תורה דברים ד׳: ט׳-י״ד
יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב''ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה:
ד (ט) רַ֡ק הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֩ וּשְׁמֹ֨ר נַפְשְׁךָ֜ מְאֹ֗ד פֶּן־תִּשְׁכַּ֨ח אֶת־הַדְּבָרִ֜ים אֲשֶׁר־רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ וּפֶן־יָס֙וּרוּ֙ מִלְּבָ֣בְךָ֔ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ וְהוֹדַעְתָּ֥ם לְבָנֶ֖יךָ וְלִבְנֵ֥י בָנֶֽיךָ׃
לְחוֹד אִסְתַּמַּר לָךְ וְטַר נַפְשָׁךְ לַחֲדָא דִּילְמָא תִנְשֵׁי יָת פִּתְגָּמַיָּא דִּי חֲזוֹ עֵינָיִךְ וְדִילְמָא יְעִדּוּן מִלִּבָּךְ כֹּל יוֹמֵי חַיָּיךְ וּתְהוֹדְעִנּוּן לִבְנָיךְ וְלִבְנֵי בְנָיךְ:
רש״י רק השמר לך … פן תשכח את הדברים. אָז, כְּשֶׁלֹּא תִשְׁכְּחוּ אוֹתָם וְתַעֲשׂוּם עַל אֲמִתָּתָם, תֵּחָשְׁבוּ חֲכָמִים וּנְבוֹנִים, וְאִם תְּעַוְּתוּ אוֹתָם מִתּוֹךְ שִׁכְחָה, תֵּחָשְׁבוּ שׁוֹטִים:
(י) י֗וֹם אֲשֶׁ֨ר עָמַ֜דְתָּ לִפְנֵ֨י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֘יךָ֮ בְּחֹרֵב֒ בֶּאֱמֹ֨ר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י הַקְהֶל־לִי֙ אֶת־הָעָ֔ם וְאַשְׁמִעֵ֖ם אֶת־דְּבָרָ֑י אֲשֶׁ֨ר יִלְמְד֜וּן לְיִרְאָ֣ה אֹתִ֗י כׇּל־הַיָּמִים֙ אֲשֶׁ֨ר הֵ֤ם חַיִּים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה וְאֶת־בְּנֵיהֶ֖ם יְלַמֵּדֽוּן׃
יוֹמָא דִּי קַמְתָּא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּחֹרֵב כַּד אֲמַר יְיָ לִי כְּנוֹשׁ קֳדָמַי יָת עַמָּא וְאַשְׁמְעִנּוּן יָת פִּתְגָּמָי דִּי יֵלְפוּן לְמִדְחַל קֳדָמַי כָּל יוֹמַיָּא דִּי אִנּוּן קַיָּמִין עַל אַרְעָא וְיָת בְּנֵיהוֹן יַלְּפוּן:
רש״י י֗וֹם אֲשֶׁ֨ר עָמַ֜דְתָּ. מוּסָב עַל מִקְרָא שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ אשר ראו עיניך – יום אשר עמדת בחרב אֲשֶׁר רָאִיתָ הַקּוֹלוֹת וְאֶת הַלַּפִּידִים:יִלְמְד֜וּן. יֵלְפוּן – לְעַצְמָם:יִלְמְד֜וּן. יְאַלְּפוּן – לַאֲחֵרִים:
(יא) וַתִּקְרְב֥וּן וַתַּֽעַמְד֖וּן תַּ֣חַת הָהָ֑ר וְהָהָ֞ר בֹּעֵ֤ר בָּאֵשׁ֙ עַד־לֵ֣ב הַשָּׁמַ֔יִם חֹ֖שֶׁךְ עָנָ֥ן וַעֲרָפֶֽל׃
וּקְרֶבְתּוּן וְקַמְתּוּן בְּשִׁפּוֹלֵי טוּרָא וְטוּרָא בָּעֵר בְּאֶשָּׁתָא עַד צֵית שְׁמַיָּא חֲשׁוֹכָא עֲנָנָא וַאֲמִיטְתָא:
(יב) וַיְדַבֵּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֲלֵיכֶ֖ם מִתּ֣וֹךְ הָאֵ֑שׁ ק֤וֹל דְּבָרִים֙ אַתֶּ֣ם שֹׁמְעִ֔ים וּתְמוּנָ֛ה אֵינְכֶ֥ם רֹאִ֖ים זוּלָתִ֥י קֽוֹל׃
וּמַלִּיל יְיָ עִמְּכוֹן מִגּוֹ אֶשָּׁתָא קַל פִּתְגָּמִין אַתּוּן שָׁמְעִין וּדְמוּת לֵיתֵיכוֹן חָזָן אֶלָּהֵן קָלָא:
(יג) וַיַּגֵּ֨ד לָכֶ֜ם אֶת־בְּרִית֗וֹ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה אֶתְכֶם֙ לַעֲשׂ֔וֹת עֲשֶׂ֖רֶת הַדְּבָרִ֑ים וַֽיִּכְתְּבֵ֔ם עַל־שְׁנֵ֖י לֻח֥וֹת אֲבָנִֽים׃
וְחַוִּי לְכוֹן יָת קְיָמֵיהּ דִּי פַקִּיד יָתְכוֹן לְמֶעְבַּד עֲשֶׂרֶת פִּתְגָּמִין וּכְתָבִנוּן עַל תְּרֵין לוּחֵי אַבְנַיָּא:
(יד) וְאֹתִ֞י צִוָּ֤ה יְהֹוָה֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לְלַמֵּ֣ד אֶתְכֶ֔ם חֻקִּ֖ים וּמִשְׁפָּטִ֑ים לַעֲשֹׂתְכֶ֣ם אֹתָ֔ם בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃
וְיָתִי פַּקִּיד יְיָ בְּעִדָּנָא הַהִיא לְאַלָּפָא יָתְכוֹן קְיָמִין וְדִינִין לְמֶעְבָּדְכוֹן יָתְהוֹן בְּאַרְעָא דִּי אַתּוּן עָבְרִין תַּמָּן לְמֵירְתַהּ:
נביאים ישעיהו מ׳: ט״ז-כ״א
מ (טז) וּלְבָנ֕וֹן אֵ֥ין דֵּ֖י בָּעֵ֑ר וְחַ֨יָּת֔וֹ אֵ֥ין דֵּ֖י עוֹלָֽה׃ {פ}
וְאִילָנֵי לִבְנָן לָא יְסַפְקוּן לְאַדְלָקָא וְחֵיוָתָא דְבָהּ לֵית הִיא כְּמִיסַת לַעֲלָתָא:
רש״י אֵ֥ין דֵּ֖י בָּעֵ֑ר. עַל מִזְבְּחוֹ:וְחַ֨יָּת֔וֹ. שֶׁל לְבָנוֹן, אֵין דֵּי עוֹלָה. דָּבָר אַחֵר: וּלְבָנוֹן אֵין דֵּי בָּעֵר וגו׳. לְכַפֵּר עַל עֲוֹן הָאֻמּוֹת:הֲלֹא תֵדְעוּ. מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ מִי יְסָדָהּ, וְאוֹתוֹ הָיָה לָכֶם לַעֲבוֹד:
(יז) כׇּל־הַגּוֹיִ֖ם כְּאַ֣יִן נֶגְדּ֑וֹ מֵאֶ֥פֶס וָתֹ֖הוּ נֶחְשְׁבוּ־לֽוֹ׃
כָּל עַמְמַיָא כִּלְמָא עוֹבָדֵיהוֹן גְמִירָא וְשֵׁיצָאָה אִינוּן חֲשִׁיבִין קֳדָמוֹהִי:
רש״י כְּאַ֣יִן נֶגְדּ֑וֹ. כְּאַיִן הֵם בְּעֵינָיו, וְאֵין חֲשׁוּבִין לְפָנָיו:
(יח) וְאֶל־מִ֖י תְּדַמְּי֣וּן אֵ֑ל וּמַה־דְּמ֖וּת תַּ֥עַרְכוּ לֽוֹ׃
וּלְמַן אַתּוּן מְדַמִין קֳדָם אֵל וּמַה דְמוּת אַתּוּן מְסַדְרִין קֳדָמוֹהִי:
(יט) הַפֶּ֙סֶל֙ נָסַ֣ךְ חָרָ֔שׁ וְצֹרֵ֖ף בַּזָּהָ֣ב יְרַקְּעֶ֑נּוּ וּרְתֻק֥וֹת כֶּ֖סֶף צוֹרֵֽף׃
הָא צִלְמָא נַגְרָא עֲבֵיד וְקֵינָאָה בִּדְהַב מְחַפֵּי לֵיהּ וְשַׁלְשְׁלַן דִכְסַף קֵינָאָה מְאָחֵיד לֵיהּ:
רש״י נָסַ֣ךְ. לוֹ ״מַסֵּכָה״ (שמות לב: ד):נָסַ֣ךְ חָרָ֔שׁ. חָרָשׁ שֶׁל בַּרְזֶל נוֹסְכוֹ מִבַּרְזֶל אוֹ מִנְּחֹשֶׁת, וְאַחַר כָּךְ הַצּוֹרֵף מְרַקְּעוֹ בְּטַסֵּי זָהָב וּמְצַפֵּהוּ מִלְמַעְלָה:וּרְתֻק֥וֹת. שַׁלְשְׁלָאוֹת:
(כ) הַֽמְסֻכָּ֣ן תְּרוּמָ֔ה עֵ֥ץ לֹא־יִרְקַ֖ב יִבְחָ֑ר חָרָ֤שׁ חָכָם֙ יְבַקֶּשׁ־ל֔וֹ לְהָכִ֥ין פֶּ֖סֶל לֹ֥א יִמּֽוֹט׃ {ס}
אוֹרָן בָּרֵי אָעָא דְלָא אָחִיד בֵּיהּ רִקְבָא בָּחַר נַגַר אוּמַן בְּעֵי לֵיהּ לְאַתְקָנָא צְלַם דְלָא יִצְטְלֵי:
רש״י הַֽמְסֻכָּ֣ן תְּרוּמָ֔ה. אוֹ אִם בָּא לַעֲשׂוֹתוֹ שֶׁל עֵץ, הַמְלֻמָּד לְהַבְחִין בֵּין עֵץ הַמִּתְקַיֵּם לִשְׁאָר עֵצִים שֶׁלֹּא יִרְקַב מַהֵר יִבְחָר:תְּרוּמָ֔ה. הַפְרָשָׁה, בְּרִירַת הָעֵצִים:
(כא) הֲל֤וֹא תֵֽדְעוּ֙ הֲל֣וֹא תִשְׁמָ֔עוּ הֲל֛וֹא הֻגַּ֥ד מֵרֹ֖אשׁ לָכֶ֑ם הֲלוֹא֙ הֲבִ֣ינוֹתֶ֔ם מוֹסְד֖וֹת הָאָֽרֶץ׃
הֲלָא יְדַעְתּוּן הֲלָא שְׁמַעְתּוּן הֲלָא אִיתְחַוָאָה מִן אַוְלָא עוֹבַד סִדְרֵי בְרֵאשִׁית לְכוֹן הֲלָא תִּסְתַּכְּלוּן לְמִדְחַל קֳדָם מִן דִבְרָא יְסוֹדֵי אַרְעָא:
כתובים תהילים צ״ד: א׳-ו׳
צד (א) אֵל־נְקָמ֥וֹת יְהֹוָ֑ה אֵ֖ל נְקָמ֣וֹת הוֹפִֽיעַ׃
אֱלָהָא מָרֵי פוּרְעֲנוּתָא יְיָ אֱלָהָא מָרֵי פּוּרְעֲנוּתָא הוֹפָע:
רש״י הוֹפִֽיעַ. הֶרְאָה וְגַלֵּה לָנוּ אֶת נִקְמָתְךָ:
(ב) הִ֭נָּשֵׂא שֹׁפֵ֣ט הָאָ֑רֶץ הָשֵׁ֥ב גְּ֝מ֗וּל עַל־גֵּאִֽים׃
אִתְנַטַל דַיָן אַרְעָא אֲתִיב גוּמְלָא בִישָׁא עַל גֵיוְתָנַיָא:
(ג) עַד־מָתַ֖י רְשָׁעִ֥ים ׀ יְהֹוָ֑ה עַד־מָ֝תַ֗י רְשָׁעִ֥ים יַעֲלֹֽזוּ׃
עַד אֵימָתַי רַשִׁיעַיָא יְיָ עַד אֵימָתַי רַשִׁיעַיָא יֵתְבוּן בְּשַׁלְוָתָא:
(ד) יַבִּ֣יעוּ יְדַבְּר֣וּ עָתָ֑ק יִ֝תְאַמְּר֗וּ כׇּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן׃
יְבוּעוּן וִימַלְלוּן גִדוּפִין אָמְרִין מִלִין דִקְלָנָא כָּל עָבְדֵי שְׁקָר:
רש״י יִ֝תְאַמְּר֗וּ. יִשְׁתַּבְּחוּ, כְּמוֹ ״הֶאֱמַרְתָּ״ וְ״הֶאֱמִירְךָ״ (דברים כו: יז-יח):
(ה) עַמְּךָ֣ יְהֹוָ֣ה יְדַכְּא֑וּ וְֽנַחֲלָתְךָ֥ יְעַנּֽוּ׃
עַמָךְ יְיָ יְשׁוּפוּן וְאַחְסַנְתָּךְ יְמַסְכְּנוּן:
(ו) אַלְמָנָ֣ה וְגֵ֣ר יַהֲרֹ֑גוּ וִ֖יתוֹמִ֣ים יְרַצֵּֽחוּ׃
אַרְמַלְתָּא וְגִיוֹרָא יִקְטְלוּן וְיַתְמֵי יְרַצְחוּן:
משנה משנה שבועות א׳
א. שְׁבוּעוֹת שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע, יְדִיעוֹת הַטֻּמְאָה שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע, יְצִיאוֹת הַשַּׁבָּת שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע, מַרְאוֹת נְגָעִים שְׁנַיִם שֶׁהֵם אַרְבָּעָה:
ברטנורה שְׁבוּעוֹת שְׁתַּיִם. כְּתִיבֵי בִקְרָא בְהֶדְיָא (ויקרא ה) אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב. אֹכַל, לְהֵיטִיב. לֹא אֹכַל, לְהָרַע, שֶׁמְּעַנֶּה אֶת עַצְמוֹ. וְהוּא הַדִּין לְכָל דָּבָר שֶׁהוּא הֵן וְלָאו לְהַבָּא, דִּלְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב לְהַבָּא מַשְׁמַע:שֶׁהֵן אַרְבַּע. יֵשׁ לְרַבּוֹת עוֹד שְׁתַּיִם אֲחֵרִים דְּלֹא כְתִיבֵי. וְהֵן, הֵן וְלָאו דִּלְשֶׁעָבַר . כְּמוֹ אָכַלְתִּי וְלֹא אָכַל, אוֹ לֹא אָכַלְתִּי וְאָכַל:יְדִיעוֹת הַטֻּמְאָה. אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל דָּבָר טָמֵא (שם), הָאָמוּר בְּוַיִּקְרָא אֵצֶל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו :שְׁתַּיִם. כְּתִיבֵי בִקְרָא. דִּכְתִיב (שם) וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא טָמֵא, מַשְׁמַע שֶׁנֶּעֶלְמָה מִמֶּנּוּ טֻמְאָה וְעַל יְדֵי אוֹתוֹ הֶעְלֵם אָכַל בְּשַׂר קֹדֶשׁ, הֲרֵי אַחַת. אוֹ נִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ, הֲרֵי שְׁתַּיִם:שֶׁהֵן אַרְבַּע. יֵשׁ לְרַבּוֹת עוֹד שְׁנַיִם חִיּוּבִים אֲחֵרִים . הֶעְלֵם קֹדֶשׁ, וְהֶעְלֵם מִקְדָּשׁ, וְזָכוּר הוּא אֶת הַטֻּמְאָה:יְצִיאוֹת הַשַּׁבָּת. הוֹצָאָה מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים, יָלְפִינַן מִקְּרָא מִן וַיְצַו מֹשֶׁה וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה וְגוֹ' (שמות לו), לֹא תַּפִּיקוּ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים:שְׁתַּיִם. אַחַת לָעוֹמֵד בַּחוּץ וְהוֹשִׁיט יָדוֹ לִפְנִים וְנָטַל הַחֵפֶץ וְהוֹצִיאוֹ, וְאַחַת לָעוֹמֵד בִּפְנִים וְנָטַל הַחֵפֶץ מִמְּקוֹמוֹ וְהוֹצִיאוֹ לַחוּץ:שֶׁהֵן אַרְבַּע. יֵשׁ לְהוֹסִיף עוֹד שְׁתַּיִם דְּהַכְנָסָה , אַף עַל גַּב דְּלֹא כְתִיבֵי. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהִקְפִּידָה תוֹרָה מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת בְּהוֹצָאָה, כָּךְ הִקְפִּידָה עַל הַהַכְנָסָה. אַחַת לָעוֹמֵד בִּפְנִים וְהוֹצִיא יָדוֹ לַחוּץ וְנָטַל חֵפֶץ וְהִכְנִיס, וְאַחַת לָעוֹמֵד בַּחוּץ וְנָטַל חֵפֶץ מִמְּקוֹמוֹ וְהוֹשִׁיטוֹ לִפְנִים וְהִנִּיחוֹ:מַרְאוֹת נְגָעִים שְׁנַיִם. כְּתִיבֵי בַקְּרָא (ויקרא יג), שְׂאֵת וּבַהֶרֶת:שֶׁהֵן אַרְבָּעָה. תּוֹלָדָה דִשְׂאֵת וְתוֹלָדָה דְבַהֶרֶת, דְּלֹא כְתִיבֵי בַקְּרָא בְהֶדְיָא:
עיקר תוספות יום טוב (א) כְּרַבִּי עֲקִיבָא מִשְׁנָה ה' פֶּרֶק ג'. גְּמָרָא: (ב) שֶׁאֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בְטֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, כִּדְמוֹכְחֵי לַהּ בַּגְּמָרָא: (ג) וּדְקָרֵי לְהוּ יְדִיעוֹת, פֵּרֵשׁ הָרַ"ב בְּרֵישׁ פֶּרֶק ב': (ד) כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּסוֹף פֶּרֶק ב'. גְּמָרָא: (ה) עַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי בְרֵישׁ פֶּרֶק קַמָּא דְשַׁבָּת. וְהָא דְהָתָם תָּנָא שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע בִּפְנִים כוּ' וּשְׁתַּיִם כוּ' בַּחוּץ וְאִלּוּ הָכָא לֹא תָנֵי אֶלָּא שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע, מְתָרְצִים בַּגְּמָרָא, הָתָם דְּעִקַּר שַׁבָּת תָּנָא חִיּוּבֵי וּפְטוֹרֵי, הָכָא חִיּוּבֵי תָּנָא וּפְטוֹרֵי לֹא תָּנֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ב. כֹּל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַתְּחִלָּה וִידִיעָה בַסּוֹף וְהֶעְלֵם בֵּינְתַּיִם, הֲרֵי זֶה בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד. יֶשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַתְּחִלָּה וְאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַסּוֹף, שָׂעִיר שֶׁנַּעֲשֶׂה בִפְנִים וְיוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹלֶה, עַד שֶׁיִּוָּדַע לוֹ וְיָבִיא בְעוֹלֶה וְיוֹרֵד:
ברטנורה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַתְּחִלָּה. אַיְּדִיעוֹת הַטֻּמְאָה קָאֵי. וְאַיְדֵי דְזוּטְרֵי מִלַּיְהוּ מְפָרֵשׁ לְהוּ בָרֵישָׁא וַהֲדַר מְפָרֵשׁ שְׁבוּעוֹת דִּנְפִישֵׁי מִלַּיְהוּ. וִיצִיאוֹת וּמַרְאוֹת, כָּל חֲדָא וַחֲדָא מִפָּרְשָׁא בְמַסֶּכֶת דִּידֵיהּ, לְהָכִי לֹא פָרְשִׁינְהוּ בְּהַאי מַסֶּכְתָּא. וְלֹא תְנִינְהוּ הָכָא אֶלָּא מִשּׁוּם דְּדָמוּ לַהֲדָדֵי בִּשְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע:יְדִיעָה בַתְּחִלָּה. שֶׁיָּדַע שֶׁנִּטְמָא:וִידִיעָה בַסּוֹף. מִשֶּׁאָכַל אֶת הַקֹּדֶשׁ בְּהֶעְלֵם אוֹ נִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ בְּהֶעְלֵם וְיָצָא, נוֹדַע לוֹ שֶׁבְּטֻמְאָה אָכַל אוֹ בְּטֻמְאָה נִכְנַס:וְהֶעְלֵם בֵּינְתַּיִם. כְּשֶׁאָכַל אֶת הַקֹּדֶשׁ נֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ טֻמְאָה אוֹ קֹדֶשׁ, אוֹ נִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ וְנֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ טֻמְאָה אוֹ מִקְדָּשׁ:הֲרֵי זֶה בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד. עוֹלֶה לֶעָשִׁיר, וְיוֹרֵד לֶעָנִי. עָשִׁיר מֵבִיא חַטַּאת בְּהֵמָה, וְעָנִי חַטַּאת הָעוֹף, וְדַל שֶׁבַּדַּלִּים עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, וְהִיא מִנְחַת חוֹטֵא הָאֲמוּרָה בְּכָל מָקוֹם:שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִפְנִים. שָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁמֵּבִיא מִדָּמוֹ לִפְנִים :תּוֹלֶה. לְהָגִין עָלָיו מִן הַיִּסּוּרִין :עַד שֶׁיִּוָּדַע לוֹ. שֶׁאָכַל קֹדֶשׁ בְּטֻמְאָה וְיָבִיא קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד:
עיקר תוספות יום טוב (ו) בַּתְּחִלָּה כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלְפִינַן לְהוּ וּמַסִּיק דִּידִיעַת בֵּית רַבּוֹ (שֶׁלָּמַד בְּבֵית רַבּוֹ שֶׁהַנּוֹגֵעַ בְּטֻמְאָה טָמֵא) שְׁמָהּ יְדִיעָה. פְּרָט לְנִשְׁבָּה בֵּין הַנָּכְרִים: (ז) בִּפְנִים. שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּשָׂעִיר זֶה וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ, מִטֻּמְאָה שֶׁבַּקֹּדֶשׁ. יָכוֹל עַל כָּל טֻמְאָה שֶׁבַּקֹּדֶשׁ יְהֵא שָׂעִיר זֶה מְכַפֵּר, תַּלְמוּד לוֹמַר וּמִפִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם, חֲטָאִים דּוּמְיָא דִפְשָׁעִים, מַה פְּשָׁעִים שֶׁאֵינָן בְּנֵי קָרְבָּן, אַף חֲטָאִים שֶׁאֵינָן בְּנֵי קָרְבָּן. וּמִנַּיִן לְיֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַתְּחִלָּה, פֵּרֵשׁ הָרַ"ב מִשְׁנָה דִלְקַמָּן: (ח) שְׁלֹשָׁה שְׂעִירִים נַעֲשִׂין לַצִּבּוּר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֶחָד מַתַּן דָּמוֹ לִפְנִים, וַחֲבֵרוֹ מִשְׁתַּלֵּחַ לַעֲזָאזֵל, וְאֶחָד קָרֵב בַּמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן בְּמוּסָפִין. וְהוּא כָתוּב בְּפָרָשַׁת פִּינְחָס עִם שְׁאָר כָּל מוּסְפֵי הַמּוֹעֲדוֹת. רַשִׁ"י: (ט) וְיוֹם הַכִּפּוּרִים. הוּא עַצְמוֹ מוֹעִיל עִם הַקָּרְבָּנוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר [וַיִּקְרָא כג] כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא. רַשִׁ"י: (י) שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁחָטָא, יֵשׁ לוֹ לִדְאֹג. שֶׁכָּל הַשּׁוֹגְגִים צְרִיכִין כַּפָּרָה לִכְשֶׁיֵּדְעוּ, אַלְמָא קֹדֶם יְדִיעָה עֲנוּשִׁים הֵן. רַשִׁ"י: (יא) וַחֲדָא מִתַּרְתֵּי נָקַט. וְהוּא הַדִּין שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ:
ג. אֵין בָּהּ יְדִיעָה בַתְּחִלָּה אֲבָל יֶשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַסּוֹף, שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַחוּץ וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כט) מִלְּבַד חַטַּאת הַכִּפֻּרִים, עַל מַה שֶּׁזֶּה מְכַפֵּר, זֶה מְכַפֵּר. מַה הַפְּנִימִי אֵין מְכַפֵּר אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יְדִיעָה, אַף הַחִיצוֹן אֵין מְכַפֵּר אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יְדִיעָה:
ברטנורה אֵין בָּהּ יְדִיעָה בַתְּחִלָּה. שֶׁלֹּא יָדַע בְּטֻמְאָה זוֹ מִיָּמָיו , זֶה לֹא בָא לִכְלַל קָרְבָּן עוֹד לְעוֹלָם. שֶׁהֲרֵי אֵין קָרְבָּן בָּא אֶלָּא עַל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יְדִיעָה בַתְּחִלָּה:שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַחוּץ. הַקָּרֵב בַּמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן בְּמוּסָפִין שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים:שֶׁנֶּאֱמַר. בְּשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַחוּץ (במדבר כט) שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת מִלְּבַד חַטַּאת הַכִּפֻּרִים, וְחַטַּאת הַכִּפֻּרִים הוּא הַשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים, וְהִקִּישָׁן הַכָּתוּב, לְלַמֶּדְךָ שֶׁעַל מַה שֶּׁזֶּה מְכַפֵּר זֶה מְכַפֵּר. מַה פְּנִימִי אֵינוֹ בָא אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יְדִיעָה, וּמַאי נִיהוּ, יְדִיעָה בַתְּחִלָּה, כִּדְיָלְפִינַן מִקְּרָא דִּכְתִיב לְכָל חַטֹּאתָם, דְּמַשְׁמַע לְאוֹתָם שֶׁיָּבֹאוּ לִכְלַל חַטָּאת כְּשֶׁתִּהְיֶה לָהֶם יְדִיעָה בַסּוֹף, וְאִי אֶפְשָׁר לָבֹא לִכְלַל חַטָּאת אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה לוֹ יְדִיעָה בַתְּחִלָּה, אַף שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַחוּץ אֵינוֹ מְכַפֵּר אֶלָּא עַל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יְדִיעָה, וּמַאי נִיהוּ, יְדִיעָה בַסּוֹף וְלֹא בַתְּחִלָּה דְּלֹא אָתְיָא לִכְלַל קָרְבָּן, וּמְכַפֵּר זֶה כַּפָּרָה גְמוּרָה בְּלֹא תְלִיָּה:
עיקר תוספות יום טוב (יב) לְמַסְקָנָא דִגְמָרָא שֶׁכָּתַבְתִּי בְרֵישׁ מַתְנִיתִין דִּלְעֵיל, לֹא מַשְׁכַּחַת אֶלָּא בְתִינוֹק שֶׁנִּשְׁבָּה בֵּין הַנָּכְרִים: (יג) וְאִם תֹּאמַר כֵּיוָן שֶׁהֻקְּשׁוּ זֶה לָזֶה יְכַפֵּר כָּל אֶחָד אַדִּידֵיהּ וְאַדְּחַבְרֵיהּ. וְנָפְקָא מִנַּהּ לְטֻמְאָה שֶׁאֵרַע בֵּין זֶה לָזֶה, וְאִי נַמִּי אִי לֹא עֲבַד חִיצוֹן. מְשָׁנֵי בַגְּמָרָא אָמַר קְרָא אַחַת, כַּפָּרָה אַחַת מְכַפֵּר, וְאֵינוֹ מְכַפֵּר שְׁתֵּי כַפָּרוֹת. אָמַר קְרָא אַחַת בַּשָּׁנָה, כַּפָּרָה זוֹ לֹא תְהֵא אֶלָּא אַחַת בַּשָּׁנָה:
ד. וְעַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַתְּחִלָּה וְלֹא בַסּוֹף, שְׂעִירֵי הָרְגָלִים וּשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְכַפְּרִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׂעִירֵי הָרְגָלִים מְכַפְּרִין, אֲבָל לֹא שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים. וְעַל מַה שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְכַפְּרִין, עַל הַטָּהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כָּל הַשְּׂעִירִים כַּפָּרָתָן שָׁוָה עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְכַפְּרִין עַל הַטָּהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא, וְשֶׁל רְגָלִים מְכַפְּרִין עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַתְּחִלָּה וְלֹא בַסּוֹף, וְשֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַתְּחִלָּה אֲבָל יֶשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַסּוֹף. אָמְרוּ לוֹ, מַהוּ שֶׁיִּקְרְבוּ זֶה בָזֶה. אָמַר לָהֶם, יִקְרָבוּ. אָמְרוּ לוֹ, הוֹאִיל וְאֵין כַּפָּרָתָן שָׁוָה, הֵיאַךְ קְרֵבִין זֶה בָזֶה. אָמַר לָהֶן, כֻּלָּן בָּאִין לְכַפֵּר עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו:
ברטנורה שְׂעִירֵי הָרְגָלִים. בְּכָל הָרְגָלִים נֶאֶמְרוּ שְׂעִירֵי חַטָּאת בְּמוּסָפִין:וּשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְכַפְּרִים. דִּכְתִיב בִּשְׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ (שם כה) לְחַטָּאת לַה', חֵטְא שֶׁאֵין מַכִּיר בּוֹ אֶלָּא ה' שָׂעִיר זֶה יְהֵא מְכַפֵּר, וְהַיְנוּ שֶׁאֵין בּוֹ יְדִיעָה לֹא בַתְּחִלָּה וְלֹא בַסּוֹף . וּשְׂעִירֵי רְגָלִים יָלְפִינַן מִשְּׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּהֶקֵּשׁ, דִּשְׂעִיר הֲוָה מָצֵי לְמִכְתַּב בְּכֻלְּהוּ רְגָלִים, וְכָתַב וּשְׂעִיר , וָא"ו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן, לְהַקִּישׁ שֶׁעַל מַה שֶּׁזֶּה מְכַפֵּר אֵלּוּ מְכַפְּרִים:כָּל הַשְּׂעִירִים כַּפָּרָתָן שָׁוָה. כָּל שְׂעִירֵי הַמּוּסָפִין, בֵּין שְׂעִירֵי רְגָלִים בֵּין שְׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ בֵּין שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַחוּץ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, כַּפָּרָתָן שָׁוָה, שֶׁהֵם מְכַפְּרִין בֵּין עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַתְּחִלָּה וְיֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַסּוֹף בֵּין עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַתְּחִלָּה וְלֹא בַסּוֹף, בֵּין עַל טָהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא, וְנָפְקָא מִנַּהּ לְטֻמְאָה שֶׁאֵרְעָה בֵּין זוֹ לְזוֹ. אֲבָל שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא נֶחְלְקוּ עָלָיו שֶׁהוּא תוֹלֶה עַל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַתְּחִלָּה וְאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַסּוֹף, כִּדְאָמְרִינַן:הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. הַאי דַּהֲדַר נָקַט לַהּ, מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמֵימַר אָמְרוּ לוֹ מַהוּ שֶׁיִּקְרְבוּ זֶה בָזֶה:מַהוּ שֶׁיִּקְרְבוּ. אִם אָבַד שָׂעִיר שֶׁהֻפְרַשׁ לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְנִתְכַּפְּרוּ בְאַחֵר, וְנִמְצָא זֶה בָרֶגֶל אוֹ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, מַהוּ שֶׁיַּקְרִיב לְשֵׁם שְׂעִירוֹ שֶׁל יוֹם:אָמְרוּ לוֹ הוֹאִיל וְאֵין כַּפָּרָתָן שָׁוָה. רַבִּי מֵאִיר הוּא דְּקָאָמַר לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן , בִּשְׁלָמָא אִי אָמַרְתְּ כֻּלָּן כַּפָּרָתָם שָׁוָה, יִקְרַב, שֶׁהֲרֵי כֻלָּן כַּפָּרָה אַחַת הֵן מְכַפְּרִים, אֶלָּא לְדִידָךְ, זוֹ שֶׁהֻפְרְשָׁה לְכַפֵּר עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַתְּחִלָּה וְיֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַסּוֹף, הֵיאַךְ יִקְרַב בָּרֶגֶל לְכַפֵּר עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַתְּחִלָּה וְלֹא בַסּוֹף, אוֹ בְרֹאשׁ חֹדֶשׁ לְכַפֵּר עַל הַטָּהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא:לְכַפֵּר עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. וְכֵיוָן דְּבָזֶה שָׁוִין, אַף עַל פִּי שֶׁכַּפָּרָתָן חֲלוּקוֹת יָכוֹל הוּא לִקָּרֵב:
עיקר תוספות יום טוב (יד) גְּמָרָא, וּנְכַפֵּר נַמִּי אֲפִלּוּ בִשְׁאָר עֲבֵרוֹת (כָּל חֵטְא שֶׁלֹּא נוֹדַע). תָּנָא דְבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הוֹאִיל וְזֶה בָא בִזְמַן קָבוּעַ (שְׂעִיר יוֹם הַכִּפּוּרִים דְּחִיצוֹן) וְזֶה בָא בִזְמַן קָבוּעַ, מַה זֶּה אֵינוֹ מְכַפֵּר אֶלָּא עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו אַף כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (טו) בַּגְּמָרָא, עֲצֶרֶת [וְיוֹם הַכִּפּוּרִים] דְּלֹא כְתִיב בְּהוּ וּשְׂעִיר, מְנָלָן. אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹנָה אָמַר קְרָא אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַה' בְּמוֹעֲדֵיכֶם, הֻקְּשׁוּ כָל הַמּוֹעֲדוֹת כֻּלָּן זֶה לָזֶה. וְהָא רֹאשׁ חֹדֶשׁ לָאו מוֹעֵד הוּא, אִבְּרָא כוּ' רֹאשׁ חֹדֶשׁ נַמִּי אִקְּרֵי מוֹעֵד, דִּכְתִיב [אֵיכָה א] קָרָא עָלַי מוֹעֵד כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (טז) הָרְגָלִים. דְּאִית לֵיהּ נַמִּי הֶקֵּשָׁא דִבְמוֹעֲדֵיכֶם דְּהֻקְּשׁוּ כֻלָּן לִדְרֹאשׁ חֹדֶשׁ, מַה דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּמִלְּתָא דְקֹדֶשׁ מְכַפֵּר, אַף דִּרְגָלִים כוּ'. וְכִי תֵימָא נִיכַפְּרוּ אַדְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְאֹתָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת עֲוֹן הָעֵדָה וְגוֹ', אֹתָהּ נוֹשֵׂא עָוֹן, וְאֵין אַחֵר נוֹשֵׂא עָוֹן כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (יז) עַל הַטָּהוֹר כוּ'. דְּאָמַר קְרָא וְאֹתָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת עֲוֹן הָעֵדָה, וְהַאי קְרָא בְּשָׂעִיר דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ כְּתִיב, וְיָלֵיף עָוֹן עָוֹן מִצִּיץ, מַה לְּהַלָּן טֻמְאַת בָּשָׂר, שֶׁאֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טֻמְאַת הַגּוּף אֶלָּא עַל טֻמְאַת חֵלֶב דָּם וּבָשָׂר שֶׁקָּרַב בְּטֻמְאָה, אַף כָּאן טֻמְאַת בָּשָׂר כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (יח) שָׁוָה. דְּיָלֵיף הֶקֵּשָׁא דְמוֹעֲדֵיכֶם אַף לַחִיצוֹן דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. דַּעֲדִיפָא לֵיהּ הַךְ הֶקֵּשָׁא מֵהֶקֵּשָׁא דְּלַפְּנִימִי. תּוֹסָפוֹת: (יט) שֶׁהוּא אֵינוֹ מְכַפֵּר כַּפָּרָתָן, כַּפָּרָה אַחַת מְכַפֵּר וְאֵינוֹ מְכַפֵּר שְׁתֵּי כַפָּרוֹת. וְהֵן אֵינָן מְכַפְּרִין כַּפָּרָתוֹ, אַחַת בַּשָּׁנָה, כַּפָּרָה זוֹ לֹא תְהֵא אֶלָּא אַחַת בַּשָּׁנָה. גְּמָרָא: (כ) מִשּׁוּם דִּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן אַלִּימָא קֻשְׁיָא, דַּחֲלוּקִים הֵם שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים גַּם מִשְּׂעִירֵי הָרְגָלִים, לְהָכִי פָּרֵיךְ לֵיהּ. וְהוּא הַדִּין נַמִּי דַּהֲוָה מָצֵי לְמִפְרַךְ לְתַנָּא קַמָּא מִשְּׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים עִם שְׁאָר הַשְּׂעִירִים. וּמִסְתַּבֵּר נַמִּי דְּמַה שֶּׁכָּתַב הָרַ"ב וְכֵן רַשִׁ"י, רַבִּי מֵאִיר הוּא דְּקָאָמַר לֵיהּ, לָאו דַּוְקָא כוּ', אֶלָּא חֲכָמִים הֵשִׁיבוּ לוֹ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אַלִּיבָּא דְרַבִּי מֵאִיר:
ה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְכַפְּרִין עַל טָהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא. מוֹסִיף עֲלֵיהֶם שֶׁל רְגָלִים, שֶׁמְּכַפְּרִין עַל טָהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא וְעַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַתְּחִלָּה וְלֹא בַסּוֹף. מוֹסִיף עֲלֵיהֶם שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהֵן מְכַפְּרִין עַל הַטָּהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא, וְעַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַתְּחִלָּה וְלֹא בַסּוֹף, וְעַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַתְּחִלָּה אֲבָל יֶשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַסּוֹף. אָמְרוּ לוֹ, מַהוּ שֶׁיִּקְרְבוּ זֶה בָזֶה. אָמַר לָהֶם, הֵן. אָמְרוּ לוֹ, אִם כֵּן, יִהְיוּ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים קְרֵבִין בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, אֲבָל הֵיאַךְ שֶׁל רָאשֵׁי חֳדָשִׁים קְרֵבִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְכַפֵּר כַּפָּרָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהּ. אָמַר לָהֶן, כֻּלָּן בָּאִין לְכַפֵּר עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו:
ברטנורה מִשְּׁמוֹ. שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן. וּסְתָם רַבִּי שִׁמְעוֹן הוּא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי:
עיקר תוספות יום טוב (כא) מוֹסִיף כוּ'. דְּלֹא דָרֵישׁ אֹתָהּ נוֹשֵׂא עָוֹן וְאֵין אַחֵר כוּ'. וּסְבִירָא לֵיהּ נַמִּי דְּאִתַּקּוּשׁ רְגָלִים לַשָּׂעִיר הַחִיצוֹן כוּ'. תּוֹסָפוֹת: (כב) מוֹסִיף כוּ'. וְדִרְגָלִים לֹא מְכַפְּרֵי אַדְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּרָשָׁא דְאַחַת בַּשָּׁנָה. וּדְיוֹם הַכִּפּוּרִים מוֹסִיף, דְּאָמַר קְרָא וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו אַחַת בַּשָּׁנָה, קַרְנוֹתָיו דְּמִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי הוּא דְאֵינוֹ מְכַפֵּר שְׁתֵּי כַפָּרוֹת, הָא דְחִיצוֹן אֲפִלּוּ שְׁתֵּי כַפָּרוֹת. גְּמָרָא:
ו. וְעַל זְדוֹן טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִפְנִים וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִין. וְעַל שְׁאָר עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת, הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת, הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע, עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, כְּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין, שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר:
ברטנורה וְעַל זְדוֹן טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְכוּ'. סְתָמָא דְתַלְמוּדָא נָקֵיט לַהּ:הַחֲמוּרוֹת וְהַקַּלּוֹת וְכוּ'. כֻּלַּהּ מַתְנִיתִין מִפָּרְשָׁא בַגְּמָרָא הָכִי, בֵּין קַלּוֹת בֵּין חֲמוּרוֹת בֵּין שֶׁעֲשָׂאָן בְּמֵזִיד בֵּין שֶׁעֲשָׂאָן בְּשׁוֹגֵג, אוֹתָן שֶׁעֲשָׂאָן בְּשׁוֹגֵג בֵּין נוֹדַע לוֹ סְפֵקָן בֵּין לֹא נוֹדַע לוֹ סְפֵקָן, כְּלוֹמַר בֵּין נוֹדַע לוֹ שֶׁבָּא לְיָדוֹ סְפֵק חֵלֶב וַאֲכָלוֹ בֵּין שֶׁלֹּא נוֹדַע לוֹ שֶׁבָּא לְיָדוֹ סְפֵק חֵלֶב. וְאֵלּוּ הֵן קַלּוֹת, עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה. וְאֵלּוּ הֵן חֲמוּרוֹת, כְּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין:
עיקר תוספות יום טוב (כג) וְעַל זְדוֹן כוּ'. אַף עַל גַּב דְּאָמְרִינַן אַחַת כַּפָּרָה אַחַת כוּ'. כְּבָר כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּאֵין זֶה שְׁתֵּי כַפָּרוֹת אֶלָּא מַה שֶּׁקָּרְבָּן אַחֵר מְכַפֵּר. אִי נַמִּי, כַּפָּרָה אַחַת לְשׁוֹגֵג וְאַחַת לְמֵזִיד: (כד) וְכֵן הוּא אוֹמֵר [מְלָכִים ב ג] מֶלֶךְ מוֹאָב פָּשַׁע בִּי. וְאוֹמֵר [שָׁם ח] אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה בָּעֵת הַהִיא. גְּמָרָא: (כה) דְּלֵיכָּא לְפָרוֹשֵׁי דְּנוֹדַע לוֹ שִׁגְגָתוֹ שֶׁשָּׁגַג וַדַּאי, דְּאִם כֵּן הָוֵי לֵיהּ חַיָּבֵי חַטָּאת וַאֲשָׁמוֹת וַדָּאִין, וּתְנַן בְּמַסֶּכֶת כְּרֵתוֹת, חַיָּבֵי חַטָּאת וַאֲשָׁמוֹת וַדָּאִין שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן יוֹם הַכִּפּוּרִים חַיָּבִין לְהָבִיא לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, אֲבָל חַיָּבֵי אָשָׁם תָּלוּי פְּטוּרִין. רַשִׁ"י: (כו) עֲשֵׂה. בַּגְּמָרָא, הֵיכִי דָמֵי, אִי דְלָא עֲבִיד תְּשׁוּבָה זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה, אִי דַעֲבִיד תְּשׁוּבָה כָּל יוֹמָא נַמִּי כוּ'. וּמַסִּיק בִּדְלָא עֲבִיד תְּשׁוּבָה, וְרַבִּי הִיא דִּסְבִירָא לֵיהּ עַל כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה בֵּין עָשָׂה תְשׁוּבָה וּבֵין לֹא כוּ' יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, חוּץ מִפּוֹרֵק עֹל וּמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה וּמֵפֵר בְּרִית בַּבָּשָׂר. שֶׁאִם עָשָׂה תְשׁוּבָה יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, וְאִם לָאו אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. וְזֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה, בִּשְׁאָר יוֹמֵי. רַשִׁ"י:
ז. אֶחָד יִשְׂרְאֵלִים, וְאֶחָד כֹּהֲנִים, וְאֶחָד כֹּהֵן מָשׁוּחַ. מַה בֵּין יִשְׂרְאֵלִים לְכֹהֲנִים וּלְכֹהֵן מָשׁוּחַ, אֶלָּא שֶׁדַּם הַפָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כְּשֵׁם שֶׁדַּם הַשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִפְנִים מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, כָּךְ דַּם הַפָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים. כְּשֵׁם שֶׁוִּדּוּיוֹ שֶׁל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, כָּךְ וִדּוּיוֹ שֶׁל פָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים:
ברטנורה אֶלָּא שֶׁדַּם הַפָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. כָּל מַה שֶּׁשָּׂעִיר הַפְּנִימִי מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ תְּלִיַּת יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַתְּחִלָּה וְאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַסּוֹף וּזְדוֹן טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, וְכֵן כַּפָּרַת שָׂעִיר הַחִיצוֹן פָּרוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל הַקָּרֵב בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים:רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כְּשֵׁם. שֶׁאַתָּה מוֹדֶה בְּדַם הַשָּׂעִיר הַפְּנִימִי שֶׁמְּכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל כַּפָּרָתוֹ בְּלֹא שׁוּם וִדּוּי, שֶׁאֵין וִדּוּי בַּשָּׂעִיר הַפְּנִימִי אֶלָּא בַשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, כָּךְ דַּם הַפָּר בְּלֹא שׁוּם וִדּוּי מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. אַיְתַר לֵיהּ וִדּוּיוֹ שֶׁל פַּר בִּמְקוֹם וִדּוּי שֶׁל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ לְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים בִּשְׁאָר עֲבֵרוֹת, וְאֵין לָהֶם כַּפָּרָה בַּשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ:
עיקר תוספות יום טוב (כז) אֶחָד כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ: (כח) הַכֹּהֲנִים. דְּהָא כְתִיב בָּתַר מַעֲשֵׂה פַר וְשָׂעִיר וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ וְגוֹ'. וְהַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ דְּבַשָּׂעִיר הַפְּנִימִי כְּתִיב אֲשֶׁר לָעָם, וְלֹא לַכֹּהֲנִים, וְחִיצוֹן אִתַּקַּשׁ לַפְּנִימִי. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
גמרא שבועות י״ח ב: ד׳-י״א
בָּעא מִינֵהּ רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן יוֹסֵי בֶּן לְקוּנְיָא מִרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹסֵי בֶּן לְקוּנְיָא אַזְהָרָה לְבוֹעֵל נִדָּה מִנַּיִן מִן הַתּוֹרָה שָׁקַל קָלָא פָּתַק בֵּהּ אַזְהָרָה לְבוֹעֵל נִדָּה (ויקרא יח) וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָה לֹא תִקְרַב אֶלָּא אַזְהָרָה לַמְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּהוֹרָה וְאָמְרָה לוֹ נִטְמֵאתִי דְלָא נִיפְרִישׁ מִיָּד מְנָא לָן אָמַר חִזְקִיָּה אָמַר קְרָא (שם טו) וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת נִדָּתָהּ תְּהֵא עָלָיו. אַשְׁכְּחָן עֲשֵׂה לֹא תַעֲשֶׂה מְנָלָן אָמַר רַב פַּפָּא אָמַר קְרָא (שם יח) לֹא תִקְרַב לֹא תִקְרַב נַמֵּי לֹא תִפְרוֹשׁ הוּא דִּכְתִיב (ישעיה סה) הָאוֹמֵר קְרַב אֵלֶיךָ אַל תִּגַּשׁ בִּי כִּי קְדַשְׁתִּיךָ. תָּנוּ רַבָּנָן (ויקרא טו) וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם. אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה מִכָּאן אַזְהָרָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּפְרְשׁוּ מִנְּשׁוֹתֵיהֶן סָמוּךְ לְוִסְתָּן וְכַמָּה. אָמַר רַבָּה: עוֹנָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי כָּל שֶׁאֵינוֹ פּוֹרֵשׁ מֵאִשְׁתּוֹ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ אֲפִלּוּ הַוְיָן לוֹ בָנִים כִּבְנֵי אַהֲרֹן מֵתִים. דִּכְתִיב (שם) וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם. וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָה וְסָמִיךְ לֵהּ (שם טז) אַחֲרֵי מוֹת. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַפּוֹרֵשׁ מֵאִשְׁתּוֹ סָמוּךְ לְוִסְתָּה הַוְיָן לוֹ בָנִים זְכָרִים דִּכְתִיב (שם יא) וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר. וְסָמִיךְ לֵהּ (שם יב) אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: הַוְיָן לוֹ בָּנִים רְאוּיִין לְהוֹרָאָה דִּכְתִיב (שם י) וּלְהַבְדִּיל וּלְהוֹרוֹת. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל הַמַּבְדִּיל עַל הַיַּיִן בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת הַוְיָן לוֹ בָנִים זְכָרִים, דִּכְתִיב (שם) לְהַבְדִּיל בֵּין הַקּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל. וּכְתִיב הָתָם (שם יא) לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר. וְסָמִיךְ לֵהּ (שם יב) אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: בָּנִים רְאוּיִין לְהוֹרָאָה, דִּכְתִיב (שם) לְהַבְדִּיל וּלְהוֹרוֹת. אָמַר רַבִּי בִנְיָמִין בַּר יֶפֶת, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל הַמְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ הַוְיָן לוֹ בָנִים זְכָרִים שֶׁנֶּאֱמַר (שם יא) וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים. וּסְמִיךְ לֵהּ אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ:
רש״י שקל קלא - פיסת רגבים: פתק ביה - זרק בו: קרב אליך - עמוד בעצמך ליצני הדור היו אומרים לנביא עמוד בעצמך אל תגע בי שלא אטמאך שאתה קדוש ואני טמא קדשתיך טמאתיך כמו (חגי ב) הן ישא איש בשר קדש וכמו (דברים כב) פן תקדש: והזרתם - והפרשתם כמו וינזרו: אזהרה לישראל וכו' - דסמיך ליה והדוה בנדתה בההוא ענינא: עונה - במסכת נדה מפורש או יום או לילה אם וסתה ביום יפרוש כל היום ואם וסתה בלילה יפרוש כל הלילה והכי מפרש לה במסכת נדה בפרק האשה (דף סג:): ולהבדיל כו' - המבדיל בין טומאה לטהרה תלד אשתו זכר: להבדיל ולהורות - בענינא דשתויי יין כתיב ולהבדיל בין הקדש ובין החול בין הטמא וגו' ולהורות את בני ישראל: המקדש עצמו בתשמיש - דרך צניעות:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץ א בעא מיניה [שאל אותו] ר' יונתן בן יוסי בן לקוניא מר' שמעון בן יוסי בן לקוניא: אזהרה לבועל נדה מנין מן התורה? שקל קלא פתק ביה [לקח רגב אדמה, השליך עליו] כבדרך גערה ואמר לו: וכי צריך לחפש מקור בתורה לאזהרה לבועל נדה? והרי בפירוש נאמר: "ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב" (ויקרא יח, יט)! ומסבירים את כוונת השאלה: אלא, אזהרה למקרה המובא במשנתנו, למשמש עם הטהורה ואמרה לו "נטמאתי" שלא ניפריש [יפרוש] מיד, מנלן [מנין לנו]? אמר חזקיה בתשובה לשאלה זו, אמר קרא [הכתוב]: "ואם שכב ישכב איש אותה ותהי נדתה עליו" (ויקרא טו, כד), לומר: אפילו בשעת נדתה כשהיא נהיית נדה תהא עליו באיסור נדה, שלא יפרוש ממנה מיד. ושואלים: אשכחן [מצאנו] איפוא שיש מצות עשה בדרך הפרישה מנדה בשעת תשמיש, לא תעשה מנלן [מנין לנו] שיש בכך? אמר רב פפא, אמר קרא [הכתוב]: "ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב" (ויקרא יח, יט), ומסביר: "לא תקרב" נמי [גם כן] לא תפרוש הוא, שפעמים פירוש המלה "קרב" הוא הפוך, ענין של פרישה, דכתיב [שנאמר]: "האמרים קרב אליך אל תגש בי כי קדשתיך" (ישעיהו סה, ה), הרי ש"קרב אליך" משמעו — התרחק ממנו.ב כיון שהוזכר כאן שיש איסור לבוא על אשה סמוך לווסתה, מביאים מה שתנו רבנן [שנו חכמים], נאמר בפרשת הנדה: "והזרתם את בני ישראל מטמאתם" (ויקרא טו, לא), אמר ר' יאשיה: מיכן (מכאן) אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהן סמוך לוסתן. וכמה הוא "סמוך"? אמר רבה: עונה כלומר, שיעור של יום או לילה.אמר ר' יוחנן משום (בשם) ר' שמעון בן יוחאי: כל שאינו פורש מאשתו סמוך לוסתה, אפילו הויין [היו] לו בנים הראויים להיות גדולים וקדושים כבני אהרן — מתים בעוון זה, דכתיב [שנאמר]: "והזרתם את בני ישראל מטמאתם... והדוה בנדתה" (ויקרא יח, לא— לג), וסמיך ליה [וסמוך לו] הכתוב: "אחרי מות שני בני אהרן" (ויקרא טז, א). וכן אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן בענין זה: כל הפורש מאשתו סמוך לוסתה — הויין [יהיו] לו בנים זכרים, דכתיב [שנאמר]: "להבדיל בין הטמא ובין הטהר" (ויקרא יא, מז), ו נאמר סמיך ליה [סמוך לו]: "אשה כי תזריע וילדה זכר" (ויקרא יב, ב). הרי שמי שנבדל מן הטומאה, כגון זה הפורש מאשתו סמוך לזמן טומאתה — זוכה לבנים זכרים. ר' יהושע בן לוי אמר: הויין [יהיו] לו בנים ראויין ל הורות הוראה (הלכה), דכתיב [שנאמר]: "להבדיל... בין הטמא ובין הטהור ולהורות את בני ישראל את כל החוקים" (ויקרא י, י— יא). ואגב פרשה זו מביאים דרשה דומה של אותם כתובים.אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: כל המבדיל על היין (ולא על משקה אחר) במוצאי שבתות — הויין [יהיו] לו בנים זכרים, דכתיב [שנאמר]: "להבדיל בין הקדש ובין החול ובין הטמא ובין הטהור" (ויקרא י, י), וכתיב התם [ונאמר שם] שוב: "להבדיל בין הטמא ובין הטהור" (ויקרא יא, מז), וסמיך ליה [וסמוך לו]: "אשה כי תזריע" (ויקרא יב, ב). ר' יהושע בן לוי אמר: כל המבדיל על היין במוצאי שבתות — יהיו לו בנים הראוין להוראה, דכתיב [שנאמר]: "להבדיל בין הקדש ובין החול... ולהורות" (ויקרא י, י— יא). ועוד בענין זכייה בבנים זכרים, אמר ר' בנימין בר יפת אמר ר' אלעזר: כל המקדש את עצמו ונוהג בצניעות בשעת תשמיש המטה — הויין [יהיו] לו בנים זכרים, שנאמר: "והתקדשתם והייתם קדשים" (ויקרא יא, מד), וסמיך ליה [וסמוך לו]: "אשה כי תזריע" (ויקרא יב, ב).
זוהר ספר הזהר, ואתחנן י״ד
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בְּשַׁעְתָּא דְּבַר נָשׁ אַקְדִּים בְּפַלְגּוּת לֵילְיָא וְקָם וְאִשְׁתְּדַל בְּאוֹרָיְתָא עַד דְּנָהִיר צַפְרָא בְּצַפְרָא אַנַּח תְּפִלִּין בְּרֵישֵׁהּ וּתְפִלִּין בִּרְשִׁימָא קַדִּישָׁא בִּדְרוֹעֵהּ וְאִתְעַטָּף בְּעִטּוּפָא דְּמִצְוָה וְאָתֵי לְנָפְקָא מִתַּרְעָא דְּבֵיתֵהּ אִעֲרַע בַּמְּזוּזָה רְשִׁימָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא בְּתַרְעָא דְּבֵיתֵיהּ אַרְבַּע מַלְאָכִין קַדִּישִׁין מִזְדַוְּגָן עִמֵּהּ וְנָפְקִין עִמֵּהּ מִתַּרְעָא דְּבֵיתֵהּ וְאוֹזְפֵי לֵהּ לְבֵי כְּנִישְׁתָּא וּמַכְרְזֵי קָמֵהּ הָבוּ יְקָרָא לְדִיּוּקְנָא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא הָבוּ יְקָרָא לִבְרֵהּ דְּמַלְכָּא לְפַרְצוּפָא יְקָרָא דְּמַלְכָּא רוּחָא קַדִּישָׁא שַׁרְיָא עָלֵהּ אַכְרִיז וַאֲמַר (ישעיה מט) יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. כְּדֵין הַהוּא רוּחָא קַדִּישָׁא סַלְקָא לְעֵלָּא וְאַסְהִיד עָלֵהּ קָמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא כְּדֵין פָּקִיד מַלְכָּא עִלָּאָה לְמִכְתַּב קָמֵּהּ כָּל אִנּוּן בְּנֵי הֵיכָלֵהּ כָּל אִנּוּן דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָן קָמֵיהּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (מלאכי ג) וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְיָ וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ, מַאי וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (שמות לה) (ס''א כְּחֵשֶׁב הָאֵפוֹד) וְחוֹשְׁבֵי מַחֲשָׁבוֹת אִנּוּן דְּעָבְדִין לִשְׁמֵהּ אוּמָנוּתָא בְּכֹלָּא. אוּמָנוּתָא דִּתְפִלִּין בְּבָתֵּיהוֹן בִּרְצוּעֵיהוֹן וּכְתִיבָתְהוֹן. אוּמָנוּתָא דְּצִיצִית. בְּחוּטֵיהוֹן בְּחוּטָא דִּתְכֶלְתָּא. אוּמָנוּתָא דִּמְזוּזָה וְאִלֵּין אִנּוּן חוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. וּכְתִיב וְחוֹשְׁבֵי מַחֲשָׁבוֹת. וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִשְׁתַּבַּח בֵּהּ וּמַכְרִיז עָלֵהּ בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין חֲמוּ מַה בִּרְיָה עַבְדִית בְּעוֹלָמִי. וּמָאן דְּיֵעוֹל קָמֵּהּ לְבֵי כְּנִישְׁתָּא כַּד נָפִיק מִתַּרְעֵיהּ וְלָא תְּפִלִּין בְּרֵישֵׁיהּ וְצִיצִית בִּלְבוּשֵׁיהּ וְאוֹמֵר (תהלים ה) אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ. קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר: אָן הוּא מוֹרָאִי הָא סָהִיד סַהֲדוּתָא דְּשִׁקְרָא:
תרגום הזוהר אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם מַקְדִים עַצְמוֹ בַּחֲצוֹת לַיְלָה, וְקָם וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה עַד שֶׁמֵאִיר הַבֹּקֶר. וּבַבֹּקֶר מַנִּיחַ תְּפִילִין בָּרֹאשׁ וּתְפִילִין בְּרוֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ, דְּהַיְנוּ תְּפִילִין שֶׁל הַמַּלְכוּת, בִּזְרוֹעַ. וְנִתְעַטֵף בְּעִטוּף שֶׁל מִצְוָה. וּבָא לָצֵאת מִפֶּתַח בֵּיתוֹ הוּא פּוֹגֵשׁ בַּמְזוּזָה, שֶׁהִיא רוֹשֶׁם שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהִיא מַלְכוּת, בְּשַׁעַר בֵּיתוֹ. הִנֵּה אָז, אַרְבָּעָה מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים מִתְחַבְּרִים עִמוֹ, וְיוֹצְאִים עִמוֹ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ וּמְלַוִים אוֹתוֹ לְבֵּית הַכְּנֶסֶת וּמַכְרִיזִים לְפָנָיו, תְּנוּ כָּבוֹד לְצוּרַת הַמֶּלֶך הַקָּדוֹשׁ, תְּנוּ כָּבוֹד לְבֶן הַמֶּלֶךְ, לְצוּרַת הַפָּנִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ. וְרוּחַ קָדוֹשׁ שׁוֹרֶה עָלָיו, מַכְרִיז וְאוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר. אָז, אוֹתוֹ הָרוּחַ הַקָּדוֹשׁ, עוֹלֶה לְמַעְלָה וּמֵעִיד עָלָיו לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. אָז מְצַוֶה הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן לִכְתּוֹב לְפָנָיו כָּל אֵלּוּ בְּנֵי הֵיכָלוֹ, כָּל אֵלּוּ הַנּוֹדָעִים לְפָנָיו. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר, וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְיָ וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. מַהוּ וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. הוּא כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְחוֹשְׁבֵי מַחֲשָׁבוֹת, שֶׁהֵם מַחֲשֶׁבֶת אוּמָנוּת. אַף כָּאן, אֵלּוּ שֶׁעוֹשִׂים לִשְׁמוֹ, אוּמָנוּת בְּכָל דָבָר. אוּמָנוּת הַתְּפִלִין, בְּהַבָּתִים שֶׁלָהֶם בִּרְצוּעוֹתֵיהֶם וּבִּכְתִיבָה שֶׁלָהֶם. אוּמָנוּת הַצִיצִית, בַּחוּטִים שֶׁלָהֶם, בְּחוּט הַתְּכֵלֶת. אוּמָנוּת הַמְזוּזָה. וְאֵלּוּ הֵם חוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְחוֹשְׁבֵי מַחֲשָׁבוֹת. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהַקָּבָּ''ה מִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ וּמַכְרִיז עָלָיו בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, רְאוּ אֵיזוֹ בְּרִיָה עָשִׂיתִי בְּעוֹלָמִי. וּמִי שֶׁנִכְנָס לְפָנָיו לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וּכְשֶׁיוֹצֵא מִפִּתְחוֹ, בְּלֹא תְפִלִין בְּרֹאשׁוֹ וְצִיצִית בִּלְבוּשׁוֹ, אוֹמֵר אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךְ בְּיִרְאָתֶךְ. אוֹמֵר הַקָּבָּ''ה, אֵיפֹה הוּא מוֹרָאִי, הַרֵי מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מֹשֶה שֶׁאָמַר כַּאן בִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אֱלֹהֵינוּ. כִּי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מֹשֶה נֶאֱחָז בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה יוֹתֵר מֵעַל שְׁאָר הַנְבִיאִים וְהַנֶּאֱמָנִים וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אִם הָיוּ יוֹדְעִים בְּנֵי הָאָדָם דִבְרֵי תוֹרָה, הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁאֵין מִלָה בַּתּוֹרָה אוֹ אוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁאֵין בָּה סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים וִיקָרִים.
הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים י״ד: ג׳-ד׳
א. כֵּיצַד הִיא נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם בִּגְבוּלִין בְּעֵת שֶׁיַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לַעֲבוֹדָה כְּשֶׁיֹּאמַר רְצֵה, כָּל הַכֹּהֲנִים הָעוֹמְדִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת נֶעֱקָרִין מִמְּקוֹמָן וְהוֹלְכִין וְעוֹלִין לַדּוּכָן וְעוֹמְדִין שָׁם. פְּנֵיהֶם לַהֵיכָל וַאֲחוֹרֵיהֶם כְּלַפֵּי הָעָם וְאֶצְבְּעוֹתֵיהֶם כְּפוּפוֹת לְתוֹךְ כַּפֵּיהֶם, עַד שֶׁיַּשְׁלִים שְׁלִיחַ צִבּוּר הַהוֹדָאָה. וּמַחֲזִירִין פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הָעָם וּפוֹשְׁטִין אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם וּמַגְבִּיהִין יְדֵיהֶם, כְּנֶגֶד כִּתְפֵיהֶם וּמַתְחִילִין יְבָרֶכְךָ. וּשְׁלִיחַ צִבּוּר מַקְרֵא אוֹתָן מִלָּה בְמִלָּה וְהֵן עוֹנִין. שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו) ''אָמוֹר לָהֶם'', עַד שֶׁיֹּאמַר. כְּשֶׁמַּשְׁלִימִין פָּסוּק רִאשׁוֹן כָּל הָעָם עוֹנִין אָמֵן. וְחוֹזֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר וּמַקְרֵא אוֹתָן פָּסוּק שֵׁנִי מִלָּה בְּמִלָּה וְהֵן עוֹנִין עַד שֶׁמַּשְׁלִימִין פָּסוּק שֵׁנִי וְכָל הָעָם עוֹנִין אָמֵן. וְכֵן פָּסוּק שְׁלִישִׁי.
ב. כְּשֶׁיַּשְׁלִימוּ הַכֹּהֲנִים שְׁלשָה פְּסוּקִים מַתְחִיל שְׁלִיחַ צִבּוּר בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל תְּפִלָּה שֶׁהִיא שִׂים שָׁלוֹם וְהַכֹּהֲנִים מַחֲזִירִין פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַקּדֶשׁ וְקוֹפְצִין אֶצְבְּעוֹתֵיהֶן וְעוֹמְדִין שָׁם בַּדּוּכָן עַד שֶׁיִּגְמֹר הַבְּרָכָה וְחוֹזְרִין לִמְקוֹמָן:
מוסר ספר חסידים קנ״ה
כָּל הַמְרַחֵם עַל הָאַכְזָר אֵינוֹ מְרַחֵם עַל הָרַחֲמָנִים וְעַל מִי שֶׁהַדִּין לְרַחֵם עָלָיו כְּגוֹן עַל בָּנָיו וְעַל בְּנוֹתָיו וְאֶחָיו וּקְרוֹבָיו וְאֵין לָהֶם וְיָכוֹל לְכַלְכְּלָם וְאֵינוֹ נוֹתֵן לָהֶם הֲרֵי כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יָבוֹא לִידֵי מִי שֶׁאֵין לוֹ זְכוּת וּצְדָקָה פֵּרוּשׁ לְיַד בָּנָיו וּבְנוֹתָיו וּקְרוֹבָיו שֶׁאֵין צְדָקָה שַׁיָּךְ בְּפַרְנָסָתָם אֶלָּא דֶּרֶךְ רַחֲמָנוּת וַאֲפִלּוּ הוּא מְפַרְנֵס אֲחֵרִים וְכֵיוָן שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאָבִיו וְאִמּוֹ וְאֶחָיו עֲנִיִּים וְאֵינוֹ מְפַרְנְסָם וּמְפַרְנֵס אֲחֵרים אוֹתָן עַצְמָם שֶׁהוּא מְפַרְנֵס לְבַסּוֹף יִהְיוּ אַכְזָרִים עָלָיו וְלֹא יְרַחֲמוּהוּ וְלֹא יַחֲזִיקוּ לוֹ טוֹבָה עַל הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִמָּהֶם וְיֵהָפְכוּ לוֹ לְשׂוֹנְאָיו כִּי יֵשׁ לָךְ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ זְכוּת לְאָדָם אִם יַעֲשֶׂנָּה וְאִם לֹא יַעֲשֶׂנָּה יֵחָשֵׁב לוֹ לְרָעָה. כְּגוֹן אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ שֶׁאוֹהֲבִין יַלְדֵיהֶן וְיֵשׁ לָהֶן וּמְפַרְנְסִין אוֹתָן וּמְרַחֲמִים עֲלֵיהֶם הֲרֵי אֵין זְכוּת וּצְדָקָה כִּי מֵאַהֲבָתָן עוֹשִׂין לָהֶם כֵּן כְּמוֹ כֶּלֶב לְגוּרָיו וְהַדֹּב וְכָל חַיּוֹת שֶׁמְּשִׂימִים נַפְשָׁם בְּכַפָּם לִטְרֹף טֶרֶף לְהָבִיא לְגוּרֵיהֶן וְאִם לֹא יִהְיוּ מְרַחֲמִים עַל יַלְדֵיהֶן וְלֹא מְפַרְנְסִים אוֹתָם וְאֵין לִילָדִים מְאוּמָה אוֹ שֶׁמַּכִּין אוֹתָן שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ אוֹ שֶׁלֹּא לְיַסְּרָם כְּלָל. גָּדוֹל עֲוֹנָם מִנְּשׂוֹא לְפִיכָךְ הָאָב שֶׁעוֹשֶׂה טוֹבָה לְמִקְּצָת בָּנָיו וּקְצָתָן מוֹאֵס וְלֹא עוֹשֶׂה אִתָּם טוֹבָה. אוֹתוֹ שֶׁהוּא מוֹאֵס יִירָשֶׁנּוּ:
הצטרפו אלינו
עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.
השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!
לתרומה לעמותה
המקורות מתוך ספריא. ביאור שטיינזלץ, מהדורת William Davidson, ברישיון Creative Commons לשימוש לא מסחרי (CC BY-NC ). עמותת אורות האמונה - בני משה