תורה דברים ל׳: ב׳-ו׳
יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב''ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה:
ל (ב) וְשַׁבְתָּ֞ עַד־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְשָׁמַעְתָּ֣ בְקֹל֔וֹ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם אַתָּ֣ה וּבָנֶ֔יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃
וּתְתוּב לְדַחַלְתָּא דַיְיָ אֱלָהָךְ וּתְקַבַּל לְמֵימְרֵיהּ כְּכֹל דִּי אֲנָא מְפַקְּדָךְ יוֹמָא דֵין אַתְּ וּבְנָיךְ בְּכָל לִבָּךְ וּבְכָל נַפְשָׁךְ:
רש״י ושב ה' אלהיך את שבותך. הָיָה לוֹ לִכְתֹּב "וְהֵשִׁיב" אֶת שְׁבוּתְךָ, רַבּוֹתֵינוּ לָמְדוּ מִכָּאן כִּבְיָכוֹל שֶׁהַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה עִם יִשְׂרָאֵל בְּצָרַת גָּלוּתָם, וּכְשֶׁנִּגְאָלִין הִכְתִּיב גְּאֻלָּה לְעַצְמוֹ — שֶׁהוּא יָשׁוּב עִמָּהֶם. וְעוֹד יֵשׁ לוֹמַר שֶׁגָּדוֹל יוֹם קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת וּבְקֹשִׁי, כְּאִלּוּ הוּא עַצְמוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת אוֹחֵז בְּיָדָיו מַמָּשׁ אִישׁ אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו כ"ז) "וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אֶחָד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", וְאַף בְּגָלֻיּוֹת שְׁאָר הָאֻמּוֹת מָצִינוּ כֵן (ירמיהו מ"ח) "וְשַׁבְתִּי שְׁבוּת מוֹאָב":
(ג) וְשָׁ֨ב יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־שְׁבוּתְךָ֖ וְרִחֲמֶ֑ךָ וְשָׁ֗ב וְקִבֶּצְךָ֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֧ר הֱפִֽיצְךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃
וִיתוּב יְיָ אֱלָהָךְ יָת שָׁבֵי גַלְוָתָךְ וִירַחַם עֲלָךְ וִיתוּב וְיִכְנְשִׁנָּךְ מִכָּל עַמְמַיָּא דִּי יְבַדְּרִנָּךְ יְיָ אֱלָהָךְ לְתַמָּן:
(ד) אִם־יִהְיֶ֥ה נִֽדַּחֲךָ֖ בִּקְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם מִשָּׁ֗ם יְקַבֶּצְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וּמִשָּׁ֖ם יִקָּחֶֽךָ׃
אִם יְהֵי גַלְוָתָךְ בִּסְיָפֵי שְׁמַיָּא מִתַּמָּן יִכְנְשִׁנָּךְ יְיָ אֱלָהָךְ וּמִתַּמָּן יְקָרְבִנָּךְ:
(ה) וֶהֱבִיאֲךָ֞ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֶל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־יָרְשׁ֥וּ אֲבֹתֶ֖יךָ וִֽירִשְׁתָּ֑הּ וְהֵיטִֽבְךָ֥ וְהִרְבְּךָ֖ מֵאֲבֹתֶֽיךָ׃
וְיָעֵלִנָּךְ יְיָ אֱלָהָךְ לְאַרְעָא דִּירִיתוּ אֲבָהָתָךְ וְתֵרְתַהּ וְיוֹטֶב לָךְ וְיַסְגִּנָּךְ מֵאֲבָהָתָךְ:
(ו) וּמָ֨ל יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־לְבָבְךָ֖ וְאֶת־לְבַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ לְמַ֥עַן חַיֶּֽיךָ׃
וְיֶעְדֵּי יְיָ אֱלָהָךְ יָת טַפְשׁוּת לִבָּךְ וְיָת טַפְשׁוּת לִבָּא דִבְנָיךְ לְמִרְחַם יָת יְיָ אֱלָהָךְ בְּכָל לִבָּךְ וּבְכָל נַפְשָׁךְ בְּדִיל חַיָּיךְ:
נביאים ישעיהו ס״ג: ח׳-י״ב
סג (ח) וַיֹּ֙אמֶר֙ אַךְ־עַמִּ֣י הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹ֣א יְשַׁקֵּ֑רוּ וַיְהִ֥י לָהֶ֖ם לְמוֹשִֽׁיעַ׃
וַאֲמַר בְּרַם עַמִי אִינוּן בְּנַיָא דְלָא יְשַׁקְרוּן וַהֲוָה מֵימְרֵהּ לְהוֹן פָּרִיק:
רש״י אַךְ עַמִּ֣י הֵ֔מָּה. אַף עַל פִּי שֶׁגָּלוּי לְפָנַי שֶׁיִּבְגְּדוּ בִּי, מִכָּל מָקוֹם עַמִּי הֵם, וַהֲרֵי הֵם לְפָנַי כְּבָנִים אֲשֶׁר לֹא יְשַׁקֵּרוּ:לֹא צָר. לֹא הֵצֵר לָהֶם כְּפִי מַעַלְלֵיהֶם שֶׁהָיוּ רְאוּיִין לִלְקוֹת, כִּי מַלְאַךְ פָּנָיו הוּא מִיכָאֵל שַׂר הַפָּנִים, מִמְּשַׁמְּשִׁים לְפָנָיו הוֹשִׁיעָם תָּמִיד בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם:
(ט) בְּֽכׇל־צָרָתָ֣ם ׀ (לא) [ל֣וֹ] צָ֗ר וּמַלְאַ֤ךְ פָּנָיו֙ הוֹשִׁיעָ֔ם בְּאַהֲבָת֥וֹ וּבְחֶמְלָת֖וֹ ה֣וּא גְאָלָ֑ם וַֽיְנַטְּלֵ֥ם וַֽיְנַשְּׂאֵ֖ם כׇּל־יְמֵ֥י עוֹלָֽם׃
בְּכָל עִדַן דְחָבוּ קֳדָמוֹהִי לְאַיְתָאָה עֲלֵיהוֹן עָקָא לָא אָעִיק לְהוֹן וּמַלְאַךְ שְׁלִיחַ מִן קֳדָמוֹהִי פְרֵיקִינוּן בְּרַחֲמָתֵהּ וּבִמְחָסֵהּ עֲלֵיהוֹן הָא שֵׁיזְבִינוּן וְנַטְלִינוּן וְסוֹבְרִינוּן כָּל יוֹמֵי עַלְמָא:
רש״י בְּֽכׇל צָרָתָ֣ם. שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם:
(י) וְהֵ֛מָּה מָר֥וּ וְעִצְּב֖וּ אֶת־ר֣וּחַ קׇדְשׁ֑וֹ וַיֵּהָפֵ֥ךְ לָהֶ֛ם לְאוֹיֵ֖ב ה֥וּא נִלְחַם־בָּֽם׃
וְאִינוּן סָרִיבוּ וְאַרְגִיזוּ עַל מֵימַר נְבִיֵי קוּדְשֵׁהּ וְאִתְהַפֵּךְ מֵימְרֵהּ לְהוֹן לִבְעֵיל דְבַב הוּא אַגִיחַ קְרָבָא בְּהוֹן:
רש״י וְהֵ֛מָּה מָר֥וּ. הִקְנִיטוּ, כְּמוֹ ״מַמְרִים הֱיִיתֶם״ (דברים ט: ז):
(יא) וַיִּזְכֹּ֥ר יְמֵֽי־עוֹלָ֖ם מֹשֶׁ֣ה עַמּ֑וֹ אַיֵּ֣ה ׀ הַֽמַּעֲלֵ֣ם מִיָּ֗ם אֵ֚ת רֹעֵ֣י צֹאנ֔וֹ אַיֵּ֛ה הַשָּׂ֥ם בְּקִרְבּ֖וֹ אֶת־ר֥וּחַ קׇדְשֽׁוֹ׃
וְחָס עַל יְקַר שְׁמֵהּ בְּדִיל דוּכְרָן טַבְוָתֵהּ דְמִן עַלְמָא גְבוּרָן דַעֲבַד עַל יְדֵי מֹשֶׁה לְעַמֵהּ דִלְמָא יֵימַר אָן דְאַסְקִינוּן מִן יַמָא אָן דְדַבְּרִינוּן בְּמַדְבְּרָא כְּרַעֲיָא לְעָנֵהּ אָן דְאַשְׁרֵי בֵינֵיהוֹן יַת מֵימַר נְבִיֵי קוּדְשֵׁהּ:
רש״י וַיִּזְכֹּ֥ר יְמֵֽי עוֹלָ֖ם מֹשֶׁ֣ה עַמּ֑וֹ. הַנָּבִיא מִתְאוֹנֵן וְאוֹמֵר בְּלָשׁוֹן תְּחִנָּה: הַיּוֹם בַּגּוֹלָה, זוֹכֵר עַמּוֹ אֶת יְמֵי עוֹלָם, אֶת יְמֵי מֹשֶׁה, וּבְצָרָתוֹ הוּא אוֹמֵר: אַיֵּה מֹשֶׁה רוֹעֵנוּ הַמַּעֲלֵנוּ מִיַּם סוּף:אֵ֚ת רֹעֵ֣י צֹאנ֔וֹ. דִּמְיוֹן רוֹעֶה הַמַּעֲלֶה אֶת צֹאנוֹ, אַיֵּה הוּא אֲשֶׁר שָׂם בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלִמְּדָנוּ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים:
(יב) מוֹלִיךְ֙ לִימִ֣ין מֹשֶׁ֔ה זְר֖וֹעַ תִּפְאַרְתּ֑וֹ בּ֤וֹקֵֽעַ מַ֙יִם֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם לַעֲשׂ֥וֹת ל֖וֹ שֵׁ֥ם עוֹלָֽם׃
דַבֵּר לְיַמִינָא דְמֹשֶׁה דְרַע תּוּשְׁבַּחְתֵּהּ בְּזַע מֵי יַמָא דְסוּף מִן קֳדָמֵיהוֹן לְמֶעְבַּד לֵיהּ שׁוּם עֲלָם:
רש״י מוֹלִיךְ֙ לִימִ֣ין מֹשֶׁ֔ה זְר֖וֹעַ תִּפְאַרְתּ֑וֹ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה אֶת זְרוֹעַ גְּבוּרָתוֹ; בְּכָל עֵת שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְעֶזְרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָיָה זְרוֹעוֹ מוּכָן לִימִינוֹ:
כתובים תהילים ק״ט: י״ט-כ״ג
קט (יט) תְּהִי־ל֭וֹ כְּבֶ֣גֶד יַעְטֶ֑ה וּ֝לְמֵ֗זַח תָּמִ֥יד יַחְגְּרֶֽהָ׃
תֶּהֱוֵי לֵיהּ הֵיךְ לְבוּשׁ יִתְעֲטֵף וּלְקָמוֹר תְּדִירָא יְזָרְזִנָה:
רש״י תְּהִי ל֭וֹ. הַקְּלָלָה מַעֲטֶה כְּבֶגֶד (מצאתי):וּ֝לְמֵ֗זַח תָּמִ֥יד. חֲגוֹרָה, וְכֵן ״וּמְזִיחַ אֲפִיקִים רִפָּה״ (איוב יב: כא) אֵזוֹר הַחֲזָקִים פִּתֵּחַ:
(כ) זֹ֤את פְּעֻלַּ֣ת שֹׂ֭טְנַי מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה וְהַדֹּבְרִ֥ים רָ֝֗ע עַל־נַפְשִֽׁי׃
דָא עוֹבָדָא דְשָׂטְנֵי מִן יְיָ וּדְמַלְלִין בִּישְׁתָּא עַל נַפְשִׁי:
(כא) וְאַתָּ֤ה ׀ יֱ֘הֹוִ֤ה אֲדֹנָ֗י עֲֽשֵׂה־אִ֭תִּי לְמַ֣עַן שְׁמֶ֑ךָ כִּי־ט֥וֹב חַ֝סְדְּךָ֗ הַצִּילֵֽנִי׃
וְאַתְּ אֱלֹהִים יְיָ עֲבֵד עִמִי מִן בִּגְלַל שְׁמָךְ הֵיךְ טוּבָךְ וְחַסְדָךְ פְּצֵי יָתִי:
(כב) כִּי־עָנִ֣י וְאֶבְי֣וֹן אָנֹ֑כִי וְ֝לִבִּ֗י חָלַ֥ל בְּקִרְבִּֽי׃
אֲרוּם עַנְיָא וַחֲשִׁיכָא אֲנָא וְלִבִּי שְׁפִי בְּגַוִי:
(כג) כְּצֵל־כִּנְטוֹת֥וֹ נֶהֱלָ֑כְתִּי נִ֝נְעַ֗רְתִּי כָּאַרְבֶּֽה׃
הֵיךְ טוּלָא בְּצַלָיוּתֵיהּ אִתְגַמְרֵית אִטַלְטְלֵית הֵיךְ גוֹבָאִי:
רש״י כְּצֵל כִּנְטוֹת֥וֹ. לְעֵת עֶרֶב:נִ֝נְעַ֗רְתִּי. לְשׁוֹן תִּשְׁנוֹק וְטֵרוּף וְאֹטֶם כָּאַרְבֶּה שֶׁהוּא נוֹדֵד וְנָע וּמְטֹרָף (ירושלמי ברכות ד.) (מצאתי):
משנה משנה ערכין ג׳
א. יֵשׁ בָּעֲרָכִין לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר, בִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר, בְּשׁוֹר הַמּוּעָד שֶׁהֵמִית אֶת הָעֶבֶד לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר, בָּאוֹנֵס וּבַמְּפַתֶּה וּבַמּוֹצִיא שֵׁם רָע לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר. יֵשׁ בָּעֲרָכִין לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר. כֵּיצַד. אֶחָד שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הַנָּאֶה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל וְאֶת הַכָּעוּר שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, נוֹתֵן חֲמִשִּׁים סָלַע. וְאִם אָמַר הֲרֵי דָמָיו עָלָי, נוֹתֵן אֶת שָׁוְיוֹ:
ברטנורה יֵשׁ בַּעֲרָכִין לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר וְכוּ'. כֻּלְּהוּ מְפָרֵשׁ לְהוּ וְאָזֵיל לְקַמָּן בְּפִרְקִין:אֶת הַנָּאֶה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. אֲפִלּוּ שָׁוֶה מֵאָה מָנֶה אֵינוֹ נוֹתֵן אֶלָּא חֲמִשִּׁים סֶלַע, וְהַיְנוּ לְהָקֵל. וּלְהַחֲמִיר, שֶׁהַמַּעֲרִיךְ אֶת הַכָּעוּר שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ אֵין שָׁוֶה אֶלָּא חָמֵשׁ סְלָעִים, נוֹתֵן חֲמִשִּׁים סְלָעִים אִם הַנֶּעֱרָךְ מִבֶּן עֶשְׂרִים וְעַד בֶּן שִׁשִּׁים:
עיקר תוספות יום טוב (א) שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. אֲפִלּוּ תֵימָא רַבִּי מֵאִיר דְּמִשְׁנָה ב' פֶּרֶק קַמָּא דְאָמַר הַנָּכְרִי נֶעֱרָךְ. וְהָא דְאִתְנֵי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, מִלְּתָא אַגַּב אוֹרְחָא קָא מַשְׁמַע לָן כוּ' דְּאָסוּר לָאָדָם לוֹמַר כַּמָּה נָאֶה נָכְרִי זֶה כוּ'. גְּמָרָא:
ב. בִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר. כֵּיצַד. אֶחָד הַמַּקְדִּישׁ בְּחוֹלַת הַמָּחוֹז וְאֶחָד הַמַּקְדִּישׁ בְּפַרְדְּסוֹת סְבַּסְטִי, נוֹתֵן בְּזֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף. וּבִשְׂדֵה מִקְנָה, נוֹתֵן אֶת שָׁוְיוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֶחָד שְׂדֵה אֲחֻזָּה וְאֶחָד שְׂדֵה מִקְנָה. מַה בֵּין שְׂדֵה אֲחֻזָּה לִשְׂדֵה מִקְנָה. אֶלָּא שֶׁבִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה נוֹתֵן חֹמֶשׁ, וּבִשְׂדֵה מִקְנָה אֵינוֹ נוֹתֵן חֹמֶשׁ:
ברטנורה בְּחוֹלַת הַמָּחוֹז. סְבִיבוֹת הָעִיר, שֶׁאֵינָהּ מְשֻׁבַּחַת כָּל כָּךְ מִפְּנֵי מִדְרַס הָרַגְלַיִם:חוֹלוֹת. סְבִיבוֹת. כְּמוֹ מְחוֹל הַכֶּרֶם [כִּלְאַיִם פּ"ד]:מָחוֹז. עִיר. פֵּרוּשׁ אַחֵר מָחוֹז שֵׁם מָקוֹם שֶׁלֹּא הָיוּ שְׂדוֹתֵיהֶן חֲשׁוּבִים:בְּפַרְדְּסוֹת. מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַרְבֵּה אִילָנוֹת נְטוּעִים:סְבַסְטִי. שֵׁם מָקוֹם. וְהָאִילָנוֹת שָׁם מְעֻלִּים מְאֹד:נוֹתֵן. מִי שֶׁפּוֹדֶה אוֹתָן מִן הַהֶקְדֵּשׁ, בֵּין בְּעָלִים בֵּין אִישׁ אַחֵר:בֵּית זֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף. אִם תְּחִלַּת הַיּוֹבֵל הִיא. וְאִם לָאו, מְגָרֵעַ מִשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ סֶלַע וּפֻנְדְיוֹן לְשָׁנָה. בֵּית זֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים, מָקוֹם רָאוּי לִזְרִיעַת כּוֹר, דְּהַיְנוּ שְׁלֹשִׁים סְאָה שֶׁל שְׂעֹרִים. וְהוּא גָּדוֹל מִמְּקוֹם זְרִיעַת כּוֹר שֶׁל חִטִּין. וְהַמַּקְדִּישׁ שְׂדֵה אֲחֻזָּה מְלֵאָה אִילָנוֹת, כְּשֶׁהוּא פּוֹדָן פּוֹדֶה הָאִילָנוֹת בְּשָׁוְיָן, וְחוֹזֵר וּפוֹדֶה אֶת הַקַּרְקַע בֵּית זֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף:וּבִשְׂדֵה מִקְנָה נוֹתֵן אֶת שָׁוְיוֹ. דְּבִשְׂדֵה מִקְנָה כְתִיב (ויקרא כז) וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֶת מִכְסַת הָעֶרְכְּךָ, וְאֵין מִכְסַת אֶלָּא מִנְיַן דָּמִים, דְּהַיְנוּ כְפִי מַה שֶּׁהוּא שָׁוֶה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר לא) וַהֲרֵמֹתָ מֶכֶס:אֶחָד שְׂדֵה אֲחֻזָּה וְאֶחָד שְׂדֵה מִקְנָה. שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה וְחִשַּׁב, וְנֶאֱמַר בִּשְׂדֵה מִקְנָה וְחִשַּׁב, מַה בִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה דָּבָר קָצוּב, אַף שְׂדֵה הַמִּקְנָה דָּבָר קָצוּב, דְּהַיְנוּ זֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף:וּבִשְׂדֵה מִקְנָה אֵינוֹ נוֹתֵן חֹמֶשׁ. דְּבִשְׂדֵה מִקְנָה כְתִיב מִכְסַת הָעֶרְכְּךָ, הִקִּישׁוֹ הַכָּתוּב לַעֲרָכִין, מַה עֲרָכִין אֵין מוֹסִיף חֹמֶשׁ, אַף שְׂדֵה מִקְנָה אֵין מוֹסִיף חֹמֶשׁ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
עיקר תוספות יום טוב (ב) חֹמֶשׁ כוּ'. וְהוּא הַדִּין דַּהֲוָה מָצֵי לְמֵימַר חִלּוּק אַחֵר, שֶׁבִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה אִם הִקְדִּישׁוֹ וְגוֹאֲלוֹ אַחֵר, מִתְחַלֵּק לַכֹּהֲנִים בַּיּוֹבֵל. וּבִשְׂדֵה מִקְנָה אִם הִקְדִּישׁוֹ וְגוֹאֵל אַחֵר, חוֹזֵר לַבְּעָלִים בַּיּוֹבֵל. וְלֹא נָחֵית לְפָרוֹשֵׁי אֶלָּא חִלּוּק דְּשַׁיָּךְ כְּשֶׁהוּא עַצְמוֹ פוֹדֵהוּ. תּוֹסָפוֹת:
ג. בְּשׁוֹר הַמּוּעָד שֶׁהֵמִית אֶת הָעֶבֶד לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר. כֵּיצַד. אֶחָד שֶׁהֵמִית אֶת הַנָּאֶה שֶׁבָּעֲבָדִים וְאֶת הַכָּעוּר שֶׁבָּעֲבָדִים, נוֹתֵן שְׁלשִׁים סֶלַע. הֵמִית בֶּן חוֹרִין, נוֹתֵן אֶת שָׁוְיוֹ. חָבַל בָּזֶה וּבָזֶה, מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם:
ברטנורה הֵמִית בֶּן חוֹרִין נוֹתֵן אֶת שָׁוְיוֹ. דִּכְתִיב (שמות כא) אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו וְנָתַן פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ, דְּמֵי נֶזֶק:חָבַל בָּזֶה וּבָזֶה. בֵּין בְּעֶבֶד בֵּין בְּבֶן חוֹרִין, וְלֹא הֱמִיתוֹ. מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם:
עיקר תוספות יום טוב (ג) שָׁלֵם. אֲפִלּוּ תֵימָא רַבִּי עֲקִיבָא דְּמִשְׁנָה ח' פֶּרֶק ג' דְּבָבָא קַמָּא, דְּאָמַר אַף תָּם שֶׁחָבַל בְּאָדָם מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם. וְהָא דִּתְנַן בְּשׁוֹר הַמּוּעָד, מִשּׁוּם הֵמִית עֶבֶד כוּ' דְּלֹא מַשְׁכַּחַת בְּתָם. גְּמָרָא:
ד. בָּאוֹנֵס וּבַמְפַתֶּה לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר. כֵּיצַד. אֶחָד שֶׁאָנַס וּפִתָּה אֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּכְּהֻנָּה וְאֶת הַקְּטַנָּה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, נוֹתֵן חֲמִשִּׁים סֶלַע. וְהַבּשֶׁת וְהַפְּגָם, הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ:
ברטנורה פְּגָם. שָׁמִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בֵּין שִׁפְחָה בְּתוּלָה לְשִׁפְחָה בְּעוּלָה לְהַשִּׂיאָהּ לְעַבְדּוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ קוֹרַת רוּחַ הֵימֶנּוּ:לְפִי הַמְבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ. אָדָם נִקְלֶה שֶׁבִּיֵּשׁ, בָּשְׁתּוֹ מְרֻבָּה. וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ, לְפִי חֲשִׁיבוּתוֹ בָּשְׁתּוֹ:
עיקר תוספות יום טוב (ד) וְהַפְּגָם. דְּאָמַר קְרָא, וְנָתַן הָאִישׁ הַשּׁוֹכֵב עִמָּהּ וְגוֹ', הֲנָאַת שְׁכִיבָה חֲמִשִּׁים, מִכְּלָל דְּאִיכָּא מִלְּתָא אַחֲרִיתִי, וּמַאי נִיהוּ בֹשֶׁת וּפְגָם. גְּמָרָא: (ה) לְפִי כוּ'. אַבֹּשֶׁת קָאֵי. וְלֹא קָתָנֵי בּשֶׁת וּפְגָם אֶלָּא לוֹמַר דַּחֲמִשִּׁים כֶּסֶף לָאו לְכֻלָּהּ מִלְּתָא נִינְהוּ. וְצָרִיךְ עִיּוּן לָמָּה לֹא מְפָרֵשׁ נַמִּי דִּין הַפְּגָם:
ה. בַּמּוֹצִיא שֵׁם רָע לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר. כֵּיצַד. אֶחָד שֶׁהוֹצִיא שֵׁם רַע עַל הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּכְּהֻנָּה וְעַל הַקְּטַנָּה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, נוֹתֵן מֵאָה סֶלַע. נִמְצָא הָאוֹמֵר בְּפִיו יָתֵר מִן הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה. שֶׁכֵּן מָצִינוּ, שֶׁלֹּא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין עַל אֲבוֹתֵינוּ בַמִּדְבָּר אֶלָּא עַל לָשׁוֹן הָרַע, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד), וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי:
ברטנורה נִמְצָא הָאוֹמֵר בְּפִיו יָתֵר מִן הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה. שֶׁהָאוֹמֵר לֹא מָצָאתִי בְתוּלִים נוֹתֵן מֵאָה, וְהָאוֹנֵס דְּמוֹצִיא בְתוּלִים עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה נוֹתֵן חֲמִשִּׁים:גְּזַר דִּין. שֶׁלֹּא לִכָּנֵס לָאָרֶץ:זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים. גַּבֵּי מְרַגְּלִים כְּתִיב, דְּמַשְׁמַע עַל זֶה נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּין :
עיקר תוספות יום טוב (ו) הָאוֹמֵר כוּ'. מִמַּאי [דְּמִשּׁוּם לָשׁוֹן הָרַע בִּלְבַד קָא יָהֵיב לָהּ], דִּלְמָא מִשּׁוּם דְּקָא גָּרִים לָהּ קְטָלָא דִּכְתִיב וְאִם אֱמֶת וְגוֹ', אָמַר קְרָא כִּי הוֹצִיא שֵׁם רַע, עַל שֵׁם רַע שֶׁהוֹצִיא. גְּמָרָא: (ז) לָשׁוֹן הָרַע. וְהוּא מַה שֶּׁנֶּאֱמַר וַיּוֹצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ [בְּמִדְבָּר יג]. הָרַמְבַּ"ם: (ח) וְלֹא מִשּׁוּם צֵרוּף דְּאַחֲרִינֵי. רַשִׁ"י:
גמרא ערכין י״ד ב: כ״ג-ט״ו א: ד׳
וְהַבּוֹשֶׁת וְהַפְּגַם וְכוּ' אֲמָאי אֵימָא חֲמִשִּׁים סֶלַע אָמַר רַחֲמָנָא מִכָּל מִילֵי אָמַר רַב זְעִירָא יֹאמְרוּ בָעַל בַּת מְלָכִים חֲמִשִּׁים. בָּעַל בַּת הֶדְיוֹטוֹת חֲמִשִּׁים. אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי אִי הָכִי גַּבֵי עֶבֶד נָמֵי יֹאמְרוּ עֶבֶד נוֹקֵב מַרְגָּלִית שְׁלשִים עֶבֶד עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה מַחַט שְׁלשִים אֶלָּא אָמַר רַב זְעִירָא אִילוּ בָּאוּ עָלֶיהָ שְׁנַיִם אֶחָד שֶׁלֹא כְדַרְכָּה וְאֶחָד כְּדַרְכָּה יֹאמְרוּ בָעַל פְּגוּמָה חֲמִשִּׁים בָּעַל שְׁלֵימָה חֲמִשִּׁים אָמַר לֵיה אַבַּיֵּי אִי הָכִי גַּבֵּי עֶבֶד נָמֵי יֹאמְרוּ עֶבֶד בָּרִיא שְׁלשִים עֶבֶד מוּכֶּה שְׁחִין שְׁלשִים אֶלָּא אָמַר אַבַּיֵּי אָמַר קְרָא (דברים כב) תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּה מִכְּלַל דְּאִיכָּא בּוֹשֶׁת וּפְגַם. רָבָא אָמַר דְּאָמַר קְרָא וְנָתַן הָאִישׁ הַשּׁוֹכֵב עִמָּה וְגוֹ' הֲנָאַת שְׁכִיבָה חֲמִשִׁים מִכְּלַל דְּאִיכָּא מִילְתָא אַחֲרִיתִי וּמָאי נִיהוּ בוֹשֶׁת וּפְגַם:
רש״י בעל בת הדיוטות כו' - בתמיה אבל השתא כי יהיב בושת יש חילוק בין בת מלכים לבת הדיוטות: אילו באו עליה שנים אחד שלא כדרכה - תחילה ואח"כ בא עליה זה כדרכה דאכתי הואי בתולה ואית לה קנס [ויאמרו] זה שבעל פגומה דליכא בושת כולי האי יהיב נ' סלעים ואילו בעל בתולה שלימה לא יהיב נמי אלא חמשים אבל השתא גבי בושת איכא חילוק דיהיב דמי בושת לשלימה טפי מפגומה: מוכה שחין - דהוי פגום דומיא דנבעלה שלא כדרכה: תחת אשר עינה - רישיה דקרא ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף וגו' (דברים כ״ב: כ״ט) דמשמע הני חמשים כסף יתן בשביל קנס העינוי ומדאיצטריך למכתב הכי מכלל דמיחייב מילי אחרנייתא כגון בושת ופגם דלאו קנסא דעינוי נינהו דבלאו עינוי נמי איכא בושת ופגם היינו נזק ששוה פחות מבתחילה:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץ אמר רב זעירא, לא ניתן לומר כך, כי יאמרו אנשים: אם בעל בת מלכים שבושתה מרובה נותן חמשים, ואם בעל בת הדיוטות נותן גם כן חמשים? אלא בוודאי יש להוסיף תשלום נפרד עבור הבושת והפגם.אמר ליה [לו] אביי: אי הכי [אם כך] לפי סברה זו, גבי [אצל] שור שהמית עבד נמי [גם כן], ששנינו שעל כל עבד אינו נותן אלא שלושים סלעים, יאמרו בתמיהה: אם המית השור עבד נוקב מרגלית, שערכו רב, נותן לבעליו שלשים שקל, ואם המית עבד שעושה מעשה מחט שהיא מלאכה פשוטה, נותן גם כן שלשים? אלא בהכרח סכום קצוב וכולל הוא! אלא אמר רב זעירא: אילו באו עליה שנים, בתחילה אחד שלא כדרכה ונותרה בתולה, ו אחריו אחד כדרכה, והשני מתחייב בחמישים שקלים הכתובים בתורה, יאמרו בתמיהה: זה השני שבעל פגומה נותן חמשים, כדין אדם אחר שבעל שלמה, שגם הוא נותן חמשים? אלא בוודאי יש הבדל ביניהן — בתשלום הבושת.אמר ליה [לו] אביי: אי הכי [אם כך], לפי סברה זו, גבי [אצל] עבד נמי [גם כן] יאמרו: שור שהמית עבד בריא, שערכו מרובה, משלם שלשים, כדין שור שהמית עבד מוכה שחין שגם כן נותן שלשים, והרי אין התורה מחלקת ביניהם!אלא אמר אביי, לא זה הטעם, אלא אמר קרא [הכתוב]: "ונתן האיש השוכב עמה וכו' חמשים כסף... תחת אשר ענה" (דברים כב, כט), מכלל הדברים אתה למד דאיכא [שיש] תשלומים נוספים, שהם בושת ופגם. רבא אמר מכאן יש ללמוד, דאמר קרא [שאמר הכתוב]: "ונתן האיש השכב עמה... חמשים כסף" וגו' (שם), ומכאן יש לדייק — עבור הנאת שכיבה נותן חמשים, ומכלל הדברים אתה למד דאיכא מילתא אחריתי [שיש דבר אחר] שהוא משלם, ומאי ניהו [ומה הוא]? בושת ופגם.
זוהר ספר הזהר, אמור ל״ח
סִדְרָא תְּלִיתָאָה קָלָא נָפִיק וְסָלִיק וּבָקַע כָּל אִנּוּן רְקִיעִין וְרַחֲמֵי מִתְעֲרָן וּמָטֵי הַהוּא קָלָא לְרֵישֵׁיהּ דְּיַעֲקֹב וְיַעֲקֹב אִתְעָר וְחָמֵי לְאַבְרָהָם מִתְתַּקַּן בְּגִיסָא אָחֳרָא כְּדֵין אֲחִידָן תַּרְוַיְהוּ בֵּיהּ בְּיִצְחָק דָּא מֵהַאי סִטְרָא וְדָא מֵהַאי סִטְרָא וְלָא יָכְלִין תּוּקְפּוֹי לְנַפְקָא לְבָר. וְהַנֵּי תְּלָתָא סִדְרִין כֻּלְּהוּ סִדְרָא חָד. סִדְרָא אָחֳרָא קָלָא נָפִיק וְסָלִיק וְנָטִיל לְאַבְרָהָם מֵאַתְרֵיהּ וְנָגִיד לֵיהּ לְתַתָּא לַאֲתַר דְּתּוּקְפֵּיהוֹן דְּיִצְחָק שַׁרְיָן וְקַיְּמָן לֵיהּ לְאַבְרָהָם בְּגַוַּיְהוּ. סִדְרָא תִּנְיָנָא נָפִיק קָלָא תְּבִירָא לֹא תַּקִּיפָא בְּקַדְּמָאָה לָא דְּחָלִישׁ הַהוּא קָלָא דְּתָקַע אֶלָּא דְּהַהוּא קָלָא לָאו אִיהוּ לְגַבֵּי יִצְחָק כְּקַדְמִיתָא דְּתַמָּן תּוּקְפָּא תַּקִּיפָא שַׁרְיָא אֶלָּא לְגַבֵּי אִנּוּן בֵּי דִּינָא דִּלְתַתָּא דְּאִנּוּן רְפוּיִין יַתִּיר וְכֻלְּהוּ חֳמָאן לְאַבְרָהָם לְגַבַּיְהוּ וְאִתְכַּפְיָן קַמֵּיהּ. אַדְהָכִי סִדְרָא תְּלִיתָאָה קָלָא נָפִיק וְסָלִיק וְאִתְעַטַּר בְּרֵישֵׁיהּ דְּיַעֲקֹב וְנָגִיד לֵיהּ לְתַתָּא לְהַהוּא אֲתַר דְּאִנּוּן גְּבוּרָאן שַׁרְיָן וְקָאִים לְקִבְלַיְהוּ. אַבְרָהָם מֵהַאי סִטְרָא וְיַעֲקֹב מֵהַאי סִטְרָא וְאִנּוּן בְּאֶמְצָעִיתָא כְּדֵין אִתְכַּפְיָן כֻּלְּהוּ וּמִשְׁתַּכְּחִין (ס''א וּמִשְׁתַּכְּכֵי) בְּאַתְרַיְהוּ וְהַנֵּי כֻּלְּהוּ סִדְרָא אָחֳרָא תִּנְיָנָא. סִדְרָא בַּתְרָאָה דְּבָעְיָא לְסַלָּקָא לוֹן לְאַתְרַיְהוּ וּלְיַשְּׁבָא (ס''א וּלְיַשְּׁרָא) בֵּינַיְהוּ לְיִצְחָק כְּמִלְּקַדְּמִין. בְּגִין דְּהַאי בָּעֵי לְיַשְּׁרָא לֵיהּ בְּאַתְרֵיהּ וְלָא יִפּוֹק בְּתוּקְפּוֹי לְבָר כְּדֵין דִּינִין כֻּלְּהוּ אִתְכַּפְיָן וְרַחֲמִין אִתְעָרוּ. עַל דָּא בָּעֵי לְכַוְּנָא לִבָּא וּרְעוּתָא בְּהַנֵּי קָלֵי וּלְמֶהֱדָר בְּתִיּוּבְתָּא קַמֵּי מָארֵיהוֹן כְּדֵין כַּד יִשְׂרָאֵל מְתַקְּנֵי וּמְסַדְּרֵי קָלִין בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא כִּדְקָא יָאוּת בְּשׁוֹפָרָא דָּא אַהֲדַר הַהוּא שׁוֹפָר עִלָּאָה וְכַד אַהֲדַר מְעַטְּרָא לֵיהּ לְיַעֲקֹב וְאִתְתַּקַּן כֹּלָּא. וְכֻרְסַיָּא אָחֳרָא רָמִיו וּכְדֵין חִידוּ אִשְׁתַּכַּח בְּכֹלָּא וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְרַחֵם עַל עָלְמָא. זַכָּאָה חוּלָקְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל דְּיַדְּעִין לְנַגְדָּא וּלְאַמְּשָׁכָא לְמָארֵיהוֹן מִדִּינָא לְרַחֲמֵי וּלְתַקְּנָא כֻּלְּהוּ עָלְמִין עַל יָדַיְהוּ תָּא חֲזֵי לָקֳבֵל דָּא תְּלָתָא סִפְרָן פְּתִיחִין בְּיוֹמָא דָּא וּכְמָה דְּרַחֲמִין מִתְעָרִין וְדִינִין קַשְׁיָן אִתְכַּפְיָן וְעָאלִין לְדוּכְתַּיְהוּ כָּךְ הוּא לְתַתָּא כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא דִּינִין קַשְׁיָן אִתְכַּפְיָן וְאִתְעֲבָרוּ מֵעָלְמָא וּמַאן אִנּוּן אִלֵּין אִנּוּן רְשָׁעִים גְּמוּרִים דְּאִנּוּן דִּינִין קָשִׁין דְּאִתְכַּפְיָן וְאִתְעֲבָרוּ מֵעָלְמָא וְעַל דָּא נִכְתָּבִים וְנֶחְתָּמִים וְכוּ'. אָמַר רַבִּי אַבָּא וַדַּאי דָּא הוּא בְּרִירָא דְּמִלָּה בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּשָׁאִילְנָא וְרַוַּחְנָא בְּהַנֵּי מִלֵּי:
תרגום הזוהר סֵדֶר הַשְּׁלִישִׁי שֶׁהוּא סֵדֶר הַג' שֶׁל תשר''ת, הַקּוֹל יוֹצֵא, דְּהַיְנוּ תְּקִיעָה א' שֶׁבְּסֵדֶר זֶה, וְעוֹלֶה, הַיְנוּ, שְׁבָרִים תְּרוּעָה שֶׁבְּסֵדֶר זֶה, וּבוֹקֵעַ כָּל אֵלּוּ רְקִיעִים, הַיְנוּ תְּקִיעָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁבְּסֵדֶר זֶה, וְהָרַחֲמִים מִתְעוֹרְרִים. וּמִשָּׁם מַגִּיעַ קוֹל הַהוּא, לְרֹאשׁוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב, נִתְעוֹרֵר וְרוֹאֶה אֶת אַבְרָהָם שֶׁמִּתְתַּקֵּן בְּצַד הָאַחֵר, אָז אוֹחֲזִים שְׁנֵיהֶם בְּיִצְחָק, זֶה מִצַד זֶה, וְזֶה מִצַד זֶה, וְתָקְפָּיו אֵינָם יְכוֹלִים לָצֵאת לַחוּץ. וְאֵלּוּ ג' הַסְּדָרִים, דְּהַיְנוּ שָׁלֹש פְּעָמִים תשר''ת הַנִּזְכָּרִים, הֵם כֻּלָּם סֵדֶר אֶחָד. וְנִתְבָּאֲרוּ הַכַּוָּנוֹת שֶׁל סֵדֶר תשר''ת הַג' שֶׁל שָׁלֹש פְּעָמִים תשר''ת. סֵדֶר הָאַחֵר, דְּהַיְנוּ תש''ת, בְּקוֹל יוֹצֵא, דְּהַיְנוּ תְּקִיעָה הָא', וְסָלִיק, הַיְנוּ שְׁבָרִים, וְלוֹקֵחַ אֶת אַבְרָהָם מִמְּקוֹמוֹ דְּהַיְנוּ בַּתְּקִיעָה הַשְּׁנִיָּה, וּמַמְשִׁיךְ אוֹתוֹ לְמַטָּה לַמָּקוֹם שֶׁגְּבוּרוֹתָיו שֶׁל יִצְחָק שׁוֹרִים, וּמְקַיְּמִים אֶת אַבְרָהָם בְּתוֹכָם. סֵדֶר הַשֵּׁנִי, דְּהַיְנוּ סֵדֶר תש''ת, יוֹצֵא קוֹל שָׁבוּר, לֹא תַּקִּיף כָּרִאשׁוֹן, וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁחָלָשׁ קוֹל הַהוּא שֶׁתָּקַע, אֶלָּא שֶׁקּוֹל הַהוּא אֵינוֹ שֶׁל יִצְחָק, כְּבַתְּחִלָּה, שֶׁשָּׁם שׁוֹרֶה תֹּקֶף חָזָק, אֶלָּא הוּא לְהַבֵּית דִּין שֶׁלְּמַטָּה, רְפוּיִם יוֹתֵר, וְכֻלָּם רוֹאִים אֵת אַבְרָהָם אֶצְלָם, שֶׁהוּא קַו יָמִין וְנִכְנָעִים לְפָנָיו. בְּתוֹךְ כָּךְ מַגִּיעַ סֵדֶר הַג', דְּהַיְנוּ סֵדֶר תש''ת הַג' שֶׁל ג' סִדְרֵי תש''ת, הַקּוֹל יוֹצֵא, דְּהַיְנוּ תְּקִיעָה הָא' וְסָלִיק, הַיְנוּ שְׁבָרִים, וְאִתְעַטַּר בְּרֵישֵׁיהּ דְּיַעֲקֹב, הַיְנוּ תְּקִיעָה הַשְּׁנִיָּה, וּמוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ לְמַטָּה לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁאֵלּוּ הַגְּבוּרוֹת דִּשְׂמֹאל שׁוֹרִים, וְעוֹמְדִים, כְּנֶגֶד אַבְרָהָם מִצַד זֶה, וְיַעֲקֹב מִצַד זֶה, וְהֵם, בְּתוֹךְ שְׁנֵיהֶם, אָז נִכְנָעִים כֻּלָּם וְנִמְצָאִים מְאִירִים בִּמְקוֹמָם, וְכָל אֵלּוּ ג' הַסְּדָרִים, הֵם סֵדֶר כּוֹלֵל אַחֵר שֵׁנִי. הַסֵּדֶר הַכּוֹלֵל הָאַחֲרוֹן, צְרִיכִים לְהַעֲלוֹת אֶל מְקוֹמָם וּלְיַשֵּׁב בֵּינֵיהֶם אֶת יִצְחָק כְּמִקֹּדֶם. מִשּׁוּם שֶׁזֶּה, צְרִיכִים לְהַשְּׁרוֹת אוֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יֵצֶא בְּתֹקֶף הַגְּבוּרוֹת שֶׁלּוֹ לַחוּץ. וְאָז כָּל הַדִּינִים נִכְנָעִים, וְהָרַחֲמִים מִתְעוֹרְרִים. עַל כֵּן צְרִיכִים לְכַוֵּן הַלֵּב וְהָרָצוֹן בְּקוֹלוֹת אֵלּוּ, שֶׁהֵם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים תשר''ת וְשָׁלֹש פְּעָמִים תש''ת וְשָׁלֹש פְּעָמִים תר''ת, וְלַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי אֲדוֹנָם, וְאָז כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְתַּקְּנִים וּמְסַדְּרִים הַקּוֹלוֹת בְּרָצוֹן הַלֵּב כָּרָאוּי, בַּשּׁוֹפָר הַזֶּה שֶׁלְּמַטָּה, הֻחְזָר שׁוֹפָר הָעֶלְיוֹן, לְהָאִיר, וּכְשֶׁחוֹזֵר לְהָאִיר, הוּא מְעַטֵּר אֶת יַעֲקֹב, וְהַכֹּל מִתְתַּקֵּן, וְהֻטָּל כִּסֵּא אַחֵר, דְּהַיְנוּ כִּסֵּא הָרַחֲמִים, וְאָז נִמְצָא שִׂמְחָה בַּכֹּל, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַחֵם עַל הָעוֹלָם. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁיּוֹדְעִים לְהַנְּהִיג וּלְהַמְּשִׁיךְ אֶת אֲדוֹנָם מִדִּין לְרַחֲמִים, וּלְתַקֵּן עַל יְדֵיהֶם כָּל הָעוֹלָמוֹת. בֹּא וּרְאֵה כְּנֶגֶד זֶה, פְּתוּחִים שְׁלֹשָׁה סְפָרִים בַּיּוֹם הַזֶּה, וּכְמוֹ, שֶׁעַל יְדֵי תְּקִיעַת שׁוֹפָר מִתְעוֹרְרִים הָרַחֲמִים, וְדִינִים הַקָּשִׁים נִכְנָעִים וּבָאִים לִמְקוֹמָם, כָּךְ הוּא לְמַטָּה כְּעֵין שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁדִּינִים הַקָּשִׁים, שֶׁלְּמַטָּה נִכְנָעִים וְנֶעֱבָרִים מִן הָעוֹלָם, וּמִי הֵם. אֵלּוּ הֵם הָרְשָׁעִים הַגְּמוּרִים, שֶׁהֵם דִּינִים קָשִׁים, נִכְנָעִים וְנֶעֱבָרִים מִן הָעוֹלָם, וְעַל כֵּן נִכְתָּבִים וְנֶחְתָּמִים לְאַלְתָּר לְמִיתָה, אָמַר רַבִּי אַבָּא, וַדַּאי זֶה הוּא בֵּרוּרוֹ שֶׁל הַדָּבָר, בָּרוּךְ הָרַחֲמָן שֶׁשָּׁאַלְתִּי וְהִרְוַחְתִּי אֵלּוּ הַדְּבָרִים.
הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות ברכות ו׳: א׳-ב׳
א. כָּל הָאוֹכֵל הַפַּת שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו הַמּוֹצִיא צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם תְּחִלָּה וָסוֹף. וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא פַּת חֻלִּין וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין יָדָיו מְלֻכְלָכוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לָהֶן טֻמְאָה לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיִּטֹּל שְׁתֵּי יָדָיו וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁטִּבּוּלוֹ בְּמַשְׁקִין צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם תְּחִלָּה.
ב. כָּל הַנּוֹטֵל יָדָיו בֵּין לַאֲכִילָה בֵּין לִקְרִיאַת שְׁמַע בֵּין לִתְפִלָּה מְבָרֵךְ תְּחִלָּה אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדַיִם שֶׁזּוֹ מִצְוַת חֲכָמִים שֶׁנִּצְטַוִּינוּ מִן הַתּוֹרָה לִשְׁמֹעַ מֵהֶן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז) עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. וּמַיִם אַחֲרוֹנִים אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן שֶׁאֵינָם אֶלָּא מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. וּלְפִיכָךְ חַיָּב אָדָם לְהִזָּהֵר בָּהֶן בְּיוֹתֵר:
מוסר שערי תשובה ג׳: ק״פ
הַבָּא בְּעָרְמָה וְדִבְרֵי מִרְמָה לִמְנֹעַ טוֹב מִבְּעָלָיו לְהַעֲבִיר הַטּוֹבָה אֵלָיו לֹא לִגְזֹל מֵחֲבֵרוֹ דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ וְלֹא לְחָמְסוֹ. אֲבָל יִתֵּן עֵינוֹ בַּטּוֹבָה הָעֲתִידָה לָבֹא לִידֵי חֲבֵרוֹ. וְצוֹדֶה אוֹתָהּ לְקַחְתָּהּ אֵלָיו בְּשֶׁקֶר מִלָּיו אוֹ יְסַבֵּב בִּשְׁקָרָיו לוֹ אֲשֶׁר יִתֵּן לְחֲבֵרוֹ מַתָּת וְעִקַּר עָנְשׁוֹ עַל הַשֶּׁקֶר. אָכֵן יִגְדַּל עֹנֶשׁ הַשֶּׁקֶר כַּאֲשֶׁר יְסַבֵּב מִמֶּנּוּ הֶפְסֵד לְזוּלָתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עִקַּר הָעֹנֶשׁ עַל הַהֶפְסֵד כִּי לֹא הִפְסִיד מִמֶּנּוּ דָּבָר שֶׁזָּכָה בּוֹ כְּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כָּל הַמַחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כו) אוּלַי יְמוּשֵׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְּעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ. וְנֶאֱמַר עַל עֲבוֹדָה זָרָה (ירמיה י) הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתּוּעִים. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה הֵבִיאוּ הַדִּמְיוֹן עַל קָצֵהוּ אַחַר כִּי הוּא נִסְתָּר בְּשֶׁקֶר וְנֶעֱזָר בְּשָׁוְא:
הצטרפו אלינו
עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.
השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!
לתרומה לעמותה
המקורות מתוך ספריא. ביאור שטיינזלץ, מהדורת William Davidson, ברישיון Creative Commons לשימוש לא מסחרי (CC BY-NC ). עמותת אורות האמונה - בני משה