פרשת וארא יום שישי

רש״ילמתי אעתיר לך. אֶת אֲשֶׁר אַעְתִּיר לְךָ הַיּוֹם עַל הַכְרָתַת הַצְפַרְדְּעִים, לְמָתַי תִּרְצֶה שֶׁיִּכָּרְתוּ? וְתִרְאֶה אִם אַשְׁלִים דְּבָרִי לַמּוֹעֵד שֶׁתִּקְבַּע לִי. אִלּוּ נֶאֱמַר "מָתַי" אַעְתִּיר, הָיָה מַשְׁמָע מָתַי אֶתְפַּלֵּל, עַכְשָׁו שֶׁנֶּאֱמַר "לְמָתַי", מַשְׁמָע אֲנִי הַיּוֹם אֶתְפַּלֵּל עָלֶיךָ, שֶׁיִּכָּרְתוּ הַצְפַרְדְּעִים לִזְמַן שֶׁתִּקְבַּע עָלַי; אֱמֹר לְאֵיזֶה יוֹם תִּרְצֶה שֶׁיִּכָּרְתוּ: אעתיר, העתירו, והעתרתי. וְלֹא נֶאֱמַר אֶעְתַּר, עִתְרוּ, וְעָתַרְתִּי, מִפְּנֵי שֶׁכָּל לְשׁוֹן עתר הַרְבּוֹת פֶּלֶל הוּא, וְכַאֲשֶׁר יֹאמַר אַרְבֶּה, הַרְבּוּ, וְהִרְבֵּיתִי, לְשׁוֹן מַפְעִיל, כָּךְ יֹאמַר אַעְתִּיר, הַעְתִּירוּ, וְהַעְתַּרְתִּי דְּבָרִים; וְאָב לְכֻלָּם "וְהַעְתַּרְתֶּם עָלַי דִּבְרֵיכֶם" (יחזקאל ל"ה) – הִרְבֵּיתֶם:
ויצא, ויצעק. מִיָּד, שֶׁיִּכָּרְתוּ לְמָחָר:
כאשר דבר ה'. וְהֵיכָן דִּבֵּר? וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה:
כאשר דבר ה'. וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה:
למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ. אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁכִינָתִי בַּשָּׁמַיִם גְּזֵרָתִי מִתְקַיֶּמֶת בַּתַּחְתּוֹנִים:
ויעתר אל ה'. נִתְאַמֵּץ בִּתְפִלָּה, וְכֵן אִם בָּא לוֹמַר וַיַּעְתִּיר, הָיָה יָכוֹל לוֹמַר, וּמַשְׁמָע וַיַּרְבֶּה בִּתְפִלָּה, וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר בִּלְשׁוֹן וַיִּפְעַל, מַשְׁמָע וַיִּרְבֶּה לְהִתְפַּלֵּל:
הנה יד ה' הויה. לְשׁוֹן הֹוֶה, כִּי כֵן יֹאמַר בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה עַל שֶׁעָבַר הָיְתָה, וְעַל הֶעָתִיד תִּהְיֶה, וְעַל הָעוֹמֵד הוֹיָה, כְּמוֹ עוֹשָׂה, רוֹצָה, רוֹעָה:

רש״יוַיִּמָּלֵ֖א. מִנְיַן שבעת ימים, שֶׁלֹּא שָׁב הַיְאוֹר לְקַדְמוּתוֹ, שֶׁהָיְתָה הַמַּכָּה מְשַׁמֶּשֶׁת רְבִיעַ חֹדֶשׁ, וג' חֲלָקִים הָיָה מֵעִיד וּמַתְרֶה בָהֶם (תנחומא):

רש״יוְאִם מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה. וְאִם סַרְבָן אַתָּה: מאן. כְּמוֹ מְמָאֵן, מְסָרֵב, אֶלָּא כִּנּוּי הָאָדָם עַל שֵׁם הַמִּפְעָל, כְּמוֹ "שָׁלֵו" (איוב ט"ז), "שָׁקֵט" (שופטים י"ח), "סַר וְזָעֵף" (מלכים א כ'):
נֹגֵ֛ף אֶת כׇּל גְּבוּלְךָ֖. מַכֶּה, וְכֵן כָּל לְשׁוֹן מַגֵּפָה אֵינוֹ לְשׁוֹן מִיתָה אֶלָּא לְשׁוֹן מַכָּה, וְכֵן "וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה" (שמות כ"א), אֵינוֹ לְשׁוֹן מִיתָה, וְכֵן "וּבְטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם" (ירמיהו י"ג), "פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ" (תהילים צ"א), "וּלְאֶבֶן נֶגֶף" (ישעיהו ח'):

רש״יוְעָלוּ֙. מִן הַיְאוֹר:
בְּבֵיתֶ֔ךָ. וְאַחַר כָּךְ בבית עבדיך. הוּא הִתְחִיל בָּעֵצָה תְּחִלָּה, "וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ" (שמות א'), וּמִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת:

רש״יוּבְכָ֥ה וּֽבְעַמְּךָ֖. בְּתוֹךְ מְעֵיהֶם נִכְנָסִין וּמְקַרְקְרִין (סוטה י"א):

רש״יאֱמֹ֣ר אֶֽל אַהֲרֹ֗ן. לֹא הָיָה הֶעָפָר כְּדַאי לִלְקוֹת עַ"יְ מֹשֶׁה, לְפִי שֶׁהֵגֵן עָלָיו כְּשֶׁהָרַג אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל, וְלָקָה עַל יְדֵי אַהֲרֹן (שמות רבה):

רש״יוַתַּ֙עַל֙ הַצְּפַרְדֵּ֔עַ. צְפַרֵדַּע אַחַת הָיְתָה וְהָיוּ מַכִּין אוֹתָהּ וְהִיא מַתֶּזֶת נְחִילִים נְחִילִים, זֶהוּ מִדְרָשׁוֹ (סנהדרין ס"ז). וּפְשׁוּטוֹ יֵשׁ לוֹמַר, שֵׁרוּץ הַצְפַרְדְּעִים קוֹרֵא לְשׁוֹן יְחִידוּת; וְכֵן וַתְּהִי הַכִּנָּם – הָרְחִישָׁה, פדולייר"א בְּלַעַז, וְאַף ותעל הצפרדע – גרינולייר"א בְּלַעַז:

רש״יהִתְפָּאֵ֣ר עָלַי֒. כְּמוֹ "הֲיִתְפָּאֵר הַגַּרְזֶן עַל הַחֹצֵב בּוֹ" (ישעיהו י') – מִשְׁתַּבֵּחַ לוֹמַר אֲנִי גָּדוֹל מִמְּךָ, ונטי"ר בְּלַעַז. וְכֵן הִתְפָּאֵר עָלַי – הִשְׁתַּבֵּחַ לְהִתְחַכֵּם וְלִשְׁאֹל דָּבָר גָּדוֹל, וְלוֹמַר שֶׁלֹּא אוּכַל לַעֲשׂוֹתוֹ:

רש״יוַיֹּ֖אמֶר לְמָחָ֑ר. הִתְפַּלֵּל הַיּוֹם, שֶׁיִּכָּרְתוּ לְמָחָר:

רש״יחֳמָרִ֣ם חֳמָרִ֑ם. צִבּוּרִים צִבּוּרִים, כְּתַרְגּוּמוֹ, דְּגוֹרִין – גַּלִּין:

רש״יוְהַכְבֵּד֙ אֶת לִבּ֔וֹ. לְשׁוֹן פָּעוֹל הוּא, כְּמוֹ "הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ" (בראשית י"ב), וְכֵן "וְהַכּוֹת אֶת מוֹאָב" (מלכים ב ג׳: כ״ד), "וְשָׁאוֹל לוֹ בֵאלֹהִים" (שמואל א כ״ב: י״ג), "הַכֵּה וּפָצֹעַ" (מלכים א כ'):

רש״יוַתְּהִי֙ הַכִּנָּ֔ם. הָרְחִישָׁה, פדוליר"א בְּלַעַז:
בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה. וְאִם תֹּאמַר מֵאַיִן הָיוּ לָהֶם הַבְּהֵמוֹת, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר וַיָּמָת כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם? לֹא נִגְזְרָה גְזֵרָה אֶלָּא עַל אוֹתָן שֶׁבַּשָּׂדוֹת בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, וְהַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה' הִכְנִיס אֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים, כֵּן שְׁנוּיָה בִּמְכִילְתָּא אֵצֶל "וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר" (שמות י"ד):

רש״ילְהוֹצִ֥יא אֶת הַכִּנִּ֖ים. לִבְרֹאתָם וּלְהוֹצִיאָם מִמָּקוֹם אַחֵר:
וְלֹ֣א יָכֹ֑לוּ. שֶׁאֵין הַשֵּׁד שׁוֹלֵט עַל בְּרִיָּה פְּחוּתָה מִכַּשְּׂעוֹרָה (סנהדרין ס"ז):

רש״יאֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִ֖ים הִ֑וא. מַכָּה זוֹ אֵינָהּ עַל יְדֵי כְשָׁפִים, מֵאֵת הַמָּקוֹם הִיא (שמות רבה):

רש״ימַשְׁלִ֨יחַ בְּךָ֜. מְגָרֶה בְךָ, וְכֵן "וְשֶׁן בְּהֵמוֹת אֲשַׁלַּח בָּם" (דברים ל"ב), לְשׁוֹן שִׁסּוּי, אינציט"ר בְּלַעַז:
אֶת הֶעָרֹ֑ב. כָּל מִינֵי הַחַיּוֹת רָעוֹת וּנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים בְּעִרְבּוּבְיָא, וְהָיוּ מַשְׁחִיתִים בָּהֶם; וְיֵשׁ טַעַם בַּדָּבָר בָּאַגָּדָה בְּכָל מַכָּה וּמַכָּה לָמָּה זוֹ וְלָמָּה זוֹ; בְּטַכְסִיסֵי מִלְחֲמוֹת מְלָכִים בָּא עֲלֵיהֶם, כְּסֵדֶר מַלְכוּת כְּשֶׁצָּרָה עַל עִיר, בַּתְּחִלָּה מְקַלְקֵל מַעְיְנוֹתֶיהָ, וְאַחַר כָּךְ תּוֹקְעִין עֲלֵיהֶם וּמְרִיעִין בַּשּׁוֹפָרוֹת לְיָרְאָם וּלְבַהֲלָם, וְכֵן הַצְפַרְדְּעִים מְקַרְקְרִים וְהוֹמִים וְכוּ', כִּדְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (פ' בא):

רש״יוְהִפְלֵיתִי֩. וְהִפְרַשְׁתִּי, וְכֵן "וְהִפְלָה ה'" (שמות ט'), וְכֵן "לֹא נִפְלֵאת הִיא מִמְּךָ" (דברים ל') – לֹא מֻבְדֶּלֶת וּמֻפְרֶשֶׁת הִיא מִמְּךָ:

רש״יוְשַׂמְתִּ֣י פְדֻ֔ת. שֶׁיַּבְדִּיל בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמְּךָ:

רש״יתִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ. נִשְׁחֶתֶת הָאָרֶץ, אִתְחַבָּלַת אַרְעָא:

רש״יזִבְח֥וּ לֵאלֹֽהֵיכֶ֖ם בָּאָֽרֶץ. בִּמְקוֹמְכֶם וְלֹא תֵלְכוּ בַּמִּדְבָּר:

רש״יתּוֹעֲבַ֣ת מִצְרַ֔יִם. יִרְאַת מִצְרַיִם, כְּמוֹ "וּלְמִלְכֹּם תּוֹעֲבַת בְּנֵי עַמּוֹן" (מלכים ב כ״ג: י״ג), וְאֵצֶל יִשְׂרָאֵל קוֹרֵא אוֹתָהּ תּוֹעֵבָה; וְעוֹד יֵשׁ לוֹמַר בְּלָשׁוֹן אַחֵר, תועבת מצרים, דָּבָר שָׂנאוּי הוּא לְמִצְרַיִם זְבִיחָה שֶׁאָנוּ זוֹבְחִים, שֶׁהֲרֵי יִרְאָתָם אָנוּ זוֹבְחִים:
וְלֹ֥א יִסְקְלֻֽנוּ. בִּתְמִיהָ:

רש״יהָתֵ֔ל. כְּמוֹ לְהָתֵל:

רש״יוַיָּ֙סַר֙ הֶעָרֹ֔ב. וְלֹא מֵתוּ כְּמוֹ שֶׁמֵּתוּ הַצְפַרְדְּעִים, שֶׁאִם מֵתוּ הָיָה לָהֶם הֲנָאָה בְּעוֹרוֹתָם (תנחומא):

רש״יגַּ֖ם בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֑את. אע"פ שאמר אנכי אשלח אתכם, לא קיים הבטחתו:

רש״ימַחֲזִ֥יק בָּֽם. אוֹחֵז בָּם, כְּמוֹ "וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו" (דברים כ"ה):

רש״יוְהִפְלָ֣ה. וְהִבְדִּיל:

רש״ימְלֹ֣א חׇפְנֵיכֶ֔ם. ילויני"ש בְּלַעַז:
פִּ֖יחַ כִּבְשָׁ֑ן. דָּבָר הַנִּפָּח מִן הַגֶּחָלִים עֲמוּמִים הַנִּשְׂרָפִים בַּכִּבְשָׁן, וּבְלַעַז אולבי"ש:
פִּ֖יחַ. לְשׁוֹן הֲפָחָה, שֶׁהָרוּחַ מְפִיחָן וּמַפְרִיחָן:
וּזְרָק֥וֹ מֹשֶׁ֛ה. וְכָל דָּבָר הַנִּזְרָק בְּכֹחַ, אֵינוֹ נִזְרָק אֶלָּא בְיַד אַחַת, הֲרֵי נִסִּים הַרְבֵּה – אֶחָד שֶׁהֶחֱזִיק קֻמְצוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מְלֹא חָפְנַיִם שֶׁלּוֹ וְשֶׁל אַהֲרֹן, וְאֶחָד שֶׁהָלַךְ הָאָבָק עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם (תנחומא):

רש״ילִשְׁחִ֥ין פֹּרֵ֛חַ אֲבַעְבֻּעֹ֖ת. כְּתַרְגּוּמוֹ, לְֹשִׁיחֲנָא סָגֵי אֲבַעְבּוּעִין, שֶׁעַל יָדוֹ צוֹמְחִין בָּהֶן בּוּעוֹת:

רש״ישְׁחִין֙. לְשׁוֹן חֲמִימוּת; וְהַרְבֵּה יֵשׁ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה, "שָׁנָה שְׁחוּנָה" (יומא נ"ג):

רש״יאֶת כׇּל מַגֵּפֹתַי֙. לָמַדְנוּ מִכָּאן שֶׁמַּכַּת בְּכוֹרוֹת שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמַּכּוֹת:

רש״יכִּ֤י עַתָּה֙ שָׁלַ֣חְתִּי אֶת יָדִ֔י וגו'. כִּי אִלּוּ רָצִיתִי, כְּשֶׁהָיְתָה יָדִי בְמִקְנְךָ שֶׁהִכִּיתִים בַּדֶּבֶר, שְׁלַחְתִּיהָ וְהִכֵּיתִי אותך ואת עמך עִם הַבְּהֵמוֹת, ותכחד מן הארץ, אֲבָל בעבור זאת העמדתיך וגו':

רש״יעוֹדְךָ֖ מִסְתּוֹלֵ֣ל בְּעַמִּ֑י. כְּתַרְגּוּמוֹ, כְּבִישַׁת בֵּהּ בְּעַמִּי, וְהוּא מִגִּזְרַת מְסִלָּה, דִּמְתַרְגְּמִינָן אֹרַח כְּבִישָׁא, וּבְלַעַז קלקי"ר; וּכְבָר פֵּרַשְׁתִּי בְּסוֹף וַיְהִי מִקֵּץ, כָּל תֵּבָה שֶׁתְּחִלַּת יְסוֹדָהּ סמ"ך וְהִיא בָּאָה לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן מִתְפַּעֵל, נוֹתֵן הַתָּי"ו שֶׁל שִׁמּוּשׁ בְּאֶמְצַע אוֹתִיּוֹת שֶׁל עִקָּר, כְּגוֹן זוֹ, וּכְגוֹן "וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב" (קה' י"ב), מִגִּזְרַת סבל, "כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ" (במדבר ט"ז), מִגִּזְרַת נָגִיד וְשָׂר, "מִשְׂתַּכֵּל הֲוֵית" (דניאל ז'):

רש״יכָּעֵ֣ת מָחָ֔ר. כָּעֵת הַזֹּאת לְמָחָר; שָׂרַט לוֹ שְׂרִיטָה בַּכֹּתֶל – לְמָחָר כְּשֶׁתַּגִּיעַ חַמָּה לְכָאן, יֵרֵד הַבָּרָד:
הִוָּסְדָ֖הֿ. שֶׁנִּתְיַסְּדָה; וְכָל תֵּבָה שֶׁתְּחִלַּת יְסוֹדָהּ יוֹ"ד, כְּגוֹן יסד, ילד, ידע, יסר, כְּשֶׁהִיא מִתְפַּעֶלֶת, תָּבֹא הַוָּי"ו בִּמְקוֹם הַיּוֹ"ד, כְּמוֹ הִוָּסְדָהּ, הִוָּלְדָהּ (הושע ב'), וַיִּוָּדַע, "וַיִּוָּלֵד לְיוֹסֵף" (בראשית מ"ו), "בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֶר עָבֶד" (משלי כ"ט):

רש״ישְׁלַ֤ח הָעֵז֙. כְּתַרְגּוּמוֹ, שְׁלַח כְּנוֹשׁ, וְכֵן "יוֹשְׁבֵי הַגֵּבִים הֵעִיזוּ" (ישעיה י'), "הָעִזוּ בְּנֵי בִנְיָמִן" (ירמיה ו'):
וְלֹ֤א יֵֽאָסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה. לְשׁוֹן הַכְנָסָה הוּא:

רש״יהֵנִ֛יס. הִבְרִיחַ:

רש״יעַל הַשָּׁמַ֔יִם. לְצַד הַשָּׁמַיִם. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: הִגְבִּיהוֹ הַקָּבָּ"ה לְמֹשֶׁה לְמַעְלָה מִן הַשָּׁמַיִם:

רש״ימִתְלַקַּ֖חַת בְּת֣וֹךְ הַבָּרָ֑ד. נֵס בְּתוֹךְ נֵס, הָאֵשׁ וְהַבָּרָד מְעֹרָבִין, וְהַבָּרָד מַיִם הוּא, וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם עָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם:

רש״יוְרַ֕ב. דַּי לוֹ בְּמַה שֶּׁהוֹרִיד כְּבָר:

רש״יכְּצֵאתִי֙ אֶת הָעִ֔יר. מִן הָעִיר, אֲבָל בְּתוֹךְ הָעִיר לֹא הִתְפַּלֵּל לְפִי שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה גִּלּוּלִים (שמות רבה):

רש״יטֶ֣רֶם תִּֽירְא֔וּן. עֲדַיִן לֹא תִירְאוּן; וְכֵן כָּל טֶרֶם שֶׁבַּמִּקְרָא "עֲדַיִן לֹא" הוּא, וְאֵינוֹ לְשׁוֹן קֹדֶם, "טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ" (בראשית י"ט) – עַד לָא שְׁכִיבוּ, "טֶרֶם יִצְמָח" (שם ב') – עַד לָא צְמַח. אַף זֶה כֵן הוּא – יָדַעְתִּי כִּי עֲדַיִן אֵינְכֶם יְרֵאִים, וּמִשֶּׁתִּהְיֶה הָרְוָחָה תַעַמְדוּ בְּקִלְקוּלְכֶם:

רש״יוְהַפִּשְׁתָּ֥ה וְהַשְּׂעֹרָ֖ה נֻכָּ֑תָה. נִשְׁבְּרָה, לְשׁוֹן "פַּרְעֹה נְכֹה" (מלכים ב כ"ג), "נְכָאִים" (ישעיהו ט"ז), וְכֵן לֹא נֻכּוּ; וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרְשׁוֹ לְשׁוֹן הַכָּאָה, שֶׁאֵין נו"ן בִּמְקוֹם ה"א לְפָרֵשׁ נֻכָּתָה כְּמוֹ הֻכָּתָה, נֻכּוּ כְּמוֹ הֻכּוּ, אֶלָּא הַנּו"ן שֹׁרֶשׁ בַּתֵּבָה וַהֲרֵי הוּא מִגִּזְרַת "וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו" (איוב ל"ג):
כִּ֤י הַשְּׂעֹרָה֙ אָבִ֔יב. כְּבָר בִּכְּרָה וְעוֹמֶדֶת בְּקָשְׁיָהּ, וְנִשְׁתַּבְּרוּ וְנָפְלוּ, וְכֵן הַפִּשְׁתָּה גָּדְלָה כְבָר, וְהֻקְשָׁה לַעֲמֹד בְּגִבְעוֹלֶיהָ:
הַשְּׂעֹרָה֙ אָבִ֔יב. עָמְדָה בְּאִבֶּיהָ, לְשׁוֹן "בְּאִבֵּי הַנָּחַל" (שיר ו'):

רש״יכִּ֥י אֲפִילֹ֖ת הֵֽנָּה. מְאֻחָרוֹת, וַעֲדַיִן הָיוּ רַכּוֹת וִיכוֹלוֹת לַעֲמֹד בִּפְנֵי קָשֶׁה; וְאַעַ"פִּ שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֵת כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד", יֵשׁ לְפָרֵשׁ פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא בַּעֲשָׂבִים הָעוֹמְדִים בְּקִלְחָם, הָרְאוּיִם לִלְקוֹת בַּבָּרָד. וּבְמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ שֶׁנֶּחְלְקוּ עַל זֹאת, וְדָרְשׁוּ כי אפילת, פִּלְאֵי פְלָאוֹת נַעֲשׂוּ לָהֶם שֶׁלֹּא לָקוּ:

רש״ילֹא נִתַּ֥ךְ. לֹא הִגִּיעַ, וְאַף אוֹתָן שֶׁהָיוּ בָּאֲוִיר לֹא הִגִּיעוּ לָאָרֶץ; וְדוֹמֶה לוֹ: "וַתִּתַּךְ עָלֵינוּ הָאָלָה וְהַשְּׁבוּעָה" (דניאל ט') דְּעֶזְרָא – וַתַּגִּיעַ עָלֵינוּ. וּמְנַחֵם בֶּן סָרוּק חִבְּרוֹ בְּחֵלֶק "כְּהִתּוּךְ כֶּסֶף" (יחזקאל כ"ב), לְשׁוֹן יְצִיקַת מַתֶּכֶת, וְרוֹאֶה אֲנִי אֶת דְּבָרָיו, כְּתַרְגּוּמוֹ וְיָצַק – וְאַתִּיךְ, לָצֶקֶת – לְאַתָּכָא. אַף זֶה לֹא נִתַּךְ לָאָרֶץ – לֹא הוּצַק לָאָרֶץ:

רש״ילְעַבְדִּ֥י לְיַעֲקֹֽב. כְּמוֹ שֶׁנְּתָנָהּ לְיַעֲקֹב נַחֲלָה בְּלֹא מְצָרִים, ״וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה צָפֹנָה וָנֶגְבָּה״ (בראשית כח: יד):
הַתַּנִּים֙ הַגָּד֔וֹל. לְפִי שֶׁכָּל גְּדֻלָּתָהּ שֶׁל מִצְרַיִם וְכָל שׂוֹבַע שֶׁבָּהּ, עַל יְדֵי יְאוֹרֵי נִילוּס הוּא, לְפִיכָךְ הַנָּבִיא מְמַשֵּׁל אֶת מַלְכָּהּ לְתַנִּין, וְאֶת עַמָּהּ לִדְגַת יְאוֹר:
לִי יְאוֹרִי. אֵינִי צָרִיךְ לָעֶלְיוֹנִים, כִּי יֵשׁ לִי יְאוֹרִי, מַסְפִּיק כָּל צְרָכִי:
וַאֲנִ֥י עֲשִׂיתִֽנִי. בִּגְבוּרָתִי וּבְחָכְמָתִי הִגְדַּלְתִּי גְּדֻלָּתִי וּמֶמְשַׁלְתִּי:
חַחִים. כְּמִין טַבְּעוֹת בַּרְזֶל אֵיינְ״שׁ בְּלַעַ״ז:
דְּגַת יְאוֹרֶיךָ בְּקַשְׂקְשֹׂתֶיךָ. אִינְטִישָׁאִיקְרַאטִי״שׁ בְּלַעַ״ז; כְּלוֹמַר: אֶתֵּן בְּלֵב כָּל גִּבּוֹרֶיךָ לָצֵאת עִמְּךָ לַמִּלְחָמָה, וְיִפְּלוּ כֻּלָּם:
וּנְטַשְׁתִּ֣יךָ הַמִּדְבָּ֗רָה. זוֹ הִיא אָבְדָנָן שֶׁל דָּגִים, כֵּיוָן שֶׁנִּטְשׁוּ עַל פְּנֵי הַיַּבָּשָׁה מֵתִים. אי״י אטינדר״י טו״י בְּלַעַ״ז:
מִשְׁעֶ֥נֶת קָנֶ֖ה. כַּמָּה פְּעָמִים סָמְכוּ עֲלֵיהֶם, בִּימֵי סַנְחֵרִיב (מלכים א יח: כא) וּבִימֵי נְבוּכַדְנֶצַּר (ירמיה לז: ה-ח), וְלֹא הוֹעִיל לָהֶם, כְּקָנֶה זֶה, שֶׁהוּא רַךְ וְאֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת הַנִּשְׁעָן עָלָיו:
בְּתָפְשָׂם בְּךָ בְכַפְּךָ. בַּכַּף קְרִי, כְּאָדָם הַמְהַלֵּךְ וְנִשְׁעָן עַל מַקְלוֹ:
תֵּר֔וֹץ. תִּרְצֵץ:
וּבָקַעְתָּ֥ לָהֶ֖ם כׇּל כָּתֵ֑ף. כְּתֵפֵיהֶם, כְּאָדָם הַנִּסְמָךְ עַל קָנֶה, וְנִשְׁבָּר, וְהָאָדָם נוֹפֵל עָלָיו וְהַקְּרוּמִיּוֹת נִכְנָסוֹת לוֹ בִּכְתֵיפָיו:
וְהַעֲמַדְתָּ֥ לָהֶ֖ם כׇּל מׇתְנָֽיִם. מֵאַחַר שֶׁתִּשָּׁבֵר, יִצְטָרְכוּ לְחַזֵּק אֶת מָתְנֵיהֶם וְלַעֲמֹד עֲלֵיהֶם; וַהֲרֵי אַתָּה כְּאָדָם שֶׁחֲבֵירוֹ נִשְׁעָן עָלָיו וְהוּא חַלָּשׁ, וְאוֹמֵר לוֹ: הִתְחַזֵּק עַל מָתְנֶיךָ, כִּי לֹא תִסְמֹךְ עוֹד עָלַי. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְלָא תְהֵא לְהוֹן לְבֵית סוּמְכְוָון״. וְיֵשׁ מַחֲלִיפִין וְהַעֲמַדְתָּ לָהֶם לוֹ הִמְעַדְתָּ, וְאֵינִי רוֹאֶה אֶת דִּבְרֵיהֶן. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ עִם מַעֲמַד רַגְלַיִם, כָּמוֹנִי:
וְלֹ֥א תֵשֵׁ֖ב אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה. אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שְׁנֵי רְעָבוֹן נִגְזְרוּ בַּחֲלוֹם פַּרְעֹה, כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים שֶׁנִּכְתַּב הַחֲלוֹם: שֶׁבַע פָּרוֹת וְשֶׁבַע שִׁבֳּלִים רָעוֹת רָאָה (בראשית מא: א-ז), וְסִפְּרוֹ לְיוֹסֵף (בראשית מא: יז-כד), הֲרֵי שְׁנֵי פְעָמִים, וְיוֹסֵף אָמַר לוֹ: ״שֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעוֹת וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הָרֵקוֹת״ (בראשית מא: כז), הֲרֵי אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם לָרָעָב; וְלֹא הָיָה לָהֶם אֶלָּא שְׁתַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב״ (בראשית מה: ו); וּמִשֶּׁיָּרַד יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם פָּסַק הָרָעָב, שֶׁהֲרֵי בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית זָרְעוּ, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְתֵן זֶרַע וְנִחְיֶה וְגוֹ׳״ (בראשית מז: יט); וְהָאַרְבָּעִים נִפְרְעוּ לָהֶם עַכְשָׁיו (בראשית רבה פט: ט):
תֵשֵׁ֖ב אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה. תֵּשֵׁב שְׁרָ״א אֲשִׁיגִיאָ״ה בְּלַעַ״ז:
מְכוּרָתָ֑ם. מְגוּרָתָם. לָשׁוֹן אַחֵר: כְּמוֹ תּוֹלְדוֹתָם, וְכֵן חִבְּרוֹ מְנַחֵם:
לְבִלְתִּ֖י רְד֥וֹת בַּגּוֹיִֽם. לְשׁוֹן מֶמְשָׁלָה, כְּמוֹ ״וּרְדוּ בִדְגַת הַיָּם״ (בראשית א: כח):
וְלֹ֣א יִֽהְיֶה. מִצְרַיִם לְבֵית יִשְׂרָאֵל עוֹד לְמִבְטָח הַמַּזְכִּיר לָהֶם עָוֺן, שֶׁאָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״לֹא תֹסִיפוּ לִרְאוֹתָם עוֹד״ (שמות יד: יג):
וַיְהִ֗י בְּעֶשְׂרִ֤ים וָשֶׁ֙בַע֙ שָׁנָ֔ה. לְמַלְכוּת נְבוּכַדְנֶצַּר, אוֹתָהּ שָׁנָה נִתְּנָה מִצְרַיִם בְּיָדוֹ, כָּךְ שָׁנִינוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם (סדר עולם רבה כו); וְיֵשׁ בַּסֵּפֶר הַזֶּה הַרְבֵּה נְבוּאוֹת כְּתוּבוֹת מֻקְדָּם וּמְאֻחָר:
הֶעֱבִ֨יד אֶת חֵיל֜וֹ. עַל צוֹר עֲבוֹדָה גְדוֹלָה:
כׇּל רֹ֣אשׁ. אַנְשֵׁי חֵילוֹתָיו:
מֻקְרָ֔ח וְכׇל כָּתֵ֖ף מְרוּטָ֑ה. כְּדֶרֶךְ הַצָּרִים עַל הָעִיר יָמִים רַבִּים, וְטוֹרְחִים וִיגֵעִים בְּשֵׂאת מַשָּׂאוֹת עֵצִים וַאֲבָנִים. וְהוּא לָכַד אֶת צוֹר בְּעֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ לְמַלְכוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם (סדר עולם רבה כו). מֻקְרָח קָאלְבּ״וּ בְּלַעַ״ז:
מְרוּטָ֑ה. פְּלִיאָ״ה בְּלַעַ״ז:
וְ֠שָׂכָ֠ר לֹא הָ֨יָה ל֤וֹ. לְאַחַר שֶׁשָּׁלְלוּ שְׁלָלָהּ, עָלָה הַיָּם וְשָׁטַף מֵהֶם, לְפִי שֶׁנִּגְזַר עָלֶיהָ וְעַל שְׁלָלָהּ לֵיאָבֵד בַּיָּם:
פְּעֻלָּתוֹ֙ אֲשֶׁר עָ֣בַד בָּ֔הּ. שְׂכַר פְּעֻלָּה אֲשֶׁר עָבַד בְּמִצְוָתִי בְּצוֹר, אֶתֵּן לוֹ אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם:
אֲשֶׁר֙ עָ֣שׂוּ לִ֔י. מִצְרַיִם רָעָה, בְּמִשְׁעַנְתָּם שֶׁהִבְטִיחוּ אֶת עַמִּי, בְּעֶזְרָתָם, הֶבֶל (איכה ד: יז):
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא אַצְמִ֤יחַ קֶ֙רֶן֙. לֹא שָׁמַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי פֵּירוּשׁ מִקְרָא זֶה מַה הוּא צֶמַח קַרְנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּמַפֶּלֶת מִצְרַיִם, שֶׁהֲרֵי יִשְׂרָאֵל גָּלוּ שְׁמוֹנֶה שָׁנִים לִפְנֵי מַפֶּלֶת מִצְרַיִם. וְאוֹמֵר אֲנִי בְּיוֹם הַהוּא מוּסָב עַל פָּרָשָׁה שֶׁל מַעְלָה, מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה אֲקַבֵּץ אֶת מִצְרַיִם, וְאוֹתוֹ חֶשְׁבּוֹן כָּלָה בְּשָׁנָה שֶׁמָּלַךְ בֵּלְשַׁאצַּר, וּמָצִינוּ בְּדָנִיֵּאל שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁנָה הִתְחִילוּ מַלְכֵי פָּרַס לְהִתְחַזֵּק וְנִגְזְרָה מַפָּלָה עַל בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ז: א) ״בִּשְׁנַת חֲדָא לְבֵלְשַׁאצַּר דָּנִיֵּאל חֵלֶם חֲזָה וְגוֹ׳ קַדְמִיתָא כְּאַרְיֵה הִיא בָּבֶל״, וּכְתִיב (שם) ״חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי מְרִיטוּ גַפַּהּ וְגוֹמֵר וַאֲרוּ חֵיוָה אוֹחֲרִי תִנְיָנָא דָמְיָא לְדֹב״, הִיא פָּרַס, וּכְתִיב ״וְכֵן אָמְרִין לַהּ קוּמִי אֲכוּלִי בְּשַׂר שַׂגִּיא״, כְּלוֹמַר תִּפְשִׂי הַמְּלוּכָה, וּמַלְכוּת פָּרַס הִיא צְמִיחַת קֶרֶן לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר בְּכוֹרֶשׁ ״הוּא יִבְנֶה עִירִי וְגָלוּתִי יְשַׁלֵּחַ״ (ישעיהו מה: יג). וּמִנַּיִן שֶׁאַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁל מִצְרַיִם כָּלוּ בְּאוֹתוֹ הַפֶּרֶק? מִצְרַיִם נִתְּנָה בְּיַד נְבוּכַדְנֶצַּר בְּעֶשְׂרִים וָשֶׁבַע לִנְבוּכַדְנֶצַּר, בְּשָׁנָה שֶׁנֶּאֶמְרָה נְבוּאָה זוֹ לִיחֶזְקֵאל, הוֹסִיף אַרְבָּעִים שָׁנָה, הֲרֵי שִׁשִּׁים וְשֶׁבַע, צֵא מֵהֶם אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ לִנְבוּכַדְנֶצַּר, וְעֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ לְאֵוִיל מְרֹדַךְ, כִּדְאָמְרִינָן בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה (יא:), וְשָׁנָה אַחַת מֵהֶם עָלְתָה לָזֶה וְלָזֶה, כִּדְאָמְרִינָן הָתָם שָׁנִים מְקוּטָּעוֹת הָיוּ:
וּלְךָ֛ אֶתֵּ֥ן פִּתְחֽוֹן פֶּ֖ה בְּתוֹכָ֑ם. לְךָ יְחֶזְקֵאל יְהֵא פִּתְחוֹן פֶּה כְּשֶׁיִּרְאוּ נְבוּאָתְךָ מִתְקַיֶּמֶת: