פרשת שמות יום שישי

רש״ימזה בידך. לְכָךְ נִכְתַּב תֵּבָה אַחַת, לִדְרֹשׁ: מִזֶּה שֶׁבְּיָדְךָ אַתָּה חַיָּב לִלְקוֹת, שֶׁחָשַׁדְתָּ בִכְשֵׁרִים; וּפְשׁוּטוֹ: כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ מוֹדֶה אַתָּה שֶׁזּוֹ שֶׁלְּפָנֶיךָ אֶבֶן הִיא? אוֹמֵר לוֹ הֵן; אָמַר לוֹ הֲרֵינִי עוֹשֶׂה אוֹתָהּ עֵץ:
וישב אל יתר חתנו. לִטֹּל רְשׁוּת, שֶׁהֲרֵי נִשְׁבַּע לוֹ (נדרים ס"ה). וְז' שֵׁמוֹת הָיוּ לוֹ, רְעוּאֵל, יֶתֶר, יִתְרוֹ, קֵינִי, חוֹבָב, חֶבֶר, פּוּטִיאֵל:
ויהי משה בדרך במלון:
כתמול שלשום. כַּאֲשֶׁר הֱיִיתֶם עוֹשִׂים עַד הֵנָּה;
כי אין נגרע מעבדתכם דבר, מִכָּל סְכוּם לְבֵנִים שֶׁהֱיִיתֶם עוֹשִׂים לַיּוֹם בִּהְיוֹת הַתֶּבֶן נִתָּן לָכֶם מְזֻמָּן מִבֵּית הַמֶּלֶךְ:
ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו נגשי פרעה אוֹתָם לְשׁוֹטְרִים עליהם, לאמר מדוע וגו'. לָמָּה ויכו? שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לָהֶם מדוע לא כליתם גם תמול גם היום חֹק הַקָּצוּב עֲלֵיכֶם ללבן כִּתְמוֹל הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא יוֹם שֶׁלִּפְנֵי אֶתְמוֹל; וְהוּא הָיָה בִּהְיוֹת הַתֶּבֶן נִתָּן לָהֶם:
ברע, רָאוּ אוֹתָם בְּרָעָה וְצָרָה הַמּוֹצֵאֵת אוֹתָם, בְּהַכְבִּידָם הָעֲבוֹדָה עֲלֵיהֶם לאמר לא תגרעו וגו':

רש״יכִּ֥י יָדַ֖עְתִּי אֶת מַכְאֹבָֽיו. כְּמוֹ "וַיֵּדַע אֱלֹהִים" (שמות ב'), כְּלוֹמַר כִּי שַׂמְתִּי לֵב לְהִתְבּוֹנֵן וְלָדַעַת אֶת מַכְאוֹבָיו וְלֹא הֶעֱלַמְתִּי עֵינַי לֶאֱטֹם אָזְנַי מִצַּעֲקָתָם:

רש״יוְעַתָּ֣ה לְכָ֔ה וְאֶֽשְׁלָחֲךָ֖ אֶל פַּרְעֹ֑ה. וְאִם תֹּאמַר מַה תּוֹעִיל? והוצא את עמי. יוֹעִילוּ דְּבָרֶיךָ וְתוֹצִיאֵם מִשָּׁם:

רש״ימִ֣י אָנֹ֔כִי. מָה אֲנִי חָשׁוּב לְדַבֵּר עִם הַמְּלָכִים?
וְכִ֥י אוֹצִ֛יא אֶת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל. וְאַף אִם חָשׁוּב אֲנִי, מַה זָּכוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּעָשֶׂה לָהֶם נֵס וְאוֹצִיאֵם מִמִּצְרַיִם?:

רש״יוַיֹּ֙אמֶר֙ כִּֽי אֶֽהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ. הֱשִׁיבוֹ עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן; שֶׁאָמַרְתָּ מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה – לֹא שֶׁלְּךָ הִיא כִּי אִם מִשֶּׁלִּי, כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ – וזה הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתָ בַּסְּנֶה לך האות כי אנכי שלחתיך, וּכְדַאי אֲנִי לְהַצִּיל, כַּאֲשֶׁר רָאִיתָ הַסְּנֶה עוֹשֶׁה שְׁלִיחוּתִי וְאֵינֶנּוּ אֻכָּל, כָּךְ תֵּלֵךְ בִּשְׁלִיחוּתִי וְאֵינְךָ נִזּוֹק; וְשֶׁשָּׁאַלְתָּ מַה זְּכוּת יֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּצְאוּ מִמִּצְרַיִם? דָּבָר גָּדוֹל יֵשׁ לִי עַל הוֹצָאָה זוֹ, שֶׁהֲרֵי עֲתִידִים לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל הָהָר הַזֶּה לְסוֹף ג' חֳדָשִׁים שֶׁיֵּצְאוּ מִמִּצְרָיִם. דָּ"אַ: כי אהיה עמך, וזה שֶׁתַּצְלִיחַ בִּשְׁלִיחוּתְךָ לך האות עַל הַבְטָחָה אַחֶרֶת, שֶׁאֲנִי מַבְטִיחֲךָ שֶׁכְּשֶׁתּוֹצִיאֵם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אוֹתִי עַל הָהָר הַזֶּה, שֶׁתְּקַבְּלוּ הַתּוֹרָה עָלָיו, וְהִיא הַזְּכוּת הָעוֹמֶדֶת לְיִשְׂרָאֵל. וְדֻגְמַת לָשׁוֹן זֶה מָצִינוּ: "וְזֶה לְּךָ הָאוֹת אָכוֹל הַשָּׁנָה סָפִיחַ וְגוֹ'" (ישעיהו ל"ז), מַפָּלַת סַנְחֵרִיב תִּהְיֶה לְךָ אוֹת עַל הַבְטָחָה אַחֶרֶת, שֶׁאַרְצְכֶם חֲרֵבָה מִפֵּרוֹת וַאֲנִי אֲבָרֵךְ הַסְּפִיחִים:

רש״יאֶֽהְיֶ֖ה אֲשֶׁ֣ר אֶֽהְיֶ֑ה. אֶהְיֶה עִמָּם בְּצָרָה זוֹ אֲשֶׁר אֶהְיֶה עִמָּם בְּשִׁעְבּוּד שְׁאָר מַלְכֻיּוֹת. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָה אֲנִי מַזְכִּיר לָהֶם צָרָה אַחֶרֶת? דַּיָּם בְּצָרָה זוֹ, אָמַר לוֹ יָפֶה אָמַרְתָּ, כה תאמר וגו' (ברכות ט'):
לִבְנֵ֣י. טיוול"ש בְּלַעַז, שֶׁעוֹשִׂים מִטִּיט וּמְיַבְּשִׁין אוֹתָן בַּחַמָּה; וְיֵשׁ שֶׁשּׂוֹרְפִין אוֹתָן בַּכִּבְשָׁן:

רש״יזֶה שְּׁמִ֣י לְעֹלָ֔ם. חָסֵר וָי"ו, לוֹמַר, הַעֲלִימֵהוּ – שֶׁלֹּא יִקָּרֵא כִּכְתָבוֹ (פסחים נ'):
וְזֶ֥ה זִכְרִ֖י. לִמְּדוֹ הֵיאַךְ נִקְרָא. וְכֵן דָּוִד הוּא אוֹמֵר, "ה' שִׁמְךָ לְעוֹלָם ה' זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר" (תהלים קל"ה):

רש״יאֶת זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל. מְיֻחָדִים לִישִׁיבָה. וְאִם תֹּאמַר זְקֵנִים סְתָם, הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱסֹף זְקֵנִים שֶׁל שִׁשִּׁים רִבּוֹא? (יומא כ"ח)

רש״יוְשָׁמְע֖וּ לְקֹלֶ֑ךָ. מִכֵּיוָן שֶׁתֹּאמַר לָהֶם לָשׁוֹן זֶה, יִשְׁמְעוּ לְקוֹלְךָ, שֶׁכְּבָר סִימָן זֶה מָסוּר בְּיָדָם מִיַּעֲקֹב וּמִיּוֹסֵף, שֶׁבְּלָשׁוֹן זֶה הֵם נִגְאָלִים, יַעֲקֹב אָמַר לָהֶם "וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם" (בראשית נ'), יוֹסֵף אָמַר לָהֶם "פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם" (שם):
נִקְרָ֣ה עָלֵ֔ינוּ. לְשׁוֹן מִקְרֶה; וְכֵן "וַיִּקָּר אֱלֹהִים", "וְאָנֹכִי אִקָּרֶה כֹּה" (במדבר כ"ג) – אֱהֵא נִקְרֶה מֵאִתּוֹ הֲלֹם:

רש״ילֹֽא יִתֵּ֥ן אֶתְכֶ֛ם מֶ֥לֶךְ מִצְרַ֖יִם לַהֲלֹ֑ךְ. אִם אֵין אֲנִי מַרְאֶה לוֹ יָדִי הַחֲזָקָה; כְּלוֹמַר, כָּל עוֹד שֶׁאֵין אֲנִי מוֹדִיעוֹ יָדִי הַחֲזָקָה, לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם לַהֲלֹךְ:
לֹֽא יִתֵּ֥ן. לָא יִשְׁבֹּק כְּמוֹ: "עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ" (בראשית כ'), "וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי" (שם ל"א), וְכֻלָּן לְשׁוֹן נְתִינָה הֵם. וְיֵ"מְ ולא ביד חזקה — וְלֹא בִּשְׁבִיל שֶׁיָּדוֹ חֲזָקָה, "כִּי מֵאָז אֶשְׁלַח אֶת יָדִי וְהִכֵּיתִי אֶת מִצְרַיִם וְגוֹ'", וּמְתַרְגְּמִין אוֹתוֹ "וְלָא מִן קֳדָם דְּחֵילֵהּ תַּקִּיף". מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב בְּרַבִּי מְנַחֵם נֶאֱמַר לִי:

רש״יוּמִגָּרַ֣ת בֵּיתָ֔הּ. מֵאוֹתָהּ שֶׁהִיא גָרָה אִתָּהּ בַּבַּיִת:
וְנִצַּלְתֶּ֖ם. כְּתַרְגוּמוֹ "וּתְרוֹקִנוּן", וְכֵן "וַיְּנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם" (שמות י"ב), "וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם" (שם ל"ג), וְהַנּוּ"ן בּוֹ יְסוֹד; וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ בְּמַחְבֶּרֶת צָדִ"י עִם "וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם", "אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ" (בראשית ל"א), וְלֹא יֵאָמְנוּ דְּבָרָיו, כִּי אִם לֹא הָיְתָה הַנּוּ"ן יְסוֹד וְהִיא נְקוּדָה בְחִירִק, לֹא תְהֵא מְשַׁמֶּשֶׁת בִּלְשׁוֹן וּפְעַלְתֶּם אֶלָּא בִּלְשׁוֹן וְנִפְעַלְתֶּם, כְּמוֹ "וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל הָאֲדָמָה" (דברים כ"ח), "וְנִתַּתֶּם בְּיַד אוֹיֵב", וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אוֹיְבֵיכֶם (ויקרא כ"ו), "וְנִתַּכְתֶּם בְּתוֹכָהּ" (יחזקאל כ"ב), "וַאֲמַרְתֶּם נִצַּלְנוּ" (ירמיהו ז'), לְשׁוֹן נִפְעַלְנוּ, וְכָל נוּ"ן שֶׁהִיא בָאָה בְּתֵבָה לִפְרָקִים וְנוֹפֶלֶת מִמֶּנָּה – כְּנוּ"ן שֶׁל נוֹגֵף, נוֹשֵׂא, נוֹתֵן, נוֹשֵׁךְ – כְּשֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת לְשׁוֹן וּפְעַלְתֶּם תִּנָּקֵד בַּחֲטָף, כְּגוֹן "וּנְשָׂאתֶם אֶת אֲבִיכֶם" (בראשית מ"ה), "וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד" (במדבר ל"ב), "וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם" (בראשית י"ז), לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר שֶׁזֹּאת הַנְּקוּדָה בְּחִירִק מִן הַיְסוֹד הִיא, וִיסוֹד שֵׁם דָּבָר נִצּוּל, וְהוּא מִן הַלְּשׁוֹנוֹת הַכְּבֵדִים, כְּמוֹ דִּבּוּר, כִּפּוּר, לִמּוּד, כְּשֶׁיְּדַבֵּר בִּלְשׁוֹן וּפְעַלְתֶּם, יִנָּקֵד בְּחִירִק כְּמוֹ "וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע" (במדבר כ'), "וְכִפַּרְתֶּם אֶת הַבָּיִת" (יחזקאל מ"ה), "וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם" (דברים י"א):

רש״יוַיְהִ֣י לְנָחָ֑שׁ. רָמַז לוֹ שֶׁסִּפֵּר לָשׁוֹן הָרָע עַל יִשְׂרָאֵל וְתָפַשׂ אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל נָחָשׁ (שמות רבה):

רש״יוַיַּ֣חֲזֶק בּ֔וֹ. לְשׁוֹן אֲחִיזָה הוּא; וְהַרְבֵּה יֵשׁ בַּמִּקְרָא, "וַיַּחֲזִיקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ" (בראשית י"ט), "וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו" (דברים כ"ה), "וְהֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ" (שמואל א י"ז), (כָּל לְשׁוֹן חִזּוּק הַדָּבוּק לְבֵי"ת לְשׁוֹן אֲחִיזָה הוּא):

רש״ימְצֹרַ֥עַת כַּשָּֽׁלֶג. דֶּרֶךְ צָרַעַת לִהְיוֹת לְבָנָה – "וְאִם בַּהֶרֶת לְבָנָה הִיא" (ויקרא י"ג); אַף בְּאוֹת זֶה רָמַז לוֹ שֶׁלָּשׁוֹן הָרָע סִפֵּר בְּאָמְרוֹ לֹא יַאֲמִינוּ לִי, לְפִיכָךְ הִלְקָהוּ בְצָרַעַת, כְּמוֹ שֶׁלָּקְתָה מִרְיָם עַל לָשׁוֹן הָרָע (שבת צ"ז):

רש״יוַיּֽוֹצִאָהּ֙ מֵֽחֵיק֔וֹ וְהִנֵּה שָׁ֖בָה כִּבְשָׂרֽוֹ. מִכָּאן שֶׁמִּדָּה טוֹבָה מְמַהֶרֶת לָבֹא מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת, שֶׁהֲרֵי בָרִאשׁוֹנָה לֹא נֶאֱמַר "מֵחֵיקוֹ" (שם):

רש״יוְהֶֽאֱמִ֔ינוּ לְקֹ֖ל הָאֹ֥ת הָאַחֲרֽוֹן. מִשֶּׁתֹּאמַר לָהֶם בִּשְׁבִילְכֶם לָקִיתִי, עַל שֶׁסִּפַּרְתִּי עֲלֵיכֶם לָשׁוֹן הָרָע, יַאֲמִינוּ לְךָ, שֶׁכְּבָר לָמְדוּ בְכָךְ שֶׁהַמִּזְדַּוְּגִין לְהָרַע לָהֶם לוֹקִים בִּנְגָעִים, כְּגוֹן פַּרְעֹה וַאֲבִימֶלֶךְ בִּשְׁבִיל שָׂרָה:

רש״יוְהָי֤וּ הַמַּ֙יִם֙ וגו'. "וְהָיוּ" "וְהָיוּ", ב' פְּעָמִים נִרְאֶה בְעֵינַי, אִלּוּ נֶאֱמַר וְהָיוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר תִּקַּח מִן הַיְאוֹר לְדָם בַּיַּבָּשֶׁת, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, שֶׁבְּיָדוֹ הֵם נֶהְפָּכִים לְדָם – וְאַף כְּשֶׁיֵּרְדוּ לָאָרֶץ יִהְיוּ בַּהֲוָיָתָן, אֲבָל עַכְשָׁו מְלַמְּדֵנוּ שֶׁלֹּא יִהְיוּ דָם עַד שֶׁיִּהְיוּ בַיַּבָּשֶׁת:

רש״יגַּ֤ם מִתְּמוֹל֙ וגו'. לָמַדְנוּ שֶׁכָּל ז' יָמִים הָיָה הַקָּבָּ"ה מְפַתֶּה אֶת מֹשֶׁה בַּסְּנֶה לֵילֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ, "מִתְּמוֹל", "שִׁלְשֹׁם", "מֵאָז דַּבֶּרְךָ" הֲרֵי ג' וּשְׁלוֹשָׁה גַמִּין רִבּוּיִין הֵם, הֲרֵי שִׁשָּׁה, וְהוּא הָיָה עוֹמֵד בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּשֶׁאָמַר לוֹ זֹאת עוֹד שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח, עַד שֶׁחָרָה בּוֹ וְקִבֵּל עָלָיו (שמות רבה); וְכָל זֶה שֶׁלֹּא הָיָה רוֹצֶה לִטֹּל גְּדֻלָּה עַל אַהֲרֹן אָחִיו שֶׁהָיָה גָּדוֹל הֵימֶנּוּ וְנָבִיא הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר "הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם" (שמואל א ב') – הוּא אַהֲרֹן, וְכֵן "וָאִוָּדַע לָהֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם … וָאֹמַר אֲלֵיהֶם אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ" (יחזקאל כ'), וְאוֹתָהּ נְבוּאָה לְאַהֲרֹן נֶאֶמְרָה (תנחומא):
כְבַד פֶּ֛ה. בִּכְבֵדוּת אֲנִי מְדַבֵּר. וּבִלְשׁוֹן לַעַז בלב"ו:

רש״ימִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֮ וגו'. מִי לִמְּדֶךָ לְדַבֵּר, כְּשֶׁהָיִיתָ נִדּוֹן לִפְנֵי פַרְעֹה עַל הַמִּצְרִי?
א֚וֹ מִֽי יָשׂ֣וּם אִלֵּ֔ם. מִי עָשָׂה פַרְעֹה אִלֵּם, שֶׁלֹּא נִתְאַמֵּץ בְּמִצְוַת הֲרִיגָתְךָ, וְאֶת מְשָׁרְתָיו חֵרְשִׁים שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ בְּצַוּוֹתוֹ עָלֶיךָ, וְאֶת אֶסְפַּקְלָטוֹרִין הַהוֹרְגִים מִי עֲשָׂאָם עִוְרִים שֶׁלֹּא רָאוּ כְּשֶׁבָּרַחְתָּ מִן הַבִּימָה וְנִמְלַטְתָּ?
הֲלֹ֥א אָנֹכִ֖י. שֶׁשְּׁמִי ה' עָשִׂיתִי כָל זֹאת (שם):

רש״יבְּיַד תִּשְׁלָֽח. בְּיַד מִי שֶׁאַתָּה רָגִיל לִשְׁלֹחַ, וְהוּא אַהֲרֹן. דָּ"אַ: בְּיַד אַחֵר שֶׁתִּרְצֶה לִשְׁלֹחַ, אֵין סוֹפִי לְהַכְנִיסָם לָאָרֶץ וְלִהְיוֹת גּוֹאֲלָם לֶעָתִיד, יֵשׁ לְךָ שְׁלוּחִים הַרְבֵּה:

רש״יוַיִּֽחַר אַ֨ף. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר כָּל חֲרוֹן אַף שֶׁבַּתּוֹרָה עוֹשֶׂה רֹשֶׁם וְזֶה לֹא נֶאֱמַר בּוֹ רֹשֶׁם וְלֹא מָצִינוּ שֶׁבָּא עֹנֶשׁ עַ"יְ אוֹתוֹ חָרוֹן; אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי אַף בְּזוֹ נֶאֱמַר בּוֹ רֹשֶׁם – הלא אהרן אחיך הלוי – שֶׁהָיָה עָתִיד לִהְיוֹת לֵוִי וְלֹא כֹּהֵן, וְהַכְּהֻנָּה הָיִיתִי אוֹמֵר לָצֵאת מִמְּךָ, מֵעַתָּה לֹא יִהְיֶה כֵן אֶלָּא הוּא יִהְיֶה כֹּהֵן וְאַתָּה הַלֵּוִי, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּנָיו יִקָּרְאוּ עַל שֵׁבֶט הַלֵּוִי" (דהי"א כ"ג) (זבחים ק"ב):
הִנֵּה הוּא֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתֶ֔ךָ. כְּשֶׁתֵּלֵךְ לְמִצְרַיִם:
וְרָאֲךָ֖ וְשָׂמַ֥ח בְּלִבּֽוֹ. לֹא כְשֶׁאַתָּה סָבוּר, שֶׁיְּהֵא מַקְפִּיד עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה עוֹלֶה לִגְדֻלָּה; וּמִשָּׁם זָכָה אַהֲרֹן לַעֲדִי הַחֹשֶׁן הַנָּתוּן עַל הַלֵּב (שבת קל"ט):

רש״יוְדִבֶּר ה֥וּא לְךָ֖. בִּשְׁבִילְךָ יְדַבֵּר אֶל הָעָם. וְזֶה יוֹכִיחַ עַל כָּל לְךָ וְלִי וְלוֹ וְלָכֶם וְלָהֶם הַסְּמוּכִים לְדִבּוּר שֶׁכֻּלָּם לְשׁוֹן עַל הֵם:
יִֽהְיֶה לְּךָ֣ לְפֶ֔ה. לְמֵלִיץ, לְפִי שֶׁאַתָּה כְבַד פֶּה:
לֵֽאלֹהִֽים. לְרַב וּלְשַׂר:

רש״יכִּי מֵ֙תוּ֙ כׇּל הָ֣אֲנָשִׁ֔ים. מִי הֵם? דָּתָן וַאֲבִירָם; חַיִּים הָיוּ, אֶלָּא שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם וְהֶעָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת:

רש״יעַֽל הַחֲמֹ֔ר. חֲמוֹר הַמְיֻחָד, הוּא הַחֲמוֹר שֶׁחָבַשׁ אַבְרָהָם לַעֲקֵדַת יִצְחָק, וְהוּא שֶׁעָתִיד מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְהִגָּלוֹת עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר" (זכריה ט') (פרקי דרבי אליעזר ל"א):
וַיָּ֖שׇׁב אַ֣רְצָה מִצְרָ֑יִם וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת מַטֵּ֥ה. אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר מְדֻקְדָּקִים בַּמִּקְרָא:

רש״יבְּלֶכְתְּךָ֙ לָשׁ֣וּב מִצְרַ֔יְמָה וגו'. דַּע שֶׁעַל מְנָת כֵּן תֵּלֵךְ שֶׁתְּהֵא גִּבּוֹר בִּשְׁלִיחוּתִי לַעֲשׂוֹת כָּל מוֹפְתַי לִפְנֵי פַרְעֹה וְלֹא תִירָא מִמֶּנּוּ:
אֲשֶׁר שַׂ֣מְתִּי בְיָדֶ֔ךָ. לֹא עַל שָׁלוֹשׁ אוֹתוֹת הָאֲמוּרוֹת לְמַעְלָה, שֶׁהֲרֵי לֹא לִפְנֵי פַרְעֹה צִוָּה לַעֲשׂוֹתָם אֶלָּא לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּאֲמִינוּ לוֹ, וְלֹא מָצִינוּ שֶׁעֲשָׂאָם לְפָנָיו, אֶלָּא מוֹפְתִים שֶׁאֲנִי עָתִיד לָשׂוּם בְּיָדְךָ בְּמִצְרַיִם, כְּמוֹ "כִּי יְדַבֵּר אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה וְגוֹ'" (שמות ז'); וְאַל תִתְמַהּ עַל אֲשֶׁר כְּתִיב "אֲשֶׁר שַׂמְתִּי", שֶׁכֵּן מַשְׁמָעוֹ, כְּשֶׁתְּדַבֵּר עִמּוֹ כְּבָר שַׂמְתִּים בְּיָדְךָ:

רש״יוְאָמַרְתָּ֖ אֶל פַּרְעֹ֑ה. כְּשֶׁתִּשְׁמַע שֶׁלִּבּוֹ חָזָק וִימָאֵן לִשְׁלֹחַ אֱמֹר לוֹ כֵּן:
בְּנִ֥י בְכֹרִ֖י. לְשׁוֹן גְּדֻלָּה; כְּמוֹ: "אַף אֲנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ" (תהלים פ"ט), זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ: כָּאן חָתַם הַקָּבָּ"ה עַל מְכִירַת הַבְּכוֹרָה שֶׁלָּקַח יַעֲקֹב מֵעֵשָׂו (בראשית רבה ס"ג):

רש״יוָאֹמַ֣ר אֵלֶ֗יךָ. בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם שלח את בני:
הִנֵּה֙ אָנֹכִ֣י הֹרֵ֔ג וגו'. הִיא מַכָּה אַחֲרוֹנָה, וּבָהּ הִתְרָהוּ תְּחִלָּה מִפְּנֵי שֶׁהִיא קָשָׁה; וְזֶה הוּא שֶׁאָמַר "הֶן אֵל יַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ" – לְפִיכָךְ "מִי כָמֹהוּ מוֹרֶה" (איוב ל"ו); בָּשָׂר וָדָם הַמְבַקֵּשׁ לְהִנָּקֵם מֵחֲבֵרוֹ, מַעֲלִים אֶת דְּבָרָיו, שֶׁלֹּא יְבַקֵּשׁ הַצָּלָה, אֲבָל הַקָּבָּ"ה יַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ וְאֵין יְכֹלֶת לְהִמָּלֵט מִיָּדוֹ כִּי אִם בְּשׁוּבוֹ אֵלָיו, לְפִיכָךְ הוּא מוֹרֵהוּ וּמַתְרֶה בוֹ לָשׁוּב:

רש״יוַיְבַקֵּ֖שׁ הֲמִיתֽוֹ. (המלאך ל)מֹשֶׁה: לְפִי שֶׁלֹּא מָל אֶת אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ, וְעַל שֶׁנִּתְרַשֵּׁל נֶעֱנַשׁ מִיתָה. תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: חַס וְשָׁלוֹם, לֹא נִתְרַשֵּׁל אֶלָּא אָמַר, אָמוּל וְאֵצֵא לַדֶּרֶךְ, סַכָּנָה הִיא לַתִּינוֹק עַד שְׁלוֹשֶׁת יָמִים, אָמוּל וְאֶשְׁהֶה ג' יָמִים, הַקָּבָּ"ה צִוַּנִי לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם וּמִפְּנֵי מָה נֶעֱנַשׁ? לְפִי שֶׁנִּתְעַסֵּק בַּמָּלוֹן תְּחִלָּה (מכילתא). בְּמַסֶּכֶת נְדָרִים: וְהָיָה הַמַּלְאָךְ נַעֲשֶׂה כְּמִין נָחָשׁ וּבוֹלְעוֹ מֵרֹאשׁוֹ וְעַד יְרֵכָיו וְחוֹזֵר וּבוֹלְעוֹ מֵרַגְלָיו וְעַד אוֹתוֹ מָקוֹם, הֵבִינָה צִפּוֹרָה שֶׁבִּשְׁבִיל הַמִּילָה הוּא (נדרים ל"ב):

רש״יוַתַּגַּ֖ע לְרַגְלָ֑יו. הִשְׁלִיכַתּוּ לִפְנֵי רַגְלָיו שֶׁל מֹשֶׁה:
וַתֹּ֕אמֶר. עַל בְּנָהּ:
כִּ֧י חֲתַן דָּמִ֛ים אַתָּ֖ה לִֽי. אַתָּה הָיִיתָה גּוֹרֵם לִהְיוֹת הֶחָתָן שֶׁלִּי נִרְצָח עָלֶיךָ – הוֹרֵג אִישִׁי אַתָּה לִי:

רש״יוַיִּ֖רֶף. הַמַּלְאָךְ ממנו, אז הֵבִינָה שֶׁעַל הַמִּילָה בָּא לְהָרְגוֹ:
אָֽמְרָ֔ה חֲתַ֥ן דָּמִ֖ים לַמּוּלֹֽת. חֲתָנִי הָיָה נִרְצָח עַל דְּבַר הַמִּילָה:
לַמּוּלֹֽת. עַל דְּבַר הַמּוּלוֹת. שֵׁם דָּבָר הוּא, וְהַלָּמֶ"ד מְשַׁמֶּשֶׁת בִּלְשׁוֹן עַל, כְּמוֹ "וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות י"ד), וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם דָּמִים עַל דַּם הַמִּילָה:

רש״יוְאַחַ֗ר בָּ֚אוּ מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֔ן וגו'. אֲבָל הַזְּקֵנִים נִשְׁמְטוּ אֶחָד אֶחָד מֵאַחַר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, עַד שֶׁנִּשְׁמְטוּ כֻלָּם קֹדֶם שֶׁהִגִּיעוּ לַפָּלָטִין, לְפִי שֶׁיָּרְאוּ לָלֶכֶת; וּבְסִינַי נִפְרַע לָהֶם, "וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל ה' וְהֵם לֹא יִגָּשׁוּ" (שמות כ"ד) – הֶחֱזִירָם לַאֲחוֹרֵיהֶם (שמות רבה):

רש״יפֶּ֨ן יִפְגָּעֵ֔נוּ. פֶּן יִפְגָּעֲךָ הָיוּ צְרִיכִים לוֹמַר, אֶלָּא שֶׁחָלְקוּ כָּבוֹד לַמַּלְכוּת. פְּגִיעָה זוֹ לְשׁוֹן מִקְרֵה מָוֶת הִיא (שם):

רש״יתַּפְרִ֥יעוּ אֶת הָעָ֖ם מִמַּֽעֲשָׂ֑יו. תַּבְדִּילוּ וְתַרְחִיקוּ אוֹתָם מִמְּלַאכְתָּם, שֶׁשּׁוֹמְעִין לָכֶם וּסְבוּרִים לָנוּחַ מִן הַמְּלָאכָה; וְכֵן "פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבֹר בּוֹ" (משלי ד') – רַחֲקֵהוּ, וְכֵן "וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי" (שם א'), "כִּי פָרֻעַ הוּא" (שמות ל"ב) – נִרְחָק וְנִתְעָב:
לְכ֖וּ לְסִבְלֹתֵיכֶֽם. לְכוּ לִמְלַאכְתְּכֶם שֶׁיֵּשׁ לָכֶם לַעֲשׂוֹת בְּבָתֵּיכֶם, אֲבָל מְלֶאכֶת שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם לֹא הָיְתָה עַל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי; תֵּדַע לְךָ, שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן יוֹצְאִים וּבָאִים (שמות רבה):

רש״יהֵן רַבִּ֥ים עַתָּ֖ה עַ֣ם הָאָ֑רֶץ. שֶׁהָעֲבוֹדָה מֻטֶּלֶת עֲלֵיהֶם, וְאַתֶּם מַשְׁבִּיתִים אוֹתָם מִסִּבְלוֹתָם, הֶפְסֵד גָּדוֹל הוּא זֶה:

רש״יהַנֹּגְשִׂ֣ים. מִצְרִיִּים הָיוּ וְהַשּׁוֹטְרִים הָיוּ יִשְׂרְאֵלִים; הַנּוֹגֵשׂ מְמֻנֶּה עַל כַּמָּה שׁוֹטְרִים וְהַשּׁוֹטֵר מְמֻנֶּה לִרְדּוֹת בְּעוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה (שמות רבה):

רש״יתֶּ֧בֶן. אשטו"בלא, הָיוּ גּוֹבְלִין אוֹתוֹ עִם הַטִּיט:
וְקֹשְׁשׁ֥וּ. וְלָקְטוּ:

רש״יוְאֶת מַתְכֹּ֨נֶת הַלְּבֵנִ֜ים. סְכוּם חֶשְׁבּוֹן הַלְּבֵנִים שֶׁהָיָה כָּל אֶחָד עוֹשֶׂה לַיּוֹם כְּשֶׁהָיָה הַתֶּבֶן נִתָּן לָהֶם, אוֹתוֹ סְכוּם תָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם גַּם עַתָּה, לְמַעַן תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עֲלֵיהֶם:
כִּֽי נִרְפִּ֣ים. מִן הָעֲבוֹדָה הֵם, לְכָךְ לִבָּם פּוֹנֶה אֶל הַבַּטָּלָה וְצוֹעֲקִים לֵאמֹר נלכה וגו':
מַתְכֹּ֨נֶת. וְתֹכֶן לְבֵנִים, "וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹת" (שמואל א ב'), "אֶת הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן" (מלכים ב י"ב), כֻּלָּם לְשׁוֹן חֶשְׁבּוֹן הֵם:
נִרְפִּ֣ים. הַמְּלָאכָה רְפוּיָה בְיָדָם וַעֲזוּבָה מֵהֶם וְהֵם נִרְפִּים מִמֶּנָּה; רטריי"ט בְּלַעַז:

רש״יוְאַל יִשְׁע֖וּ בְּדִבְרֵי שָֽׁקֶר. וְאַל יֶהֱגוּ וִידַבְּרוּ תָמִיד בְּדִבְרֵי רוּחַ לֵאמֹר, נֵלְכָה נִזְבְּחָה; וְדוֹמֶה לוֹ "וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ תָמִיד" (תהילים קי"ט); "לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה" (דברים כ"ח), מְתַרְגְּמִינָן "וּלְשׁוֹעֵי"; וַיְסַפֵּר – "וְאִשְׁתָּעִי"; וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר ישעו לְשׁוֹן "וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל", "וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה" (בראשית ד'), וּלְפָרֵשׁ אַל יִשְׁעוּ – אַל יִפְנוּ, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לִכְתֹּב וְאַל יִשְׁעוּ אֶל דִּבְרֵי שָׁקֶר אוֹ לְדִבְרֵי שָׁקֶר, כִּי כֵן גִּזְרַת כֻּלָּם, "יִשְׁעֶה הָאָדָם עַל עוֹשֵׂהוּ" (ישעיהו י"ז), "וְלֹא יִשְׁעֶה אֶל הַמִּזְבְּחוֹת", (שם), "וְלֹא שָׁעוּ עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל" (שם ל"א), וְלֹא מָצָאתִי שִׁמּוּשׁ שֶׁל בֵּי"ת סְמוּכָה לְאַחֲרֵיהֶם, אֲבָל אַחַר לְשׁוֹן דִּבּוּר – כְּמִתְעַסֵּק לְדַבֵּר בְּדָבָר – נוֹפֵל לְשׁוֹן שִׁמּוּשׁ בֵּי"ת, כְּגוֹן: "הַנִּדְבָּרִים בְּךָ" (יחזקאל ל"ג), "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה" (במדבר י"ב), "הַמַּלְאָךְ הַדּוֹבֵר בִּי" (זכריה ד'), "לְדַבֵּר בָּם" (דברים י"א), "וַאֲדַבְּרָה בְעֵדוֹתֶיךָ" (תהילים קי"ט), אַף כָּאן – אל ישעו בדברי שקר – אַל יִהְיוּ נִדְבָּרִים בְּדִבְרֵי שָׁוְא וַהֲבַאי:

רש״יאַתֶּ֗ם לְכ֨וּ קְח֤וּ לָכֶם֙ תֶּ֔בֶן. וּצְרִיכִים אַתֶּם לֵילֵךְ בִּזְרִיזוּת,

רש״ילְקֹשֵׁ֥שׁ קַ֖שׁ לַתֶּֽבֶן. לֶאֱסֹף אֲסִיפָה, לִלְקֹט לֶקֶט, לְצֹרֶךְ תֶּבֶן הַטִּיט:
קַ֖שׁ. לְשׁוֹן לִקּוּט, עַל שֵׁם שֶׁדָּבָר הַמִּתְפַּזֵּר הוּא וְצָרִיךְ לְקוֹשְׁשׁוֹ קָרוּי קַשׁ בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת:

רש״יאָצִ֣ים. דּוֹחֲקִים:
דְּבַר י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ. חֶשְׁבּוֹן שֶׁל כָּל יוֹם כַּלּוּ בְּיוֹמוֹ, כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בִּהְיוֹת הַתֶּבֶן מוּכָן:

רש״יוַיֻּכּ֗וּ שֹֽׁטְרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל. הַשּׁוֹטְרִים יִשְׂרְאֵלִים הָיוּ וְחָסִים עַל חַבְרֵיהֶם מִלְּדָחְקָם, וּכְשֶׁהָיוּ מַשְׁלִימִים הַלְּבֵנִים לַנּוֹגְשִׂים שֶׁהֵם מִצְרִיִּים, וְהָיָה חָסֵר מִן הַסְּכוּם, הָיוּ מַלְקִין אוֹתָם עַל שֶׁלֹּא דָּחֲקוּ אֶת עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה; לְפִיכָךְ זָכוּ אוֹתָם שׁוֹטְרִים לִהְיוֹת סַנְהֶדְרִין וְנֶאֱצַל מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עַל מֹשֶׁה וְהוּשַׂם עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'" – מֵאוֹתָן שֶׁיָּדַעְתָּ הַטּוֹבָה שֶׁעָשׂוּ בְּמִצְרַיִם – כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשׁוֹטְרָיו (במדבר י"א), (שמות רבה):
וַיֻּכּ֗וּ. לְשׁוֹן וַיֻּפְעֲלוּ, הֻכּוּ מִיַּד אֲחֵרִים – הַנּוֹגְשִׂים הִכּוּם:

רש״יוְחָטָ֥את עַמֶּֽךָ. אִלּוּ הָיָה נָקוּד פַּתָּח, הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁהוּא דָבוּק, וְדָבָר זֶה חַטַּאת עַמְּךָ הוּא, עַכְשָׁו שֶׁהוּא קָמָץ, שֵׁם דָּבָר הוּא, וְכָךְ פֵּרוּשׁוֹ: וְדָבָר זֶה מֵבִיא חַטָּאת עַל עַמְּךָ, כְּאִלּוּ כָתוּב וְחַטָּאת לְעַמֶּךָ; כְּמוֹ "כְּבֹאָנָה בֵּית לֶחֶם" (רות א'), שֶׁהוּא כְּמוֹ לְבֵית לֶחֶם, וְכֵן הַרְבֵּה:

רש״יוְתֹ֥כֶן לְבֵנִ֖ים. חֶשְׁבּוֹן הַלְּבֵנִים; וְכֵן "אֶת הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן" (מלכים ב י"ב) – הַמָּנוּי, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר בָּעִנְיָן "וַיָּצֻרוּ וַיִּמְנוּ אֶת הַכֶּסֶף":

רש״יוַיִּרְא֞וּ שֹֽׁטְרֵ֧י בְנֵֽי יִשְׂרָאֵ֛ל. אֶת חַבְרֵיהֶם הַנִּרְדִּים עַל יָדָם,

רש״יוַֽיִּפְגְּעוּ֙. אֲנָשִׁים מִיִּשְׂרָאֵל את משה ואת אהרן וגו'. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: כָּל "נִצִּים" "וְנִצָּבִים" דָּתָן וַאֲבִירָם הָיוּ, שֶׁנֶּ' בָּהֶם "יָצְאוּ נִצָּבִים" (במדבר ט״ז: כ״ד), (נדרים ס"ד):

רש״ילָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה. וְאִם תֹּאמַר מָה אִכְפַּת לְךָ? קוֹבֵל אֲנִי עַל שֶׁשְּׁלַחְתַּנִי (שמות רבה):
הֲרֵעֹ֙תָה֙. לְשׁוֹן הִפְעִיל הוּא – הִרְבָּה רָעָה עֲלֵיהֶם, וְתַרְגּוּמוֹ "אַבְאִישׁ":

רש״יעַתָּ֣ה תִרְאֶ֔ה וגו'. הִרְהַרְתָּ עַל מִדּוֹתַי, לֹא כְאַבְרָהָם שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (בראשית כ"א), וְאַחַר כָּךְ אָמַרְתִּי לוֹ "הַעֲלֵהוּ לְעוֹלָה" וְלֹא הִרְהֵר אַחֲרַי; לְפִיכָךְ עתה תראה. הֶעָשׂוּי לְפַרְעֹה תִּרְאֶה, וְלֹא הֶעָשׂוּי לְמַלְכֵי שִׁבְעָה אֻמּוֹת כְּשֶׁאֲבִיאֵם לָאָרֶץ (סנהדרין קי"א):
כִּ֣י בְיָ֤ד חֲזָקָה֙ יְשַׁלְּחֵ֔ם. מִפְּנֵי יָדִי הַחֲזָקָה שֶׁתֶּחֱזַק עָלָיו יְשַׁלְּחֵם:
וּבְיָ֣ד חֲזָקָ֔ה יְגָרְשֵׁ֖ם מֵאַרְצֽוֹ. עַל כָּרְחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל יְגָרְשֵׁם, לֹא יַסְפִּיקוּ לַעֲשוֹת לָהֶם צֵדָה; וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם וְגוֹ'" (שמות י"ב):

רש״ידִּבְרֵ֥י יִרְמְיָ֖הוּ בֶּן חִלְקִיָּ֑הוּ וְגוֹ׳. לֵיתֵי בַּר קַלְקַלְתָּא דְּתַקְנָן עוֹבְדוֹהִי – יִרְמְיָה בָּא מֵרָחָב הַזּוֹנָה (יהושע ב: א), וְלוֹכַח בַּר מְתַקְּנְתָּא דִּמְקַלְקְלָן עוֹבְדוֹהִי – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּלְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶן, שֶׁבָּאוּ מִזֶּרַע כָּשֵׁר (פסיקתא רבתי יג,ד):
אֲשֶׁר הָיָה דְבַר ה׳ אֵלָיו וְגוֹ׳. אֲשֶׁר הִתְחִילָה שְׁכִינָה לִשְׁרוֹת עָלָיו בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן:
וַיְהִ֗י בִּימֵ֨י יְהוֹיָקִ֤ים. וַיְהִי נָבִיא כָּל יְמֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַנּוֹתָרִים, וִימֵי יְהוֹיָקִים בְּנוֹ וִימֵי צִדְקִיָּהוּ בְּנוֹ, עַד תֹּם עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הִיא הַשָּׁנָה עַד גְּלוֹת יְרוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי:
בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן וְגוֹ׳. מִימֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן; הֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם דּוֹר וְדוֹר וּנְבִיאָיו (סדר עולם רבה ל):
אֶצָּרְךָ. לְשׁוֹן צוּרָה:
יְדַעְתִּ֔יךָ. קְנִיּוֹשְׁטְ״וִי בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ ״לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם״ (שמות ו: ג):
הִקְדַּשְׁתִּ֑יךָ. זִמַּנְתִּיךָ לְכָךְ:
נָבִ֥יא לַגּוֹיִ֖ם. לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים עַצְמָם כַּגּוֹיִם, כָּךְ נִדְרַשׁ בְּסִפְרֵי: ״נָבִיא מִקִּרְבְּךָ וְגוֹ׳ יָקִים לְךָ״ (דברים יח: טו) וְלֹא לְמַכְחִישֵׁי תּוֹרָה. הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ? בְּנוֹהֲגֵי מִנְהַג גּוֹיִם. וְעוֹד יֵשׁ לִפְתּוֹר: נָבִיא לַגּוֹיִם כְּמוֹ ״עַל הַגּוֹיִם״ (ירמיהו י: כה); לְהַשְׁקוֹתָם כּוֹס תַּרְעֵלָה, לְהִנָּבֵא עֲלֵיהֶם פּוּרְעָנוּת, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר ״קַח אֶת כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה הַזֹּאת … וְהִשְׁקִיתָה אֹתוֹ אֶת כׇּל הַגּוֹיִם״ (ירמיהו כה: טו). דָּבָר אַחֵר: בְּטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ, עָלֶיךָ אָמַרְתִּי לְמֹשֶׁה: ״נָבִיא אָקִים לָהֶם כָּמוֹךָ״ (דברים יח: יח). זֶה הוֹכִיחָם וְזֶה הוֹכִיחָם, זֶה נִתְנַבֵּא אַרְבָּעִים שָׁנָה וְזֶה נִתְנַבֵּא אַרְבָּעִים שָׁנָה:
אֲהָהּ֙. לְשׁוֹן יְלָל, קוֹנְפְּלֵיינְ״ט בְּלַעַ״ז:
כִּי נַ֖עַר אָנֹֽכִי. אֵינִי כְדַאי לְהוֹכִיחָן. מֹשֶׁה הוֹכִיחָן סָמוּךְ לְמִיתָתוֹ (דברים א), כְּבָר נֶחְשַׁב בְּעֵינֵיהֶם בְּכַמָּה נִסִּים שֶׁעָשָׂה לָהֶם: הוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם (שמות יב: לא-מג), וְקָרַע לָהֶם אֶת הַיָּם (שמות יד: טו-לא), הוֹרִיד אֶת הַמָּן, הֵגִיז אֶת הַשְּׂלָיו (במדבר יא), נָתַן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה (שמות לד), הֶעֱלָה אֶת הַבְּאֵר (במדבר כא: טז-יח); אֲנִי, בִּתְחִלַּת שְׁלִיחוּתִי אֲנִי בָּא לְהוֹכִיחָם?!
עַֽל כׇּל אֲשֶׁ֤ר אֶֽשְׁלָחֲךָ֙. אֶל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:
וְאֵ֛ת כׇּל אֲשֶׁ֥ר אֲצַוְּךָ֖. לְיִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר:
וַיִּשְׁלַח ה׳ אֶת יָדוֹ. כָּל שְׁלִיחוּת שֶׁהוּא אֵצֶל יָד – לְשׁוֹן הוֹשָׁטָה. לָשׁוֹן אַחֵר: כַּתַּרְגּוּם: ״וְשָׁלַח ה׳ יָת פִּתְגָמֵי נְבִיאוּתֵיהּ״:
הִפְקַדְתִּ֣יךָ. מִנִּיתִיךָ עַל הַגּוֹיִם:
לִנְת֥וֹשׁ וְלִנְת֖וֹץ. דיספציר בְּלַעַ״ז:
מַקֵּ֥ל שָׁקֵ֖ד. מַנְדוֹלִי״ר בְּלַעַ״ז, וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם מַקֵּל שָׁקֵד ״מֶלֶךְ דְּמוֹחִי לְאַבְאָשָׁא״:
הֵיטַ֣בְתָּ לִרְא֑וֹת. הַשָּׁקֵד הַזֶּה הוּא מְמַהֵר לְהוֹצִיא פֶרַח קֹדֶם לְכָל הָאִילָנוֹת, אַף אֲנִי מְמַהֵר לַעֲשׂוֹת דְּבָרִי. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (ירושלמי תענית ד, ה): הַשָּׁקֵד הַזֶּה הוּא מִשְּׁעַת חֲנִיטָתוֹ עַד גְּמַר בִּשּׁוּלוֹ עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם, כְּמִנְיַן יָמִים שֶׁבֵּין שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז שֶׁבּוֹ הָבְקְעָה הָעִיר, לְתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁבּוֹ נִשְׂרַף הַבַּיִת:
סִ֤יר נָפ֙וּחַ֙. רוֹתֵחַ בּוֹיִילְנְ״ט בְּלַעַ״ז:
וּפָנָ֖יו. רְתִיחוֹתָיו, אֵשִׁישׁאוֹנְדִי״שׁ בְּלַעַ״ז:
מִצָּפוֹן֙ תִּפָּתַ֣ח הָרָעָ֔ה. בָּבֶל לִצְפוֹנָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא (גיטין ו.):
וְדִבַּרְתִּ֤י מִשְׁפָּטַי֙ אוֹתָ֔ם. אֶתְוַכַּח עִמָּם, עִם יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם:
תֶּאְזֹ֣ר מׇתְנֶ֔יךָ. לְשׁוֹן זֵרוּז, כְּאִישׁ חַיִל:
לְמַלְכֵ֤י יְהוּדָה֙. כְּנֶגֶד מַלְכֵי יְהוּדָה:
וְנִלְחֲמ֥וּ אֵלֶ֖יךָ. ״וִיהוֹן דָּיְנִין וּמְגִיחִין לְקָבְלָךְ לְמִסְתַּר יָת פִּתְגָמֵי נְבוּאָתָךְ״:
זָכַ֤רְתִּי לָךְ֙. אִם הֱיִיתֶם שָׁבִים אֵלַי, תַּאֲוָתִי לְרַחֵם עֲלֵיכֶם, כִּי זָכַרְתִּי חֶסֶד נְעוּרַיִךְ וְאַהֲבַת כְּלִילַת חֻפָּתֵךְ, שֶׁהִכְלַלְתִּיךְ לְחֻפָּה; וְלָשׁוֹן הַכְנָסָה הוּא. כְּלוּלֹתָיִךְ נוֹצִי״שׁ בְּלַעַ״ז. וּמַה הוּא חֶסֶד נְעוּרַיִךְ? לֶכְתֵּךְ אַחַר שְׁלוּחַי, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן; מֵאֶרֶץ נוֹשָׁבֶת (שמות טז: לה) יְצָאתֶם לַמִּדְבָּר, וְאֵין צֵדָה לַדֶּרֶךְ, כִּי הֶאֱמַנְתֶּם בִּי (מכילתא בא פסחא יד):
קֹ֤דֶשׁ יִשְׂרָאֵל֙. כִּתְרוּמָה:
רֵאשִׁ֖ית תְּבוּאָתֹ֑ה. כְּרֵאשִׁית קָצִיר לִפְנֵי הָעֹמֶר, שֶׁאָסוּר בַּאֲכִילָה וְהָאוֹכְלוֹ מִתְחַיֵּב, כֵּן כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ. כֵּן תַּרְגֵּם יוֹנָתָן:

רש״יהַבָּאִים֙ יַשְׁרֵ֣שׁ יַֽעֲקֹ֔ב. הֲלֹא יְדַעְתֶּם מַה עָשִׂיתִי בָּרִאשׁוֹנָה? הַבָּאִים לְמִצְרַיִם אֲשֶׁר הִשְׁרִישׁ יַעֲקֹב, צָצוּ וּפָרְחוּ שָׁם עַד (אֲשֶׁר) מָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל תְּנוּבָה:
הַכְּמַכַּת מַכֵּהוּ הִכָּהוּ הַרְּאִיתֶם בִּגְבוּרָתִי, שֶׁכְּמַכַּת הַמַּכֶּה יַעֲקֹב הִכִּיתִיו? הֵם טִבְּעוּם בַּמַּיִם וַאֲנִי טִבַּעְתִּים בַּמַּיִם. יֵשׁ תְּמִיהוֹת שֶׁהֵם מִתְקַיְּמוֹת, כְּגוֹן זוֹ, וּכְגוֹן (שמואל א ב: כז) ״הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ״, (יחזקאל ח: ו) ״הֲרוֹאֶה אַתָּה מָה הֵמָּה עוֹשִׂים״:
אִם כְּהֶרֶג יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ הֲרוּגִין שֶׁל פַּרְעֹה, הוֹרֵג פַּרְעֹה וְעַמּוֹ?
בְּסַאסְּאָ֖ה. בְּאוֹתָהּ מִדָּה:
בְּשַׁלְחָ֣הּ תְּרִיבֶ֑נָּה. כְּשֶׁשִּׁלְּחָה מִצְרַיִם אֶת יִשְׂרָאֵל, תְּרִיבֶנָּה הַמִּדָּה בִּסְאָה שֶׁלָּהּ:
הָגָ֛ה בְּרוּח֥וֹ הַקָּשָׁ֖ה. ׳הָגָה׳ דִּבֵּר בְּדִבּוּרוֹ הַקָּשֶׁה:
בְּי֥וֹם קָדִֽים. בְּיוֹם ״וַיּוֹלֶךְ ה׳ אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה״ (שמות יד: כא):
לָכֵ֗ן. גַּם עַתָּה בְּזֹאת הָיָה מִתְכַּפֵּר עֲוֺן יַעֲקֹב לִזְכּוֹת לְהִגָּאֵל כְּמֵאָז:
וְזֶה כָּל פְּרִי הַטּוֹב לוֹ לְהָסִיר חַטָּאתוֹ, אִם יָשִׂים כָּל אַבְנֵי מִזְבְּחוֹת בָּמוֹתָיו כְּאַבְנֵי גִיר מְנֻפָּצוֹת מְדֻקָּרוֹת. וְכֵן (תהלים קלז: ט) ״וְנִפֵּץ אֶת עוֹלָלַיִךְ״, וְכֵן (ירמיהו יג: יד) ״וְנִפַּצְתִּים אִיש אֶל אָחִיו״. גִּיר מִין צֶבַע הוּא:
לֹא יָקֻ֥מוּ אֲשֵׁרִ֖ים וְחַמָּנִֽים. לְמַעַן לֹא יָקִימוּ לָהֶם עֲבוֹדָה זָרָה:
כִּ֣י עִ֤יר בְּצוּרָה֙ בָּדָ֔ד. כִּי בַּעֲשׂוֹתָם זֹאת, עִיר בְּצוּרָה שֶׁל יִשְׁמָעֵאל תִּהְיֶה בָּדָד, וְהַנָּוֶה יִהְיֶה מְשֻׁלָּח וְנֶעֱזָב כַּמִּדְבָּר:
שָׁ֣ם יִרְעֶ֥ה עֵ֛גֶל. אֶפְרַיִם יִירָשֶׁנּוּ, שֶׁקָּרוּי ׳עֵגֶל׳, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו לא: יח) ״כְּעֵגֶל לֹא לֻמָּד״:
וְכִלָּ֥ה סְעִפֶֽיהָ. עֲנָפֶיהָ:
בִּיבֹ֤שׁ קְצִירָהּ֙. קְצִירֵי שָׁרָשֶׁיהָ, כְּמוֹ ״תְּשַׁלַּח קְצִירֶיהָ״ (תהלים פ: יב), ״וְעָשָׂה קָצִיר״ (איוב יד: ט). כְּלוֹמַר: כְּשֶׁתִּכְלֶה זְכוּת מְעַט שֶׁכִּבֵּד אֶת אָבִיו, אָז תִּשָּׁבַרְנָה סְעִפֶיהָ:
נָשִׁ֕ים בָּא֖וֹת מְאִיר֣וֹת אוֹתָ֑הּ. עַם חַלָּשׁ כְּנָשִׁים יַדְלִיקוּם, כָּךְ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. מְאִירוֹת כְּמוֹ (מלאכי א: י) ״וְלֹא תָאִירוּ מִזְבְּחִי חִנָּם״, וְכֵן פָּתַר דּוּנָשׁ: מֵחֲמַת שֶׁהָעֵצִים יִהְיוּ יְבֵשִׁים יִהְיוּ נוֹחִים לְהַדְלִיק. אֲבָל מְנַחֵם (מחברת: אר) פָּתַר: ׳מְלַקְּטוֹת׳, כְּמוֹ (שיר השירים ה: א) ״אָרִיתִי מוֹרִי״, (תהלים פ: יג) ״וְאָרוּהָ כָּל עֹבְרֵי דָרֶךְ״. הֵשִׁיב לוֹ דּוּנָשׁ: וַהֲלֹא כְּתִיב ״בִּיבֹשׁ קְצִירָהּ״, וּבַעֲנָפִים יְבֵשִׁים אֵין מְלַקְּטִין פְּרִי. וְכֵן רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁאָסְרוּ לְקַבֵּל מֵהֶן צְדָקָה מִפְּנֵי הַטַּעַם הַזֶּה, שֶׁאָמְרוּ בְּבָבָא בַּתְרָא פֶּרֶק קַמָּא (בבא בתרא י ב): לֵית לֵיהּ ״בִּיבֹשׁ קְצִירָהּ תִּשָּׁבַרְנָה״:
יַחְבֹּט ה׳. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״יִתְרְמוֹן קְטִילִין״. וַאֲנִי אוֹמֵר: שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת הַלָּלוּ, ׳חִבּוּט׳ וּ׳לְקִיטָה׳, נוֹפְלִין זֶה עַל זֶה, כְּחוֹבֵט זֵיתָיו וְחוֹזֵר וּמְלַקְּטָן, וַאֲחֵרִים מְלַקְּטִין אוֹתוֹ מִן הָאָרֶץ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַתְחִיל הָאֲסִיפָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל:
מִשִּׁבֹּ֥לֶת הַנָּהָ֖ר. הֵם הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר:
עַד נַ֣חַל מִצְרָ֑יִם. הֵם הַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:
הַנָּהָ֖ר. פְּרָת, הֵם בְּנֵי אַשּׁוּר הַיּוֹשְׁבִים עַל פְּרָת:
עַד נַ֣חַל מִצְרָ֑יִם. הֵם יוֹשְׁבֵי מִצְרַיִם, יַחְבֹּט אוֹתָם כְּחוֹבֵט זֵיתִים:
וְאַתֶּ֧ם תְּלֻקְּט֛וּ. מִן הַגָּלֻיּוֹת:
לְאַחַ֥ד אֶחָ֖ד. הַמּוֹצֵא אֶחָד מִכֶּם יְבִיאֵהוּ מִנְחָה:
הָאֹֽבְדִים֙ בְּאֶ֣רֶץ אַשּׁ֔וּר. לְפִי שֶׁנָּפוֹצוּ בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה, לִפְנִים מִן הַנָּהָר סַמְבַּטְיוֹן קְרָאָם ׳אוֹבְדִים׳ (בראשית רבה עג ה):
שִׁכּוֹרֵ֥י אֶפְרָֽיִם. שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּכְּרִין בְּיַיִן טוֹב שֶׁל מְדִינַת פְּרוּגִיתָא, כִּדְאָמַר (שבת קמז ב): מַיָּא דְּדוֹרְמַסְקִית וְחַמְרָא דִּפְרוּגִיתָא קִפְּחוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים:
וְצִ֥יץ נֹבֵ֖ל צְבִ֣י תִפְאַרְתּ֑וֹ. וּמַצַּב מַטַּע תִּפְאַרְתּוֹ יִהְיֶה צִיץ הַפֶּרַח שֶׁלּוֹ נוֹבֵל. הֵם תְּאֵנִים הַמְקֻלְקָלוֹת, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בִּבְרָכוֹת (ברכות מ ב) עַל הַנּוֹבְלוֹת, וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ: בְּשׁוּלֵי כַּמְרָא, וְצִיץ נֵץ, כְּדִמְתַרְגְּמִינָן (במדבר יז: כג) ״וַיָּצֵץ צִיץ״ – ״וְאָנֵץ נֵץ״:
אֲשֶׁר נְטוּעִים עַל רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים. הִיא כִּנֶּרֶת, שֶׁפֵּרוֹתֶיהָ מְתוּקִים, וְשָׁם הֵם הוֹלְמִים עַצְמָן בְּיָיִן:
הֲל֥וּמֵי יָֽיִן. ״כְּתוּשֵׁי חֲמַר״. וְיֵשׁ עוֹד לִפְתּוֹר צְבִי תִפְאַרְתּוֹ אֲשֶׁר עַל וְגוֹ׳: צְבִי הַתִּפְאֶרֶת שֶׁעַל רֹאשׁ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, הַמְּשׁוּחִין בְּגֵאוּת רָאשֵׁי שְׁמָנִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ו: ו) ״רֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ״. גֵּיא לְשׁוֹן ׳גַּאֲוָה׳, כְּמוֹ (ישעיהו טז: ו) ״מוֹאָב גֵּיא מְאֹד״ (וְאוֹתוֹ הַצִּיץ כְּצִיצַת נוֹבֵל תִּהְיֶה). הֲלוּמֵי יָיִן. כָּךְ קוֹרְאָן עַל שֵׁם שִׁכְרוּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (עמוס ו: ו) ״הַשּׁוֹתִים בְּמִזְרְקֵי יָיִן״:
הִנֵּה יֵשׁ רוּחַ חָזָק וְאַמִּץ לַה׳, שֶׁהוּא כְּזֶרֶם בָּרָד וְשַׂעַר קָטֶב מְרִירִי:
הִנִּ֥יחַ לָאָ֖רֶץ בְּיָֽד. יַנִּיחֵהוּ עַל אַרְצָם בְּיָדוֹ הַחֲזָקָה, וְיַפִּיל הַנּוֹבְלוֹת מִן הַתְּאֵנִים:
כְּבִכּוּרָהּ֙ בְּטֶ֣רֶם קַ֔יִץ. כְּבִשּׁוּלָהּ שֶׁל תְּאֵנַת צִיץ נֹבֵל:
בְּטֶ֣רֶם קַ֔יִץ. עֵת בִִּשּׁוּל שְׁאָר הַתְּאֵנִים, אֲשֶׁר מִתּוֹךְ שֶׁהִיא בְּכוּרָה קוֹפֵץ עָלֶיהָ וּבוֹלְעָהּ בְּעוֹדָהּ בְּכַפּוֹ, כָּךְ ״וַיִּשְׁקֹד עַל הָרָעָה וַיְבִיאֶהָ עָלֵינוּ״ (דניאל ט: יד):
בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא. כְּהִתָּם הַפּוֹשְׁעִים:
יִהְיֶה ה׳ צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי. לַצַּדִּיקִים הַנִּשְׁאָרִים בָּהּ:
וּלְר֖וּחַ מִשְׁפָּ֑ט. יִהְיֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹרוֹת מִשְׁפָּט:
לַיּוֹשֵׁב֙ עַל הַמִּשְׁפָּ֔ט וְלִ֨גְבוּרָ֔ה. יִהְיֶה לְאוֹתָן שֶׁהֵם מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה, מִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה (מגילה טו ב):
וְגַם אֵ֙לֶּה֙. יוֹשְׁבֵי מִשְׁפָּט וּמְשִׁיבֵי מִלְחָמָה שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה, כְּלוֹמַר: טוֹבִים וַחֲשׁוּבִים שֶׁבָּהֶן, בַּיַּיִן שָׁגוּ, כִּי עַתָּה אֵין טוֹב בָּהֶם:
שָׁגוּ֙ בָּרֹאֶ֔ה. הִלְעִיגוּ בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים, וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם בְּמַאֲכַל מַעֲדַנִּים, שֶׁרָאוּהוּ עֹנֶג לָהֶם:
פָּק֖וּ פְּלִילִיָּֽה. הִכְשִׁילוּ הַמִּשְׁפָּט:
פָּק֖וּ. לְשׁוֹן ״פִּיק בִּרְכַּיִם״ (נחום ב: יא), ״פּוּקָה״ (שמואל א כה: לא):
כִּ֚י כׇּל שֻׁלְחָנ֔וֹת. שֶׁלָּהֶם, שֶׁל זִבְחֵי מֵתִים הֵם, שֶׁהֵם כְּקִיא צוֹאָה:
בְּלִ֖י מָקֽוֹם. אֵין הַדַּעַת סוֹבַלְתָּן:
אֶת מִי֙ יוֹרֶ֣ה דֵעָ֔ה. שֶׁמָּא לְתִינוֹקוֹת שֶׁאֵין יוֹדְעִין לְהָבִין, כִּי הַגְּדוֹלִים פָּנוּ לְדֶרֶךְ רָעָה?
גְּמוּלֵי֙ מֵחָלָ֔ב. בְּדוּלֵי מֵחָלָב:
עַתִּיקֵ֖י מִשָּׁדָֽיִם. לְשׁוֹן ״וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם״ (בראשית יב: ח). דָּבָר אַחֵר: בְּדוּלִים מִן הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת חָלָב, וְעַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם מוּסָרִים מִלִּפְנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים:
כִּ֣י צַ֤ו לָצָו֙ צַ֣ו לָצָ֔ו. נָבִיא מְצַוֶּה לָהֶם מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהֵם יֵשׁ לָהֶם צַו שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה כְּנֶגֶד צַו זֶה; וְחוֹזֵר הַנָּבִיא וּמוֹכִיחָם, וְהֵם תָּמִיד אוֹמְרִים: ״יֵשׁ לָנוּ צַו לְצַו שֶׁלָּנוּ חָשׁוּב מִשֶּׁלְּךָ״:
קַ֥ו לָקָ֖ו. יֵשׁ לָהֶם קַו מִשְׁקוֹלֶת מִשְׁפְּטֵי רֶשַׁע כְּנֶגֶד קַו הַצֶּדֶק:
זְעֵ֥יר שָׁ֖ם. הַנָּבִיא אוֹמֵר לָהֶם: עוֹד מְעַט תָּבוֹא עֲלֵיכֶם רָעָה, וְהֵם אוֹמְרִים: ״זְעֵיר שָׁם, יְמַהֵר יָחִישָׁה מַעֲשֵׂהוּ״ (ישעיהו ה: יט) לְיָמִים מוּעָטִין:
בְּלַעֲגֵ֣י שָׂפָ֔ה. וְכֵן כָּל לְשׁוֹן לְעָגִים, וְכֵן (ישעיהו לב: ד) ״עִלְּגִים״, שְׁנֵיהֶם לְשׁוֹן הָפוּךְ שֶׁאֵינוֹ מְיֻשָּׁר לְהִשָּׁמַע:
יְדַבֵּ֖ר אֶל הָעָ֥ם הַזֶּֽה. כָּל הַמְדַבֵּר אֲלֵיהֶם דְּבַר נְבוּאָה וְתוֹכָחָה, דּוֹמֶה לָהֶם לְלָשׁוֹן נִלְעָג, שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָבִין בּוֹ:
אֲשֶׁר אָמַר הַנָּבִיא לָהֶם זֹאת הַמְּנוּחָה – לִהְיוֹתְכֶם בְּשַׁלְוָה, הָנִיחוּ לֶעָיֵף – שֶׁלֹּא תִגְזְלוּהוּ, זֹאת תִּהְיֶה לָכֶם הַמַּרְגֵּעָה:
וְהָיָה לָהֶם דְּבַר ה׳ וגו׳. כְּמִדָּתָם יִמְדּוֹד לָהֶם, יִגְזוֹר שֶׁדְּבָרוֹ עֲלֵיהֶם צַו שֶׁל אֻמּוֹת הַמִּשְׁתַּעְבְּדִים בָּם עַל צַו, פְּקוּדָה עַל פְּקוּדָה, עֲבוֹדָה עַל עֲבוֹדָה,קַו שֶׁל פֻּרְעָנוּת כְּנֶגֶד קַו שֶׁל עֲבֵירוֹת שֶׁבְּיָדָם, קַו לָקָו תִּקְוָה חִלּוּף תִּקְוָה, יְקַוּוּ לְאוֹר וְהִנֵּה חֹשֶׁךְ (איוב ג: ט):
זְעֵ֥יר שָׁ֖ם זְעֵ֥יר שָֽׁם. לְיָמִים מוּעָטִים תָּבֹא עֲלֵיהֶם, וְהֵם יִתְמַעֲטוּ שָׁם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם:
מֹֽשְׁלֵי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה. הָאוֹמְרִים לָצוֹן בְּלָשׁוֹן מָשָׁל, כְּגוֹן:
כָּרַ֤תְנֽוּ בְרִית֙ אֶת מָ֔וֶת. שֶׁלֹּא יָבֹא עָלֵינוּ:
עָשִׂ֣ינוּ חֹזֶ֑ה. גְּבוּל שֶׁלֹּא יַעַבְרֶנְהוּ, וְכֵן ״מְחוֹז חֶפְצָם״ (תהלים קז: ל), וְכֵן ״מֶחֱזָה אֶל מֶחֱזָה״ (מלכים א ז: ה), כֻּלָּם לְשׁוֹן ׳גְּבוּל׳ הֵם וְחִיצוֹנוֹ שֶׁל דָּבָר, אשומיי״ר בלע״ז:
שׁ֤וֹט שׁוֹטֵף֙. מַכָּה הַמִּתְהַלֶּכֶת בָּאָרֶץ:
לֹ֣א יְבוֹאֵ֔נוּ. לֹא יָבֹא עָלֵינוּ:
שַׂ֧מְנוּ כָזָ֛ב. שַׂמְנוּ עֲבוֹדָה זָרָה:
מַחְסֵ֖נוּ. מַחֲסֶה שֶׁלָּנוּ:
וּבַשֶּׁ֥קֶר נִסְתָּֽרְנוּ. בְּעֲבוֹדָה זָרָה בָּטַחְנוּ לְהַסְתִּירֵנוּ:
הִנְנִי יִסַּד לְשׁוֹן עָבָר הוּא, כְּמוֹ (אסתר א: ח) ״יִסַּד הַמֶּלֶךְ״, וְכֵן צָרִיךְ לְפוֹתְרוֹ: הִנְנִי הוּא אֲשֶׁר יִסַּד כְּבָר בְּצִיּוֹן אֶבֶן, כְּבָר נִגְזְרָה הַגְּזֵרָה לְפָנַי, וְהֶעֱמַדְתִּי מֶלֶךְ מָשִׁיחַ, שֶׁיְּהֵא בְּצִיּוֹן לְאֶבֶן בֹּחַן, לְשׁוֹן מִבְצָר וְחֹזֶק, כְּמוֹ (ישעיהו לב: יד) ״עֹפֶל וָבַחַן״, וּכְמוֹ ״הֵקִימוּ בְחוּנָיו״ (ישעיהו כג: יג):
מוּסָ֣ד מוּסָּ֔ד. הָרִאשׁוֹן פַּתַּח לְפִי שֶׁהוּא דָבוּק, מוּסָד שֶׁל מוּסָד, שֶׁהוּא מוּסָד גָּמוּר:
הַֽמַּאֲמִ֖ין לֹ֥א יָחִֽישׁ. הַמַּאֲמִין דָּבָר זֶה לֹא יְמַהֲרֶנָּה, לֹא יֹאמַר: ״אִם אֱמֶת הוּא, יְמַהֵר לָבֹא״:
וְשַׂמְתִּ֤י מִשְׁפָּט֙ לְקָ֔ו. לִפְנֵי בֹּא אוֹתוֹ מֶלֶךְ אָבִיא עֲלֵיכֶם גְּזֵרוֹת לְהָתֵם הַפּוֹשְׁעִים שֶׁבָּכֶם, וְשַׂמְתִּי מִשְׁפָּט יִסּוּרִין לִהְיוֹת לְקָו, כְּלוֹמַר: אָשִׂים קַו מִדַּת יִסּוּרִין לְהָבִיא עֲלֵיכֶם, וְאֶת צְדָקָה אָשִׂים שֶׁתְּהֵא מִשְׁקֹלֶת הַמְיַשֶּׁרֶת בִּנְיַן הַבּוֹנִין בַּחוֹמוֹת, כְּלוֹמַר: שֶׁתְּהֵא צְדָקָה מְהַלֶּכֶת לִפְנֵיהֶם וּמְיַשֶּׁרֶת דַּרְכֵיהֶם, שֶׁיִּכְלוּ הַפּוֹשְׁעִים וְנוֹתְרוּ הַצַּדִּיקִים:
וְיָעָ֤ה בָרָד֙ מַחְסֵ֣ה כָזָ֔ב. אוֹתוֹ כִּסּוּי שֶׁאֲמַרְתֶּם כִּי שַׂמְנוּ כָזָב מַחְסֵנוּ, יָבֹא בָרָד וִיטַאטְאֵנוּ. וְיָעָה לְשׁוֹן ׳טִאוּט׳, כְּמוֹ ״אֶת הַיָּעִים״ (מלכים א ז: מ) שֶׁגּוֹרְפִין בָּהֶן אֵפֶר הַכִּירוֹת:
וְסֵתֶר, שֶׁאֲמַרְתֶּם עָלָיו וּבַשֶּׁקֶר נִסְתָּרְנוּ הַמַּיִם יִשְׁטְפוּהוּ, כְּלוֹמַר: אָבִיא הֲמוֹן אֻמּוֹת שֶׁיִּשְׁבְּרוּ מַצֵּבוֹתֵיכֶם וּפְסִילֵיכֶם. וְלָשׁוֹן מִשְׁפָּט הָאָמוּר כָּאן יושטיצ״א בלע״ז:
וְכֻפַּ֤ר בְּרִֽיתְכֶם֙ אֶת מָ֔וֶת. וְיִתְבַּטֵּל הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת מָוֶת. כָּל ׳כַּפָּרָה׳ לְשׁוֹן ׳קִנּוּחַ׳ וְ׳סִלּוּק דָּבָר׳, וְכֵן ״אֲכַפְּרָה פָנָיו״ (בראשית לב: כא):
וְחָזוּתְכֶם, אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם: עִם שְׁאוֹל עָשִׂינוּ חֹזֶה:
שׁ֤וֹט שׁוֹטֵף֙. אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לֹא יְבוֹאֶנּוּ, וִהְיִיתֶם לוֹ לְמִרְמָס:
בַבֹּ֧קֶר בַּבֹּ֛קֶר. כְּלוֹמַר, תָּדִיר תָּדִיר אָבִיא עֲלֵיכֶם גְּזֵרוֹת:
וְהָיָ֥ה רַק זְוָעָ֖ה הָבִ֥ין שְׁמוּעָֽה. זְוָעָה לְכָל הַשּׁוֹמְעִים לְהָבִין שְׁמוּעוֹת פֻּרְעָנוּת הַקָּשׁוֹת שֶׁאָבִיא עֲלֵיכֶם, כָּל הַשּׁוֹמְעִים יָזוּעוּ:
כִּֽי קָצַ֥ר הַמַּצָּ֖ע מֵהִשְׂתָּרֵ֑עַ. כִּי אָבִיא עֲלֵיכֶם שׂוֹנֵא דּוֹחֵק אֶתְכֶם, אֲשֶׁר לֹא תוּכְלוּ לְהַסְפִּיק עֲבוֹדָתוֹ, כְּשֶׁיַּצִּיעַ מַצָּעוֹ עֲלֵיכֶם יִקְצַר לוֹ מֵהִשְׂתָּרֵעַ הַשּׁוֹכֵב עָלָיו:
מֵהִשְׂתָּרֵ֑עַ. מִהִשְׁתַּטֵּחַ לְהַאֲרִיךְ אֵיבָרָיו, אישטנדליי״ר בלע״ז:
וְהַמַּסֵּכָ֥ה צָ֖רָה. הַנָּסִיךְ שֶׁיִּמְשׁוֹל עֲלֵיכֶם יִהְיֶה מְקוֹמְכֶם דָּחוּק לוֹ בְּהִתְכַּנְּסוֹ לְתוֹכוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ (יומא טב) עַל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִכְנִיס מְנַשֶּׁה לַהֵיכָל (דברי הימים ב לג: ז): קָצַר הַמַּצָּע הַזֶּה מֵהִשְׂתָּרֵעַ, מֵהִשְׂתָּרֵר עָלָיו שְׁנֵי רֵעִים. וַאֲנִי פֵּרַשְׁתִּיו לְפִי פְּשׁוּטוֹ, וּבְדֶרֶךְ זֶה תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. וְאַף מִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ יֵשׁ לְיַשְּׁבוֹ עַל אֹפֶן הַדִּבּוּר, כְּלוֹמַר: לָמָּה אֲנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם פֻּרְעָנוּת זוֹ? לְפִי שֶׁקָּצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ אֲנִי לְבַדִּי עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ח: כז) ״הִנֵּה הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ״, וְכָל שֶׁכֵּן בְּהַכְנִיסְכֶם מַסֵּכָה עִמִּי, כִּבְיָכוֹל צַר לָנוּ הַמָּקוֹם:
כִּ֤י כְהַר פְּרָצִים֙. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אֲרֵי כְּמָא דְזָעוּ טוּרַיָּא כַּד אִתְגְּלִי יְקָרָא דַה׳ בְּיוֹמֵי עֻזִּיָּה מַלְכָּא (ישעיהו ו: ד), וּכְנִיסִין דַּעֲבִיד לִיהוֹשֻׁעַ בְּמֵישַׁר גִּבְעוֹן (יהושע י: יב) וְכוּ׳, כֵּן יִתְגְּלֵי לְאִתְפָּרְעָא מִדְּעַבְדִין וְכוּ׳״:
זָ֣ר מַעֲשֵׂ֔הוּ. יִדְמֶה לָכֶם לְזָר, כִּי יָבוֹא עֲלֵיכֶם פֻּרְעָנוּת קָשָׁה:
וְלַֽעֲבֹד֙ עֲבֹ֣דָת֔וֹ. לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ, כְּמוֹ ׳עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה׳, לבורי״ר בלע״ז:
וְעַתָּה֙ אַל תִּתְלוֹצָ֔צוּ. לֵאמֹר ״כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת מָוֶת״ (ישעיהו כח: טו):
מֽוֹסְרֵיכֶ֑ם. יִסּוּרִין:
הֲכֹל הַיּוֹם לְשׁוֹן תְּמִיהָה הוּא, לְכָךְ נָקוּד חֲטַף פַּתַּח:
יַחֲרֹ֥שׁ. מִי שֶׁחוֹרֵשׁ לִזְרוֹעַ, וְכִי הַחוֹרֵשׁ כְּדֵי לִזְרֹעַ לְעוֹלָמִים חוֹרֵשׁ? אִם כֵּן, מַה יּוֹעִיל? אַף הַנְּבִיאִים מוֹכִיחִים אֶתְכֶם לְהַחֲזִירְכֶם לְמוּטָב, הַלְּעוֹלָמִים יוֹכִיחוּ וְלֹא יוֹעִילוּ?
יְפַתַּ֥ח וִֽישַׂדֵּ֖ד אַדְמָתֽוֹ. וְכִי לְעוֹלָם לֹא יִזְרַע, אֶלָּא תָּמִיד יִפְתַּח אֶת הָאֲדָמָה בְּאִתִּים וּבִכְלֵי מַחֲרֵשָׁה? וִישַׂדֵּד לְשׁוֹן עֲבוֹדַת שָׂדֶה. יְפַתַּח וִישַׂדֵּד – בִּתְחִלָּה הוּא עוֹשֶׂה תְּלָמִים רְחָבִים וְסוֹף הוּא עוֹשֶׂה תְּלָמִים קְטַנִּים בְּמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא:
הֲלוֹא כֵּן דֶּרֶךְ הַחוֹרֵשׁ: כֵּיוָן שֶׁחוֹרֵשׁ, מַשְׁוֶה פְּנֵי הָאֲדָמָה וְאַחַר כָּךְ זוֹרֵעַ:
וְהֵפִ֥יץ קֶ֖צַח. אִם קֶצַח בָּא לִזְרוֹעַ, זוֹרְעָהּ בִּתְפוּצָה, וְאִם כַמֹּן בָּא לִזְרוֹעַ, זוֹרְעוֹ בִּזְרִיקָה. קֶצַח מִין אֹכֶל הוּא:
וְשָׂם חִטָּה שׂוֹרָה וּשְׂעֹרָה נִסְמָן וְכֻסֶּמֶת גְּבֻלָתוֹ. וְאִם תְּבוּאָה בָּא לִזְרֹעַ, כָּךְ הוּא מִנְהָגוֹ: זוֹרֵעַ הַחִטִּין בְּאֶמְצַע הַחֲרִישָׁה, וְהַשְּׂעוֹרָה זוֹרֵעַ סָבִיב לָהֶם לָהֶם, וְהַכּוּסְמִין זוֹרְעָהּ עַל גְּבוּלֵי הַשָּׂדֶה וּמְצָרָיו. שׂוֹרָה לְשׁוֹן ׳שְׂרָרָה׳, זוֹרֵעַ בָּאֶמְצַע, וְנִמְצָאָה שׂוֹרָה עַל הַשְּׂעוֹרִין וְהַכּוּסְמִין:
וְיִסְּר֥וֹ לַמִּשְׁפָּ֖ט וְגוֹ׳. אַף מִי שֶׁאֱלֹהָיו יוֹרֶנּוּ, לֹא לָנֶצַח יִשְׁלַח נְבִיאִים לְהוֹכִיחוֹ. אַחֲרֵי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לַתּוֹכָחָה, הוּא יְיַסְּרֶנּוּ בְּמִשְׁפְּטֵי יִסּוּרִין כְּדֵי שֶׁתּוֹעִיל עֲמַל תּוֹכַחְתּוֹ שֶׁהוֹכִיחַ, כָּזֶה שֶׁמַשְׁוֶה פְּנֵי הָאָרֶץ לִזְרוֹעַ כְּדֵי שֶׁתִּצְלַח עֲמַל חֲרִישָׁתוֹ שֶׁחָרַשׁ:
בֶחָרוּץ֙. הוּא עֵץ עָשׂוּי חֲרִיצִים חֲרִיצִים, וּשְׁמוֹ ״מוֹרַג״ (ישעיהו מא: טו), וּמְחַתֵּךְ בּוֹ הַקַּשִּׁין לִהְיוֹת תֶּבֶן:
כִּ֣י לֹ֤א בֶחָרוּץ֙ י֣וּדַשׁ קֶ֔צַח. לְפִי שֶׁזַּרְעוֹ נוֹחַ לָצֵאת מִתּוֹךְ קַשִּׁין שֶׁלּוֹ, וְכֵן עַל כַּמֹּן לֹא יָסִבּוּ אוֹפַן עֲגָלָה לְדוּשׁוֹ, לְפִי כִּי קַל הַקֶּצַח לְחוֹבְטָהּ בַּמַטֶּה וְהַכַּמֹּן בַּשָּׁבֶט:
לֶ֣חֶם יוּדָ֔ק. וְאֶת מִי דָּקִים בִּדְבָרִים קָשִׁין? אֶת הַלֶּחֶם שֶׁל תְּבוּאָה, לְפִי שֶׁאֵינָהּ נוֹחָה לֵחָבֵט:
כִּ֛י לֹ֥א לָנֶ֖צַח אָד֣וֹשׁ יְדוּשֶׁ֑נּוּ. הֲרֵי ׳כִּי׳ זֶה מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן ׳אֶלָּא׳: לֹא לָנֶצַח כּוֹתְשִׁין עָלָיו, לְפִי שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִכְתְּשׁוּ גַּרְעִינֵי הַזֶּרַע לִהְיוֹת נִדָּשִׁין לִכָּתֵת עַל יְדֵי הֶחָרוּץ וְאוֹפַן הָעֲגָלָה:
וְ֠הָמַ֠ם גִּלְגַּ֧ל עֶגְלָת֛וֹ וּפָרָשָׁ֖יו. וּכְשֶׁמְּסַבְּבִין עָלָיו אוֹפַנֵּי עֲגָלָה לְדֻקּוֹ וּלְדוּשׁוֹ, אֲפִלּוּ הַגִּלְגַּל הוּמַם וּמִשְׁתַּבֵּר, וְכֵן שְׁאָר כְּלֵי הָעֲגָלָה עִמּוֹ הַמַּפְרִישִׁים אֶת הַתְּבוּאָה מִקַּשֶּׁיהָ לֹא יְדֻקֶּנּוּ, וְהַחִטִּים אֵינָם נִדֹּקִּין לִהְיוֹת נִטְחָנִין. אָדוֹשׁ יְדוּשֶׁנּוּ – כְּמוֹ ״עָשֹׂה יַעֲשֶׂה״ (יחזקאל לא: יא), ״צָנוֹף יִצְנֹף״ (ישעיהו כב: יח), וְאָלֶ״ף זוֹ בָּאָה בִּמְקוֹם הֵ״א, כְּמוֹ ״וְאַחֲרֵי כֵן אֶתְחַבַּר יְהוֹשָׁפָט״ (דברי הימים ב כ: לה) כְּמוֹ הִתְחַבֵּר, אַף כָּאן הָדוֹשׁ יְדוּשֶׁנּוּ, וְכֵן חִבְּרוֹ מְנַחֵם:
גַּם זֹ֕את מֵעִ֛ם וגו׳. גַּם זֹאת, כְּדֶרֶךְ דָּשֵׁי תְּבוּאָה וְחוֹבְטֵי קֶצַח וְכַמֹּן, מֵעִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָצָא:
הִפְלִיא עֵצָה. לְהַרְאוֹתְכֶם רְמָזִים בְּדֶרֶךְ חִדּוּשׁ מָשָׁל נִפְלָא וּמְכֻסֶּה, כִּי כַּאֲשֶׁר הַכַּמּוֹן וְהַקֶּצַח אֵינָם מַכְבִּידִין עֲלֵיהֶם בִּמְדוּשָׁה רַבָּה, לְפִי שֶׁהֵם נֶחְבָּטִין בְּקַל, כָּךְ אִלּוּ הֱיִיתֶם מְמַהֲרִין לְקַבֵּל מוּסָר, לֹא הָיָה מַכְבִּיד עֲלֵיכֶם גְּזֵרוֹת; וְאַתֶּם קָשִׁים לְקַבֵּל תּוֹכָחוֹת כַּתְּבוּאָה הַקָּשָׁה לָדוּשׁ, לְכָךְ יַכְבִּיד עֲלֵיכֶם הַרְבֵּה, וְלֹא לָנֶצַח לְכִלָּיָה יָרִיב וִידַקֶּה, כַּאֲשֶׁר ״לֹא לָנֶצַח אָדוֹשׁ יְדוּשֶׁנּוּ״ (ישעיהו כח: כח), וְיִכְלוּ חִצֵּי מַכּוֹתָיו וְאַתֶּם לֹא תִכְלוּ, דֻּגְמַת הֲמִימַת הַגַּלְגַּל וְהָעֲגָלָה וְהַחִטִּין לֹא יִדֹּקּוּ; וְאִלּוּ הֱיִיתֶם נוֹחִים לִכְלוֹת, לֹא הָיָה בּוֹדֵק אֶתְכֶם בְּיִסּוּרִין קָשִׁין, כַּפִּשְׁתָּנִי הַזֶּה, כְּשֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁפִּשְׁתָּנוֹ יָפֶה, הוּא מְנַקֵּשׁ עָלֶיהָ (בראשית רבה לד ב):
ה֚וֹי אֲרִיאֵ֣ל. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מַדְבְּחָא דַה׳״, וְאַף יְחֶזְקֵאל קְרָאוֹ כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מג: טז): ״וְהָאֲרִיאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה״, עַל שֵׁם אֵשׁ שֶׁל מַעְלָה שֶׁהָיְתָה רוֹבֶצֶת כַּאֲרִי עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּסֵדֶר יוֹמָא (כא ב). וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ עַל הַהֵיכָל, שֶׁהָיָה צַר מֵאַחֲרָיו וְרָחָב מִלְּפָנָיו:
קִרְיַ֖ת חָנָ֣ה דָוִ֑ד. ״דְּאִתְבְּנֵי בְּקַרְתָּא דִּשְׁרָא בַּהּ דָּוִד״ (תרגום יונתן):
סְפ֥וּ שָׁנָ֛ה עַל שָׁנָ֖ה. וְתָמִיד עֲוֹנוֹתֵיכֶם הוֹלְכִים וַחֲזָקִים, עַד שֶׁחַגִּים שֶׁלָּכֶם יִנְקֹפוּ וְיִכָּרְתוּ, לְשׁוֹן ״נוֹקֵף זַיִת״ (ישעיהו יז: ו):
וְהָיְתָה לִּי כַּאֲרִיאֵל תְּהֵא מֻקֶּפֶת חַלְלֵי חֶרֶב, כְּמִזְבֵּחַ הַמֻּקָּף זִבְחֵי בְּהֵמָה:
כַדּ֖וּר. כְּשׁוּרָה שֶׁל גְּיָסוֹת מַקִּיפוֹת:
מֻצָּ֔ב. לְשׁוֹן ׳כַּרְקוֹם׳, הַמֻּצָּב עַל הָעֲיָרוֹת (גיטין כח ב):
מְצֻרוֹת. לְשׁוֹן ׳מָצוֹר׳:
מֵאֶ֣רֶץ תְּדַבֵּ֔רִי. יְהֵא נִרְאֶה כְּאִלּוּ דִּבּוּר הַיּוֹצֵא מִפִּיךְ יוֹצֵא מִתַּחַת הַקַּרְקַע:
אִמְרָתֵ֥ךְ תְּצַפְצֵֽף. לְהִתְחַנֵּן אֵלַי, וּמִתּוֹךְ תְּחִנָּתֵךְ יִכָּמְרוּ רַחֲמַי:
צִפְצוּף. הוּא לְשׁוֹן קוֹל לַחַשׁ כְּקוֹל עוֹפוֹת דַּקִּים:
וְהָיָ֛ה כְּאָבָ֥ק דַּ֖ק הֲמ֣וֹן זָרָ֑יִךְ. אֻכְלוּסֵי סַנְחֵרִיב, שֶׁיִּהְיוּ לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ וְיֵעָשׂוּ אָבָק:
וְהָיָה֙. הַדָּבָר הַזֶּה:
פֶתַע פִּתְאֹם. מִקְרֶה פִּתְאוֹם:
מֵעִם ה׳ צְבָאוֹת תִּפָּקֵד. וְאַחֲרֵי שֶׁתִּשְׁפְּלִי וּתְצַפְצֵף אִמְרָתֵךְ, תִּפָּקֵד אֲרִיאֵל מֵאִתִּי לְהוֹשִׁיעָהּ בְּרַעַם וּבְרַעַשׁ וְגוֹ׳:
וְהָיָ֗ה כַּֽחֲלוֹם֙. שֶׁדּוֹמֶה שֶׁרוֹאֶה וְלֹא רָאָה, כָּךְ יִהְיֶה הֲמוֹן כָּל הַגּוֹיִם יִדְמוּ לִכְבּוֹשׁ וְלֹא תַעֲלֶה בְּיָדָם:
וְכׇל צֹבֶ֙יהָ֙. הַמַּצִּיבִים עָלֶיהָ מַצָּב וּמַשְׁחִית, שֶׁקּוֹרִין צנבי״ל בלע״ז, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּשָׁאוּל (שמואל א יד: טו): ״הַמַּצָּב וְהַמַּשְׁחִית חָרָדוּ״:
שׁוֹקֵקָ֑ה. תְּאֵבָה, וְכֵן ״אֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ״ (בראשית ג: טז):
כֵּ֣ן יִֽהְיֶ֗ה וגו׳. לֹא יַשִּׂיגוּ תַּאֲוָתָם אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת:
הִתְמַהְמְה֣וּ. הֱווּ מְתוּנִים לְהִתְבּוֹנֵן לַחֲשׁוֹב עַל מַעַלְלֵיכֶם:
וּתְמָ֔הוּ. וְתִהְיוּ תְמֵהִים עַל קִלְקוּלְכֶם:
הִשְׁתַּעַשְׁע֖וּ. לְשׁוֹן ״עֵינָיו הָשַׁע״ (ישעיהו ו: י), הָיוּ עִוְּרִים מֵרְאוֹת:
שָׁכְר֣וּ. עַצְמְכֶם וְלֹא מִיַּיִן, לָמָּה?
כִּי נָסַךְ עֲלֵיכֶם ה׳ וגו׳ – לְשׁוֹן ״מֶזֶג״, כְּמוֹ ״מָסְכָה יֵינָהּ״ (משלי ט: ב), אוֹ לְשׁוֹן ׳נְסִיכוּת׳: הִשְׁלִיט בָּכֶם רוּחַ תַּרְדֵּמָה. עַל פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה נִבָּא, שֶׁהָיוּ חוֹזִים בַּכּוֹכָבִים:
חָז֣וּת הַכֹּ֗ל. כָּל מַה שֶׁהֱיִיתֶם חוֹזִים בַּמַּזָּלוֹת, יִהְיֶה מְכֻסֶּה מִכֶּם כְּדִבְרֵי אִגֶּרֶת הַחֲתוּמָה בְּשַׁעֲוָה, אֲשֶׁר יִתְּנוּהָ לִקְרוֹתָהּ לְיוֹדֵעַ לִקְרוֹת אִגֶּרֶת, וְאָמַר: ״לֹא אוּכַל״, שֶׁהֲרֵי אֵין אֲנִי רוֹאֶה בְּתוֹכָהּ לְפִי שֶׁהִיא חֲתוּמָה:
וְנִתַּ֣ן הַסֵּ֗פֶר עַל֩ אֲשֶׁ֨ר לֹא יָדַ֥ע סֵ֛פֶר. וּכְשֶׁנּוֹטְלִין מִמֶּנּוּ וּפוֹתְחִין חוֹתָמָהּ וְנוֹתְנִין אוֹתָהּ לְמִי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר לְשׁוֹן אִגֶּרֶת, וְאוֹמְרִין לוֹ ״קְרָא נָא זֶה״, וְאָמַר ״לֹא יָדַעְתִּי סֵפֶר״. כָּךְ כְּשֶׁתַּשְׁבִּיעַ שַׂר הָאֵשׁ יֹאמַר ״לֹא אוּכַל כִּי חָתוּם הַדָּבָר מִמֶּנִּי״, וּכְשֶׁתַּשְׁבִּיעַ אֶת חֲבֵירוֹ יֹאמַר ״אֵינִי מַכִּיר אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה שֶׁאַתָּה מַשְׁבִּיעֵנִי בּוֹ, שֶׁאֵין זֶה שְׁמִי״. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר יִרְמְיָה ״הִנְנִי מֵסֵב אֶת כְּלֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיֶדְכֶם״ (ירמיהו כא: ד), זֶה הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ. בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים (מדרש תהלים לו ה):
יַ֚עַן כִּ֤י נִגַּשׁ֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״חֲלַף דְּאִתְרַבְרַב עַמָּא הָדֵין״, כְּלוֹמַר: נִגְּשׁוּ לְהַגְבִּיהַּ עַצְמָן עַד לַשָּׁמַיִם, הֵם מַרְאִין עַצְמָן כִּמְכַבְּדִין אוֹתִי בְּפֶה וְשָׂפָה, וְאֶת לִבָּם הִרְחִיקוּ מִמֶּנִּי:
וַתְּהִ֤י יִרְאָתָם֙ אֹתִ֔י. לֹא בְּלֵב שָׁלֵם, כִּי אִם בְּמִצְוַת הָאֲנָשִׁים הַמְּלַמְּדִים אוֹתָם. הִתְרָאוּ כְּנִכְנָעִים מִלְּפָנָיו כְּדֵי לְפַתּוֹתוֹ בְּפִיכֶם:
לָכֵ֗ן הִנְנִ֥י. הוּא אֲשֶׁר יוֹסִיף לְהַפְלִיא פֶּלֶא נוֹסָף עַל פֶּלֶא, כִּסּוּי עַל כִּסּוּי, אֹטֶם עַל אֹטֶם. וּמַהוּ הַפְּלֵא וָפֶלֶא? וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו – קָשֶׁה סִלּוּקָם שֶׁל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל כִּפְלַיִם כְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְכָל קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תוֹרָה, שֶׁכֻּלָּן אֵינָן אֶלָּא הַפְלָאָה אַחַת, ״וְהִפְלָא ה׳ אֶת מַכּוֹתְךָ״ (דברים כח: נט), וְכָאן שְׁתֵּי הַפְלָאוֹת (איכה רבה א לז):
לַסְתִּ֣ר עֵצָ֑ה. כְּמוֹ ׳לְהַסְתִּיר עֵצָה׳:
הַ֨פְכְּכֶ֔ם אִם כְּחֹ֥מֶר הַיֹּצֵ֖ר יֵחָשֵׁ֑ב. תַּהְפּוּכוֹת שֶׁלָּכֶם, הֲזֹאת אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁהוּא כְּחֹמֶר הַיֹּצֵר? שֶׁאֵין הַחֹמֶר יָכוֹל לוֹמַר לְעֹשֵׂהוּ לֹא עָשָׂנִי, כָּךְ אֵינְכֶם יְכוֹלִין לוֹמַר שֶׁאֵינִי מֵבִין מַעֲשֵׂיכֶם:
כְּחֹ֥מֶר וגו׳. לָשׁוֹן תְּמִיהָה הוּא, וְיֵשׁ תְּמִיהוֹת הַמִּתְקַיְּמוֹת:
לְעֹשֵׂ֙הוּ֙. כְּמוֹ ׳עַל עוֹשֵׂהוּ׳, וְדֻגְמָתוֹ: ״וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ (שמות יד: ג), ״פֶּן יֹאמְרוּ לִי אִשָּׁה הֲרָגָתְהוּ״ (שופטים ט: נד):
וְיֵצֶר אָמַר לְיוֹצְרוֹ לֹא הֵבִין. אָמַר עַל יוֹצְרוֹ ״לֹא הֵבִין מַה בְּיִצְרוֹ״? וַהֲלֹא הוּא בָּנָה אֶת הַמַּטְמוֹנִיּוֹת וְהַחֲדָרִים וְהַמַּחֲשָׁבוֹת!
הֲלוֹא עוֹד מְעַט בְּיָמִים מוּעָטִין נָקֵל בְּעֵינַי אִם תָּשׁוּבוּ אֵלַי:
וְשָׁ֥ב לְבָנ֖וֹן. שֶׁהוּא יַעַר עֵצִים, לִהְיוֹת כַּרְמֶל, וְיִשּׁוּב שָׂדוֹת וּכְרָמִים:
וְהַכַּרְמֶ֖ל לַיַּ֥עַר יֵחָשֵֽׁב. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״קִירְוִין סַגִּיאִין יֵיתִיב״. וְאַגָּדָה בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה כד א): חוּרְשִׁין דְּבַר אִינָשׁ, יִשּׁוּב עָרִים וּבְנֵי אָדָם רָצוּף וּמָלֵא כַּיַּעַר הַזֶּה, שֶׁהוּא מָלֵא עֵצִים:
וְשָׁמְע֧וּ בַיּוֹם הַה֛וּא וגו׳. וְתִבָּטֵל הַקְּלָלָה הָאֲמוּרָה לְמַעְלָה, ״כִּי נָסַךְ ה׳ עֲלֵיכֶם וגו׳ וַתְּהִי לָכֶם חֲזוּת הַכֹּל וגו׳ וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו״ (ישעיהו כט: י):
עֲנָוִ֛ים. סַבְלָנִים, שֶׁסָּבְלוּ עֻלּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּגְזֵרוֹתָיו:
כׇּל שֹׁ֥קְדֵי אָֽוֶן. הַשּׁוֹקְדִים וּמִתְבּוֹנְנִים הֵיאַךְ יִפְעֲלוּ אָוֶן:
מַחֲטִיאֵ֤י אָדָם֙ בְּדָבָ֔ר. הֵם נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר:
וְלַמּוֹכִ֥יחַ בַּשַּׁ֖עַר יְקֹשׁ֑וּן. ״וּלְדְמוֹכַח לְהוֹן בָּעַן לֵיהּ תַּקְלָא״ (תרגום יונתן). לְשׁוֹן ׳מוֹקֵשׁ׳:
וַיַּטּ֥וּ בַתֹּ֖הוּ צַדִּֽיק. ״וְאַסְטִיאוּ בְּשֶׁקֶר דִּין זַכָּאִין״ (תרגום יונתן):
אֲשֶׁ֥ר פָּדָ֖ה אֶת אַבְרָהָ֑ם. מֵאוּר כַּשְׂדִּים:
לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב מֵאָבִיו:
וְלֹ֥א עַתָּ֖ה פָּנָ֥יו יֶֽחֱוָֽרוּ. מֵאֲבִי אָבִיו, שֶׁאֵין נִמְצָא פְּסוּל בְּמִטָּתוֹ, וּמִטָּתוֹ שְׁלֵמָה:
כִּ֣י בִ֠רְאֹת֠וֹ יְלָדָ֞יו. אֲשֶׁר יִהְיוּ מַעֲשֵׂי יָדַי, כְּלוֹמַר: צַדִּיקִים בְּקִרְבּוֹ, כִּי בִרְאֹתוֹ בְּקִרְבּוֹ אֲשֶׁר יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי, כְּגוֹן חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה (דניאל ג), לְכָךְ לֹא יֶחֱוָרוּ פָּנָיו: