פרשת נח יום ראשון

נח · ראשון

תורה בראשית ו׳: ט׳-י״ד

יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה:
ו (ט) אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת־הָֽאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ־נֹֽחַ׃
אִלֵּין תּוּלְדַת נֹחַ נֹחַ גְּבַר זַכַּאי שְׁלִים הֲוָה בְּדָרוֹהִי בְּדַחַלְתָּא דַיְיָ הַלִּיךְ נֹחַ:
רש״יאֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק. הוֹאִיל וְהִזְכִּירוֹ סִפֵּר בְּשִׁבְחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה (משלי י'). דָּבָר אַחֵר לִמֶּדְךָ שֶׁעִקַּר תּוֹלְדוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מַעֲשִׂים טוֹבִים:
בדרותיו. יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ דּוֹרְשִׁים אוֹתוֹ לְשֶׁבַח, כָּל שֶׁכֵּן אִלּוּ הָיָה בְדוֹר צַדִּיקִים הָיָה צַדִּיק יוֹתֵר; וְיֵשׁ שֶׁדּוֹרְשִׁים אוֹתוֹ לִגְנַאי, לְפִי דוֹרוֹ הָיָה צַדִּיק וְאִלּוּ הָיָה בְדוֹרוֹ שֶׁל אַבְרָהָם לֹא הָיָה נֶחְשָׁב לִכְלוּם (סנה' ק"ח):
אֶת הָֽאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ נֹֽחַ. וּבְאַבְרָהָם הוּא אוֹמֵר אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנָיו? (ברא' כ"ד), נֹחַ הָיָה צָרִיךְ סַעַד לְתָמְכוֹ, אֲבָל אַבְרָהָם הָיָה מִתְחַזֵּק וּמְהַלֵּךְ בְצִדְקוֹ מֵאֵלָיו:
הִֽתְהַלֶּךְ. לְשׁוֹן עָבָר, וְזֶהוּ שִׁמּוּשׁוֹ שֶׁל לָשׁוֹן, בְּלָשׁוֹן כָּבֵד מְשַׁמֶּשֶׁת לְהַבָּא וּלְשֶׁעָבַר בְּלָשׁוֹן א', קוּם הִתְהַלֵּךְ (שם י"ג) לְהַבָּא, הִתְהַלֶּךְ נֹחַ לְשֶׁעָבַר; הִתְפַּלֵּל בְּעַד עֲבָדֶיךָ (שמואל א' י"ב) לְהַבָּא, וּבָא וְהִתְפַּלֵּל אֶל הַבַּיִת הַזֶּה (מ"א ח') לְשׁוֹן עָבָר, אֶלָּא שֶׁהַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשׁוֹ הֲפָכוֹ לְהַבָּא:
עצי גופר. כָּךְ שְׁמוֹ. וְלָמָּה מִמִּין זֶה? עַל שֵׁם גָּפְרִית שֶׁנִּגְזַר עֲלֵיהֶם לִמָּחוֹת בּוֹ:
(י) וַיּ֥וֹלֶד נֹ֖חַ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים אֶת־שֵׁ֖ם אֶת־חָ֥ם וְאֶת־יָֽפֶת׃
וְאוֹלִיד נֹחַ תְּלָתָא בְנִין יָת שֵׁם יָת חָם וְיָת יָפֶת:
(יא) וַתִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ לִפְנֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֑ים וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ חָמָֽס׃
וְאִתְחַבָּלַת אַרְעָא קֳדָם יְיָ וְאִתְמְלִיאַת אַרְעָא חֲטוֹפִין:
רש״יוַתִּשָּׁחֵ֥ת. לְשׁוֹן עֶרְוָה וַעֲ"זָ (סנה' נ"ז) כְּמוֹ פֶּן תַּשְׁחִתוּן (דב' ד'), כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר וְגוֹ':
וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ חָמָֽס. גֶּזֶל:
(יב) וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָאָ֖רֶץ וְהִנֵּ֣ה נִשְׁחָ֑תָה כִּֽי־הִשְׁחִ֧ית כׇּל־בָּשָׂ֛ר אֶת־דַּרְכּ֖וֹ עַל־הָאָֽרֶץ׃ {ס}
וַחֲזָא יְיָ יָת אַרְעָא וְהָא אִתְחַבָּלַת אֲרֵי חַבִּילוּ כָּל בִּשְׂרָא אֱנַשׁ יָת אָרְחֵהּ עַל אַרְעָא:
רש״יכִּֽי הִשְׁחִ֧ית כׇּל בָּשָׂ֛ר. אֲפִלּוּ בְהֵמָה חַיָּה וָעוֹף נִזְקָקִין לְשֶׁאֵינָן מִינָן:
אֶת הָאָ֖רֶץ. כְּמוֹ מִן הָאָרֶץ, וְדוֹמֶה לוֹ כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר (שמ' ט'), מִן הָעִיר; חָלָה אֶת רַגְלָיו (מ"א ט"ו), מִן רַגְלָיו. דָּ"אַ אֶת הָאָרֶץ – עִם הָאָרֶץ, שֶׁאַף ג' טְפָחִים שֶׁל עֹמֶק הַמַּחֲרֵשָׁה נִמֹּחוּ וְנִטַּשְׁטְשׁוּ:
(יג) וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים לְנֹ֗חַ קֵ֤ץ כׇּל־בָּשָׂר֙ בָּ֣א לְפָנַ֔י כִּֽי־מָלְאָ֥ה הָאָ֛רֶץ חָמָ֖ס מִפְּנֵיהֶ֑ם וְהִנְנִ֥י מַשְׁחִיתָ֖ם אֶת־הָאָֽרֶץ׃
וַאֲמַר יְיָ לְנֹחַ קִצָּא דְכָל בִּשְׂרָא עַלַּת לִקֳדָמַי אֲרֵי אִתְמְלִיאַת אַרְעָא חֲטוֹפִין מִן קֳדָם עוֹבָדֵיהוֹן בִּישַׁיָּא וְהָא אֲנָא מְחַבֶּלְהוֹן עִם אַרְעָא:
רש״יקֵ֤ץ כׇּל בָּשָׂר֙. כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא זְנוּת וַעֲ"זָ אַנְדְּרוֹלוֹמוּסְיָא בָּאָה לְעוֹלָם וְהוֹרֶגֶת טוֹבִים וְרָעִים.
כִּֽי מָלְאָ֥ה הָאָ֛רֶץ חָמָ֖ס. לֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּינָם אֶלָּא עַל הַגֶּזֶל (סנה' ק"ח):
(יד) עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ תֵּבַ֣ת עֲצֵי־גֹ֔פֶר קִנִּ֖ים תַּֽעֲשֶׂ֣ה אֶת־הַתֵּבָ֑ה וְכָֽפַרְתָּ֥ אֹתָ֛הּ מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ בַּכֹּֽפֶר׃
עִיבֵד לָךְ תֵּבוֹתָא דְאָעִין דְּקַדְרוֹם מְדוֹרִין תַּעְבֵּד יָת תֵּבוֹתָא וְתֶחְפֵּי יָתַהּ מִגָּו וּמִבָּרָא בְּכָפְרָא:
רש״יעֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ תֵּבַ֣ת. הַרְבֵּה רֶוַח וְהַצָּלָה לְפָנָיו, וְלָמָּה הִטְרִיחוֹ בְּבִנְיָן זֶה? כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּהוּ אַנְשֵׁי דוֹר הַמַּבּוּל עוֹסֵק בָּהּ ק"כ שָׁנָה, וְשׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ מַה זֹּאת לְךָ, וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם עָתִיד הַקָּבָּ"ה לְהָבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, אוּלַי יָשׁוּבוּ:
קִנִּ֖ים. מְדוֹרִים מְדוֹרִים לְכָל בְּהֵמָה וְחַיָּה:
בַּכֹּֽפֶר. זֶפֶת בְלָשׁוֹן אֲרַמִּי, וּמָצִינוּ בַּתַּלְמוּד כּוּפְרָא בְּתֵבָתוֹ שֶׁל משֶׁה, עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ הַמַּיִם תָּשִׁים דַּיָּהּ בְּחֹמֶר מִבִּפְנִים וְזֶפֶת מִבַּחוּץ; וְעוֹד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָרִיחַ אוֹתוֹ צַדִּיק רֵיחַ רַע שֶׁל זֶפֶת, אֲבָל כָּאן מִפְּנֵי חֹזֶק הַמַּיִם זִפְּתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ:

נביאים ישעיהו נ״ב: י״ג-נ״ג: ג׳

נב (יג) הִנֵּ֥ה יַשְׂכִּ֖יל עַבְדִּ֑י יָר֧וּם וְנִשָּׂ֛א וְגָבַ֖הּ מְאֹֽד׃
הָא יַצְלַח עַבְדִי מְשִׁיחָא יְרוּם וְיִסְגֵי וְיִתְקוֹף לַחֲדָא:
רש״יהִנֵּ֥ה יַשְׂכִּ֖יל עַבְדִּ֑י. הִנֵּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יַצְלִיחַ עַבְדִּי יַעֲקֹב, צַדִּיקִים שֶׁבּוֹ:
וּזְרוֹעַ ה׳. כָּזֹאת בִּגְדֻלָּה וְהוֹד, עַל מִי נִגְלָתָה עַד הֵנָּה?
(יד) כַּאֲשֶׁ֨ר שָׁמְמ֤וּ עָלֶ֙יךָ֙ רַבִּ֔ים כֵּן־מִשְׁחַ֥ת מֵאִ֖ישׁ מַרְאֵ֑הוּ וְתֹאֲר֖וֹ מִבְּנֵ֥י אָדָֽם׃
כְּמָא דִסְבַרוּ לֵיהּ בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹמִין סַגִיאִין דַהֲוָה חֲשִׁיךְ בֵּינֵי עַמְמַיָא חֶזְוֵהוֹן וְזִיוְהוֹן מִבְּנֵי אֱנָשָׁא:
רש״יכַּאֲשֶׁ֨ר שָׁמְמ֤וּ. כַּאֲשֶׁר תָּמְהוּ עֲלֵיהֶם עַמִּים רַבִּים בִּרְאוֹתָם שִׁפְלוּתָם, וְאָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: כַּמָּה מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ (שֶׁל יִשְׂרָאֵל), רְאוּ מַה תָּאֳרָם חָשׁוּךְ מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם, כֵּן כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ:
(טו) כֵּ֤ן יַזֶּה֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים עָלָ֛יו יִקְפְּצ֥וּ מְלָכִ֖ים פִּיהֶ֑ם כִּ֠י אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־סֻפַּ֤ר לָהֶם֙ רָא֔וּ וַאֲשֶׁ֥ר לֹא־שָׁמְע֖וּ הִתְבּוֹנָֽנוּ׃ {ס}
כֵּן יְבַדַר עַמְמִין סַגִיאִין עֲלוֹהִי יִשְׁתְּקוּן מַלְכִין יְשַׁווּן יְדֵיהוֹן עַל פּוּמְהוֹן אֲרֵי דְלָא אִשְׁתָּעִיאוּ לְהוֹן חֲזוֹ וּדְלָא שְׁמָעוּ אִסְתַּכֵּלוּ:
רש״יכֵּ֤ן יַזֶּה֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים. כֵּן עַתָּה גַּם הוּא תִּגְבַּר יָדוֹ וְיַזֶּה אֶת קַרְנוֹת הָעֲוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אֲשֶׁר זֵרוּהוּ (זכריה ב: ד):
יִקְפְּצ֥וּ. יִסְגְּרוּ פִּיהֶם מֵרוֹב תִּמָּהוֹן, כִּי כָבוֹד אֲשֶׁר לֹא סֻפַּר לָהֶם עַל שׁוּם אָדָם רָאוּ בּוֹ:
הִתְבּוֹנָֽנוּ. ״אִסְתַּכָּלוּ״:
נג (א) מִ֥י הֶאֱמִ֖ין לִשְׁמֻעָתֵ֑נוּ וּזְר֥וֹעַ יְהֹוָ֖ה עַל־מִ֥י נִגְלָֽתָה׃
מַן הֵימִין לִבְסוֹרְתָּנָא דָא וּתְקוֹף דְרַע גְבוּרְתָּא דַייָ כְּדוּן עַל מַן אִתְגְלִיאַת:
רש״ימִ֥י הֶאֱמִ֖ין לִשְׁמֻעָתֵ֑נוּ. כֵּן יֹאמְרוּ הָעֲוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ: אִלּוּ הָיִינוּ שׁוֹמְעִים מִפִּי אֲחֵרִים מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים, אֵין לְהַאֲמִין:
(ב) וַיַּ֨עַל כַּיּוֹנֵ֜ק לְפָנָ֗יו וְכַשֹּׁ֙רֶשׁ֙ מֵאֶ֣רֶץ צִיָּ֔ה לֹא־תֹ֥אַר ל֖וֹ וְלֹ֣א הָדָ֑ר וְנִרְאֵ֥הוּ וְלֹֽא־מַרְאֶ֖ה וְנֶחְמְדֵֽהוּ׃
וְיִתְרְבָא צַדִיקָא קֳדָמוֹהִי הָא כְלַבְלְבִין דְפָרְחִין וּכְאִילָן דִמְשַׁלַח שׁוֹרְשׁוֹהִי עַל נַגְדִין דְמַיִין כֵּן יִסְגוֹן תּוּלְדַת קוּדְשָׁא בְּאַרְעָא דַהֲוַת צְרִיכָא לֵיהּ לָא חִיזוּ חוּלָא חֶזְוֵיהּ וְלָא אֵימְתֵהּ אֵימַת הֶדְיוֹט וִיהֵי זִיו קוּדְשָׁא זִיוֵיהּ דְכָל דְיַחְזִינֵיהּ יִסְתַּכֵּל בֵּיהּ:
רש״יוַיַּ֨עַל כַּיּוֹנֵ֜ק לְפָנָ֗יו. הָעָם הַזֶּה, לִפְנֵי בָּא לוֹ הַגְּדֻלָּה הַזֹּאת, עַם שָׁפָל הָיָה מְאֹד, וְעָלָה מֵאֵלָיו כְּיוֹנֵק מִיּוֹנֶקֶת הָאִילָנוֹת:
וְכַשֹּׁ֙רֶשׁ֙. עָלָה מֵאֶרֶץ צִיָּה:
לֹא תֹ֥אַר. הָיָה לוֹ מִתְּחִלָּה וְלֹא הָדָר:
וְנִרְאֵ֥הוּ וְלֹֽא מַרְאֶ֖ה וְנֶחְמְדֵֽהוּ. וּכְשֶׁרְאִינוּהוּ מִתְּחִלָּה בְּאֵין מַרְאֶה, הֵיאַךְ נֶחְמְדֵהוּ? וְנֶחְמְדֵהוּ תָּמוּהַּ הוּא:
(ג) נִבְזֶה֙ וַחֲדַ֣ל אִישִׁ֔ים אִ֥ישׁ מַכְאֹב֖וֹת וִיד֣וּעַ חֹ֑לִי וּכְמַסְתֵּ֤ר פָּנִים֙ מִמֶּ֔נּוּ נִבְזֶ֖ה וְלֹ֥א חֲשַׁבְנֻֽהוּ׃
בְּכֵן יְהֵי לְבוּסְרָן וְיִפְסִיק יְקָר כָּל מַלְכְּוָתָא יְהוֹן חֲלָשִׁין וְדָוָן הָא כֶּאֱנַשׁ כֵּיבִין וּמְזוּמַן לְמַרְעִין וּכְמָא דַהֲוַת מְסַלְקָא אַפֵּי שְׁכִנְתָּא מִנָנָא בְסִירִין וְלָא חֲשִׁיבִין:
רש״ינִבְזֶה֙ וַחֲדַ֣ל אִישִׁ֔ים. הָיָה; כֵּן דֶּרֶךְ הַנָּבִיא הַזֶּה: מַזְכִּיר כָּל יִשְׂרָאֵל כְּאִישׁ אֶחָד, ״אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב״ (ישעיהו מד: ב), וְאַף כָּאן ״הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי״ (ישעיהו נב: יג) בְּבֵית יַעֲקֹב אָמַר; וְ׳יַשְׂכִּיל׳ לְשׁוֹן הַצְלָחָה הוּא, כְּמוֹ ״וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל״ (שמואל א יח: יד):
וּכְמַסְתֵּ֤ר פָּנִים֙ מִמֶּ֔נּוּ. מֵרֹב בָּשְׁתָּם וְשִׁפְלוּתָם הָיוּ כְּמַסְתִּיר פָּנִים מִמֶּנּוּ, חֲבוּשֵׁי פָּנִים בְּטָמוּן, כְּדֵי שֶׁלֹּא נִרְאֶה אוֹתָם, כְּאָדָם מְנֻגָּע שֶׁמַּסְתִּיר פָּנָיו וְיָרֵא מְהַבִּיט:

כתובים משלי א׳: כ״ז-ל״ב

א (כז) בְּבֹ֤א (כשאוה) [כְשׁוֹאָ֨ה ׀] פַּחְדְּכֶ֗ם וְֽ֭אֵידְכֶם כְּסוּפָ֣ה יֶאֱתֶ֑ה בְּבֹ֥א עֲ֝לֵיכֶ֗ם צָרָ֥ה וְצוּקָֽה׃
כַּד יֵיתֵי בְּשִׁלְיָא דְלוּחְיְכוֹן וּתְבַרְכוֹן כְּעַלְעוֹלָא יֵיתֵי כַּד תֵּיתֵא עֲלֵיכוֹן עָקְתָא וְשִׁנוֹקָא:
רש״יכְּשׁוֹאָה. כְּעָנָן הָעוֹלֶה פִּתְאוֹם:
כְּסוּפָ֣ה. טוֹרְבִּילוֹ״ן בְּלַעַ״ז:
יֶאֱתֶ֑ה. יָבֹא:
יְשַׁחֲרוּנְנִי. יְבַקְשׁוּנִי:
(כח) אָ֣ז יִ֭קְרָאֻנְנִי וְלֹ֣א אֶעֱנֶ֑ה יְ֝שַׁחֲרֻ֗נְנִי וְלֹ֣א יִמְצָאֻֽנְנִי׃
הֵידֵין יִקְרוּנִי וְלָא אֶעֱנֶה נִקְרְיָן וְלָא תִשְׁכְּחִנַנִי:
(כט) תַּ֭חַת כִּֽי־שָׂ֣נְאוּ דָ֑עַת וְיִרְאַ֥ת יְ֝הֹוָ֗ה לֹ֣א בָחָֽרוּ׃
עַל דִסְנוֹי יְדִיעֲתָא וּדְחַלְתֵּיהּ דֶאֱלָהָא לָא אִתְרְעוּ:
(ל) לֹא־אָב֥וּ לַעֲצָתִ֑י נָ֝אֲצ֗וּ כׇּל־תּוֹכַחְתִּֽי׃
לָא צְבוּ בְּתַרְעִיתִי וְאַשְׁלִיאוּ לִי כָּל מַכְסָנוּתִי:
(לא) וְֽ֭יֹאכְלוּ מִפְּרִ֣י דַרְכָּ֑ם וּֽמִמֹּעֲצֹ֖תֵיהֶ֣ם יִשְׂבָּֽעוּ׃
וַאֲכַלוּ מִן פֵּרֵי דְאָרְחַתְהוֹן וּמִמִלְכֵּיהוֹן יִסְבַּעוּן:
רש״ימִפְּרִ֣י דַרְכָּ֑ם. הַפֵּרוֹת שֶׁאוֹכְלִים בְּחַיֵּיהֶם בַּצָּרוֹת הַמּוֹצְאוֹת אוֹתָם, וְהַקֶּרֶן שְׁמוּרָה לָהֶם בַּגֵּיהִנֹּם:
(לב) כִּ֤י מְשׁוּבַ֣ת פְּתָיִ֣ם תַּהַרְגֵ֑ם וְשַׁלְוַ֖ת כְּסִילִ֣ים תְּאַבְּדֵֽם׃
מְטוּל דְנֶהְפְּכָנוּתָא דְשַׁבְרֵי תִקְטוֹל אִנוּן וְטוּעֵי דְסִכְלֵי תוֹבְדִנוּן:
רש״ימְשׁוּבַ֣ת פְּתָיִ֣ם. אֶת אֲשֶׁר לִבָּם שׁוֹבָב:
וְשַׁלְוַ֖ת כְּסִילִ֣ים תְּאַבְּדֵֽם. לְפִי שֶׁרוֹאִים הָרְשָׁעִים שֶׁהֵם מַצְלִיחִים, נִדְבָּקִים בְּרָעָתָם וְאֵינָם חוֹזְרִין:

משנה משנה ברכות ב׳

א. הָיָה קוֹרֵא בַתּוֹרָה, וְהִגִּיעַ זְמַן הַמִּקְרָא, אִם כִּוֵּן לִבּוֹ, יָצָא. וְאִם לָאו, לֹא יָצָא. בַּפְּרָקִים שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב, וּבָאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בָּאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה, וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, בַּפְּרָקִים שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם:
ברטנורההָיָה קוֹרֵא בַתּוֹרָה. פָּרָשַׁת קְרִיאַת שְׁמַע:
וְהִגִּיעַ זְמַן. קְרִיאַת שְׁמַע:
אִם כִּוֵּן לִבּוֹ יָצָא. לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר מִצְוֹת צְרִיכוֹת כַּוָּנָה צָרִיךְ לְפָרֵשׁ אִם כִּוֵּן לִבּוֹ שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּן לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְהָאוֹמֵר מִצְוֹת אֵין צְרִיכוֹת כַּוָּנָה מְפָרֵשׁ אִם כִּוֵּן לִבּוֹ לִקְרוֹת כִּנְקוּדָתָן וּכְהִלְכָתָן, לַאֲפּוּקֵי קוֹרֵא לְהַגִּיהַּ שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא הַתֵּבוֹת כִּנְקוּדָתָן אֶלָּא קוֹרֵא כִּכְתִיבָתָן כְּדֵי לְהָבִין בַּחֲסֵרוֹת וִיתֵרוֹת, דְּבִקְרִיאָה כָּזוֹ לֹא יָצָא. וַאֲנַן קַיְמָא לָן כְּמַאן דְּאָמַר מִצְוֹת צְרִיכוֹת כַּוָּנָה:
בַּפְּרָקִים. לְקַמָּן בְּמַתְנִיתִין מְפָרֵשׁ מָה הֵם הַפְּרָקִים:
שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם אָדָם נִכְבָּד שֶׁרָאוּי לְהַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם כְּגוֹן אָבִיו אוֹ רַבּוֹ אוֹ שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה:
וּמֵשִׁיב. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁמֵּשִׁיב לָהֶם שָׁלוֹם אִם הִקְדִּימוּ לוֹ:
וּבָאֶמְצַע. הַפֶּרֶק:
שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה. אָדָם שֶׁהוּא יָרֵא מִפָּנָיו שֶׁמָּא יַהַרְגֵהוּ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁמֵּשִׁיב לוֹ שָׁלוֹם. אֲבָל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד לֹא:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בָּאֶמְצַע. הַפֶּרֶק, שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם מִי שֶׁהוּא יָרֵא מִמֶּנּוּ, וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְמִי שֶׁמּוּטָל עָלָיו לְכַבְּדוֹ:
וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם. שֶׁהִקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאָסוּר לְהַפְסִיק, כָּךְ אָסוּר לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ כְּמוֹ בִּשְׁאָר לְשׁוֹנוֹת:
ב. אֵלּוּ הֵן בֵּין הַפְּרָקִים, בֵּין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה לִשְׁנִיָּה, בֵּין שְׁנִיָּה לִשְׁמַע, וּבֵין שְׁמַע לִוְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, בֵּין וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ לְוַיֹּאמֶר, בֵּין וַיֹּאמֶר לֶאֱמֶת וְיַצִּיב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בֵּין וַיֹּאמֶר לֶאֱמֶת וְיַצִּיב לֹא יַפְסִיק. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, לָמָּה קָדְמָה שְׁמַע לִוְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, אֶלָּא כְדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יְקַבֵּל עָלָיו עֹל מִצְוֹת. וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ לְוַיֹּאמֶר, שֶׁוְהָיָה אִם שָׁמֹעַ נוֹהֵג בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וַיֹּאמֶר אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַּיּוֹם:
ברטנורהוְהָיָה אִם שָׁמֹעַ נוֹהֵג בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה. דִּכְתִיב בֵּיהּ (דברים יא) וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם, וְתַלְמוּד תּוֹרָה נוֹהֵג בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה:
וַיֹּאמֶר אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַּיּוֹם. דְּאִית בֵּיהּ פָּרָשַׁת צִיצִית שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת בַּלַּיְלָה, דִּכְתִיב (במדבר טו) וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ:
עיקר תוספות יום טוב(א) וְהוֹאִיל וּבַקְּרָא לֹא כְתִיב וְיַצִּיב, נִרְאֶה דְבֵין אֱמֶת לִוְיַצִּיב רַשַּׁאי לְהַפְסִיק, וְכֵן כָּתוּב בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ סִימָן ס"ו. וְהַתַּנָּא דְּנָקַט וְיַצִּיב, אַשִּׁגְרַת לָשׁוֹן וּלְסִימָן בְּעָלְמָא נָקִיט. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ב) לָמָּה קָדְמָה שְׁמַע. וְאִם תֹּאמַר תֵּיפּוֹק לֵיהּ דְּקָדְמָה בַּתּוֹרָה. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּהָכִי קָאָמַר לָמָּה קָדְמָה אַף לְפָרָשַׁת צִיצִית דְּקָדְמָה לְכֻלָּן, אֶלָּא אָמְרִינַן אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה, אִם כֵּן הָיָה לָנוּ לְהַקְדִּים וְהָיָה שֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת בִּלְשׁוֹן רַבִּים. תּוֹסָפוֹת. וּמִדְּמְשַׁנֵי מִשּׁוּם שֶׁיְּקַבֵּל עֹל כוּ', פָּרֵיךְ לֵיהּ דְּאִם כֵּן תַּקְדִּים וַיֹּאמֶר, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גַּם כֵּן מֵעֵין קַבָּלַת עֹל כוּ'‏ דִּכְתִיב אֲנִי ה'‏ אֱלֹהֵיכֶם וְלִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים:
ג. הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ, יָצָא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לֹא יָצָא. קָרָא וְלֹא דִקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יָצָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא יָצָא. הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ, לֹא יָצָא. קָרָא וְטָעָה, יַחֲזֹר לְמָקוֹם שֶׁטָּעָה:
ברטנורהרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא יָצָא. דִּכְתִיב שְׁמַע, הַשְׁמַע לְאָזְנְךָ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ. וְתַנָּא קַמָּא סָבַר, שְׁמַע בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ. וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא:
וְלֹא דִקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ. לְהוֹצִיאָן בִּשְׂפָתָיו יָפֶה, בִּשְׁתֵּי תֵבוֹת שֶׁהַתֵּבָה הַשְּׁנִיָּה מַתְחֶלֶת בָּאוֹת שֶׁהַתֵּבָה הָרִאשׁוֹנָה נִגְמֶרֶת, כְּגוֹן עַל לְבָבֶךָ, עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, אִם אֵינוֹ נוֹתֵן רֶוַח בֵּינֵיהֶם לְהַפְרִידָם נִמְצָא קוֹרֵא אוֹתָם שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת כְּאוֹת אַחַת:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יָצָא. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. מִיהוּ לְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ, וְכֵן יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יָנִיחַ הַנָּד וְלֹא יָנִיד הַנָּח וְלֹא יְרַפֶּה הֶחָזָק וְלֹא יְחַזֵּק הָרָפֶה, וְצָרִיךְ לְהַתִּיז זַיִ"ן שֶׁל תִּזְכְּרוּ שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה כְּאוֹמֵר תִּשְׂכְּרוּ בְּשִׂי"ן, כְּלוֹמַר כְּדֵי שֶׁתַּרְבּוּ שָׂכָר, שֶׁהֲרֵי אֵין רָאוּי לְשַׁמֵּשׁ אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס:
הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ. הִקְדִּים פָּסוּק שְׁלִישִׁי לְשֵׁנִי וְשֵׁנִי לְרִאשׁוֹן וְכַיּוֹצֵא בָזֶה:
לֹא יָצָא. דִּכְתִיב וְהָיוּ הַדְּבָרִים בַּהֲוָיָתָן יִהְיוּ, כְּלוֹמַר כְּמוֹ שֶׁהֵן סְדוּרִין בַּתּוֹרָה. וּמִיהוּ אִם הִקְדִּים פָּרָשַׁת וַיֹּאמֶר לְפָרָשַׁת וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, וּפָרָשַׁת וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ לִשְׁמַע, נִרְאֶה דְאֵין זֶה חָשׁוּב לְמַפְרֵעַ וְיָצָא, שֶׁהֲרֵי אֵינָן סְדוּרוֹת זוֹ לְאַחַר זוֹ בַּתּוֹרָה:
יַחֲזֹר לְמָקוֹם שֶׁטָּעָה. אִם בֵּין פֶּרֶק לְפֶרֶק טָעָה, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה פֶּרֶק הִפְסִיק וּלְרֹאשׁ אֵיזֶה פֶּרֶק יַחֲזֹר, חוֹזֵר לְהֶפְסֵק רִאשׁוֹן שֶׁהוּא וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ. וְהָרַמְבַּ"ם אוֹמֵר שֶׁהוּא וְאָהַבְתָּ אֵת ה'‏, וְאִם בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק פָּסַק, שֶׁיּוֹדֵעַ הַפֶּרֶק שֶׁפָּסַק בּוֹ, אֲבָל אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מָקוֹם מֵאוֹתוֹ פֶּרֶק פָּסַק, חוֹזֵר לְרֹאשׁ אוֹתוֹ הַפֶּרֶק. הָיָה קוֹרֵא וּכְתַבְתָּם, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם הוּא בְּוּכְתַבְתָּם שֶׁל שְׁמַע אוֹ בְּוּכְתַבְתָּם שֶׁל וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, חוֹזֵר לְוּכְתַבְתָּם שֶׁל שְׁמַע, וְאִם נִסְתַּפֵּק לְאַחַר שֶׁהִתְחִיל לְמַעַן יִרְבּוּ, אֵינוֹ חוֹזֵר, שֶׁעַל הֶרְגֵּל לְשׁוֹנוֹ הוּא הוֹלֵךְ:
עיקר תוספות יום טוב(ג) כְּלוֹמַר כֵּיוָן דְּבִלְשׁוֹן שְׁמִיעָה הוֹצִיא הַכָּתוּב, שְׁמַע מִנָּהּ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּשְׁמִיעַ לְאָזְנָיו, וּכְאִלּוּ כְּתִיב הַשְׁמַע:
(ד) וְלֹא דִקְדֵּק. וְלִמַּדְתֶּם, שֶׁיִּהְיֶה לִמּוּדְךָ תָּם, לִתֵּן רֶוַח בֵּין הַדְּבֵקִים. גְּמָרָא:
(ה) וּלְעוֹלָם בְּכָל הָאוֹתִיּוֹת יֵשׁ לְדַקְדֵּק:
(ו) וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא קָפִּיד אֶלָּא לְכַתְּחִלָּה:
(ז) מִשּׁוּם שֶׁצָּרִיךְ לְהַפְסִיק בֵּין לְעוֹלָם וָעֶד לִוְאָהַבְתָּ. אִם כֵּן זֶהוּ הֶפְסֵק הָרִאשׁוֹן שֶׁצָּרִיךְ לַחֲזֹר לוֹ. וּמֵאַחַר שֶּׁבָּרוּר לוֹ שֶׁכְּבָר קָרָא פָּרָשָׁה אַחַת מִקְּרִיאַת שְׁמַע, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא קָרָא עַד לְעוֹלָם וָעֶד, וּלְכָךְ אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַתְחִיל מִתְּחִלַּת שְׁמַע. בֵּית יוֹסֵף:
(ח) וְגַם אֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם קָרָא כְּלוּם מֵהַפֶּרֶק, אֲבָל מַה שֶּׁבָּרִי לוֹ שֶׁקָּרָא אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּקְרָא עוֹד:
(ט) הָכִי אִיתָא בַּגְּמָרָא, אֲבָל בֵּין וּקְשַׁרְתָּם לְוּקְשַׁרְתֶּם אֵין לִטְעוֹת דְקַמָּא קָמָץ וְטַעֲמוֹ מַאֲרִיךְ, וְתִנְיָן פָּתוּחַ וְטַעֲמוֹ אַזְלָא:
ד. הָאֻמָּנִין קוֹרִין בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ בְרֹאשׁ הַנִּדְבָּךְ, מַה שֶּׁאֵינָן רַשָּׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן בַּתְּפִלָּה:
ברטנורהנִדְבָּךְ. שׁוּרָה שֶׁל בִּנְיַן אֲבָנִים, כְּמוֹ נִדְבָּכִין דִּי אֶבֶן גְּלָל בְּעֶזְרָא (פרק ו), וְאַף עַל גַּב דְּמִסְתְּפֵי דִּלְמָא נָפְלֵי וְלֹא מָצוּ מְכַוְּנֵי, לֹא הִצְרִיכוּם חֲכָמִים לָרֶדֶת, דִּקְרִיאַת שְׁמַע לֹא בָעֵי כַּוָּנָה אֶלָּא פָּסוּק רִאשׁוֹן בִּלְבָד:
מַה שֶּׁאֵינָן רַשָּׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן בַּתְפִלָּה. דִּצְלוֹתָא רַחֲמֵי הִיא וּבָעֵי כַּוָּנָה, הִלְכָּךְ יוֹרְדִין לְמַטָּה וּמִתְפַּלְּלִין:
ה. חָתָן פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת, אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה. מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁקָּרָא בַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁנָּשָׂא. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו, לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁחָתָן פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן. אָמַר לָהֶם, אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָכֶם לְבַטֵּל מִמֶּנִּי מַלְכוּת שָׁמַיִם אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת:
ברטנורהחָתָן. שֶׁנָּשָׂא בְּתוּלָה:
פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע לַיְלָה רִאשׁוֹן. מִשּׁוּם דְּטָרִיד שֶׁמָּא לֹא יִמְצָאֶנָּה בְּתוּלָה. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁמִּתְיָרֵא שֶׁמָּא יֵעָשֶׂה כְּרוּת שָׁפְכָה בִּבְעִילָתוֹ, וְטִרְדָּא דְמִצְוָה הִיא, וְרַחֲמָנָא אָמַר וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, בְּלֶכֶת דִּידָךְ הוּא דִמְחַיְּבַת, הָא דְמִצְוָה פְּטִירַת:
אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה. אִם לֹא בָּעַל עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת שֶׁהֵם אַרְבָּעָה לֵילוֹת, טָרִיד. וּמִשָּׁם וְאֵילָךְ לִבּוֹ גַּס בָּהּ וְתוּ לֹא טָרִיד, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה חַיָּב בִּקְרִיאַת שְׁמַע:
עיקר תוספות יום טוב(י) בַּלַּיְלָה. מִדְּלֹא תָּנֵי מִלַּיְלָה כוּ', יֵשׁ לוֹמַר דְּדַוְקָא בַּלֵּילוֹת פָּטוּר, אֲבָל בַּיּוֹם חַיָּב, דְּמַסִּיחַ דַּעְתּוֹ, אַךְ יֵשׁ לוֹמַר דִּלְכָךְ נָקִיט בַּלַּיְלָה, לְפִי שֶׁמִּן הַסְּתָם בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן הוּא בּוֹעֵל, וְאִי לֹא, פָּטוּר עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת:
(יא) וְהָרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ מִשּׁוּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. וּבְאַלְמָנָה אֵין טִרְדָּא עִם הַמִּצְוָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּבְתוּלָה אִיתְנְהוּ טְרָדוֹת בִּתְרֵי גַּוְנֵי כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב:
(יב) לְשׁוֹן הֶעָרוּךְ, לִבּוֹ קָרוֹב לָהּ, כְּמוֹ כָּל לְשׁוֹן גַּסּוּת שֶׁבַּתַּלְמוּד. וְלַפֵּרוּשׁ הָאֶחָד כְּשֶׁלִּבּוֹ קָרוֹב לָהּ יִמְחֹל לָהּ אַף אִם לֹא יִמְצָאֶנָּה בְּתוּלָה כוּ', וְלַפֵּרוּשׁ הַשֵּׁנִי כְּשֶׁהוּא קָרוֹב לָהּ יִשְׁהֶה בִּבְעִילָתוֹ וְלֹא יֵבוֹשׁ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה כְּרוּת שָׁפְכָה. וְהָעִקָּר בְּעֵינַי שֶׁהוּא לְשׁוֹן גַּסּוּת הָרוּחַ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(יג) מַעֲשֶׂה כוּ'. לָאו מַעֲשֶׂה לִסְתֹּר הוּא, דְּקָא מַשְׁמַע לָן אִם אָדָם גָּדוֹל הוּא וּבָטוּחַ בְּעַצְמוֹ שֶׁיּוּכַל לְהִתְכַּוֵּן וְהוּא רָאוּי לִטֹּל כוּ', הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. תּוֹסָפוֹת:
ו. רָחַץ לַיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו, לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁאָבֵל אָסוּר לִרְחֹץ. אָמַר לָהֶם, אֵינִי כִשְׁאָר כָּל אָדָם, אִסְטְנִיס אָנִי:
ברטנורהרָחַץ לַיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָבֵל אָסוּר בִּרְחִיצָה:
אִסְטְנִיס אֲנִי. קַר וּמְצֻנָּן, לְשׁוֹן צִנָּה. וְאִיכָּא צַעֲרָא אִם לֹא הָיָה רוֹחֵץ, וְאֵין אִסּוּר בִּימֵי אֶבְלוֹ אֶלָּא רְחִיצָה שֶׁל תַּעֲנוּג:
עיקר תוספות יום טוב(יד) רָחַץ. בְּמַיִם חַמִּים. הָרַמְבַּ"ם. וְזֶה אָסוּר אֲפִלּוּ בְּמִקְצַת גּוּפוֹ:
(טו) מִמִּלַּת צִנַּת שֶׁלֶג (מִשְׁלֵי כה). וְנֶחְלַף בְּסָמֶ"ךְ, מִפְּנֵי שֶׁהֵם מִמּוֹצָא אֶחָד מֵהַשִּׁנַּיִם:
ז. וּכְשֶׁמֵּת טָבִי עַבְדּוֹ, קִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו, לֹא לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּנוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים. אָמַר לָהֶם, אֵין טָבִי עַבְדִּי כִּשְׁאָר כָּל הָעֲבָדִים, כָּשֵׁר הָיָה:
ח. חָתָן אִם רָצָה לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע לַיְלָה הָרִאשׁוֹן, קוֹרֵא. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, לֹא כָל הָרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַשֵּׁם יִטֹּל:
ברטנורהלֹא כָּל הָרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַשֵּׁם יִטֹּל. אִם לֹא הֻחְזַק חָכָם וּפָרוּשׁ בִּשְׁאָר דְּבָרִים אֵין [זֶה] אֶלָּא גַּאֲוָה שֶׁמַּרְאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁיָּכוֹל לְכַוֵּן לִבּוֹ, וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וְחָזִינַן לִקְצַת מֵרַבּוֹתֵינוּ דְּאָמְרֵי דְהָאִידְנָא כָּל אָדָם יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁבַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ אֵין מְכַוְּנִים כָּל כָּךְ בִּשְׁאָר יָמִים, אִם לֹא יִקְרָא בְּלַיְלָה רִאשׁוֹן מֵחֲזֵי יוֹתֵר כְּיוֹהֲרָא, שֶׁמַּרְאֶה עַצְמוֹ שֶׁהוּא מְכַוֵּן בְּכָל שָׁעָה אֶלָּא הַשְׁתָּא מִשּׁוּם דְּטָרִיד בְּמִצְוָה:
עיקר תוספות יום טוב(טז) הַשֵּׁם. שֵׁם טוֹב שֶׁהוּא מְדַקְדֵּק בְּמִצְוֹת:

גמרא ברכות י״ד א: י״א-ט״ז ב: י״ז

אָמַר רַב כָּל הַנּוֹתֵן שָׁלוֹם לַחֲבֵירוֹ קוֹדֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ בָּמָה שֶׁנֶאֱמַר (ישעי' ב) חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא אַל תִּקְרֵי בַּמֶה אֶלָּא בָּמָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר בַּמֶּה חֲשַׁבְתּוֹ לָזֶה וְלֹא לֵאלוֹהַּ. מָתִיב רַב שֵׁשַׁת בַּפְּרָקִים שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב תִּרְגְמָהּ רִבִּי אַבָּא בְּמַשְׁכִּים לְפִתְחוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה אָמַר רִבִּי זֵרָא כָּל הָעוֹשֶׂה חֲפָצָיו קוֹדֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל כְּאִלּוּ בָּנָה בָּמָה. אָמַר לֵיהּ בָּמָה קַא אֲמַרְתְּ. אָמַר לֵיהּ לֹא. אָסוּר קָאֲמִינָא. וְכִדְרַב אִידִי בַּר אָבִין דְּאָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אֲשִׁיאָן אָסוּר לוֹ לָאָדָם לַעֲשׂוֹת חֲפָצָיו קוֹדֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פה) צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו. וְאָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אֲשִׁיאָן כָּל הַמִּתְפַּלֵּל וְיוֹצֵא לַדֶּרֶךְ הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ חֲפָצָיו שֶׁנֶאֱמַר צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו: (שם ע''ב) אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר מָאי דִּכְתִיב (תהלים סג) כֵּן אֲבָרֶכְךָ בְּחַיָי בְּשִׁמְךָ אֶשָּׂא כַפָּי. כֵּן אֲבָרֶכְךָ בְּחַיָי זוּ קְרִיאַת שְׁמַע. בְּשִׁמְךָ אֶשָׂא כַפָּי זוּ תְּפִלָּה. וְאִם עוֹשֶׂה כֵּן עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (שם) כְּמוֹ חֵלֶב וָדֶשֶׁן תִּשְׂבַּע נַפְשִׁי. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנוֹחֵל שְׁנֵי עוֹלָמוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶאֱמַר (שם) וְשִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֶּל פִּי:
רש״יחדלו לכם מן האדם – כשיש לכם לעסוק בכבוד המקום אל תתעסקו בכבוד אדם דאי לאו הכי למה ליה לחדול:
ושמואל – לא דריש לשון במה אלא כמשמעו במה חשבתו לזה שהקדמת כבודו לכבודי:
שואל מפני הכבוד – והא ק"ש קודם תפלה הוא וקתני שואל:
תרגמה רבי אבא – להא דרב ושמואל דאסרי:
במשכים לפתחו – אבל פגעו בדרך שואל:
ה"ג – אמר רב אידי בר אבין אמר רבי יצחק בר אשיאן אסור לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל:
צדק – תפלה שמצדיקו לבוראו והדר וישם פעמיו לדרכי חפציו:
כן אברכך – וכמו חלב ודשן. תרי קראי דסמיכי להדדי:
רננות – שתים:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץג אמר רב: כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל בבוקר כאילו עשאו במה לעבודה זרה. ורמז לדבר ממה שנאמר: "חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא" (ישעיהו ב, כב), כלומר, כאשר אך באה הנשמה באפו של אדם בבוקר (גאונים) אין הוא צריך לפנות אל בני אדם אחרים, כי אם אל הקדוש ברוך הוא. ואל תקרי [תקרא], כפי שכתוב "במה" אלא "במה".
ושמואל אמר: אין לדרוש את הלשון "במה" בשונה מכפי שהוא כתוב, אלא כמשמעו של הכתוב: במה חשבתו לזה שהקדמת את כבודו ולא לאלוה? שוודאי שהיה עליך לכבד את הקדוש ברוך הוא בראשונה.
על עיקרם של הדברים מתיב [מקשה] רב ששת: הרי שנינו במשנתנו שבפרקים בקריאת שמע שואל בשלום מפני הכבוד ומשיב, ואף שקריאת שמע קודמת לתפילה!
תרגמה [תרגם אותה, הסביר] ר' אבא: איסור זה לשאול בשלום חבירו בבוקר הריהו דווקא במשכים לפתחו לומר לו שלום, אבל אם אמר לו שלום כשנפגש בו באקראי — מותר.
על אותו פסוק אמר ר' יונה אמר ר' זירא: כל העושה חפציו קודם שיתפלל — הריהו כאלו בנה במה. על הלכה זו אמרו ליה [לו] לר' יונה: האומר: "במה" אמרת? אמר להו [לו]: לא, "אסור" קא אמינא [אמרתי], אבל לא החמרתי עד כדי קריאת הדבר בשם עשיית במה.
וכעין דברי רב אידי בר אבין שאמר בשם רב יצחק בר אשיאן: אסור לו לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל, שנאמר: "צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו" (תהלים פה, יד), שקודם יש להתפלל ולהצדיק את בוראו, ואחר כך יכול לשים לדרך פעמיו.
ועוד אמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן: כל המתפלל תחילה ורק אחר כך יוצא לדרך, הקדוש ברוך הוא עושה לו חפציו, שנאמר: "צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו", כלומר, הקדוש ברוך הא יוליך לפניו צדק ויעשה לו כל רצונותיו כאשר "ישים לדרך פעמיו".
ה מענין תפילה וקריאת שמע שדנו בהם, מביאים דברי אגדה. אמר ר' אלעזר: מאי דכתיב [מהו שנאמר], מה משמעו של הכתוב "כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי" (תהלים סג, ה)? "כן אברכך בחיי" — זו קריאת שמע, "בשמך אשא כפי" — זו תפלה הנקראת נשיאת כפיים אל ה'. ואם עושה כן (קורא ומתפלל) — עליו הכתוב אומר: "כמו חלב ודשן תשבע נפשי" (שם שם, ו). ולא עוד אלא שניתן לו שכר על כך שנוחל שני עולמים — העולם הזה והעולם הבא, שנאמר: "ושפתי רננות יהלל פי" (שם), ו"רננות" משמעו שתי רננות — בעולם הזה ובעולם הבא.

זוהר ספר הזהר, נח ג׳

אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ רַבִּי חִיָּא פָּתַח (ישעיה ס') וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר זַכָּאִין אִנּוּן יִשְׂרָאֵל דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְתָא וְיַדְּעֵי אָרְחִין דְּאוֹרַיְתָא דִּבְגִנַּהּ יִזְכּוּן לְעָלְמָא דְּאָתֵי, תָּא חָזֵי כָּל יִשְׂרָאֵל אִית לוֹן חוּלָקָא לְעָלְמָא דְּאָתִי מַאי טַעֲמָא בְּגִין דְּנָטְרִין בְּרִית דְּעָלְמָא אִתְקַיָּם עֲלֵיהּ כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (ירמיה ל''ג) אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי, וְעַל דָּא יִשְׂרָאֵל דְּנָטְרֵי בְּרִית וְקַבִּילוּ לֵיהּ אִית לוֹן חוּלָקָא בְּעָלְמָא דְּאָתִי, וְלֹא עוֹד אֶלָּא בְּגִין כָּךְ אִקְּרוּן צַדִּיקִים, מִכָּאן אוֹלִיפְנָא כָּל מַאן דְּנָטִיר הַאי בְּרִית דְּעָלְמָא אִתְקַיָּם עֲלֵיהּ, אִקְּרֵי צַדִּיק, מְנָּא לָן מִיּוֹסֵף בְּגִין דְּנָטַר לֵיהּ לִבְרִית עָלְמָא זָכָה דְּאִקְּרֵי צַדִּיק וְעַל כָּךְ וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ. רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח (תהלים מ''ו) לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת יְיָ אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ הָאי קְרָא הָא אִתְמָר וְאוֹקְמוּהָ. אֲבָל לְכוּ חֲזוּ מַאי חֲזוּ כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (ישעיה כ''א) חָזוּת קָשָׁה הוּגַד לִי. בְּעוֹבָדוֹי דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד אִתְגְּלֵי נְבוּאָה עִלָּאָה לִבְנֵי נְשָׁא, אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת, שְׁמּוֹת וַדַּאי דְּהָא שְׁמָא גָּרִים לְכֹלָּא. כְּתִיב וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה וְגוֹ' אַמַּאי הָכָא, לֵאמֹר, וְאַמַּאי זֶה, אֶלָּא לֵאמֹר דָּא אִתְּתָא, זֶה דָּא צַדִּיק, (רֶמֶז כְּמוֹ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָרָא לֵיהּ נֹחַ נַיְּחָא דְּאַרְעָא לֵאמֹר מַאי לֵאמֹר אֶלָּא אֲתַר דָּא קָרֵי לֵיהּ נֹחַ וּמַאן אִיהוּ אַרְעָא קַדִּישָׁא לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וְגוֹ', עָבַד לֵיהּ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְתַתָּא כְּגַוְנָא עִלָּאָה) (נ''א זֶה דָּא צַדִּיק וְכֵן נֹחַ (לֵאמֹר נֹחַ) דָּא צַדִּיק. לֵאמֹר דָּא נוּקְבָא. בְּגִין דְּלָא מִתְפָּרְשָׁן דָּא מִן דָּא: אָמַר רַבִּי יִצְחָק לֵאמֹר דָּא אַרְעָא קַדִּישָׁא) (וְזֶה אֱמֶת) כְּתִיב הָכָא זֶה יְנַחֲמֵנוּ וּכְתִיב הָתָם (שם כ''ה) זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ, זַכָּאִין אִנּוּן צַדִּיקַיָּא דִּרְשִׁימִין בִּרְשִׁימוּ דְּגוּשְׁפַּנְקָא דְּמַלְכָּא לְמֶהֱוֵי בִּשְׁמֵיהּ רְשִׁימִין וְאִיהוּ שַׁוִּי שְׁמָהָן בְּאַרְעָא כִּדְקָא יָאוּת, כְּתִיב וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ וּכְתִיב וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב אַמַאי לֹא כְּתִיב אֶת, אֶלָּא הָתָם דַּרְגָא אָחֳרָא (ד''א חָדָא) וְהָכָא דַּרְגָא אוֹחָרָא (נ''א אֶת כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר וָאֶרְאֶה אֶת יְיָ) כְּדִכְתִיב (ישעיה ו') וָאֶרְאֶה אֶת יְיָ וָאֶרְאֶה יְיָ לא כְּתִיב אֶלָּא אֶת יְיָ אוֹף הָכָא בְּנֹחַ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב דַּרְגָא דִּילֵיהּ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַמָּשׁ קָרָא לֵיהּ יַעֲקֹב אֲבָל הָכָא אֶת לְאִתְכַּלָּלָא שְׁכִינְתָּא, (נ''א דְּהִיא) דַּרְגָא אָחֳרָא לְתַתָּא
תרגום הזוהראֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ. רַבִּי חִיָּא פָּתַח (ישעיה מ') וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר. זַכָּאִים הֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּשְׁתַּדְלִים בַּתּוֹרָה, וְיוֹדְעִים דַּרְכֵי הַתּוֹרָה שֶׁעַל יָדָה יִזְכּוּ לְעוֹלָם הַבָּא. בֹּא וּרְאֵה, כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא, מַה הַטַּעַם, מִשּׁוּם שֶׁנּוֹטְרִים בְּרִית שֶׁהָעוֹלָם מִתְקַיֵּם עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר (ירמיה ל''ג) אִם לֹא בְּרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה חוּקוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שַׂמְתּי. וְלָכֵן יִשְֹׁרָאֵל שֶׁשּׁוֹמְרִים הַבְּרִית וְקִבְּלוּ אוֹתוֹ, יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק בְּעוֹלָם הַבָּא. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבִּשְׁבִיל כַּךְ הֵם נִקְרָאִים צַדִּיקִים. מִכַּאן לָמַּדְנוּ כָּל מִי שֶׁשּׁוֹמֵר הַבְּרִית הַזֶּה שֶׁהָעוֹלָם עוֹמֵד עָלָיו, נִקְרָא צַדִּיק. מֵהֵיכָן אָנוּ יוֹדְעִים, מִיּוֹסֵף. בִּגְלַל שֶׁשָּׁמַר עַל בְּרִית הָעוֹלָם, זָכָה שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק. וְלָכֵן ''וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ''. רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח (תהלים ט''ו) לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת יְיָ אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ. פָּסוּק זֶה כְּבָר נֶאֱמַר וְנִתְבָּאֵר. אֲבָל ''לְכוּ חֲזוּ'', מַהוּ חֲזוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כ''א) חֲזוּת קָשָׁה הוּגַד לִי. בַּמַעֲשִׂים שֶׁהַקָּבָּ''ה עוֹשֶׂה, מִתְגַלֶּה נְבוּאָה עֶלְיוֹנָה לִבְנֵי אָדָם. ''אֲשֶׁר שָׂם שַׁמוֹת'', שֵׁמוֹת וַדַאי, כִּי הַשֵּׁם גּוֹרֵם לַכֹּל. כָּתוּב, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה וְגוֹ', מַדּוּעַ כָּתוּב ''לֵאמֹר'', וּמַדּוּעַ ''זֶה''. . אֶלָּא ''לֵאמֹר'' זֶה הָאִשָּׁה, וְ''זֶה'' הוּא צַדִּיק, (רֶמֶז, כְּמוֹ שֶׁהַקָּבָּ''ה קָרָא לוֹ נֹחַ, שֶׁנָּחָה הָאָרֶץ. ''לֵאמֹר'' מַהוּ לֵאמֹר, אֶלָּא שֶׁהַמָּקוֹם הַזֶּה קָרָא לוֹ נֹחַ, וּמִיהוּ. , זֶה הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂינוּ וְגוֹ', עָשָׂה אוֹתוֹ הַקָּבָּ''ה לְמַטָה, כְּעֵין לְמַעְלָה). (נ''א. ''זֶה'' הוּא צַדִּיק, וְכֵן נֹחַ הוּא צַדִּיק. לֵאמֹר הוּא הַנּוּקְבָא, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָם נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לֵאמֹר, הוּא הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה). כָּתוּב כַּאן זֶה יְנַחֲמֵנוּ, וְכָתוּב שָׁם (ישעיה כ''ה) זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ. זַכָּאִים הֵם הַצַדִּיקִים שֶׁרְשׁוּמִים בְּחוֹתָם הַמֶּלֶךְ, לִהְיוֹת רְשׁוּמִים בִּשְׁמוֹ, וְהוּא שָׂם אֶת שְׁמָם בָּאָרֶץ כְּמוֹ שֶׁצָרִיךְ. כָּתוּב וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ, וְכָתוּב (בראשית כ''ה) וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב. מַדּוּעַ לֹא כָּתוּב ''אֶת''. אֶלָּא שָׁם דַּרְגָה אֲחֶרֶת, וְכַאן דַּרְגָה אֲחֶרֶת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ו') וָאֶרְאֶה אֶת יְיָ. וָאֶרְאֶה ה' לֹא כָּתוּב, אֶלָּא אֶת ה', גַּם כַּאן בְּנֹחַ, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ. וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב, דַּרְגָה שֶׁלוֹ, הַקָּבָּ''ה מַמָּשׁ קָרָא אוֹתוֹ יַעֲקֹב, אֲבָל כַּאן ''אֶת'' לְהַכְלִיל הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא דַּרְגָה אֲחֶרֶת לְמַטָה.

הלכה פסוקה יורה דעה קי״ג: א׳

א. דָבָר שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל כְּמוֹת שֶׁהוּא חַי וְגַם עוֹלֶה עַל שֻׁלְחַן מְלָכִים לְלַפֵּת בּוֹ אֶת הַפַּת אוֹ לְפַרְפֶּרֶת שֶׁבִּשְּׁלוֹ נָכְרִי אֲפִילוּ בִּכְלִי יִשְׂרָאֵל וּבְבֵית יִשְׂרָאֵל אָסוּר מִשּׁוּם בִּשׁוּלֵי נָכְרִי:
ב. בֵּיצָה אַף עַל פִּי שֶׁרְאוּיָה לְגוֹמְעָהּ חַיָּה אִם בִּשְּׁלָהּ נָכְרִי אֲסוּרָה:
ג. כֵּלִים שֶׁבִּשֵּׁל בָּהֶם הַנָּכְרִי לְפָנֵינוּ דְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִשּׁוּם בִּשׁוּלֵי נָכְרִי צְרִיכִים הֶכְשֵׁר:
ד. אִם הוּא כְּלִי חֶרֶס מַגְעִילוֹ ג' פְּעָמִים וְדַיּוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵין לְאִיסוּר זֶה עִיקָר מִדְאוֹרַיְיתָא:
ה. יֵין תַּפּוּחִים וְיֵין רִמּוֹנִים כַיּוֹצֵא בָהֶם מֻתָּר לִשְׁתּוֹת בְּכָל מָקוֹם וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי לֹא גָזְרוּ עָלָיו:
ו. חָלָב שֶׁחֲלָבוֹ גוֹי וְאֵין יִשְׂרָאֵל רוֹאֵהוּ אָסוּר:
ז. גְבִינוֹת הַנָּכְרִי אֲסָרוּהָ מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִים אוֹתָם בְּעוֹר קֵיבַת שְׁחִיטָתָם שֶׁהִיא נְבֵילָה וַאֲפִילוּ הֶעֱמִידוּהָ בָעֲשַׂבִּים אֲסוּרָה:

מוסר

ספר תוצאות חיים
הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יִתֵּן אֶל לִבּוֹ כְּדֵי שֶׁיָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה הֵם אֵלוּ שֶׁיֵדַע כַּמָה מִינֵי פְגַם עוֹשֶׂה לוֹ וּלְנַפְשׁוֹ וּלְכָל הָעוֹלָמוֹת בִּהְיוֹתוֹ חוֹטֵא הָאֶחָד פָּגַם בְּגוּפוֹ שֶׁהוּא חוֹתָם תַּבְנִית הַמֶרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה וְאָמְרוּ בְּתִיקוּנִים וַוי לֵיהּ מַאן דְאַכְּחִישׁ קוֹמְתֵיהּ בְּעוֹבָדִין בִּישִׁין דְאַכְּחִישׁ פַּמַלְיָא דִלְעֵילָא וְכָל אֵבֶר שֶׁלֹא נִתְקַן כָּרָאוּי חוֹזֵר לָבֹא עָלָיו בְּגִלְגוּל. וְכָל נְשָׁמָה פְגוּמָה אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בָהּ שֶׁנֶאֱמַר כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב. פָּגַם בְּנִשְׁמָתוֹ הַיְקָרָה אֲשֶׁר חֲצוּבָה מִמָקוֹם גָבוֹהַּ שֶׁחָטָא עַד אֲשֶׁר הִשְׁפִּילָהּ לְרַגְלָיו. וַוי לֵיהּ לְבַר נַשׁ דְּנִשְׁמָתֵיהּ נְחִיתָא תְּחוֹת רַגְלוֹי וְכֵן בְּחֶטְאוֹ מוֹרִיד הַשְּׁכִינָה וַתְּגַל מַרְגְלוֹתָיו וַתִּשְׁכָּב וְהַשְׁכִינָה מְיַילֶלֶת עָלָיו נְתָנַנִי ה' וכו'. וּפְגַם הַמַגִיעַ בָּהּ שֶׁהוּא נִּרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף. וְעוֹד שֶׁהִיא עִמָנוּ בְגָלוּת וּכְשֶׁאָנוּ חוֹטְאִים אָנוּ מַאֲרִיכִין גָלוּתָהּ. וְעוֹד נוֹתֵן לָהּ עֶצֶב שֶׁהוּא בֶן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ. וּמַאן דְחָב לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא כְּאִלוּ מַפְשִׁיט שְׁכִינְתָּא מִלְבוּשָׁהָא וכו' וְכָל מַאן דִמְקַיֵים פִּקּוּדָא דְאוֹרַיְיתָא כְּאִלוּ הוּא לָבִישׁ לִשְׁכִינְתָּא בִּלְבוּשָׁהָא. וְאָמַר בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא שְׁכִינְתָּא מַאן דְגָמִיל חֶסֶד עִמָהּ לֵית עֶרֶךְ לְאַגְרָא דִילֵיהּ וּמַאן דְחָב לְגַבֵּהּ לֵית עֶרֶךְ לְעוֹנְשָׁא דִילֵיהּ. עוֹד כִּי בְּפָגְמוֹ פָּגַם בְּתִפְאֶרֶת עַצְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעי' ס''ו) הַפּוֹשְׁעִים בִּי וּמְסַלֵק הָאֵם מֵעַל הַבָּנִים וְלִפְעָמִים פְּגַם מַגִיעַ גַם בְּכָל יהו''ה כְּדִכְתִיב (שמות י''ט) פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל ה'. וְהַפּוֹגֵם בְּמִדּוֹת הוּא כְּקוֹרֵעַ לְבוּשׁ הַמֶּלֶךְ מֵעַל הַמֶּלֶךְ:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הערוץ של הרב ביוטיוב