תורה במדבר ל״ג: כ״ב-כ״ו
יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב''ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה:
לג (כב) וַיִּסְע֖וּ מֵרִסָּ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בִּקְהֵלָֽתָה׃
וּנְטָלוּ מֵרִסָּה וּשְׁרוֹ בִּקְהֵלָתָה:
(כג) וַיִּסְע֖וּ מִקְּהֵלָ֑תָה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּהַר־שָֽׁפֶר׃
וּנְטָלוּ מִקְהֵלָתָה וּשְׁרוֹ בְּטוּרָא דְשָׁפֶר:
(כד) וַיִּסְע֖וּ מֵֽהַר־שָׁ֑פֶר וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּחֲרָדָֽה׃
וּנְטָלוּ מִטּוּרָא דְשָׁפֶר וּשְׁרוֹ בַּחֲרָדָה:
(כה) וַיִּסְע֖וּ מֵחֲרָדָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמַקְהֵלֹֽת׃
וּנְטָלוּ מֵחֲרָדָה וּשְׁרוֹ בְּמַקְהֵלוֹת:
(כו) וַיִּסְע֖וּ מִמַּקְהֵלֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּתָֽחַת׃
וּנְטָלוּ מִמַּקְהֵלוֹת וּשְׁרוֹ בְּתָחַת:
נביאים ירמיהו ב׳: כ״ה-כ״ט
ב (כה) מִנְעִ֤י רַגְלֵךְ֙ מִיָּחֵ֔ף (וגורנך) [וּגְרוֹנֵ֖ךְ] מִצִּמְאָ֑ה וַתֹּאמְרִ֣י נוֹאָ֔שׁ ל֕וֹא כִּֽי־אָהַ֥בְתִּי זָרִ֖ים וְאַחֲרֵיהֶ֥ם אֵלֵֽךְ׃
מְנָעִי רִגְלִיךְ מִלְאִתְחַבָּרָא לְעַמְמַיָא וּפוּמִיךְ מִלְמִפְלַח לְטַעֲוַת פַלְחֵי כּוֹכְבַיָא וְאַמַרְתְּ תָּבֵית מִבָּתַר פּוּלְחָנָךְ לָא אֲרֵי רְחִימֵית לְאִתְחַבְּרָא לְעַמְמַיָא וּבָתַר פּוּלְחַן טַעֲוַתְהוֹן אֱהָךְ:
רש״י מִנְעִ֤י רַגְלֵךְ֙ מִיָּחֵ֔ף. זוֹ הִיא מִדָּתֵךְ, כְּפֶרֶא הָאוֹהֶבֶת לָנוּעַ. נְבִיאַי אוֹמְרִים לִיךְ: מִנְעִי עַצְמֵךְ מֵעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלֹּא תֵּלְכִי יָחֵף בַּגּוֹלָה, וּמִנְעִי גְּרוֹנֵךְ מִלָּמוּת בַּצָּמָא; וַתֹּאמְרִי עַל דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים נוֹאָשׁ. אֵין מִיחוּשׁ, נוֹאַשְׁתִּי בְּדִבְרֵיכֶם. נוֹאָשׁ נוֹקְלִיי״ר בְּלַעַ״ז:
(כו) כְּבֹ֤שֶׁת גַּנָּב֙ כִּ֣י יִמָּצֵ֔א כֵּ֥ן הֹבִ֖ישׁוּ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הֵ֤מָּה מַלְכֵיהֶם֙ שָׂרֵיהֶ֔ם וְכֹהֲנֵיהֶ֖ם וּנְבִיאֵיהֶֽם׃
כְּבַהֲתַת גְבַר דְמִתְחַשֵׁיב מְהֵימָן וּמִשְׁתְּכַח גְנִיב כֵּן בְּהִיתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל אִינוּן מַלְכֵּיהוֹן רַבְרְבֵהוּן וְכַהֲנֵיהוֹן וּנְבִיֵהוֹן דְשִׁקְרָא:
רש״י כִּ֣י יִמָּצֵ֔א. בִּתְחִלָּה כְּשֶׁהוּא נִמְצָא גַּנָּב, וְהוּא הָיָה מֻחְזָק נֶאֱמָן; כָּךְ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
(כז) אֹמְרִ֨ים לָעֵ֜ץ אָ֣בִי אַ֗תָּה וְלָאֶ֙בֶן֙ אַ֣תְּ (ילדתני) [יְלִדְתָּ֔נוּ] כִּֽי־פָנ֥וּ אֵלַ֛י עֹ֖רֶף וְלֹ֣א פָנִ֑ים וּבְעֵ֤ת רָעָתָם֙ יֹֽאמְר֔וּ ק֖וּמָה וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ׃
אָמְרִין לְצֵלֶם אָעָא אֲבוּנָא אַתְּ וּלְמָה דְמִתְעֲבֵיד מִן אַבָנָא אָמְרִין לֵיהּ אַתְּ בְּרֵיתָנָא אֲרֵי אַחְזָרוּ בְּפוּלְחָנִי קְדַל וְלָא שַׁוִיאוּ דְחַלְתִּי לִקְבֵיל אַפֵיהוֹן וּכְעִידַן דְבִישְׁתָא אַתְיָא עֲלֵיהוֹן כָּפְרִין בְּטַעֲוַתְהוֹן וּמוֹדָן קָדָמַי וְאָמְרִין רַחֵים עֲלָנָא וּפְרוֹקָנָא:
רש״י וּבְעֵ֤ת רָעָתָם֙ יֹֽאמְר֔וּ. אֵלַי קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ. וְכֵן תַּרְגּוּם יוֹנָתָן: ״וּבְעִידָּן דְּבִישְׁתָּא אַתְיָא עֲלֵיהוֹן כַּפְרִין בְּטָעוּתְהוֹן וּמוֹדָן קֳדָמַי וְאָמְרִין רַחֵם עֲלָנָא וּפְרוּקְנָא״:
(כח) וְאַיֵּ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֣יתָ לָּ֔ךְ יָק֕וּמוּ אִם־יוֹשִׁיע֖וּךָ בְּעֵ֣ת רָעָתֶ֑ךָ כִּ֚י מִסְפַּ֣ר עָרֶ֔יךָ הָי֥וּ אֱלֹהֶ֖יךָ יְהוּדָֽה׃ {ס}
וְאָן דְחַלְתְּכוֹן דַעֲבַדְתּוּן לְכוֹן יְקוּמוּן אִם יָכְלָן לְמִפְרַקְכוֹן בְּעִדַן בִּישַׁתְכוֹן אֲרֵי מִנְיַן קִרְוֵיכוֹן הֲוָאָה דַחֲלַתְכוֹן דְבֵית יְהוּדָה:
רש״י מִסְפַּ֣ר עָרֶ֔יךָ הָי֥וּ אֱלֹהֶ֖יךָ. בְּכָל עִיר וָעִיר אֱלוֹהַּ אַחֵר:
(כט) לָ֥מָּה תָרִ֖יבוּ אֵלָ֑י כֻּלְּכֶ֛ם פְּשַׁעְתֶּ֥ם בִּ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
לְמָא אַתּוּן מְדַמָן לְמֵידַן לִקְבַל פִּתְגָמֵי כּוּלְכוֹן מְרַדְתּוּן בְּמֵימְרִי אֲמַר יְיָ:
רש״י לָ֥מָּה תָרִ֖יבוּ. אֵיךְ תָּבֹאוּ לְהִתְוַכֵּחַ בְּרִיב וְלוֹמַר: לֹא חָטָאנוּ?!כֻּלְּכֶ֛ם פְּשַׁעְתֶּ֥ם בִּ֖י. אַף הַצַּדִּיקִים בְּמַשְׁמָע; הַיְינוּ דְּאָמְרֵי אִינְשֵׁי: בַּהֲדֵי הוּצָא, לָקִיא כַּרְבָּא (בבא קמא צב.):
כתובים תהילים ק״ז: ל״ו-מ׳
קז (לו) וַיּ֣וֹשֶׁב שָׁ֣ם רְעֵבִ֑ים וַ֝יְכוֹנְנ֗וּ עִ֣יר מוֹשָֽׁב׃
וְאַשְׁרֵי תַמָן כָּפְנִים וְאַתְקִינוּ קַרְתָּא מְיַתְבָא:
(לז) וַיִּזְרְע֣וּ שָׂ֭דוֹת וַיִּטְּע֣וּ כְרָמִ֑ים וַ֝יַּעֲשׂ֗וּ פְּרִ֣י תְבוּאָֽה׃
וּזְרַע חַקְלִין וּנְצִיבוּ כַרְמַיָא וַעֲבַדוּ פְּרִי אִבָּא:
(לח) וַיְבָרְכֵ֣ם וַיִּרְבּ֣וּ מְאֹ֑ד וּ֝בְהֶמְתָּ֗ם לֹ֣א יַמְעִֽיט׃
וּבָרְכִינוּן וְיִסְגוּן לַחֲדָא וּבְעִירֵיהוֹן לָא יַזְעֵר:
(לט) וַיִּמְעֲט֥וּ וַיָּשֹׁ֑חוּ מֵעֹ֖צֶר רָעָ֣ה וְיָגֽוֹן׃
וְכַד חָבוּ אַזְעֵרוּ וְאִתְמַסְכְּנוּ מִן אֲנִיק בִּישְׁתָּא וְדָווֹנָא:
רש״י וַיִּמְעֲט֥וּ וַיָּשֹׁ֑חוּ. וְהֵם מִתְּחִלָּה הָיוּ שָׁחִין וּמוּעָטִין מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן:
(מ) ׆ שֹׁפֵ֣ךְ בּ֭וּז עַל־נְדִיבִ֑ים וַ֝יַּתְעֵ֗ם בְּתֹ֣הוּ לֹא־דָֽרֶךְ׃
שָׁדֵי בַּסְרָנוּתָא עַל רַבְרְבָנַיָא וְאַטְעִיאוּנוּן בִּלְמָא דְלָא אוֹרְחָא:
משנה משנה בכורות ד׳
א. עַד כַּמָּה יִשְׂרָאֵל חַיָּבִים לְהִטַּפֵּל בַּבְּכוֹר. בִּבְהֵמָה דַקָּה, עַד שְׁלשִׁים יוֹם. וּבַגַּסָּה, חֲמִשִּׁים יוֹם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בַּדַּקָּה שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים. אָמַר לוֹ הַכֹּהֵן בְּתוֹךְ זְמַן זֶה תְּנֵהוּ לִי, הֲרֵי זֶה לֹא יִתְּנוֹ לוֹ. אִם הָיָה בַעַל מוּם, אָמַר לוֹ תֶּן לִי שֶׁאוֹכְלֶנּוּ, מֻתָּר. וּבִשְׁעַת הַמִּקְדָּשׁ, אִם הָיָה תָמִים, אָמַר לוֹ תֶּן לִי שֶׁאַקְרִיבֶנּוּ, מֻתָּר. הַבְּכוֹר נֶאֱכָל שָׁנָה בְשָׁנָה בֵּין תָּמִים בֵּין בַּעַל מוּם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו), לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹאכְלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה:
ברטנורה עַד כַּמָּה. לְהִטַּפֵּל בִּבְכוֹר. לְהִתְעַסֵּק בְּגִדּוּלוֹ קֹדֶם שֶׁיִּתְּנֵהוּ לַכֹּהֵן:בְּדַקָּה עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם וּבְגַסָּה עַד חֲמִשִּׁים. בַּגְּמָרָא יָלְפִינַן לַהּ מִדִּכְתִיב (שמות כב) מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִי, וּסְמִיךְ לֵיהּ כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ לְצֹאנֶךָ, וְרָמִינַן שֹׁרְךָ הַמֻּקְדָּם בַּמִּקְרָא לִמְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ שֶׁהוּא מֻקְדָּם, וְצֹאנֶךָ הַמְאֻחָר לִבְכוֹר בָּנֶיךָ שֶׁהוּא מְאֻחָר , וּמְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ שֶׁהֵם הַבִּכּוּרִים קְרֵבִים לַחֲמִשִּׁים יוֹם, שֶׁהַתְּבוּאָה מְבֻשֶּׁלֶת בְּפֶסַח וְאֵין מְבִיאִין בִּכּוּרִים עַד עֲצֶרֶת דִּכְתִיב (שם כג) וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ, וּכְמוֹ שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לִמְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ שֶׁאֵינְךָ מְבִיאָם אֶלָּא לְסוֹף חֲמִשִּׁים יוֹם, כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשׁוֹרְךָ שֶׁלֹּא תְבִיאֶנּוּ עַד חֲמִשִּׁים יוֹם, וּכְדֶרֶךְ שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לִבְכוֹר בָּנֶיךָ דִּכְתִיב בֵּיהּ (במדבר יח) וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה, כֵּן תַּעֲשֶׂה לְצֹאנְךָ שֶׁלֹּא תְּבִיאֶנּוּ עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם:בְּדַקָּה שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. לְפִי שֶׁטִּפּוּלָהּ מְרֻבֶּה, שֶׁשִּׁנֶּיהָ דַקּוֹת וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לֶאֱכֹל עֵשֶׂב, וְאִם לֹא תִהְיֶה עִם אִמָּהּ תָּמוּת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:לֹא יִתְּנוֹ לוֹ. דְּכֵיוָן דְּעַל יִשְׂרָאֵל רַמְיָא לְטַפֵּל בּוֹ חֲמִשִּׁים יוֹם וְאָמַר לוֹ כֹהֵן בְּתוֹךְ זְמַן זֶה תְּנֵהוּ לִי וְאֶרְעֶנּוּ, דּוֹמֶה כְמִי שֶׁשּׂוֹכְרוֹ, שֶׁהוּא מַצִּילוֹ מִן הַטֹּרַח עַל מְנָת שֶׁיִּתְּנֶנּוּ לוֹ וְלֹא לְכֹהֵן אַחֵר, וְדוֹמֶה לְכֹהֵן הַמְסַיֵּעַ בְּבֵית הַגְּרָנוֹת לָדוּשׁ וְלִזְרוֹת כְּדֵי שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ הַתְּרוּמוֹת, וְתַנְיָא כֹהֲנִים וּלְוִיִּם הַמְסַיְּעִים בְּבֵית הַגְּרָנוֹת אֵין נוֹתְנִין לָהֶם תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת. אֲבָל אִם הָיָה בַּעַל מוּם וְאָמַר לוֹ תֵּן לִי שֶׁאֹכְלֶנּוּ, הוֹאִיל וַחֲזִי לֵיהּ לֹא הָוֵי כְּכֹהֵן הַמְסַיֵּעַ בְּבֵית הַגְּרָנוֹת:בֵּין תָּמִים בֵּין בַּעַל מוּם. בֵּין בִּזְמַן הַמִּקְדָּשׁ וּבֵין עַכְשָׁיו, כָּל שָׁנָה דִידֵיהּ רַשַּׁאי לְקַיְּמוֹ. וּבְכוֹר בַּעַל מוּם יָלְפִינַן שֶׁהוּא נִתָּן לַכֹּהֵן וְאוֹכְלוֹ בְמוּמוֹ מִדִּכְתִיב (שם) וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ, לְשׁוֹן רַבִּים, אֶחָד בְּכוֹר תָּם וְאֶחָד בְּכוֹר בַּעַל מוּם:
עיקר תוספות יום טוב (א) וּפָרְכִינַן, אַדְרַבָּה דִּסְמִיךְ לֵיהּ לְדִסְמִיךְ לֵיהּ. אָמַר רַבָּה אָמַר קְרָא תַּעֲשֶׂה, הוֹסִיף לְךָ הַכָּתוּב עֲשִׂיָּה אַחֶרֶת בְּשׁוֹרְךָ. וְאֵימָא שִׁיתִין. לֹא מְסָרְךָ הַכָּתוּב אֶלָּא לַחֲכָמִים. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, הוֹאִיל וְלֹא גִלָּה לְךָ שִׁעוּר עֲשִׂיָּה שֶׁהוֹסִיף, וַדַּאי לַחֲכָמִים מְסָרְךָ שֶׁיְּפָרְשׁוּ לְךָ הַטַּעַם, וְאַחֲרֵיהֶם תֵּלֵךְ כוּ'. גְּמָרָא: (ב) אַמְּלֵאָתְךָ בִּלְחוֹד הוּא דִּמְהַדַּר. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב בְּמִשְׁנָה ו' פֶּרֶק ג' דִּתְרוּמוֹת: (ג) קָשֶׁה, שֶׁהֲרֵי אֵין קְצִיר שְׂעֹרִים קוֹדֵם לָעֹמֶר שֶׁבְּפֶסַח וְהֵיאַךְ אֶפְשָׁר שֶׁהַחִטִּים גַּם כֵּן מְבֻשָּׁלִים בְּפֶסַח, וּמִקְרָא מָלֵא הוּא כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְגוֹ' וְהַחִטָּה וְגוֹ' אֲפִילוֹת הֵנָּה כוּ' [שְׁמוֹת ט]. וְלָכֵן נִרְאֶה לִי שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר כְּהַתּוֹסָפוֹת שָׁם שֶׁכָּתְבוּ שֶׁגְּמַר זְמַן בִּשּׁוּל הַתְּבוּאָה עַד הָעֲצֶרֶת שֶׁמְּבִיאִין כוּ'. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְעַיֵּן תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים: (ד) בְּדַקָּה כוּ'. צָרִיךְ לוֹמַר דְּרַבִּי יוֹסֵי לֵית לֵיהּ דְּרָשָׁא דִקְרָא, אֶלָּא סְבִירָא לֵיהּ דְּמִסְּבָרָא בְעָלְמָא אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁיְּטַפְּלוּ בוֹ יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַנְּתִינָה דֶּרֶךְ גְּדֻלָּה וּכְדִכְתִיב [שְׁמוֹת כט] לְמָשְׁחָה בָהֶם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (ה) שֶׁנֶּאֱמַר כוּ' בְשָׁנָה. וְכִי יִהְיֶה בוֹ מוּם בִּשְׁעָרֶיךָ תֹּאכֲלֶנּוּ. הָרַמְבַּ"ם:
ב. נוֹלַד לוֹ מוּם בְּתוֹךְ שְׁנָתוֹ, מֻתָּר לְקַיְּמוֹ כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. לְאַחַר שְׁנָתוֹ, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַיְּמוֹ אֶלָּא עַד שְׁלשִׁים יוֹם:
ברטנורה כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. מִשֶּׁנּוֹלַד:לְאַחַר שְׁנָתוֹ. כְּגוֹן בַּזְּמַן הַזֶּה דְּצָרִיךְ לְקַיְּמוֹ עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם:אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַיְּמוֹ אֶלָּא עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם. מִיּוֹם שֶׁנָּפַל בּוֹ הַמּוּם:
עיקר תוספות יום טוב (ו) שְׁנָתוֹ. דִּלְשָׁנָה דִידֵיהּ מָנִינַן, דְּאִם נוֹלַד בְּנִיסָן רַשַּׁאי לְקַיְּמוֹ עַד נִיסָן אַחֵר. וְלֹא אָמְרִינַן מִתִּשְׁרֵי שֶׁשָּׁלְמָה שְׁנַת מִנְיַן עוֹלָם שָׁלְמָה נַמִּי שְׁנַת הַבְּכוֹר. מְנָא הָנֵי מִלֵּי, דְּאָמַר קְרָא שָׁנָה בְשָׁנָה, אֵיזוֹהִי שָׁנָה שֶׁנִּכְנְסָה בְחַבְרוֹתֶיהָ הֱוֵי אוֹמֵר שָׁנָה שֶׁל בְּכוֹר, כְּלוֹמַר דְּכִי אָזְלַת אַחַר שְׁנַת הַבְּכוֹר הָוֵי נִכְנָס בַּחֲבֶרְתָּהּ, דְּכִי הָוֵי לַבְּכוֹר שָׁנָה אַחַת נִכְנֶסֶת שְׁנִיָּה לְמִנְיַן עוֹלָם מִתִּשְׁרֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (ז) שְׁלֹשִׁים יוֹם. מְפָרֵשׁ בַּבְּרַיְתָא, מִפְּנֵי הֲשָׁבַת אֲבֵדָה לַבְּעָלִים. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י דְּהַיְנוּ כֹהֵן. דְּזִמְנִין דְּלֹא מַשְׁכַּח כֹּהֵן לְמֵיתְבֵיהּ לֵיהּ, וְאִם יִשְׁחָטֶנּוּ מִיָּד יִסְרַח, לְפִיכָךְ רַשַּׁאי לְקַיְּמוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם אַחַר שְׁנָתוֹ. וְהַתּוֹסָפוֹת פֵּרְשׁוּ דְּמַיְרֵי בְיַד כֹּהֵן וְאֵין צָרִיךְ עַכְשָׁיו לַבָּשָׂר, וְנָתְנוּ לוֹ חֲכָמִים זְמַן שְׁלֹשִׁים יוֹם. אֲבָל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם מַמְתִּין עַד שֶׁיִּמְצָא כֹהֵן. עַד כָּאן. וּבָרֵישָׁא נַמִּי דִתְנַן מֻתָּר לְקַיְּמוֹ כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אִי נָפַל בֵּיהּ מוּם סָמוּךְ לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כְּגוֹן חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, מַשְׁלִימִין לוֹ עוֹד חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם אַחַר שְׁנָתוֹ שֶׁיְּהֵא לוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם מִיּוֹם שֶׁנָּפַל בּוֹ מוּם, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא:
ג. הַשּׁוֹחֵט הַבְּכוֹר וּמַרְאֶה אֶת מוּמוֹ, רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הוֹאִיל וְהוּא נִשְׁחַט שֶׁלֹּא עַל פִּי מֻמְחֶה, אָסוּר:
ברטנורה רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. בְּמוּמִין שֶׁבָּעַיִן מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה דְּאָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מִשְׁתַּנִּים לְאַחַר מִיתָה, שֶׁמִּפְּנֵי צַעַר מִיתָה הָעַיִן מִשְׁתַּנָּה, וְאַף עַל גַּב דְּהַשְׁתָּא מִתְחֲזֵי מוּם קָבוּעַ אִי הֲוָה חָזֵי לֵיהּ מֵחַיִּים הֲוָה מִתְחֲזֵי עוֹבֵר, וְלֹא שָׁרֵי אֶלָּא בְמוּמִין שֶׁבַּגּוּף שֶׁאֵינָן מִשְׁתַּנִּים. וְרַבִּי מֵאִיר סָבַר גָּזְרִינַן מוּמִין שֶׁבַּגּוּף שֶׁאֵינָן מִשְׁתַּנִּים אַטּוּ מוּמִין שֶׁבָּעַיִן שֶׁהֵן מִשְׁתַּנִּים. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
עיקר תוספות יום טוב (ח) וְלֹא מִשּׁוּם קְנָס. דְּהָא לֹא קָתָנֵי הוֹאִיל וּשְׁחָטוֹ, אֶלָּא הוֹאִיל וְנִשְׁחַט, מַשְׁמַע אֲפִלּוּ שְׁחָטוֹ אַחֵר, וּבְהָא לֹא שַׁיָּךְ קְנָסָא. הָרַמְבַּ"ן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (ט) מֻמְחֶה. פֵּרֵשׁ הָרַ"ב בְּמַתְנִיתִין דִּלְקַמָּן, וְהַשֵּׁם נִגְזַר מִן וּמָחָה עַל כֶּתֶּף יָם [בְּמִדְבָּר לד], שֶׁהוּא לְשׁוֹן מְיֻשָּׁר:
ד. מִי שֶׁאֵינוֹ מֻמְחֶה וְרָאָה אֶת הַבְּכוֹר וְנִשְׁחַט עַל פִּיו, הֲרֵי זֶה יִקָּבֵר, וִישַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ. דָּן אֶת הַדִּין, זִכָּה אֶת הַחַיָּב וְחִיֵּב אֶת הַזַּכַּאי, טִמֵּא אֶת הַטָהוֹר וְטִהֵר אֶת הַטָּמֵא, מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי וִישַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ. וְאִם הָיָה מֻמְחֶה לְבֵית דִּין, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. מַעֲשֶׂה בְפָרָה שֶׁנִּטְּלָה הָאֵם שֶׁלָּהּ, וְהֶאֱכִילָהּ רַבִּי טַרְפוֹן לַכְּלָבִים, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְהִתִּירוּהָ. אָמַר תוֹדוֹס הָרוֹפֵא, אֵין פָּרָה וַחֲזִירָה יוֹצְאָה מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא עַד שֶׁהֵם חוֹתְכִין אֶת הָאֵם שֶׁלָּהּ, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֵלֵד. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן, הָלְכָה חֲמוֹרְךָ טַרְפוֹן. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, רַבִּי טַרְפוֹן, פָּטוּר אַתָּה, שֶׁאַתָּה מֻמְחֶה לְבֵית דִּין, וְכָל הַמֻּמְחֶה לְבֵית דִּין פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם:
ברטנורה מֻמְחֶה. הוּא שֶׁנָּטַל רְשׁוּת מִן הַנָּשִׂיא אוֹ מִבֵּית דִּין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַתִּיר בְּכוֹרוֹת. וְאַף עַל גַּב דִּבְעָלְמָא מִי שֶׁלָּמַד בַּתּוֹרָה [שֶׁבִּכְתָב וְ]שֶׁבְּעַל פֶּה וְיוֹדֵעַ לִסְבֹּר וּלְהַקִּישׁ וּלְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר הוּא הַנִּקְרָא מֻמְחֶה, וּכְשֶׁהוּא נִכָּר וְיָדוּעַ וְיָצָא טִבְעוֹ אֵצֶל אַנְשֵׁי דּוֹרוֹ הוּא מֻמְחֶה לָרַבִּים, וְהוּא יָכוֹל לָדוּן יְחִידִי, וְאַף עַל גַּב דְּלֹא נָקַט רְשׁוּתָא מֵרֹאשׁ גּוֹלָה, לְעִנְיַן הֶתֵּר בְּכוֹרוֹת אֵינוֹ קָרוּי מֻמְחֶה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַתִּיר בְּכוֹרוֹת אֶלָּא אַחַר שֶׁיִּטֹּל רְשׁוּת מִבֵּית דִּין הַסְּמוּכִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין רְשׁוּת רֹאשׁ הַגּוֹלָה מוֹעִיל בָּזֶה:וִישַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ. וּכְשֶׁהוּא מְשַׁלֵּם לַכֹּהֵן נוֹתֵן רְבִיעַ דָּמָיו אִם הִיא בְהֵמָה דַקָּה, וַחֲצִי דָמָיו אִם הִיא גַסָּה. וּמִשּׁוּם הָכִי מְשַׁלֵּם מֶחֱצָה, דְמָמוֹן הַמֻּטָּל בְּסָפֵק חוֹלְקִים , דְּאִיכָּא לְמֵימַר אַפְסְדֵיהּ, דְּאִי לֹא הֲוָה שָׁרֵי לֵיהּ הַאי הֲוָה אָתֵי מֻמְחֶה גָּמוּר וְשָׁרֵי לֵיהּ וַהֲוָה אֲכִיל לֵיהּ וְהַשְׁתָּא בָעֵי קְבוּרָה, וְאִיכָּא לְמֵימַר לָאו מִידִי אַפְסְדֵיהּ, דְּדִלְמָא לֹא הֲוָה בֵיהּ מוּמָא, וּמֻמְחֶה גָמוּר לֹא הֲוָה שָׁרֵי לֵיהּ, וְשֶׁמָּא לֹא הֲוָה נָפֵיל בֵּיהּ מוּם קָבוּעַ לְעוֹלָם עַד שֶׁיָּמוּת. וְהַאי דְּלֹא מְשַׁלֵּם פַּלְגָּא לְדַקָּה כְמוֹ לְגַסָּה, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ טֹרַח גָּדוֹל לְגַדֵּל בְּהֵמָה דַקָּה וְזֶה שֶׁהִתִּיר הַבְּכוֹר הִצִּילוֹ לַכֹּהֵן מִן הַטֹּרַח הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה לוֹ לְהִטַּפֵּל בָּהּ, דְּשֶׁמָּא אִם הֶרְאָהוּ לְאַחֵר לֹא הָיָה מַתִּירוֹ וְהָיָה לוֹ בוֹ טִפּוּל מְרֻבֶּה עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם, לְהָכִי נָגְעוּ בָהּ דְּלֹא מְשַׁלֵּם אֶלָּא רְבִיעַ. וְרַמְבַּ"ם פֵּרְשָׁהּ בְּעִנְיָן אַחֵר. וְזֶה עִקָּר:מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי וִישַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ. לְמַאן דְּדָאִין דִּינָא דְגַרְמֵי חַיָּב לְשַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁגָּרַם הֶפְסֵד לַחֲבֵרוֹ. וּמַאן דְּלֹא דָאִין דִּינָא דְגַרְמֵי מְפָרֵשׁ מַתְנִיתִין דַּוְקָא שֶׁנָּשָׂא וְנָתַן בַּיָּד .זִכָּה אֶת הַחַיָּב. מַשְׁכַּחַת לַהּ כְּגוֹן שֶׁהָיָה לוֹ מַשְׁכּוֹן לַמַּלְוֶה וְזֶה פָּטַר אֶת הַלֹּוֶה וְנָטַל אֶת הַמַּשְׁכּוֹן בְּיָדוֹ מִיַּד הַמַּלְוֶה וְהֶחֱזִירוֹ לַלֹּוֶה.וְטִמֵּא אֶת הַטָּהוֹר. נַמִּי מַשְׁכַּחַת לַהּ שֶׁנָּשָׂא וְנָתַן בַּיָּד, כְּגוֹן שֶׁהֵבִיאוּ לְפָנָיו טָהֳרוֹת לִשָּׁאֵל עֲלֵיהֶן וְאָמַר טְמֵאוֹת הֵן וְנָטַל שֶׁרֶץ אֶחָד וְהִגִּיעוֹ בָהֶן כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא בָהֶן עוֹד סָפֵק וְיַעַמְדוּ דְבָרָיו.וְטִהֵר אֶת הַטָּמֵא. כְּגוֹן שֶׁלָּקַח פֵּרוֹת טְהוֹרוֹת וְעֵרְבָן עִם פֵּרוֹת אֵלּוּ שֶׁטִּהֵר הוּא שֶׁלֹּא כַדִּין וְטִמְּאָן :וְאִם הָיָה מֻמְחֶה לְבֵית דִּין. שֶׁנָּטַל רְשׁוּת מִבֵּית דִּין:פָּטוּר. דְּלֹא מָצֵי לְמֵימַר לֵיהּ אַמַּאי דָּיְנַת לֵיהּ הוֹאִיל וְלֹא בְקִיאַת בְּדִינֵי:הָאֵם שֶׁלָּהּ. רֶחֶם שֶׁלָּהּ:וְהֶאֱכִילָהּ רַבִּי טַרְפוֹן לִכְלָבִים. שֶׁשָּׁאֲלוּ לוֹ עָלֶיהָ וְאָמַר טְרֵפָה וְהֶאֱכִילָהּ לִכְלָבִים:שֶׁלֹּא תֵלֵד. מִפְּנֵי שֶׁפָּרוֹת וַחֲזִירוֹת שֶׁלָּהֶן מְעֻלִּין מְאֹד וּמוֹכְרִים אוֹתָן בְּיֹקֶר, וְרוֹצִים שֶׁלֹּא יֵלְדוּ בְּמַלְכוּת אַחֶרֶת כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ צְרִיכִים לָהֶם, וְחוֹתְכִים הָאֵם שֶׁלָּהּ וְאֵינָהּ מֵתָה, הִלְכָּךְ לָאו טְרֵפָה הִיא:הָלְכָה חֲמוֹרְךָ טַרְפוֹן. הִפְסַדְתָּ חֲמוֹרְךָ, שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְמָכְרוֹ כְּדֵי לְשַׁלֵּם דְּמֵי הַפָּרָה לִבְעָלֶיהָ:שֶׁמֻּמְחֶה אַתָּה. חֲדָא וְעוֹד קָאָמַר לֵיהּ, חֲדָא דְטוֹעֶה בִּדְבַר מִשְׁנָה הוּא, דְּמַתְנִיתִין הִיא בְּאֵלּוּ טְרֵפוֹת נִטְּלָה הָאֵם שֶׁלָּהּ כְּשֵׁרָה, וְקַיְמָא לָן דְּטוֹעֶה בִּדְבַר מִשְׁנָה חוֹזֵר הַדִּין וְדָנִין אוֹתוֹ כָרָאוּי וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם . וְעוֹד, אִי נַמִּי בְּשִׁקּוּל הַדַּעַת טָעִיתָ דְּאִסּוּרְךָ אִסּוּר וְלֹא מָצֵית לְמִהְדַּר וְנִמְצָא שֶׁאַתָּה הִפְסַדְתּוֹ, אֲפִלּוּ הָכִי פָּטוּר אַתָּה, לְפִי שֶׁאַתָּה מֻמְחֶה. וְשִׁקּוּל הַדַּעַת, הַיְנוּ כְגוֹן תְּרֵי תַנָּאֵי אוֹ תְּרֵי אֲמוֹרָאֵי דִּפְלִיגֵי וְלֹא אִתְּמַר הִלְכָתָא לֹא כְמַר וְלֹא כְמַר, וְסוּגְיָן דְּעָלְמָא כְּחַד מִנַּיְהוּ, וַאֲזַל הוּא וַעֲבַד כְּאִידָךְ, מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי וּמְשַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ:
עיקר תוספות יום טוב (י) הוּא הָרֹאשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: (יא) לָאו מִשּׁוּם דְּתֵיתֵי כְסוּמְכוֹס. אֶלָּא תַּקָּנַת חֲכָמִים בְּעָלְמָא הִיא. וְאַף עַל גַּב דְּאַיְרֵי בְכָל מוּם אֲפִלּוּ יָדוּעַ שֶׁיַּתִּירֶנּוּ מֻמְחֶה עַל יָדוֹ, מִכָּל מָקוֹם חֲשִׁיב לֵיהּ סָפֵק קְצָת, דְּשֶׁמָּא לֹא מַזְּקִיק לֵיהּ מֻמְחֶה. וְגַם לֹא פְלִיגֵי בֵּין מוּם לְמוּם. וְאִי הֲוָה מַיְרֵי בְּדֻקִּין שֶׁבָּעַיִן דַּוְקָא הֲוָה נִיחָא טְפֵי. תּוֹסָפוֹת: (יב) הַיְנוּ רַבִּי מֵאִיר, וְאַשְׁכְּחַן דְּקָנֵיס שׁוֹגֵג אַטּוּ מֵזִיד, בְּגִטִּין דַּף נ"ג. תּוֹסָפוֹת. וּלְפִיכָךְ חַיָּב אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָשָׂא וְנָתַן בַּיָּד. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (יג) וְרֵישָׁא דְמַתְנִיתִין דְּקָתָנֵי וְנִשְׁחַט דְּלֹא מִתּוֹקְמָא בְּנָשָׂא וְנָתַן בַּיָּד, הָתָם קְנָסָא הוּא דְּקָנְסֵי רַבָּנָן דְּלֹא לֵיתֵי לְמִשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ מֻמְחֶה, לְפִי שֶׁרְאִיַּת מוּמִין חָכְמָה יְתֵרָה הִיא, וְכִדְאִיתָא בַּגְּמָרָא. הָרֹא"שׁ: (יד) וְלָמָּה הָיָה לוֹ לַעֲשׂוֹת כָּךְ, הִלְכָּךְ הָוֵי כְּמוֹ מֵזִיד דְּמִשְׁנָה ד' פֶּרֶק ה' דְּגִטִּין. תּוֹסָפוֹת: (טו) וְכֵיוָן דְּאִי קַיְמָא פָּרָה הֲוָה מָצֵי לְמִהְדַּר בֵּיהּ וּלְמִשְׁרְיֵהּ, מִשְׁתְּכַח שֶׁמַּה שֶּׁאָמַר לָאו כְּלוּם הוּא זֶה, וְזֶה שֶׁהֶאֱכִילָהּ לַכְּלָבִים אִיהוּ דְאַפְסִיד אַנַּפְשֵׁיהּ. רַשִׁ"י. אֲבָל מִדִּבְרֵי הָרַ"ב רֵישׁ פֶּרֶק ג' דְּסַנְהֶדְרִין מַשְׁמַע אֲפִלּוּ נָשָׂא וְנָתַן בַּיָּד פָּטוּר. וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי שָׁם:
ה. הַנּוֹטֵל שְׂכָרוֹ לִהְיוֹת רוֹאֶה בְכוֹרוֹת, אֵין שׁוֹחֲטִין עַל פִּיו, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מֻמְחֶה כְּאִילָא בְיַבְנֶה, שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים לִהְיוֹת נוֹטֵל אַרְבָּעָה אִסָּרוֹת בִּבְהֵמָה דַקָּה, וְשִׁשָּׁה בַּגַּסָּה, בֵּין תָּמִים בֵּין בַּעַל מוּם:
ברטנורה אֵין שׁוֹחֲטִין עַל פִּיו. דְּדִלְמָא מִשּׁוּם אַגְרָא קָא שָׁרֵי לֵיהּ:כְּאִילָא. שֵׁם חָכָם הַדָּר בְּיַבְנֶה. וְחָסִיד הָיָה וְלֹא נֶחֱשַׁד בְּכָךְ. וּבֵין אָמַר לְהוּ תָמִים וּבֵין אָמַר לְהוּ בַּעַל מוּם הָיָה נוֹטֵל כָּל שְׂכָרוֹ:אַרְבַּע אִסָּרוֹת בִּבְהֵמָה דַקָּה וּבְגַסָּה שִׁשָּׁה. גַּסָּה נְפִישׁ טִרְחָא, לְהַשְׁלִיכָהּ לָאָרֶץ וְלִכְפּוֹתָהּ וְלִבְדֹּק מוּמָהּ, הִלְכָּךְ שְׂכָרָהּ מְרֻבֶּה:בֵּין תָּמִים בֵּין בַּעַל מוּם. וְאַף עַל גַּב דְּכִי אָמַר לֵיהּ תָּם הוּא לֹא אַהֲנֵי לֵיהּ וְלֹא מִידִי, נוֹטֵל שְׂכָרוֹ, דְּאִי לֹא שָׁקֵיל אַגְרָא אָתוּ לְמִחְשְׁדֵיהּ כִּי אָמַר בַּעַל מוּם הוּא . וּמִכָּאן דָּן הָרַמְבַּ"ם עַל הַשּׁוֹחֲטִים לָרַבִּים, שֶׁרָאוּי לָהֶם אוֹ שֶׁלֹּא יִטְּלוּ שָׂכָר כְּלָל אוֹ שֶׁיִּטְּלוּ שָׂכָר עַל הַנִּמְצָאוֹת נְבֵלָה אוֹ טְרֵפָה כְּמוֹ עַל הַנִּמְצָאוֹת כְּשֵׁרָה, דּוּמְיָא דְרוֹאֵי מוּמֵי הַבְּכוֹר:
עיקר תוספות יום טוב (טז) וּפָרְכִינַן בַּגְּמָרָא, אִי הָכִי כִּי אָמַר תָּם וְשָׁקֵיל אַגְרָא נַמִּי אָתוּ לְמִחְשְׁדֵיהּ דְּבַעַל מוּם הוּא, וְהַאי דְּלֹא קָשָׁרֵי, סָבַר כִּי הֵיכִי דְלִשְׁקַל אַגְרֵיהּ זִמְנָא אַחֲרִיתָא. וְאָמְרִינַן דְּלֹא תִקְּנוּ לוֹ עוֹד שָׂכָר אֶלָּא כִּי מַיְתֵי לֵיהּ בָּתַר הָכִי כַמָּה זִמְנֵי לֹא שָׁקֵיל מִידִי. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, וְאִם תֹּאמַר אַכַּתִּי אָמְרוּ הַאי תָּם הוּא וְשָׁרֵי לֵיהּ כִּי הֵיכִי שֶׁלֹּא יַטְרִיחַ פַּעַם אַחֶרֶת. וְיֵשׁ לוֹמַר כוּ', וְעוֹד דְּבָזֶה לֹא יַחְשְׁדוּהוּ שֶׁיַּתִּיר הָאָסוּר בִּשְׁבִיל טִרְחָתוֹ שֶׁל פַּעַם שְׁנִיָּה:
ו. הַנּוֹטֵל שְׂכָרוֹ לָדוּן, דִּינָיו בְּטֵלִים. לְהָעִיד, עֵדוּתָיו בְּטֵלִין. לְהַזּוֹת וּלְקַדֵּשׁ, מֵימָיו מֵי מְעָרָה וְאֶפְרוֹ אֵפֶר מִקְלֶה. אִם הָיָה כֹהֵן וְטִמְּאָהוּ מִתְּרוּמָתוֹ, מַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקוֹ וְסָכוֹ. וְאִם הָיָה זָקֵן, מַרְכִּיבוֹ עַל הַחֲמוֹר. וְנוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כַּפּוֹעֵל:
ברטנורה הַנּוֹטֵל שָׂכָר לָדוּן דִּינָיו בְּטֵלִים. דִּכְתִיב (דברים ד) רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה', מָה אֲנִי בְּחִנָּם אַף אַתֶּם בְּחִנָּם . וּבְרַבָּנֵי אַשְׁכְּנַז רָאִיתִי שַׁעֲרוּרִיָּה בְּדָבָר זֶה, שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ הָרַב הַנִּסְמָךְ רֹאשׁ יְשִׁיבָה לִטֹּל עֲשָׂרָה זְהוּבִים כְּדֵי לִהְיוֹת חֲצִי שָׁעָה עַל כְּתִיבַת וּנְתִינַת גֵּט אֶחָד, וְהָעֵדִים הַחוֹתְמִים עַל הַגֵּט שְׁנֵי זְהוּבִים אוֹ זָהוּב לְכָל הַפָּחוֹת לְכָל אֶחָד, וְאֵין זֶה הָרַב בְּעֵינַי אֶלָּא גַזְלָן וְאַנָּס, לְפִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵין נוֹתְנִים בְּעִירוֹ גֵּט שֶׁלֹּא בִרְשׁוּתוֹ, וְנוֹתֵן הַגֵּט בְּעַל כָּרְחוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן לוֹ כָּל חֶפְצוֹ. וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְגֵט זֶה שֶׁהוּא פָּסוּל, דְּהָא תְנַן בְּמַתְנִיתִין הַנּוֹטֵל שָׂכָר לָדוּן דִּינָיו בְּטֵלִין. לְהָעִיד עֵדוּתוֹ בְּטֵלָה:לְהַזּוֹת. מִמֵּי חַטָּאת עַל טְמֵא מֵת:לְקַדֵּשׁ. לְעָרֵב אֵפֶר חַטָּאת בְּמַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי:אֵפֶר מִקְלֶה. אֵפֶר כִּירָה קְרוּיָה אֵפֶר מִקְלֶה. כְּלוֹמַר אֵפֶר בְּעָלְמָא שֶׁאֵין בָּהּ קְדֻשָּׁה:אֲבָל אִם הָיָה. זֶה רוֹאֶה הַבְּכוֹרוֹת, אוֹ זֶה הַדַּיָּן אוֹ הָעֵד אוֹ הַמְקַדֵּשׁ, כֹּהֵן, וְהֶעֱבִירוֹ הַמּוֹלִיכוֹ עִמּוֹ בִּמְקוֹם טֻמְאָה וְטִמְּאָהוּ מִתְּרוּמָתוֹ, וּמַפְסִידוֹ שֶׁצָּרִיךְ לִקְנוֹת חֻלִּין וְלֶאֱכֹל וּדְמֵי חֻלִּין יְקָרִים מִדְּמֵי תְרוּמָה, שֶׁהַחֻלִּין רְאוּיִין לַכֹּל וּתְרוּמָה אֵינָהּ רְאוּיָה אֶלָּא לְכֹהֲנִים טְהוֹרִים:מַאֲכִילוֹ. זֶה הַמּוֹלִיכוֹ, וּמַשְׁקֵהוּ וְסָכוֹ:וְנוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְפוֹעֵל. אִם הָיָה רָגִיל בִּמְלָאכָה כְבֵדָה וְקָשָׁה וּמַרְוִיחַ בָּהּ הַרְבֵּה, אוֹמְדִים כַּמָּה אָדָם כָּזֶה רוֹצֶה לִטֹּל פָּחוֹת מִמַּה שֶּׁהָיָה מַרְוִיחַ בִּמְלָאכָה כְבֵדָה וּלְהִתְעַסֵּק בִּמְלָאכָה זוֹ שֶׁהִיא קַלָּה , וְכָךְ נוֹתֵן לוֹ. וְכֵן מֻתָּר לְכָל דַּיָּן לִטֹּל שְׂכַר בַּטָּלָה כְּשֶׁהַבַּטָּלָה נִכֶּרֶת וּמְפֻרְסֶמֶת, וְלוֹקֵחַ מִשְּׁנֵי בַעֲלֵי הַדִּין בְּשָׁוֶה. וְיוֹתֵר מִזֶּה אָסוּר:
עיקר תוספות יום טוב (יז) וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי פֶּרֶק ד' דְּאָבוֹת מִשְׁנָה ה'. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, וְאִם תֹּאמַר וְשֹׁחַד לֹא תִקַּח דְּכָתַב רַחֲמָנָא לָמָּה לִּי, וְלָאו פִּרְכָא הוּא, דִּתְרֵי מִלֵּי נִינְהוּ, דִּבְתוֹרַת אַגְרָא הַיְנוּ שְׂכַר טָרְחוֹ, וּבְתוֹרַת שֹׁחַד הַיְנוּ לְהִשְׁתַּדֵּל לְדוּנוֹ יָפֶה וּלְהַפֵּךְ בִּזְכוּתוֹ, אֲפִלּוּ לְזַכּוֹת הַזַּכַּאי כוּ'. עַד כָּאן: (יח) וְכָל הַפּוֹסְקִים הִמְלִיצוּ בַּעֲדָם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב בַּאֲרִיכוּת. וְעַיֵּן בְּרֵאשִׁית חָכְמָה בְּפֶרֶק ג' מִשַּׁעַר הַקְּדֻשָּׁה: (יט) דִּינָיו. וְלֹא תְנַן דִּינוֹ בָּטֵל וְעֵדוּתוֹ בָּטֵל. מַשְׁמַע דְּלֹא אוֹתוֹ עֵדוּת בִּלְבַד שֶׁיָּדוּעַ שֶׁנָּטַל בּוֹ שָׂכָר הוּא שֶׁבָּטְלָה אֶלָּא כָל עֵדֻיּוֹת שֶׁהֵעִיד וְכָל דִּינָיו שֶׁדָּן, אֶלָּא אִם כֵּן יָדוּעַ שֶׁלֹּא נָטַל בָּהֶן שָׂכָר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (כ) דְּאִלּוּ לְהָבִיא וּלְמַלְּאֹת שָׁרֵי: (כא) מְעָרָה. אֵינָם מֻתָּרִים לְקִדּוּשׁ אֶלָּא מִן הַמַּיִם חַיִּים. הָרַמְבַּ"ם: (כב) וְטִמְּאָהוּ. גְּמָרָא, אִיהוּ גוּפֵיהּ הֵיכִי אָזֵיל, הָא קָעָבַר עַל לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא. וּמְשָׁנִינַן בִּשְׁאָר טֻמְאָה דְּלֹא מֻזְהָר עֲלַיְהוּ, כְּגוֹן נְבֵלוֹת וּשְׁרָצִים: (כג) וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא מַגִּיעַ לוֹ שָׂכָר לָדוּן, כֵּיוָן שֶׁמִּתְבַּטֵּל מִמְּלַאכְתּוֹ יָכוֹל לִטֹּל שָׂכָר. כָּךְ פָּסְקוּ הַתּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ז. הֶחָשׁוּד עַל הַבְּכוֹרוֹת, אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ בְּשַׂר צְבָאִים וְלֹא עוֹרוֹת שֶׁאֵינָן עֲבוּדִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לוֹקְחִים מִמֶּנּוּ עוֹרוֹת שֶׁל נְקֵבָה, וְאֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ צֶמֶר מְלֻּבָּן וְצוֹאִי, אֲבָל לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ טָווּי וּבְגָדִים:
ברטנורה הֶחָשׁוּד עַל הַבְּכוֹרוֹת. כֹּהֵן הֶחָשׁוּד לְהַטִּיל מוּם בַּבְּכוֹר:בְּשַׂר צְבָאִים. שֶׁאָדֹם הוּא וּמַחֲלִיף בִּבְשַׂר עֵגֶל, וְזִמְנִין דִּמְזַבֵּן בְּכוֹר עֵגֶל תָּמִים וְאוֹמֵר שֶׁבְּשַׂר צְבִי הוּא, דְּאֵין לָחוּשׁ לִבְכוֹרָה:וְלֹא עוֹרוֹת שֶׁאֵינָן עֲבוּדִים. אֲבָל עֲבוּדִים זָבְנִינַן מִנֵּיהּ, דְּאִי אִיתָא דִּבְכוֹר הֲוָה לֹא הֲוָה טָרַח בֵּיהּ, סָבַר שָׁמְעֵי בֵי רַבָּנָן וּמַפְסְדֵי לֵיהּ מִנַּאי :לוֹקְחִים מִמֶּנּוּ עוֹרוֹת שֶׁל נְקֵבָה. דְּמֵידַע יְדִיעֵי. וְתַנָּא קַמָּא דְּאָסַר, סָבַר דִּלְמָא חָתֵיךְ לְזַכְרוּתֵיהּ וַעֲבִיד בֵּיהּ כְּמִין נַקְבוּת, וְכִי מְשַׁיְּלֵי לֵיהּ מַה חִתּוּךְ זֶה שֶׁבִּמְקוֹם נַקְבוּת, אוֹמֵר עַכְבָּרִים אֲכָלוּהוּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:מְלֻבָּן וְצוֹאִי. פֵּרְשׁוּ בַגְּמָרָא דִמְלֻבָּן מִצּוֹאִי קָאָמַר, כְּלוֹמַר מְרֻחָץ מִצּוֹאָתוֹ. וְלֹא אָמְרִינַן אִי דִבְכוֹר הוּא לֹא מַפְסִיד טִרְחֵיהּ וְלֹא מְלַבֵּן לֵיהּ דְּסָבַר שָׁמְעֵי רַבָּנָן וּמַפְסְדֵי לֵיהּ מִנַּאי, דְּכֵיוָן דְּטִרְחֵיהּ זוּטָא הוּא טָרַח וּמְלַבֵּן לֵיהּ וְלֹא קָפֵיד עֲלֵיהּ:אֲבָל לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ טָווּי וּבְגָדִים. דְּאִי דִבְכוֹר הוּא כֻלֵּי הַאי לֹא טָרַח בְּהוּ, דְּקָפֵיד אַטִּרְחֵיהּ דִּלְמָא מַפְסְדֵי לֵיהּ מִנֵּיהּ:טָווּי וּבְגָדִים. לָאו בְּגָדִים מַמָּשׁ קָאָמַר. דְּהַשְׁתָּא טָווּי גְּרֵידָא לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ, בְּגָדִים אֲרוּגִים מִבַּעְיָא. אֶלָּא בְגָדִים הַיְנוּ לְבָדִים עֲשׂוּיִים מִצֶּמֶר שֶׁאֵינָן טְווּיִין:
עיקר תוספות יום טוב (כד) וְיִקְנְסוּהוּ כְפִי רִשְׁעוֹ. הָרַמְבַּ"ם: (כה) לְפִי שֶׁהַחִתּוּךְ נִכָּר, וְאֵינוֹ דוֹמֶה מַמָּשׁ לְנַקְבוּת. וּבַגְּמָרָא, וְאִידָךְ בֵּי עַכְבְּרֵי מֵידָע יְדִיעַ: (כו) וּבְגָדִים. וְנֻסְחָא אַחְרִינָא וְאָרִיג. וּרְצוֹנוֹ לוֹמַר דָּבָר מְחֻבָּר דּוֹמֶה לַאֲרִיג, רְצוֹנוֹ לוֹמַר הַלְּבָדִים:
ח. הֶחָשׁוּד עַל הַשְׁבִיעִית אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ פִשְׁתָּן וַאֲפִלּוּ סֶרֶק, אֲבָל לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ טָווּי וְאָרִיג:
ברטנורה הֶחָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית. לִזְרֹעַ אוֹ לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה בִּסְפִיחֵי שְׁבִיעִית:סָרָק. מְתֻקָּן בְּמַסְרֵק. דְּכֵיוָן דְּטִרְחֵיהּ זוּטָא לֹא קָפֵיד:אָרִיג. לָאו אָרִיג מַמָּשׁ. דְּהַשְׁתָּא טָווּי שָׁרֵי אָרִיג מִבַּעְיָא, הֲרֵי בָא לִכְלַל טָווּי קֹדֶם לָכֵן. אֶלָּא אָרִיג הַיְנוּ כְעֵין שַׁרְשְׁרוֹת שֶׁעוֹשִׂין מִפִּשְׁתָּן שֶׁלֹּא נִטְוָה מֵעוֹלָם:
עיקר תוספות יום טוב (כז) פִּשְׁתָּן. יְרוּשַׁלְמִי, וּפִשְׁתָּן לָאו קִסְמִין הוּא. אָמַר רַבִּי חִינְנָא מִפְּנֵי זַרְעָהּ: (כח) וְאָרִיג. וּפֵרוּשׁ, כְּעֵין בְּגָדִים כְּגוֹן הַגְּדִילִים שֶׁהֵן מַעֲשֵׂה עֲבוֹת מִן הַפִּשְׁתִּים עַצְמוֹ:
ט. הֶחָשׁוּד לִהְיוֹת מוֹכֵר תְּרוּמָה לְשֵׁם חֻלִּין, אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ מַיִם אוֹ מֶלַח, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ זִקַּת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ:
ברטנורה אֲפִלּוּ מַיִם וּמֶלַח. מִשּׁוּם קְנָס:כֹּל שֶׁיֶּשׁ בּוֹ זִקַּת תְּרוּמוֹת. כָּל דָּבָר שֶׁתְּרוּמָה נוֹהֶגֶת בּוֹ. וְכָל, לַאֲתוֹיֵי קִרְבֵי דָגִים שֶׁמְּעָרְבִין בָּהֶן שֶׁמֶן זַיִת, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ זִיקַת תְּרוּמָה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
עיקר תוספות יום טוב (כט) רַבִּי שִׁמְעוֹן כוּ'. טַעֲמֵיהּ נַמִּי מִשּׁוּם קְנָס הוּא, דְּהָא רָבָא דַעֲבִיד עוֹבָדָא כְוָתֵיהּ וְקָאָמַר טַעֲמָא, בְּאִסּוּרָא דְגוּפֵיהּ קָנְסִינַן לֵיהּ: (ל) זִקַּת. שַׁיָּכוּת. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ אוֹתוֹ בִּיבָמוֹת. הָרַמְבַּ"ם: (לא) תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת. וְהָרַמְבַּ"ם הֶעְתִּיק תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר. וְכָתַב, וְכֵן הֶחָשׁוּד לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי כוּ'. וּפֵרֵשׁ הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה, דְּהָכִי מַשְׁמַע מִדְּקָתָנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ זִקַּת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, דְּאַשְּׁנֵי מַעַשְׂרוֹת קָאֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהֶאֱרִיךְ, וּמַסִּיק, לְכָךְ נִרְאֶה לִי שֶׁהָרַמְבַּ"ם לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְהַאי וְכֵן כוּ' הוּא פֵּרוּשׁ דְּבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים. וְהָא דְּתָנֵי מַעַשְׂרוֹת, רְצוֹנוֹ לוֹמַר דָּגָן וְתִירוֹשׁ וְיִצְהָר. וְהַשְׁתָּא נִיחָא נַמִּי גִרְסַת הַסֵּפֶר, תְּרוּמוֹת:
י. הֶחָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית, אֵינוֹ חָשׁוּד עַל הַמַּעַשְׂרוֹת. הֶחָשׁוּד עַל הַמַּעַשְׂרוֹת, אֵינוֹ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית. הֶחָשׁוּד עַל זֶה וְעַל זֶה, חָשׁוּד עַל הַטָּהֳרוֹת. וְיֵשׁ שֶׁהוּא חָשׁוּד עַל הַטָּהֳרוֹת, וְאֵינוֹ חָשׁוּד לֹא עַל זֶה וְלֹא עַל זֶה. זֶה הַכְּלָל, כָּל הֶחָשׁוּד עַל הַדָּבָר, לֹא דָנוֹ וְלֹא מְעִידוֹ:
ברטנורה אֵינוֹ חָשׁוּד עַל הַמַּעַשְׂרוֹת. וְלוֹקְחִים מִמֶּנּוּ תְבוּאָה בִּשְׁאָר שְׁנֵי הַשָּׁבוּעַ, וְאֵין מְעַשְּׂרִין מֵהֶן וַדַּאי אֶלָּא דְמַאי. וְטַעֲמָא דְחָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית אֵין חָשׁוּד עַל הַמַּעַשְׂרוֹת וְחָשׁוּד עַל הַמַּעַשְׂרוֹת אֵין חָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מֵהֶן חֹמֶר שֶׁאֵינוֹ בַּחֲבֵרוֹ, שְׁבִיעִית אֵינָהּ צְרִיכָה לְהֵאָכֵל לִפְנִים מֵחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא לִפְנִים מִן הַחוֹמָה, הִלְכָּךְ אִיכָּא דַחֲמִיר לֵיהּ עֹנֶשׁ מַעֲשֵׂר מֵעֹנֶשׁ שְׁבִיעִית. וּמַעֲשֵׂר אִית לֵיהּ פִּדְיוֹן, וּשְׁבִיעִית כֵּיוָן שֶׁנֶּאֶסְרָה אֵין לָהּ פִּדְיוֹן, הִלְכָּךְ אִיכָּא דַחֲמִיר עֲלֵיהּ שְׁבִיעִית מִמַּעֲשֵׂר:הֶחָשׁוּד עַל זֶה וְעַל זֶה. כֵּיוָן דְּחָשׁוּד אַדְּאוֹרַיְתָא כָּל שֶׁכֵּן דְּחָשׁוּד עַל הַטָּהֳרוֹת, דְּמִדְּרַבָּנָן הוּא שֶׁיְּהֵא אָדָם אוֹכֵל חֻלִּין בְּטָהֳרָה :וְיֵשׁ שֶׁחָשׁוּד עַל הַטָּהֳרוֹת. דְּרַבָּנָן, וְאֵינוֹ חָשׁוּד לִשְׁבִיעִית וּמַעַשְׂרוֹת. דְּמַאן דְּחָשׁוּד אַדְּרַבָּנָן לֹא חָשׁוּד אַדְּאוֹרַיְתָא:
עיקר תוספות יום טוב (לב) אֵינוֹ כוּ'. גְּמָרָא, זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אֲבָל רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הֶחָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית חָשׁוּד עַל הַמַּעַשְׂרוֹת, דִּבְאַתְרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה שְׁבִיעִית חֲמִירָא לְהוּ כְּדִתְנַן סוֹף פֶּרֶק ג' דִּדְמַאי: (לג) וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, כְּגוֹן טֻמְאַת אֳכָלִים וְטֻמְאַת יָדַיִם. וְזֶה לְשׁוֹנוֹ בְּפֶרֶק ח' מֵהִלְכוֹת שְׁמִטָּה, שֶׁהָאֹכֶל הַטָּמֵא הַזֶּה שֶׁמְּכָרוֹ בְּחֶזְקַת טָהוֹר, אֵינוֹ מְטַמֵּא אֲחֵרִים אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים: (לד) לֹא עַל זֶה כוּ'. לְפִי שֶׁהֶחָשׁוּד בְּמִלֵּי דְרַבָּנָן אֵין רָאוּי לַחֲשֹׁד אוֹתוֹ בְּמִלֵּי דְאוֹרַיְתָא. אֲבָל אִם נֶחֱשַׁד עַל טֻמְאָה דְאוֹרַיְתָא הֲרֵי הוּא גַם כֵּן חָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית וּמַעַשְׂרוֹת, וּלְפִיכָךְ אָמַר יֵשׁ שֶׁהוּא חָשׁוּד עַל הַטָּהֳרוֹת. [וְלֹא אָמַר הֶחָשׁוּד עַל הַטָּהֳרוֹת]. הָרַמְבַּ"ם: (לה) זֶה הַכְּלָל. קְצָת קָשֶׁה לְשׁוֹן זֶה הַכְּלָל, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ כּוֹלֵל הַשְּׁנוּיִין כְּבָר אֶלָּא מִלְּתָא אַחֲרִיתָא קָפָסֵיק וְתָנֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
גמרא בכורות כ״ט א: ב׳-י״א
הַנוֹטֵל שְׂכָרוֹ וְכוּלֵי. מָאי טַעְמָא הָאי נָפִישׁ טִירְחֵיהּ וְהָאי לֹא נָפִישׁ טִירְחֵיהּ בֵּין תָּם וּבֵין בַּעַל מוּם בִּשְׁלָמָא בַּעַל מוּם מִשּׁוּם דְקָא שָׁרֵי לֵיהּ אֶלָּא תַּם אֲמָאי דְּאִם כֵּן אָתֵי לְמֵחְשְׁדֵיהּ וְאַמְרֵי הָאי בַּעַל מוּם תַּם הוּא וְהָאי דְּקָא שָׁרֵי לֵיהּ מִשּׁוּם אַגְרָא אִי הָכִי תַּם נָמֵי אַמְרֵי בַּעַל מוּם הוּא וְהָא דְלֹא קָשָׁרִי לֵיה סָבַר כִּי הֵיכִי דְלִישְׁקוֹל אַגְרֵי זִמְנָא אַחֲרִיתִּי חַד זִימְנָא תַּקִּינוּ לֵיהּ רַבָּנָן תְרֵי זִימְנֵי לֹא תַקִּינוּ לֵיהּ רַבָּנָן. הַנּוֹטֵל שְׂכָרוֹ לָדוֹן וְכוּ'. מְנָהָנֵי מִילֵי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב דְּאָמַר קְרָא (דברים ד) רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם וְגוֹמֵר מַה אֲנִי בְחִנָּם אַף אַתֶּם בְּחִנָם. תַּנְיָא נָמֵּי הָכִי כַּאֲשֶׁר צִוָּנִי ה' אֱלֹהָי מַה אֲנִי בְחִנָּם אַף אַתֶּם בְּחִנָּם וּמְנַיִן שֶׁאִם לֹא מָצָא בְחִנָּם שֶׁיִּלְמָּד בִּשְׂכַר תַּלְמוּד לוֹמַר (משלי א) אֱמֶת קְנֵה וּמְנַיִן שֶׁלֹּא יֹאמַר כְּשֵׁם שֶׁלְּמַדְתִּיהָ בִּשְׂכַר כַּךְ אֲלַמְּדֶנָּהּ בִּשְׂכַר תַּלְמוּד לוֹמַר אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכּוֹר. לְהַזּוֹת וּלְקַדֵּשׁ מֵימָיו מֵי מְעָרָה וְאֶפְרוֹ אֵפֶר מַקְלֶה וּרְמִינְהִי הַמְקַדֵּשׁ בְּמֵי חַטָּאת וּבְאֵפֶר חַטָּאת הֲרֵי זוּ מְקוּדֶשֶׁת אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל. אָמַר אַבַּיֵי לֹא קַשְׁיָא כַּאן בִּשְׂכַר הֲבָאָה וּמִלּוּי כַּאן בִּשְׂכַר הַזָּאָה וְקִדּוּשׁ דֵּיקָא נָמֵי דְקָתָּנֵי הָכָא לְהַזּוֹת וּלְקַדֵּשׁ וְהָתָם קָתָּנֵי הַמְקַדֵּשׁ בְּמֵי חַטָּאת וּבְאֵפֶר חַטָּאת שְׁמַע מִינָהּ:
רש״י גמ' מאי טעמא - לדקה ד' איסרות ולגסה ששה: גסה נפיש טירחיה - להשליכו לארץ לכפותו ולראות מומו: אלא תם - כי אמר להו מום עובר הוא אמאי שקיל אגרא הא לא מהני ליה מידי דמיסר קאסר ליה: דא"כ - דלא שקיל אגרא אתי למיחשדיה כי אמר בעל מום הוא: תרי זימני לא תקינו ליה רבנן - דכי הוה אמר תם הוא הוה שקיל אגריה וכי מייתי ליה לקמיה כמה זימנין לא שקיל מידי הלכך ליכא חשדא: גמ' מנא ה"מ - דאין נוטלין שכר על הוראה ותלמוד תורה שילמד: אמת - תורה: הרי זו מקודשת - אלמא יכול ליתן שכר דאי לא במאי מקדש להו: אע"פ שהוא ישראל - ואפי' זה ישראל דכהנים רגילין בהזאה ובקידוש: שכר - הבאת האפר שילך ממקום רחוק לירושלים להביא האפר: ושכר מילוי - המים מצי למישקל דאגר טירחיה שקיל ולא הכשר המצוה: כאן שכר הזאה וקידוש - שהיא היא הכשר מצוה לא שקיל: במי חטאת - דמשמע מילוי המים ובאפר איכא לאוקמא בהבאת אפר:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץ א גמרא שנינו שאילא היה נוטל ארבע איסרות על בדיקת בהמה דקה, וששה איסרות על הגסה. ושואלים: מאי טעמא [מה הטעם] שהוא מחלק במחיר בין דקה לגסה? ומשיבים: האי נפיש טירחיה [זה, בכור בהמה גסה, טרחתו מרובה] לבודקו, שצריך להשליכו לארץ ולכופתו, והאי לא נפיש טירחיה [וזה, בכור בהמה דקה, אין טרחתו מרובה]. שנינו שהיה אילא נוטל שכרו, בין אם נמצא הבכור תם, ובין אם נמצא שהוא בעל מום. ושואלים: בשלמא [נניח] בעל מום מובן מדוע נוטל שכר — משום דקא שרי ליה [שהוא מתיר לו] את הבכור בשחיטה, אלא אם נמצא הבכור תם אמאי [מדוע] היה נוטל שכר? ומשיבים: שאם כן, שרק על בעלי מום היה נוטל שכר, אתי למיחשדיה [יבואו לחשוד אותו], ואמרי [ויאמרו]: האי [זה] הבכור שאמר שהוא בעל מום, באמת תם הוא, והאי דקא שרי ליה [וזה שהוא מתיר אותו] — משום אגרא [השכר] התירו. ושואלים: אי הכי [אם כך], שחוששים לחשדם של אנשים, הרי אם יאמר עליו שהוא תם נמי אמרי [גם כן יאמרו]: בעל מום הוא, והאי דלא קשרי ליה [וזה שאינו מתיר אותו] הרי זה משום שהוא סבר [סבור] כי מוטב לו שלא להתירו עכשיו, כי היכי דלשקול אגריה זימנא אחריתי [כדי שיטול שכרו פעם אחרת, נוספת] כשיביאו אותו שוב לראות אם יש בו מום! ומשיבים: חד זימנא תקינו ליה רבנן [פעם אחת תיקנו לו חכמים] ליטול שכר על כל בכור, תרי זימני לא תקינו ליה רבנן [שתי פעמים לא תיקנו לו חכמים] שיטול שכר, ולכן אין מקום לחשד כזה.ג גמרא שנינו כי הנוטל שכרו לדון — דיניו בטלים. ושואלים: מנהני מילי [מנין הדברים הללו] שאסור לדיין לדון ולהורות בשכר? אמר רב יהודה אמר רב, דאמר קרא [שאמר הכתוב] בדברי משה לעם: "ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלהי, לעשות כן" וכו' (דברים ד, ה), מה אני למדתי בחנם מפי הקדוש ברוך הוא — אף אתם למדתם ממני בחנם, וכן תעשו לדורות.
ומעירים, תניא נמי הכי [שנויה ברייתא גם כן כך] על פסוק זה עצמו: "כאשר צוני ה' אלהי", מה אני למדתי מפי ה' בחנם — אף אתם למדתם ממני בחנם. ומנין שאם לא מצא רב ללמוד ממנו בחנם, שילמד אפילו בשכר? תלמוד לומר: "אמת קנה" (משלי כג, כג). ומנין שלא יאמר: כשם שלמדתיה בשכר כך אלמדנה לאחרים בשכר? תלמוד לומר: "אמת קנה ואל תמכר" (משלי כג, כג).ד שנינו במשנה כי הנוטל שכר כדי להזות ולקדש — מימיו מי מערה, אפרו אפר מקלה, הרי שאינו רשאי ליהנות מהם. ורמינהו [ומשליכים, מקשים] על כך ממה ששנינו במשנה: המקדש אשה במי חטאת או באפר חטאת — הרי זו מקודשת, אף על פי שהוא המקדש ישראל. הרי שרשאי ליהנות בהם!אמר אביי: לא קשיא [אינו קשה], כאן כשהוא נוטל שכר — בשכר הבאה של המים, ומלוי המים בכלי, שזוהי טירחה סתם, ועליה יכול לקבל שכר. כאן שאינו רשאי ליטול שכר — בשכר הזאה על הטמא, וקידוש המים על ידי האפר. ומעירים: דיקא נמי [מדוייק הדבר גם כן], דקתני הכא [שהוא שונה כאן] במשנתנו: הנוטל שכרו להזות ולקדש, והתם קתני [ו אילו שם הוא שונה] בלשון כללית: המקדש במי חטאת ובאפר חטאת, ואינו מזכיר הזאה וקידוש. ומסכמים: אכן, שמע מינה [למד מכאן] שכן הוא.
זוהר ספר הזהר, בשלח י״ז
רִבִּי יֵיסָא פָּתַח וְאָמַר כַּמָּה אִית לֵיהּ לְבַר נַשׁ לְרַחֲמָא לֵיה לְקוּדְשָׁא בְרִיךְ הוּא דְּהָא לֵית פּוּלְחָנָא לְקוּדְשָׁא בְרִיךְ הוּא (אֶלָּא) כְּמָה רְחִימוּתָא וְכָל מַאן דְּרָחִים לֵיהּ וְעָבִיד פּוּלְחָנָא בִרְחִימוּתָא קָארֵי לֵיהּ קוּדְשָׁא בְרִיךְ הוּא רְחִימָא. אִי הָכִי בְּמָאי אוֹקִימְנָא הַנֵּי קְרָאֵי (משלי כ''ז) רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב וּכְתִיב (שם כ''ה) הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ אֶלָּא הָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּיא הַאי קְרָא בְּעוֹלוֹת (נ''א וּשְׁלָמִים וְהַאי בַּחֲטָאוֹת וַאֲשָׁמוֹת) וּכְתִיב הַשְׁתָּא רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב לְמִפְלַח לֵיהּ וּלְאִתְדַבָּקָא בֵיה וּלְמֶעֱבַד פִּקּוּדוֹי אַל תַּעֲזֹב וַדַּאי וְהָא דְאִתְמַר הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ כְּלוֹמַר הֹקַר יִצְרְךָ דְלָא יִרְתַּח לְקָבְלָךְ וְלָא יִשְׁלוֹט בָּךְ וְלָא תַעֲבִיד הִרְהוּרָא אָחֳרָא. רִבִּי יְהוּדָה הֲוָה יָתִיב קָמֵיהּ דְרִבִּי שִׁמְעוֹן וַהֲוָה קָארֵי כְּתִיב (ישעיה נ''ב) קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ קוֹל צֹפַיִךְ מָאן אִינוּן צֹפַיִךְ אֶלָּא אִלֵּין אִינוּן דִּמְצַפָּאן אֵימָתַי יְרַחֵם קוּדְשָׁא בְרִיךְ הוּא לְמִבְנֵי בֵיתֵיהּ נָשְׂאוּ קוֹל יִשְׂאוּ קוֹל מִבָּעֵי לֵיה מָאי נָשְׂאוּ קוֹל אֶלָּא כָּל בַּר נַשׁ דְּבָכֵי וְאָרִים קָלֵיהּ עַל חָרְבַּן בֵיתֵיהּ דְקוּדְשָׁא בְרִיךְ הוּא זָכֵי לְמַה דִכְתִיב לְבָתַר יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ וְזָכֵי לְמֶחֱמֵי לֵיהּ בִישּׁוּבָא בְחֶדְוָותָא (שם) בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן בְּשׁוּב ה' אֶל צִיּוֹן מִבָּעֵי לֵיה מַאי בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן אֶלָּא בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן וַדָּאי. תַּא חֲזֵי בְּשַׁעְתָּא דְאִתְחֲרִיב יְרוּשְׁלֶם לְתַתָּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְתָּרְכַת סָלִיק מַלְכָּא קַדִּישָׁא לְצִיּוֹן וְאַנְגִיד לֵיהּ לְקִבְלֵיה בְּגִין דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְתְּרָכַת (הַשְׁתָּא דְאִיתְגַלְיָיא כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל סָלִיק לֵיהּ לְגַבֵּיהּ) וְכַד תִּתְהַדָּר כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְאַתְרָהּ כְּדֵין יְתוּב מַלְכָּא קַדִּישָׁא לְצִיּוֹן לְאַתְרֵיהּ לְאִזְדַוְוגָּא חַד בְּחָד וְדָא הוּא בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן. וּכְדֵין זְמִינִין יִשְׂרָאֵל לְמֵימַר (שמות ט''ו) זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ וּכְתִיב (ישעיה כ''ה) זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ בִּישׁוּעָתוֹ וַדָּאי:
תרגום הזוהר רַבִּי יֵיסָא פָּתַח וְאָמַר, כַּמָּה יֵשׁ לָאָדָם לֶאֱהוֹב אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי אֵין עֲבוֹדָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא אַהֲבָה. וְכָל מִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתוֹ וְעוֹשֶׂה עֲבוֹדָה בְּאַהֲבָה, קוֹרֵא לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָהוּב. וּמַקְשֶׁה, אִם כֵּן, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַעֲמִיד אֵלּוּ הַכְּתוּבִים, כָּתוּב, רֵעֲךְ וְרֵעַ אָבִיךְ אַל תַּעֲזוֹב, וְכָתוּב הוֹקֵר רַגְלְךְ מִבֵּית רֵעֲךְ. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא כְּבָר בֵּאֲרוּהוּ הַחֲבֵרִים שֶׁמִּקְרָא זֶה, רֵעֲךְ וְרֵעַ אָבִיךְ אַל תַּעֲזוֹב, כָּתוּב בְּעוֹלוֹת. אֲבָל בַּחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת נֶאֱמָר הוֹקֵר רַגְלְךְ מִבֵּית רֵעֲךְ (עין חגיגה ז' ע''א). וְעַתָּה נְבָאֵר, רֵעֲךְ וְרֵעַ אָבִיךְ אַל תַּעֲזוֹב, אַל תַּעֲזוֹב לַעֲבוֹד אוֹתוֹ וּלְהִדָּבֵק בּוֹ וְלַעֲשׂוֹת מִצְווֹתָיו. אַל תַּעֲזוֹב וַדַּאי. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר, הוֹקַר רַגְלְךְ מִבֵּית רֵעֲךְ, כְּלוֹמָר, הוֹקַר יִצְרֶךְ, שֶׁלֹּא יַרְתִּיחַ כְּנֶגְדֶךְ, וְלֹא יִשְׁלוֹט בְּךְ, וְלֹא תַּעֲלֶה מַחֲשָׁבָה זָרָה. רַבִּי יְהוּדָה הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְהוּא קוֹרֵא, כָּתוּב, קוֹל צוֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָיו יְרַנֵּנוּ. קוֹל צוֹפַיִךְ, מִי הֵם צוֹפַיִךְ. וּמְיַשֵּׁב, אֵלּוּ אֵלּוּ הֵם הַמְּצַפִּים מָתַי יְרַחֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנוֹת בֵּיתוֹ. נָשְׂאוּ קוֹל, שׁוֹאֵל, יִשְּׂאוּ קוֹל הָיָה צָרִיךְ לוֹמָר, מַהוּ נָשְׂאוּ קוֹל. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא כָּל אָדָם הַבּוֹכֶה וּמֵרִים קוֹלוֹ עַל חוּרְבָּן בַּיִת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זוֹכֶה לְמַה שֶּׁכָּתוּב אַחַר כָּךְ, יַחְדָיו יְרַנֵּנוּ, וְזוֹכֶה לִרְאוֹתוֹ בְּיִשּׁוּב בְּשִׂמְחָה. בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן: שׁוֹאֵל, בְּשׁוּב ה' אֶל צִיּוֹן הָיָה צָרִיךְ לוֹמָר, מַהוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן. וּמֵשִׁיב, בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן וַדַּאי. בֹּא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁנֶּחְרְבָה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא הַמַּלְכוּת, הָגְלְתָה, עָלָה הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא ז''א, לְצִיּוֹן, שֶׁהוּא יְסוֹד דְּמַלְכוּת, וְנֶאֱנָח כְּנֶגְדָהּ, מִשּׁוּם שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָגְלְתָה. וּכְשֶׁתַּחֲזוֹר כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִמְקוֹמָהּ, אָז יָשׁוּב הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ לְצִיּוֹן, לִמְקוֹמוֹ, לְהִזְדַוֵּג אֶחָד בְּאֶחָד. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב, בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן, וְלֹא לְצִיּוֹן, כִּי ה' צִיּוֹן יוֹרֶה עַל זִוּוּג ה' עִם צִיּוֹן. וְאָז עֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לוֹמָר, זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ. וְכָתוּב, זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ. בִּישׁוּעָתוֹ וַדַּאי, דְּהַיְנוּ בַּיְּשׁוּעָה שֶׁל ה' שֶׁחָזַר לְצִיּוֹן.
הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים י״ב: ט״ו-ט״ז
א. הַמַּפְטִיר בְּנָבִיא מְבָרֵךְ לְפָנָיו בְּרָכָה אַחַת בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים וְכוּ' וּמְבָרֵךְ לְאַחֲרָיו ד' בְּרָכוֹת בְרָכָה רִאשׁוֹנָה חוֹתֵם בָּהּ הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּכָל דְּבָרָיו. שְׁנִיָּה חוֹתֵם בָּהּ בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. שְׁלִישִׁית חוֹתֵם בָהּ מָגֵן דָּוִד. רְבִיעִית חוֹתֵם בָּה עִנְיַן קְדוּשַׁת הַיּוֹם כְּמוֹ שֶׁחוֹתֵם בִּתְפִלָּה. וְכֵן אִם חַל רֹאשׁ חֹדֶשׁ לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת הַמַּפְטִיר בְּנָבִיא מַזְכִּיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ בִּבְרָכָה זוּ כְּמוֹ שֶׁמַּזְכִּיר בִּתְפִלָּה:
ב. כַּמָּה הֵן הַקּוֹרְאִין. בְּשַׁבָּת בְּשַׁחֲרִית קוֹרְאִין ז' וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים ו' וּבְיָמִים טוֹבִים ה' אֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶם אֲבָל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶם. בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּבְחוֹלוֹ שֶׁל מוֹעֵד קוֹרִין ד'. בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּמִנְחָה וּבְשֵׁנִי וּבַחֲמִישִּׁי שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה וּבַחֲנוּכָּה וּבְפוּרִים בְּשַׁחֲרִית וּבִימֵי הַתַּעֲנִית בְּשַׁחֲרִית וּבְמִנְחָה קוֹרִין שְׁלשָׁה אֵין פּוֹחֲתִין מִמִּנְיָן זֶה וְאֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶם:
מוסר ספר חסידים קמ״ב
רְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם זֶה כְּבוֹדוֹ וַאֲפִלּוּ לִכְבוֹד אָב וָאֵם שֶׁאִם לֹא כֵּן אֲפִלּוּ צַדִּיק גָּמוּר לֹא יוּכַל לְהִנָּצֵל מִן עֲבֵירָה כֵּיצַד אָבִיו וְאִמוֹ יוֹשִׁיטוּ לוֹ הַכּוֹס אוֹ יִמְזְגוּ לוֹ וְכַמָּה דְּבָרִים שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לְהִשָּׁמֵט מֵהֶם וְלָכֵן טוֹב הוּא לְכָל יִרְאֵי ה' שֶׁיִּמְחֲלוּ לִבְנֵיהֶם אֶת כְּבוֹדָם אַף בְּלֹא יְדִיעָתָם כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַעֲנִישָׁם כִּי הָא דְרַב הוּנָא קֶרַע שִׁירָאֵי בְּאַפֵּי רַבָּה בְרֵיהּ לְהַקְנִיטוֹ לִרְאוֹת אִם יִכְעוֹס וּמָחַל לוֹ:
הצטרפו אלינו
עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.
השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!
לתרומה לעמותה
המקורות מתוך ספריא. ביאור שטיינזלץ, מהדורת William Davidson, ברישיון Creative Commons לשימוש לא מסחרי (CC BY-NC ). עמותת אורות האמונה - בני משה