תורה דברים ד׳: ט״ו-י״ט
יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב''ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה:
ד (טו) וְנִשְׁמַרְתֶּ֥ם מְאֹ֖ד לְנַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם כִּ֣י לֹ֤א רְאִיתֶם֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה בְּי֗וֹם דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֧ה אֲלֵיכֶ֛ם בְּחֹרֵ֖ב מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ׃
וְתִסְתַּמְּרוּן לַחֲדָא לְנַפְשָׁתֵיכוֹן אֲרֵי לָא חֲזֵיתוּן כָּל דְּמוּת בְּיוֹמָא דִּי מַלִּיל יְיָ עִמְּכוֹן בְּחֹרֵב מִגּוֹ אֶשָּׁתָא:
רש״י אשר חלק ה'. לְהָאִיר לָהֶם (מגילה ט'); דָּ"אַ לֶאֱלוֹהוֹת, לֹא מְנָעָן מִלִּטְעוֹת אַחֲרֵיהֶם אֶלָּא הֶחֱלִיקָם בְּדִבְרֵי הַבְלֵיהֶם לְטָרְדָם מִן הָעוֹלָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים ל"ו) "כִּי הֶחֱלִיק אֵלָיו בְּעֵינָיו לִמְצֹא עֲוֹנוֹ לִשְׂנֹא" (עבודה זרה נ"ה):
(טז) פֶּ֨ן־תַּשְׁחִת֔וּן וַעֲשִׂיתֶ֥ם לָכֶ֛ם פֶּ֖סֶל תְּמוּנַ֣ת כׇּל־סָ֑מֶל תַּבְנִ֥ית זָכָ֖ר א֥וֹ נְקֵבָֽה׃
דִּילְמָא תְחַבְּלוּן וְתַעְבְּדוּן לְכוֹן צֶלֶם דְּמוּת כָּל צוּרָא דְּמוּת דְּכַר אוֹ נֻקְבָּא:
רש״י סָ֑מֶל. צוּרָה:
(יז) תַּבְנִ֕ית כׇּל־בְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בָּאָ֑רֶץ תַּבְנִית֙ כׇּל־צִפּ֣וֹר כָּנָ֔ף אֲשֶׁ֥ר תָּע֖וּף בַּשָּׁמָֽיִם׃
דְּמוּת כָּל בְּעִירָא דִּי בְאַרְעָא דְּמוּת כָּל צִפַּר גַּדְפָא דִּי פָרַח בַּאֲוֵר רְקִיעַ שְׁמַיָּא:
(יח) תַּבְנִ֕ית כׇּל־רֹמֵ֖שׂ בָּאֲדָמָ֑ה תַּבְנִ֛ית כׇּל־דָּגָ֥ה אֲשֶׁר־בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃
דְּמוּת כָּל רִחֲשָׁא דִי בְאַרְעָא דְּמוּת כָּל נוּנֵי דִי בְמַיָּא מִלְּרַע לְאַרְעָא:
(יט) וּפֶן־תִּשָּׂ֨א עֵינֶ֜יךָ הַשָּׁמַ֗יְמָה וְֽ֠רָאִ֠יתָ אֶת־הַשֶּׁ֨מֶשׁ וְאֶת־הַיָּרֵ֜חַ וְאֶת־הַכּֽוֹכָבִ֗ים כֹּ֚ל צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְנִדַּחְתָּ֛ וְהִשְׁתַּחֲוִ֥יתָ לָהֶ֖ם וַעֲבַדְתָּ֑ם אֲשֶׁ֨ר חָלַ֜ק יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֹתָ֔ם לְכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כׇּל־הַשָּׁמָֽיִם׃
וְדִילְמָא תִזְקוֹף עֵינָיךְ לִשְׁמַיָּא וְתֶחֱזֵי יָת שִׁמְשָׁא וְיָת סִיהֲרָא וְיָת כּוֹכְבַיָּא כֹּל חֵילֵי שְׁמַיָּא וְתִטְעֵי וְתִסְגּוּד לְהוֹן וְתִפְלְחִנּוּן דִּי זַמִּין יְיָ אֱלָהָךְ יָתְהוֹן לְכֹל עַמְמַיָּא תְּחוֹת כָּל שְׁמַיָּא:
רש״י וּפֶן תִּשָּׂ֨א עֵינֶ֜יךָ. לְהִסְתַּכֵּל בַּדָּבָר וְלָתֵת לֵב לִטְעוֹת אַחֲרֵיהֶם:
נביאים ישעיהו מ׳: כ״ב-כ״ו
מ (כב) הַיֹּשֵׁב֙ עַל־ח֣וּג הָאָ֔רֶץ וְיֹשְׁבֶ֖יהָ כַּחֲגָבִ֑ים הַנּוֹטֶ֤ה כַדֹּק֙ שָׁמַ֔יִם וַיִּמְתָּחֵ֥ם כָּאֹ֖הֶל לָשָֽׁבֶת׃
דְאַשְׁרֵי בִּתְקוֹף רוּמָא שְׁכִינַת יְקָרֵהּ וְכָל יַתְבֵי אַרְעָא חֲשִׁיבִין קֳדָמוֹהִי כְּקַמְצִין דְמָתַח כִּזְעֵיר שְׁמַיָא וּפַרְסִינוּן כְּמַשְׁכַּן יְקָרָא לְבֵית שְׁכִינְתָּא:
רש״י ח֣וּג. לְשׁוֹן ״מְחוּגָה״ (ישעיהו מד: יג), עוּגָל, קומפ״ש בלע״ז:וְיֹשְׁבֶ֖יהָ. לְפָנָיו כַּחֲגָבִים:כַדֹּק֙. כִּירִיעָה, טייל״א בלע״ז:
(כג) הַנּוֹתֵ֥ן רוֹזְנִ֖ים לְאָ֑יִן שֹׁ֥פְטֵי אֶ֖רֶץ כַּתֹּ֥הוּ עָשָֽׂה׃
דִמְסַר שִׁלְטוֹנִין לְחוּלְשָׁא דַיָנֵי אַרְעָא כִּלְמָא עֲבֵיד:
(כד) אַ֣ף בַּל־נִטָּ֗עוּ אַ֚ף בַּל־זֹרָ֔עוּ אַ֛ף בַּל־שֹׁרֵ֥שׁ בָּאָ֖רֶץ גִּזְעָ֑ם וְגַם־נָשַׁ֤ף בָּהֶם֙ וַיִּבָ֔שׁוּ וּסְעָרָ֖ה כַּקַּ֥שׁ תִּשָּׂאֵֽם׃ {ס}
אֲפִילוּ יִפְשׁוּן אֲפִילוּ יִסְגוּן אֲפִילוּ יִתְרַבּוּן בְּאַרְעָא בְנֵיהוֹן וְאַף רוּגְזֵהּ יְשַׁלַח בְּהוֹן וְיִבְהֲתוּן וּמֵימְרֵהּ כְּעַלְעֵילָא לְקַשָׁא יְדַבֵּר יַתְהוֹן:
רש״י אַ֣ף בַּל נִטָּ֗עוּ. אַף הֲרֵי הֵם כְּמִי שֶׁלֹּא נִטְעוּ:אַ֚ף בַּל זֹרָ֔עוּ. וְעוֹד יָתֵר מִכָּאן, שֶׁיְּשֹׁרְשׁוּ וְיֵעָקְרוּ כְּאִלּוּ לֹא זֹרְעוּ. זְרִיעָה פְּחוּתָה מִנְּטִיעָה:בַּל שֹׁרֵ֥שׁ בָּאָ֖רֶץ גִּזְעָ֑ם. לִכְשֶׁיֵּעָקְרוּ, לֹא יַשְׁרִישׁ הַגֶּזַע בָּאָרֶץ, שֶׁיְּהֵא מַחֲלִיף. כָּל ׳שֹׁרֶשׁ׳ שֶׁבַּמִּקְרָא טַעְמוֹ בְּאוֹת רִאשׁוֹנָה וּנְקוּדָה הָרֵי״שׁ פַּתַּח, וְזֶה טַעְמוֹ לְמַטָּה וְנָקוּד קָמַץ, לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן פּוֹעֵל, אינרצינ״י בלע״ז:
(כה) וְאֶל־מִ֥י תְדַמְּי֖וּנִי וְאֶשְׁוֶ֑ה יֹאמַ֖ר קָדֽוֹשׁ׃
וּלְמַן תְּדַמוּן קֳדָמַי וּתְשַׁווֹן יֵימַר קַדִישָׁא:
(כו) שְׂאוּ־מָר֨וֹם עֵינֵיכֶ֤ם וּרְאוּ֙ מִי־בָרָ֣א אֵ֔לֶּה הַמּוֹצִ֥יא בְמִסְפָּ֖ר צְבָאָ֑ם לְכֻלָּם֙ בְּשֵׁ֣ם יִקְרָ֔א מֵרֹ֤ב אוֹנִים֙ וְאַמִּ֣יץ כֹּ֔חַ אִ֖ישׁ לֹ֥א נֶעְדָּֽר׃ {ס}
זְקוּפוּ לְרוּמָא עֵינֵיכוֹן וַחֲזוּ לְמִדְחַל קֳדָם מַן דִבְרָא אִלֵין דְאַפֵּיק בְּמִנְיָן חֵילֵי שְׁמַיָא לְכוּלְהוֹן בְּשִׁמְהָן קָרֵי מַסְגֵי גְבוּרָן וּתְקוֹף חֵיל חַד מִסִדְרֵהּ לָא מִתְעַכָּב:
רש״י מִי בָרָ֣א אֵ֔לֶּה. כָּל הַצָּבָא אֲשֶׁר תִּרְאוּ בַּמָּרוֹם:מֵרֹ֤ב אוֹנִים֙. שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וְשֶׁהוּא אַמִּיץ כֹּחַ, אִישׁ מֵהַצָּבָא לֹא נֶעְדָּר שֶׁלֹּא יִקְרָא בְּשֵׁם:
כתובים תהילים ק״ח: ג׳-ז׳
קח (ג) ע֭וּרָ֥ה הַנֵּ֥בֶל וְכִנּ֗וֹר אָעִ֥ירָה שָּֽׁחַר׃
שַׁבַּח נִבְלָא וְכִנָרָא אֲשַׁבַּח בִּקְרִצְתָּא:
רש״י אָעִ֥ירָה שָּֽׁחַר. דֶּרֶךְ שְׁאָר מְלָכִים, הַשַּׁחַר מְעוֹרְרָם, וַאֲנִי מְעוֹרֵר אֶת הַשַּׁחַר; שֶׁאֲנִי קָם חֲצוֹת לַיְלָה (תהלים קיט: סב), שֶׁהַנֵּבֶל וְהַכִּנּוֹר מְעוֹרְרֵנִי; כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (ברכות ג:): כִּנּוֹר הָיָה תָּלוּי לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל דָּוִד; כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ חֲצִי הַלַּיְלָה, רוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ, וְהוּא מְנַגֵּן מֵאֵלָיו:
(ד) אוֹדְךָ֖ בָעַמִּ֥ים ׀ יְהֹוָ֑ה וַ֝אֲזַמֶּרְךָ֗ בַּלְאֻמִּֽים׃
אוֹדֵי קֳדָמָךְ בְּעַמַיָא יְיָ וַאֲשַׁבְּחִינָךְ בְּאוּמַיָא:
(ה) כִּי־גָד֣וֹל מֵעַל־שָׁמַ֣יִם חַסְדֶּ֑ךָ וְֽעַד־שְׁחָקִ֥ים אֲמִתֶּֽךָ׃
אֲרוּם רַב מֵעִלַוֵי שְׁמַיָא טוּבָךְ וְעַד שָׁחְקֵי מָטֵי קוּשְׁטָךְ:
רש״י מֵעַל שָׁמַ֣יִם. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר עַד שָׁמַיִם (תהלים נז: יא)? פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ (פסחים נ:): כָּאן בְּעוֹשִׂין לִשְׁמָהּ, כָּאן בְּעוֹשִׂין שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ:
(ו) ר֣וּמָה עַל־שָׁמַ֣יִם אֱלֹהִ֑ים וְעַ֖ל כׇּל־הָאָ֣רֶץ כְּבוֹדֶֽךָ׃
אִתְרוֹמֵם עִלַוֵי שְׁמַיָא אֱלֹהִים וְעַל כָּל יָתְבֵי אַרְעָא אַיְקָרָךְ:
(ז) לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ הוֹשִׁ֖יעָה יְמִֽינְךָ֣ וַעֲנֵֽנִי׃
מִן בִּגְלַל דְיִשְׁתֵּזְבוּן רְחִימָךְ פְּרוֹק יְמִינָךְ וַעֲנֵי יָתִי:
רש״י וַעֲנֵֽנִי. שֶׁכָּל עַמְּךָ וִידִידֶיךָ תְּלוּיִין בִּי:
משנה משנה בכורות ו׳
א. עַל אֵלּוּ מוּמִין שׁוֹחֲטִין אֶת הַבְּכוֹר, נִפְגְּמָה אָזְנוֹ מִן הַסְּחוּס, אֲבָל לֹא מִן הָעוֹר, נִסְדְּקָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חָסְרָה, נִקְּבָה מְלֹא כַרְשִׁינָה, אוֹ שֶׁיָּבָשָׁה. אֵיזוֹ הִיא יְבֵשָׁה, כֹּל שֶׁתִּנָּקֵב וְאֵינָהּ מוֹצִיאָה טִפַּת דָּם. רַבִּי יוֹסֵי בֶּן מְשֻׁלָּם אוֹמֵר, יְבֵשָׁה, שֶׁתְּהֵא נִפְרָכֶת:
ברטנורה עַל אֵלּוּ מוּמִין. נִפְגְּמָה. אֵין פְּגִימָה בְּלֹא חֶסְרוֹן. אֲבָל סֶדֶק מַשְׁמַע נַמִּי בְּלֹא חֶסְרוֹן. וְשִׁעוּר פְּגִימָה, כְּדֵי שֶׁתַּחְגֹּר בָּהּ צִפֹּרֶן :הַסְּחוּס. תְּנוּךְ הָאֹזֶן שֶׁקּוֹרִין טנרו"ם בְּלַעַ"ז :אֲבָל לֹא מִן הָעוֹר. דְּעוֹר הָדַר בָּרִיא וְלֹא הָוֵי מוּמָא. וְהַאי עוֹר הַיְנוּ אַלְיָה רַכָּה שֶׁל אֹזֶן :נִקְּבָה מְלֹא כַרְשִׁינָה. שֶׁיֵּשׁ בַּחֲלַל הַנֶּקֶב שִׁעוּר גַּרְגִּיר שֶׁל כַּרְשִׁינָה, בֵּין שֶׁהַנֶּקֶב אָרֹךְ בֵּין עָגֹל, אִם יֵשׁ בְּכֻלָּן כְּדֵי לְהִצְטָרֵף בַּחֲלָלוֹ כְּשִׁעוּר גַּרְגִּיר שֶׁל כַּרְשִׁינָה, הֲרֵי זֶה מוּם:שֶׁתְּהֵא נִפְרָכֶת. נַעֲשֵׂית פֵּרוּכִים וּפְתִיתִים כְּשֶׁמְּמַשְׁמְשִׁים בָּהּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. וְכָל הָנֵי מוּמִין דַּחֲשִׁיב בְּמַתְנִיתִין שֶׁשּׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן אֶת הַבְּכוֹר יָלְפִינַן מִקְּרָאֵי, דִּכְתִיב (דברים טו) וְכִי יִהְיֶה בּוֹ מוּם, כְּלָל. פִּסֵּחַ אוֹ עִוֵּר, פְּרָט. כָּל מוּם רַע, חָזַר וְכָלַל. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְעֵין הַפְּרָט. מָה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ מוּמִין שֶׁבְּגָלוּי וְאֵינוֹ חוֹזֵר, אַף כָּל מוּמִין שֶׁבְּגָלוּי וְאֵינוֹ חוֹזֵר :
עיקר תוספות יום טוב (א) שֶׁתְּעַכֵּב בָּהּ צִפֹּרֶן. רַשִׁ"י: (ב) וְזֶה לְשׁוֹן הַתּוֹסָפוֹת, בְּדַל אֹזֶן [עָמוֹס ג] מְתֻרְגָּם הַסְּחוּס דְּאוּדְנָא. עַד כָּאן. וְאִם כֵּן הַהֵ"א שָׁרְשִׁית. אֲבָל הָרַמְבַּ"ם הֶעְתִּיק סְחוּס. וּבְפֶרֶק י"ד דִּנְגָעִים מִשְׁנָה ט' כָּתַב הָרַ"ב תְּנוּךְ זֶה גֶּדֶר הָאֶמְצָעִי שֶׁל אֹזֶן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (ג) מַשְׁמַע שֶׁהוּא הָעוֹר שֶׁבְּתַחְתִּית הָאֹזֶן. וּלְשׁוֹן הַטּוּר, הָעוֹר שֶׁבִּשְׂפַת הָאֹזֶן. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (ד) נִסְדְּקָה. תָּנוּ רַבָּנָן הַסֶּדֶק, כָּל שֶׁהוּא. גְּמָרָא: (ה) גְּמָרָא, וְאֵימָא מָה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ כוּ' וּבוֹטֵל מִמְּלַאכְתּוֹ כוּ' אַף כָּל כוּ', אַלָּמָה תְנַן נִפְגְּמָה אָזְנוֹ. וּמְשָׁנֵי כָּל מוּם רַע רִבּוּיָא הוּא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י וְלֹא דָרְשִׁינַן לֵיהּ בִּכְלָל וּפְרָט. וּפָרְכִינַן, אִי הָכִי מוּמִין שֶׁבַּסֵּתֶר נַמִּי, אַלָּמָה תְנַן כוּ', בָּעִינַן מוּם רַע וְלֵיכָּא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, מוּם רַע לֹא מִקְּרֵי אֶלָּא בְגָלוּי שֶׁמְּנַוְּלוֹ כוּ':
ב. רִיס שֶׁל עַיִן שֶׁנִּקַּב, שֶׁנִּפְגַּם, שֶׁנִּסְדַּק, הֲרֵי בְעֵינָיו דַּק, תְּבַלּוּל, חִלָּזוֹן נָחָשׁ, וְעֵנָב. וְאֵיזֶהוּ תְּבַלּוּל, לָבָן הַפוֹסֵק בַּסִּירָא וְנִכְנָס בַּשָּׁחוֹר. בַּשָּׁחוֹר וְנִכְנָס בַּלָּבָן, אֵינוֹ מוּם, שֶׁאֵין מוּמִים בַּלָּבָן:
ברטנורה רִיס שֶׁל עַיִן. עַפְעַף שֶׁל עַיִן:הֲרֵי בְעֵינָיו. כְּלוֹמַר הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ בְּעֵינָיו:דַּק. טיל"א בְּלַעַ"ז:חִלָּזוֹן נָחָשׁ. הַיְנוּ חִלָּזוֹן הַיְנוּ נָחָשׁ, וְקוֹרֵהוּ נָחָשׁ שֶׁעָשׂוּי מְנֻמָּר כְּנָחָשׁ. וְהוּא בָּשָׂר נוֹסָף הַנִּמְשָׁךְ וְחוֹפֶה קְצָת מִן הַשָּׁחֹר שֶׁבָּעַיִן, וְקוֹרִין לוֹ בַּעֲרָבִי טפר"א, כְּמוֹ שֶׁקּוֹרִין לַצִּפֹּרֶן טַפְרָא, לְפִי שֶׁהוּא חוֹפֶה אֶת הָעַיִן כְּדֶרֶךְ שֶׁהַצִּפֹּרֶן חוֹפָה בְשַׂר הָאֶצְבַּע:וְעֵנָב. שֶׁיֵּשׁ בְּעֵינוֹ כְגַרְגִּיר שֶׁל עֵנָב:לָבָן הַפּוֹסֵק בַּסִּירָא. סִירָא הַיְנוּ שׁוּרָה שֶׁבָּעַיִן סְבִיב הַשָּׁחֹר שֶׁמִּשָּׁם מַרְאִית הָעַיִן בָּאָה. וְאִם חוּט לָבָן יוֹצֵא מִן הַלָּבָן שֶׁבָּעַיִן וּפוֹסֵק אוֹתָהּ שׁוּרָה וְנִכְנָס בַּשָּׁחֹר הָוֵי מוּם:שָׁחֹר וְנִכְנָס בַּלָּבָן. אִם חוּט אֶחָד שָׁחֹר יוֹצֵא מִן הַשָּׁחֹר שֶׁבָּעַיִן וּפוֹסֵק בַּסִּירָא וְנִכְנָס בַּלָּבָן:אֵינוֹ מוּם שֶׁאֵין מוּמִין בַּלָּבָן. דְּלָאו עַיִן הוּא אֶלָּא שֻׁמַּן הָעַיִן:
עיקר תוספות יום טוב (ו) שֶׁנִּקַּב כוּ'. בְּכֻלְּהוּ כָתַב הָרַמְבַּ"ם שֶׁהֵן בְּכָל שֶׁהֵן, וּשְׁלֹשָׁה מוּמִין אֵלּוּ, בִּכְלַל חָרוּץ הָאָמוּר בַּתּוֹרָה: (ז) דַּק כוּ'. כְּתִיבֵי בְמוּמֵי אָדָם. וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים, מִנַּיִן לָתֵת אֶת הָאָמוּר בַּבְּהֵמָה בָּאָדָם וְאֶת הָאָמוּר בָּאָדָם בַּבְּהֵמָה, תַּלְמוּד לוֹמַר גָּרָב גָּרָב לִגְזֵרָה שָׁוָה, יַלֶּפֶת יַלֶּפֶת לִגְזֵרָה שָׁוָה: (ח) בַּשָּׁחֹר כוּ'. לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם וְאִם צָמַח בַּשָּׁחֹר שׁוּם דָּבָר בַּמֶּה שֶׁנִּרְאֶה לָעַיִן וְנִמְשָׁךְ בַּלָּבָן:
ג. חֲוַרְוָד וְהַמַּיִם הַקְּבוּעִים. אֵיזֶהוּ חֲוַרְוָד הַקָּבוּעַ, כֹּל שֶׁשָּׁהָה שְׁמוֹנִים יוֹם. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ שְׁלשָׁה פְעָמִים בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים יוֹם. וְאֵלּוּ הֵם מַיִם הַקְּבוּעִים, אָכַל לַח וְיָבֵשׁ שֶׁל גְּשָׁמִים, לַח וְיָבֵשׁ שֶׁל שְׁלָחִים. אָכַל הַיָּבֵשׁ וְאַחַר כָּךְ אָכַל הַלַּח, אֵינוֹ מוּם, עַד שֶׁיֹּאכַל הַיָּבֵשׁ אַחַר הַלַּח:
ברטנורה חֲוַרְוַד. כְּמִין טִפִּין לְבָנוֹת בָּעַיִן. תַּרְגּוּם לָבָן, חִיוַר:וְהַמַּיִם. הַיּוֹרְדִים אֶל הָעַיִן וּמוֹנְעִים הָרְאוּת:הַקְּבוּעִים. אַתַּרְוַיְהוּ קָאֵי, אַחֲוַרְוָד וְהַמַּיִם:בּוֹדְקִין אוֹתוֹ שְׁלֹשָׁה פְעָמִים בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים יוֹם. בְּכָל עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה יוֹם שֶׁהוּא שְׁלִישׁ הַזְּמַן שֶׁל שְׁמוֹנִים יוֹם בְּקֵרוּב בּוֹדְקִים אוֹתוֹ אִם הָלַךְ הַחֲוַרְוָד. וְאִם הָלַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר, מוֹנִין לוֹ שְׁמוֹנִים יוֹם מִיּוֹם שֶׁחָזַר. וְאֵין הַחֲוַרְוָד קָבוּעַ עַד שֶׁיַּעֲמֹד שְׁמוֹנִים יוֹם. וְאִי לֹא בְּדָקוּהוּ בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים יוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא הַחֲוַרְוָד שָׁם בְּיוֹם שְׁמוֹנִים לֹא הָוֵי מוּם, דְּשֶׁמָּא בֵּינְתַיִם הָלַךְ וְחָזַר. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס:אֵלּוּ הֵן הַמַּיִם הַקְּבוּעִים. כְּלוֹמַר בְּמַאי יָדְעִינַן אִי קְבוּעִים אוֹ עוֹבְרִים:אָכַל לַח וְיָבֵשׁ שֶׁל גְּשָׁמִים. אִם הֶאֱכִילוּהוּ לִרְפוּאָה תֶּבֶן וְחָצִיר שֶׁקּוֹרִין פיינ"ו בְּלַעַ"ז:לַח. הַגָּדֵל בַּאֲדָר וַחֲצִי נִיסָן:וְיָבֵשׁ. הַגָּדֵל בֶּאֱלוּל וַחֲצִי תִשְׁרֵי:שֶׁל גְּשָׁמִים. הַיְנוּ שֶׁגָּדֵל בִּשְׂדֵה בֵית הַבַּעַל . וּמַתְנִיתִין חַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, אָכַל לַח וְיָבֵשׁ שֶׁל גְּשָׁמִים הֲרֵי זֶה מוּם, שֶׁל בֵּית הַשְּׁלָחִין אֵינוֹ מוּם. וְדִגְשָׁמִים נַמִּי, אָכַל יָבֵשׁ וְאַחַר כָּךְ אָכַל לַח אֵינוֹ מוּם, עַד שֶׁיֹּאכַל יָבֵשׁ אַחַר הַלַּח:שֶׁל בֵּית הַשְּׁלָחִין. אֶרֶץ הַצְּרִיכָה לְהַשְׁקוֹת לֹא הָוֵי רְפוּאָה, וְלֹא בָּדְקִינַן בֵּיהּ:אָכַל יָבֵשׁ וְאַחַר כָּךְ לַח. לִרְפוּאָה, אֵין זוֹ רְפוּאָתוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְרַפֵּא בְכָךְ אֵינוֹ מוּם:עַד שֶׁיֹּאכַל יָבֵשׁ אַחַר הַלָּח. זוֹ הִיא דֶּרֶךְ רְפוּאָתוֹ, תֶּבֶן וְחָצִיר הַגָּדֵל בַּאֲדָר וַחֲצִי נִיסָן מַאֲכִילִין אוֹתוֹ בַּאֲדָר וַחֲצִי נִיסָן, וְתֶבֶן וְחָצִיר הַגָּדֵל בֶּאֱלוּל וַחֲצִי תִשְׁרֵי מַאֲכִילִין אוֹתוֹ בֶּאֱלוּל וַחֲצִי תִשְׁרֵי. דְּלֹא שָׁחְטִינַן לֵיהּ עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו כָּל יְמֵי הַקַּיִץ וְיִבְדֹּק בִּשְׁנֵיהֶם, וְאִם לֹא נִתְרַפֵּא הָוֵי מוּם. וְצָרִיךְ שֶׁיֹּאכַל מֵהֶם לֹא פָּחוֹת מִכַּגְּרוֹגֶרֶת בְּכָל סְעֻדָּה וּסְעֻדָּה כָּל שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים בִּתְחִלַּת הַסְּעֻדָּה וּלְאַחַר שֶׁשָּׁתָה, וְלֹא יִהְיֶה כָּפוּת בְּשָׁעָה שֶׁאוֹכֵל הָעֲשָׂבִים הַלָּלוּ לִרְפוּאָה, וְלֹא יִהְיֶה יְחִידִי אֶלָּא עִם חֲבֵרָיו, בַּשָּׂדֶה וְלֹא בְתוֹךְ הָעִיר. וְאִם שָׁלְמוּ כָּל הַתְּנָאִים הַלָּלוּ וְלֹא נִתְרַפֵּא הָוֵי מוּם וְשׁוֹחֲטִין עָלָיו:
עיקר תוספות יום טוב (ט) דְּסַגִּי לֵיהּ בַּגְּשָׁמִים. רַשִׁ"י:
ד. חָטְמוֹ שֶׁנִּקַּב, שֶׁנִּפְגַּם, שֶׁנִּסְדַּק, שְׂפָתוֹ שֶׁנִּקְּבָה, שֶׁנִּפְגְּמָה, שֶׁנִּסְדְּקָה, חִטָּיו הַחִיצוֹנוֹת שֶׁנִּפְגְּמוּ אוֹ שֶׁנִּגְמְמוּ, וְהַפְנִימִיּוֹת שֶׁנֶּעֱקָרוּ. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר, אֵין בּוֹדְקִין מִן הַמַּתְאִימוֹת וְלִפְנִים, אַף לֹא אֶת הַמַתְאִימוֹת:
ברטנורה חָטְמוֹ שֶׁנִּקַּב וְכוּ'. וְהוּא שֶׁנִּקְּבוּ מְחִצּוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת שֶׁל חֹטֶם, שֶׁהַנֶּקֶב נִרְאֶה מִבַּחוּץ. אֲבָל אֵינוֹ נִרְאֶה אֶלָּא מִבִּפְנִים כְּגוֹן שֶׁנִּקְּבָהּ מְחִצָּה הַחוֹלֶקֶת אֶת הַחֹטֶם, אֵינוֹ מוּם, שֶׁסֵּתֶר הוּא, וַאֲנַן יָלְפִינַן מִכְּלָל וּפְרָט וּכְלָל דְּמוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי בָּעִינַן:שֶׁנִּפְגַּם. וְיֵשׁ בּוֹ חֶסְרוֹן:שֶׁנִּסְדָּק. וְאֵין בּוֹ חֶסְרוֹן. וְשִׁעוּר פְּגִימָה, כְּדֵי שֶׁתַּחְגֹּר בָּהּ צִפֹּרֶן:שְׂפָתוֹ. שׁוּרָה חִיצוֹנָה שֶׁל שָׂפָה. כְּלוֹמַר חֻדָּהּ הַחִיצוֹן:חִטָּיו הַחִיצוֹנִיּוֹת. הַשִּׁנַּיִם שֶׁבְּאֶמְצַע הַפֶּה:שֶׁנִּפְגְּמוּ. נֶחֶסְרוּ:נִגְמְמוּ. נִמּוֹקוּ , וְלֹא נִשְׁאַר מֵהֶם אֶלָּא רֹשֶׁם מֻעָט, וְאֵינָן בּוֹלְטוֹת כְּמוֹ שֶׁרְגִילִים לִהְיוֹת:וְהַפְּנִימִיּוֹת. שִׁנַּיִם הַגְּדוֹלוֹת שֶׁקּוֹרִין משילא"ש, שֶׁנֶּעֶקְרוּ לְגַמְרֵי. אֲבָל נִפְגְּמוּ וְנִגְמְמוּ לֹא הָוֵי מוּם:אֵין בּוֹדְקִין מִן הַמַּתְאִימוֹת וְלִפְנִים. שִׁנַּיִם הַגְּדוֹלוֹת שֶׁאַחַת נִרְאֵית כִּשְׁתַּיִם וַעֲשׂוּיוֹת כִּתְאוֹמוֹת, מִשָּׁם וְלִפְנִים אֵינוֹ נֶחְשָׁב מוּם מִפְּנֵי שֶׁהוּא סֵתֶר. וְהֵן עַצְמָן שֶׁנֶּעֶקְרוּ לֹא הָוֵי מוּם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס:
עיקר תוספות יום טוב (י) דְּנִגְמַם מִמֵּילָא מַשְׁמַע, וְלֹא בִידֵי אָדָם. אֲבָל הֵיכָא דִתְנַן גּוֹמֵם מְפָרֵשׁ הָרַ"ב כּוֹרֵת. כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּמִשְׁנָה ד' פֶּרֶק ב' דְּכִלְאַיִם. וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם שֶׁנֶחְתְּכוּ, וְנִמּוּקוֹ כוּ': (יא) וְהַפְּנִימִיּוֹת כוּ'. שֶׁהֲרֵי בְעֵת שֶׁפּוֹתַחַת פִּיהָ וְצוֹוַחַת הֵן נִרְאִין חֲסֵרִין. הָרַמְבַּ"ם:
ה. נִפְגַּם הַזּוֹבָן, אוֹ עֶרְיָה שֶׁל נְקֵבָּה בַּמֻּקְדָּשִׁים, נִפְגַּם הַזָּנָב מִן הָעֶצֶם, אֲבָל לֹא מִן הַפֶּרֶק, אוֹ שֶׁהָיָה רֹאשׁ הַזָּנָב מַפְצִיל עֶצֶם, אוֹ שֶׁיֵּשׁ (בָּשָׂר) בֵּין חֻלְיָא לְחֻלְיָא מְלֹא אֶצְבַּע:
ברטנורה הַזּוֹבָן. הַנַּרְתֵּק שֶׁהַגִּיד שֶׁל בְּהֵמָה חָבוּי בּוֹ. כְּשֶׁנִּפְגַּם הָוֵי מוּם דְּלֹא הָדַר בָּרִיא, אֲבָל נִטַּל לֹא הָוֵי מוּם, דְּחוֹזֵר לְאֵיתָנוֹ :עֶרְיָה שֶׁל נְקֵבָה. בֵּית הָעֶרְוָה הַבּוֹלֵט לַחוּץ וְנִרְאֶה עַל שְׁאָר שֶׁטַח הַגּוּף:בְּמֻקְדָּשִׁים. בִּשְׁאָר קָדָשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן נְקֵבָה, כְּגוֹן שְׁלָמִים, דְּאִלּוּ בַבְּכוֹר לֵיכָּא נְקֵבָה:אֲבָל לֹא מִן הַפֶּרֶק. דְּנִפְגַּם בֵּין הַפְּרָקִים מַעֲלֶה אֲרוּכָה, כְּשֶׁלֹּא נֶחְתַּךְ כָּל הַזָּנָב:אוֹ שֶׁהָיָה רֹאשׁ הַזָּנָב מַפְצִיל עֶצֶם. הַזָּנָב הַתָּלוּי לְמַטָּה נִקְלַף הָעוֹר וּבָשָׂר וְנִשְׁאַר הָעֶצֶם מְגֻלֶּה, שׁוּב אֵין מַעֲלֶה אֲרוּכָה, הוֹאִיל וּבְרֹאשׁ הַזָּנָב הוּא:מַפְצִיל. כְּמוֹ אֲשֶׁר פִּצֵּל [בְּרֵאשִׁית ל]. פֵּרוּשׁ אַחֵר, שֶׁנֶּחֱלַק הַזָּנָב בְּקָצֵהוּ לִשְׁתֵּי זְנָבוֹת וּבְכָל אַחַת מִשְּׁתֵּיהֶן עֶצֶם:וּבֵין חֻלְיָא לְחֻלְיָא מְלֹא אֶצְבָּע. שֶׁחֻלְיוֹת שֶׁל זָנָב רְחוֹקוֹת זוֹ מִזּוֹ מְלֹא אֶצְבַּע, דְּהַיְנוּ רֹחַב גֻּדָל:
עיקר תוספות יום טוב (יב) גְּמָרָא. וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. וְאַל תִּתְמַהּ, שֶׁהֲרֵי בִּטְרֵפוֹת אַתָּה מוֹצֵא כֵן בְּנִטַּל הַטְּחוֹל:
ו. אֵין לוֹ בֵיצִים, (אוֹ) אֵין לוֹ אֶלָּא בֵּיצָה אֶחָת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אִם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי כִיסִין, יֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי בֵיצִים. אֵין לוֹ אֶלָּא כִיס אֶחָד, אֵין לוֹ אֶלָּא בֵיצָה אֶחָת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מוֹשִׁיבוֹ עַל עַכּוּזוֹ וּמְמַעֵךְ, אִם יֵשׁ שָׁם בֵּיצָה, סוֹפָהּ לָצֵאת. מַעֲשֶׂה שֶׁמִּעֵךְ וְלֹא יָצָאת, וְנִשְׁחַט וְנִמְצֵאת דְּבוּקָה בַּכְּסָלִים, וְהִתִּיר רַבִּי עֲקִיבָא וְאָסַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי:
ברטנורה אֵין לוֹ בֵיצִים אוֹ אֵין לוֹ אֶלָּא בֵיצָה אֶחָת. מַתְנִיתִין חַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, אֵין לוֹ שְׁתֵּי בֵיצִים בִּשְׁתֵּי כִיסִין אֶלָּא בְכִיס אֶחָד, אִי נַמִּי שְׁנֵי כִיסִין וּבֵיצָה אַחַת, הֲרֵי זֶה מוּם:רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר אִם יֶשׁ לוֹ שְׁנֵי כִיסִים. אַסֵּיפָא פָלֵיג, דְּקָאָמַר תַּנָּא קַמָּא אִם אֵין לוֹ אֶלָּא בֵּיצָה אַחַת וּשְׁנֵי כִיסִין הָוֵי מוּם, לֹא הִיא, דְּכָל שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי כִיסִין בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי בֵיצִים. אֲבָל אָרֵישָׁא מוֹדֶה דְּכִי אֵין לוֹ אֶלָּא כִיס אֶחָד כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא בֵּיצָה אַחַת דָּמֵי:רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר. בְּיָדוּעַ לֹא אָמְרִינַן, אֶלָּא מוֹשִׁיבוֹ עַל עַכּוּזוֹ גָּרְסִינַן . וְדֻגְמָתוֹ בְּפֶרֶק כֵּיצַד מְעַבְּרִין [עֵרוּבִין נד] עַכּוּזוֹ תְנַן אוֹ אַכּוּזוֹ תְנַן. עַל עַכּוּזוֹ, עַל עַגְבָתוֹ אַחַת מוֹשִׁיבִין אֶת הַבְּכוֹר שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא בֵּיצָה אַחַת בִּשְׁנֵי כִיסִין:וּמְמַעֵךְ. וּמְמַשְׁמֵשׁ בַּכִּיס וּבַכְּסָלִים:אִם יֵשׁ שָׁם בֵּיצָה אַחַת סוֹפָהּ לָצֵאת. וְאִם אֵינָהּ יוֹצְאָה הָוֵי מוּם:וְהִתִּיר רַבִּי עֲקִיבָא. דַּהֲוֵי מוּם, הוֹאִיל וְלֹא מְצָאָהּ בִּמְקוֹמָהּ כְּשֶׁמִּעֵךְ וּמִשְׁמֵשׁ. וְכֵן הֲלָכָה:
עיקר תוספות יום טוב (יג) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, דְּכָל בְּהֵמָה יֵשׁ לָהּ לְכָל בֵּיצָה כִּיס אֶחָד, לְפִי שֶׁהַכִּיס חָלוּק בְּאֶמְצָעִיתוֹ וּמִבַּחוּץ נִכָּר שֶׁהֲרֵי בְאֶמְצַע הוּא מְשֻׁקָּע וְנִרְאֵית בּוֹ שׁוּרָה הָעֲמֻקָּה. עַד כָּאן. וְהוּא הַדִּין דְּנֶחְשָׁב בְּאִידָךְ פִּרְקִין גַּבֵּי מוּמֵי אָדָם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (יד) רַשִׁ"י. וְלֹא אֲתוֹ לַאֲפוֹקֵי אַכּוּזוֹ בְאָלֶ"ף, דְּהָא אִיכָּא נַמִּי הָתָם דְּתָנֵי אַכּוּזוֹ. אֶלָּא נִרְאֶה לִי דְאָתֵי לַאֲפוֹקֵי הַגִּרְסָא שֶׁהֶעְתִּיק הָרַמְבַּ"ם דְּגָרַס הַרְגִּיזוֹ: (טו) לֹא דִיֵּק בְּלִישָׁנֵיהּ שֶׁכָּתַב וְדֻגְמָתוֹ. דְּהָא הִיא גוּפָהּ הִיא, דְּאַדְּהָכָא אִתְּמַר הָתָם:
ז. בַּעַל חָמֵשׁ רַגְלַיִם, אוֹ שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא שָׁלשׁ, וְשֶׁרַגְלָיו קְלוּטוֹת כְּשֶׁל חֲמוֹר, וְהַשָּׁחוּל, וְהַכָּסוּל. אֵיזֶהוּ שָׁחוּל, שֶׁנִּשְׁמְטָה יְרֵכוֹ. וְכָסוּל, שֶׁאַחַת מִיַּרְכוֹתָיו גְּבוֹהָה:
ברטנורה בַּעַל חָמֵשׁ רַגְלַיִם אוֹ שָׁלֹשׁ. הָא דְחָשְׁבִינַן לֵיהּ בַּעַל מוּם וְלֹא טְרֵפָה, הָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁיָּתֵר אוֹ חָסֵר בְּיָדָיו דְּהַיְנוּ אוֹתָם שֶׁל צַד הָרֹאשׁ, אֲבָל חָסֵר רֶגֶל אוֹ יָתֵר רֶגֶל מֵרַגְלָיו הָאַחֲרוֹנִים, הַוְיָא טְרֵפָה וַאֲסוּרָה בַאֲכִילָה :קְלוּטוֹת. עֲגֻלּוֹת. וַאֲפִלּוּ הֵן סְדוּקוֹת הָוֵי מוּם, דְּפַרְסוֹת בְּהֵמָה טְהוֹרָה אֵינָן עֲגֻלּוֹת:שָׁחוּל. שֶׁנִּשְׁמְטָה יְרֵכוֹ. תַּרְגּוּם מְשִׁיתִהוּ, שְׁחַלְתֵּיהּ:וְהַכָּסוּל. דֶּרֶךְ הַבְּהֵמָה שֶׁהַיָּרֵךְ מְחֻבֶּרֶת לָאַלְיָה סָמוּךְ לַכְּסָלִים, וְלֹא לְמַעְלָה מִן הַכְּסָלִים, וְזוֹ הַיָּרֵךְ עַל גַּבֵּי הַכֶּסֶל :
עיקר תוספות יום טוב (טז) דְּכָל יָתֵר כְּנָטוּל דָּמֵי. גְּמָרָא. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה זֶה הַיָּתֵר מֵרֹאשׁ עֶצֶם הַתַּחְתּוֹן וּלְמַעְלָה. טוּר: (יז) קְלוּטוֹת. וְזֶהוּ קָלוּט הָאָמוּר בַּתּוֹרָה. כִּדְתַנְיָא בַגְּמָרָא: (יח) שֶׁנִּשְׁמְטָה כוּ'. וּכְגוֹן דְּלֹא אִעַכּוֹל נִיבֵיהּ. דְּאִי אִעַכּוֹל נִיבֵיהּ, טְרֵפָה נַמִּי הָוֵי. רַשִׁ"י. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם, שֶׁזֶּה שָׂרוּעַ הָאָמוּר בַּתּוֹרָה. וְהָכִי תַנְיָא בְתוֹרַת כֹּהֲנִים, זֶה שֶׁנִּשְׁמְטָה יְרֵכוֹ. וּבַגְּמָרָא, שֶׁנִּשְׁתַּרְבְּבָה יְרֵכוֹ. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁאַחַת מִיַּרְכוֹתָיו גְּדוֹלָה מֵחֲבֶרְתָּהּ: (יט) רַשִׁ"י. וְהִנֵּה נִרְאֶה לְפִי זֶה שֶׁכְּשֶׁהַשֵּׁנִי בְתוֹךְ הַכֶּסֶל עַצְמוֹ הֲרֵי הִיא גְבוֹהָה וְהָוֵי מוּם. וְאַף בְּפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם כָּתוּב כֵּן, אָמְרוּ כָּסוּל זֶה שֶׁרַגְלוֹ אַחַת בְּתוֹךְ הַכֶּסֶל. עַד כָּאן. אֲבָל בַּגְּמָרָא אַשְׁכְּחַן דְּהָכִי תַנְיָא, כָּסוּל שֶׁרַגְלוֹ אַחַת בְּתוֹךְ הַכֶּסֶל וְרַגְלוֹ אַחַת עַל גַּבֵּי הַכֶּסֶל. וְנִרְאֶה לִי לְהַגִּיהַּ כֵּן בְּפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם. וְכָתַב עוֹד, כָּסוּל נִגְזָר מִן כְּסָלִים:
ח. נִשְׁבַּר עֶצֶם יָדוֹ, וְעֶצֶם רַגְלוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נִכָּר. מוּמִין אֵלּוּ מָנָה אִילָא בְיַבְנֶה, וְהוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים. וְעוֹד שְׁלשָׁה הוֹסִיף. אָמְרוּ לוֹ, לֹא שָׁמַעְנוּ אֶת אֵלּוּ. אֵת שֶׁגַּלְגַּל עֵינוֹ עָגוֹל כְּשֶׁל אָדָם, וּפִיו דּוֹמֶה לְשֶׁל חֲזִיר, וְשֶׁנִּטַּל רֹב הַמְדַבֵּר שֶׁל לְשׁוֹנוֹ. וּבֵית דִּין שֶׁל אַחֲרֵיהֶן אָמְרוּ, הֲרֵי אֵלּוּ מוּמִין:
ברטנורה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נִכָּר. כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד שֶׁאֵין הַשֶּׁבֶר נִרְאֶה, אֲבָל נִכָּר כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ שֶׁהוּא צוֹלֵעַ. דְּאִי אֵינוֹ נִכָּר כְּלָל לֹא הָוֵי מוּם:מוּמִין אֵלּוּ. נִשְׁבַּר עֶצֶם יָדוֹ וְעֶצֶם רַגְלוֹ שֶׁהֻזְכְּרוּ לְמַעְלָה:אִילָא. שֵׁם חָכָם:עָגֹל כְּשֶׁל אָדָם. דְּלָאו הַיְנוּ אוֹרְחָא שֶׁיְּהֵא גַלְגַּל עֵין הַבְּהֵמָה עָגֹל כְּשֶׁל אָדָם:רֹב הַמְדַבֵּר. הַיְנוּ אוֹתוֹ קְצָת הַלָּשׁוֹן שֶׁאֵינוֹ מֻדְבָּק לְמַלְקוֹחָיו:וּבֵית דִּין שֶׁל אַחֲרֵיהֶן אָמְרוּ הֲרֵי אֵלּוּ מוּמִין. וְכֵן הֲלָכָה:
עיקר תוספות יום טוב (כ) וּפִיו. הַיְנוּ בַשְּׂפָתַיִם, כִּדְמַסְּקִינַן בְּמַתְנִיתִין דִּלְקַמָּן. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חַד כְּשֶׁל חֲזִיר שֶׁהוּא חַד כְּשַׁפּוּד:
ט. מַעֲשֶׂה שֶׁהַלְּחִי הַתַּחְתּוֹן עוֹדֵף עַל הָעֶלְיוֹן, וְשָׁלַח רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לַחֲכָמִים וְאָמְרוּ, הֲרֵי זֶה מוּם. אֹזֶן הַגְּדִי שֶׁהָיְתָה כְפוּלָה, אָמְרוּ חֲכָמִים, בִּזְמַן שֶׁהִיא עֶצֶם אֶחָד, מוּם. וְאִם אֵינָהּ עֶצֶם אֶחָד, אֵינָהּ מוּם. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, זְנַב הַגְּדִי שֶׁהִיא דוֹמָה לְשֶׁל חֲזִיר, וְשֶׁאֵין בָּהּ שָׁלשׁ חֻלְיוֹת, הֲרֵי זֶה מוּם:
ברטנורה מַעֲשֶׂה שֶׁהַלְּחִי הַתַּחְתּוֹן. מִשּׁוּם דִּתְנַן לְעֵיל דִּבְפִיו דּוֹמֶה לַחֲזִיר פְּלִיגֵי רַבָּנָן עֲלֵיהּ דְּאִילָא, קָמַשְׁמַע לָן הַשְׁתָּא דְּלֹא פְלִיגֵי רַבָּנָן עֲלֵיהּ אֶלָּא בִשְׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה עוֹדֶפֶת עַל הַתַּחְתּוֹנָה, אֲבָל שְׂפָתוֹ הַתַּחְתּוֹנָה עוֹדֶפֶת עַל הָעֶלְיוֹנָה מוֹדִים רַבָּנָן דַּהֲוֵי מוּם. וּמַעֲשֶׂה נַמִּי שֶׁהַלְּחִי הַתַּחְתּוֹן עוֹדֵף עַל הָעֶלְיוֹן וְאָמְרוּ חֲכָמִים הֲרֵי זֶה מוּם. וְהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁעֶצֶם הַלְּחִי הַתַּחְתּוֹן עוֹדֵף עַל הָעֶלְיוֹן, אָז הָוֵי מוּם אֲפִלּוּ בִּבְהֵמָה. אֲבָל אֵין בָּהּ עֶצֶם אֶלָּא שֶׁשְּׂפָתוֹ הַתַּחְתּוֹנָה אֲרֻכָּה וּמְקַבְּלָהּ אֶת הָעֶלְיוֹנָה, הָוֵי מוּם בָּאָדָם אֲבָל לֹא בַבְּהֵמָה:אֹזֶן הַגְּדִי שֶׁהָיְתָה כְפוּלָה. שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי אָזְנַיִם מִצַּד אֶחָד אֹזֶן בְּתוֹךְ אֹזֶן:בִּזְמַן שֶׁהִיא עֶצֶם אֶחָד. שֶׁאֵין לָהּ אֶלָּא תְנוּךְ אֶחָד, שֶׁנִּכְפַּל תְּנוּךְ הָעֶלְיוֹן לְתוֹכוֹ וְנִתְחַבֵּר לְמַטָּה, הָוֵי מוּם:וְאִם אֵינָהּ עֶצֶם אֶחָד. שֶׁהַתְּנוּכִים מֻבְדָּלִים לְמַעְלָה:אֵינוֹ מוּם. וְטַעֲמָא לֹא אִתְפָּרַשׁ . וּמִכָּל מָקוֹם לֹא דָמֵי לְבַעַל חָמֵשׁ רַגְלַיִם, דְּאֹזֶן בְּתוֹךְ אֹזֶן אֵינוֹ נִרְאֶה כָּל כָּךְ:שֶׁהִיא דוֹמָה לְשֶׁל חֲזִיר. עֲגֻלָּה כִזְנַב הַחֲזִיר, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ דַּקָּה כְמוֹתָהּ:שָׁלֹשׁ חֻלְיוֹת. דַּוְקָא בְּזָנָב שֶׁל טָלֶה הוּא דְּבָעִינַן שָׁלֹשׁ חֻלְיוֹת. אֲבָל זָנָב שֶׁל גְּדִי, חֻלְיָא אַחַת בִּלְבַד מוּם, שְׁתַּיִם אֵינוֹ מוּם. וְכֵן הֲלָכָה:
עיקר תוספות יום טוב (כא) הַגְּדִי. לִרְבוּתָא נַקְטֵיהּ, דַּאֲפִלּוּ הַגְּדִי שֶׁדֶּרֶךְ אָזְנָיו לִהְיוֹת מוּטוֹת וּכְפוּלוֹת. הָרַמְבַּ"ם: (כב) עֶצֶם. לִכְאוֹרָה נִרְאֶה לְפָרֵשׁ דִּתְנוּךְ קָרוּי עֶצֶם לְפִי שֶׁהוּא גֶשֶׁם חָזָק דּוֹמֶה לְעֶצֶם. אֲבָל הָרַמְבַּ"ם כָּתַב עִנְיַן עֶצֶם הוּא גוּף אֶחָד וְגֹלֶם אֶחָד כְּמוֹ שֶׁנָּטַל גֹּלֶם אֶחָד רַךְ וּכְפָלוֹ. גָּזוּר מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר [שְׁמוֹת כד] וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר. עַד כָּאן. טַעֲמוֹ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְעֶצֶם, זֶה מֵחֲמַת חָזְקוֹ, אֲבָל אֵינוֹ עֶצֶם בֶּאֱמֶת: (כג) אֲבָל הָרַמְבַּ"ם כָּתַב, מִי שֶׁהָיְתָה אָזְנוֹ כְפוּלָה לִשְׁתַּיִם כוּ' וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ לוֹ שְׁנֵי סְחוּסִים, אֲבָל אִם אֵין לָהּ אֶלָּא סְחוּס אֶחָד, וַהֲרֵי הוּא כְגוּף אֶחָד שֶׁנִּכְפַּל, כָּשֵׁר. וְכָתַב בֵּית יוֹסֵף, שֶׁהוּא מְפָרֵשׁ בִּזְמַן שֶׁהוּא עֶצֶם אֶחָד הַיְנוּ לוֹמַר שֶׁהָאֹזֶן הַנּוֹסָף אֵינוֹ עֶצֶם בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
י. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר, אֶת שֶׁיַּבֶּלֶת בְּעֵינוֹ, וְשֶׁנִּפְגַּם עֶצֶם יָדוֹ, וְעֶצֶם רַגְלוֹ, וְשֶׁנִּפְסַק עַצְמוֹ שֶׁבְּפִיו. עֵינוֹ אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה, אָזְנוֹ אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה, בְּמַרְאֶה אֲבָל לֹא בְמִדָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַחַת מִבֵּיצָיו גְּדוֹלָה כִּשְׁתַּיִם בַּחֲבֶרְתָּהּ, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים:
ברטנורה יַבֶּלֶת. פורו"ש בְּלַעַ"ז. וַאֲפִלּוּ הִיא בַּלֹּבֶן שֶׁבָּעַיִן, וְיֵשׁ בָּהּ שֵׂעָר , הֲרֵי זֶה מוּם:וְשֶׁנִּפְגַּם עֶצֶם יָדוֹ. שֶׁנִּכָּר הַמּוּם. וּלְעֵיל אַיְרֵי בְשֶׁנִּשְׁבַּר:וְשֶׁנִּפְסַק עַצְמוֹ שֶׁבְּפִיו. שֶׁהַשִּׁנַּיִם קְבוּעוֹת בּוֹ. וּלְמַעְלָה מִן הַחוּטִין קָא מַיְרֵי. דְּאִי חוּטִין גּוּפַיְהוּ, דְּהַיְנוּ הַשִּׁנַּיִם עַצְמָן שֶׁבְּאֶמְצַע הַפֶּה, הָא תְנַן לְעֵיל דַּאֲפִלּוּ נִפְגְּמוּ אוֹ נִגְמְמוּ הָוֵי מוּם:עֵינוֹ אַחַת גְּדוֹלָה. כְּשֶׁל עֵגֶל:וְאַחַת קְטַנָּה. כְּשֶׁל אַוָּז:בְּמַרְאֶה. שֶׁנִּרְאֶה לַכֹּל שֶׁזּוֹ גְדוֹלָה מִזּוֹ:אֲבָל לֹא בְמִדָּה. שֶׁאִם אֵינוֹ נִכָּר אֶלָּא בְמִדָּה, אֵינוֹ מוּם:וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים. לְרַבִּי יְהוּדָה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
עיקר תוספות יום טוב (כד) דְּאִי לֹא תֵימָא הָכִי הָא תָנֵי בְמִשְׁנָה ב' שֶׁאֵין מוּמִין בַּלָּבָן. גְּמָרָא: (כה) עֶצֶם. כָּל עֶצֶם שֶׁבְּגָלוּי שֶׁנֶּחֱרַץ בּוֹ חָרוּץ הֲרֵי זֶה מוּם, וְהוּא בִּכְלַל חָרוּץ הָאָמוּר בַּתּוֹרָה. הָרַמְבַּ"ם: (כו) אַחַת גְּדוֹלָה כוּ'. אֲבָל שְׁתֵּיהֶן גְּדוֹלוֹת אוֹ שְׁתֵּיהֶן קְטַנּוֹת לֹא הָוֵי מוּם, דְּמֵחֲמַת בְּרִיּוּתָא יְתֵרְתָּא אוֹ כְּחִישׁוּתָא יְתֵרְתָּא הוּא דַהֲוֵי. אֲבָל אַחַת גְּדוֹלָה כוּ', אִי מֵחֲמַת בְּרִיאוּת הוּא, תַּרְוַיְהוּ בָעֵי מִיבְרָא כוּ' אוֹ תַרְוַיְהוּ בָעֵי מִיכְחַשׁ. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (כז) וְלֹא כוּ'. וְעַד כַּמָּה תְהֵא [חֲבֶרְתָּהּ קְטַנָּה דְמַכְשִׁירִין], תַּנְיָא כוּ' אֲפִלּוּ אֵינָהּ בַּשְּׁנִיָּה אֶלָּא כְּפוֹל, כְּשֵׁרָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יא. זְנַב הָעֶגֶל שֶׁאֵינָהּ מַגַּעַת לָעַרְקוֹב, אָמְרוּ חֲכָמִים, כָּל מַרְבִּית הָעֲגָלִים כֵּן, כָּל זְמַן שֶׁהֵן מַגְדִּילִין הֵם נִמְתָּחוֹת. לְאֵיזֶה עַרְקוֹב אָמְרוּ, רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר, לָעַרְקוֹב שֶׁבְּאֶמְצַע הַיָּרֵךְ. עַל אֵלּוּ מוּמִין שׁוֹחֲטִין אֶת הַבְּכוֹר, וּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין נִפְדִּין עֲלֵיהֶן:
ברטנורה לָעַרְקוֹב. לַקֶּשֶׁר הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא מְקוֹם חִבּוּר הַיָּרֵךְ עִם הַשּׁוֹק. וּכְנֶגְדּוֹ בַגָּמָל נִכָּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְנֶגֶד אַרְכּוּבָה עֶלְיוֹנָה זוֹ עֶצֶם בּוֹלֵט לַחוּץ:כָּל מַרְבִּית הָעֲגָלִים כֵּן. כָּל תַּרְבּוּת עֲגָלִים וּמִנְהָגָן שֶׁיְּהֵא זְנָבָן מַגִּיעַ לְעַרְקוֹב [הִלְכָּךְ בְּצִיר מֵהָכִי הָוֵי מוּמָא] , וּכְשֶׁהֵן גְּדֵלוֹת נִמְתָּחוֹת עַד לְמַטָּה:שֶׁבְּאֶמְצַע הַיָּרֵךְ. הוּא הַקְּפִיץ הָעֶלְיוֹן שֶׁפֵּרַשְׁתִּי דִכְנֶגְדּוֹ בַגָּמָל נִכָּר:עַל אֵלּוּ מוּמִין שׁוֹחֲטִין אֶת הַבְּכוֹר. אַף עַל גַּב דִּתְנַן בְּרֵישׁ פִּרְקִין עַל אֵלּוּ מוּמִין שׁוֹחֲטִין אֶת הַבְּכוֹר , הָדַר תַּנְיֵהּ הָכָא. מִשּׁוּם דִּתְנַן שְׁלֹשָׁה הוֹסִיף וְכוּ' וְאָמְרוּ לוֹ לֹא שָׁמַעְנוּ אֶת אֵלּוּ, הֲדַר וְכַלְלִינְהוּ לוֹמַר שֶׁאַף עַל אֵלּוּ מוּמִין שׁוֹחֲטִים :
עיקר תוספות יום טוב (כח) כָּךְ הִגַּהְתִּי מִפֵּרוּשׁ רַשִׁ"י. שֶׁאֵין לְפָרֵשׁ שֶׁדַּעְתּוֹ כְהָרַמְבַּ"ם שֶׁכָּתַב כָּל מַרְבִּית עֲגָלִים כֵּן וְאֵינוֹ מוּם לְפִי שֶׁגְּדֵלִים לְאַחַר מִכָּאן, דְּאִם כֵּן הֲוָה לֵיהּ לְהָרַ"ב לִכְתֹּב נִמְתָּחוֹת עַד לְמַטָּה דְּהַיְנוּ לְמַטָּה מִן הָעַרְקוֹב: (כט) וְאִי מִשּׁוּם סֵיפָא פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין נִפְדִּין עֲלֵיהֶן, הָא נַמִּי פְּשִׁיטָא, מִשְׁחָט שָׁחְטִינַן, מִיפְרָק פָּרְקִינַן מִבַּעְיָא. גְּמָרָא: (ל) הָרַמְבַּ"ם. וְצָרִיךְ לוֹמַר דְּלֵית לָן לְמֵימַר דְּכָלִיל טְפֵי מַהֲנֵי, מִשּׁוּם דִּבְהָנֵי דְבֵית דִּין שֶׁל אַחֲרֵיהֶן אָמְרוּ שֶׁהֵן מוּמִין. אֲבָל גִּרְסָתֵנוּ בַּגְּמָרָא, אַיְדֵי דִתְנַן שְׁלֹשָׁה הוֹסִיף וְאָמְרוּ לוֹ לֹא שָׁמַעְנוּ אֶת אֵלּוּ, וְקָתָנֵי וְאָתֵי כִיחִידָאֵי [דְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס וְרַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן גַּמְלִיאֵל וְסָלְקָא דַעְתָּא פְּלִיגֵי רַבָּנָן עֲלַיְהוּ] קָא סָתֵים בְּכֻלְּהוּ עַל אֵלּוּ מוּמִין שׁוֹחֲטִים כוּ':
יב. אֵלּוּ שֶׁאֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן לֹא בַמִּקְדָּשׁ וְלֹא בַמְּדִינָה, חֲוַרְוָד וְהַמַּיִם שֶׁאֵינָם קְבוּעִין, וְחִטָּיו הַפְּנִימִיּוֹת שֶׁנִּפְגְּמוּ, (אֲבָל לֹא) שֶׁנֶּעֶקְרוּ, וּבַעַל גָּרָב, וּבַעַל יַבֶּלֶת, וּבַעַל חֲזָזִית, וְזָקֵן, וְחוֹלֶה, וּמְזֻהָם, וְשֶׁנֶּעֶבְדָה בוֹ עֲבֵרָה, וְשֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם (עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי הַבְּעָלִים), וְטֻמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, לֹא בַמִּקְדָּשׁ וְלֹא בַמְּדִינָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אֵין מוּם גָּדוֹל מִזֶּה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ בְכוֹר, אֶלָּא נִגְזָז וְנֶעֱבָד:
ברטנורה לֹא בַמִּקְדָּשׁ. לְפִי שֶׁאֵינָן רְאוּיִין, שֶׁאֵין מַקְרִיבִין בַּמִּקְדָּשׁ אֶלָּא מִן הַמֻּבְחָר:וְלֹא בַמְּדִינָה. שֶׁאֵינָן מוּמִין קְבוּעִים לְהַפְקִיעַ קְדֻשָּׁתָן. אֶלָּא מַנִּיחִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהֶן מוּם אַחֵר קָבוּעַ וְיִהְיוּ נִשְׁחָטִים עָלָיו:גָּרָב. מִין שְׁחִין לַח מִבַּחוּץ וּמִבִּפְנִים. וְגָרָב הָאָמוּר בַּתּוֹרָה דַּהֲוֵי מוּם, הוּא שְׁחִין יָבֵשׁ :יַבֶּלֶת. בְּלֹבֶן הָעַיִן, וְאֵין בָּהּ שֵׂעָר. וּלְעֵיל דַּחֲשִׁיב לַהּ בַּמּוּמִין שֶׁשּׁוֹחֲטִין עָלָיו, מַיְרֵי דְיֵשׁ בָּהּ שֵׂעָר:וּבַעַל חֲזָזִית. תְּרֵי גַוְנֵי חֲזָזִית הֲווּ. חֲזָזִית הַמִּצְרִית הִיא יַלֶּפֶת הַכְּתוּבָה בַתּוֹרָה שֶׁהוּא לַח מִבַּחוּץ וְיָבֵשׁ מִבִּפְנִים , וְהָוֵי מוּמָא דְּלֹא הָדַר בָּרִיא, דְּאָמַר מַר לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ יַלֶּפֶת שֶׁמְּלַפֶּפֶת וְהוֹלֶכֶת עַד יוֹם הַמִּיתָה. וַחֲזָזִית הַשְּׁנוּיָה כָאן הִיא מִין שְׁחִין שֶׁיֵּשׁ לָהּ רְפוּאָה:וּמְזֹהָם. שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ רֵיחַ רַע:וְשֶׁנֶּעֶבְדָה בוֹ עֲבֵרָה. שֶׁרָבַע אֶת הָאִשָּׁה אוֹ שֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם עַל פִּי עֵד אֶחָד, שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא עֵד אֶחָד לֹא בָּרְבִיעָה וְלֹא בַנְּגִיחָה:אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ. שֶׁאֵין שָׁם עֵד, אֶלָּא הַבְּעָלִים אָמְרוּ רְאִינוּהוּ שֶׁנִּרְבַּע אוֹ שֶׁהֵמִית. וְאֵינוֹ נִסְקָל עַל פִּיהֶם. וְאִי הֲווּ שְׁנַיִם עֵדִים כְּשֵׁרִים מְעִידִים בַּדָּבָר הָוֵי הַשּׁוֹר בִּסְקִילָה, וַאֲפִלּוּ בַּהֲנָאָה מִיתַּסַר:וְטֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. דִּסְפֵק זָכָר הֵם וְקַדְּשֵׁי, סְפֵק נְקֵבָה וְלֹא קַדְּשֵׁי:אֵין לְךָ מוּם גָּדוֹל מִזֶּה. אַאַנְדְּרוֹגִינוֹס קָאֵי . [דִּמְקוֹם] נַקְבוּת הָוֵי כְמוּם, וְהָוֵי כִבְכוֹר בַּעַל מוּם, וְנִשְׁחָט בַּמְּדִינָה וְאָסוּר בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה:וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ בְכוֹר. דִּבְרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ הוּא. וְנִגְזָז וְנֶעֱבָד. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
עיקר תוספות יום טוב (לא) בֵּין בִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ. גְּמָרָא: (לב) וְכֵיוָן דְּיָבֵשׁ מִבִּפְנִים לֹא [מִתַּסֵּי]. רַשִׁ"י. וְנִמּוּקוֹ עִמּוֹ, שֶׁהֲרֵי יָבֵשׁ בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ נַמִּי מוּם קָבוּעַ הוּא כְדִלְעֵיל, שְׁמַע מִנַּהּ דִּיבֵשׁוּת נַמִּי לֹא יוּכַל לְהֵרָפֵא. וּמִכָּל מָקוֹם גִּרְסָתֵנוּ בַּגְּמָרָא דְמִצְרִית לַח מִבִּפְנִים וְיָבֵשׁ מִבַּחוּץ. וְכֵן כָּתַב רַשִׁ"י עַצְמוֹ בְּפֵרוּשׁ הַחֻמָּשׁ פָּרָשַׁת תָבֹא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וּמוֹהֲרַ"מ שָׁם הֶעְתִּיק לְשׁוֹן רַשִׁ"י בְּהֵפֶךְ, לַח מִבַּחוּץ. תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים: (לג) וְזָקֵן כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לְהוּ מִקְּרָא: (לד) וְשֶׁנֶּעֶבְדָה כוּ'. דְּתָנוּ רַבָּנָן מִן הַבְּהֵמָה, לְהוֹצִיא רוֹבֵעַ וְנִרְבָּע. וּמִן הַצֹּאן, לְהוֹצִיא אֶת הַנּוֹגֵחַ. וְהָרַ"ב לֹא דִּקְדֵּק בִּלְשׁוֹנוֹ, שֶׁפָּתַח בְּרוֹבֵעַ וְסִיֵּם בְּנִרְבָּע: (לה) וְכֵן רַבָּנָן נַמִּי לֹא קַיְמוּ אֶלָּא אַאַנְדְּרוֹגִינוֹס, אֲבָל טֻמְטוּם [דְּבִבְהֵמָה שֶׁאֵין זַכְרוּתוֹ וְנַקְבוּתוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד], מֵטִיל מַיִם בִּמְקוֹם זַכְרוּת, זָכָר, וּבָעֵי לְמֵתְבֵיהּ לַכֹּהֵן [וַאֲפִלּוּ הָכִי לֹא נִשְׁחָט בַּמִּקְדָּשׁ דְּנִרְאֶה כְבַעַל מוּם. וּמֵטִיל מַיִם בִּמְקוֹם נַקְבוּת, סָפֵק, חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא נֶהְפַּךְ זַכְרוּתוֹ לְנַקְבוּתוֹ. וְאַף עַל גַּב דְּמִעוּט הוּא, כֵּיוָן דְּאִשְׁתַּנֵּי אִשְׁתַּנֵּי]. הָרֹא"שׁ:
גמרא בכורות ל״ו א: ה׳-י״א
אָמַר רַבִּי אִילְעָא לֹא הָיוּ מוּחֲזָקִין בּוֹ שֶּׁהוּא בְּכוֹר וּבָא אֶחָד וְאָמַר שֶּׁהוּא בְּכוֹר וּמוּמוֹ עִמּוֹ נֶאֱמָן מַאי קָא מַשְּׁמַע לָן שֶּׁהַפֶּה שֶּׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶּׁהִתִּיר. תְּנִינָא הָאִשָּׁה שֶּׁאָמְרָה אֵשֶּׁת אִישּׁ הָיִיתִי וּגְרוּשָּׁה אֲנִי, נֶאֱמֶנֶת, שֶּׁהַפֶּה שֶּׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶּׁהִתִּיר. מַהוּ דְתֵימָא הָתָם הוּא דְאִי בַּעְיָא לָא אָמְרָה כְלוּם, אֲבָל הָכָא דְלָא סַגְיָא דְלָא אָמַר דְקָדָשִּׁים בַּחוּץ לָא אָכִיל אֵימָא לֹא הַפֶּה שֶּׁאָסַר הוּא, קָא מַשְּׁמַע לָן דְּאִי מִשּׁוּם הָכִי הֲוָה שָּׁדִי בֵהּ מוּמָא דְנִיכָּר וְאָכִיל לֵהּ. מַתְקִיף לֵהּ מַר בַּר רַב אָשֵּׁי מַאי שְּׁנָא מֵהַהוּא גַבְרָא דַאֲגַר לֵהּ חַמְרָא לְחַבְרֵהּ וְאָמַר לֵהּ לָא תֵיזִיל בְּאוֹרְחָא דִנְהַר פָּקוּד דְאִיכָּא מַיָּא זִיל בְּאוֹרְחָא דְנָרָשּׁ דְּלֵיכָּא מַיָּא אָזַל בְּאוֹרְחָא דִנְהַר פָּקוּד וּמִית חַמְרָא וְאָתָא וְאָמַר לֵהּ בְּאוֹרְחָא דִנְהַר פָּקוּד אֲזַלִי וּמִיהוּ מַיָּא לָא הֲווֹ וְאָמַר רָבָא מַה לּוֹ לְשַּׁקֵּר אִי בָּעֵי אָמַר בְּאוֹרְחָא דְּנְרְשּׁ אֲזַלִי וְאָמַר אַבַּיֵי מַה לּוֹ לְשַּׁקֵּר בִּמְקוֹם עֵדִים לָא אַמְרֵינָן הָכִי הַשְּׁתָּא הָתָם וַדַּאי אִיכָּא מַיָּא הָכָא וַדַּאי שָּׁדֵי בֵהּ מוּמָא חֲשָּׁשָּׁא הוּא וּבִמְקוֹם חֲשָּׁשָּׁא אַמְרִינָן מַה לּוֹ לְשַּׁקֵּר:
רש״י לא היו מוחזקין - בטלה שהוא בכור ובא כהן בעליו ואמר בכור הוא זה ומומו עמו שלא הוטל מום זה בכוונה ואתי לאחוויי לחכם אי קבוע הוא אי עובר הוא: נאמן - דהפה שאסר ואמר בכור הוא התיר ואמר מומו עמו: אשת איש הייתי - ולא היינו מוחזקין בה שהיא אשת איש מעולם: נאמנת - ומותרת להנשא: דאי בעיא לא אמרה - כלומר אי הוה חשידא להינשא בחיי בעלה בלא גירושין הוה שתקה ולא אמרה אשת איש הייתי דהא בפנויה מחזקינן לה: אבל הכא - בבכור דלא סגיא דלא אמר בכור הוא דלימא ליה חכם מום קבוע הוא או עובר דקדשים תמימים אין הכהן נחשד לאכול בחוץ דבר כרת הוא אבל נחשד להטיל בו מום דלאו בעלמא הוא ולא יהא נאמן קמ"ל דנאמן: דאם כן - דהוא הטיל בו מום הוה שדי ביה מום הניכר אפי' לעם הארץ שהוא מום ותו לא הוה בעי למיתי קמן ולמימר בכור הוא דהא אין אדם אחר יודע שהוא בכור ובקדשים בחוץ נמי ליכא לספוקיה דהא מום ניכר שדא ביה והיכא דאנן יודעין שהוא בכור ליכא למימר הכי דבעל כרחך אתי לקמן דאי הוה שחיט ליה בלא מומחה כיון דכולי עלמא ידעי שהוא בכור הוו חשדי ליה: במקום עדים - דאנן סהדי דכל שעתא איכא מיא וה"נ כיון דאנן סהדי דכהנים חשודים על המומין לא נימא מה לי לשקר: הכא ודאי שדא ביה מומא - בתמיה: להא שמעתא - דר' אילעאי: בלא גברי - בסתמא אמר ליה לא היו מוחזקין בו שהוא בכור כו':
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץ ב ועוד בענייני עדות בכור, אמר ר' אילעא: לא היו מוחזקין בו בבעל חיים שהוא בכור, ובא כהן אחד ואמר שהוא בכור ומומו עמו, שלא הוטל בו בכוונה — נאמן, ויכול החכם להתיר לשוחטו. ושואלים: מאי קא משמע לן [מה השמיע לנו ר' אילעא בכך], ש אומרים אנו: הפה שאסר הוא הפה שהתיר, וסומכים עליו? הלוא תנינא [שנינו] כבר דבר זה במשנה: האשה שאמרה "אשת איש הייתי וגרושה אני" — נאמנת, שהפה שאסר, שאמרה שהיא אשת איש — הוא הפה שהתיר, שאמרה שאיננה נשואה כעת! ודוחים, מהו דתימא [שתאמר]: התם [שם] הוא שסומכים על דבריה, משום דאי בעיא לא אמרה [שאם היתה רוצה להינשא בחיי בעלה לא היתה אומרת] שהיא אשת איש, ויכולה היתה להינשא. אבל הכא [כאן, לענין בכור] דלא סגיא דלא אמרה [ש אם רצונו לשחוט את הבכור אינו יכול שלא לומר] לחכם שבכור הוא, לפי שקדשים בחוץ לא אכיל [אין אדם אוכל] בלי שיאמר לו החכם שבעל מום הוא,אימא [אמור] שלא הפה שאסר הוא, על כן קא משמע לן [משמיע לנו] ר' אילעא, שאף במקרה זה הוא נאמן, ומדוע? דאי משום הכי [שאם משום כך], משום אכילת קדשים תמימים בחוץ אתה אומר שהוא בא לפני חכם — הרי יכול היה שלא להיזקק לחכם שיתיר לו, הוה שדי ביה מומא דניכר ואכיל ליה [ שהיה מטיל בו מום הניכר ואוכל אותו], בלא להראותו כלל לחכם.מתקיף לה [מקשה על כך] מר בר רב אשי: מאי שנא מההוא גברא דאוגר ליה חמרא לחבריה [מה שונה הדבר מאדם אחד שהשכיר לו חמור לחבירו], ואמר ליה [לו]: לא תיזיל באורחא [אל תלך בדרך] של נהר פקוד, דאיכא מיא [שיש שם מים] והחמור עלול להחליק וליפול, זיל באורחא [לך בדרך] של נרש, דליכא מיא [שאין שם מים]. והשוכר אזל באורחא [הלך בדרך] של נהר פקוד, שלא כדעת המשכיר, ומית חמרא [ומת החמור], ואתא ואמר ליה [ובא ואמר לו] למשכיר: באורחא [בדרך] של נהר פקוד אזלי [הלכתי], ומיהו מיא לא הוו [ומכל מקום מים לא היו], ולא משום כך מת החמור.ואמר רבא: במקרה זה אפשר להאמין לו, שהרי מה לו לשקר, כי אי בעי אמר [אם היה רוצה לשקר היה יכול לומר]: באורחא [בדרך] של נרש אזלי [הלכתי]. ואמר אביי: אין להאמינו על כך, מפני שאת הנימוק של "מה לו לשקר" במקום שיש עדים המכחישים את דבריו לא אמרינן [אין אנו אומרים]. והרי הכל יודעים שיש מים בנהר פקוד, וכאילו העידו עדים בפנינו על כך. ואף לענין הבכור, כאשר הכהן טוען שמום שבו נפל מאליו — אין לסמוך על ההנחה שאינו צריך לשקר, שהרי ידוע שהכהנים מטילים מומים בבכור! ודוחים: הכי השתא [כך אתה משווה]? התם ודאי איכא מיא [שם ודאי יש מים] בדרך נהר פקוד, וכנגד זה לא תועיל הסברה של "מה לו לשקר". ואילו כאן, האפשרות דאישדי ביה מומא [שהטיל בו מום] — חששא [חשש] בלבד הוא, ובמקום חששא [חשש] בלבד אמרינן [אומרים אנו] "מה לו לשקר". מסופר, יתיב [יושב היה] רבינא וקאמר להאי שמעתא בלא גברא [ואומר את ההלכה הזו שאמר ר' אילעא לגבי הבכור בלא שם איש], אלא בסתם, אמר ליה [לו] רבא זוטי [הקטן] (להבדילו מרבא המפורסם) לרבינא: אנן משמיה [אנו משמו] של ר' אילעא מתנינן לה [שונים אנו אותה].
זוהר ספר הזהר, ואתחנן ט״ז
רַבִּי חִיָּיא אָמַר הַאי מָאן דְּבָעֵי דְּיִסְתְּמַר אוֹרְחוֹי לא יֶעְבַּר עַל מַיָּא דְּאוֹשְׁדִין קָמֵי פִּתְחָא בְּגִין דְּתַמָּן שָׁרֵי חַד שִׁידָא וְהוּא בֵּין תְּרֵין דָּשִׁין דְּפִתְחָא וְאַנְפּוֹהִי לָקָבְלֵהּ דְּפִתְחָא וְאִסְתָּכֵי כָּל מַה דְּעָבְדִין בְּבֵיתָא וְלָא לִבְעֵי לֵהּ לֶאֱנָשׁ דְּיִשְׁדֵי מַיָּא בֵּין תְּרֵי תַּרְעֵי. רַבִּי יִצְחָק אָמַר מַיִן צְלִילָן לֵית לָן בָּהּ וְהוּא דְּלָא יוֹשִׁיד לוֹן אֹרַח קְלָנָא. מַאי טַעֲמָא בְּגִין דְּאִית לֵהּ רְשׁוּ לְנַזְּקָא וְלֹא עוֹד אֶלָא דְּיִהְדַּר רֵישֵׁהּ לָקָבְלֵהּ בֵּיתָא וּבְכָל מַה דְּאִסְתַּכַּל אִתְלַטְיָא. תְּלַת מֵאָה וְשִׁתִּין וְחָמֵשׁ שַׁמָּשִׁין כְּחוּשְׁבָּן יְמֵי שַׁתָּא אִית לֵהּ דְּהוּא שַׁלִּיט עָלַיְהוּ וְכֻלְּהוּ נָפְקִין עִם בְּנֵי נָשָׁא כַּד נָפַק מִתַּרְעָא דְּבֵיתֵהּ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כָּל דָּא בָּעֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְנַטְּרָא לוֹן לְיִשְׂרָאֵל וְאַתְקִּין שְׁמֵהּ קַדִּישָׁא לְעֵלָּא דְּאִיהוּ אוֹרָיְתָא וְאוֹרָיְתָא כֹּלָּא חַד שְׁמָא קַדִּישָׁא אִיהוּ וּמָאן דְּאִשְׁתַּדָּל בְּאוֹרָיְתָא אִשְׁתַּדָּל בִּשְׁמֵהּ. תָּא חֲזֵי בָּעֵי בַּר נָשׁ בְּפִתְחָא דְּבֵיתָא לְרִשְׁמָא שְׁמָא קַדִּישָׁא דְּאִיהוּ מְהֵימְנוּתָא דְּכֹלָּא. דְּהָא בְּכָל אֲתַר דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא אִשְׁתְּכַח זַיְנִין בִּישִׁין לָא מִשְׁתַּכְּחֵי תַּמָּן וְלָא יָכְלִין לְקַטְרְגָא לֵהּ לִבְנֵי נָשָׁא כְּמָה דִּכְתִיב (תהלים צא) לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְגוֹ'. (מְזוּזָה אִקְרֵי) אֲתַר דְּפִתְחָא דְּבֵיתָא שָׁרְיָא כְּגַוְנָא דִּלְעֵלָּא אֲתַר דְּפִתְחָא דְּבֵיתָא עִלָּאָה שַׁרְיָא מְזוּזָה אִקְרֵי דְּהוּא תִּקּוּנָא דְּבֵיתָא וּפִתְחָא דְּבֵיתָא. מֵהַהִיא מְזוּזָה עָרְקִין מָארֵי נִימּוּסִין מָארֵי דְּדִינִין קַמֵּיהּ לָא מִשְׁתַּכְּחִין. וְלָקֹבֵל דָּא לְתַתָּא כַּד בַּר נָשׁ אַתְקִין מְזוּזָה לְפִתְחָא דְּבֵיתָא וְהַאי שְׁמָא קַדִּישָׁא רָשִׁים בְּאַתְוֵי הַאי בַּר נָשׁ אִתְעַטָּר בְּעִטְרוֹי דְּמָארֵהּ וְלָא קָרְבִין לְפִתְחָא דְּבֵיתֵהּ זַיְנִין בִּישִׁין וְלָא מִשְׁתַּכְּחֵי תַּמָּן:
תרגום הזוהר רַבִּי חִיָּא אָמַר, כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִשָׁמֵר בִּדְרָכָיו, לֹא יַעֲבוֹר עַל מַיִם שֶׁשּׁוֹפְכִים לִפְנֵי הַפֶּתַח. מִשׁוּם שֶׁשָּׁם שׁוֹרֶה שֵׁד אֶחָד, וְהוּא בֵּין ב' דְּלָתוֹת הַפֶּתַח, וּפָנָיו כְּנֶגֶד הַפֶּתַח, וְרוֹאֶה כָּל מַה שֶׁעוֹשִׂים בַּבָּיִת. וְעַל כֵּן אֵין אָדָם צָרִיךְ לִשְׁפּוֹךְ מַיִם בֵּין ב' שַׁעֲרֵי הַפֶּתַח. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, מַיִם צְלוּלִים, אֵין אִיסוּר בָּהֶם. אֶלָּא שֶׁלֹּא יִשְׁפּוֹךְ אוֹתָם דֶּרֶךְ בִּזָיוֹן. מַהוּ הַטַעַם. הוּא מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ לוֹ לַשֵּׁד רְשׁוּת לְהַזִיק. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַחֲזִיר רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד הַבָּיִת, וְכָל מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בּוֹ נַעֲשֶׂה מְקוּלָל. שְׁלֹש מֵאוֹת שִׁשִׁים וְחָמֵשׁ, כְּחֶשְׁבּוֹן יְמוֹת הַשָּׁנָה, יֵשׁ לוֹ, לַשֵּׁד, מְשַׁמְשִׁים, שֶׁהוּא שׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם, וְכֻלָּם יוֹצְאִים עִם הָאָדָם כְּשֶׁיוֹצֵא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּל זֶה, כִּי רָצָה הַקָּבָּ''ה לִשְׁמוֹר אֶת יִשְׂרָאֵל, וְהִתְקִין שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ לְמַעְלָה, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה. וְכָל הַתּוֹרָה הִיא שֵׁם קָדוֹשׁ אֶחָד, וּמִי שֶׁעוֹסֵק בַּתוֹרָה, עוֹסֵק בִּשְׁמוֹ. בֹּא וּרְאֵה, הָאָדָם צָרִיךְ לִרְשׁוֹם בְּפֶתַח בֵּיתוֹ אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא אֱמוּנַת כֹּל. כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ נִמְצָא, מִינִים רָעִים אֵינָם נִמְצָאִים שָׁם, וְאֵינָם יְכוֹלִים לְקַטְרֵג עַל הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךְ רָעָה וגו'. הַמָּקוֹם שֶׁפֶּתַח הַבַּיִת שׁוֹרֶה שָׁם הוּא כְּעֵין שֶׁלְמַעְלָה. הַמָּקוֹם שֶׁפֶּתַח הַבַּיִת הָעֶלְיוֹן שׁוֹרֶה, נִקְרָא מְזוּזָה, שֶׁהוּא תִּקוּן הַבַּיִת, וּפֶתַח הַבַּיִת. מֵהַמְזוּזָה הַהִיא בּוֹרְחִים בַּעֲלֵי חֹק, וּבַעֲלֵי הַדִּין אֵינָם נִמְצָאִים לְפָנֶיהָ. וּכְנֶגֶד זֶה לְמַטָה, כְּשֶׁהָאָדָם מְתַקֵּן מְזוּזָה לְפֶתַח בֵּיתוֹ, וְזֶה הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ ''שדי'' רָשׁוּם בְּאוֹתִיוֹתָיו, הֲרֵי אוֹתוֹ הָאָדָם מְעוּטָר בְּעֲטָרוֹתָיו שֶׁל אֲדוֹנוֹ, וְהַמִּינִים הָרָעִים אֵינָם קְרֵבִים לְפֶתַח בֵּיתוֹ, וְאֵינָם נִמְצָאִים שָׁם. רַבִּי אַבָּא הָיָה בָּא מִלִּרְאוֹת אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן. פָּגַשׁ בּוֹ רַבִּי יִצְחָק, אָמַר לוֹ, מֵאַיִן אַתָּה בָּא, בַּעַל הָאוֹר. אִישׁ הַמִּתְדַבֵּק בְּאֵשׁ אוֹכֵלָה כָּל יוֹם, הֲרֵי הָאוֹר שׁוֹרֶה עִמּוֹ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְבַקְשׁוֹ מִמִּישֶׁהוּ. אָמַר לוֹ, לָמַדְנוּ, שֶׁחוֹב מוּטָל עַל הָאָדָם לְקַבֵּל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת. וּמִי הוּא, זֶה הוּא רַבּוֹ. וְכָל שֶׁכֵּן מֵהָאוֹר הָעֶלְיוֹן הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁכָּל הָעוֹלָם צְרִיכִים לְקַבֵּל פָּנָיו. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אֶחֱזוֹר עִמָךְ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, וַאֲקַבֵּל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה. וְאֶטְעַם מֵאֵלוּ הַדְּבָרִים הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁטָּעַמְתָּ לְפָנָיו.
הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים י״ד: ה׳-ח׳
א. אֵין הַמַּקְרֵא רַשַּׁאי (לְהַקְרוֹת לַכֹּהֲנִים) עַד שֶׁיִּכְלֶה אָמֵן מִפִּי הַצִבּוּר. וְאֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִין לְהַתְחִיל בִּבְרָכָה עַד שֶׁיִּכְלֶה הַדִּבּוּר מִפִּי הַמַּקְרֵא. וְאֵין הַצִבּוּר עוֹנִין אָמֵן עַד שֶׁתִּכְלֶה הַבְּרָכָה מִפִּי הַכֹּהֲנִים. וְאֵין הַכֹּהֲנִים מַתְחִילִין בִּבְרָכָה אַחֶרֶת עַד שֶׁיִּכְלֶה אָמֵן מִפִּי הַצִבּוּר. וְאֵין שְׁלִיחַ צִבּוּר רַשַּׁאי לַעֲנוֹת אָמֵן אַחַר הַכֹּהֲנִים כִּשְׁאָר הָעָם שֶׁמָּא תִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ וְלֹא יֵדַע אֵי זוֹ בְּרָכָה מַקְרֵא אוֹתָן אִם פָּסוּק ב' אוֹ פָּסוּק ג'.
ב. אֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִים לְהַחֲזִיר פְּנֵיהֶם מִן הַצִבּוּר עַד שֶׁיַּתְחִיל שְׁלִיחַ צִבּוּר שִׂים שָׁלוֹם. וְאֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִים לֵעָקֵר מִמְּקוֹמָן עַד שֶׁיִּגְמֹר שְׁלִיחַ צִבּוּר שִׂים שָׁלוֹם. וְאֵין רַשָּׁאִין לָכֹף קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתֵיהֶן עַד שֶׁיַּחֲזִירוּ פְּנֵיהֶם מִן הַצִבּוּר. וּמִתַּקָּנוֹת (עֶזְרָא) שֶׁלֹּא יַעֲלוּ הַכֹּהֲנִים לַדּוּכָן בְּסַנְדְּלֵיהֶן אֶלָּא עוֹמְדִין יְחֵפִּין.
ג. כְּשֶׁיִּהְיוּ הַכֹּהֲנִים מְבָרְכִין אֶת הָעָם לֹא יַבִּיטוּ בָּעָם וְלֹא יַסִּיחוּ דַּעְתָּן אֶלָּא יִהְיוּ עֵינֵיהֶם כְּנֶגֶד הָאָרֶץ כְּעוֹמֵד בִּתְפִּלָּה וְאֵין אָדָם רַשַּׁאי לְהִסְתַּכֵּל בִּפְּנֵי הַכֹּהֲנִים בְּשָׁעָה שֶׁהֵן מְבָרְכִין אֶת הָעָם כְּדֵי שֶׁלֹּא יַסִּיחוּ דַּעְתָּם אֶלָּא כָּל הָעָם מִתְכַּוְּנִין לִשְׁמֹעַ הַבְּרָכָה וּמְכַוְּנִים פְּנֵיהֶם כְּנֶגֶד פְּנֵי הַכֹּהֲנִים וְאֵינָם מַבִּיטִים בִּפְּנֵיהֶם. אִם הָיָה הַכֹּהֵן הַמְבָרֵךְ אֶחָד מַתְחִיל לְבָרֵךְ מֵעַצְמוֹ וּשְׁלִיחַ צִבּוּר מַקְרֵא אוֹתוֹ מִלָּה בְּמִלָּה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. הָיוּ שְׁנַיִם אוֹ יוֹתֵר אֵין מַתְחִילִין לְבָרֵךְ עַד שֶׁיַּקְרֵא לָהֶן שְׁלִיחַ צִבּוּר וְאוֹמֵר לָהֶם כֹּהֲנִים וְהֵם עוֹנִין וְאוֹמְרִים יְבָרֶכְךָ. וְהוּא מַקְרֵא אוֹתָן מִלָּה בְּמִלָּה עַל הַסֵּדֶר שֶׁאָמַרְנוּ.
מוסר ספר חסידים קנ״ו
אִם תִּרְאֶה שְׁלֹשָה דּוֹרוֹת וּלְמַעְלָה זֶה אַחַר זֶה כֻּלָּם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְאַחַר כָּךְ זַרְעָם עַמֵּי הָאָרֶץ לֹא תֹּאמַר דִבְרֵי חֲכָמִים בְּטֵלִים שֶׁאָמְרוּ (ישעיה נט) לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע וְכוּ' שׁוּב לֹא יִפְסֹק הַתּוֹרָה מֵהֶם. וְהַטַּעַם שֶׁהֵם הִתְחַתְּנוּ בְּמִשְׁפָּחָה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת. וְאָמְרוּ חֲכָמִים רֹב בָּנִים דּוֹמִים לְאַחֵי הָאֵם לְכָךְ בְּנֵיהֶם עַמֵּי הָאֲרָצוֹת. כַּיּוֹצֵא בוֹ לְיִרְאֵי אֱלֹהִים וַחֲסִידִים שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ד) וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק. וְאִם תִּרְאֶה שֶׁפּוֹסֵק מִדּוֹר רְבִיעִי יִרְאֵי הַשָּׁמַיִם וַחֲסִידִים בְּיָדוּעַ שֶׁהִתְחַתְּנוּ בְּמִי שֶׁאֵין דִּינָא לְהִתְחַתֵּן כְּגוֹן שֶׁאֵינוֹ יְרֵא שָׁמַיִם וְחָסִיד וּלְפִיכָךְ אוֹתוֹ הַדּוֹר כָּךְ, לְפִיכָךְ יִתְחַנֵּן אָדָם עַל עַצְמוֹ וְעַל זַרְעוֹ וְעַל זֶרַע זַרְעוֹ בְּכָל יוֹם לְזַוֵּג בְּזִוּוּג יִרְאַת שָׁמַיִם עִם תּוֹרָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים כִּי עַל שְׁלָשְׁתָּם נֶאֱמַר (שם) וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִּמְהֵרָה יִנָּתֵק. כִּי שָׁלשׁ תֵּבוֹת שָׁווֹת בְּגִימַטְרִיָּא יִרְאַ''ת תּוֹרָ''ה גְּמִילוּ''ת חֲסָדִי''ם כִּי שְׁקוּלִים יִרְאָה בַּתּוֹרָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים. וּכְתִיב בְּיִרְאָה (תהילים קי) רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה' שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם. הֲרֵי הַיִּרְאָה קָדְמָה וּכְתִיב (דברים ה) מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אוֹתִי. וּכְתִיב (דברים י) מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה וְגוֹ' לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה וְגוֹ'. לֹא נֶאֱמַר לְכָל הָעוֹשִׂים אֶלָּא לְכָל עֹשֵׂיהֶם, הַיִּרְאָה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם לְמַעַן תַּשְכִּילוּ בְּכָל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן:
הצטרפו אלינו
עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.
השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!
לתרומה לעמותה
המקורות מתוך ספריא. ביאור שטיינזלץ, מהדורת William Davidson, ברישיון Creative Commons לשימוש לא מסחרי (CC BY-NC ). עמותת אורות האמונה - בני משה