פרשת נח יום שני

נח · שני

תורה בראשית ו׳: ט״ו-י״ח

יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה:
ו (טו) וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשֶׂ֖ה אֹתָ֑הּ שְׁלֹ֧שׁ מֵא֣וֹת אַמָּ֗ה אֹ֚רֶךְ הַתֵּבָ֔ה חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ רׇחְבָּ֔הּ וּשְׁלֹשִׁ֥ים אַמָּ֖ה קוֹמָתָֽהּ׃
וְדֵין דִתַעֲבֵּד יָתַהּ תְּלָת מְאָה אַמִּין אוּרְכָּא דְתֵבוֹתָא חַמְשִׁין אַמִּין פְּתָיַהּ וּתְלָתִין אַמִּין רוּמַהּ:
רש״ימבול. שֶׁבִּלָּה אֶת הַכֹּל, שֶׁבִּלְבֵּל אֶת הַכֹּל, שֶׁהוֹבִיל אֶת הַכֹּל מִן הַגָּבוֹהַּ לַנָּמוּךְ; וְזֶהוּ לְשׁוֹן אֻנְקְלוֹס שֶׁתִּרְגֵּם טוֹפָנָא, שֶׁהֵצִיף אֶת הַכֹּל, וֶהֱבִיאָהּ לְבָבֶל שֶׁהִיא עֲמֻקָּה, לְכָךְ נִקְרֵאת שִׁנְעָר, שֶׁנִּנְעֲרוּ שָׁם כָּל מֵתֵי מַבּוּל:
(טז) צֹ֣הַר ׀ תַּֽעֲשֶׂ֣ה לַתֵּבָ֗ה וְאֶל־אַמָּה֙ תְּכַלֶּ֣נָּה מִלְמַ֔עְלָה וּפֶ֥תַח הַתֵּבָ֖ה בְּצִדָּ֣הּ תָּשִׂ֑ים תַּחְתִּיִּ֛ם שְׁנִיִּ֥ם וּשְׁלִשִׁ֖ים תַּֽעֲשֶֽׂהָ׃
נֵהוֹר תַּעְבֵּיד לְתֵבוֹתָא וּלְאַמְתָא תְּשַׁכְלְלִנַּהּ מִלְּעֵלָּא וְתַרְעָא דְתֵבוֹתָא בְּסִטְרַהּ תְּשַׁוִּי מְדוֹרִין אַרָעִין תִּנְיָנִין וּתְלִיתָאִין תַּעְבְּדִנַּהּ:
רש״יצֹ֣הַר. יֵ"אֹ חַלּוֹן וְיֵ"אֹ אֶבֶן טוֹבָה הַמְּאִירָה לָהֶם (ב"ר שם):
וְאֶל אַמָּה֙ תְּכַלֶּ֣נָּה מִלְמַ֔עְלָה. כִּסּוּיָהּ מְשֻׁפָּע וְעוֹלֶה עַד שֶׁהוּא קָצָר מִלְמַעְלָה וְעוֹמֵד עַל אַמָּה כְּדֵי שֶׁיָּזוּבוּ הַמַּיִם לְמַטָּה מִכָּאן וּמִכָּאן:
בְּצִדָּ֣הּ תָּשִׂ֑ים. שֶׁלֹּא יִפְּלוּ הַגְּשָׁמִים בָּהּ:
תַּחְתִּיִּ֛ם שְׁנִיִּ֥ם וּשְׁלִשִׁ֖ים. ג' עֲלִיוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ, עֶלְיוֹנִים לָאָדָם, אֶמְצָעִים לְמָדוֹֹר, תַּחְתִּיִּים לְזֶבֶל (שם):
(יז) וַאֲנִ֗י הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא אֶת־הַמַּבּ֥וּל מַ֙יִם֙ עַל־הָאָ֔רֶץ לְשַׁחֵ֣ת כׇּל־בָּשָׂ֗ר אֲשֶׁר־בּוֹ֙ ר֣וּחַ חַיִּ֔ים מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם כֹּ֥ל אֲשֶׁר־בָּאָ֖רֶץ יִגְוָֽע׃
וַאֲנָא הָא אֲנָא מַיְתֵי יָת טוֹפָנָא מַיָּא עַל אַרְעָא לְחַבָּלָא כָּל בִּשְׂרָא דִּי בֵיהּ רוּחָא דְחַיֵּי מִתְּחוֹת שְׁמַיָּא כֹּל דִּי בְאַרְעָא יְמוּת:
רש״יוַאֲנִ֗י הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא. הִנְנִי מוּכָן לְהַסְכִּים עִם אוֹתָם שֶׁזֵּרְזוּנִי וְאָמְרוּ לְפָנַי כְּבָר מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ (תה' ח'):
(יח) וַהֲקִמֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וּבָאתָ֙ אֶל־הַתֵּבָ֔ה אַתָּ֕ה וּבָנֶ֛יךָ וְאִשְׁתְּךָ֥ וּנְשֵֽׁי־בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ׃
וְאָקֵם יָת קְיָמִי עִמָּךְ וְתֵעוֹל לְתֵבוֹתָא אַתְּ וּבְנָךְ וְאִתְּתָךְ וּנְשֵׁי בְנָךְ עִמָּךְ:
רש״יוַהֲקִמֹתִ֥י אֶת בְּרִיתִ֖י. בְּרִית הָיָה צָרִיךְ עַל הַפֵּרוֹת שֶׁלֹּא יִרְקְבוּ וִיעַפְּשׁוּ וְשֶׁלֹּא יַהַרְגוּהוּ רְשָׁעִים שֶׁבַּדּוֹר (ב"ר):
אַתָּ֕ה וּבָנֶ֛יךָ וְאִשְׁתְּךָ֥. הָאֲנָשִׁים לְבַד וְהַנָּשִׁים לְבַד; מִכָּאן שֶׁנֶּאֱסְרוּ בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה: (שם):

נביאים ישעיהו נ״ג: ד׳-ז׳

נג (ד) אָכֵ֤ן חֳלָיֵ֙נוּ֙ ה֣וּא נָשָׂ֔א וּמַכְאֹבֵ֖ינוּ סְבָלָ֑ם וַאֲנַ֣חְנוּ חֲשַׁבְנֻ֔הוּ נָג֛וּעַ מֻכֵּ֥ה אֱלֹהִ֖ים וּמְעֻנֶּֽה׃
בְּכֵן עַל חוֹבָנָא הוּא יִבְעֵי וַעֲוָיָתָנָא בְּדִילֵהּ יִשְׁתַּבְקוּן וַאֲנַחְנָא חֲשִׁיבִין כְּתִישִׁין מָחָן מִן קֳדָם יְיָ וּמְעַנָן:
רש״יאָכֵ֤ן חֳלָיֵ֙נוּ֙ ה֣וּא נָשָׂ֔א. אָכֵן לְשׁוֹן ׳אֲבָל׳ בְּכָל מָקוֹם. אֲבָל עַתָּה אָנוּ רוֹאִים שֶׁלֹּא מֵחֲמַת שִׁפְלוּתוֹ בָּא לוֹ, אֶלָּא מְיֻסָּר הָיָה בְּיִסּוּרִין:
וַאֲנַ֣חְנוּ חֲשַׁבְנֻ֔הוּ. אָנוּ הָיִינוּ סְבוּרִים שֶׁהוּא שְׂנָאוּי לַמָּקוֹם, וְהוּא לֹא הָיָה כֵּן, אֶלָּא מְחֹלָל הָיָה מִפְּשָׁעֵינוּ וּמְדֻכָּא מֵעֲוֹנוֹתֵינוּ:
לֹא יִפְתַּח פִּיו. סוֹבֵל הָיָה וְשׁוֹתֵק, כְּמוֹ הַשֶּׂה אֲשֶׁר לַטֶּבַח יוּבָל, וּכְרָחֵל אֲשֶׁר לִפְנֵי גוֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה:
לֹא יִפְתַּח פִּיו. מוּסָב עַל שֶׂה לַטֶּבַח יוּבָל:
(ה) וְהוּא֙ מְחֹלָ֣ל מִפְּשָׁעֵ֔נוּ מְדֻכָּ֖א מֵעֲוֺנֹתֵ֑ינוּ מוּסַ֤ר שְׁלוֹמֵ֙נוּ֙ עָלָ֔יו וּבַחֲבֻרָת֖וֹ נִרְפָּא־לָֽנוּ׃
וְהוּא יִבְנֵי בֵּית מַקְדְשָׁא דְאִתְּחַל בְּחוֹבָנָא אִתְמְסַר בַּעֲוָיָתָנָא וּבְאוּלְפְנֵהּ שְׁלָמָא יִסְגֵי עֲלָנָא וְכַדְנָצֵית לְפִתְגָמוֹהִי חוֹבָנָא יִשְׁתַּבְּקוּן לָנָא:
רש״ימוּסַ֤ר שְׁלוֹמֵ֙נוּ֙ עָלָ֔יו. בָּאוּ עָלָיו יִסּוּרֵי הַשָּׁלוֹם שֶׁהָיָה לָנוּ, שֶׁהוּא הָיָה מְיֻסָּר לִהְיוֹת שָׁלוֹם לְכָל הָעוֹלָם:
(ו) כֻּלָּ֙נוּ֙ כַּצֹּ֣אן תָּעִ֔ינוּ אִ֥ישׁ לְדַרְכּ֖וֹ פָּנִ֑ינוּ וַיהֹוָה֙ הִפְגִּ֣יעַ בּ֔וֹ אֵ֖ת עֲוֺ֥ן כֻּלָּֽנוּ׃
כּוּלָנָא כְּעָנָא אִתְבַּדַרְנָא גְבַר לָקֳבֵיל אוֹרְחֵהּ גְלֵינָא וּמִן קֳדָם יְיָ הֲוָת רַעֲוָא לְמִשְׁבַּק חוֹבֵי כוּלָנָא בְדִילֵיהּ:
רש״יכֻּלָּ֙נוּ֙ כַּצֹּ֣אן תָּעִ֔ינוּ. עַתָּה נִגְלָה:
הִפְגִּ֣יעַ בּ֔וֹ. נֶעְתַּר עַל יָדוֹ וְנִתְרַצָּה עַל עֲוֹן כֻּלָּנוּ, שֶׁלֹּא הֶחְרִיב עוֹלָמוֹ. הִפְגִּיעַ אשפריאי״ר בלע״ז, לְשׁוֹן ׳תְּחִנָּה׳:
(ז) נִגַּ֨שׂ וְה֣וּא נַעֲנֶה֮ וְלֹ֣א יִפְתַּח־פִּיו֒ כַּשֶּׂה֙ לַטֶּ֣בַח יוּבָ֔ל וּכְרָחֵ֕ל לִפְנֵ֥י גֹזְזֶ֖יהָ נֶאֱלָ֑מָה וְלֹ֥א יִפְתַּ֖ח פִּֽיו׃
בְּעֵי וְהוּא מִתְּתָב וְעַד לָא פְּתַח פּוּמֵיהּ מִתְקַבֵּל תַּקִיפֵי עַמְמַיָא כְּאִמְרָא לְנִכְסְתָא יִמְסַר וְכִרְחֵלָא דְקָדָם גָזְזָהָא שָׁתְקָא וְלֵית לְקִיבְלֵהּ דְפָּתַח פּוּמֵהּ מְמַלֵיל מִלָא:
רש״ינִגַּ֨שׂ וְה֣וּא נַעֲנֶה֮. נִגַּשׂ הִנֵּה בְּנוֹגְשִׂים וְדוֹחֲקִים:
וְה֣וּא נַעֲנֶה֮. בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים, שורפרלרי״ן בלע״ז:

כתובים משלי א׳: ל״ג-ב׳: ג׳

א (לג) וְשֹׁמֵ֣עַֽ לִ֭י יִשְׁכׇּן־בֶּ֑טַח וְ֝שַׁאֲנַ֗ן מִפַּ֥חַד רָעָֽה׃ {פ}
מַן דְשָׁמֵעַ לִי נִשְׁרֵי בְּסִבְרָא וְנִשְׁרָא מִן דְלוּחָא דְבִישְׁתָּא:
רש״ייִשְׁכׇּן בֶּ֑טַח. בָּעוֹלָם הַזֶּה:
וְ֝שַׁאֲנַ֗ן. לְעוֹלָם הַבָּא:
מִפַּ֥חַד רָעָֽה. מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם:
וְ֝שַׁאֲנַ֗ן. וִיהִי שָׁלֵיו וְשָׁקֵט, וְשַׁאֲנַן לְשׁוֹן עָתִיד לָכֵן נָקוּד פַּתַּח:
ב (א) בְּ֭נִי אִם־תִּקַּ֣ח אֲמָרָ֑י וּ֝מִצְוֺתַ֗י תִּצְפֹּ֥ן אִתָּֽךְ׃
בְּרִי אִין תְּקַבֵל מִלַי וּפוּקְדָנִי תִּטְשֵׁי גַבָּיִךְ:
רש״יבְּ֭נִי אִם תִּקַּ֣ח אֲמָרָ֑י. בְּנִי תִּהְיֶה אִם תִּקַּח אֲמָרָי:
(ב) לְהַקְשִׁ֣יב לַחׇכְמָ֣ה אׇזְנֶ֑ךָ תַּטֶּ֥ה לִ֝בְּךָ֗ לַתְּבוּנָֽה׃
וְתַצְלֵי אֻדְנָךְ לְחָכְמְתָא וְתַפְנֵי לִבָּא לִבְיוּנָא:
רש״ילְהַקְשִׁ֣יב לַחׇכְמָ֣ה. לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה:
(ג) כִּ֤י אִ֣ם לַבִּינָ֣ה תִקְרָ֑א לַ֝תְּבוּנָ֗ה תִּתֵּ֥ן קוֹלֶֽךָ׃
וְאִמָּא לִבְיוּנְנוּתָא תִקְרֵא וְלִבְיוּנָא תִּתֵּן קֳלָךְ:

משנה משנה שבת ב׳

א. בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמָּה אֵין מַדְלִיקִין. אֵין מַדְלִיקִין לֹא בְלֶכֶשׁ, וְלֹא בְחֹסֶן, וְלֹא בְכָלָךְ, וְלֹא בִפְתִילַת הָאִידָן, וְלֹא בִפְתִילַת הַמִּדְבָּר, וְלֹא בִירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם. וְלֹא בְזֶפֶת, וְלֹא בְשַׁעֲוָה, וְלֹא בְשֶׁמֶן קִיק, וְלֹא בְשֶׁמֶן שְׂרֵפָה, וְלֹא בְאַלְיָה, וְלֹא בְחֵלֶב. נַחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר, מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל, אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ:
ברטנורהבַּמֶּה מַדְלִיקִין. נֵר שֶׁל שַׁבָּת, בַּמֶּה עוֹשִׂין פְּתִילוֹת וּשְׁמָנִים לְהַדְלִיק:
לֹא בְלֶכֶשׁ. כְּמִין צֶמֶר יֵשׁ בָּאֶרֶז בֵּין הַקְּלִפָּה לָעֵץ וְקָרוּי לֶכֶשׁ:
בְּחֹסֶן. פִּשְׁתָּן שֶׁאֵינוֹ מְנֻפָּץ:
בְּכָלָךְ. פְּסֹלֶת שֶׁל מֶשִׁי:
בִּפְתִילַת הָאִידָן. כְּמִין צֶמֶר יֵשׁ [בָּעֲרָבָה] בֵּין הַקְּלִפָּה לָעֵץ:
בִּפְתִילַת הַמִּדְבָּר. עֲלֵי עֵשֶׂב אָרֹךְ שֶׁגּוֹדְלִין אוֹתָם וּמַדְלִיקִין בָּהֶן:
בִּירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם. כְּמִין צֶמֶר שֶׁגָּדֵל בְּדָפְנֵי הַסְּפִינָה שֶׁשָּׁהֲתָה זְמַן מְרֻבֶּה בַּמַּיִם. עַד כָּאן פְּסוּל פְּתִילוֹת, מִכָּאן וָאֵילָךְ פְּסוּל שְׁמָנִים:
לֹא בְזֶפֶת וְלֹא בְשַׁעֲוָה. שֶׁלֹּא יִתֵּן זֶפֶת נָמֵס וְשַׁעֲוָה נִתֶּכֶת בַּנֵּר בִּמְקוֹם שֶׁמֶן וְיַדְלִיק, אֲבָל לַעֲשׂוֹת כְּמִין פְּתִילָה אֲרֻכָּה שֶׁרְגִילִין לַעֲשׂוֹת מִשַּׁעֲוָה שָׁרֵי:
וְלֹא בְשֶׁמֶן קִיק. שֶׁמֶן הַיּוֹצֵא מִגַּרְעִינִים שֶׁבְּתוֹךְ הַצֶּמֶר גֶּפֶן שֶׁקּוֹרִין קוטו"ן. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים קִיקָיוֹן דְּיוֹנָה, וְהוּא עֵשֶׂב שֶׁעָלָיו גְּדוֹלִים וְנִקְרָא בָּעֲרָבִי כרו"ע, וְהַשֶּׁמֶן הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ עָב בְּיוֹתֵר. וּפְתִילוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶם, מַה טַּעַם, מִפְּנֵי שֶׁהָאוּר מְסַכְסֶכֶת בָּהֶם, כְּלוֹמַר שֶׁאֵין הָאוּר נִכְנֶסֶת תּוֹךְ הַפְּתִילָה [אֶלָּא] סָבִיב מִבַּחוּץ. וּשְׁמָנִים שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶם, לְפִי שֶׁאֵין נִמְשָׁכִים אַחַר הַפְּתִילָה, וּמִתּוֹךְ שֶׁאֵין הַנֵּר דּוֹלֶקֶת יָפֶה חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא יַטֶּה הַשֶּׁמֶן עַל פִּי הַנֵּר וְנִמְצָא מַבְעִיר. אִי נַמִּי שֶׁמָּא יַנִּיחַ הַנֵּר וְיֵצֵא, וַאֲנַן קַיְמָא לָן דְּנֵר שֶׁל שַׁבָּת חוֹבָה:
וְלֹא בְשֶׁמֶן שְׂרֵפָה. שֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנִּטְמָא. וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ שֶׁמֶן שְׂרֵפָה, הוֹאִיל וְלִשְׂרֵפָה עוֹמֵד, שֶׁהֲרֵי אָסוּר בַּאֲכִילָה. וּבְיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת עָסְקִינַן, שֶׁכְּשֶׁמַּדְלִיק הַנֵּר מִבְּעוֹד יוֹם נִמְצָא שׂוֹרֵף שֶׁמֶן טָמֵא שֶׁל תְּרוּמָה בְּיוֹם טוֹב, וַאֲנַן קַיְמָא לָן אֵין שׂוֹרְפִין קָדָשִׁים בְּיוֹם טוֹב, דִּכְתִיב (שמות יב) וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ, וְדָרְשִׁינַן קְרָא הָכִי, וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר רִאשׁוֹן, עַד בֹּקֶר שֵׁנִי עֲמֹד וְתִשְׂרְפֶנּוּ, שֶׁאֵין שׂוֹרְפִים הַנּוֹתָר בְּיוֹם טוֹב. וְהוּא הַדִּין לְכָל שְׁאָר קָדָשִׁים הַטְּעוּנִים שְׂרֵפָה:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ. וְתַנָּא קַמָּא נַמִּי אָמַר וְלֹא בְּחֵלֶב, כָּל חֵלֶב בְּמַשְׁמַע. אֶלָּא אִיכָּא בֵּין חֲכָמִים לְתַנָּא קַמָּא דְּחַד מִנַּיְהוּ סָבַר דְּשָׁרֵי לְהַדְלִיק בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל כְּשֶׁמְּעֹרָב בּוֹ שֶׁמֶן כָּל שֶׁהוּא, וְחַד אוֹסֵר אֲפִלּוּ עַל יְדֵי תַּעֲרֹבֶת שֶׁמֶן. וְלֹא נִתְבָּרֵר לְחַכְמֵי הַתַּלְמוּד מִי מִשְּׁנֵיהֶם הָאוֹסֵר וּמִי הַמַּתִּיר. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
עיקר תוספות יום טוב(א) הֶעָשׂוּי כְּכוֹבָעִים, וְהִיא בֵּית הַתּוֹלַעַת. רַשִׁ"י:
(ב) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י חוֹבָה, כְּבוֹד שַׁבָּת הוּא, שֶׁאֵין סְעוּדָה חֲשׁוּבָה אֶלָּא בִּמְקוֹם אוֹר, כְּעֵין יְמָמָא:
(ג) וְלְעֵיל מִנֵּיהּ כְּתִיב וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְהַנּוֹתָר כוּ', אֶלָּא הָכִי קָאָמַר, לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר שֶׁהוּא בֹּקֶר רִאשׁוֹן עַד בֹּקֶר שֵׁנִי כוּ':
(ד) וְאִם תֹּאמַר הֵיאַךְ יָלְפִינַן דְּאֵין שׂוֹרְפִין כוּ'‏ הָא אֲפִלּוּ בְּלֵיל מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב נַמִּי אֵין שׂוֹרְפוֹ, וְאִם כֵּן גְּזֵרַת הַכָּתוּב הוּא לִשְׂרֹף בְּבֹקֶר שֵׁנִי. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּהָא דְּאֵין שׂוֹרְפִין בַּלַּילָה הַיְנוּ מִשּׁוּם דְּהִקְפִּיד הַכָּתוּב שֶׁלֹּא לִשְׂרֹף קָדָשִׁים בַּלַּיְלָה, כִּדְאַשְׁכְּחַן בִּשְׁלָמִים כוּ'. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן שְׁקָלִים פֶּרֶק ז'‏ מִשְׁנָה ג':
ב. אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְרָן, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים, בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין, בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים, בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת, בְּשֶׁמֶן דָּגִים, בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת, בְּעִטְרָן וּבְנֵפְט. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין אֶלָּא בְשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבָד:
ברטנורהאֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. טַעְמָא דְּמַתְנִיתִין דִּלְעֵיל קָאָמַר, מַה טַּעַם תְּנַן וְלֹא בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה, לְפִי שֶׁאֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב, שֶׁאֵין שׂוֹרְפִין קָדָשִׁים בְּיוֹם טוֹב:
אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְרָן. פְּסֹלֶת שֶׁל זֶפֶת, וְרֵיחוֹ רַע בְּיוֹתֵר, וּמִיהוּ נִמְשָׁךְ אַחַר הַפְּתִילָה יוֹתֵר מִן הַזֶּפֶת מִפְּנֵי שֶׁהוּא רַךְ, הִלְכָּךְ אִלְמָלֵא מִפְּנֵי כְּבוֹד שַׁבָּת הָיוּ מַדְלִיקִין בּוֹ:
שֻׁמְשְׁמִין. כָּךְ שְׁמוֹ בַּעֲרָבִי, וְהוּא זֶרַע דַּק מָתוֹק, וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה:
שֶׁמֶן צְנוֹנוֹת. שֶׁמֶן הַיּוֹצֵא מִזֶּרַע צְנוֹן:
פַּקּוּעוֹת. דְּלַעַת מִדְבָּרִית:
נֵפְט. מִין זֶפֶת הוּא, וְלָבָן וְרֵיחוֹ רַע. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים שֶׁמַּדְלִיקִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים, חוּץ מֵאוֹתָן הַפְּסוּלוֹת שֶׁנִּמְנוּ לְעֵיל בְּמַתְנִיתִין, וְחוּץ מִשֶּׁמֶן אֲפַרְסְמוֹן וְנֵפְט לָבָן, שֶׁכָּל אֶחָד מִשְּׁנֵי אֵלּוּ הַשְּׁמָנִים הוּא עָף וְשׂוֹרֵף, וְחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא יַנִּיחֶנּוּ וְיֵצֵא. וְעוֹד יֵשׁ טַעַם אַחֵר לֶאֱסֹר בְּשֶׁמֶן אֲפַרְסְמוֹן, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ מִפְּנֵי חֲשִׁיבוּתוֹ, וְקַיְמָא לָן הַנּוֹתֵן שֶׁמֶן בְּנֵר חַיָּב מִשּׁוּם מַבְעִיר, וְהַמִּסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ חַיָּב מִשּׁוּם מְכַבֶּה:
ג. כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ אֶלָּא פִשְׁתָּן. וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים אֶלָּא פִשְׁתָּן. פְּתִילַת הַבֶּגֶד שֶׁקִּפְּלָהּ וְלֹא הִבְהֲבָהּ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, טְמֵאָה, וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, טְהוֹרָה, וּמַדְלִיקִין בָּהּ:
ברטנורהכָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ. לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ פְּתִילָה:
אֶלָּא פִשְׁתָּן. דְּאִקְּרֵי עֵץ, כְּדִכְתִיב (יהושע ב) וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ, וַאֲפִלּוּ הָכִי מַדְלִיקִין בִּפְתִילָה שֶׁעוֹשִׂין מִמֶּנּוּ. וְקַנְבּוֹס וְצֶמֶר גֶּפֶן לָאו יוֹצְאִין מִן הָעֵץ נִינְהוּ, אֶלָּא מִינֵי זֶרַע הֵן, הִלְכָּךְ מַדְלִיקִין בָּהֶן. וּפִשְׁתָּן נַמִּי מִין זֶרַע הוּא, וְלֹא אִיצְטְרִיךְ לְרִבּוּיֵהּ אֶלָּא מִשּׁוּם דְּאִקְּרֵי עֵץ, דִּכְתִיב וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ:
אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים. אִם עָשָׂה מֵהֶן אֹהֶל וְהַמֵּת תַּחְתָּיו, הֲוֵי כִּשְׁאָר בַּיִת וְאֵינוֹ טָעוּן הַזָּאָה וּטְבִילָה, דְּאֹהֶל עַצְמוֹ אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, אֶלָּא כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו:
אֶלָּא פִשְׁתָּן. שֶׁהָאֹהֶל עַצְמוֹ טָמֵא, כְּדִכְתִיב (במדבר יט) וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל, וְיָלְפִינַן אֹהֶל אֹהֶל מִמִּשְׁכָּן, דִּכְתִיב בֵּיהּ (שמות מ) וַיִּפְרֹשׂ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן, וְלֹא הָיָה בְּאֹהֶל מִשְׁכָּן דָּבָר יוֹצֵא מִן הָעֵץ אֶלָּא פִשְׁתָּן, כְּדִכְתִיב (שם כו) עֶשֶׂר יְרִיעוֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר:
שֶׁקִּפְּלָהּ. כְּדֶרֶךְ שֶׁגּוֹדְלִין הַפְּתִילוֹת:
הִבְהֲבָהּ. עַל הַשַּׁלְהֶבֶת כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה מְחֹרֶכֶת וְתַדְלִיק יָפֶה. וּבְבֶגֶד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת עַל שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת מְצֻמְצָמוֹת עָסְקִינַן:
טְמֵאָה הִיא. דְּקִפּוּלָהּ אֵינוֹ מְבַטְּלָהּ מִתּוֹרַת בֶּגֶד, הוֹאִיל וְלֹא הִבְהֲבָהּ:
טְהוֹרָה הִיא. דְּקִפּוּלָהּ בִּטְּלָהּ מִתּוֹרַת בֶּגֶד וְהִיא כְּאִלּוּ אֵין בָּהּ שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ, וְכָל פָּחוֹת מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ טָהוֹר מִלְּטַמֵּא, לֹא בִּנְגָעִים וְלֹא בְּטֻמְאַת מֵת:
וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ. בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת עָסְקִינַן, דְּשַׁיָּךְ בֵּיהּ אִסּוּר מֻקְצֶה, וְאֵין מַסִּיקִין בְּשִׁבְרֵי כֵּלִים שֶׁנִּשְׁבְּרוּ בּוֹ בַּיּוֹם דַּהֲווּ לְהוּ נוֹלָד, אֲבָל בְּכֵלִים מַסִּיקִין דְּהָא חָזוּ לְטִלְטוּל, וּדְכֻלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ הַמַּדְלִיק צָרִיךְ לְהַדְלִיק רֹב הַיּוֹצֵא מִן הַפְּתִילָה חוּץ לַנֵּר קֹדֶם שֶׁיְּסַלֵּק יָדָיו, הִלְכָּךְ טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר אֵין מַדְלִיקִין בָּהּ, קָסָבַר קִפּוּלָהּ לֹא בִּטְּלָהּ מִתּוֹרַת כְּלִי, וְכִי אַדְלִיק בָּהּ פּוּרְתָּא כֵּיוָן דְּשָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ מְצֻמְצָמוֹת הָיוּ הֲוָה לֵיהּ שֶׁבֶר כְּלִי, דְּפָחוֹת מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ לָאו כְּלִי הוּא, וְכִי מַדְלִיק בַּיָּדַיִם לְהַשְׁלִים רֹב הַיּוֹצֵא נִמְצָא שֶׁמַּדְלִיק בְּשֶׁבֶר כְּלִי שֶׁנִּשְׁבַּר בְּיוֹם טוֹב, דְּכִי אָמְרִינַן מַסִּיקִין בְּכֵלִים, דַּוְקָא שֶׁלֹּא יִגַּע בּוֹ אַחַר שֶׁנִּפְחַת. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מַדְלִיקִין בָּהּ, קָסָבַר קִפּוּלָהּ בִּטְּלָהּ מִתּוֹרַת כְּלִי מְכִי קִפְּלָהּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, דְּאֵין גּוֹדְלִין פְּתִילָה בְּיוֹם טוֹב, וְנִמְצָא שֶׁאֵין כָּאן שֶׁבֶר כְּלִי שֶׁנִּשְׁבַּר בְּיוֹם טוֹב, הִלְכָּךְ מַדְלִיקִין בָּהּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
ד. לֹא יִקֹּב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת, אֲפִלּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס. וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. אֲבָל אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה, מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְלִי אֶחָד. לֹא יְמַלֵּא אָדָם אֶת הַקְּעָרָה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְתוֹכָהּ, בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת. וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר:
ברטנורהשְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה. הַקְּלִפָּה הַקָּשָׁה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהַבֵּיצָה מֻנַּחַת בְּתוֹכָהּ:
בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת. טִפָּה טִפָּה לְתוֹךְ הַנֵּר, וְטַעְמָא גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ, וְכֵיוָן שֶׁהִקְצָהוּ לְנֵר חַיָּב מִשּׁוּם מְכַבֶּה:
וַאֲפִלּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס. דְּמָאִיס, אֲפִלּוּ הָכִי גָּזְרִינַן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵין הַפְּתִילָה הַדּוֹלֶקֶת בְּתוֹךְ הַכְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַשֶּׁמֶן, אָתֵי לְאִסְתַּפּוּקֵי מִנֵּיהּ, דְּסָבַר אֵין כָּאן מִשּׁוּם מְכַבֶּה:
וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. דְּלֹא גָּזַר דִּלְמָא אָתֵי לְאִסְתַּפּוּקֵי מִנֵּיהּ, שֶׁהֲרֵי הוּא רוֹאֶה הַשֶּׁמֶן נוֹטֵף עַל הַפְּתִילָה שֶׁתַּחְתָּיו:
אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה כוּ'. וְהוּא הַדִּין אִם חִבְּרָהּ בַּעַל הַבַּיִת בְּסִיד אוֹ בְּחַרְסִית מֵעֶרֶב שַׁבָּת לֵיכָּא לְמֵיחַשׁ, דְּמִשּׁוּם אִסּוּרָא דְּשַׁבָּת בָּדֵיל מִנֵּיהּ:
וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה. שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַצַּד לִשְׁאֹב הַשֶּׁמֶן וְנִמְשָׁךְ דֶּרֶךְ הַפְּתִילָה לָרֹאשׁ הַדּוֹלֵק. וְאַשְׁמְעִינַן מַתְנִיתִין פְּלֻגְתָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנָן בִּשְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה, וּבְחֶרֶס, וּבִקְעָרָה. דְּאִי אַשְׁמְעִינַן שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה, בְּהָא קָאָמְרִי רַבָּנָן, דְּכֵיוָן דְּלֹא מְאִיסָא אָתֵי לְאִסְתַּפּוּקֵי מִינַּהּ, אֲבָל שֶׁל חֶרֶס דְּמָאִיס אֵימָא מוֹדוּ לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה. וְאִי אַשְׁמְעִינַן שֶׁל חֶרֶס, בְּהָא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֲבָל בְּהַהִיא אֵימָא מוֹדֶה לְהוּ לְרַבָּנָן. וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָנֵי תַּרְתֵּי, בְּהָא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וְהַחֶרֶס מֻנָּחִים בְּתוֹךְ חֲלַל הַנֵּר לְמַעְלָה, וְלֹא מַפְסִיק מִידֵי בֵּין הַנֵּר וּבֵינָם, וְלֵיכָּא לְמִגְזַר שֶׁמָּא יִסְתַּפֵּק, דְּבָדֵיל מִנֵּיהּ, אֲבָל בִּקְעָרָה דְּמַפְסְקָא, שֶׁהֲרֵי אֵצֶל הַנֵּר מֻנַּחַת וְיֵשׁ כָּאן הֶפְסֵק וְלֵיכָּא לְמֵימַר גּוּפֵיהּ הוּא, אֵימָא מוֹדֶה דְּנִגְזֹר. וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהַהִיא, בְּהַהִיא קָאָמְרִי רַבָּנָן, אֲבָל בְּהָנָךְ תַּרְתֵּי מוֹדוּ לְרַבִּי יְהוּדָה, צְרִיכָא. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
עיקר תוספות יום טוב(ה) אֲפִלּוּ הִיא. אוֹתָהּ הַשְּׁפוֹפֶרֶת. רַשִׁ"י:
(ו) וּמַאי יוֹצֵר, כְּעֵין יוֹצֵר, שֶׁחִבְּרָהּ שַׁפִּיר. גְּמָרָא:
(ז) גְּמָרָא. וְאִיכָּא לְמֵידַק דְּאַכַּתִּי תִּקְשֶׁה דְּלִתְנֵי חֶרֶס וּקְעָרָה וְלִשְׁתֹּק מִבֵּיצָה, וְיֵשׁ לוֹמַר דִּלְרַבִּי יְהוּדָה אִיצְטְרִיךְ שַׁפִּיר, דְּאַף עַל גַּב דִּקְעָרָה מַפְסִיק אִיכָּא נַמִּי סִימָנָא אַחֶרֶת לְהֶתֵּר מִשּׁוּם שֶׁהַפְּתִילָה נְתוּנָה בָּהּ וּמִשּׁוּם הָכִי בָּדֵיל מִנֵּיהּ, אֲבָל בֵּיצָה אַף עַל גַּב דְּלֹא מַפְסִיק הוֹאִיל וְאֵין הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ וְלֹא מָאִיס אֵימָא מוֹדֶה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה. הַמְכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גוֹיִם, מִפְּנֵי לִסְטִים, מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה, וְאִם בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישַׁן, פָּטוּר. כְּחָס עַל הַנֵּר, כְּחָס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחָס עַל הַפְּתִילָה, חַיָּב. וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכֻלָּן חוּץ מִן הַפְּתִילָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶּחָם:
ברטנורהמִפְּנֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים. כְּגוֹן פַּרְסִיִּים שֶׁאֵין מַנִּיחִין לְהַדְלִיק אוֹר בְּיוֹם אֵידָם אֶלָּא בְּבֵית עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּהֶם:
מִפְּנֵי לִסְטִים. שֶׁלֹּא יִרְאוּ שֶׁיֵּשׁ שָׁם אָדָם וְיָבֹאוּ עָלָיו:
מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה. הַשּׁוֹרָה עָלָיו, וּכְשֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה נוֹחַ לוֹ. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ רוּחַ רָעָה, מִין מִמִּינֵי הַחֹלִי הַבָּא לְבַעֲלֵי הַמָּרָה הַשְּׁחוֹרָה, שֶׁלֹּא יָנוּחוּ אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשְׁבוּ בַּחֹשֶׁךְ וּבְהַסְתָּרָה מִבְּנֵי אָדָם:
וְאִם בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישַׁן פָּטוּר. הַאי חוֹלֶה, חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה הוּא, דְּאִלּוּ מְכַבֶּה בִּשְׁבִיל חוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה חַיָּב לְמַאי דְּסָבַר הַאי תַּנָּא דִּמְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ חַיָּב עָלֶיהָ. וְכֵן מִפְּנֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, מִפְּנֵי לִסְטִים, מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה, כֻּלְּהוּ אִית בְּהוּא סַכָּנָה. וּבְדִין הוּא דְּלִתְנֵי מֻתָּר, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִתְנֵי סֵיפָא חַיָּב, תָּנָא רֵישָׁא פָּטוּר:
כְּחָס עַל הַפְּתִילָה חַיָּב. וְאַף עַל גַּב דְּאֵינוֹ צָרִיךְ לְגוּף הַכִּבּוּי אֶלָּא לְצֹרֶךְ דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא תִּדְלַק הַפְּתִילָה אוֹ שֶׁלֹּא יִפְקַע הַנֵּר, חַיָּב, דִּמְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ חַיָּב עָלֶיהָ:
פּוֹטֵר בְּכֻלָּן חוּץ מִן הַפְּתִילָה. שֶׁאֵין לְךָ כִּבּוּי הַצָּרִיךְ לְגוּפוֹ, אֶלָּא כִּבּוּי שֶׁל פֶּחָמִים, וְכִבּוּי שֶׁל הִבְהוּב פְּתִילָה, שֶׁעוֹשֶׂה הַכִּבּוּי לְהַאֲחִיז הָאוּר מַהֵר כְּשֶׁיִּרְצֶה לְהַדְלִיקוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶּחָם. שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹתָהּ עַכְשָׁיו בְּכִבּוּי זֶה פֶּחָם, שֶׁתְּהֵא מְהוּבְהֶבֶת לְהָאִיר יָפֶה:
עיקר תוספות יום טוב(ח) כְּחָס כוּ'. כְּשֶׁהוּא חָס. הָרַ"ן. וּבְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י כָּתַב כִּי חָס. וְזֶה קָרוֹב לְדִבְרֵי הָרַ"ן, דְּכִי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן דְּהָא. וְאֶפְשָׁר דִּמְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן אִי שֶׁהוּא אִם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ט) וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר. דִּסְבִירָא לֵיהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּמִשְׁנָה ה'‏ פֶּרֶק י', וּפֵרְשׁוּ שָׁם בַּתּוֹסָפוֹת דְּהַיְנוּ כְּשֶׁעוֹשֶׂה מְלָאכָה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְאוֹתוֹ צֹרֶךְ כְּעֵין שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לָהּ בַּמִּשְׁכָּן אֶלָּא לְעִנְיָן אַחֵר כוּ', וּכְחָס עַל הַנֵּר וְעַל הַשֶּׁמֶן אוֹ עַל הַפְּתִילָה שֶׁהוּבְהֲבָה כְּבָר אֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָן, שֶׁבַּמִּשְׁכָּן לֹא הָיָה כִּבּוּי אֶלָּא לַעֲשׂוֹת פֶּחָמִין בְּכִבּוּי זֶה, וּמְתַקְּנִין עַל יְדֵי כִּבּוּי זֶה שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לִמְלֶאכֶת הַצּוֹרְפִין:
(י) דְּמוֹקִים לַהּ בַּגְּמָרָא בִּפְתִילָה שֶׁצָּרִיךְ לְהַבְהֲבָהּ, שֶׁלֹּא הוּבְהֲבָה מִבְּעוֹד יוֹם:
ו. עַל שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר:
ברטנורהבִּשְׁעַת לֵדָתָן. בִּשְׁעַת סַכָּנָה מְזֻמָּן פֻּרְעָנוּתָא:
וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר. לְפִי שֶׁצָּרְכֵי הַבַּיִת הֵן וְהִיא מְצוּיָה בַּבַּיִת, תְּלוּיִין בָּהּ:
ז. שְׁלשָׁה דְבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה. עִשַּׂרְתֶּם. עֵרַבְתֶּם. הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. סָפֵק חֲשֵׁכָה סָפֵק אֵין חֲשֵׁכָה, אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת, אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי, וּמְעָרְבִין, וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין:
ברטנורהצָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. וְצָרִיךְ לְמֵמְרִינְהוּ בְּנִיחוּתָא כִּי הֵיכִי דִּלְקַבְּלוּ מִנֵּיהּ:
עִם חֲשֵׁכָה. כְּשֶׁהוּא סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה וְיֵשׁ עֲדַיִן שְׁהוּת בַּיּוֹם לְעַשֵּׂר וּלְעָרֵב, אֲבָל קֹדֶם לַחֲשֵׁכָה הַרְבֵּה לֹא, דִּלְמָא פָּשְׁעִי וְאָמְרֵי עֲדַיִן יֵשׁ שְׁהוּת בַּיּוֹם:
עִשַּׂרְתֶּם. לִסְעוּדַת שַׁבָּת, שֶׁאַף אֲכִילַת עֲרַאי שֶׁל שַׁבָּת קוֹבַעַת לְמַעֲשֵׂר:
עֵרַבְתֶּם. עֵרוּבֵי תְּחוּמִין וַחֲצֵרוֹת. וְהָנֵי תַּרְתֵּי שַׁיָּךְ לְמֵמְרִינְהוּ בִּלְשׁוֹן שְׁאֵלָה, דְּשֶׁמָּא כְּבָר עָשׂוּ, אֲבָל בְּנֵר לֹא שַׁיָּךְ לְמֵימַר הִדְלַקְתֶּם אֶת הַנֵּר, דְּדָבָר הַנִּרְאֶה לָעַיִן הוּא אִי אַדְלִיק אִי לֹא אַדְלִיק:
סָפֵק חֲשֵׁכָה. מִתְּחִלַּת שְׁקִיעַת הַחַמָּה כָּל זְמַן שֶׁנִּרְאֶה כּוֹכָב אֶחָד בִּלְבַד וַדַּאי יוֹם, וְכָל זְמַן שֶׁנִּרְאִים שְׁנֵי כּוֹכָבִים בֵּינוֹנִים הוּא סָפֵק חֲשֵׁכָה, וְקָרוּי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְנוֹתְנִים עָלָיו חֻמְרֵי יוֹם וְחֻמְרֵי לַיְלָה, וּמִשֶּׁיֵּרָאוּ שְׁלֹשָׁה כּוֹכָבִים בֵּינוֹנִים הוּא וַדַּאי לַיְלָה לְכָל דָּבָר:
אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי. דְּתִקּוּן מַעֲלְיָא הוּא. וְאַף עַל גַּב דְּאֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִשּׁוּם שְׁבוּת, קָסָבַר הַאי תַּנָּא דְּגָזְרוּ עַל הַשְּׁבוּת אַף בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת:
וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים. לְהַעֲלוֹתָן מִידֵי טֻמְאָתָן, דַּהֲוֵי כִּמְתַקֵּן כְּלִי, וְאִית בֵּיהּ נַמִּי שְׁבוּת:
וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת. כָּל שֶׁכֵּן, דִּסְפֵקָא דְּאוֹרַיְתָא הוּא, וְזוֹ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר זוֹ קָתָנֵי. וְרַבּוֹתַי פֵּרְשׁוּ וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת, אֵין אוֹמְרִים לְנָכְרִי לְהַדְלִיק:
אֲבָל מְעַשְּׂרִים אֶת הַדְּמַאי. וְלֹא דָּמִי לִמְתַקֵּן, דְּרֹב עַמֵּי הָאָרֶץ מְעַשְּׂרִין הֵן:
וּמְעָרְבִין. עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת, דְּחֻמְרָא בְּעָלְמָא הוּא, אֲבָל לֹא עֵרוּבֵי תְּחוּמִין, דְּיֵשׁ לָהֶם סֶמֶךְ מִקְּרָאֵי:
וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין. בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מוֹסִיף הֶבֶל, דְּאִלּוּ בְּדָבָר הַמּוֹסִיף הֶבֶל אֲפִלּוּ מִבְּעוֹד יוֹם אָסוּר. וְטַעְמָא דְּטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מוֹסִיף הֶבֶל, שֶׁלֹּא אָסְרוּ לְהַטְמִין אֶת הַחַמִּין בְּשַׁבָּת עַצְמוֹ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מוֹסִיף הֶבֶל אֶלָּא גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִמְצָא קְדֵרָתוֹ שֶׁנִּצְטַנְּנָה וְיַרְתִּיחֶנָּה בָּאוּר וְנִמְצָא מְבַשֵּׁל בְּשַׁבָּת, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֵיכָּא לְמִגְזַר בְּהָכִי, דִּסְתָם קְדֵרוֹת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת רוֹתְחוֹת הֵן וְלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמָּא נִצְטַנְּנָה וְיַרְתִּיחֶנָּה, הִלְכָּךְ טוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין טוֹמְנִין בְּשַׁבָּת:
עיקר תוספות יום טוב(יא) וְשִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת בִּכְלַל עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת הוּא, דְּתַרְוַיְהוּ שְׁלֹמֹה וּבֵית דִּינוֹ תִּקְּנוּם:
(יב) וּמַשְׁמָע דַּאֲנַן לֹא קַיְמָא לָן הָכִי וְקַשְׁיָא כוּ'. וְהֶעֱלוּ הַפּוֹסְקִים בְּטוּר אֹרַח חַיִּים סִימָן שמ"ב דְּכָל שֶׁאֵינוֹ לִדְבַר מִצְוָה אוֹ טִרְדָּה, לְכֻלֵּי עָלְמָא גָּזְרוּ עָלָיו בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. וּבְהַךְ נִיחָא כָּל הָנֵי דְּפֶרֶק קַמָּא וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין עִם הַשֶּׁמֶשׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

גמרא שבת כ״ה ב: ג׳-ה׳

רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר וְכוּלִי. מָאי טַעְמָא אָמַר רָבָא מִתּוֹךְ שֶׁרֵיחוֹ רַע גְּזֵירָה שֶׁמָּא יַנִיחֶנָּה וְיֵצֵא. אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵי וְיֵצֵא. אָמַר לֵיהּ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר הַדְלָקַת נֵר בְּשַׁבָּת חוֹבָה דְאָמַר רַב נַחְמָן בַּר זַבְדָא וְאַמְרֵי לָהּ אָמַר רַב נַחְמָן בַּר רָבָא אָמַר רַב הַדְלָקַת נֵר בְּשַׁבָּת חוֹבָה רְחִיצַת יָדַיִם וְרַגְלַיִם בְּחַמִין עַרְבִית רְשׁוּת וַאֲנִי אוֹמֵר מִצְוָה מַאי מִצְוָה דְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב כַּךְ הָיָה מִנְהָגוֹ שֶׁל רִבִּי יְהוּדָה בַּר אֶלְעָאי עֶרֶב שַׁבָּת מְבִיאִים לוֹ עֲרֵיבָה מְלֵיאָה חַמִּין וְרוֹחֵץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָּיו וּמִתְעַטֵּף וְיוֹשֵׁב בְּסַדִינִין הַמְּצוּיָצִין וְדוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת וְהָיוּ תַּלְמִידָיו מְחַבִּין מִמֶּנּוּ כַּנְפֵי כְסוּתָן אָמַר לָהֶם בָּנַי לֹא כַךְ שָׁנִיתִי לָכֶם סַדִּין בְּצִיצִית בֵּית שַׁמַאי פּוֹטְרִין וּבֵית הִלֵל מְחַיְּיבִין וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵל וְאִינְהוּ סַבְרֵי גְזֵירָה מִשׁוּם כְּסוּת לַיְלָה (איכה ג') וַתִּזְנַח מִשָׁלוֹם נַפְשִׁי נָשִׁיתִי טוֹבָה מַאי וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי אָמַר רִבִּי אַבְּהוּ זוּ הַדְלָקַת נֵר בְּשַׁבָּת נָשִׁיתִי טוֹבָה אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה זוּ בֵית הַמֶרְחָץ אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן זוּ רְחִיצַת יָדַיִם וְרַגְלַיִם בְחַמִּין רִבִּי יִצְחָק נַפְחָא אָמַר זוּ מִטָה נָאָה וְכֵלִים נָאִים שֶׁעָלֶיהָ רִבִּי אַבָּא אָמַר זוּ מִטָה מוּצַעַת וְאִשָׁה מְקוּשֶׁטֶת לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים:
רש״יויצא - מאי איכפת לן:
חובה - כבוד שבת הוא שאין סעודה חשובה אלא במקום אור כעין יממא בפרק בתרא דיומא (דף עה:):
רחיצת ידים ורגלים - ערבית ליל שבת:
בסדינין המצוייצין - סדינים של פשתן ובהן ציצית של תכלת כלאים אלא שמותר מן התורה דדרשינן סמוכין לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך (מנחות פ"ד לט.):
מחבין ממנו כנפי כסותן - שהיו להם סדינים שאינן מצוייצין:
בית שמאי פוטרין - ואף על גב דציצית חובה הוא בכל טליתות שיש לו לאדם ואפילו מונחים בקופסא הני דפשתן פטורין משום דכלאים לא שרא רחמנא דלא דרשי סמוכין:
וב"ה מחייבין - דדרשי סמוכין:
ואינהו סברי - [תלמידיו] שהיו אוסרין סבור נהי דהלכה כב"ה וחייבין מדאורייתא מיהו [רבנן] גזור בהו משום כסות לילה שמא יהא לו כסות שמיוחד ללילות ויטיל בו ציצית ונמצא לובש כלאים שלא במקום מצוה דכסות לילה לא מיחייב בציצית דכתיב וראיתם אותו וביבמות פרכינן וכי ב"ד מתנין לעקור דבר מן התורה לפטור את החייב ומשני שב ואל תעשה שאני:
הדלקת נר בשבת - שלא היה לו ממה להדליק ובמקום שאין נר אין שלום שהולך ונכשל והולך באפילה:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץא שנינו במשנה שר' ישמעאל אומר שאסור להדליק נר שבת בעטרן. ושואלים: מאי טעמא [מה טעם] הדבר? אמר רבא: מתוך שריחו של העטרן רע, גזרו חכמים גזרה מתוך החשש שמא יניחנה לאותו נר ויצא. אמר ליה [לו] אביי: ויצא! וכי מה חובה לו לשבת ליד הנר? אמר ליה [לו] רבא: שאני אומר הדלקת נר בשבת חובה היא, וצריך לאכול לאור הנר דווקא, משום כבוד השבת. שאמר רב נחמן בר רב זבדא, ואמרי לה [ויש אומרים] שאמר זאת רב נחמן בר רבא אמר רב: הדלקת נר בשבת היא חובה, ואילו רחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית, לפני כניסת השבת אינה אלא רשות. ואני אומר: לא רשות בלבד, כי אם מצוה, אף שאינה חובה.
ושואלים: מאי [מה, איזו] מצוה יש בדבר? ומסבירים שאמר רב יהודה אמר רב: כך היה מנהגו של ר' יהודה בר אלעאי, בערב שבת היו מביאים לו עריבה (קערה) מלאה חמין והיה רוחץ בה פניו ידיו ורגליו, ומתעטף ויושב בסדינין של פשתן המצוייצין (שיש בהם ציציות), והיה דומה למלאך ה' צבאות, וכל זה משום כבוד השבת. ומסופר שהיו תלמידיו, שישבו אף הם בסדינים, מחבין (מסתירים) ממנו כנפי כסותן, שלא יראה שאין ציציות בסדיניהם. אמר להן: בני, וכי לא כך שניתי לכם: סדין של פשתן בענין דיני ציצית, בית שמאי פוטרין משום שחלק מן הציצית עשוי תמיד צמר, וצמר ופשתן יחד הוא שעטנז, ולא הותר שעטנז אפילו לצורך ציצית. ואילו בית הלל מחייבין, שסברו שכאן דוחה מצות עשה שבציצית את איסור השעטנז. והרי הלכה כשיטת בית הלל היא, ולכן גם סדינים ראוי לשים בהם ציציות. ואינהו סברי [והם, התלמידים, סברו] שאף שמן התורה מותר לשים ציציות בבגד פשתן, מכל מקום גזרו חכמים שלא יעשה כן משום כסות לילה, שמא ילבש אדם את הסדין הזה בלילה, ומאחר שבלילה אינו מחוייב במצות ציצית נמצא שהוא לבוש שעטנז בלא שתהיה בכך מצות עשה של ציצית. ולכן אסרו להטיל ציציות צמר בבגד פשתן אפילו בכסות יום.
ב ומתוך שהוזכרה הרחיצה כהכנה לעונג שבת, מביאים את מה שנדרש על הפסוק העוסק מענין ההולכים לגלות. נאמר: "ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה" (איכה ג, יז). מאי [מה פירוש] הכתוב "ותזנח משלום נפשי" — אמר ר' אבהו: זו הדלקת הנר בשבת, שהגולה אינו יכול לקיימה. "נשיתי טובה" — אמר ר' ירמיה: זו חוסר אפשרות להשתמש בבית המרחץ. ר' יוחנן אמר: זו חוסר אפשרות לרחיצת ידים ורגלים בחמין. ר' יצחק נפחא אמר: "טובה" זו היא מטה נאה וכלים נאים שעליה שאין לגולה אותם. ר' אבא אמר: זו מטה מוצעת ואשה מקושטת, כלומר, ראויה והגונה (רשב"א) לתלמידי חכמים.

זוהר ספר הזהר, נח ז׳

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה, אַמַּאי נִשְׁחָתָה, בְּגִין כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ כְּמָה דְּאִתְמָר, רַבִּי חִיָּא פָּתַח קְרָא וְאָמַר (יונה ג') וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה, תָּא חָזֵי בְּשַׁעְתָּא דִּבְנֵי נְשָׁא זַכָּאָן וְנָטְרֵי פִּקּוֹדֵי דְּאוֹרַיְתָא כְּדֵין אַרְעָא אִתְתַּקָּפַת וְכָל חִידוּ אִשְׁתַּכְּחַת בָּהּ מַאי טַעֲמָא בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא עַל אַרְעָא וּכְדֵין כֹּלָּא עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי בְּחֶדְוָה וְכַד בְּנֵי נְשָׁא מְחַבְּלָן אָרְחַיְהוּ וְלָא נָטְרֵי פִּקּוֹדֵי אוֹרַיְתָא וַחֲטָאָן קַמֵּי מָארֵיהוֹן וּכְדֵין כִּבְיָכוֹל דַּחְיָן לָהּ לִשְׁכִינְתָּא מֵעָלְמָא וְאִשְׁתְּאָרַת אַרְעָא מְחַבְּלָא דְּהָא שְׁכִינְתָּא אִתְדַחְיָא וְלָא שַׁרְיָא עֲלָה וּכְדֵין אִתְחַבְּלַת. מַאי טַעֲמָא אִתְחַבְּלַת בְּגִין דְּשַׁרְיָא רוּחָא אָחֳרָא עֲלָה דִּמְחַבְּלָה עָלְמָא. וְעַל דָּא אַמְרֵינָן דְּיִשְׂרָאֵל יָהֲבֵי עוֹז לֵאלֹקִים דִּמְקַיְּמִין עָלְמָא, אֱלֹקִים דָּא שְׁכִינְתָא וְאִם חַס וְשָׁלוֹם אִי יִשְׂרָאֵל יִשְׁתַּכְּחוּ חַיָּבִין מַה כְּתִיב (תהלים נ''ז) רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹקִים וְכוּ' מִשּׁוּם דְּרֶשֶׁת הֵכִינוּ לִפְעָמַי, כָּפַף נַפְשִׁי בְּסִבַּת חָמָס וְשִׂנְאַת חִנָּם, כָּרוּ לְפָנַי שׁוּחָה וְגוֹ' כְּגַוְנָא דְּדוֹר הַמַּבּוּל דִּבְגִין חָמָס דַּהֲוָת בֵּינֵיהוֹן הֲוָה בֵּינֵיהוֹן שִׂנְאָה וּדְבָבוּ יָכוֹל אַף בְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל כֵּן וְהָא תָּנֵינָן אַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל לָא שַׁרְיָא עֲלָה רוּחָא אָחֳרָא וְלָא מְמַנָּא אָחֳרָא בַּר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי, תָּא חָזֵי דְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל הָכִי הוּא דְּלָא שַׁרְיָא עֲלָה מְמַנָּא וְלָא שְׁלִיחָא אָחֳרָא בַּר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי, אֲבָל שַׁעְתָּא חָדָא שַׁרְיָא עֲלָה לְחַבָּלָא בְּנֵי נְשָׁא מִנָּלָן מִדָּוִד דִּכְתִיב (ד''ה כ' כ''א) וַיַּרְא דָּוִד אֶת מַלְאַךְ יְיָ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְיָדוֹ נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלַםִ וּכְדֵין אִתְחַבָּלַת אַרְעָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אֲפִלּוּ בְּהַהִיא שַׁעְתָּא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה, כְּתִיב הָכָא מַלְאַךְ יְיָ וּכְתִיב הָתָם (בראשית מ''ח) הַמַּלְאָךְ הַגוֹאֵל אוֹתִי:
תרגום הזוהרוַיַּרְא אֱלֹקִים וְכוּ'. לָמָּה נִשְׁחְתָה, מִשּׁוּם כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ. רַבִּי חִיָּיא פָּתַח קְרָא וְאָמַר, (יונה ג') וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם וְגוֹ', בֹּא וּרְאֵה בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם הֵם צַדִּיקִים, וְשׁוֹמְרִים מִצְוֹת הַתּוֹרָה אָז הָאָרֶץ מִתְחַזֶּקֶת וְכָל חֶדְוָה נִמְצֵאת בָּהּ, מַהוּ הַטַּעַם, מִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל הָאָרֶץ וְאָז הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים כֻּלָּם הֵם בְּחֶדְוָה. וּכְשֶׁבְּנֵי אָדָם מַשְׁחִיתִים דַּרְכָּם וְאֵינָם שׁוֹמְרִים מִצְוֹת הַתּוֹרָה, וְחוֹטְאִים לִפְנֵי רִבּוֹנָם, אָז, כִּבְיָכוֹל, דּוֹחִים אֶת הַשְּׁכִינָה מֵהָעוֹלָם, וְהָאָרֶץ נִשְׁאֶרֶת נִשְׁחָתָה, שֶׁהֲרֵי הַשְּׁכִינָה נִדְחֶה מִמֶּנָּהּ וְאֵינָהּ שׁוֹרֶה עָלֶיהָ, וְאָז נִשְׁחֶתֶת. מַהוּ הַטַּעַם שֶׁנִּשְׁחֶתֶת, הוּא מִשּׁוּם שֶׁרוּחַ אַחֵר שׁוֹרֶה עָלֶיהָ הַמַּשְׁחִית הָעוֹלָם. יָכוֹל שֶׁאֲפִלּוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא כֵּן וַהֲרֵי לָמַדְנוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ שׁוֹרֶה עָלֶיהָ לֹא רוּחַ אַחֵר וְלֹא מְמוּנֶה אַחֵר זוּלַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּלְבַדּוֹ. בֹּא וּרְאֵה כִּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כֵּן הוּא, שֶׁמְּמוּנֶהּ אֵינוֹ שׁוֹרֶה עָלֶיהָ וְלֹא שָׁלִיחַ אַחֵר חוּץ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּלְבַדּוֹ, אֲבָל שָׁעָה אַחַת שׁוֹרֶה עָלֶיהָ לְחַבֵּל בְּנֵי אָדָם, מֵאַיִן לָנוּ זֶה, מִדָּוִד, שֶׁכָּתוּב, (ד''ה א' כ''א) וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ ה' עוֹמֵד, וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְיָדוֹ נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלַיִם. וְאָז נִשְׁחְתָה הָאָרֶץ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אֲפִלּוּ בַּשָּׁעָה הַהִיא, הָיָה זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כָּאן כָּתוּב מַלְאַךְ ה' וְשָׁם כָּתוּב (בראשית מ''ח) הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אוֹתִי.

הלכה פסוקה יורה דעה קי״ט: א׳

א. הֶחָשׁוּד לֶאֱכוֹל דְבָרִים הָאֲסוּרִים בֵּין אִם הוּא חָשׁוּד בְּאִיסוּר תּוֹרָה בֵּין אִם הוּא חָשׁוּד בְּאִיסוּר דְרַבָּנָן אֵין לִסְמוֹךְ עָלָיו בָּהֶם וְאִם נִתְאַרַח עִמּוֹ לֹא יֹאכַל מִשֶּׁלּוֹ מִדְּבָרִים שֶׁהוּא חָשׁוּד עֲלֵיהֶם:
ב. הֶחָשׁוּד עַל הַדָּבָר אֵינוֹ נֶאֱמָן עָלָיו אֲפִילוּ בִּשְׁבוּעָה:
ג. הַקּוֹנֶה מֵהַנָּכְרִי כְּלֵי סְעוּדָה שֶׁל מַתֶּכֶת אוֹ שֶׁל זְכוּכִית אוֹ כֵלִים הַמְצֻפִּים בַאֲבָר מִבִּפְנִים אַף עַל פִּי שֶׁהֵם חֲדָשִׁים צָרִיךְ לְהַטְבִילָם בְמִקְוֶה אוֹ מַעְיָן שֶׁל מ' סְאָה:
ד. יְבָרֵךְ עַל טְבִילַת כֶּלִי וְאִם הֵם שְׁנַיִם אוֹ יוֹתֵר מְבָרֵךְ עַל טְבִילַת כֵּלִים:
ה. צָרִיךְ לְהַטְבִּיל יְדֵי הַכֶּלִי:
ו. אִם שָׁכַח וְלֹא הִטְבִּיל כֶּלִי מֵעֶרֶב שַׁבָּת אוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב יִתְּנֶנּוּ לְגוֹי בְּמַתָּנָה וְאַחַר כַּךְ יִשְׁאָלֶנּוּ מִמֶּנּוּ וּמֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בוֹ:

מוסר

ספר תוצאות חיים
צָרִיךְ אָדָם שֶׁיֵדַע שֶׁכְּשֶׁהוּא חוֹטֵא פוֹגֵם בְּיָמִים וְאוֹתוֹ הַיוֹם הוּא מַלְאַךְ אַכְזָרִי עוֹמֵד לְקַטְרֵג עָלָיו וְעוֹד כִּי מַה שֶׁאָדָם מְתַקֵן בָהֶם נִשְׁמָתוֹ מִתְלַבֶּשֶׁת בָּהֶם בְּצֵאתָהּ מֵהָעוֹלָם פּוֹגֵם בָּהֶם אוֹתוֹ הַיוֹם נִגְרַע מִלְּבוּשׁוֹ וְעוֹמֵד לַחוּץ בְּבוֹשֶׁת מִתְעַטֵף כְּאָבֵל עַד שׁוּבוֹ לְמוּטַב. וְאָמְרוּ וַוי לְהַהוּא דְגָרַע יוֹמִין לְעֵילָא וכו', וַוי לֵיהּ וַוי לְנַפְשֵׁיהּ דְדַיְינִין לֵיהּ בְגֵיהִנָם עַל אִינוּן יוֹמִין יוֹמִין עַל יוֹמִין עַל חַד תְּרֵין וְדוֹן מִכָּאן שֶׁכֵּיוָן שֶׁמַּעֲנִישִׁין אוֹתוֹ עַל כָּל יוֹם שְׁנֵי יָמִים וְיוֹתֵר שֶׁכֵּן רָאוּי שֶׁיִהְיֶה הַתְּשׁוּבָה וְהַתּוֹרָה וְהַמִצְוָה עַל חַד תְּרֵין כְּנֶגֶד הַיָמִים שֶׁפָּגַם. עוֹד פֵּירְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים שֶׁבְּי''ב שָׁעוֹת הַיוֹם וְכֵן בַּלַיְלָה מִתְגַלְגְלוֹת י''ב צִירוּפֵי יהו''ה בְּכָל שָׁעָה צִירוּף א' וְאִם חַס וְשָׁלוֹם פּוֹגֵם הוּא פּוֹגֵם בְּאוֹתָהּ הוי''ה וְהוּא מוֹרֵד בַּאֲדוֹנָיו. עוֹד פֵּירְשׁוּ אוּף הָכִי כּוּרְסיָיא אִיהִי פְּגִימָא מֵחוֹבֵיהוֹן דְיִשְׂרָאֵל וְצָרִיךְ הָאָדָם לֵירֹא מִלִפְגוֹם כִּי צַעַר מֵהַפְּגַם מַגִיעַ לִשְׁכִינָה הַמִתְלַבֶּשֶׁת בַּכִּסֵא וְהִיא מִסְתַּלֶקֶת מֵהַכִּסֵּא בִהְיוֹתָהּ פְּגוּמָה וְעוֹד שֶׁהַנְשָׁמוֹת כֻּלָם מְצוּיָירוֹת בַּכִּסֵּא כְּמוֹ שֶׁפִּירֵשׁ רִבִי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי בְּתִיקוּנִים בְּעִנְיַן שִׂימֵנִי כַּחוֹתָם וּבִהְיוֹת הָאָדָם פּוֹגֵם מַחֲשִׁיךְ שּׁוֹרֶשׁ נְשָׁמָה הַמְּצוּיֶרֶת בַּכִּסֵּא:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הערוץ של הרב ביוטיוב