פרשת בראשית יום שישי

רש״יוַיִּ֩בֶן֩. כְּבִִנְיָן, רְחָבָה מִלְּמַטָּה וּקְצָרָה מִלְּמַעְלָה לְקַבֵּל הַוָּלָד כְּאוֹצָר שֶׁל חִטִּים, שֶׁהוּא רָחָב מִלְּמַטָה וְקָצָר מִלְּמַעְלָה שֶׁלֹּא יַכְבִּיד מַשָּׂאוֹ עַל קִירוֹתָיו:
ויבן את הצלע לאשה. לִהְיוֹת אִשָּׁה, כְּמוֹ וַיַּעַשׂ אוֹתוֹ גִדְעוֹן לְאֵפוֹד (שופטים ח'), לִהְיוֹת אֵפוֹד:
ולא יתבוששו. שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִים דֶרֶךְ צְנִיעוּת לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לָרָע, וְאַעַ"פִּ שֶׁנִּתְּנָה בוֹ דֵּעָה לִקְרוֹת לוֹ שֵׁמוֹת, לֹא נִתַּן בּוֹ יֵצֶר הָרָע עַד אָכְלוֹ מִן הָעֵץ וְנִכְנַס בּוֹ יֵצֶר הָרָע וְיָדַע מַה בֵּין טוֹב לָרָע (בראשית רבה):
לא מות תמותון. דְּחָפָהּ עַד שֶׁנָּגְעָה בוֹ, אָמַר לָהּ כְּשֵׁם שֶׁאֵין מִיתָה בִנְגִיעָה, כָּךְ אֵין מִיתָה בַאֲכִילָה (בראשית רבה):
ונחמד להשכיל. כְּמוֹ שֶׁאָמַר לָהּ יוֹדְעֵי טוֹב וָרָע:
וידעו כי עירמים הם. אַף הַסּוּמָא יוֹדֵעַ כְּשֶׁהוּא עָרוּם, אֶלָּא מַהוּ וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם? מִצְוָה אַחַת הָיְתָה בְיָדָם וְנִתְעַרְטְלוּ הֵימֶנָּה (בראשית רבה):
על גחונך תלך. רַגְלַיִם הָיוּ לוֹ וְנִקְצְצוּ:
ואיבה אשית. אַתָּה לֹא נִתְכַּוַּנְתָּ אֶלָּא שֶׁיָּמוּת אָדָם כְּשֶׁיּאֹכַל הוּא תְּחִלָּה וְתִשָּׂא אֶת חַוָּה, וְלֹא בָאתָ לְדַבֵּר אֶל חַוָּה תְּחִלָּה אֶלָּא לְפִי שֶׁהַנָּשִׁים קַלּוֹת לְהִתְפַּתּוֹת וְיוֹדְעוֹת לְפַתּוֹת אֶת בַּעְלֵיהֶן, לְפִיכָךְ וְאֵיבָה אָשִׁית:
ועתה פן ישלח ידו. וּמִשֶּׁיִּחְיֶה לְעוֹלָם הֲרֵי הוּא קָרוֹב לְהַטְעוֹת הַבְּרִיּוֹת אַחֲרָיו, וְלוֹמַר אַף הוּא אֱלוֹהַּ. וְיֵשׁ מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה, אֲבָל אֵין מְיֻשָּׁבִין עַל פְּשׁוּטוֹ:
את הכרובים. מַלְאֲכֵי חַבָּלָה:
את ה'. כְּמוֹ עִם ה', כְּשֶׁבָּרָא אוֹתִי וְאֶת אִישִׁי, הוּא לְבַדּוֹ בְּרָאָנוּ אֲבָל בָּזֶה שֻׁתָּפִים אָנוּ עִמּוֹ (נדה ל"א):
את קין את אחיו את הבל. ג' אֶתִים רִבּוּיִים הֵם, מְלַמֵּד, שֶׁתְּאוֹמָה נוֹלְדָה עִם קַיִן, וְעִם הֶבֶל נוֹלְדוּ שְׁתַּיִם, לְכָךְ נֶאֱמַר וַתֹּסֶף (בראשית רבה):
הלא אם תיטיב. כְּתַרְגּוּמוֹ פֵּרוּשׁוֹ:
לפתח חטאת רובץ. לְפֶתַח קִבְרְךָ חֶטְאֲךָ שָׁמוּר:
השומר אחי. לְשׁוֹן תֵּמַהּ הוּא, וְכֵן כָּל הֵ"א הַנְּקוּדָה בַּחֲטַף פַּתָּח:
לכן כל הורג קין. זֶה אֶחָד מִן הַמִּקְרָאוֹת שֶׁקִּצְּרוּ דִּבְרֵיהֶם וְרָמְזוּ וְלֹא פֵרְשׁוּ, לָכֵן כָּל הֹרֵג קַיִן לְשׁוֹן גְּעָרָה, כֹּה יֵעָשֶׂה לוֹ, כָּךְ וְכָךְ עָנְשׁוֹ וְלֹא פֵּרֵשׁ עָנְשׁוֹ:
וישם ה' לקין אות. חָקַק לוֹ אוֹת מִשְּׁמוֹ בְּמִצְחוֹ. ס"א דָּבָר אַחֵר, כָּל מוֹצְאִי יַהַרְגֵנִי, הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת, אֲבָל בְּנֵי אָדָם עֲדַיִן לֹא הָיוּ שֶׁיִּירָא מֵהֶם, רַק אָבִיו וְאִמּוֹ, וּמֵהֶם לֹא הָיָה יָרֵא שֶׁיַּהַרְגוּהוּ, אֶלָּא אָמַר עַד עַכְשָׁו הָיָה פַּחְדָּתִי עַל כָּל הַחַיּוֹת כְּמֹ"שֶׁ וּמוֹרַאֲכֶם וְגוֹ', וְעַכְשָׁו בִּשְׁבִיל עָוֹן זֶה לֹא יִירְאוּ מִמֶּנִּי הַחַיּוֹת וְיַהַרְגוּנִי, מִיָּד וַיָּשֶׂם ה' לְקַיִן אוֹת – הֶחֱזִיר אֶת מוֹרָאוֹ עַל הַחַיּוֹת:
ויהי קין בונה עיר ויקרא שם העיר לְזֵכֶר בְּנוֹ חֲנוֹךְ:
זה ספר תולדות אדם. זוֹ הִיא סְפִירַת תּוֹלְדוֹת אָדָם, וּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה יֵשׁ רַבִּים:
כי לקח אותו. לִפְנֵי זְמַנּוֹ, כְּמוֹ הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת מַחְמַד עֵינֶיךָ (יחזקאל כ"ד):
הגבורים. לִמְרֹד בַּמָּקוֹם:
וינחם ה' כי עשה. נֶחָמָה הָיְתָה לְפָנָיו שֶׁבְּרָאוֹ בַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁאִלּוּ הָיָה מִן הָעֶלְיוֹנִים הָיָה מַמְרִידָן (בבראשית רבה):
ויאמר ה' אמחה את האדם. הוּא עָפָר וְאָבִיא עָלָיו מַיִם וְאֶמְחֶה אוֹתוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר לָשׁוֹן מִחוּי:

רש״יזֹ֣את הַפַּ֗עַם. מְלַמֵּד שֶׁבָּא אָדָם עַל כָּל בְּהֵמָה וְחַיָּה, וְלֹא נִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ בָּהֶם (יבמות ס"ג):
לְזֹאת֙ יִקָּרֵ֣א אִשָּׁ֔ה כִּ֥י מֵאִ֖ישׁ וגו'. לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן מִכָּאן שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ (בראשית רבה):

רש״יעַל כֵּן֙ יַֽעֲזׇב אִ֔ישׁ. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמְרָה כֵן לֶאֱסֹר עַל בְּנֵי נֹחַ הָעֲרָיוֹת (סנהדרין נ"ז):
לְבָשָׂ֥ר אֶחָֽד. הַוָּלָד נוֹצָר עַל יְדֵי שְׁנֵיהֶם וְשָׁם נַעֲשֶׁה בְשָׂרָם אֶחָד (שם נ"ח):

רש״יוְהַנָּחָשׁ֙ הָיָ֣ה עָר֔וּם. מָה עִנְיָן זֶה לְכָאן? הָיָה לוֹ לִסְמֹךְ וַיַּעַשׂ לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם, אֶלָּא לִמֶּדְךָ מֵאֵיזוֹ עֵצָה קָפַץ הַנָּחַשׁ עֲלֵיהֶם, רָאָה אוֹתָם עֲרֻמִּים וְעוֹסְקִים בְּתַשְׁמִישׁ לְעֵין כֹּל וְנִתְאַוָּה לָהּ:
עָר֔וּם מִכֹּל֙. לְפִי עָרְמָתוֹ וּגְדֻלָּתוֹ הָיְתָה מַפָּלָתוֹ, עָרוּם מִכֹּל, אָרוּר מִכֹּל (בראשית רבה):
אַ֚ף כִּֽי אָמַ֣ר וגו'. שֶׁמָּא אָמַר לָכֶם לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל וְגוֹ', וְאַעַ"פִּ שֶׁרָאָה אוֹתָם אוֹכְלִים מִשְּׁאָר פֵּרוֹת, הִרְבָּה עָלֶיהָ דְבָרִים כְּדֵי שֶׁתְּשִׁיבֶנּוּ וְיָבֹא לְדַבֵּר בְּאוֹתוֹ הָעֵץ:

רש״יוְלֹ֥א תִגְּע֖וּ בּ֑וֹ. הוֹסִיפָה עַל הַצִּוּוּי, לְפִיכָךְ בָּאָה לִידֵי גֵרָעוֹן, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר אַל תּוֹסְףְּ עַל דְּבָרָיו (משלי ל'):

רש״יכִּ֚י יֹדֵ֣עַ. כָּל אֻמָּן שׂוֹנֵא אֶת בְּנֵי אֻמָּנוּתוֹ, מִן הָעֵץ אָכַל וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם (בראשית רבה):
וִהְיִיתֶם֙ כֵּֽאלֹהִ֔ים. יוֹצְרֵי עוֹלָמוֹת (בראשית רבה):

רש״יוַתֵּ֣רֶא הָֽאִשָּׁ֡ה. רָאֲתָה דְבָרָיו שֶׁל נָחָשׁ וְהֶנְאוּ לָהּ וְהֶאֱמִינַתּוּ (בראשית רבה):
כִּ֣י טוֹב֩ הָעֵ֨ץ. לִהְיוֹת כֵּאלֹהִים:
וְכִ֧י תַֽאֲוָה ה֣וּא לָעֵינַ֗יִם. כְּמוֹ שֶׁאָמַר לָהּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם:
וַתִּתֵּ֧ן גַּם לְאִישָׁ֛הּ. שֶׁלֹּא תָמוּת הִיא וְיִחְיֶה הוּא, וְיִשָּׂא אַחֶרֶת:
גַּם. לְרַבּוֹת בְּהֵמָה וְחַיָּה:

רש״יוַתִּפָּקַ֙חְנָה֙ וגו'. לְעִנְיַן הַחָכְמָה דִּבֵּר הַכָּתוּב וְלֹא לְעִנְיַן רְאִיָּה מַמָּשׁ, וְסוֹף הַמִּקְרָא מוֹכִיחַ:
עֲלֵ֣ה תְאֵנָ֔ה. הוּא הָעֵץ שֶׁאָכְלוּ מִמֶּנּוּ, בַּדָּבָר שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ בּוֹ נִתַּקְּנוּ (סנהדרין ע'), אֲבָל שְׁאָר הָעֵצִים מְנָעוּם מִלִּטֹּל עַלֵּיהֶם. וּמִפְּנֵי מָה לֹא נִתְפַּרְסֵם הָעֵץ? שֶׁאֵין הַקָּבָּ"ה חָפֵץ לְהוֹנוֹת בְּרִיָּה, שֶׁלֹּא יַכְלִימוּהָ וְיֹאמְרוּ זֶהוּ שֶׁלָּקָה הָעוֹלָם עַל יָדוֹ, מִדְרַשׁ רַבִּי תַנְחוּמָא:

רש״יוַֽיִּשְׁמְע֞וּ. יֵשׁ מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה רַבִּים וּכְבָר סִדְּרוּם רַבּוֹתֵינוּ עַל מְכוֹנָם בִּבְ"רַ וּבִשְׁאָר מִדְרָשׁוֹת; וַאֲנִי לֹא בָאתִי אֶלָּא לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא וּלְאַגָּדָה הַמְיַשֶּׁבֶת דִּבְרֵי הַמִּקְרָא דָבָר דָּבוּר עַל אׇפְנָיו: וישמעו. מַה שָּׁמְעוּ? שָׁמְעוּ אֶת קוֹל הַקָּבָּ"ה שֶׁהָיָה מִתְהַלֵּךְ בַּגַּן:
לְר֣וּחַ הַיּ֑וֹם. לְאוֹתוֹ רוּחַ שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה לְשָׁם, וְזוֹ הִיא מַעֲרָבִית; שֶׁלִּפְנוֹת עֶרֶב חַמָּה בַּמַּעֲרָב, וְהֵם סָרְחוּ בָּעֲשִׂירִית (סנהדרין ל"ח):

רש״יאַיֶּֽכָּה. יוֹדֵעַ הָיָה הֵיכָן הוּא אֶלָּא לִכָּנֵס עִמּוֹ בִּדְבָרִים, שֶׁלֹּא יְהֵא נִבְהָל לְהָשִׁיב אִם יַעֲנִישֵׁהוּ פִּתְאוֹם (בראשית רבה), וְכֵן בְּקַיִן אָמַר לוֹ אֵי הֶבֶל אָחִיךָ (בראשית ד), וְכֵן בְּבִלְעָם מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ (במדבר כ"ב), לִכָּנֵס עִמָּהֶם בִּדְבָרִים, וְכֵן בְּחִזְקִיָּה בִּשְׁלוּחֵי מְרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן:

רש״ימִ֚י הִגִּ֣יד לְךָ֔. מֵאַיִן לְךָ לָדַעַת מַה בֹּשֶׁת יֵשׁ בְּעוֹמֵד עָרֹם?
הֲמִן הָעֵ֗ץ. בִּתְמִיהָ:

רש״יהִשִּׁיאַ֖נִי. הִטְעַנִי, כְּמוֹ אַל יַשִּׁיא אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ (דברי הימים ב' ל"ב):

רש״יכִּ֣י עָשִׂ֣יתָ זֹּאת֒. מִכָּאן שֶׁאֵין מְהַפְּכִים בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מֵסִית, שֶׁאִלּוּ שְׁאָלוֹ לָמָּה עָשִׂיתָ זֹאת? הָיָה לוֹ לְהָשִׁיב דִּבְרֵי הָרַב וְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִין? (סנהדרין כ"ט):
מִכׇּל הַבְּהֵמָ֔ה וּמִכֹּ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה. אִם מִבְּהֵמָה נִתְקַלֵּל מֵחַיָּה לֹא כָּל שֶׁכֵּן, הֶעֱמִידוּ רַבּוֹתֵינוּ מִדְרָשׁ זֶה בְמַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת (דף ח') לְלַמֵּד שֶׁיְּמֵי עִבּוּרוֹ שֶׁל נָחָשׁ שֶׁבַע שָׁנִים:

רש״ייְשׁוּפְךָ֣. יְכַתֶּתְךָ (סוטה ט') כְּמוֹ וָאֶכֹּת אֹתוֹ (דברים ט), וְתַרְגּוּמוֹ וְשָׁפִית יָתֵי':
וְאַתָּ֖ה תְּשׁוּפֶ֥נּוּ עָקֵֽב. לֹא יְהֵא לְךָ קוֹמָה וְתִשְּׁכֶנּוּ בַּעֲקֵבוֹ, וְאַף מִשָּׁם תְּמִיתֶנּוּ, וּלְשׁוֹן תְּשׁוּפֶנּוּ כְּמוֹ נָשַׁף בָּהֶם (ישעיהו מ') כְּשֶׁהַנָּחָשׁ בָּא לִנְשֹׁך הוּא נוֹשֵׁף כְּמִין שְׁרִיקָה וּלְפִי שֶׁהַלָּשׁוֹן נוֹפֵל עַל הַלָּשָוֹן כְּתִיב לְשׁוֹן נְשִׁיפָה בִשְׁנֵיהֶם:

רש״יעִצְּבוֹנֵ֣ךְ. זֶה צַעַר גִּדּוּל בָּנִים (עירובין ק'):
וְהֵֽרֹנֵ֔ךְ. זֶה צַעַר הָעִבּוּר:
בְּעֶ֖צֶב תֵּֽלְדִ֣י בָנִ֑ים. זֶה צַעַר הַלֵּדָה:
וְאֶל אִישֵׁךְ֙ תְּשׁ֣וּקָתֵ֔ךְ. לְתַשְׁמִישׁ, וְאַעַפִּ"כֵּ אֵין לָךְ מֵצַח לְתָבְעוֹ בַּפֶּה, אֶלָּא הוּא יִמְשָׁל בָּךְ, הַכֹּל מִמֶּנּוּ וְלֹא מִמֵּךְ:
תְּשׁ֣וּקָתֵ֔ךְ. תַּאֲוָתֵךְ, כְּמוֹ נֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה (ישעיהו כ"ט):

רש״יאֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ. מַעֲלָה לְךָ דְּבָרִים אֲרוּרִים, כְּגוֹן זְבוּבִים, פַּרְעוֹשִׁים וּנְמָלִים, מָשָׁל לְיוֹצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה וְהַבְּרִיּוֹת מְקַלְּלוֹת שָׁדַיִם שֶׁיָּנַק מֵהֶם:

רש״יוְק֥וֹץ וְדַרְדַּ֖ר תַּצְמִ֣יחַֽ לָ֑ךְ. הָאָרֶץ כְּשֶׁתִּזְרָעֶנָּה מִינֵי זְרָעִים, תַּצְמִיחַ קוֹץ וְדַרְדַּר קֻנְדָּס וְעַכָּבִיּוֹת, וְהֵן נֶאֱכָלִין עַל יְדֵי תִקּוּן (ביצה ל"ד):
וְאָכַלְתָּ֖ אֶת עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶֽה. וּמַה קְּלָלָה הִיא זוֹ? וַהֲלֹא בַּבְּרָכָה נֶאֱמַר לוֹ הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע וְגוֹ? אֶלָּא מָה אָמוּר כָּאן בְּרֹאשׁ הָעִנְיָן אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה, וְאַחַר הָעִצָּבוֹן וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ, כְּשֶׁתִּזְרָעֶנָּה קִטְנִית אוֹ יַרְקוֹת גִּנָּה הִיא תַצְמִיחַ לְךָ קוֹצִים וְדַרְדָּרִים וּשְׁאָר עִשְׂבֵי הַשָׂדֶה וְעַל כָּרְחֲךָ תֹּאכְלֵם:

רש״יבְּזֵעַ֤ת אַפֶּ֙יךָ֙. לְאַחַר שֶׁתִּטְרַח בּוֹ הַרְבֵּה:

רש״יוַיִּקְרָ֧א הָֽאָדָ֛ם. חָזַר הַכָּתוּב לְעִנְיָנוֹ הָרִאשׁוֹן וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת, וְלֹא הִפְסִיק אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁעַל יְדֵי קְרִיאַת שֵׁמוֹת נִזְדַּוְּגָה לוֹ חַוָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, לְפִיכָךְ, וַיַּפֵּל תַּרְדֵּמָה, וְעַל יְדֵי שֶׁכָּתַב וַיִּהְיוּ עֲרוּמִּים, סָמַךְ לוֹ פָּרָשַׁת הַנָּחָשׁ, לְהוֹדִיעֲךְ שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁרָאָה עֶרְוָתָהּ וְרָאָה אוֹתָם עֲסוּקִים בְּתַשְׁמִישׁ נִתְאַוָּה לָהּ וּבָא עֲלֵיהֶם בְּמַחֲשָׁבָה וּבְמִרְמָה:
חַוָּ֑ה. נוֹפֵל עַל לְשׁוֹן חַיָּה, שֶׁמְּחַיָּה אֶת וַלְדוֹתֶיהָ, כַּאֲשֶׁר תֹּאמַר מֶה הֹוֶה לָאָדָם (קהלת ב'), בִּלְשׁוֹן הָיָה:

רש״יכׇּתְנ֥וֹת ע֖וֹר. יֵשׁ דִּבְרֵי אַגָּדָה אוֹמְרִים חֲלָקִים כְּצִּפֹּרֶן הָיוּ מְדֻבָּקִים עַל עוֹרָן וְיֵ"אֹ דָּבָר הַבָּא מִן הָעוֹר, כְּגוֹן צֶמֶר הָאַרְנָבִים שֶׁהוּא רַךְ וְחָם וְעָשָׂה לָהֶם כֻּתֳּנוֹת מִמֶּנּוּ:

רש״יהָיָה֙ כְּאַחַ֣ד מִמֶּ֔נּוּ. הֲרֵי הוּא יָחִיד בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמוֹ שֶׁאֲנִי יָחִיד בָּעֶלְיוֹנִים, וּמַה הִיא יְחִידוּתוֹ? לָדַעַת טוֹב וָרָע, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּבְהֵמָה וְחַיָּה
לְעֹלָֽם. לְאֹרֶךְ יָמִים; הִנֵּה רוּחִי נָדוֹן בְּקִרְבִּי אִם לְהַשְׁחִית וְאִם לְרַחֵם, לֹא יִהְיֶה מָדוֹן זֶה בְרוּחִי לְעוֹלָם, כְּלוֹמַר לְאֹרֶךְ יָמִים:

רש״ימִקֶּ֨דֶם לְגַן עֵ֜דֶן. בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל גַּן עֵדֶן חוּץ לַגַּן:
הַחֶ֙רֶב֙ הַמִּתְהַפֶּ֔כֶת. וְלָהּ לַהַט לְאַיֵּם עָלָיו מִלִּכָּנֵס עוֹד לַגַּן תַּרְגּוּם לַהַט שְׁנַן, כְּמוֹ שָׁלַף שְׁנָנָא וּבִלְשׁוֹן לַעַז לא"מא וּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה יֵשׁ, וַאֲנִי אֵינִי בָא אֶלָּא לִפְשׁוּטוֹ:

רש״יוְהָ֣אָדָ֔ם יָדַ֖ע. כְּבָר קֹדֶם הָעִנְיָן שֶׁל מַעְלָה, קֹדֶם שֶׁחָטָא וְנִטְרַד מִגַּן עֵדֶן, וְכֵן הַהֵרָיוֹן וְהַלֵּדָה, שֶׁאִם כָּתַב וַיֵּדַע אָדָם, נִשְׁמָע שֶׁלְּאַחַר שֶׁנִּטְרַד הָיוּ לוֹ בָנִים:
קַ֔יִן. עַל שֵׁם קָנִיתִי:

רש״ירֹ֣עֵה צֹ֔אן. לְפִי שֶׁנִּתְקַלְּלָה הָאֲדָמָה פֵּרֵשׁ לוֹ מֵעֲבוֹדָתָהּ:

רש״ימִפְּרִ֧י הָֽאֲדָמָ֛ה. מִן הַגָּרוּעַ, וְיֵשׁ אַגָּדָה שֶׁאוֹמֶרֶת זֶרַע פִּשְׁתָּן הָיָה:

רש״יוַיִּ֣שַׁע. וַיִּפֶן, וְכֵן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה – לֹא פָנָה, וְכֵן וְלֹא יִשְׁעֶה (ישעיהו י"ז) – לֹא יִפְנֶה, וְכֵן שְׁעֵה מֵעָלָיו (איוב י"ד) פְּנֵה מֵעָלָיו:
וַיִּ֣שַׁע. יָרְדָה אֵשׁ וְלִחֲכָה מִנְחָתוֹ:

רש״יוְאֵלֶ֙יךָ֙ תְּשׁ֣וּקָת֔וֹ. שֶׁל חַטָּאת הוּא יֵצֶר הָרָע, תָּמִיד שׁוֹקֵק וּמִתְאַוֶּה לְהַכְשִׁילְךָ:
וְאַתָּ֖ה תִּמְשׇׁל בּֽוֹ. אִם תִּרְצֶה תִּתְגַּבֵּר עָלָיו:

רש״יוַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל הֶ֣בֶל. נִכְנַס עִמּוֹ בְּדִבְרֵי רִיב וּמַצָּה לְהִתְעוֹלֵל עָלָיו לְהָרְגוֹ. וְיֵשׁ בָּזֶה מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה, אַךְ זֶה יִשּׁוּבוֹ שֶׁל מִקְרָא:

רש״יאֵ֖י הֶ֣בֶל אָחִ֑יךָ. לְכָּנֵס עִמּוֹ בְּדִבְרֵי נַחַת, אוּלַי יָשׁוּב וְיֹאמַר: אֲנִי הֲרַגְתִּיו וְחָטָאתִי לְךָ:
לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי. נַעֲשָׂה כְּגוֹנֵב דַּעַת הָעֶלְיוֹנָה:

רש״ידְּמֵ֣י אָחִ֔יךָ. דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו. דָּבָר אַחֵר, שֶׁעָשָׂה בוֹ פְּצָעִים הַרְבֵּה, שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן נַפְשׁוֹ יוֹצְאָה (סנהדרין ל"ז):

רש״יאָר֣וּר אָ֑תָּה מִן הָֽאֲדָמָה֙. יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנִּתְקַלְּלָה הִיא כְּבָר בַּעֲוֹנָהּ, וְגַם בָּזוֹ הוֹסִיפָה לַחֲטֹא,
אֲשֶׁ֣ר פָּצְתָ֣ה אֶת פִּ֔יהָ לָקַ֛חַת אֶת דְּמֵ֥י אָחִ֖יךָ וגו'. וְהִנְּנִי מוֹסִיף לָהּ קְלָלָה אֶצְלְךָ, לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ:

רש״ינָ֥ע וָנָ֖ד. אֵין לְךָ רְשׁוּת לָדוּר בְּמָקוֹם אֶחָד:

רש״ישִׁבְעָתַ֖יִם יֻקָּ֑ם. אֵינִי רוֹצֶה לְהִנָּקֵם מִקַּיִן עַכְשָׁו, לְסוֹף שִׁבְעָה דוֹרוֹת אֲנִי נוֹקֵם נִקְמָתִי מִמֶּנּוּ, שֶׁיַּעֲמֹד לֶמֶךְ מִבְּנֵי בָּנָיו וְיַהַרְגֵהוּ, וְסוֹף הַמִּקְרָא שֶׁאָמַר שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם, וְהִיא נִקְמַת הֶבֶל מִקַּיִן, לִמְּדָנוּ שֶׁתְּחִלַּת מִקְרָא לְשׁוֹן גְּעָרָה הִיא, שֶׁלֹּא תְהֵא בְרִיָּה מַזִּיקַתּוּ, וְכַיּוֹצֵא בוֹ וַיֹּאמֶר דָּוִד כָּל מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר (שמואל ב ה'), וְלֹא פֵּרֵשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ, אֲבָל דִּבֵּר הַכָּתוּב בְּרֶמֶז כָּל מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר וְיִקְרַב אֶל הַשַּׁעַר וְיִכְבְּשֶׁנּוּ וְאֶת הָעִוְרִים וגו', וְגַם אוֹתָם יַכֶּה עַל אֲשֶׁר אָמְרוּ הָעִוֵּר וְהַפִּסֵּחַ לֹא יָבֹא דָוִד אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת – הַמַּכֶּה אֶת אֵלּוּ אֲנִי אֶעֱשֶׂנּוּ רֹאשׁ וְשַׂר, כָּאן קִצֵּר דְּבָרָיו, וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים פֵּרֵשׁ יִהְיֶה לְרֹאשׁ וּלְשָׂר:

רש״יוַיֵּ֥צֵא קַ֖יִן. יָצָא בְהַכְנָעָה כְּגוֹנֵב דַּעַת הָעֶלְיוֹנָה:
בְּאֶֽרֶץ נ֖וֹד. בָּאֶרֶץ שֶׁכָּל הַגּוֹלִים נָדִים שָׁם:
קִדְמַת עֵֽדֶן. שָׁם גָּלָה אָבִיו כְּשֶׁגֹּרַשׁ מִגַּן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת שְׁמִירַת דֶּרֶךְ מְבוֹא הַגָּן, שֶׁיֵּשׁ לִלְמֹד שֶׁהָיָה אָדָם שָׁם, וּמָצִינוּ רוּחַ מִזְרָחִית קוֹלֶטֶת בְּכָל מָקוֹם אֶת הָרוֹצְחִים שֶׁנֶּאֱמַר אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה וְגוֹמֵר, מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ (דברים ד'), דָּבָר אַחֵר בְּאֶרֶץ נוֹד, כָּל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ הָיְתָה הָאָרֶץ מִזְדַּעְזְעָה תַּחְתָּיו, וְהַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים סוּרוּ מֵעָלָיו, זֶהוּ שֶׁהָרַג אֶת אָחִיו:

רש״יוְעִירָ֕ד יָלַ֖ד. יֵשׁ מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר בְּזָכָר הוֹלִיד וְיֵשׁ מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר יָלַד, שֶׁהַלֵּדָה מְשַׁמֶּשֶׁת שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת, לֵדַת הָאִשָּׁה ניש"טרא בְּלַעַז וּזְרִיעַת תּוֹלְדוֹת הָאִישׁ אינזי"ראר בְּלַעַז. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר הוֹלִיד בִּלְשׁוֹן הִפְעִיל, מְדַבֵּר בְּלֵדַת הָאִשָּׁה – פְּלוֹנִי הוֹלִיד אֶת אִשְׁתּוֹ בֵּן אוֹ בַת, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר יָלַד, מְדַבֵּר בִּזְרִיעַת הָאִישׁ:

רש״יוַיִּֽקַּֽח ל֥וֹ לֶ֖מֶךְ. לֹא הָיָה לוֹ לְפָרֵשׁ כָּל זֶה, אֶלָּא לְלַמְּדֵנוּ מִסּוֹף הָעִנְיָן, שֶׁקִּיֵּם הַקָּבָּ"ה הַבְטָחָתוֹ שֶׁאָמַר שִׁבְעָתַיִם יֻקַּם קָיִן, עָמַד לֶמֶךְ לְאַחַר שֶׁהוֹלִיד בָּנִים וְעָשָׂה דּוֹר שְׁבִיעִי וְהָרַג אֶת קַיִן, זֶהוּ שֶׁאָמַר כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְגוֹמֵר:
שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֑ים. כָּךְ הָיָה דַּרְכָּן שֶׁל דּוֹר הַמַּבּוּל אַחַת לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה וְאַחַת לְתַשְׁמִישׁ, זוֹ שֶׁהִיא לְתַשְׁמִישׁ מַשְׁקָהּ כּוֹס שֶׁל עִקָּרִין כְּדֵי שֶׁתֵּעָקֵר וּמְקֻשֶּׁטֶת כְּכַלָּה וּמַאֲכִילָהּ מַעֲדַנִּים, וַחֲבֶרְתָּהּ נְזוּפָה וַאֲבֵלָה כְּאַלְמָנָה, וְזֶהוּ שֶׁפֵּרֵשׁ אִיּוֹב רֹעֶה עֲקָרָה לֹא תֵלֵד וְאַלְמָנָה לֹא יְיֵטִיב (איוב כ"ד), כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּאַגָּדַת חֵלֶק (וּבִבְ"רַ):
עָדָ֔ה. הִיא שֶׁל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה עַל שֵׁם שֶׁמְּגֻנָּה עָלָיו וּמוּסֶרֶת מֵאֶצְלוֹ, עָדָה תַּרְגּוּם שֶׁל סוּרָה:
צִלָּֽה. הִיא שֶׁל תַּשְׁמִישׁ, עַל שֵׁם שֶׁיּוֹשֶׁבֶת תָּמִיד בְּצִלּוֹ, דִּבְרֵי אַגָּדָה הֵם בִּבְ"רַ:

רש״יאֲבִ֕י יֹשֵׁ֥ב אֹ֖הֶל וּמִקְנֶֽה. הוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן לְרוֹעֵי בְהֵמוֹת בַּמִּדְבָּרוֹת, יוֹשֵׁב אֹהָלִים חֹדֶשׁ כָּאן וְחֹדֶשׁ כָּאן בִּשְׁבִיל מִרְעֵה צֹאנוֹ, וּכְשֶׁכָּלֶה הַמִּרְעֶה בְּמָקוֹם זֶה הוֹלֵךְ וְתוֹקֵעַ אָהֳלוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה בּוֹנֶה בָתִּים לַעֲ"זָ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר סֵמֶל הַקִּנְאָה הַמַּקְנֶה (יחזקאל ח'), וְכֵן אָחִיו תּוֹפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב לְזַמֵּר לַעֲ"זָ:

רש״יתּ֣וּבַל קַ֔יִן. תּוֹבֵל אֻמָּנֻתוֹ שֶׁל קַיִן, תּוּבָל לְשׁוֹן תַּבְלִין, תִּבֵּל וְהִתְקִין אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל קַיִן לַעֲשׂוֹת כְּלֵי זַיִן לָרוֹצְחִים:
לֹטֵ֕שׁ כׇּל חֹרֵ֥שׁ נְחֹ֖שֶׁת וּבַרְזֶ֑ל. מְחַדֵּד אֻמָּנוּת נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל כְּמוֹ יִלְטֹשׁ עֵינָיו לִי (איוב ט"ז). חוֹרֵשׁ אֵינוֹ לְשׁוֹן פֹּעֶל אֶלָּא לְשׁוֹן פּוֹעֵל, שֶׁהֲרֵי נָקוּד קָמָץ קָטָן וְטַעְמוֹ לְמַטָּה, כְּלוֹמַר, מְחַדֵּד וּמְצַחְצֵחַ כָּל כְּלֵי אֻמָּנוּת נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל:
נַֽעֲמָֽה. הִיא אִשְׁתּוֹ שֶׁל נֹחַ:

רש״ישְׁמַ֣עַן קוֹלִ֔י. שֶׁהָיוּ פּוֹרְשׁוֹת מִמֶּנּוּ מִתַּשְׁמִישׁ, לְפִי שֶׁהָרַג אֶת קַיִן וְאֶת תּוּבַל קַיִן בְּנוֹ, שֶׁהָיָה לֶמֶךְ סוּמָא וְתוּבַל קַיִן מוֹשְׁכוֹ, וְרָאָה אֶת קַיִן וְנִדְמָה לוֹ כְּחַיָּה וְאָמַר לְאָבִיו לִמְשֹׁךְ בַּקֶּשֶׁת וַהֲרָגוֹ, וְכֵיוָן שֶׁיָּדַע שֶׁהוּא קַיִן זְקֵנוֹ הִכָּה כַּף אֶל כַּף וְסָפַק אֶת בְּנוֹ בֵינֵיהֶם וַהֲרָגוֹ, וְהָיוּ נָשָׁיו פּוֹרְשׁוֹת מִמֶּנּוּ וְהוּא מְפַיְּסָן:
שְׁמַ֣עַן קוֹלִ֔י. לְהִשָּׁמַע לִי לְתַשְׁמִישׁ, וְכִי אִישׁ אֲשֶׁר הָרַגְתִּי לְפִצְעִי הוּא נֶהֱרַג, וְכִי אֲנִי פְצַעְתִּיו מֵזִיד שֶׁיְּהֵא הַפֶּצַע קָרוּי עַל שְׁמִי? וְיֶלֶד אֲשֶׁר הָרַגְתִּי, לְחַבֻּרָתִי נֶהֱרַג? כְּלוֹמַר, עַל יְדֵי חַבֻּרָתִי? בִּתְמִיהָ, וַהֲלֹא שׁוֹגֵג אֲנִי וְלֹא מֵזִיד, לֹא זֶהוּ פִּצְעִי וְלֹא זֶהוּ חַבֻּרָתִי:

רש״יכִּ֥י שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקַּם קָ֑יִן. קַיִן שֶׁהָרַג מֵזִיד נִתְלָה לוֹ עַד שִׁבְעָה דוֹרוֹת, אֲנִי שֶׁהָרַגְתִּי שׁוֹגֵג לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיִּתָּלֶה לִי שְׁבִיעִיּוֹת הַרְבֵּה:
שִׁבְעִ֥ים וְשִׁבְעָֽה. לְשׁוֹן רִבּוּי שְׁבִיעִיּוֹת אָחַז לוֹ, כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא. וּמִדְרַשׁ בְּרֵאשִׁית רַבָּה לֹא הָרַג לֶמֶךְ כְּלוּם, וְנָשָׁיו פּוֹרְשׁוֹת מִמֶּנּוּ מִשֶּׁקִיְּמוּ פְּרִיָה וּרְבִיָּה, לְפִי שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרָה לְכַלּוֹת זַרְעוֹ שֶׁל קַיִן לְאַחַר שִׁבְעָה דוֹרוֹת, אָמְרוּ מָה אָנוּ יוֹלְדוֹת לַבֶּהָלָה? לְמָחָר הַמַּבּוּל בָּא וְשׁוֹטֵף אֶת הַכֹּל וְהוּא אוֹמֵר לָהֶן וְכִי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי? וְכִי אֲנִי הָרַגְתִּי אֶת הֶבֶל, שֶׁהָיָה אִישׁ בְּקוֹמָה וְיֶלֶד בַּשָּׁנִים, שֶׁיְּהֵא זַרְעִי כָּלֶה בְּאוֹתוֹ עָוֹן? וּמַה קַּיִן שֶׁהָרַג נִתְלָה לוֹ שִׁבְעָה דוֹרוֹת, אֲנִי שֶׁלֹּא הָרַגְתִּי, לֹא כָּ"שֶׁ שֶׁיִּתָּלוּ לִי שְׁבִיעִיּוֹת הַרְבֵּה? וְזֶהוּ קַל וָחֹמֶר שֶׁל שְׁטוּת, אִם כֵּן אֵין הַקָּבָּ"ה גּוֹבֶה אֶת חוֹבוֹ וּמְקַיֵּם אֶת דְּבָרוֹ:

רש״יוַיֵּ֨דַע אָדָ֥ם וְגוֹ'. בָּא לוֹ לֶמֶךְ אֵצֶל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְקָבַל עַל נָשָׁיו, אָמַר לָהֶם: וְכִי עֲלֵיכֶם לְדַקְדֵּק עַל גְּזֵרָתוֹ שֶׁל מָקוֹם? אַתֶּם עֲשׂוּ מִצְוַתְכֶם וְהוּא יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ. אָמְרוּ לוֹ: קְשֹׁט עַצְמְךָ תְּחִלָּה, וַהֲלֹא פָּרַשְׁתָּ מֵאִשְׁתְּךָ זֶה מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה מִשֶּׁנִּקְנְסָה מִיתָה עַל יָדְךָ: מִיָּד וַיֵּדַע אָדָם וְגוֹמֵר. וּמַהוּ עוֹד, לְלַמֵּד שֶׁנִּתּוֹסְפָה לוֹ תַאֲוָה עַל תַּאֲוָתוֹ (בראשית רבה):

רש״יאָ֣ז הוּחַ֔ל. לְשׁוֹן חֻלִּין, לִקְרֹא אֶת שְׁמוֹת הָאָדָם וְאֶת שְׁמוֹת הָעֲצַבִּים בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה לַעֲשׂוֹתָן עֲ"זָ וְלִקְרוֹתָן אֱלֹהוּת:

רש״יבְּי֗וֹם בְּרֹ֤א וגו'. מַגִּיד שֶׁבַּיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הוֹלִיד:

רש״ישְׁלֹשִׁ֤ים וּמְאַת֙ שָׁנָ֔ה. עַד כָּאן פָּרַשׁ מִן הָאִשָּׁה (בראשית רבה):

רש״יוַיִּתְהַלֵּ֨ךְ חֲנ֜וֹךְ. צַדִּיק הָיָה וְקַל בְּדַעְתּוֹ לָשׁוּב לְהַרְשִׁיעַ, לְפִיכָךְ מִהֵר הַקָּבָּ"ה וְסִלְּקוֹ וֶהֱמִיתוֹ קֹדֶם זְמַנּוֹ, וְזֶהוּ שֶׁשִּׁנָּה הַכָּתוּב בְּמִיתָתוֹ לִכְתֹּב וְאֵינֶנּוּ בָּעוֹלָם – לְמַלְּאוֹת שְׁנוֹתָיו ‏(בראשית רבה):

רש״יוַיּ֖וֹלֶד בֵּֽן. שֶׁמִּמֶּנּוּ נִבְנָה הָעוֹלָם (בראשית רבה):

רש״יזֶ֞֠ה יְנַחֲמֵ֤נוּ. יָנַח מִמֶּנּוּ אֶת עִצְּבוֹן יָדֵינוּ. עַד שֶׁלֹּא בָא נֹחַ לֹא הָיָה לָהֶם כְּלֵי מַחֲרֵשָׁה וְהוּא הֵכִין לָהֶם וְהָיְתָה הָאָרֶץ מוֹצִיאָה קוֹצִים וְדַרְדַּרִים כְּשֶׁזּוֹרְעִים חִטִּים, מִקִּלְלָתוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, וּבִימֵי נֹחַ נָחָה, וְזֶהוּ יְנַחֲמֵנוּ, וְאִם לֹא תְפָרְשֵׁהוּ כָּךְ אֵין טַעַם הַלָּשׁוֹן נוֹפֵל עַל הַשֵּׁם וְאַתָּה צָרִיךְ לִקְרוֹת שְׁמוֹ מְנַחֵם:

רש״יבֶּן חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה. אָמַר רַבִּי יוּדָן מַה טַּעַם כָּל הַדּוֹרוֹת הוֹלִידוּ לְק' שָׁנָה וְזֶה לַחֲמֵשׁ מֵאוֹת? אָמַר הַקָּבָּ"ה אִם רְשָׁעִים הֵם יֹאבְדוּ בַמַּיִם וְרַע לְצַדִּיק זֶה, וְאִם צַדִּיקִים הֵם אַטְרִיחַ עָלָיו לַעֲשׂוֹת תֵּבוֹת הַרְבֵּה, כָּבַשׁ אֶת מַעְיָנוֹ וְלֹא הוֹלִיד עַד חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא יֶפֶת הַגָּדוֹל שֶׁבְּבָנָיו רָאוּי לָעֳנָשִׁין לִפְנֵי הַמַּבּוּל (בראשית רבה), דִּכְתִיב כִּי הַנַּעַר בֶּן מֵאָה שָׁנָה יָמוּת (ישעיהו ס"ה) רָאוּי לְעֹנֶשׁ לֶעָתִיד, וְכֵן לִפְנֵי מַתַּן תוֹרָה:
אֶת שֵׁ֖ם אֶת חָ֥ם וְאֶת יָֽפֶת. וַהֲלֹא יֶפֶת הַגָּדוֹל הוּא? אֶלָּא בַתְּחִלָּה אַתָּה דוֹרֵשׁ אֶת שֶׁהוּא צַדִּיק וְנוֹלַד כְּשֶׁהוּא מָהוּל וְשֶׁאַבְרָהָם יָצָא מִמֶּנּוּ וְכו' בבראשית רבה:

רש״יבְנֵי הָֽאֱלֹהִים֙. בְּנֵי הַשָּׂרִים וְהַשּׁוֹפְטִים. דָּבָר אַחֵר בְּנֵי הָאֱלֹהִים, הֵם הַשָּׂרִים הַהוֹלְכִים בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם, אַף הֵם הָיוּ מִתְעָרְבִים בָּהֶם; כָּל אֱלֹהִים שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן מָרוּת, וְזֶה יוֹכִיחַ וְאַתָּה תִּהְיֶה לּוֹ לֵאלֹהִים (שמות ד'), רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים (שם ז'):
כִּ֥י טֹבֹ֖ת הֵ֑נָּה. אָמַר רַבִּי יוּדָן טבת כְּתִיב, כְּשֶׁהָיוּ מְטִיבִין אוֹתָהּ מְקֻשֶּׁטֶת לִכָּנֵס לַחֻפָּה, הָיָה גָּדוֹל נִכְנָס וּבוֹעֲלָהּ תְּחִלָּה (בראשית רבה):
מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר בָּחָֽרוּ. אַף בְּעוּלַת בַּעַל, אַף הַזָּכָר וְהַבְּהֵמָה:

רש״ילֹֽא יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙. לֹא יִתְרַעֵם וְיָרִיב רוּחִי עָלַי בִּשְׁבִיל הָאָדָם
בְּשַׁגַּ֖ם ה֣וּא בָשָׂ֑ר. כְּמוֹ בְּשֶׁגַּם, כְּלוֹמַר, בִּשְׁבִיל שֶׁגַּם זֹאת בוֹ, שֶׁהוּא בָשָׂר וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ נִכְנָע לְפָנַי, וּמָה אִם יִהְיֶה אֵשׁ אוֹ דָּבָר קָשֶׁה? כַּיּוֹצֵא בוֹ עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה (שופטים ה') כְּמוֹ שֶׁקַּמְתִּי וְכֵן שָׁאַתָּה מְדַבֵּר עִמִּי (שם ו') כְּמוֹ שֶׁאַתָּה, אַף בְּשַׁגַּם כְמוֹ בְשֶׁגַּם;
וְהָי֣וּ יָמָ֔יו וגו'. עַד ק"ך שָׁנָה אַאֲרִיךְ לָהֶם אַפִּי, וְאִם לֹא יָשׁוּבוּ אָבִיא עֲלֵיהֶם מַבּוּל. וְאִם תֹּאמַר מִשֶּׁנּוֹלַד יֶפֶת עַד הַמַּבּוּל אֵינוֹ אֶלָא מֵאָה שָׁנָה, אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה (פסחים ו') – כְּבָר הָיְתָה הַגְּזֵרָה גְּזוּרָה עֶשְׂרִים שָׁנָה קֹדֶם שֶׁהוֹלִיד נֹחַ תּוֹלָדוֹת, וְכֵן מָצִינוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם. יֵשׁ מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה רַבִּים בְּלֹא יָדוֹן, אֲבָל זֶה הוּא צִחְצוּחַ פְּשׁוּטוֹ:

רש״יהַנְּפִלִ֞ים. עַל שֵׁם שֶׁנָּפְלוּ וְהִפִּילוּ אֶת הָעוֹלָם, וּבְלָשׁוֹן עִבְרִית לְשׁוֹן עֲנָקִים הוּא:
בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֒. בִּימֵי דוֹר אֱנוֹשׁ וּבְנֵי קַיִן (בראשית רבה):
וְגַ֣ם אַֽחֲרֵי כֵ֗ן. אַף עַל פִּי שֶׁרָאוּ בְאָבְדָן שֶׁל דּוֹר אֱנוֹשׁ, שֶׁעָלָה אוֹקְיָנוּס וְהֵצִיף שְׁלִישׁ הָעוֹלָם לֹא נִכְנַע דּוֹר הַמַּבּוּל לִלְמֹד מֵהֶם:
אֲשֶׁ֨ר יָבֹ֜אוּ. הָיוּ יוֹלְדוֹת עֲנָקִים כְּמוֹתָם:
אַנְשֵׁ֥י הַשֵּֽׁם. אוֹתָן שֶׁנִּקְּבוּ בְשֵׁמוֹת עִירָד מְחוּיָאֵל מְתוּשָׁאֵל שֶׁנִּקְּבוּ עַל שֵׁם אָבְדָּן, שֶׁנִּמֹּחוּ וְהֻתְּשׁוּ. דָּבָר אַחֵר אַנְשֵׁי שִׁמָּמוֹן, שֶׁשִּׁמְּמוּ אֶת הָעוֹלָם:

רש״יוַיִּתְעַצֵּ֖ב. הָאָדָם אֶל לִבּוֹ שֶׁל מָקוֹם, עָלָה בְמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל מָקוֹם לְהַעֲצִיבוֹ, זֶהוּ תַּרְגוּם אֻנְקְלוֹס. דָּבָר אַחֵר וַיִּנָּחֶם – נֶהְפְכָה מַחְשַׁבְתּוֹ שֶׁל מָקוֹם מִמִּדַּת רַחֲמִים לְמִדַּת הַדִּין, עָלָה בְמַחְשָׁבָה לְפָנָיו מַה לַּעֲשׂוֹת בָּאָדָם שֶׁעָשָׂה בָּאָרֶץ, וְכֵן כָּל לְשׁוֹן נִחוּם שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן נִמְלָךְ מַה לַּעֲשׂוֹת, וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם (במדבר כ"ג) וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם (דברים ל"ב) וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה (שמות ל"ב) נִחַמְתִּי כִּי הִמְלַכְתִּי (שמואל א' ט"ו) כֻּלָּם לְשׁוֹן מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת הֵם:
וַיִּתְעַצֵּ֖ב אֶל לִבּֽוֹ. נִתְאַבֵּל עַל אָבְדַן מַעֲשֵׂה יָדָיו, כְּמוֹ נֶעֱצַב הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ (שם ב' י"ט), וְזוֹ כָתַבְתִּי לִתְשׁוּבַת הַמִּינִים גּוֹי אֶחָד שֶׁשָּׁאַל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, אָמַר לוֹ אֵין אַתֶּם מוֹדִים שֶׁהַקָּבָּ"ה רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד? אָמַר לוֹ הֵן, אָמַר לוֹ וְהָא כְתִיב וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ? אָמַר לוֹ נוֹלַד לְךָ בֵּן זָכָר מִיָּמֶיךָ? אָמַר לוֹ הֵן, אָמַר לוֹ וּמֶה עָשִׂיתָ? אָמַר לוֹ שָׂמַחְתִּי וְשִׂמַּחְתִּי אֶת הַכֹּל, אָמַר לוֹ וְלֹא הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁסּוֹפוֹ לָמוּת? אָמַר לוֹ בִּשְׁעַת חֶדְוָתָא חֶדְוָתָא בִּשְׁעַת אֶבְלָא אֶבְלָא, אָמַר לוֹ כָּךְ מַעֲשֵׂה הַקָּבָּ"ה, אַף עַל פִּי שֶׁגָּלוּי לְפָנָיו שֶׁסּוֹפָן לַחֲטוֹא וּלְאָבְדָן לֹא נִמְנַע מִלְּבָרְאָן בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיקִים הָעֲתִידִים לַעֲמֹד מֵהֶם:

רש״ימֵֽאָדָם֙ עַד בְּהֵמָ֔ה. אַף הֵם הִשְׁחִיתוּ דַּרְכָּם (בראשית רבה). דָּבָר אַחֵר הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל אָדָם וְכֵיוָן שֶׁהוּא כָלֶה מַה צֹּרֶךְ בְּאֵלּוּ:
כִּ֥י נִחַ֖מְתִּי כִּ֥י עֲשִׂיתִֽם. חָשַׁבְתִּי מַה לַּעֲשׂוֹת עַל אֲשֶׁר עֲשִׂיתִים:

רש״יהָאֵל ה׳. בַּעַל הַדִּין וּבַעַל הָרַחֲמִים:
בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙. תְּחִלָּה כְּמִין פָּקִיעַ שֶׁל שְׁתִי, וְאַחַר כָּךְ נָטָה אוֹתָם, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת חֲגִיגָה (חגיגה יב א):
וְצֶאֱצָאֶ֑יהָ. בּוֹרֵא אֶת הַיּוֹצֵא מִמֶּנָּה:
נוֹתֵן נְשָׁמָה. נִשְׁמַת חַיִּים:
לָעָ֣ם עָלֶ֔יהָ. לְכֻלָּם בְּשָׁוֶה:
וְר֖וּחַ. קְדוּשָׁה:
לַהֹלְכִ֥ים בָּֽהּ. לַמִּתְהַלְּכִים לְפָנָיו:
קְרָאתִ֥יךָֽ. לִישַׁעְיָה הוּא אוֹמֵר:
וְאֶצׇּרְךָ֗. כְּשֶׁיְצַרְתִּיךָ, זֹאת הָיְתָה מַחֲשַׁבְתִּי שֶׁתְּשִׁיב אֶת עַמִּי לִבְרִיתִי וּלְהָאִיר לָהֶם:
לְא֥וֹר גּוֹיִֽם. כָּל שֵׁבֶט קָרוּי גּוֹי לְעַצְמוֹ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם״ (בראשית לה: יא):
לִפְקֹ֖חַ עֵינַ֣יִם עִוְר֑וֹת. שֶׁאֵינָם רוֹאִין אֶת גְּבוּרָתוֹ, לָתֵת לֵב לָשׁוּב אֵלַי:
לְהוֹצִ֤יא מִמַּסְגֵּר֙ אַסִּ֔יר. וְעַל יְדֵי שֶׁיִּתְפַּקְּחוּ עֵינֵיהֶם, יֵצְאוּ אֲסִירִים מִמַּסְגֵּר. דָּבָר אַחֵר: לְבַשְּׂרָם עַל גָּלוּת בָּבֶל הָעֲתִידָה לָבֹא עֲלֵיהֶן, שֶׁסּוֹפָן לָצֵאת מִמֶּנָּה:
ה֣וּא שְׁמִ֑י. הוּא מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַדְנוּת וְכֹחַ, וְעָלַי לְהַרְאוֹת שֶׁאָדוֹן אֲנִי, לְפִיכָךְ כְּבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן:
הָרִאשֹׁנוֹת, שֶׁהִבְטַחְתִּי לְאַבְרָהָם עַל גָּלוּת מִצְרַיִם (בראשית טו: יד) ״וְגַם אֶת הַגּוֹי וְגוֹ׳״:
הִנֵּה בָ֑אוּ. שָׁמַרְתִּי הַבְטָחָתִי, וְעַתָּה חֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד לְעַמִּי, לְהַבְטִיחַ עַל גָּלוּת שְׁנִיָּה:
תְּהִלָּת֖וֹ מִקְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ. עַל כָּרְחָם, כְּשֶׁיִּרְאוּ אֶת גְּבוּרָתִי לְיִשְׂרָאֵל, יוֹדוּ כָּל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת כִּי אֱלֹהִים אֲנִי:
יוֹרְדֵ֤י הַיָּם֙. פּוֹרְשֵׂי בִּסְפִינוֹת:
וּמְלֹא֔וֹ. הַקְּבוּעִים בַּיָּם, וְלֹא בָּאִיִּים, אֶלָּא בְּתוֹךְ הַמַּיִם שׁוֹפְכִים עָפָר כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּדֵי בַּיִת, וְהוֹלְכִים מִבַּיִת לְבַיִת בִּסְפִינָה, כְּגוֹן עִיר וֵונִיצִיי״א:
יִשְׂא֤וּ מִדְבָּר֙. קוֹל בְּשִׁיר:
חֲצֵרִ֖ים תֵּשֵׁ֣ב קֵדָ֑ר. (מוּסָב עַל יִשְׂאוּ) מִדְבַּר קֵדָר, שֶׁהֵם דָּרִים עַתָּה בּאֳהָלִים, יִשְׂאוּ קוֹל וְיָרֹנּוּ (כְּמוֹ ״וְהַחֲצֵרִים אֲשֶׁר תֵּשֵׁב קֵדָר״), בְּמִדְבַּר קֵדָר שֶׁהֵם דָּרִים עַתָּה בְּאָהֳלֵיהֶם יִהְיוּ עָרִים וַחֲצֵרִים קְבוּעִים:
יֹ֣שְׁבֵי סֶ֔לַע. הַמֵּתִים שֶׁיִּחְיוּ (בראשית רבה יג ו); כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
מֵרֹ֥אשׁ הָרִ֖ים יִצְוָֽחוּ. ״מֵרֵישׁ טוּרִיָּא יְרִימוּן קָלֵיהוֹן״ (תרגום יונתן):
הֶחֱשֵׁ֙יתִי֙ מֵֽעוֹלָ֔ם. זֶה יָמִים רַבִּים הֶחֱשֵׁיתִי עַל חֻרְבַּן בֵּיתִי, וְתָמִיד אַחֲרִישׁ:
אֶתְאַפָּ֑ק. לְשׁוֹן הוֹוֶה; עַד עַתָּה הֱצִיקַתְנִי רוּחִי, וּמֵעַתָּה כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה:
אֶשֹּׁ֥ם. אֶתְבַּהֵל:
וְאֶשְׁאַ֖ף. וְאֶתְאַוֶּה לְהַשְׁמִיד הַכֹּל יָחַד, כָּל אוֹיְבַי:
אַחֲרִ֤יב הָרִים֙ וּגְבָע֔וֹת. אֶהֱרֹג מְלָכִים וְשִׁלְטוֹנִים שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת׃
וְכׇל עֶשְׂבָּ֖ם. כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם:
אוֹבִ֑ישׁ. לְשׁוֹן יֹבֶשׁ הוּא לְעִנְיַן דָּבָר לַח, כְּגוֹן עֵשֶׂב וּנְהָרוֹת:
וְהוֹלַכְתִּ֣י. יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ עִוְרִים עַד הֵנָּה מֵהַבִּיט אֵלַי בְּדֶּרֶךְ הַטּוֹב, אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ לַהֲלוֹךְ בָּהּ:
עֲשִׂיתִ֖ם. אֶעֱשֶׂה כֵּן. לְשׁוֹן נְבוּאָה לְדַבֵּר עַל הֶעָתִיד כְּאִלּוּ עָשׂוּי:
הַחֵרְשִׁים וְהַעִוְרִים. עַל יִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר:
מִי עִוֵּר בָּכֶם? אֵין אֶחָד כִּי אִם עַבְדִּי הוּא הָעִוֵּר שֶׁבְּכֻלְּכֶם, וְחֵרֵשׁ שֶׁבָּכֶם הֲרֵי הוּא כְּמַלְאָכִי אֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹלֵחַ לְהִנָּבֵא נְבוּאוֹת:
מִ֤י עִוֵּר֙ כִּמְשֻׁלָּ֔ם. מִי הָיָה עִוֵּר בָּכֶם, כְּבָר קִבֵּל יִסּוּרָיו, וַהֲרֵי הוּא כִּמְשֻׁלָּם כָּל תַּגְמוּלָיו וְיוֹצֵא נָקִי:
רָאוֹת רַבּוֹת. רְאִיּוֹת הַרְבֵּה לִפְנֵיכֶם, וְאֵינְכֶם שׁוֹמְרִים לְהַבִּיט בְּמַעֲשַׂי וְלָשׁוּב אֵלַי:
פָּק֥וֹחַ אׇזְנַ֖יִם. אֲנִי עָסוּק לִפְקוֹחַ אָזְנֵיכֶם עַל יְדֵי נְבִיאַי, וְלֹא יִשְׁמָע אִישׁ מִכֶּם אֶת דְּבָרַי, וּלְשׁוֹן הוֹוֶה הוּא:
ה׳ חָפֵץ. לְהַרְאוֹתְכֶם וְלִפְקֹחַ אָזְנֵיכֶם לְמַעַן צֶדֶק, וּלְכָךְ הוּא מַגְדִּיל וּמַאְדִּיר לָכֶם תּוֹרָה:
וְהוּא֮. הָעָם הַזֶּה בָּזוּי וְשָׁסוּי, וְסוֹף הָעִנְיָן וְלֹא יָשִׂים עַל לֵב (ישעיהו מב: כה) כָּל זֶה לוֹמַר, לָמָּה קְרָאַתְנוּ זֹאת מִי נָתַן לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב (ישעיהו מב: כד):
הָפֵ֤חַ בַּחוּרִים֙ כֻּלָּ֔ם. בַּחוּרֵיהֶם פַּחֵי נֶפֶשׁ כֻּלָּם. תוספת: דָּבָר אַחֵר: הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם – יָשִׂימוּ אֶת עַצְמָם בְּפַחֵי הָאֲדָמָה וּבְחוֹרִים, וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ יוֹכִיחַ שֶׁכֵּן הוּא:
וְאֵין אֹמֵ֥ר הָשַֽׁב. כְּמוֹ ׳הָשֵׁב׳, לְפִיכָךְ הוּא רָפֵי, אֲבָל ״הַשָּׁב בְּאַמְתַּחְתֵּינוּ״ (בראשית מג: יח) הוּא דָּגֵשׁ:
יַאֲזִ֣ין. לָתֵת לֵב לְזֹאת מִי נָתַן לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב:
לְאָחֽוֹר. יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע דָּבָר שֶׁיַּעֲמוֹד לוֹ בָּאַחֲרוֹנָה, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן לְאָחוֹר: ״לְסוֹפָא״, וְכֵן כָּל ׳לְאָחוֹר׳ שֶׁבַּמִּקְרָא: עָתִיד לִהְיוֹת הוּא:
ז֚וּ חָטָ֣אנוּ ל֔וֹ. זוֹ הִיא שֶׁגָּרְמָה אֶת הַמְּשִׁסָּה וְהַבַּז, אֶת אֲשֶׁר חָטָאנוּ לוֹ:
וְלֹֽא אָב֤וּ. אֲבוֹתֵינוּ בִּדְרָכָיו הָלוֹךְ:
וַתְּלַהֲטֵ֤הוּ מִסָּבִיב֙. כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ וְיִקְחוּ מוּסָר, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (צפניה ג: ו): ״הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם, אָמַרְתִּי אַךְ תִּירְאִי וְגוֹ׳״:
וְלֹ֣א יָדָ֔ע. יוֹדֵעַ הוּא, אֶלָּא שֶׁדָּשׁ בְּעָקֵב; לֹא חָשׁ לְהָבִין זֹאת וְלָשׁוּב מֵרִשְׁעוֹ:
וַתִּבְעַר בּ֖וֹ. אַחַר פֻּרְעָנוּת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁמִּסָּבִיב, בָּעֲרָה בְּעַצְמוֹ:
וְעַתָּ֞ה. אַף כָּל זֹאת כֹּה אָמַר ה׳… אַל תִּירָא:
כִּֽי תַעֲבֹ֤ר בַּמַּ֙יִם֙. כְּשֶׁעָבַרְתָּ בְּיַם סוּף אִתְּךָ הָיִיתִי:
וּבַנְּהָר֖וֹת לֹ֣א יִשְׁטְפ֑וּךָ. גַּרְתָּה בֵּין הַמִּצְרִים וְהָאֻמּוֹת הַמְרֻבִּין כְּמֵי נָהָר, וְלֹא יָכְלוּ לְךָ לְכַלּוֹת:
כִּֽי תֵלֵ֤ךְ בְּמוֹ אֵשׁ֙. לֶעָתִיד לָבֹא: ״כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר״ (מלאכי ג: יט), שֶׁאַקְדִּיר חַמָּה עַל הָרְשָׁעִים, ״וְלִהַט אוֹתָם הַיּוֹם הַבָּא״ (שם), גַּם שָׁם לֹא תִכָּוֶה:
וְלֶהָבָ֖ה. שֶׁתִּשְׂרוֹף הָאֻמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת סִיד״ (ישעיהו לג: יב), גַּם הִיא לֹא תִבְעַר בָּךְ:
נָתַ֤תִּי כׇפְרְךָ֙ מִצְרַ֔יִם. וְהֵם הָיוּ לְךָ לְפִדְיוֹן, שֶׁבְּכוֹרֵיהֶם מֵתוּ וְאַתָּה, בְּנִי בְּכוֹרִי, נִצַּלְתָּ, וִהְיִיתֶם חַיָּבִים כְּלָיָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כ: ח) ״וָאוֹמַר לִשְׁפּוֹךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם״:
וְאֶתֵּ֤ן אָדָם֙ תַּחְתֶּ֔יךָ. תָּמִיד אֲנִי רָגִיל בְּכָךְ:
אֹמַר לְרוּחַ צָפוֹן תֵּנִי הַגָּלֻיּוֹת שֶׁבַּצָּפוֹן:
וּלְתֵימָן, שֶׁהִיא רוּחַ חֲזָקָה – אַל תִּכְלָאִי מִלְּנַשֵּׁב בְּחָזְקָה לְהָבִיא גָּלֻיּוֹתַי. וְכֵן (שיר השירים ד: טז) ״עוּרִי צָפוֹן וּבֹאִי תֵימָן״, מִתּוֹךְ שֶׁהָרוּחַ צְפוֹנִית חַלָּשָׁה צְרִיכָה חִזּוּק, לְכָךְ כָּתוּב ׳עוּרִי׳, ׳תֵּנִי׳. אֲבָל דְּרוֹמִית שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה חִזּוּק (גיטין לא ב), כָּתוּב ׳בּוֹאִי׳ כְּמוֹת שֶׁהִיא, וְכֵן ׳אַל תִּכְלָאִי׳:
כֹּ֚ל הַנִּקְרָ֣א בִשְׁמִ֔י וְלִכְבוֹדִ֖י בְּרָאתִ֑יו. כָּל הַצַּדִּיקִים הַנִּקְרָאִים בִּשְׁמִי, וְכָל הֶעָשׂוּי לִכְבוֹדִי. יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו – תִּכַּנְתִּיו בְּכָל הַצָּרִיךְ לוֹ, וְהֵכַנְתִּי הַכֹּל. כְּלוֹמַר: אַף עַל פִּי שֶׁעָבְרוּ בַּגּוֹלָה וּבְצָרָה, כְּבָר הִכַּנְתִּי לָהֶם כָּל צָרְכֵי גְּאֻלָּתָם:
הוֹצִ֥יא עַם עִוֵּ֖ר. הוֹצִיא כְּמוֹ לְהוֹצִיא מִן הַגּוֹלָה אוֹתָם שֶׁגָּלוּ עַל שֶׁנַּעֲשׂוּ כְּעִוְּרִים, וְעֵינַיִם לָהֶם וְלֹא רָאוּ:
כׇּֽל הַגּוֹיִ֞ם נִקְבְּצ֣וּ. אִם כָּל הַגּוֹיִם מֵעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת נִתְקַבְּצוּ יַחְדָּיו, מִי בָהֶם וּבִנְבִיאֵיהֶם יַגִּיד עֲתִידוֹת וְכַיּוֹצֵא בָהּ מִפִּי טָעוּתָם, אוֹ הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁכְּבָר עָבְרוּ יַשְׁמִיעֻנוּ לֵאמֹר: ״אֲנַחְנוּ הִגַּדְנוּ אוֹתָם קוֹדֶם שֶׁבָּאוּ״?
יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם, שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁנִּבְּאוּ עֲלֵיהֶם קֹדֶם לָכֵן, וְיִצְדָּקוּ; אֲבָל אֲנִי יֵשׁ לִי עֵדִים, שֶׁאַתֶּם עֵדַי, שֶׁהִגַּדְתִּי לְאַבְרָהָם אֲבִיכֶם הַגָּלֻיּוֹת וּבָאוּ:
וְעַבְדִּ֖י. יַעֲקֹב:
אֲשֶׁ֣ר בָּחָ֑רְתִּי. הוּא יָעִיד שֶׁהִבְטַחְתִּיו בְּלֶכְתּוֹ לַאֲרַם נַהֲרַיִם, וְשָׁמַרְתִּי הַבְטָחָתִי:
לְמַ֣עַן תֵּ֠דְע֠וּ וְגוֹ׳. כָּל זֶה עָשִׂיתִי לְמַעַן תִּתְּנוּ לֵב לָדַעַת אוֹתִי: