תורה שמות י׳: א׳-ו׳
יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה:
י (א) וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה כִּֽי־אֲנִ֞י הִכְבַּ֤דְתִּי אֶת־לִבּוֹ֙ וְאֶת־לֵ֣ב עֲבָדָ֔יו לְמַ֗עַן שִׁתִ֛י אֹתֹתַ֥י אֵ֖לֶּה בְּקִרְבּֽוֹ׃
וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה עוּל לְוָת פַּרְעֹה אֲרֵי אֲנָא יַקָרִית יָת לִבֵּהּ וְיָת לִבָּא דְעַבְדוֹהִי בְּדִיל לְשַׁוָאָה אָתַי אִלֵין בֵּינֵיהוֹן:
רש״י ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה. וְהַתְרֵה בוֹ:שיתי. שׂוּמִי – שֶׁאָשִׁית אֲנִי:
(ב) וּלְמַ֡עַן תְּסַפֵּר֩ בְּאׇזְנֵ֨י בִנְךָ֜ וּבֶן־בִּנְךָ֗ אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר הִתְעַלַּ֙לְתִּי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֶת־אֹתֹתַ֖י אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי בָ֑ם וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
וּבְדִיל דְתִשְׁתָּעֵי קֳדָם בְּרָךְ וּבַר בְּרָךְ יָת נִסִין דִי עֲבָדִית בְּמִצְרַיִם וְיָת אַתְוָתַי דִי שַׁוֵיתִי בְהוֹן וְתִדְעוּן אֲרֵי אֲנָא יְיָ:
רש״י הִתְעַלַּ֙לְתִּי֙. שָׂחַקְתִּי, כְּמוֹ "כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי" (במדבר כ"ב), "הֲלֹא כַּאֲשֶׁר הִתְעוֹלֵל בָּהֶם" (שמואל א' ו'), הָאָמוּר בְּמִצְרַיִם, וְאֵינוֹ לְשׁוֹן פּוֹעֵל וּמַעֲלָלִים, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לִכְתֹּב עוֹלַלְתִּי, כְּמוֹ "וְעוֹלֵל לָמוֹ כַּאֲשֶׁר עוֹלַלְתָּ לִי" (איכה א'), "אֲשֶׁר עוֹלַל לִי" (שם):
(ג) וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹן֮ אֶל־פַּרְעֹה֒ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָֽעִבְרִ֔ים עַד־מָתַ֣י מֵאַ֔נְתָּ לֵעָנֹ֖ת מִפָּנָ֑י שַׁלַּ֥ח עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃
וַאֲתָא משֶׁה וְאַהֲרֹן לְוָת פַּרְעֹה וַאֲמָרוּ לֵהּ כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלָהָא דִיהוּדָאֵי עַד אִמָתַי מְסָרֵב אַתְּ לְאִתְכְּנָעָא מִן קֳדָמָי שַׁלַח עַמִי וְיִפְלְחוּן קֳדָמָי:
רש״י לֵעָנֹ֖ת. כְּתַרְגּוּמוֹ, "לְאִתְכְּנָעָא", וְהוּא מִגִּזְרַת עָנִי – מֵאַנְתָּ לִהְיוֹת עָנִי וְשָׁפָל מִפָּנַי:
(ד) כִּ֛י אִם־מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֣חַ אֶת־עַמִּ֑י הִנְנִ֨י מֵבִ֥יא מָחָ֛ר אַרְבֶּ֖ה בִּגְבֻלֶֽךָ׃
אֲרֵי אִם סָרֵיב אַתְּ לְשַׁלָחָא יָת עַמִי הָא אֲנָא מַיְיתִי מְחָר גוֹבָא בִּתְחוּמָךְ:
(ה) וְכִסָּה֙ אֶת־עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְלֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־הָאָ֑רֶץ וְאָכַ֣ל ׀ אֶת־יֶ֣תֶר הַפְּלֵטָ֗ה הַנִּשְׁאֶ֤רֶת לָכֶם֙ מִן־הַבָּרָ֔ד וְאָכַל֙ אֶת־כׇּל־הָעֵ֔ץ הַצֹּמֵ֥חַ לָכֶ֖ם מִן־הַשָּׂדֶֽה׃
וַחֲפָא יָת עֵין שִׁמְשָׁא דְאַרְעָא וְלָא יִכּוּל לְמֶחֱזֵי יָת אַרְעָא וְיֵכוּל יָת שְׁאָר שֵׁזַבְתָּא דְאִשְׁתָּאַר לְכוֹן מִן בַּרְדָא וְיֵכוּל יָת כָּל אִילָנָא דְאַצְמַח לְכוֹן מִן חַקְלָא:
רש״י אֶת עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ. אֶת מַרְאֵה הָאָרֶץ:וְלֹ֥א יוּכַ֖ל. הָרוֹאֶה לראת את הארץ, וְלָשׁוֹן קְצָרָה דִּבֵּר:
(ו) וּמָלְא֨וּ בָתֶּ֜יךָ וּבָתֵּ֣י כׇל־עֲבָדֶ֘יךָ֮ וּבָתֵּ֣י כׇל־מִצְרַ֒יִם֒ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־רָא֤וּ אֲבֹתֶ֙יךָ֙ וַאֲב֣וֹת אֲבֹתֶ֔יךָ מִיּ֗וֹם הֱיוֹתָם֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּ֥פֶן וַיֵּצֵ֖א מֵעִ֥ם פַּרְעֹֽה׃
וְיִמְלוּן בָּתָּיךְ וּבָתֵּי כָל עַבְדָיךְ וּבָתֵּי כָל מִצְרַיִם דִי לָא חֲזוֹ אֲבָהָתָךְ וַאֲבָהַת אֲבָהָתָךְ מִיוֹמָא דְמֶהֱוֵיהוֹן עַל אַרְעָא עַד יוֹמָא הָדֵין וְאִתְפְּנִי וּנְפַק מִן קֳדָם פַּרְעֹה:
נביאים ירמיהו מ״ו: י״ג-י״ח
מו (יג) הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר יְהֹוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ הַנָּבִ֑יא לָב֗וֹא נְבֽוּכַדְרֶאצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל לְהַכּ֖וֹת אֶת־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
פִּתְגַם נְבוּאָה דְמַלֵיל יְיָ עִם יִרְמְיָה נְבִיָא לְמֵיתֵי נְבוּכַדְרֶאצַר מַלְכָּא דְבָבֶל לְמִמְחֵי יַת אַרְעָא דְמִצְרָיִם:
רש״י לָב֗וֹא נְבֽוּכַדְרֶאצַּר֙. זוֹ מַכָּה שְׁנִיָּה, שֶׁהֶחֱרִיב נְבוּכַדְנֶצַּר אֶת מִצְרַיִם בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע לְמָלְכוֹ (יחזקאל כט: יז), כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם (סדר עולם רבה כו):
(יד) הַגִּ֤ידוּ בְמִצְרַ֙יִם֙ וְהַשְׁמִ֣יעֽוּ בְמִגְדּ֔וֹל וְהַשְׁמִ֥יעוּ בְנֹ֖ף וּבְתַחְפַּנְחֵ֑ס אִמְר֗וּ הִתְיַצֵּב֙ וְהָכֵ֣ן לָ֔ךְ כִּֽי־אָכְלָ֥ה חֶ֖רֶב סְבִיבֶֽיךָ׃
חֲווּ בְמִצְרַיִם וּבְסָרוּ בְּמִגְדוֹל וּבְסָרוּ בְּמַפַּס וּבְתַחְפַּנְחֵס אֲמָרוּ אִזְדְרֵז וְאַתְקֵין לָךְ אֲרֵי קְטִילַת חַרְבָּא סַחֲרָנָךְ:
רש״י הִתְיַצֵּב֙ וְהָכֵ֣ן לָ֔ךְ. כְּנֶגֶד הַמִּלְחָמָה, וְהָכֵן וְאַתְקִין:
(טו) מַדּ֖וּעַ נִסְחַ֣ף אַבִּירֶ֑יךָ לֹ֣א עָמַ֔ד כִּ֥י יְהֹוָ֖ה הֲדָפֽוֹ׃
מָא דֵין אִתְּבַרוּ גִבָּרָךְ וְלָא יְכִילוּ לְמֵיקָם אֲרֵי יְיָ תַּבְרִינוּן:
רש״י נִסְחַ֣ף. נִשְׁטְפוּ וְהֶחֱלִיקוּ גִבּוֹרֶיךָ, כְּמוֹ ״מָטָר סֹחֵף״ (משלי כח: ג), נִסְתַּחֲפָה שָׂדֵהוּ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (כתבות ז,ח). וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ לְשׁוֹן כִּלָּיוֹן, וְכֵן חִבֵּר ״מָטָר סֹחֵף״. וְדוֹנָשׁ פָּתַר ״מָטָר סֹחֵף״ כְּמוֹ מָטָר סוֹעֵף, כְּמוֹ ״מְסָעֵף פֻּארָה בְּמַעֲרָצָה״ (ישעיהו י: לג):
(טז) הִרְבָּ֖ה כּוֹשֵׁ֑ל גַּם־נָפַ֞ל אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ וַיֹּֽאמְרוּ֙ ק֣וּמָה ׀ וְנָשֻׁ֣בָה אֶל־עַמֵּ֗נוּ וְאֶל־אֶ֙רֶץ֙ מוֹלַדְתֵּ֔נוּ מִפְּנֵ֖י חֶ֥רֶב הַיּוֹנָֽה׃
אַסְגִיאוּ מַתְקְלֵיהוֹן אַף אִשְׁתְּמַעוּ גְבַר לְחַבְרֵיהּ וְיֵימְרוּן קוּמוּ וּנְתוּב לְעַמְנָא וּלְאַרְעָא יַלְדוּתָנָא מִן קֳדָם חַרְבָּא דְסָנְאָה דְהִיא כְחַמַר מְרַוְיָא:
רש״י הִרְבָּ֖ה כּוֹשֵׁ֑ל. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהֲדָפוֹ, וְהִרְבָּה לוֹ מִכְשׁוֹל:גַּם נָפַ֞ל. נִתְקַבְּצוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ לֵאמֹר נָקוּמָה וְנָשׁוּבָה אֶל עַמֵּנוּ, מִמָּקוֹם שֶׁיָּצָאנוּ מִשָּׁם לְהִלָּחֵם:חֶ֥רֶב הַיּוֹנָֽה. ״חַרְבָּא דְּסָנְאָה דְּהִיא כְּחַמְרָא מְרַוְיָא״ (תרגום יונתן); הַיּוֹנָה לְשׁוֹן יַיִן. לָשׁוֹן אַחֵר: לְשׁוֹן אוֹנָאָה:
(יז) קָרְא֖וּ שָׁ֑ם פַּרְעֹ֤ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֙יִם֙ שָׁא֔וֹן הֶעֱבִ֖יר הַמּוֹעֵֽד׃
זַמִינוּ לְתַמָן פַּרְעֹה מַלְכָּא דְמִצְרַיִם דְסַגִיאִין אִתְרְגוּשְׁתֵיהּ מַעְדֵי זִמְנַיָא:
רש״י קָרְא֖וּ שָׁ֑ם. בַּמִּלְחָמָה הִכְרִיזוּ מָשָׁל שֶׁל חֶרְפָּה:פַּרְעֹ֤ה מֶֽלֶךְ מִצְרַ֙יִם֙ שָׁא֔וֹן. שֶׁהָיָה מַגְבִּיהַּ קוֹל שָׁאוֹנוֹ תְּשׁוּאוֹת, לְהִתְהַלֵּל בְּחֵילוֹתָיו:הֶעֱבִ֖יר הַמּוֹעֵֽד. שֶׁיִּעֵד הַיּוֹם מִלְחָמָה קָבוּעַ לָצֵאת וּלְהִלָּחֵם וְלֹא יָצָא, וְעָבַר יוֹם זְמַן הַמּוֹעֵד (מועד קטן טז.):
(יח) חַי־אָ֙נִי֙ נְאֻם־הַמֶּ֔לֶךְ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמ֑וֹ כִּ֚י כְּתָב֣וֹר בֶּהָרִ֔ים וּכְכַרְמֶ֖ל בַּיָּ֥ם יָבֽוֹא׃
קְיַם אֲנָא אֲמַר מַלְכָּא יְיָ צְבָאוֹת שְׁמֵיהּ אֲרֵי כְּמָא דְיַצִיב פִּתְגָמָא דְתָבוֹר בְּטוּרַיָא וּכְכַרְמְלָא בְּיַמָא כֵּן יֵיתֵי תְבִירֵיהּ:
רש״י כִּ֚י כְּתָב֣וֹר בֶּהָרִ֔ים. כִּי כַּאֲשֶׁר דְּבַר אֱמֶת הוּא שֶׁתָּבוֹר קָבוּעַ בֶּהָרִים וְהַר הַכַּרְמֶל עַל הַיָּם, כֵּן בֶּאֱמֶת יָבוֹא הַדָּבָר הַזֶּה עַל מִצְרַיִם (מכילתא יתרו בחדש ה):
כתובים משלי י״ג: י״ח-כ״ג
יג (יח) רֵ֣ישׁ וְ֭קָלוֹן פּוֹרֵ֣עַ מוּסָ֑ר וְשֹׁמֵ֖ר תּוֹכַ֣חַת יְכֻבָּֽד׃
מִסְכְּנָא וּמַן לֵיהּ צַעֲרָא מָרֵשׁ מַרְדוּתָא וּדְמִזְדְהֵר בְּמַכְסְנוּתָא מִתְיַקַר:
רש״י רֵ֣ישׁ וְ֭קָלוֹן. דַּלּוּת וְקָלוֹן בָּאִים עַל פּוֹרֵעַ מוּסָר:הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים. יֶחְכָּם, וְרֹעֶה כְסִילִים הַמְחַבֵּר לוֹ כְּסִילִים לִהְיוֹת לוֹ רֵעִים:
(יט) תַּאֲוָ֣ה נִ֭הְיָה תֶּעֱרַ֣ב לְנָ֑פֶשׁ וְתוֹעֲבַ֥ת כְּ֝סִילִ֗ים ס֣וּר מֵרָֽע׃
רִגְתָא דְיָאֲיָא תְּבַסֵם נַפְשָׁא וּמְרַחַקְתָּא דְסַכְלֵי פְּרִיקָא מִן יְדִיעֲתָא:
רש״י תֶּעֱרַ֣ב לְנָ֑פֶשׁ. כְּשֶׁבָּאָה תַּאֲוָתוֹ לוֹ לָאָדָם, הִיא עֲרֵבָה לְנַפְשׁוֹ; וּלְכָךְ תּוֹעֲבַת כְּסִיל לָסוּר מֵרָע, לְפִי שֶׁעָרֵב לָהֶם לְמַלֵּא תַּאֲוָתָם:נִ֭הְיָה. הֹוֶה. דָּבָר אַחֵר: תַּאֲוָה נִהְיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה שֶׁיַּעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל רְצוֹנוֹ, וּבִהְיוֹת תַּאֲוָתוֹ בָּאָה, עֲרֵבָה לוֹ. וְתוֹעֲבַת רְשָׁעִים – שֶׁיָּסוּרוּ מֵרָעָתָם, לְמַלֹּאות תַּאֲוָתָם:
(כ) (הלוך) [הוֹלֵ֣ךְ] אֶת־חֲכָמִ֣ים (וחכם) [יֶחְכָּ֑ם] וְרֹעֶ֖ה כְסִילִ֣ים יֵרֽוֹעַ׃
דִמְהַלֵךְ עִם חַכִּימֵי נִתְחַכַּם וְדִמְחַבָּר לְסַכְלֵי נִבְאַשׁ לֵיהּ:
רש״י יֵרֽוֹעַ. יְרוּצַּץ:
(כא) חַ֭טָּאִים תְּרַדֵּ֣ף רָעָ֑ה וְאֶת־צַ֝דִּיקִ֗ים יְשַׁלֶּם־טֽוֹב׃
לְחַטָאֵי תִּרְדַף בִּישְׁתָּא וְצַדִיקֵי יִשְׁתַּלְמוּן טָבְתָא:
רש״י חַ֭טָּאִים תְּרַדֵּ֣ף רָעָ֑ה. אָדָם רָשָׁע, רִשְׁעָתוֹ רוֹדַפְתּוֹ עַד הִשָּׁמְדוֹ:
(כב) ט֗וֹב יַנְחִ֥יל בְּנֵֽי־בָנִ֑ים וְצָפ֥וּן לַ֝צַּדִּ֗יק חֵ֣יל חוֹטֵֽא׃
גַבְרָא טָבָא מוֹרִית לִבְנֵי בְנוֹהִי וּמִתְנַטַר לְצַדִיקָא עוּתְרֵיהּ דְחַטָאָהּ:
רש״י ט֗וֹב יַנְחִ֥יל. אֶת זְכוּתוֹ וְאֶת מָמוֹנוֹ לִבְנֵי בָנָיו, אֲבָל חוֹטֵא אֵינוֹ מַנְחִיל לְבָנָיו, כִּי צָפוּן חֵילוֹ וּמָמוֹנוֹ לַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מָרְדֳּכַי עַל בֵּית הָמָן״ (אסתר ח: ב):
(כג) רׇב־אֹ֭כֶל נִ֣יר רָאשִׁ֑ים וְיֵ֥שׁ נִ֝סְפֶּ֗ה בְּלֹ֣א מִשְׁפָּֽט׃
רַבָּא אָכִיל אֲרַע לְמִסְכְּנָא וְאִית גַבְרָא מִתְנְגֵד בְּלָא דִינָא:
רש״י רׇב אֹ֭כֶל נִ֣יר רָאשִׁ֑ים. רָאִיתִי בַּמָּסֹרֶת הַגְּדוֹלָה: רָב אֹכֶל. שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה ׳רָב׳ – קְמָצִין, וְזֶהוּ חֲטַף קָמַץ, וּמְחֻבָּר עִם אֹכֶל בְּמַקֵּף; וְ׳אֹכֶל׳ רָאִיתִי שָׁם: נָקוּד פַּתַּח (ר״ל סגול שהוא פתח קטן) וְטַעֲמוֹ לְעֵילָא, כְּמוֹ ״אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת״ (בראשית מא: לה). וּלְפִי נְקֻדָּתוֹ, זֶה פִּתְרוֹנוֹ: הַרְבֵּה תְּבוּאָה בָּאָה לָעוֹלָם עַל יְדֵי נִיר אֲנָשִׁים דַּלִּים, כְּלוֹמַר: הַרְבֵּה תּוֹרָה יוֹצְאָה עַל יְדֵי תַּלְמִידִים, שֶׁרַבּוֹתֵיהֶם לְמֵדִין מֵהֶם מִתּוֹךְ פִּלְפּוּלָם שֶׁמְּפַלְפְּלִים בַּהֲלָכָה:וְיֵ֥שׁ נִ֝סְפֶּ֗ה. וְיֵשׁ הַרְבֵּה מֵהֶם שֶׁהֵם כָּלִים מִן הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל לֹא מִשְׁפָּט שֶׁאֵינָן נוֹהֲגִין כַּשּׁוּרָה, וּלְעִנְיַן הַתְּבוּאָה יֵשׁ תְּבוּאָה לוֹקָה בִּשְׁבִיל בְּעָלֶיהָ שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא מַעַשְׂרוֹתֶיהָ וּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים כַּמִּשְׁפָּט, וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ בְּמַסֶּכֶת חֲגִיגָה (חגיגה ד:-ה.), וְיֵשׁ נִסְפֶּה עַל שְׁלוּחוֹ שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת שֶׁמְּחַלֵּף שֵׁם בְּשֵׁם וּמֵמִית אֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנּוֹ אֲבָל אִם כֵּן הוּא אֵין עִנְיַן סוֹף הַפָּסוּק לְרֹאשׁוֹ:
משנה משנה פאה ו׳
א. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, הֶבְקֵר לָעֲנִיִּים, הֶבְקֵר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינוֹ הֶפְקֵר, עַד שֶׁיֻּפְקַר אַף לָעֲשִׁירִים, כַּשְּׁמִטָּה. כָּל עָמְרֵי הַשָּׂדֶה שֶׁל קַב קַב וְאֶחָד שֶׁל אַרְבַּעַת קַבִּין וּשְׁכָחוֹ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵינוֹ שִׁכְחָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, שִׁכְחָה:
ברטנורה בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים הֶבְקֵר לָעֲנִיִּים. מִי שֶׁהִפְקִיר לַעֲנִיִּים וְלֹא לַעֲשִׁירִים דִּין הֶפְקֵר יֵשׁ לוֹ, וּפָטוּר מִן הַמַּעֲשֵׂר, דִּכְתִיב בְּלֶקֶט וּפֵאָה (ויקרא יט) לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אוֹתָם, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר תַּעֲזֹב אוֹתָם, לִמֵּד עַל עֲזִיבָה אַחֶרֶת דְּהַיְנוּ הֶפְקֵר, שֶׁהִיא כָּזוֹ, מַה זּוֹ לַעֲנִיִּים וְלֹא לַעֲשִׁירִים, אַף מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּמָקוֹם אַחֵר לַעֲנִיִּים וְלֹא לַעֲשִׁירִים :אַף לָעֲשִׁירִים כַּשְּׁמִטָּה. דִּכְתִיב (שמות כה) וְהַשְּׁבִיעִית תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וּנְטַשְׁתָּהּ, לִמֵּד עַל נְטִישָׁה אַחֶרֶת, דְּהַיְנוּ הֶפְקֵר, שֶׁהִיא כַּשְּׁבִיעִית, מַה שְּׁבִיעִית לָעֲנִיִּים וְלָעֲשִׁירִים, אַף הֶפְקֵר לָעֲנִיִּים וְלָעֲשִׁירִים :
עיקר תוספות יום טוב (א) הֶבְקֵר. כְּמוֹ הֶפְקֵר. שֶׁשְּׁנֵיהֶם הַבֵּי"ת וְהַפֵּ"א מִמּוֹצָא הַשָּׂפָה וּמִתְחַלְּפִין: (ב) וְאַף עַל גַּב דְּדָרְשִׁינַן מִתַּעֲזֹב עֲזֹב לִפְנֵיהֶם בְּרֵישׁ פֶּרֶק ד', מִכָּל מָקוֹם שָׁמְעִינַן מִנֵּיהּ נַמִּי לְהַךְ. דְּכֻלָּהּ בִּכְלַל תַּעֲזֹב. וְעוֹד יֵשׁ לוֹמַר דְּמֵאוֹתָם דָּרִישׁ שֶׁהוּא מְיֻתָּר: (ג) וּבֵית הִלֵּל, מִתַּעֲזֹב אוֹתָם מִעוּט, זֶה לַעֲנִיִּים וְלֹא לַעֲשִׁירִים, אֲבָל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּמָקוֹם אַחֵר לַעֲנִיִּים וְלַעֲשִׁירִים. וּבֵית שַׁמַּאי תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ, זֶה לַעֲנִיִּים וְלַעֲשִׁירִים, אֲבָל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּמָקוֹם אַחֵר לַעֲנִיִּים וְלֹא לַעֲשִׁירִים. יְרוּשַׁלְמִי: (ד) בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים. טַעֲמָא דְבֵית שַׁמַּאי שֶׁהוּא יָכוֹל לְחַלְּקוֹ לָעֳמָרִים שֶׁל קַב קַב וְלַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ שׁוּרָה שֶׁל אַרְבָּעָה עֳמָרִים, הוֹאִיל וְעָמְרֵי הַשָּׂדֶה קְטַנִּים שֶׁאֵין בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד כִּי אִם קַב. וְכֵן עָמְרֵי הַשָּׂדֶה שֶׁל שְׁנֵי קַבִּין וְאֶחָד שֶׁל שְׁמֹנָה קַבִּין. וּבֵית שַׁמַּאי לְטַעֲמַיְהוּ דְּאָמְרֵי בְּפִרְקִין שְׁלֹשָׁה דַּעֲנִיִּים וְאַרְבָּעָה לְבַעַל הַבַּיִת. וּבֵית הִלֵּל לֵית לְהוּ רוֹאִין, וְיֵשׁ כָּאן עֹמֶר אֶחָד בִּלְבָד. יְרוּשַׁלְמִי:
ב. הָעֹמֶר שֶׁהוּא סָמוּךְ לַגָּפָה וְלַגָּדִישׁ, לַבָּקָר וְלַכֵּלִים, וּשְׁכָחוֹ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵינוֹ שִׁכְחָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, שִׁכְחָה:
ברטנורה לַגָּפָה. גֶּדֶר אֲבָנִים סְדוּרוֹת זוֹ עַל זוֹ בְּלֹא טִיט:וְלַכֵּלִים. כְּלֵי הַמַּחֲרֵשָׁה:בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵינוֹ שִׁכְחָה. פְּלוּגְתַּיְהוּ דְבֵית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בְּעֹמֶר שֶׁהֶחֱזִיק בּוֹ לְהוֹלִיכוֹ לָעִיר וּנְתָנוֹ בְּצַד הַגָּפָה אוֹ בְצַד הַגָּדִישׁ וּשְׁכָחוֹ שָׁם, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵינוֹ שִׁכְחָה שֶׁהֲרֵי זָכָה בוֹ:וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים שִׁכְחָה. וְהָא דִתְנַן לְקַמָּן בְּמַתְנִיתִין הָעֹמֶר שֶׁהֶחֱזִיק בּוֹ לְהוֹלִיכוֹ לָעִיר וּשְׁכָחוֹ מוֹדִים בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי שֶׁאֵינוֹ שִׁכְחָה, זֶהוּ כְּשֶׁלֹּא הִנִּיחוֹ אֵצֶל הַגָּפָה אוֹ אֵצֶל הַגָּדִישׁ . פֵּרוּשׁ אַחֵר, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵינוֹ שִׁכְחָה, אֲפִלּוּ בְּעֹמֶר שֶׁלֹּא הֶחֱזִיק בּוֹ כְּלָל לֹא הֲוֵי שִׁכְחָה, דְּהוֹאִיל וְהִנִּיחוֹ אֵצֶל דָּבָר הַמְּסֻיָּם עָתִיד לְזָכְרוֹ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים שִׁכְחָה כָּל זְמַן שֶׁלֹּא הֶחֱזִיק בּוֹ. וּמוֹדִים בֵּית הִלֵּל שֶׁאִם הֶחֱזִיק בּוֹ וְאַחַר כָּךְ שְׁכָחוֹ שֶׁאֵינוֹ שִׁכְחָה, כִּדְאָמְרִינַן בְּסָמוּךְ:
עיקר תוספות יום טוב (ה) הָרַ"מ. וְטַעֲמָא דִּכְשֶׁלֹּא הִנִּיחוֹ אֵצֶל אֶחָד מִדְּבָרִים הַלָּלוּ אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה הוֹאִיל וְהֶחֱזִיק בּוֹ לְהוֹלִיכוֹ לָעִיר, אֲבָל כְּשֶׁהִנִּיחוֹ אֵצֶל דָּבָר מְסֻיָּם אַף עַל פִּי שֶׁהֶחֱזִיק כְּבָר לְהוֹלִיכוֹ לָעִיר הֲוֵי שִׁכְחָה, שֶׁסּוֹבְרִים דִּוְשָׁכַחְתָּ עַל יְדֵי עַצְמְךָ וְלֹא כְּשֶׁיֵּשׁ דָּבָר הַגּוֹרֵם הַשִּׁכְחָה, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהֶחֱזִיק בּוֹ וְלֹא הִנִּיחוֹ אֵצֶל דָּבָר מְסֻיָּם גָּרַם לוֹ שֶׁשְּׁכָחוֹ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב, וְעַיֵּן עוֹד:
ג. רָאשֵׁי שׁוּרוֹת, הָעֹמֶר שֶׁכְּנֶגְדּוֹ מוֹכִיחַ. הָעֹמֶר שֶׁהֶחֱזִיק בּוֹ לְהוֹלִיכוֹ אֶל הָעִיר, וּשְׁכָחוֹ, מוֹדִים שֶׁאֵינוֹ שִׁכְחָה:
ברטנורה רָאשֵׁי שׁוּרוֹת הָעֹמֶר שֶׁכְּנֶגְדּוֹ מוֹכִיחַ. לְקַמָּן בְּסָמוּךְ מְפָרֵשׁ לַהּ:
עיקר תוספות יום טוב (ו) שֶׁכְּנֶגְדּוֹ מוֹכִיחַ. סֵדֶר הַמִּשְׁנָה כָּךְ. הָעֹמֶר הַשָּׁכוּחַ, רֹאשׁ שׁוּרָה שֶׁכְּנֶגְדּוֹ מוֹכִיחַ אִם שָׁכוּחַ הוּא אוֹ אֵינוֹ שָׁכוּחַ. הָרַ"מ:
ד. וְאֵלּוּ הֵן רָאשֵׁי שׁוּרוֹת. שְׁנַיִם שֶׁהִתְחִילוּ מֵאֶמְצַע הַשּׁוּרָה, זֶה פָּנָיו לַצָּפוֹן וְזֶה פָּנָיו לַדָּרוֹם, וְשָׁכְחוּ לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם, אֶת שֶׁלִּפְנֵיהֶם שִׁכְחָה, וְאֶת שֶׁלְּאַחֲרֵיהֶם אֵינוֹ שִׁכְחָה. יָחִיד שֶׁהִתְחִיל מֵרֹאשׁ הַשּׁוּרָה, וְשָׁכַח לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, שֶׁלְּפָנָיו אֵינוֹ שִׁכְחָה, וְשֶׁלְּאַחֲרָיו שִׁכְחָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּבַל תָּשׁוּב (דברים כד). זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁהוּא בְּבַל תָּשׁוּב, שִׁכְחָה. וְשֶׁאֵינוֹ בְּבַל תָּשׁוּב, אֵינוֹ שִׁכְחָה:
ברטנורה שְׁנַיִם שֶׁהִתְחִילוּ מֵאֶמְצַע שׁוּרָה. שֶׁל עֳמָרִים, זֶה הָפַךְ פָּנָיו לְצָפוֹן וְזֶה הָפַךְ פָּנָיו לְדָרוֹם:וְשָׁכְחוּ לִפְנֵיהֶם. לְאַחַר שֶׁהִתְחִילוּ לְעַמֵּר דִּלְּגוּ עֹמֶר וּשְׁכָחוּהוּ, הֲוֵי שִׁכְחָה, דְּקָרִינַן בֵּיהּ לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ (דברים כד):וּלְאַחֲרֵיהֶם אֵינוֹ שִׁכְחָה. אִם כְּשֶׁהָפְכוּ פְּנֵיהֶם זֶה לְצָפוֹן וְזֶה לְדָרוֹם וְהִתְחִילוּ לְעַמֵּר נִשְׁאַר עֹמֶר אֶחָד בֵּינֵיהֶם וּשְׁכָחוּהוּ, אֵינוֹ שִׁכְחָה. לְפִי שֶׁשְּׁנֵיהֶם סָמְכוּ זֶה עַל זֶה וּמִתּוֹךְ כָּךְ נִשְׁכַּח :יָחִיד שֶׁהִתְחִיל מֵרֹאשׁ הַשּׁוּרָה. הַשְׁתָּא מְפָרֵשׁ לְהָא דִתְנַן לְעֵיל רָאשֵׁי שׁוּרוֹת הָעֹמֶר שֶׁכְּנֶגְדּוֹ מוֹכִיחַ. כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ כָּאן עֶשֶׂר שׁוּרוֹת שֶׁל עֶשֶׂר עֶשֶׂר עֳמָרִין מְסֻדָּרִין בְּשׁוּרוֹת מִצָּפוֹן לְדָרוֹם וְהִתְחִיל לְעַמֵּר בְּרֹאשׁ שׁוּרָה אַחַת וְשָׁכַח עֹמֶר אֶחָד לְאַחֲרָיו, הֲוֵי שִׁכְחָה, כֵּיוָן שֶׁעָבַר מִמֶּנּוּ וְעִמֵּר עֹמֶר הַסָּמוּךְ לוֹ קָרִינַן בֵּיהּ לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ, אֲבָל אִם שָׁכַח עֹמֶר אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם בְּסוֹף הַשּׁוּרָה, דְּהַיְנוּ לְפָנָיו, וְהִנִּיחָם וְחָזַר וְהִתְחִיל לְעַמֵּר מִתְּחִלַּת שׁוּרָה שְׁנִיָּה, לֹא הֲוֵי שִׁכְחָה, דְּלֹא קָרִינַן בֵּיהּ לֹא תָשׁוּב, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר דַּעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת שׁוּרָה אַחֶרֶת מֵאוֹתָם שֶׁהִנִּיחַ מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב. וְהַיְנוּ דִתְנַן הָעֹמֶר שֶׁכְּנֶגְדּוֹ מוֹכִיחַ, שֶׁהָעֳמָרִים [שֶׁל] שׁוּרוֹת אֲחֵרוֹת מוֹכִיחִים עַל אֵלּוּ שֶׁהִנִּיחַ שֶׁלֹּא שְׁכָחָן, שֶׁרְאוּיִן לְהִתְחַשֵּׁב עִמָּהֶן בְּשׁוּרָה אַחֶרֶת :
עיקר תוספות יום טוב (ז) פֵּרוּשׁ לְפֵרוּשׁוֹ דִּוְשָׁכַחְתָּ מַשְׁמַע שֶׁלֹּא עַל יְדֵי אַחֵר שֶׁעִמְּךָ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב בְּמִשְׁנָה ב'. וּלְפֵרוּשׁ זֶה וְאֵלּוּ הֵן רָאשֵׁי שׁוּרוֹת אַסֵּיפָא קָאֵי, וְכֵן כָּתַב הָרַ"ב בְּדִבּוּר הַמַּתְחִיל יָחִיד כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (ח) וּלְפָנָיו דְּהָכָא לֹא הֲוֵי דוּמְיָא דְּלִפְנֵיהֶם דְּרֵישָׁא, דְּהָתָם שֶׁלִּפְנֵיהֶם לְאַחַר שֶׁהִתְחִילוּ דִּלְּגוּ עֹמֶר וּשְׁכָחוּהוּ, וְאִלּוּ הָכָא לְפָנָיו שֶׁהִנִּיחַ עֹמֶר אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם בְּסוֹף הַשּׁוּרָה וְאֵין כָּאן דִּלּוּג בְּשׁוּרָה זוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם כֻּלָּהּ מַתְנִיתִין דִּלּוּג אַשְׁמְעִינַן, בְּרֵישָׁא אַשְׁמְעִינַן דְּאַף עַל גַּב דִּכְשֶׁדִּלְּגוּ בְּמַה שֶּׁלִּפְנֵיהֶם הֲוֵי שִׁכְחָה. מִכָּל מָקוֹם הַדִּלּוּג שֶׁהִנִּיחוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם לֹא הֲוֵי שִׁכְחָה. וְסֵיפָא אַשְׁמְעִינַן שֶׁאִם הָיוּ שׁוּרוֹת הַרְבֵּה וְיָחִיד קוֹצֵר, אִם דִּלֵּג אַחַר שֶׁהִתְחִיל הֲוֵי שִׁכְחָה, אֲבָל כְּשֶׁהִנִּיחַ בְּסוֹף הַשּׁוּרָה וְהִתְחִיל בְּאַחֶרֶת, אַף עַל גַּב דַּהֲוֵי כְּעֵין דִּלּוּג שֶׁהֲרֵי דִּלֵּג מִשּׁוּרָה לְשׁוּרָה, מִכָּל מָקוֹם לֹא הַוְיָא שִׁכְחָה מִשּׁוּם דְּהָעֹמֶר שֶׁכְּנֶגְדּוֹ מוֹכִיחַ שֶׁהִנִּיחָן לְרֹאשׁ שׁוּרָה מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב בְּשִׁיטַת הָרַ"מ: (ט) זֶה הַכְּלָל. לַאֲתוֹיֵי קֶרֶן זָוִית. תּוֹסָפוֹת בָּבָא מְצִיעָא דַּף י"א:
ה. שְׁנֵי עֳמָרִים, שִׁכְחָה, וּשְׁלשָׁה אֵינָן שִׁכְחָה. שְׁנֵי צִבּוּרֵי זֵיתִים וְחָרוּבִין, שִׁכְחָה, וּשְׁלשָׁה אֵינָן שִׁכְחָה. שְׁנֵי הוּצְנֵי פִשְׁתָּן, שִׁכְחָה, וּשְׁלשָׁה אֵינָן שִׁכְחָה. שְׁנֵי גַרְגְּרִים, פֶּרֶט, וּשְׁלשָׁה אֵינָן פֶּרֶט. שְׁנֵי שִׁבֳּלִים, לֶקֶט, וּשְׁלֹשָׁה אֵינָן לֶקֶט. אֵלּוּ כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל. וְעַל כֻּלָּן בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שְׁלשָׁה, לָעֲנִיִּים, וְאַרְבָּעָה, לְבַעַל הַבָּיִת:
ברטנורה הוּצְנֵי פִשְׁתָּן. כְּמוֹ שֶׁנֶּעֱקָר הַפִּשְׁתָּן מִן הַשָּׂדֶה נִקְרָא הוּצְנֵי, שֶׁעוֹמֵד כְּמוֹ הוּצִין :שְׁנֵי גַרְגְּרִים. עֲנָבִים:אֵלּוּ כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל. וְטַעֲמַיְהוּ מִשּׁוּם דִּכְתִיב (ויקרא יט) לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אוֹתָם, חַד לֶעָנִי וְחַד לַגֵּר, הֲרֵי שְׁנַיִם. וּבֵית שַׁמַּאי אָמְרֵי שְׁלֹשָׁה לָעֲנִיִּים וְאַרְבָּעָה לְבַעַל הַבַּיִת, דִּכְתִיב (דברים כד) לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה, הֲרֵי שְׁלֹשָׁה לָעֲנִיִּים :
עיקר תוספות יום טוב (י) צִבּוּרֵי. בַּיְרוּשַׁלְמִי דִּיֵּק, הָא זֵיתִים לֹא. מַה בֵּין צִבּוּרִים לְזֵיתִים, צִבּוּרִים גְּמַר מְלָאכָה, זֵיתִים אֵינָן גְּמַר מְלָאכָה. הָרַ"שׁ. וְעַיֵּן רֵישׁ פֶּרֶק ז': (יא) וּמַיְרֵי כְּשֶׁהִזְרִיעוּ וְאָז הוּא אֹכֶל אָדָם כִּדְאִיתָא בְּבָבָא בַתְרָא דַּף צ"ב, אֲבָל שְׁאָר פִּשְׁתָּן לֹא שַׁיָּךְ בֵּיהּ שִׁכְחָה. כֶּסֶף מִשְׁנֶה: (יב) כְּלוֹמַר. דְּבֵית הִלֵּל סָבְרֵי כֵּיוָן דִּבְחַד קְרָא כָּלוּל יָתוֹם וְאַלְמָנָה כַּחֲדָא וְקָרֵי לְהוּ עָנִי לוֹמַר דִּשְׁנַיִם הֲוֵי שִׁכְחָה. וּבֵית שַׁמַּאי סָבְרֵי אַדְּרַבָּא לְהָכִי פְּרָטִינְהוּ בִּקְרָא תִּנְיָן לוֹמַר דִּשְׁלֹשָׁה הֲוֵי שִׁכְחָה:
ו. הָעֹמֶר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ סָאתַיִם, וּשְׁכָחוֹ, אֵינוֹ שִׁכְחָה. שְׁנֵי עֳמָרִים וּבָהֶם סָאתַיִם, רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, לְבַעַל הַבָּיִת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לָעֲנִיִּים. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְכִי מֵרֹב הָעֳמָרִים יֻפֵּי כֹחַ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת אוֹ הוּרַע כֹּחוֹ. אָמְרוּ לוֹ, יֻפֵּי כֹחוֹ. אָמַר לָהֶם, וּמָה אִם בִּזְמַן שֶׁהוּא עֹמֶר אֶחָד וּבוֹ סָאתַיִם וּשְׁכָחוֹ, אֵינוֹ שִׁכְחָה, שְׁנֵי עֳמָרִים וּבָהֶם סָאתַיִם, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יְהֵא שִׁכְחָה. אָמְרוּ לוֹ, לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּעֹמֶר אֶחָד שֶׁהוּא כְגָדִישׁ, תֹּאמַר בִּשְׁנֵי עֳמָרִים שֶׁהֵן כִּכְרִיכוֹת:
ברטנורה הָעֹמֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סָאתַיִם אֵינוֹ שִׁכְחָה. דִּכְתִיב (שם) לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ, עֹמֶר שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהַגְבִּיהוֹ כֻּלּוֹ כְּאַחַת וְלָשֵׂאת אוֹתוֹ עַל כְּתֵפוֹ, יָצָא זֶה שֶׁל סָאתַיִם שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לְהַגְבִּיהַּ כֻּלּוֹ כְּאַחַת:לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּעֹמֶר אֶחָד שֶׁהוּא כְגָדִישׁ. דִּין הוּא שֶׁעֹמֶר אֶחָד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סָאתַיִם לֹא יִהְיֶה שִׁכְחָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְגָדִישׁ וְאֵין שַׁיָּךְ שִׁכְחָה בְּגָדִישׁ:תֹּאמַר בִּשְׁנֵי עֳמָרִים. שֶׁהֵם כְּמוֹ שְׁאָר עֳמָרִים קְטַנִּים:כִּכְרִיכוֹת. כַּאֲגוּדוֹת קְטַנּוֹת:
ז. קָמָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ סָאתַיִם, וּשְׁכָחָהּ, אֵינָהּ שִׁכְחָה. אֵין בָּהּ סָאתַיִם, אֲבָל הִיא רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת סָאתַיִם, אֲפִלּוּ הִיא שֶׁל טוֹפֵחַ, רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא עֲנָוָה שֶׁל שְׂעוֹרִים:
ברטנורה קָמָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ סָאתַיִם וּשְׁכָחָהּ אֵינוֹ שִׁכְחָה. דְּיָלְפִינַן שִׁכְחַת קָמָה מִשִּׁכְחַת עֹמֶר, מַה עֹמֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סָאתַיִם אֵינוֹ שִׁכְחָה, אַף קָמָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סָאתַיִם אֵינָהּ שִׁכְחָה, וְשִׁכְחַת קָמָה יָלְפִינַן לַהּ מִקְּרָא דִּכְתִיב (שם) וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה, לְרַבּוֹת שִׁכְחַת קָמָה:טוֹפֵחַ. מִין קִטְנִית דַּק מְאֹד, וְקוֹרִין לוֹ בַּעֲרָבִי גילבא"ן. וּבְקָמָה שֶׁל שְׂעוֹרִים אַיְרֵי שֶׁנִּשְׁתַּדְּפוּ וְנַעֲשׂוּ דַקּוֹת כְּטוֹפֵחַ, וַאֲפִלּוּ הָכִי רוֹאִים אוֹתָם כְּאִלּוּ הֵן גַּסִּים כִּשְׁאָר שְׂעוֹרִים, וְאִם כְּשֶׁנַּחֲשֹׁב אוֹתָן גַּסִּים כִּשְׁאָר שְׂעוֹרִים יִהְיֶה בָהֶן סָאתַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁעַכְשָׁיו שֶׁהֵם שְׁדוּפוֹת אֵין בָּהֶם סָאתַיִם, לֹא הֲוֵי שִׁכְחָה. וְאֵין לְפָרֵשׁ דְּשֶׁל טוֹפֵחַ מַמָּשׁ יֵחָשְׁבוּ כְּאִלּוּ הֵם כִּשְׂעוֹרִים הַגַּסִּים, אֶלָּא בִּשְׂעוֹרִים שֶׁנִּשְׁתַּדְּפוּ וְנַעֲשׂוּ כְּטוֹפֵחַ, דְּהָכִי אָמְרִינַן בַּיְרוּשַׁלְמִי רוֹאִים אֶת הַשְּׁדוּפוֹת כְּאִלּוּ הֵן מְלֵאוֹת:עֲנָוָה שֶׁל שְׂעוֹרִים. עֲנָוָה בְּוָי"ו כְּמוֹ עֲנָבָה בְּבֵי"ת, כְּלוֹמַר גַּרְגֵּר שְׂעוֹרִים:
ח. הַקָּמָה מַצֶּלֶת אֶת הָעֹמֶר וְאֶת הַקָּמָה. הָעֹמֶר אֵינוֹ מַצִּיל לֹא אֶת הָעֹמֶר וְלֹא אֶת הַקָּמָה. אֵיזוֹ הִיא קָמָה שֶׁהִיא מַצֶּלֶת אֶת הָעֹמֶר, כָּל שֶׁאֵינָהּ שִׁכְחָה אֲפִלּוּ קֶלַח אֶחָד:
ברטנורה הַקָּמָה מַצֶּלֶת אֶת הָעֹמֶר. קָמָה שֶׁלֹּא שְׁכָחָהּ שֶׁהָיְתָה בְּצַד עֹמֶר שֶׁשְּׁכָחוֹ, מַצֶּלֶת עַל הָעֹמֶר, דְּלֹא הֲוֵי שִׁכְחָה דִּכְתִיב (שם) כִּי תִקְצֹר וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר, עֹמֶר שֶׁסְּבִיבוֹתָיו קָצִיר הֲוֵי שִׁכְחָה, וְלֹא עֹמֶר שֶׁסְּבִיבוֹתָיו קָמָה:וְאֶת הַקָּמָה. אִם שָׁכַח קָמָה וְהָיוּ רָאשֵׁי שִׁבֳּלִים שֶׁלָּהּ מְחֻבָּרִים לְקָמָה אַחֶרֶת שֶׁלֹּא שְׁכָחָהּ, זֹאת הַקָּמָה שֶׁלֹּא שְׁכָחָהּ מַצֶּלֶת עַל הַקָּמָה הַשְּׁכוּחָה הַמְחֻבֶּרֶת אֵלֶיהָ, וְלֹא הַוְיָא שִׁכְחָה:הָעֹמֶר אֵינוֹ מַצִּיל. אִם הָיָה עֹמֶר שָׁכוּחַ אוֹ קָמָה שְׁכוּחָה בְּצַד עֹמֶר שֶׁאֵינוֹ שָׁכוּחַ, אֵין הָעֹמֶר שֶׁאֵינוֹ שָׁכוּחַ מַצִּיל לֹא עַל הָעֹמֶר וְלֹא עַל הַקָּמָה הַשְּׁכוּחִים:
עיקר תוספות יום טוב (יג) הָעֹמֶר. בַּתּוֹסֶפְתָּא רָצָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לִלְמֹד בְּקַל וָחֹמֶר שֶׁהָעֹמֶר יַצִּיל הַקָּמָה, דְּמַה קָּמָה שֶׁיָּפֶה כֹּחַ הֶעָנִי בָּהּ (דְּהַיְנוּ בַּפֵּאָה) הֲרֵי הִיא מַצֶּלֶת אֶת הָעֹמֶר, עֹמֶר שֶׁרַע כֹּחַ הֶעָנִי בָּהּ אֵינוֹ דִין שֶׁיַּצִּיל אֶת הַקָּמָה. אָמַר לֵיהּ רַבִּי מַה לְּקָמָה מַצֶּלֶת אֶת הָעֹמֶר שֶׁרַע כֹּחַ הֶעָנִי בָּהּ, יַצִּיל עֹמֶר אֶת הַקָּמָה שֶׁיָּפֶה כֹּחַ הֶעָנִי בָּהּ: (יד) הָעֹמֶר. הָרַ"מ פֶּרֶק ה' כָּתַב וְכֵן אִם שָׁכַח קָמָה בְּצַד קָמָה שֶׁאֵינָהּ שְׁכוּחָה אֲפִלּוּ קֶלַח אֶחָד הֲרֵי זוֹ מַצֶּלֶת כוּ', וְנִרְאֶה לִי דְּתַנָּא עֹמֶר דְּפָתַח בְּרֵישָׁא נָקַט וְהוּא הַדִּין לְקָמָה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ט. סְאָה תְבוּאָה עֲקוּרָה וּסְאָה שֶׁאֵינָהּ עֲקוּרָה, וְכֵן בָּאִילָן, וְהַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים, אֵינָן מִצְטָרְפִין לְסָאתַיִם, אֶלָּא שֶׁל עֲנִיִּים הֵם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם בָּאת רְשׁוּת הֶעָנִי בָּאֶמְצָע, אֵינָן מִצְטָרְפִין, וְאִם לָאו, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין:
ברטנורה עֲקוּרָה. תְּלוּשָׁה, וְשֶׁאֵינָהּ עֲקוּרָה מְחֻבֶּרֶת לַקַּרְקַע, אֵינָן מִצְטָרְפִין לְסָאתַיִם וְנֵימָא דְּלֹא הֲווֹ שִׁכְחָה, אֶלָּא אִם שְׁכָחָן הֲווֹ שִׁכְחָה. וְדַוְקָא בְּשָׁכַח שְׁנֵיהֶם, דְּאִם שָׁכַח עֲקוּרָה וְלֹא שָׁכַח שֶׁאֵינָהּ עֲקוּרָה הָיְתָה שֶׁאֵינָהּ עֲקוּרָה מַצֶּלֶת עַל הָעֲקוּרָה שֶׁאֶצְלָהּ:וְכֵן בָּאִילָן. סְאָה פֵּרוֹת תְּלוּשִׁין אֵצֶל סְאָה מְחֻבָּרִין אֵין מִצְטָרְפִין, וַהֲווֹ שִׁכְחָה:וְהַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים. סְאָה קָמָה שֶׁל שׁוּם וּסְאָה קָמָה שֶׁל בְּצָלִים אֵין מִצְטָרְפִין לְסָאתַיִם קָמָה. אִי נַמִּי סְאָה שׁוּם עָקוּר וּסְאָה שׁוּם שֶׁאֵינוֹ עָקוּר, וְכֵן סְאָה בְּצָלִים עֲקוּרִים וּסְאָה בְּצָלִים שֶׁאֵינָן עֲקוּרִין, אֵין מִצְטָרְפִין :אִם בָּאת. כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ לֶקֶט בֵּין סְאָה לִסְאָה, וְכֵן בְּכֶרֶם יֵשׁ פֶּרֶט בֵּין סְאָה לִסְאָה. אֲבָל בְּפֵרוֹת הָאִילָן לֹא מַשְׁכַּחַת רְשׁוּת עָנִי בָּאֶמְצַע, דְּאֵין לֶקֶט וּפֶרֶט בָּאִילָן . וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
עיקר תוספות יום טוב (טו) וּסְאָה. וְדִיֵּק בַּיְרוּשַׁלְמִי הָא אִם הָיוּ שְׁתֵּיהֶן עֲקוּרוֹת לְבַעַל הַבַּיִת כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל דְּאָמַר לְעֵיל שְׁנֵי עֳמָרִים וּבָהֶם סָאתַיִם לְבַעַל הַבָּיִת: (טז) מִשּׁוּם דְּשׁוּם וּבְצָלִים דּוּמְיָא דְפֵרוֹת הָאִילָן דְּמִקְצָתָן שֶׁל הַפֵּרוֹת בָּאִילָן וּמִקְצָתָן תָּלוּשׁ וּבְאִילָן אֶחָד צְרִיכִין לוֹמַר דְּאַשְׁמְעִינַן בִּתְבוּאָה וּבְפֵרוֹת אִילָן וּבְיָרָק. וְתָנָא תְּרֵי מִינֵי יָרָק לְאַשְׁמְעִינַן דִּבְכָל יָרָק הַדִּין שָׁוֶה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (יז) וְתֵימַהּ דְּמַשְׁכַּחַת לַהּ בְּפֵאָה דְּשַׁיְּכָא בְּאִילָן. אֶלָּא דְכֵיוָן דְּהַמְּחֻבָּר מַצִּיל כְּדִלְעֵיל לְפִיכָךְ אֵין רְשׁוּת הֶעָנִי מוֹעֶלֶת בּוֹ שֶׁלֹּא לְהִצְטָרֵף שֶׁיִּהְיֶה שָׁכוּחַ:
י. תְּבוּאָה שֶׁנִּתְּנָה לְשַׁחַת אוֹ לַאֲלֻמָּה, וְכֵן בַּאֲגֻדֵּי הַשּׁוּם, וַאֲגֻדּוֹת הַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים, אֵין לָהֶן שִׁכְחָה. וְכָל הַטְּמוּנִים בָּאָרֶץ, כְּגוֹן הַלּוּף וְהַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין לָהֶם שִׁכְחָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יֵשׁ לָהֶם שִׁכְחָה:
ברטנורה שֶׁנִּתְּנָה לְשַׁחַת. לִקְצֹר בְּעוֹדָהּ לַחָה לְהַאֲכִיל לִבְהֵמָה:לַאֲלֻמָּה. לִקְצֹר כְּדֵי לֶאֱסֹר בָּהּ עֳמָרִים אֲחֵרִים, כְּמוֹ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים (בראשית לז):אֲגֻדֵּי הַשּׁוּם. שׁוּמִין שֶׁלְּקָטָן כְּדֵי לֶאֱגֹד בָּהֶן שׁוּמִים אֲחֵרִים:וַאֲגֻדּוֹת הַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים. אִם שְׁכָחָן אֵינָן שִׁכְחָה, דְּדֶרֶךְ שׁוּמִין וּבְצָלִים שֶׁעוֹשִׂים מֵהֶן אֲגֻדּוֹת קְטַנּוֹת וְחוֹזְרִים וְאוֹגְדִים בְּחָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ מֵאֵלּוּ הַקְּטַנּוֹת לַאֲגֻדָּה אַחַת, וְעַל אוֹתָן הַקְּטַנּוֹת קָאָמַר דְּלֹא הֲווֹ שִׁכְחָה. מִשּׁוּם דַּהֲוֵי כִּמְעַמֵּר לְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ גְּמַר מְלָאכָה, דְּאָמְרִינַן לְעֵיל בְּסוֹף פֶּרֶק גָּדִישׁ (פ"ה מ"ח) דְּלֹא הֲוֵי שִׁכְחָה:הַלּוּף. רַמְבַּ"ם אָמַר שֶׁהוּא מִין מִמִּינֵי הַבְּצָלִים:רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין לָהֶם שִׁכְחָה. לְכָל הַטְּמוּנִים, דִּכְתִיב שָׂדְךָ, מַה שָּׂדֶה בְּגָלוּי אַף כָּל בְּגָלוּי, פְּרַט לְטָמוּן:וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יֶשׁ לָהֶם שִׁכְחָה. כְּתִיב שָׂדְךָ דְּמַשְׁמַע גָּלוּי וּכְתִיב קְצִירְךָ דְּמַשְׁמַע נַמִּי גָּלוּי, הֲוֵי מִעוּט אַחַר מִעוּט וְאֵין מִעוּט אַחַר מִעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת, וּמַרְבִּינַן אֶת הַטָּמוּן. וּפֵרוּשׁ טָמוּן דָּבָר שֶׁהַנֶּאֱכָל מִמֶּנּוּ הוּא טָמוּן תַּחַת הַקַּרְקַע, כְּמוֹ הַצְּנוֹן וְהַבָּצָל וְהַשּׁוּם וְהַלֶּפֶת וְכַיּוֹצֵא בָהֶן . וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
עיקר תוספות יום טוב (יח) וְטַעֲמָא דְרַבִּי יְהוּדָה דְּלֹא אָמְרִינַן מִעוּט כוּ' לְרַבּוֹת אֶלָּא כְּשֶׁאֵין לָנוּ לְמַעֵט וְהָכָא אִיכָּא לְמַעֵט עָלִים הַטְּמוּנִים שֶׁרְאוּיִם קְצָת לַאֲכִילָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יא. הַקּוֹצֵר בַּלַּיְלָה וְהַמְעַמֵּר וְהַסּוּמָא, יֵשׁ לָהֶם שִׁכְחָה. וְאִם הָיָה מִתְכַּוֵּן לִטֹּל אֶת הַגַּס הַגַּס, אֵין לוֹ שִׁכְחָה. אִם אָמַר, הֲרֵי אֲנִי קוֹצֵר עַל מְנָת מַה שֶּׁאֲנִי שׁוֹכֵח אֲנִי אֶטֹּל, יֶשׁ לוֹ שִׁכְחָה:
ברטנורה הַקּוֹצֵר בַּלַּיְלָה וְהַמְּעַמֵּר. בַּלַּיְלָה:וְהַסּוּמָא. בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה:אִם הָיָה מִתְכַּוֵּן לִטֹּל הַגַּס הַגַּס. כֵּיוָן דְּמִתְכַּוֵּן לִטֹּל הַגַּסִּין אֲפִלּוּ דַּקִּין אֵין לָהֶם שִׁכְחָה :עַל מְנָת מַה שֶּׁאֲנִי שׁוֹכֵח אֲנִי נוֹטֵל יֶשׁ לוֹ שִׁכְחָה. דְּמַתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה וּתְנָאוֹ בָּטֵל:
עיקר תוספות יום טוב (יט) כֵּן הוּא בַּיְרוּשַׁלְמִי. וְזוֹ לְשׁוֹן הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה פֵּרֵשׁ הָרֹא"שׁ אִם הָיָה מִתְכַּוֵּן לִטֹּל הַגַּסִּין וּלְהַנִּיחַ הַדַּקִּין אֵין לוֹ שִׁכְחָה אֲפִלּוּ לַדַּקִּין מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לַדַּקִּין:
גמרא ברכות ו׳ ב: כ״ט-ל״ז
וְאָמַר רִבִּי חֲלָבוֹ אָמַר רַב הוּנָא כָּל הַנֶּהֱנֶה מִסְּעוּדַת חָתָן וְאֵינוֹ מְשַׂמְּחוֹ עוֹבֵר בַּחֲמִשָּׁה קוֹלוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (ירמי' ל''ג) קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אוֹמְרִים הוֹדוּ אֶת ה' צְבָאוֹת. וְאִם מְשַׂמְּחוֹ מַה שְׂכָרוֹ אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי זוֹכֶה לַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה בַּחֲמִשָּׁה קוֹלוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (שמות י''ט) וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קוֹלוֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקוֹל שׁוֹפָר וְגוֹמֵר וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר וְגוֹמֵר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל, אֵינִי וְהָכְתִיב (שם) וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת. אוֹתָן קוֹלוֹת דְּקוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה הֲווּ. רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר כְּאִלּוּ הִקְרִיב תּוֹדָה שֶׁנֶּאֱמַר (ירמי' ל''ג) מְבִיאִים תּוֹדָה בֵּית ה'. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר כְּאִלּוּ בָנָה אַחַת מֵחָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁנֶּאֱמַר (שם) כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשׁוֹנָה אָמַר ה'. וְאָמַר רִבִּי חֲלָבוֹ אָמַר רַב הוּנָא כֹּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת י''ב) סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְגוֹמֵר מָאי כִּי זֶה כָּל הָאָדָם. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל זֶה. רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר שָׁקוּל זֶה כְּנֶגֶד כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר וְאַמְרֵי לָהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצֶוֶּת לָזֶה. וְאָמַר רִבִּי חֲלָבוֹ אָמַר רַב הוּנָא כָּל שֶׁיּוֹדֵעַ בַּחֲבֵירוֹ שֶׁהוּא רָגִיל לִתֵּן לוֹ שָׁלוֹם יַקְדִים לוֹ שָׁלוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ל''ד) בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ וְאִם נָתַן לוֹ וְלֹא הֶחֱזִיר נִקְרָא גַזְלָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעי' ג') וְאַתֶּם בִּעַרְתֶּם הַכֶּרֶם גְזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם:
רש״י אלהי אברהם – שקבע מקום לתפלתו: בעזרו – כדרך שהיה עוזר לאברהם: עובר בחמשה קולות – מזלזל בחמשה קולות שבירך בהן הקב"ה את ישראל: מביאים תודה בית ה' – כי אשיב את שבות וגו'. סיפיה דקרא דחמשה קולות דלעיל הוא: בשביל זה – שיברא זה: לצוות – של"ווץ בלע"ז: גזלת העני – והלא אף גזלת העשיר גזלה היא אלא גזלת העני שאין לו כלום לגזול ממנו אלא שלא להשיב על שלומו:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץ על צד אחר של הקביעות בתפילה אמר ר' חלבו, אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפלתו — אלהי אברהם בעזרו, שהתפילה לה' הריהי כעבודת המקדש, ודרך כבוד הוא שיקבע לו מקום בו יהא נוהג לעבוד את עבודת הקודש הזו (הריא"ף), והעושה כן — אלהי אברהם בעזרו, לפי שנוהג בכך מנהג חסידות כדרך אברהם אבינו.ח ו עוד אמר ר' חלבו, אמר רב הונא: כל הנהנה מסעדת חתן ואינו משמחו — עובר בחמשה קולות, שנאמר: "קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות כי טוב ה' כי לעולם חסדו, מביאים תודה בית ה', כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה אמר ה'" (ירמיה לג, יא). שחמישה קולות אלה בענין שמחת חתן וכלה, מכוונים כנגד הקולות של מתן תורה, שכן בשיר השירים נרמז מתן תורה בכינוי "יום חתונתו", ומי שאינו משמח את החתן עובר על קולות מתן תורה (ריא"ף, מהרש"א).ואם משמחו מה שכרו? אמר ר' יהושע בן לוי: זוכה לתורה שנתנה בחמשה קולות, שנאמר: "ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על ההר וקל שופר" וגו' (שמות יט, טז), ומיעוט "קולות" הוא שניים. ובנוסף נאמר "וקול שופר", הרי שלושה. ועוד נאמר במתן תורה "ויהי קול השפר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלהים יעננו בקול" (שם שם, יט), הרי שני קולות נוספים ("קול השופר" ו"יעננו בקול"), ועולה איפוא מספר הקולות הנאמרים במתן תורה לחמישה.ר' אבהו אמר: שכר המשמח את החתן הוא כאילו הקריב קרבן תודה במקדש, ש כן נאמר בפסוק זה שבירמיה: "מבאים תודה בית ה'". ורב נחמן בר יצחק אמר: כל המשמח את החתן נחשב לו כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים, ש כן נאמר באותו פסוק: "כי אשיב את שבות הארץ כבראשנה אמר ה'". ט ו עוד אמר ר' חלבו, אמר רב הונא: כל אדם שיש בו יראת שמים — דבריו נשמעים, שנאמר: "סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם" (קהלת יב, יג), המתפרש: "סוף דבר הכל נשמע" — לדברים של מי שהוא "את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור". על סיומו של פסוק זה שואלים: מאי [מה] פירוש "כי זה כל האדם"? אמר ר' אלעזר, כי אמר הקדוש ברוך הוא על אדם כזה: כל העולם כלו לא נברא אלא בשביל זה. ואם כן, "זה" אדם זה שהוא מושלם, הוא התכלית של "כל האדם", שכל העולם לא נברא אלא בשבילו.ר' אבא בר כהנא אמר: שקול זה כנגד כל העולם כולו, והריהו לעצמו ממש נחשב כ"כל האדם", שכל בני האדם יחד שקולים הם כנגדו. ר' שמעון בן עזאי אומר, ואמרי לה [ויש אומרים] ר' שמעון בן זומא אומר: לא רק שהוא שקול כנגד כל העולם, אלא שכל העולם, כולו לא נברא אלא לצוות (לחברה) לזה, למענו וכטפל אליו, שתהא לו חברה שיוכל להיות בצוותא עימה. י ו עוד אמר ר' חלבו, אמר רב הונא: כל שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו שלום, לא זו בלבד שחייב להחזיר לו שלום, אלא אף יקדים לו ליתן שלום, שנאמר: "בקש שלום ורדפהו" (תהלים לד, טו) — להקדים ברכתו של רעהו. ואם נתן לו חבירו שלום ולא החזיר — נקרא "גזלן", שנאמר: "ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם" (ישעיה ג, יד), שהדרך היחידה לגזול את העני, שאין לו אלא כבודו העצמי, היא כשאין עונים לו על ברכתו.
זוהר ספר הזהר, בא ב׳
וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְגוֹמֵר. רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר (תהלים פ''ט) אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה יְיָ בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן כַּמָּה אִצְטְרִיכוּ בְנֵי נְשָׁא לְמֵיהַךְ בְּאָרְחֵי דְקֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּלְמֵיטַר פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא בְּגִין דְּיִזְכוּן בָּהּ לְעָלְמָא דְאָתֵי וּלְשֵׁזָבָא לוֹן מִכָל קִטְרוּגִין דִּלְעֵילָא וְתַתָּא בְּגִין דְּהָא כְמָה דְאִשְׁתַּכְּחוּ מְקַטְרְגִין בְּעָלְמָא לְתַתָּא הֲכִי נָמֵי אִשְׁתַּכְּחוּ מְקַטְרְגִין לְעֵילָא דְקַיְימֵי עֲלַיְיהוּ דִבְנֵי נְשָׁא. אִינוּן דְּעַבְדִין פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא וְאַזְלֵי בְּאֹרַח מֵישָׁר בְּדַחֲלָא דְמָארֵיהוֹן כַּמָּה אִינוּן סַנֵּיגוֹרִין דְּקַיְימֵי עֲלַיְיהוּ לְעֵילָא כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (איוב ל''ג) אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף וְגוֹמֵר וּכְתִיב וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר. בְּגִין כָּךְ זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּנָטִיר פִּקּוּדֵי אוֹרָיְיתָא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִיָּיא אִי הֲכִי אֲמָאי אִצְטְרִיךְ הָכָא מַלְאָךְ דְּלֶהֱוֵי סַנֵּיגוֹרְיָיא עֲלֵיהּ דְּבַר נַשׁ וְהָא כְתִיב (משלי ג') כִּי יְיָ יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמָר רַגְלְךָ מִלָּכֶד וּכְתִיב (תהלים קכ''א) יְיָ יִשְׁמָרְךָ מִכָל רָע דְהָא חָמֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָּל מָה דְבַר נָשׁ עָבִיד בְּעָלְמָא הֵן טָב הֵן בִּישׁ וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ירמיה כ''ג) אִם יִסָתֵר אִישׁ בְּמִסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם יְיָ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יְהוּדָה כֹּלָּא הֲכִי הוּא וַדַּאי אֲבָל הָא כְתִיב (איוב כ') וְגָע אֶל עַצְמוֹ וְאֶל בְּשָׂרוֹ. וּכְתִיב וַתְּסִיתֵנִי בוֹ לְבַלְּעוֹ חִנָם לְאַחֲזָאָה דְּהָא רְשׁוּ אִתְמַסַר לִסְטַר אַחֲרָא לְקַטְרְגָא (וּרְשׁוּ אִתְמַסַר) עַל מִלִּין דְּעָלְמָא (לְמָאן דְּלָא אִצְטְרִיךְ) וּלְאִתְמַסְרָא בִידוֹי. וְכָל אִלֵּין אָרְחִין טְמִירִין קָמֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְלֵית אַנְתְּ כְּדַאי לְמֵיהַךְ אֲבַתְרַיְיהוּ בְּגִין דְּאִינוּן נִמּוּסִין דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּנֵי נְשָׁא לָאו אִינוּן רַשָּׁאִין לְדַקְדְּקָא אֲבַתְרַיְיהוּ בַּר אִינוּן זַכָּאֵי קְשׁוֹט דְּיַדְעִין רָזֵי אוֹרַיְיתָא וְאַזְלִין בְּאָרְחָא דְחָכְמְתָא לְמִנְדַּע אִינוּן מִלִּין סְתִימֵי דְּאוֹרַיְיתָא:
תרגום הזוהר וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶה בֹּא וְגוֹ': רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה וְגוֹ'. כַּמָּה צְרִיכִים בְּנֵי אָדָם לָלֶכֶת בְּדַרְכֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלִשְׁמֹר מִצְוֹת הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ עַל יָדָהּ בָּעוֹלָם הַבָּא, וּלְהַצִיל אוֹתָם מִכָּל הַמַּשְׂטִינִים לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. כִּי כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ מַשְׂטִינִים בָּעוֹלָם לְמַטָּה, כֵּן נִמְצָאִים מַשְׂטִינִים לְמַעְלָה, הָעוֹמְדִים לְהַשְּׂטִין עַל בְּנֵי אָדָם. אֵלּוּ שֶׁמְּקַיְּמִים מִצְוֹת הַתּוֹרָה וְהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, בְּיִרְאַת אֲדוֹנָם, כַּמָּה הֵם מְלִיצֵי טוֹב, הָעוֹמְדִים עֲלֵיהֶם לְמַעְלָה כְּדִכְתִיב, אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד וְגוֹ'. וְכָתוּב וִיחֻנֶנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר. מִשּׁוּם זֶה אַשְׁרָיו מִי שֶׁשּׁוֹמֵר מִצְוֹת הַתּוֹרָה. אָמַר לוֹ רַבִּי חִיָּא, אִם כֵּן לָמָּה צְרִיכִים כָּאן מַלְאָךְ שֶׁיִּהְיֶה מֵלִיץ עַל הָאָדָם, וַהֲרֵי כָּתוּב, כִּי ה' יִהְיֶה בְכִסְלֶךְ וְשָׁמָר רַגְלְךְ מִלָּכֶד. וְכָתוּב ה' יִשְׁמָרְךְ מִכָּל רָע. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה כָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה אָדָם בָּעוֹלָם הֵן טוֹב וְהֵן רָע. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאוּם ה'. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה: הַכֹּל וַדַּאי הוּא כֵּן, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה הַכֹּל, אֲבָל הֲרֵי כָּתוּב, וְגַע אֶל עַצְמוֹ וְאֶל בְּשָׂרוֹ. וְכָתוּב, וַתְּסִיתֵנִי בוֹ לְבַלְּעוֹ חִנָּם. שֶׁזֶּה לְהַרְאוֹת, שֶׁנִּמְסָר הָרְשׁוּת לְצַד הָאַחֵר, לְהַשְּׂטִין עַל דִּבְרֵי הָעוֹלָם, וְשֶׁיִּהְיוּ נִמְסָרִים בְּיָדָיו. וְכָל אֵלּוּ הֵם דְּבָרִים נִסְתָּרִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵין אַתָּה רָאוּי לָלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם לְחָקְרָם, מִשּׁוּם שֶׁהֵם חֻקֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבְנֵי אָדָם אֵינָם מֻתָּרִים לְדַקְדֵּק אַחֲרֵיהֶם. חוּץ מֵאֵלּוּ צַדִּיקֵי אֱמֶת, הַיּוֹדְעִים סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, וְהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַחָכְמָה לָדַעַת אֵלּוּ דְּבָרִים הַסְּתוּמִים שֶׁבַּתּוֹרָה.
הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות איסורי ביאה כ״א: א׳-ב׳
א. כָּל הַבָּא עַל עֶרְוָה מִן הָעֲרָיוֹת דֶּרֶךְ אֵיבָרִים אוֹ שֶׁחִבֵּק וְנָשַׁק דֶּרֶךְ תַּאֲוָה וְנֶהֱנֶה בְּקִרוּב בָּשָׂר הֲרֵי זֶה לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תַּעֲשׂוּ מִכָּל חֻקּוֹת הַתּוֹעֲבוֹת וְנֶאֱמַר (ויקרא י''ח) לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה. כְּלוֹמַר לֹא תִקְרְבוּ לִדְבָרִים הַמְּבִיאִין לִידֵי גִלּוּי עֶרְוָה:
ב. הָעוֹשֶׂה דָבָר מֵחֻקּוֹת אֵלּוּ הֲרֵי הוּא חָשׁוּד עַל הָעֲרָיוֹת. וְאָסוּר לְאָדָם לִקְרוֹץ בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו אוֹ לִרְמֹז בְּעֵינָיו לְאַחַת מִן הָעֲרָיוֹת אוֹ לִשְׂחוֹק עִמָּהּ אוֹ לְהָקֵל רֹאשׁ וַאֲפִלּוּ לְהָרִיחַ בְּשָׂמִים שֶׁעָלֶיהָ אוֹ לְהַבִּיט בְּיוֹפְיָהּ אָסוּר. וּמַכִּין הַמִּתְכַּוֵּין לַדָּבָר זֶה מַכַּת מַרְדוּת וְהַמִּסְתַּכֵּל אֲפִלּוּ בְאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל אִשָּׁה וְנִתְכַּוֵּין לֵיהָנוֹת כְּמוֹ שֶׁנִּסְתַּכֵּל בִּמְקוֹם הַתּוֹרֶף וַאֲפִלּוּ לִשְׁמוֹעַ קוֹל הָעֶרְוָה אוֹ לִרְאוֹת שְׂעָרָה אָסוּר:
מוסר
מלוקט
מַה יִתְאוֹנֵן אָדָם חַי בְּהַעֲלוֹת עַל לִבּוֹ כַּמָּה פָגַם בְּאוֹת בְּרִית קדֶשׁ לֹא מְרַעֵיָא אִם עָבַר עַל אִיסוּר עֶרְוַת אֵשֶׁת אִישׁ וְכַיוֹצֵא מֵאִיסוּרֵי כָרֵת אוֹי לוֹ אוֹי לְנַפְשׁוֹ וּבְאוֹת בְּרִית חָתוּם הֲוַיָּה מִבִּפְנִים וְשַׁדַּי מִבַּחוּץ וּכְשֶׁפָּגַם קִלְקַל חוֹתַם הַמֶּלֶךְ וְנַעֲשָׂה שָׂטָן בִּפְנִים וְנָחָשׁ בַּחוּץ וְאִם לֹא שָׁב בִּתְשׁוּבָה אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְעָנֹשׁ יֵעָנֵשׁ עַל אֲשֶׁר מָרָה אֶת פִּי ה' וּפָגַם בְּשֵׁמוֹת הַקּדֶשׁ וְהִמְשִׁיךְ עַל גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ שָׂטָן נָחָשׁ וְאֵין קֵץ לְעוֹנְשׁוֹ וּמַה גַּם אִם גָרַם מַזְלוֹ הָרָע שֶׁהוֹלִיד מַמְזֵר שֶׁאָז אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה גְדוֹלָה אֵין לוֹ מְנוּחָה עַד שֶׁיָּמוּת הַמַּמְזֵר. ה' יַצִילֵנוּ וִיזַכֵּנוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וִיקוּיַים בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב (ישעי' ס') וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ כִּי הַשּׁוֹמֵר בְּרִית הוּא צַדִּיק:
הצטרפו אלינו
עמותת אורות האמונה בני משה בראשותו של הרב יעקב מאור פועלת למען אחדות ישראל, עם כולל אברכים, שיעורים, זיכוי רבים, תמיכה בנזקקים, יתומים ואלמנות והלומי קרב, שלום בית ומענה לשאלות הלכתיות.
השירות הזה של חוק לישראל הוא אחד מני רבים. הצטרפו אלינו! כדאי לכם!
לתרומה לעמותה
המקורות מתוך ספריא. ביאור שטיינזלץ, מהדורת William Davidson, ברישיון Creative Commons לשימוש לא מסחרי (CC BY-NC ). עמותת אורות האמונה - בני משה