נקבו צינור השתן וצינור הזרע זה לתוך זה — נמצא עקר, שמי הרגליים חודרים לאיברי הרבייה.
ועוד בעניין זה מביאים מה שאמר ריש לקיש: מאי דכתיב [מהו שנאמר] בפרשת הברכות: "לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך" (דברים ז, יד), אימתי לא יהיה בך עקר? בזמן ש"בבהמתך", שאתה נוהג כבהמה, ומטיל מים כשאתה נצרך לכך, ולא מתאפק.
אמר ר' יהושע בן לוי על אותו פסוק: "לא יהיה בך עקר" — כוונתו מן התלמידים, שמי שלא השאיר אחריו תלמידים הריהו כאדם עקר. "ועקרה" — שלא תהא תפלתך עקורה לפני המקום, מושלכת הצידה, אלא ישמע לך. ואימתי לא תהא תפילתך עקורה — "ובבהמתך", בזמן שאתה משים עצמך כבהמה, בענוה ושפלות נפש. ומביאים דברים נוספים שאמרו חכמים בענין הטלת מי רגליים.
תניא [שנויה ברייתא], רבן שמעון בן גמליאל אומר: עמוד של צואה החוזר, אדם העושה צרכיו, ועוצר עצמו באמצע — מביא אדם לידי מחלת הדרוקן. סילון של מי רגלים החוזר — מביא אדם לידי מחלת ירקון. אמר רבה בר רב הונא, אמר רב קטינא אמר ריש לקיש: אם דם רבה על האדם, שיש בגופו דם יתר מן הרצוי, ואינו מקיז דם — שחין רבה עליו. אם שכבת זרע רבה עליו, ואינו משמש מטתו — צרעת רבה עליו. אם צואה רבה באדם, שאינו עושה צרכיו — מחלת הדרוקן רבה, אם מי רגלים רבין באדם — ירקון רבה.
ג שנינו במשנה בתוך המומים הפוסלים את הכהן: רוח קצרית באה עליו. ושואלים: מאי נינהו [מהו זה]? תנא [שנה החכם]: רוח בן נפלים באה עליו, כלומר, רוח רעה, של שד, נכנסת בו.

תרגום הזוהרפָּתַח וְאָמַר, וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים. בֹּא וּרְאֵה, מִנְהָגִים טוֹבִים וְיָפִים הָיוּ נוֹהֲגִים בַּעֲלֵי סְעוּדַת הַמֶּלֶךְ, לְהַרְאוֹת שֶׁהֵם מִבְּנֵי שֻׁלְחָן הַמֶּלֶךְ. וַעֲשָׂרָה דְּבָרִים צָרִיךְ הָאָדָם לַעֲשׂוֹת בַּסְּעוּדָה. א) נְטִילַת יָדַיִם. ב) לַעֲרוֹךְ שְׁתֵּי חַלּוֹת לְשַׁבָּת. ג) לֶאֱכוֹל שָׁלֹש סְעוּדוֹת. וּלְהוֹסִיף מֵחוֹל עַל הַקֹּדֶשׁ. ד) לְהָאִיר נֵר עַל הַשֻּׁלְחָן, כְּמוֹ שֶׁהֱעֶמִידוּהוּ, שֻׁלְחָן בַּצָפוֹן וּמְנוֹרָה בַּדָּרוֹם. וְצָרִיךְ הֵסֵבָה, כְּמוֹ שֶׁהֱעֶמִידוּ, הֵסֵבּוּ אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם. ה) כּוֹס שֶׁל יַיִן שֶׁל וַיְכֻלּוּ, דְּהַיְנוּ קִדּוּשׁ. ו) שֶׁדִּבְרֵי תּוֹרָה יִהְיוּ עַל שֻׁלְחָנוֹ. ז) לְהַאֲרִיךְ עַל שֻׁלְחָנוֹ, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ עֲנִיִּים לְשֻׁלְחָנוֹ. ח) נְטִילַת יָדַיִם בְּמַיִם אַחֲרוֹנִים. ט) בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. י) כּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וְצָרִיךְ לַחֲזוֹר עַל עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, לְתַקֵּן אוֹתָם בְּסוֹד קִדּוּשׁ, שֶׁהִיא הַמַּלְכוּת, כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת. וְהוּא שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִבְּחִינַת הַגְּבוּרָה. וּמִשּׁוּם זֶה הֶעֱמִידוּ חֲכָמִים שֻׁלְחָן בַּצָפוֹן, שֶׁהוּא צַד הַגְּבוּרָה. הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא נְטִילַת יָדַיִם, כִּי כָּךְ הֶעֱמִידוּ חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה, יָדַיִם מְזוּהֲמוֹת פְּסוּלוֹת לִבְרָכָה. הַתִּקּוּן הַשֵּׁנִי לִבְצוֹעַ עַל שְׁנֵי כִּכָּרוֹת בַּשַּׁבָּת, שֶׁהֵם רְמוּזִים בִּשְׁנֵי לוּחוֹת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנוּ בַּשַּׁבָּת זוּגוֹת. הַתִּקּוּן הַשְּׁלִישִׁי לֶאֱכוֹל שָׁלֹש סְעוּדוֹת בַּשַּׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁהֱעֶמִידוּ חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה, שֶׁאָמַר אֶחָד מֵהֶם, יְהִי חֶלְקִי עִם גּוֹמְרֵי שָׁלֹש סְעוּדוֹת בַּשַּׁבָּת, שֶׁהֵם שְׁלֵמוּת שֶׁבַע בְּרָכוֹת הַתְּפִלָּה, שֶׁמַּשְׁלִימִים עִמָּהֶם לְעֶשֶׂר. וְסוֹד הָעֹנֶג, הוּא סוֹד הַכָּתוּב, וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְּׁקוֹת אֶת הַגָּן. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּם אוֹתָן, וְיֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְקַיְּמָן, מִתְהַפֵּךְ לוֹ עֹנֶג לְנֶגַע צָרַעַת. הַתִּקּוּן הָרְבִיעִי הוּא, לְהָאִיר בַּמְּנוֹרָה עַל הַשֻּׁלְחָן, כְּמוֹ שֶׁהֱעֶמִידוּ הָרִאשׁוֹנִים, שֻׁלְחָן בַּצָפוֹן וּמְנוֹרָה בַּדָּרוֹם. כִּי שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, צָרִיךְ לִהְיוֹת כָּךְ. הַתִּקּוּן הַחֲמִישִׁי הוּא, הַכּוֹס שֶׁל וַיְכֻלּוּ, דְּהַיְנוּ כּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ. כּוֹס, הוּא בְּחֶשְׁבּוֹן אֱלֹהִים, דְּהַיְנוּ פ''ו, וַיְכוּלוּ הוּא בְּחֶשְׁבּוֹן ע''ב, שֶׁהַכַּלָּה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהִיא הַמַּלְכוּת, כּוֹלֶלֶת אוֹתָם, מָלֵא יֵינָהּ שֶׁל תּוֹרָה, צָרִיךְ לְהָעִיד עַל מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. הַתִּקּוּן הַשִּׁשִּׁי, הוּא, שֶׁיִּהְיוּ עַל שֻׁלְחָנוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה, כִּי כָּךְ הֶעֱמִידוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה וְכוּ' (אבות פרק ג' משנה ג') וְסוֹד הַדָּבָר, מִשּׁוּם שֶׁהֱעֶמִידוּ, שֶׁהַשֻּׁלְחָן הוּא בַּצָפוֹן, וְהַתּוֹרָה נִתְּנָה בַּיַּיִן, וְעַל כֵּן צָרִיךְ לוֹמַר עַל הַשֻּׁלְחָן דִּבְרֵי תּוֹרָה, כְּדֵי לְחַבֵּר הַיָּמִין שֶׁהוּא רַחֲמִים בִּשְׂמֹאל הוּא דִּין. כִּי הַתּוֹרָה הִיא הוי''ה, מִיָּמִין, וְהַשֻּׁלְחָן הוּא אדנ''י שֶׁהוּא מִשְׂמֹאל. וְעַל כֵּן צְרִיכִים לְחַבֵּר אוֹתָם. וּמִשּׁוּם שֶׁהַשֻּׁלְחָן הוּא בִּשְׂמֹאל, הֶעֱמִידוּ חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה, כִּי קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף (פסחים קי''ח:). וּמִשּׁוּם זֶה, צָרִיךְ לְהַזְּמִין עִמּוֹ תַּלְמִיד חָכָם, אֶת מִי שֶׁיַּעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. הַתִּקּוּן הַשְּׁבִיעִי הוּא, לְהַאֲרִיךְ עַל שֻׁלְחָנוֹ, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ עֲנִיִּים. וּמִשּׁוּם זֶה, כָּל הַמַּאֲרִיךְ עַל שֻׁלְחָנוֹ מַאֲרִיכִים לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו. וּמִשּׁוּם זֶה וּצְדָקָה תַּצִיל מִמָּוֶת. הַתִּקּוּן הַשְּׁמִינִי הוּא, מַיִם אַחֲרוֹנִים, שֶׁתִּקְּנוּ אוֹתָם מִשּׁוּם מֶלַח סְדוֹמִית הַמְּעַוֵּר אֶת הָעֵינַיִם. וְלָמָּה נִקְרָאִים חוֹבָה. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא בְּדֶרֶךְ סוֹד הוּא כִּי סַם הַמָּוֶת שׁוֹרֶה עַל יָדַיִם מְזוּהֲמוֹת, שֶׁעוֹשִׂים עֲלֵיהֶן בְּרָכָה, וְעַל כּוֹס שֶׁמְּבָרְכִים עָלָיו בְּלִי טָהֳרָה, וְנִקְרָא טָמֵא. וּמַה כּוֹס שֶׁשּׁוֹתִים בּוֹ, הוּא טָמֵא לִבְרָכָה עַד שֶׁהֵם מְטַהֲרִים אוֹתוֹ בִּרְחִיצָה בִּפְנִים וּמִבַּחוּץ, כָּל שֶׁכֵּן הַיָּדַיִם. וּמִשּׁוּם זֶה מַיִם אַחֲרוֹנִים חוֹבָה. וְסוֹד הַדָּבָר, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם, אֵלּוּ מַיִם רִאשׁוֹנִים, וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים, אֵלּוּ מַיִם אַחֲרוֹנִים. כִּי קָדוֹשׁ, הוּא שֶׁמֶן עָרֵב. שֶׁהָיוּ מוֹשְׁחִים אֶת הַיָּדַיִם לְאַחַר מַיִם אַחֲרוֹנִים (עין ברכות נג:) וְאֵלּוּ שָׁלֹש דְּבָרִים, הֵם כְּנֶגֶד, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, וְגוֹ'. וּמִשּׁוּם זֶה, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וְגוֹ', שֶׁיִּהְיֶה נִכָּר שֶׁאַתֶּם בָּנִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זֶ''שׁ בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹקֵיכֶם. הַתִּקּוּן הַתְּשִׁיעִי, הוּא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, וְהֶעֱמִידוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, עֲשָׂרָה דְּבָרִים נֶאֱמְרוּ בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה, וְאֵלּוּ הֵם, עִטּוּר, עִטּוּף הַדָּחָה, שְׁטִיפָה, חַי, מָלֵא, וּמְקַבְּלוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו, וְנוֹתְנוֹ בַּיָּמִין, וּמְסַלְּקוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח, וְנוֹתֵן עֵינָיו בּוֹ, וּמְשַׁגְּרוֹ בְּמַתָּנָה לְאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ. וְעַתָּה אֵין לָנוּ מֵהֶם אֶלָּא אַרְבָּעָה, שֶׁהֵם הַדָּחָה, וּשְׁטִיפָה, חַי מָלֵא (ברכות נ''א.). וְיֵשׁ אוֹמְרִים חַי מִן הֶחָבִית, אֲבָל בַּכּוֹס אֶפְשָׁר לָתֵת אוֹתוֹ מָזוּג בַּמַּיִם, וְיֵשׁ אוֹמְרִים, חַי, פֵּרוּשׁוֹ שֶׁיִּהְיֶה הַכּוֹס שָׁלֵם, וְאֵין פֵּרוּשׁוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מָזוּג בַּמַּיִם. הַתִּקּוּן הָעֲשִׂירִי שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁל שַׁבָּת, בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, הֲרֵי הֶעֱמִידוּ חֲכָמִים, בִּשְׁלֹשָה שֶׁאָכְלוּ כְּאֶחָד שֶׁצְרִיכִים כּוֹס. וְסוֹד הַדָּבָר, הוּא מִשּׁוּם שֶׁשְּׁלֹשָה הוּא בְּחִינָת אַהֲבַת כְּלוּלוֹתָיִךְ שֶׁפֵּרוּשׁוֹ אַהֲבָה שֶׁל שָׁלֹש 'כֹּל', שֶׁהֵם הָאָבוֹת, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם, בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל. כִּי כְּלוּלוֹתָיִךְ הוּא מִלָּשׁוֹן כֹּל. בְּאַבְרָהָם נֶאֱמָר, וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל. וּבְיִצְחָק נֶאֱמָר, וָאָכַל מִכֹּל. וּבְיַעֲקֹב נֶאֱמָר, יֵשׁ לִי כֹּל. וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה יוֹתֵר.

פרשת עקב יום חמישי

תורה דברים ח׳: ז׳-י״א

נביאים ישעיהו נ׳: ט׳-נ״א: ב׳

כתובים תהילים ק״ח: ח׳-י״ב

משנה משנה בכורות ז׳

גמרא בכורות מ״ד ב: ב׳-י״א

זוהר ספר הזהר, עקב ד׳

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות ברכות א׳: י״ב-י״ג

מוסר ספר חסידים קס״ז-קס״ח