חק לישראל - פרשת בא יום שני

רש״יכַּאֲשֶׁ֛ר אֲשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶ֖ם וְאֶֽת טַפְּכֶ֑ם. אַף כִּי אֲשַׁלַּח גַּם אֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר כַּאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם:
רְא֕וּ כִּ֥י רָעָ֖ה נֶ֥גֶד פְּנֵיכֶֽם. כְּתַרְגּוּמוֹ. וּמִ"אַ שָׁמַעְתִּי, כּוֹכָב אֶחָד יֵשׁ שֶׁשְּׁמוֹ רָעָה, אָמַר לָהֶם פַּרְעֹה, רוֹאֶה אֲנִי בָּאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלִּי אוֹתוֹ כוֹכָב עוֹלֶה לִקְרַאתְכֶם בַּמִּדְבָּר, וְהוּא סִימַן דָּם וַהֲרִיגָה; וּכְשֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בָּעֵגֶל וּבִקֵּשׁ הַקָּבָּ"ה לְהָרְגָם, אָמַר מֹשֶׁה בִּתְפִלָּתוֹ, לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר "בְּרָעָה" הוֹצִיאָם (שמות ל"ב), זוֹ הִיא שֶׁאָמַר לָהֶם, רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם; מִיָּד וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה וְהָפַךְ אֶת הַדָּם לְדַם מִילָה, שֶׁמָּל יְהוֹשֻׁעַ אוֹתָם, וְזֶהוּ שֶׁנֶּ' "הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם" (יהושע ה'), שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לָכֶם, דָּם אָנוּ רוֹאִין עֲלֵיכֶם בַּמִּדְבָּר:

נביאים ירמיהו מ״ו: י״ט-כ״ב

כתובים משלי י״ג: כ״ד-י״ד: ב׳

משנה משנה שבת ט״ו

ברטנורהאֵלּוּ קְשָׁרִים. קֶשֶׁר הַגַּמָּלִים. שֶׁנּוֹקְבִים לַגָּמָל בְּחָטְמוֹ וְנוֹתְנִין בּוֹ רְצוּעָה וְקוֹשְׁרִים אוֹתָהּ קֶשֶׁר עוֹלָם. וּכְמוֹ כֵן נוֹקְבִים בְּרֹאשׁ הַסְּפִינָה נֶקֶב וְנוֹתְנִין בּוֹ חֶבֶל וְקוֹשְׁרִין אוֹתוֹ קֶשֶׁר שֶׁל קְיָמָא שֶׁאֵינוֹ מַתִּירוֹ לְעוֹלָם. וַהֲוֵי דּוּמְיָא דְּקוֹשְׁרֵי חוּטֵי יְרִיעוֹת הַנִּפְסָקִים בַּמִּשְׁכָּן. וְקֶשֶׁר שֶׁל קְיָמָא וְאֵינוֹ מַעֲשֵׂה אֻמָּן, אוֹ מַעֲשֵׂה אֻמָּן וְאֵינוֹ שֶׁל קְיָמָא, פָּטוּר אֲבָל אָסוּר, וְאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיְּהֵא שֶׁל קְיָמָא וּמַעֲשֵׂה אֻמָּן. וְשֶׁאֵינוֹ שֶׁל קְיָמָא וְלֹא מַעֲשֵׂה אֻמָּן מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה:
וּכְשֵׁם שֶׁחַיָּב עַל קִשּׁוּרָן כָּךְ חַיָּב עַל הֶתֵּרָן. שֶׁכֵּן צַיָּדֵי חִלָּזוֹן הָיוּ נִצְרָכִין לִפְרָקִים לְהַתִּיר קִשְׁרֵי רְשָׁתוֹת הַקַּיָּמִים כְּדֵי לְקָצְרָן אוֹ לְהַרְחִיבָן:
שֶׁיָּכוֹל לְהַתִּירוֹ. דְּלֹא הַדְּקֵיהּ:
אֵין חַיָּבִין עָלָיו. וַאֲפִלּוּ עֲשָׂאוֹ לִקְיָמָא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:

ב. יֵשׁ לְךָ קְשָׁרִים שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן כְּקֶשֶׁר הַגַּמָּלִין וּכְקֶשֶׁר הַסַּפָּנִין. קוֹשֶׁרֶת אִשָּׁה מִפְתַּח חֲלוּקָהּ, וְחוּטֵי סְבָכָה וְשֶׁל פְּסִיקְיָא, וּרְצוּעוֹת מִנְעָל וְסַנְדָּל, וְנוֹדוֹת יַיִן וָשֶׁמֶן, וּקְדֵרָה שֶׁל בָּשָׂר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, קוֹשְׁרִין לִפְנֵי הַבְּהֵמָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֵצֵא. קוֹשְׁרִין דְּלִי בִּפְסִיקְיָא, אֲבָל לֹא בְחֶבֶל. רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּל קֶשֶׁר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל קְיָמָא, אֵין חַיָּבִין עָלָיו:

ברטנורהיֵשׁ לְךָ קְשָׁרִים שֶׁאֵין חַיָּבִים עֲלֵיהֶם. חַטָּאת, כְּמוֹ שֶׁחַיָּבִים עַל קֶשֶׁר גַּמָּלִים וְקֶשֶׁר שֶׁל סַפָּנִים, אֶלָּא פָּטוּר אֲבָל אָסוּר. וְלֹא נִזְכְּרוּ קְשָׁרִים הַלָּלוּ בַּמִּשְׁנָה. וּבַגְּמָרָא מְפָרֵשׁ כְּגוֹן רְצוּעָה אֲרֻכָּה שֶׁקּוֹשְׁרִים בַּטַּבַּעַת שֶׁבְּחֹטֶם הַנָּאקָה, וּכְמוֹ כֵן חֶבֶל אָרֹךְ שֶׁקּוֹשְׁרִים בְּחֶבֶל הֶעָשׂוּי כְּמִין טַבַּעַת הַתָּלוּי בְּנֶקֶב שֶׁבְּרֹאשׁ הַסְּפִינָה, וּפְעָמִים מְנִיחָהּ שָׁם שָׁבוּעַ וּשְׁבוּעַיִם וּמַתִּירָהּ. וְכֵן כָּל קֶשֶׁר שֶׁקּוֹשְׁרִים אוֹתוֹ לַעֲמֹד כָּךְ זְמַן יָדוּעַ, לֹא שֶׁיִּהְיֶה קַיָּם לְעוֹלָם, אֵין חַיָּבִין עָלָיו:
קוֹשֶׁרֶת אִשָּׁה מִפְתְּחֵי חֲלוּקָהּ. כְּעֵין לְשׁוֹנוֹת לְכָאן וּלְכָאן, וְקוֹשְׁרִים שֶׁל יָמִין בְּכֶתֶף שְׂמֹאל וְשֶׁל שְׂמֹאל בְּכֶתֶף יָמִין, דְּכֵיוָן דְּכָל יוֹמָא שָׁרֵי לֵיהּ לֹא דָּמִי לְקֶשֶׁר שֶׁל קְיָמָא וּמֻתָּר לְכַתְּחִלָּה:
סְבָכָה. מִגְבַּעַת שֶׁעַל הָרֹאשׁ עֲשׂוּיָה כְּעֵין רֶשֶׁת:
פְּסִיקְיָא. אֵזוֹר רָחָב וְחוּטִין תְּלוּיִין בְּרֹאשׁוֹ לְקָשְׁרוֹ בָּהֶן:
וְנוֹדוֹת יַיִן. שֶׁל עוֹר שֶׁכּוֹפְפִין פִּיהֶם וְקוֹשְׁרִין אוֹתָן. וְאַף עַל גַּב דְּאִית לַהּ תַּרְתֵּי אִיסָּרֵי, וְלֹא אָמְרִינַן חַד מִנַּיְהוּ בַּטּוֹלֵי מְבַטֵּל לַהּ וַהֲוֵי קֶשֶׁר שֶׁל קְיָמָא:
וּקְדֵרָה שֶׁל בָּשָׂר. פְּעָמִים שֶׁקּוֹשֵׁר בָּהּ בֶּגֶד סָבִיב לְפִיהָּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ דַּדִּין שֶׁיְּכוֹלִין לְהוֹצִיא הַמָּרָק מֵהֶן בְּלֹא הֶתֵּר הַקֶּשֶׁר, אֲפִלּוּ הָכִי לֹא הֲוֵי קֶשֶׁר:
קוֹשְׁרִין לִפְנֵי בְּהֵמָה. חֶבֶל בְּרֹחַב הַפֶּתַח לִנְעֹל בְּפָנֶיהָ שֶׁלֹּא תֵצֵא. וְכֵן הֲלָכָה:
קוֹשְׁרִין דְּלִי בִּפְסִיקְיָא. עַל פִּי הַבּוֹר, שֶׁיִּהְיֶה קָשׁוּר וְתָלוּי שָׁם, דִּפְסִיקְיָא לֹא מְבַטֵּל לֵיהּ הָתָם:
אֲבָל לֹא בְחֶבֶל. דִּמְבַטֵּל לֵיהּ הָתָם וַהֲוֵי קֶשֶׁר שֶׁל קְיָמָא:
רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. לֹא הִתִּיר רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא בְּחֶבֶל שֶׁל גַּרְדִי שֶׁצָּרִיךְ לוֹ לִמְלַאכְתּוֹ וְלֹא מְבַטֵּל לֵיהּ הָתָם, וְרַבָּנָן סָבְרֵי אִי שָׁרֵית לֵיהּ חֶבֶל שֶׁל גַּרְדִי יִקְשֹׁר נַמִּי בִּשְׁאָר חֲבָלִים, דְּחֶבֶל בְּחֶבֶל מִיחְלַף. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

עיקר תוספות יום טוב(א) וַחֲסוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, וְאֵלּוּ הֵן הַמֻתָּרִין לְכַתְּחִלָּה. הָרַ"ן:
(ב) מִפְתַּח חֲלוּקָהּ. בַּגְּמָרָא, פְּשִׁיטָא. לֹא צְרִיכָא דְּאִית לַהּ שְׁנֵי פְּתָחִים, דְּהַיְנוּ אוֹתָן לְשׁוֹנוֹת שֶׁזָּכַר הָרַ"ב, וְאִם אֵינָהּ מַתֶּרֶת אֶלָּא הָאֶחָד יְכוֹלָה לְפוֹשְׁטָהּ וּלְלוֹבְשָׁהּ בְּדֹחַק, מַהוּ דְּתֵימָא חַד מִנַּיְהוּ בִּטּוּלֵי מְבַטְּלָהּ לַהּ וְתֶיהֱוֵי קֶשֶׁר שֶׁל קְיָמָא וְתַרְוַיְהוּ לִיתַּסְרֵי, קָא מַשְׁמַע לָן:
(ג) וְחוּטֵי סְבָכָה. בַּגְּמָרָא, פְּשִׁיטָא. לֹא צְרִיכָא דִּרְוִיחָא לַהּ וְאֵינוֹ מְהֻדָּק בְּרֹאשָׁהּ, מַהוּ דְּתֵימָא מִישְׁלַף שָׁלְפָה לַהּ מֵרֹאשָׁהּ כְּשֶׁהִיא קְשׁוּרָה וַהֲוָה לֵיהּ קֶשֶׁר שֶׁל קְיָמָא, קָא מַשְׁמַע לָן דְּאִשָּׁה חָסָה עַל שַׂעֲרָה פֶּן תְּנַתֵּק הַשֵּׂעָר, וּמִישְׁרָא שָׁרֵי לֵיהּ:
(ד) וְשֶׁל פְּסִיקְיָא. אִיכָּא נַמִּי לִשְׁנוּיֵי כְהַאי גַּוְנָא, מַהוּ דְּתֵימָא מְחַתָּה לֵיהּ דֶּרֶךְ רַגְלָהּ וְיוֹצְאָה, קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא עָבְדֵי הָכִי מִשּׁוּם צְנִיעוּתָא. רַשִׁ"י:
(ה) וּרְצוּעוֹת וְכוּ'. יֵשׁ בַּגְּמָרָא הַרְבֵּה צְדָדִין, מֵהֶן לְחִיּוּב מֵהֶן לִפְטוּר מֵהֶן לְהֶתֵּר, וְהַמֻּתָּרִים הֵם שֶׁקּוֹשְׁרִים אוֹתָם עַל הָרֶגֶל בִּשְׁעַת מַלְבּוּשׁ, שֶׁאֵלּוּ וַדַּאי אֵינָן מַעֲשֵׂה אֻמָּן וְלֹא שֶׁל קְיָמָא. הָרַמְבַּ"ם:
(ו) וּבְאַחַת מֵהֶן יָכֹל לְהוֹצִיא הַיַּיִן. רַשִׁ"י. וְנִרְאֶה לִי אֲבָל בְּדֹחַק, וְכֵן בִּקְדֵרָה שֶׁל בָּשָׂר, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ בְּכָל הָאֲחֵרִים. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ז) לִפְנֵי הַבְּהֵמָה. בַּגְּמָרָא, פְּשִׁיטָא. לֹא צְרִיכָא דְּאִית לַהּ תַּרְתֵּי אִיסָּרֵי, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שְׁנֵי חֲבָלִים קוֹשֵׁר בְּרֹחַב הַפֶּתַח זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה. לִישָׁנָא אַחֲרִינָא, תְּרֵי אִיסָּרֵי שֶׁקּוֹשְׁרָן הַיּוֹם בִּשְׁנֵי צִדֵּי הַפֶּתַח וְלֹא הָיְתָה תְּלוּיָה בָּהּ מֵאֶתְמוֹל, מַהוּ דְּתֵימָא חַד מִנַּיְהוּ בַּטּוֹלֵי מְבַטֵּל וְיוֹצִיאֶנָּה בְּדֹחַק, קָא מַשְׁמַע לָן:
(ח) מַסִּיק בַּגְּמָרָא דְּלֹא פָּלֵיג, דְּהָא דָּמִי לְהָנָךְ דִּלְעֵיל:
(ט) שֶׁאֵין כְּלֵי הַגַּרְדִי מֻקְצִין. הָרַמְבַּ"ם. וְהָכִי אִיתָא בַּגְּמָרָא:

ג. מְקַפְּלִין אֶת הַכֵּלִים אֲפִלּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְעָמִים, וּמַצִּיעִין אֶת הַמִּטּוֹת מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְשַׁבָּת, אֲבָל לֹא מִשַּׁבָּת לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, מְקַפְּלִין אֶת הַכֵּלִים וּמַצִּיעִין אֶת הַמִּטּוֹת מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים לְשַׁבָּת, וְחֶלְבֵי שַׁבָּת קְרֵבִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. (אֲבָל לֹא שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּשַׁבָּת). רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לֹא שֶׁל שַׁבָּת קְרֵבִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלֹא שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים קְרֵבִין בְּשַׁבָּת:

ברטנורהמְקַפְּלִין אֶת הַכֵּלִים. בְּגָדִים שֶׁפּוֹשְׁטָן מְקַפְּלָן אֲפִלּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְּעָמִים כְּדֵי לַחְזֹר וּלְלָבְשָׁם בּוֹ בַּיּוֹם, וְלֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּאָדָם אֶחָד, אֲבָל בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם לֹא, שֶׁנִּרְאִים כִּמְתַקְּנִין. וּבְאָדָם אֶחָד נַמִּי לֹא אֲמָרָן אֶלָּא בִּבְגָדִים חֲדָשִׁים שֶׁהֵם קָשִׁים וְאֵינָן מְמַהֲרִים לִקְמֹט, אֲבָל יְשָׁנִים קִפּוּלָן מְתַקְּנָן טְפֵי וּמֵחֲזֵי כִּמְתַקֵּן, וּבַחֲדָשִׁים נַמִּי לֹא אֲמָרָן אֶלָּא בִּלְבָנִים, אֲבָל צְבוּעִים לֹא, שֶׁהַצְּבוּעִים קִפּוּלָן מְתַקְּנָן בְּיוֹתֵר. וּבִלְבָנִים נַמִּי לֹא אֲמָרָן אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹ בְּגָדִים אֲחֵרִים לְהַחְלִיף, אֲבָל יֵשׁ לוֹ בְּגָדִים אֲחֵרִים לְהַחְלִיף לִכְבוֹד שַׁבָּת אָסוּר לְקַפֵּל:
מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים לְשַׁבָּת. כְּשֶׁחָל יוֹם הַכִּפּוּרִים לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, לְפִי שֶׁשַּׁבָּת חָמוּר מִיּוֹם כִּפּוּר:
וְשֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים אֵינָן קְרֵבִין בְּשַׁבָּת. דַּהֲוֵי כְּעוֹלַת חֹל בְּשַׁבָּת:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר. שָׁוִין הֵן וְאֵין קָרְבָּנוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן קָרֵב בַּחֲבֵרוֹ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:

עיקר תוספות יום טוב(י) מְקַפְּלִין כוּ'. מִשּׁוּם דְּתָנֵי לְעֵיל קוֹשֶׁרֶת אִשָּׁה מִפְתַּח חֲלוּקָהּ שֶׁהֵם מִתִּקּוּנֵי בִּגְדֵי הָאָדָם, נָקַט נַמִּי לְהַךְ שֶׁהֵם תִּקּוּנֵי הַבְּגָדִים. וְאַף עַל גַּב דְּלֹא הָוְיָן מִשּׁוּם קְשִׁירָה וְלֹא נֶאֶסְרוּ אֶלָּא מִשּׁוּם דַּהֲוֵי כִּמְתַקֵּן מָנָא, וּכְדֶרֶךְ שֶׁאָסְרוּ טְבִילַת כֵּלִים:
(יא) וּמַצִּיעִין כוּ'. הַצָּעוֹת בְּגָדִים עַל הַמִּטּוֹת לִישֹׁן עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ יְצוּעִי עָלָה (בְּרֵאשִׁית מט). הָרַמְבַּ"ם:
(יב) וְכֵן וְחֶלְבֵי שַׁבָּת קְרֵבִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. רַשִׁ"י. וְאִם תֹּאמַר הָא לֹא מִיקְלָע יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפֶרֶק ה'‏ דְּסֻכָּה מִשְׁנָה ה', הָא מוֹקְמִינַן הָתָם לְהַךְ מִשְׁנָה כָּאֲחֵרִים דִּסְבִירָא לְהוּ דְּכָל הֶחֳדָשִׁים כְּסִדְרָן, אֶחָד מָלֵא וְאֶחָד חָסֵר:
(יג) רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כוּ'. וְטַעֲמוֹ כִּדְתַנְיָא, עוֹלַת שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ, לִמֵּד עַל חֶלְבֵי שַׁבָּת שֶׁקְּרֵבִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, יָכֹל אַף שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּשַׁבָּת, תַּלְמוּד לוֹמַר בְּשַׁבַּתּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר עוֹלַת וְגוֹ'‏ לִמֵּד שֶׁקְּרֵבִין בְּיוֹם טוֹב, יָכֹל אַף בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר בְּשַׁבַּתּוֹ:
(יד) כְּלוֹמַר וּלְהָכִי לְמֵדִין מִשַּׁבָּת לְיוֹם הַכִּפּוּרִים וְלֹא מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים לְשַׁבָּת:
(טו) כְּלוֹמַר שֶׁהַכָּתוּב עֲשָׂאָן שָׁוִין לְדָבָר זֶה. דְּהָא וַדַּאי דְּשַׁבָּת חָמוּר, שֶׁהוּא בִּסְקִילָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּכָרֵת:
(טז) קְרֵבִין כוּ'. וְכָל שֶׁכֵּן קִפּוּל, דְּצֹרֶךְ הֶדְיוֹט:

גמרא שבת קי״ג א: י״ב-קי״ג ב: ב׳

מְקַפְּלִין וְכוּלִי: אַמְרֵי דְבֵי רִבִּי יַנַּאי לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְאָדָם אֶחָד אֲבָל בִּשְׁנֵי בְנֵי אָדָם לָא. וּבְאָדָם אֶחָד נַמֵּי לָא אֲמָרָן אֶלָּא בַחֲדָשִׁים אֲבָל בִּישָׁנִים לָא. וַחֲדָשִׁים נַמֵּי לָא אֲמָרָן אֶלָּא בִּלְּבָנִים אֲבָל בִּצְבוּעִים לָא. וְלָא אֲמָרָן אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹ לְהַחֲלִיף אֲבָל יֵשׁ לוֹ לְהַחֲלִיף לָא. תָּנָא שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל לֹא הָיוּ מְקַפְּלִין כְּלֵי לָבָן שֶׁלָּהֶן מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לָהֶן לְהַחֲלִיף. אָמַר רַב הוּנָא אִם יֵשׁ לוֹ לְהַחֲלִיף יַחֲלִיף וְאִם אֵין לוֹ לְהַחֲלִיף יְשַׁלְשֵׁל בְגָדָיו. מַתְקִיף לָהּ רַב סַפְרָא וְהָא מִתְחֲזֵי כְּרָמוּת רוּחָא. כֵּיוָן דְּכָל יוֹמָא לָא קָא עָבִיד וְהָאִידְנָא הוּא דְקָא עָבִיד לָא מִתְחֲזֵי כְּרָמוּת רוּחָא. (ישעי' נ''ח) וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ וְכִבַּדְתּוֹ שֶׁלֹּא יְהֵא מַלְבוּשָׁךְ שֶׁל שַׁבָת כְּמַלְבּוּשָׁךְ שֶׁל חוֹל. וְכִי הָא דְרִבִּי יוֹחָנָן קָרֵי לְמָאנֵיהּ מְכַבְּדוּתֵיהּ. מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ שֶׁלֹּא יְהֵא הִלּוּכָךְ שֶׁל שַׁבָּת כְּהִלּוּכָךְ שֶׁל חוֹל. מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ. חֲפָצֶיךָ אֲסוּרִים. חֶפְצֵי שָׁמַיִם מֻתָּרִים. וְדַבֵּר דָּבָר שֶׁלֹּא יְהֵא דִבּוּרָךְ שֶׁל שַׁבָּת כְּדִבּוּרָךְ שֶׁל חוֹל דִּבּוּר אָסוּר הִרְהוּר מֻתָּר. בִּשְׁלָמָא כֻּלְּהוּ לְחַיֵּי אֶלָּא שֶׁלֹּא יְהֵא הִלּוּכָךְ שֶׁל שַׁבָּת כְהִלּוּכָךְ שֶׁל חוֹל מָאי הִיא. כִּדְבָעָא מִנֵּיהּ רִבִּי מֵרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר רִבִּי יוֹסֵי מַהוּ לִפְסוֹעַ פְּסִיעָה גַסָּה בְּשַׁבָּת. אָמַר לֵיהּ וְכִי בְחוֹל מִי הֻתְּרָה. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר פְּסִיעָה גַסָּה נוֹטֶלֶת אֶחָד מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת מִמְּאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם וּמְהַדַּר לֵיהּ בְּקִידוּשָׁא דְבֵי שִׁמְשֵׁי:

רש״יגמ' בשני בני אדם - כשמקפלין אותן מפשטין קמטיהן ונראין כמתקנין:
ישנים - קיפולן מתקנן יותר מן החדשים שהחדשים קשין מאליהן ואין ממהרין לקמוט:
צבועין - קיפולן מתקנן:
יש לו - אחרים להחליף היום לא:
כלי לבן שלהן - רבותא נקט וכל שכן צבועים:
יש לו להחליף יחליף - מי שיש לו בגדים לבד מאותן שלבש בחול יחליפם בשבת:
ישלשל בבגדיו - כלפי מטה שיראו ארוכים והוא מדת עשירים היושבים בביתם ואינם צריכים לסלק בגדיהם מן הארץ בשביל מלאכה וכבוד שבת הוא:
מכבדותי - שמכבדין בעליהן:
שלא יהא הילוכך כו' - לקמן מפרש להו:
ממצוא חפצך - כי ההוא דאמרינן בעירובין (דף לח:) לא יטייל אדם לסוף שדהו בשבת לידע מה היא צריכה [אחר השבת]:
חפצי שמים מותרים - כגון פוסקים צדקה ומשדכין על התינוקות ליארס (לקמן שבת קנ.):
שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול - כגון מקח וממכר וחשבונות:
הרהור מותר - להרהר בלבו כך וכך יציאות אני צריך להוציא על שדה זו:
אם יכול להניח רגלו ראשונה - שעקר מצד זה להניח לצד זה:
קודם שתעקר שניה - שאין רחבה יותר מכדי פסיעה ורגלו אחת לצד זה ושניה לצד זה:
מותר - אף לדלג ולעקור את זו קודם שנחה ראשונה:
אסור - לקפוץ:

פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץה גמרא אמרי דבי [אמרו בני בית מדרשו] של ר' ינאי: לא שנו שמותר לקפל בשבת את הבגדים אלא באדם אחד, אבל בשני בני אדם — לא, ששניים המקפלים הריהם כמתקנים את הכלי בקיפולם. ובאדם אחד נמי [גם כן] לא אמרן [אמרנו] שמותר אלא בבגדים חדשים, שאף בלי קיפול ראויים הם ללבישה, אבל בישנים — לא יקפל. וחדשים נמי [גם כן] לא אמרן [שמותר] לקפלם אלא בלבנים, אבל בצבועים — לא. ולא אמרן [אמרנו] שמותר לו לקפל בשבת בגדים לבנים חדשים אלא כשאין לו בגדים להחליף, אבל אם יש לו בגדים אחרים להחליף — לא יקפל את אלו.
ובתוספתא תנא [שנינו]: בני הבית של בית רבן גמליאל לא היו מקפלים אפילו כלי לבן שלהן, מפני שהיה להן אחרים להחליף. אגב דברים אלה הביאו מה שאמר רב הונא: אם יש לו להחליף בגדים חדשים בשבת — יחליף, ואם אין לו להחליף — ישלשל (יאריך) בבגדיו לפני השבת, כדי שיתהדר לכבוד שבת. מתקיף לה [הקשה על כך] רב ספרא: והא מיתחזי כרמות רוחא [והרי נראה בכך כגסות הרוח]. ומשיבים: כיון שבכל יומא [יום] הוא לא קעביד [עושה] כך, והאידנא [ועכשיו], בשבת הוא דקא עביד [שעושה] כך — לא מיתחזי כרמות רוחא [נראה הדבר כגסות הרוח] אלא ככבוד השבת.
ו ובענין זה מביאים ממה ששנינו, נאמר: "אם תשיב משבת רגליך עשות חפצך ביום קדשי וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר" (ישעיהו נח, יג) ודרשו בדברים "וכבדתו" — שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול. וכי הא [וכמו זה] שר' יוחנן קרי למאניה "מכבדותי" [היה קורא לבגדיו "כבודי"], ונמצא שיש דרך כבוד בלבוש מתאים. והמשך הפסוק "מעשות דרכיך" משמעו — שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול. "ממצוא חפצך" — חפציך (ענייניך) שלך אסורין להתעסק ולדבר בהם בשבת, ואולם חפצי שמים (של מצוה) — מותרין. "ודבר דבר" —
שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול, שלא ידבר בענייני עסקיו. ואולם רק בדבור אמרו שאסור, אולם הרהור — מותר. ואומרים: בשלמא כולהו [נניח לכולם] — לחיי [בסדר], ומובנים הם, ואולם "שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול" מאי היא [מה הוא] "הילוך של חול"? ומשיבים: כי הא [כמו זו] שאמר רב הונא שכך אמר רב, ואמרי ליה [ויש אומרים] שאמר זאת ר' אבא שכך אמר רב הונא: היה מהלך בשבת ופגע (נפגש) באמת המים וצריך לעוברה, אם צרה היא התעלה ויכול להניח את רגלו הראשונה מעבר לתעלה קודם שתעקר השניה ממקומה — מותר, ואם לאו [לא], שצריך לקפוץ — אסור. והוא הילוך שאינו של שבת.

זוהר ספר הזהר, בא י׳

תָּנָא לָא נַפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עַד דְּאִתְבָרוּ כֻּלְּהוּ שִׁלְטוֹנִין דִּלְעֵילָא (מִשַּׁלְשׁוּלֵהוֹן) מִשּׁוֹלְטָנֵיהוֹן וְנַפְקוּ יִשְׂרָאֵל מֵרְשׁוּתְהוֹן וְעָאלוּ בִרְשׁוּתָא קַדִישָׁא עִלָּאָה דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאִתְקְטִירוּ בֵיהּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם. מָאי טַעְמָא עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם דְּאַפָּקִית לְהוּ מֵרְשׁוּתָא אַחֲרָא וְאַעֲלִית לוֹן בִּרְשׁוּתִי. וְהַיְינוּ דְאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן מָאי דִּכְתִיב אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְׂאוֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָל אוֹכֵל מַחְמֶצֶת. אֶלָּא הֲכִי אוֹקִימְנָא הָאי שְׂאוֹר וְהָאי מַחְמֶצֶת דַּרְגָּא חַד אִינוּן וְכֻלְּהוּ רְשׁוּ אוֹחֲרֵי אִינוּן שׁוּלְטָנִין דִּמְמַנָּן עַל שְׁאַר עַמִּין וְקָרֵינַן לְהוּ יֵצֶר הָרָע רְשׁוּתָא אַחֲרָא אֵל נֵכָר אֱלֹהִים אֲחֵרִים. אוּף הֲכִי שְׂאוֹר וּמַחְמֶצֶת וְחָמֵץ וְכֹלָּא חַד אָמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָּל הֲנֵי שָׁנֵי קַיְימִתּוּ בִרְשׁוּתָא אַחֲרָא עַבְדִין לְעַם אַחֲרָא מִכָּאן וּלְהָלְאָה דְּאַתּוּן בְּנֵי חוֹרִין אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְׂאוֹר מִבָּתֵּיכֶם. כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ. וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אִי הֲכִי כָּל יְמֵי שַׁתָּא נַמֵּי. אֲמָאי שִׁבְעַת יוֹמִין דִּכְתִיב שִׁבְעַת יָמִים שְׂאוֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם שִׁבְעַת יָמִים וְלָא יַתִּיר. אָמַר לֵיהּ כָּל זִמְנָא דְאִתְחַיַּיב בַּר נַשׁ לְאִתְחֲזָאָה גַּרְמֵיהּ בֶּן חוֹרִין הֲכִי אִצְטְרִיךְ. כָּל זִמְנָא דְּלָא אִתְחַיַּיב לָא אִצְטְרִיךְ. לְמַלְכָּא דְּעָבַד לְחַד בַּר נַשׁ רוּפִינוֹס כָּל אִינוּן יוֹמִין דְּסַלִּיק לְהָאי דַּרְגָּא חָדֵי וְלָבִישׁ לְבוּשֵׁי יְקָר לְבָתַר לָא אִצְטְרִיךְ. לְשַׁתָּא אַחֲרָא נָטִיר אִינוּן יוֹמִין דְּסָלִיק לִיקִירוּ דָא וְלָבַשׁ אִינוּן לְבוּשִׁין וְכֵן בְּכָל שַׁתָּא וְשַׁתָּא. כְּהָאי גְּוָונָא יִשְׂרָאֵל כְּתִיב שִׁבְעַת יָמִים שְׂאוֹר לֹא יִמָּצֵא דְּאִינוּן יוֹמֵי חֶדְוָותָא יוֹמִין דְּסַלִּיקוּ לִיקָרָא דָא וְנַפְקוּ מִשִּׁעְבוּדָא אַחֲרָא וּבְגִין כַּךְ נַטְרִין בְּכָל שַׁתָּא וְשַׁתָּא יוֹמִין דְּסַלִּיקוּ לְהָאי יְקָר וְנַפְקוּ מֵרְשׁוּתָא אַחֲרָא וְעָאלוּ בִּרְשׁוּתָא קַדִּישָׁא וְעַל דָּא כְתִיב שִׁבְעַת יָמִים מַצוֹת תֹּאכֵלוּ:

תרגום הזוהרלָמַדְנוּ, לֹא יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, עַד שֶׁנִּשְׁבְּרוּ מֶמְשַׁלְתָּם, כָּל הַשָּׂרִים שֶׁלָּהֶם לְמַעְלָה, וְיָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מֵרְשׁוּתָם וּבָאוּ לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְנִקְשְׁרוּ בּוֹ. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר, כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם. מַהוּ הַטַּעַם שֶׁעֲבָדַי הֵם, הוּא, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. שֶׁהוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵרְשׁוּת אַחֶרֶת וְהֵבֵאתִי אוֹתָם לִרְשׁוּתִי. וְהַיְנוּ שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְׂאוֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל אוֹכֵל מַחֲמֶצֶת. אֲנִי כָּךְ בֵּאַרְתִּי, שְׂאוֹר זֶה וּמַחְמֶצֶת זוֹ הֵם מַדְרֵגָה אַחַת, וְכֻלָּם אֶחָד. רְשׁוּת אַחֶרֶת, הֵם הַשָּׂרִים הַמְּמוּנִים עַל שְׁאָר הָעַמִּים, וַאֲנַחְנוּ קוֹרְאִים אוֹתָם יֵצֶר הָרַע, רְשׁוּת אַחֶרֶת, אֵל נֵכָר, אֱלֹהִים אֲחֵרִים. אַף כָּאן, שְׂאוֹר וּמַחְמֶצֶת וְחָמֵץ הַכֹּל אֶחָד הוּא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּל אֵלּוּ הַשָּׁנִים עֲמַדְתֶּם בִּרְשׁוּת אַחֶרֶת, וַעֲבַדְתֶּם לְעַם אַחֵר, מִכָּאן וּלְהָלְאָה, שֶׁאַתֶּם בְּנֵי חוֹרִין, אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְׂאוֹר מִבָּתֵּיכֶם, כָּל מַחֲמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ, וְלֹא יֵרָאֶה לְךְ חָמֵץ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אִם כֵּן גַּם כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה לֹא נֹאכַל חָמֵץ, לָמָּה רַק שִׁבְעַת יָמִים, שֶׁכָּתוּב, שִׁבְעַת יָמִים שְׂאוֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם, רַק שִׁבְעַת יָמִים וְלֹא יוֹתֵר. אָמַר לוֹ, כָּל זְמָן שֶׁהָאָדָם מְחוּיָב לְהַרְאוֹת עַצְמוֹ בֶּן חוֹרִין צְרִיכִים כֵּן, שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל חָמֵץ, וּבְכָל זְמָן שֶׁאֵינוֹ מְחוּיָב אֵינוֹ צָרִיךְ לְאִסּוּר חָמֵץ. זֶה דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה אָדָם אֶחָד לְשָׂר. כָּל אֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁעָלָה לַמַּדְרֵגָה הַזּוֹ, הָיָה שָׂמֵחַ וְלוֹבֵשׁ לְבוּשֵׁי כָּבוֹד. לְאַחַר כָּךְ לֹא הָיָה צָרִיךְ לָזֶה. לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת שָׁמַר אֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁעָלָה לַכָּבוֹד הַזֶּה, וְלָבַשׁ אֵלּוּ לְבוּשִׁים. וְכֵן כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה. כְּעֵין זֶה יִשְׂרָאֵל, כָּתוּב, שִׁבְעַת יָמִים שְׂאוֹר לֹא יִמָּצֵא, שֶׁהֵם יְמֵי שִׂמְחָה, הַיָּמִים שֶׁעָלוּ לַכָּבוֹד הַזֶּה, וְיָצְאוּ מִשִּׁעְבּוּד אַחֵר. וּמִשּׁוּם זֶה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה שׁוֹמְרִים אוֹתָם הַיָּמִים שֶׁעָלוּ לַכָּבוֹד הַזֶּה וְיָצְאוּ מֵרְשׁוּת אַחֵר וּבָאוּ לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל כֵּן כָּתוּב, שִׁבְעַת יָמִים מַצוֹת תֹּאכֵלוּ.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות איסורי ביאה כ״א: ה׳-ו׳

א. אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאִשָּׁה כְּלָל בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה בֵּין שִׁפְחָה בֵּין מְשׁוּחְרֶרֶת שֶׁמָּא יָבֹא לִידֵי הִרְהוּר. בְּאֵיזֶה שִׁמּוּשׁ אָמְרוּ רְחִיצַת פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו וְהַצָעַת מִטָּה לְפָנָיו וּמְזִיגַת הַכּוֹס שֶׁאֵין עוֹשָׂה לְאִישׁ דְּבָרִים אֵלּוּ אֶלָּא אִשְׁתּוֹ בִּלְבָד. וְאֵין שׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹם אִשָּׁה כְּלָל וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ:

ב. הַמְחַבֵּק אַחַת מִן הָעֲרָיוֹת שֶׁאֵין לִבּוֹ שֶׁל אָדָם נוֹקְפוֹ עֲלֵיהֶן אוֹ שֶׁנָשַׁק לְאַחַת מֵהֶן כְּגוֹן אֲחוֹתוֹ הַגְּדוֹלָה וַאֲחוֹת אִמּוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּהֵן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם תַּאֲוָה וְלֹא הֲנָאָה כְּלָל הֲרֵי זֶה מְגוּנֶה בְּיוֹתֵר וּדְבַר אִסּוּר הוּא וּמַעֲשֵׂה טִפְּשִׁים הוּא שֶׁאֵין קְרֵבִין לְעֶרְוָה כְּלָל בֵּין גְדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה חוּץ מֵהָאֵם לִבְנָהּ וְהָאָב לְבִתּוֹ:

מוסר

מלוקט

הַבָּא עַל גּוֹיָה נַעֲשָׂה חָתָן לַעֲבוֹדָה זָרָה דִּכְתִיב (מלאכי ב') כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קדֶשׁ ה' וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר יַכְרֵת ה' לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה לֹא יִהְיֶה לוֹ עֵר וְעוֹנֶה. הֲלֹא תִרְאֶה זִמְרִי שֶׁבָא עַל כָּזְבִי בַת צוּר בָּא פִּנְחָס וְדָקַר אֶת שְׁנֵיהֶם. וּבַעֲוֹן זֶה מֵתוּ אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל. וּמִכָּל הַשְּׁבָטִים הֶעֱמִידוּ מֶלֶךְ אוֹ שׁוֹפֵט וּמִשֵּׁבֶט שִׁמְעוֹן לֹא קָם אֲפִלּוּ שׁוֹפֵט. וְזִמְרִי גָּרַם רָעָה לְעַצְמוֹ וּלְכָל שִׁבְטוֹ שֶׁלֹּא מִיחוּ בְיָדוֹ. וַאֲשֶׁר מְטַמֵּא עַצְמוֹ בְּגוֹיָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עוֹלֶה עַל לִבּוֹ לִהְיוֹת עָרֵל לִמְצוֹא חֵן וְנִמְצָא שֶׁהוֹרֵג אֶת בָּנָיו וְנִמְצָא עוֹבֵר עַל עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים וּמְטַּמֵּא כָּל גּוּפוֹ וּמְעָרֵב קדֶשׁ בְּחוֹל וְגוֹרֵם לְהַמְשִׁיךְ הַגָּלוּת וְעַל יְדֵי זֶה בֵּית הַמִּקְדָשׁ חָרֵב וּבָטְלָה הָעֲבוֹדָה. וַאֲשֶׁר עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְטִמֵּא נַפְשׁוֹ יְמַהֵר לָשׁוּב כִּי אֵין דָּבָר עוֹמֵד לִפְנֵי הַתְשׁוּבָה וְיָשׁוּב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ:

תורה שמות י׳: ז׳-י׳