פרשת ויצא יום שישי

רש״יבא גד. בָּא מַזָּל טוֹב, כְּמוֹ גַּד גַּדִּי וְסָנוּק לָא (שבת ס"ז), וְדוֹמֶה לוֹ הַעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן (ישעיהו ס"ה), וּמִ"אַ שֶׁנּוֹלַד מָהוּל, כְּמוֹ גֹּדּוּ אִילָנָא (דניאל ד'), וְלֹא יָדַעְתִּי עַל מָה נִכְתְּבָה תֵּבָה אַחַת; דָּ"אַ לָמָּה נִקְרֵאת תֵּבָה אַחַת בָּגָד, כְּמוֹ בָּגַדְתָּ בִּי, כְּשֶׁבָּאתָ אֶל שִׁפְחָתִי, כְּאִישׁ שֶׁבָּגַד בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים:
ויזכור אלהים את רחל. זָכַר לָהּ שֶׁמָּסְרָה סִימָנֶיהָ לַאֲחוֹתָהּ וְשֶׁהָיְתָה מְצֵרָה שֶׁמָּא תַּעֲלֶה בְּגוֹרָלוֹ שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁמָּא יְגָרְשֶׁנָּה יַעֲקֹב לְפִי שֶׁאֵין לָהּ בָּנִים, וְאַף עֵשָׂו הָרָשָׁע כָּךְ עָלָה בְּלִבּוֹ כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁאֵין לָהּ בָּנִים; הוּא שֶׁיִּסֵּד הַפַּיָּט הָאַדְמוֹן כְּבָט שֶׁלֹּא חָלָה, צָבָה לְקַחְתָּהּ לוֹ וְנִתְבֶּהָלָה:
יסף ה' לי בן אחר. יוֹדַעַת הָיְתָה בִנְבוּאָה שֶׁאֵין יַעֲקֹב עָתִיד לְהַעֲמִיד אֶלָּא שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, אָמְרָה יְהִי רָצוֹן שֶׁאוֹתוֹ שֶׁהוּא עָתִיד לְהַעֲמִיד יְהֵא מִמֶּנִּי, לְכָךְ לֹא נִתְפַּלְּלָה אֶלָּא עַל בֵּן אַחֵר:
הנותרות. הָרְעוּעוֹת שֶׁבָּהֶן, הַחוֹלוֹת וְהָעֲקָרוֹת שֶׁאֵינָן אֶלָּא שִׁירַיִם, אוֹתָן מָסַר לוֹ:
לוז. וְעוֹד לָקַח מַקַּל לוּז, עֵץ שֶׁגְּדֵלִין בּוֹ אֱגוֹזִים דַּקִּים, קולדו"י בְּלַעַז:
מחשוף הלבן. גִּלּוּי לֹבֶן שֶׁל מַקֵּל, כְּשֶׁהָיָה קוֹלְפוֹ הָיָה נִרְאֶה וְנִגְלֶה לֹבֶן שֶׁלּוֹ בַּמָּקוֹם הַקָּלוּף:
הלא נכריות נחשבנו לו. אֲפִלּוּ בְשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לָתֵת נְדוּנְיָה לִבְנוֹתָיו – בִּשְׁעַת נִשּׂוּאִין – נָהַג עִמָּנוּ כְּנָכְרִיּוֹת, כִּי מְכָרָנוּ לְךָ בִּשְׂכַר הַפְּעֻלָּה:
לגזוז את צאנו. שֶׁנָּתַן בְּיַד בָּנָיו דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב:
(אנכי אחטנה תַּרְגּוּמוֹ דַּהַוַת שָׁגְיָא מִמִּנְיָנָא, שֶׁהָיְתָה נִפְקֶדֶת וּמְחֻסֶּרֶת, כְּמוֹ וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ (במדבר ל"א), תַּרְגּוּמוֹ לָא שְׁגָא):
בנתי, בנתי. שְׁתֵּי פְעָמִים, אַף בִּלְהָה וְזִלְפָּה בְּנוֹתָיו הָיוּ מִפִּילֶגֶשׁ:

רש״ידָּנַ֣נִּי אֱלֹהִ֔ים. דָּנַנִּי וְחִיְּבַנִי וְזִכַּנִי (בראשית רבה):
וַיִּתֶּן. לָבָן ביד בניו:

רש״ינַפְתּוּלֵ֨י אֱלֹהִ֧ים. מְנַחֵם בֶּן סָרוּק פֵּרְשׁוֹ בְּמַחְבֶּרֶת צָמִיד פָּתִיל, חִבּוּרִים מֵאֵת הַמָּקוֹם נִתְחַבַּרְתִּי עִם אֲחוֹתִי לִזְכּוֹת לְבָנִים. וַאֲנִי מְפָרְשׁוֹ לְשׁוֹן עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל (דברים ל"ב) – נִתְעַקַּשְׁתִּי וְהִפְצַרְתִּי פְצִירוֹת וְנַפְתּוּלִים הַרְבֵּה לַמָּקוֹם, לִהְיוֹת שָׁוָה לַאֲחוֹתִי:
גַּם יָכֹ֑לְתִּי. הִסְכִּים עַל יָדִי; וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם לְשׁוֹן תְּפִלָּה, כְּמוֹ נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִתְפַּלְתִּי בַּקָּשׁוֹת הַחֲבִיבוֹת לְפָנָיו; נִתְקַבַּלְתִּי, וְנֶעֱתַרְתִּי כַאֲחוֹתִי:
נִפְתַּ֛לְתִּי. נִתְקַבְּלָה תְפִלָּתִי, וּמִ"אַ יֵשׁ רַבִּים בִּלְשׁוֹן נוֹטָרִיקוֹן:

רש״יוַתֵּ֗לֶד זִלְפָּ֛ה. בְּכֻלָּן נֶאֱמַר הֵרָיוֹן חוּץ מִזִּלְפָּה, לְפִי שֶׁהָיְתָה בַחוּרָה מִכֻּלָּן וְתִינֹקֶת בְּשָׁנִים וְאֵין הֵרָיוֹן נִכָּר בָּהּ; וּכְדֵי לְרַמּוֹת לְיַעֲקֹב, נְתָנָהּ לָבָן לְלֵאָה, שֶׁלֹּא יָבִין שֶׁמַּכְנִיסִין לוֹ אֶת לֵאָה, שֶׁכָּךְ מִנְהָג לִתֵּן שִׁפְחָה הַגְּדוֹלָה לַגְּדוֹלָה וּקְטַנָּה לַקְּטַנָּה:

רש״יבִּימֵ֣י קְצִיר חִטִּ֗ים. לְהַגִּיד שִׁבְחָן שֶׁל שְׁבָטִים; שְׁעַת הַקָּצִיר הָיָה וְלֹא פָשַׁט יָדוֹ בַגֶּזֶל לְהָבִיא חִטִּים וּשְׂעוֹרִים, אֶלָּא דְּבַר הַהֶפְקֵר, שֶׁאֵין אָדָם מַקְפִּיד בּוֹ:
דֽוּדָאִים֙. סִיגְלִי, עֵשֶׂב הוּא (סנהדרין צ"ט), וּבִלְשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל יַסְמִי"ן:

רש״יוְלָקַ֕חַת גַּ֥ם אֶת דּוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י. בִּתְמִיהָ, וְלַעֲשׂוֹת עוֹד זֹאת לִקַּח גַם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי; וְתַרְגּוּמוֹ וּלְמֵיסַב:
לָכֵן֙ יִשְׁכַּ֤ב עִמָּךְ֙ הַלַּ֔יְלָה. שֶׁלִּי הָיְתָה שְׁכִיבַת לַיְלָה זוֹ, וַאֲנִי נוֹתְנָה לָךְ תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ, וּלְפִי שֶׁזִּלְזְלָה בְּמִשְׁכַּב הַצַּדִּיק לֹא זָכְתָה לְהִקָּבֵר עִמּוֹ (נדה ל"א):

רש״ישָׂכֹ֣ר שְׂכַרְתִּ֔יךָ. נָתַתִּי לְרָחֵל שְׂכָרָהּ:
בַּלַּ֥יְלָה הֽוּא. הַקָּבָּ"ה סִיְּעוֹ, שֶׁיָּצָא מִשָּׁם יִשָּׂשכָר (בראשית רבה):

רש״יוַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹהִ֖ים אֶל לֵאָ֑ה. שֶׁהָיְתָה מִתְאַוָּה וּמְחַזֶּרֶת לְהַרְבּוֹת שְׁבָטִים:

רש״יזֵ֣בֶד טוֹב֒. כְּתַרְגּוּמוֹ:
יִזְבְּלֵ֣נִי. לְ' בֵּית זְבֻל (מלכים א ח' י"ג), הירבריי"א בְּלַעַז, בֵּית מָדוֹר, מֵעַתָּה לֹא תְהֵא עִקַּר דִּירָתוֹ אֶלָּא עִמִּי שֶׁיֵּשׁ לִי בָנִים כְּנֶגֶד כָּל נָשָׁיו:

רש״ידִּינָֽה. פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁדָּנָה לֵאָה דִּין בְּעַצְמָהּ, אִם זֶה זָכָר לֹא תְהֵא רָחֵל אֲחוֹתִי כְּאַחַת הַשְּׁפָחוֹת, וְהִתְפַּלְּלָה עָלָיו וְנֶהְפַּךְ לִנְקֵבָה (ברכות ס'):

רש״יאָסַ֥ף. הִכְנִיסָהּ בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא תֵרָאֶה, וְכֵן אֱסֹף חֶרְפָּתֵנוּ (ישעיהו ד'), וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיתָה (שמות ט'), אָסְפוּ נָגְהָם (יואל ד'), וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף (ישעיהו ס') – לֹא יִטָּמֵן:
חֶרְפָּתִֽי. שֶׁהָיִיתִי לְחֶרְפָּה שֶׁאֲנִי עֲקָרָה וְהָיוּ אוֹמְרִים עָלַי שֶׁאֱעֶלֶה לְחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו הָרָשָׁע. וְאַגָּדָה: כָּל זְמַן שֶׁאֵין לָאִשָּׁה בֵּן, אֵין לָהּ בְּמִי לִתְלוֹת סִרְחוֹנָהּ, מִשֶּׁיֵשׁ לָהּ בֵּן תּוֹלָה בוֹ: מִי שִׁבֵּר כְּלִי זֶה? בִּנְךָ. מִי אָכַל תְּאֵנִים אֵלּוּ? בִּנְךָ:

רש״יכַּאֲשֶׁ֛ר יָלְדָ֥ה רָחֵ֖ל אֶת יוֹסֵ֑ף. מִשֶּׁנּוֹלַד שְׂטָנוֹ שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ (עובדיה א'), אֵשׁ בְּלֹא לֶהָבָה אֵינוֹ שׁוֹלֵט לְמֵרָחוֹק, מִשֶּׁנּוֹלַד יוֹסֵף בָּטַח יַעֲקֹב בְּהַקָּבָּ"ה וְרָצָה לָשׁוּב:

רש״יתְּנָ֞ה אֶת נָשַׁ֣י וגו'. אֵינִי רוֹצֶה לָצֵאת כִּי אִם בִּרְשׁוּת:

רש״ינִחַ֕שְׁתִּי. מְנַחֵשׁ הָיָה, נִסִּיתִי בְּנִחוּשׁ שֶׁלִּי שֶׁעַל יָדְךָ בָּאָה לִי בְרָכָה; כְּשֶׁבָּאתָ לְכָאן לֹא הָיוּ לִי בָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן (בראשית כ״ט: ו׳), אֶפְשַׁר יֵשׁ לוֹ בָנִים וְהוּא שׁוֹלֵחַ בִתּוֹ אֵצֶל הָרוֹעִים? עַכְשָׁיו הָיוּ לוֹ בָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן (שם ל"א):

רש״ינׇקְבָ֧ה. כְּתַרְגּוּמוֹ פָּרֵשׁ אַגְרָךְ:

רש״יוְאֵ֛ת אֲשֶׁר הָיָ֥ה מִקְנְךָ֖ אִתִּֽי. אֶת חֶשְׁבּוֹן מִעוּט מִקְנְךָ שֶׁבָּא לְיָדִי מִתְּחִלָּה, כַּמָּה הָיוּ:

רש״ילְרַגְלִ֑י. עִם רַגְלִי, בִּשְׁבִיל בִּיאַת רַגְלִי בָּאת אֶצְלְךָ הַבְּרָכָה, כְּמוֹ הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ (שמות י"א), לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי (שופטים ח') – הַבָּאִים עִמִּי:
גַם אָנֹכִ֖י לְבֵיתִֽי. לְצֹרֶךְ בֵּיתִי; עַכְשָׁו אֵין עוֹשִׂין לְצָרְכִּי אֶלָּא בָּנַי וְצָרִיךְ אֲנִי לִהְיוֹת עוֹשֶׂה גַּם אֲנִי עִמָּהֶם לְסָמְכָן, וְזֶהוּ גַּם:

רש״ינָקֹ֣ד. מְנֻמָּר בַּחֲבַרְבּוּרוֹת דַּקּוֹת כּמוֹ נְקֻדּוֹת, פיונטור"א בְּלַעַז:
וְטָל֗וּא. לְשׁוֹן טְלָאִים – חֲבַרְבּוּרוֹת רְחָבוֹת:
חוּם֙. שָׁחוּם, דּוֹמֶה לְאָדֹם, רו"ש בְּלַעַז; לְשׁוֹן מִשְׁנָה שַׁחֲמָתִית וְנִמְצֵאת לְבָנָה, לְעִנְיַן הַתְּבוּאָה:
וְהָיָ֖ה שְׂכָרִֽי. אוֹתָן שֶׁיִּוָּלְדוּ מִכָּאן וּלְהַבָּא נְקֻדִּים וּטְלוּאִים בָּעִזִּים וּשְׁחוּמִים בַּכְּשָׂבִים, יִהְיוּ שֶׁלִּי, וְאוֹתָן שֶׁיֶּשְׁנָן עַכְשָׁו, הַפְרֵשׁ מֵהֶם וְהַפְקִידֵם בְּיַד בָּנֶיךָ, שֶׁלֹּא תֹאמַר לִי עַל הַנּוֹלָדִים מֵעַתָּה אֵלּוּ הָיוּ שָׁם מִתְּחִלָּה, וְעוֹד, שֶׁלֹּא תֹאמַר לִי, עַל יְדֵי הַזְּכָרִים שֶׁהֵן נְקֻדִּים וּטְלוּאִים תֵּלַדְנָה הַנְּקֵבוֹת דֻּגְמָתָן מִכָּאן וָאֵילָךְ:

רש״יוְעָֽנְתָה בִּ֤י וגו'. אִם תַּחְשְׁדֵנִי שֶׁאֲנִי נוֹטֵל מִשֶּׁלְּךָ כְּלוּם, תַּעֲנֶה בִי צִדְקָתִי כִּי תָבֹא צִדְקָתִי וְתָעִיד עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ, שֶׁלֹּא תִמְצָא בְעֶדְרִי כִּי אִם נְקֻדִּים וּטְלוּאִים, וְכָל שֶׁתִּמְצָא בָהֶן שֶׁאֵינוֹ נָקֹד אוֹ טָלוּא אוֹ חוּם, בְּיָדוּעַ שֶׁגְּנַבְתִּיו לְךָ וּבִגְנֵבָה הוּא שָׁרוּי אֶצְלִי:

רש״יהֵ֑ן. לְ' קַבָּלַת דְּבָרִים:
ל֖וּ יְהִ֥י כִדְבָרֶֽךָ. הַלְוַאי שֶׁתַּחְפֹּץ בְּכָךְ:

רש״יוַיָּ֣סַר. לָבָן ביום ההוא:
כֹּ֤ל אֲשֶׁר לָבָן֙ בּ֔וֹ. כָּל אֲשֶׁר הָיְתָה בוֹ חֲבַרְבּוּרִית לְבָנָה:

רש״ימַקַּ֥ל לִבְנֶ֛ה. עֵץ הוּא, וּשְׁמוֹ לִבְנֶה, כְּמָא דְתֵימָא תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה (הושע ד'), וְאוֹמֵר אֲנִי הוּא שֶׁקּוֹרִין טרינבל"א בְּלַעַ"ז, שֶׁהוּא לָבָן:
לַ֖ח. כְּשֶׁהוּא רָטֹב:
וְעַרְמ֑וֹן. קשטני"יר בְּלַעַז:
פְּצָל֣וֹת. קִלּוּפִים קִלּוּפִים, שֶׁהָיָה עוֹשֵׂהוּ מְנֻמָּר:

רש״יוַיַּצֵּ֗ג. תַּרְגּוּמוֹ וְדָעִיץ, לְשׁוֹן תְּחִיבָה וּנְעִיצָה הוּא בִלְשׁוֹן אֲרַמִּי, וְהַרְבֵּה יֵשׁ בַּתַּלְמוּד דָּצָהּ וּשְׁלָפָהּ, דָּץ בֵּיהּ מִידֵי, דָּצָהּ כְּמוֹ דְעָצָהּ, אֶלָּא שֶׁמְּקַצֵּר אֶת לְשׁוֹנוֹ:
בָּרְהָטִ֖ים. בִּמְרוּצוֹת הַמַּיִם, בַּבְּרֵכוֹת הָעֲשׂוּיוֹת בָּאָרֶץ לְהַשְׁקוֹת שָׁם הַצֹּאן:
אֲשֶׁר֩ תָּבֹ֨אןָ וגו'. בָּרְהָטִים אֲשֶׁר תָּבֹאנָה הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת שָׁם הִצִּיג הַמַּקְלוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן:
וַיֵּחַ֖מְנָה. הַבְּהֵמָה רוֹאָה אֶת הַמַּקְלוֹת וְהִיא נִרְתַּעַת לַאֲחוֹרֶיהָ וְהַזָּכָר רוֹבְעָהּ וְיוֹלֶדֶת כַּיּוֹצֵא בוֹ. רַבִּי הוֹשַׁעְיָה אוֹמֵר, הַמַּיִם נַעֲשִׂין זֶרַע בִּמְעֵיהֶן וְלֹא הָיוּ צְרִיכוֹת לְזָכָר, וְזֶהוּ וַיֵּחַמְנָה וְגוֹ' (בראשית רבה):

רש״יאֶל הַמַּקְל֑וֹת. אֶל מַרְאוֹת הַמַּקְלוֹת:
עֲקֻדִּ֥ים. מְשֻׁנִּים בִּמְקוֹם עֲקִידָתָם, הֵם קַרְסֻלֵּי יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם:

רש״יוְהַכְּשָׂבִים֮ הִפְרִ֣יד יַעֲקֹב֒. הַנּוֹלָדִים עֲקוּדִים נְקֻדִּים הִבְדִיל וְהִפְרִישׁ לְעַצְמָן וְעָשָׂה אוֹתָן עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ, וְהוֹלִיךְ אוֹתוֹ הָעֵדֶר הָעָקוּד לִפְנֵי הַצֹּאן, וּפְנֵי הַצֹּאן הַהוֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם צוֹפוֹת אֲלֵיהֶם; וְזֶהוּ שֶׁאָמַר וַיִּתֵּן פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד, שֶׁהָיוּ פְנֵי הַצֹּאן אֶל הָעֲקוּדִים, וְאֶל כָּל חוּם שֶׁמָּצָא בְּצֹאן לָבָן:
וַיָּֽשֶׁת ל֤וֹ עֲדָרִים֙. כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי:

רש״יהַמְקֻשָּׁרוֹת֒. כְּתַרְגּוּמוֹ הַבַּכִּירוֹת, וְאֵין לִי עֵד בַּמִּקְרָא; וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ עִם אֲחִיתֹפֶל בַּקֹּשְׁרִים (שמואל ב ט"ו), וַיְהִי הַקֶּשֶׁר אַמִּץ (שם), אוֹתָן הַמִּתְקַשְּׁרוֹת יַחַד לְמַהֵר עִבּוּרָן:

רש״יוּבְהַעֲטִ֥יף. לְשׁוֹן אִחוּר, כְּתַרְגּוּמוֹ וּבְלַקִּישׁוּת. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ עִם הַמַּחֲלָצוֹת וְהַמַּעֲטָפוֹת (ישעיהו ג'), לְשׁוֹן עֲטִיפַת כְּסוּת, כְּלוֹמַר מִתְעַטְּפוֹת בְּעוֹרָן וְצַמְרָן וְאֵינָן מִתְאַוּוֹת לְהִתְיַחֵם עַ"יְ הַזְּכָרִים:

רש״יצֹ֣אן רַבּ֔וֹת. פָּרוֹת וְרָבוֹת מִשְּׁאָר צֹאן:
וּשְׁפָחוֹת֙ וַעֲבָדִ֔ים. מוֹכֵר צֹאנוֹ בְדָמִים יְקָרִים וְלוֹקֵחַ לוֹ כָּל אֵלֶּה:

רש״יעָשָׂ֕ה. כָּנַס, כְּמוֹ וַיַּעַשׂ חַיִל וַיַּךְ אֶת עֲמָלֵק (שמואל א י"ד):

רש״ישׁ֛וּב אֶל אֶ֥רֶץ אֲבוֹתֶ֖יךָ. וְשָׁם אהיה עמך, אֲבָל בְּעוֹדְךָ מְחֻבָּר לַטָּמֵא אִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתִי עָלֶיךָ (בראשית רבה):

רש״יוַיִּקְרָ֖א לְרָחֵ֣ל וּלְלֵאָ֑ה. לְרָחֵל תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ לְלֵאָה, שֶׁהִיא הָיְתָה עֲקֶרֶת הַבַּיִת שֶׁבִּשְׁבִילָהּ נִזְדַּוֵּג יַעֲקֹב עִם לָבָן, וְאַף בָּנֶיהָ שֶׁל לֵאָה מוֹדִים בַּדָּבָר, שֶׁהֲרֵי בֹּעַז וּבֵית דִּינוֹ מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה אוֹמְרִים כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם וְגוֹ' – הִקְדִּימוּ רָחֵל לְלֵאָה:

רש״יעֲשֶׂ֣רֶת מֹנִ֑ים. אֵין מוֹנִים פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה:
מֹנִ֑ים. לְשׁוֹן סְכוּם, כְּלַל הַחֶשְׁבּוֹן וְהֵן עֲשִׂירִיּוֹת; לָמַדְנוּ שֶׁהֶחֱלִיף תְּנָאוֹ ק' פְּעָמִים:

רש״יוְהִנֵּ֤ה הָֽעַתֻּדִים֙. אַעַ"פִּ שֶׁהִבְדִּילָם לָבָן כֻּלָּם שֶׁלֹּא יִתְעַבְּרוּ הַצֹּאן דֻּגְמָתָן, הָיוּ הַמַּלְאָכִים מְבִיאִין אוֹתָן מֵעֵדֶר הַמָּסוּר בְּיַד בְּנֵי לָבָן לָעֵדֶר שֶׁבְּיַד יַעֲקֹב (בראשית רבה):
וּבְרֻדִּֽים. כְּתַרְגּוּמוֹ וּפַצִּיחִין, פייש"יר בְּלַעַ"ז, חוּט שֶׁל לָבָן מַקִּיף אֶת גּוּפוֹ סָבִיב, חֲבַרְבּוּרוֹת שֶׁלּוֹ פְתוּחָה וּמְפֻלֶּשֶׁת מִזּוֹ אֶל זוֹ; וְאֵין לְהָבִיא עֵד מִן הַמִּקְרָא:

רש״יהָאֵל֙ בֵּֽית אֵ֔ל. כְּמוֹ אֵל בֵּית אֵל, הַהֵ"א יְתֵרָה, וְדֶרֶךְ מִקְרָאוֹת לְדַבֵּר כֵּן, כְּמוֹ כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן (במדבר ל"ד):
מָשַׁ֤חְתָּ שָּׁם֙. לְ' רִבּוּי וּגְדֻלָּה כְּשֶׁנִּמְשָׁח לַמַּלְכוּת, כָּךְ וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ – לִהְיוֹת מְשׁוּחָה לְמִזְבֵּחַ:
אֲשֶׁ֨ר נָדַ֥רְתָּ לִּ֛י. וְצָרִיךְ אַתָּה לְשַׁלְּמוֹ, שֶׁאָמַרְתָּ יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים, שֶׁתַּקְרִיב שָׁם קָרְבָּנוֹת:

רש״יהַע֥וֹד לָ֛נוּ. לָמָּה נְעַכֵּב עַל יָדְךָ מִלָּשׁוּב? כְּלוּם אָנוּ מְיַחֲלוֹת לִירַשׁ מִנִּכְסֵי אָבִינוּ כְּלוּם בֵּין הַזְּכָרִים:

רש״יאֶת כַּסְפֵּֽנוּ. שֶׁעִכֵּב דְּמֵי שְׂכַר פְּעֻלָּתְךָ:

רש״יכִּ֣י כׇל הָעֹ֗שֶׁר. כִּי זֶה מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן אֶלָּא; כְּלוֹמַר, מִשֶּׁל אָבִינוּ אֵין לָנוּ כְּלוּם, אֶלָּא מַה שֶּׁהִצִּיל הַקָּבָּ"ה מֵאָבִינוּ שֶׁלָּנוּ הוּא:
הִצִּ֤יל. לְשׁוֹן הִפְרִישׁ, וְכֵן כָּל לְשׁוֹן הַצָּלָה שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן הַפְרָשָׁה, שֶׁמַּפְרִישׁוֹ מִן הָרָעָה וּמִן הָאוֹיֵב:

רש״יאֶת בָּנָ֥יו וְאֶת נָשָׁ֖יו. הִקְדִּים זְכָרִים לִנְקֵבוֹת, וְעֵשָׂו הִקְדִּים נְקֵבוֹת לִזְכָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו וְאֶת בָּנָיו וְגוֹמֵר:

רש״ימִקְנֵה֙ קִנְיָנ֔וֹ. מַה שֶּׁקָּנָה מִצֹּאנוֹ, עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּגְמַלִּים וַחֲמוֹרִים:

רש״יוַתִּגְנֹ֣ב רָחֵ֔ל אֶת הַתְּרָפִ֖ים. לְהַפְרִישׁ אֶת אָבִיהָ מֵעֲ"זָ נִתְכַּוְּנָה (בראשית רבה):

רש״יבַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י. שֶׁהֲרֵי דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים הָיָה בֵינֵיהֶם:

רש״יאֶת אֶחָיו֙. קְרוֹבָיו:
דֶּ֖רֶךְ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים. כָּל אוֹתָן ג' יָמִים שֶׁהָלַךְ הַמַּגִּיד לְהַגִּיד לְלָבָן הָלַךְ יַעֲקֹב לְדַרְכּוֹ, נִמְצָא, יַעֲקֹב רָחוֹק מִלָּבָן שִׁשָּׁה יָמִים, וּבַשְּׁבִיעִי הִשִּׂיגוֹ לָבָן. לָמַדְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָלַךְ יַעֲקֹב בְּשִׁבְעָה יָמִים הָלַךְ לָבָן בְּיוֹם אֶחָד (שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים, וְלֹא נֶאֱמַר וַיִרְדֹּף אַחֲרָיו שִׁבְעַת יָמִים):

רש״ימִטּ֥וֹב עַד רָֽע. כָּל טוֹבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל הַצַּדִּיקִים (יבמות ק"ג):

רש״יכִּשְׁבֻי֖וֹת חָֽרֶב. כָּל חַיִל הַבָּא לַמִּלְחָמָה קָרוּי חֶרֶב:

רש״יוַתִּגְנֹ֖ב אֹתִ֑י. גָּנַבְתָּ אֶת דַּעְתִּי:

רש״ייֶשׁ לְאֵ֣ל יָדִ֔י. יֵשׁ כֹּחַ וְחַיִל בְּיָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רַע, וְכָל אֵל שֶׁהוּא לְ' קֹדֶש עַל שֵׁם עִזּוּז וְרֹב אוֹנִים הוּא:

רש״ינִכְסַ֖פְתָּה. חָמַדְתָּ, וְהַרְבֵּה יֵשׁ בַּמִּקְרָא, נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי (תהילים פ"ד), לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִכְסֹף (איוב י"ד):
גָנַ֖בְתָּ. כְּמוֹ רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת (איכה א'), מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט (ישעיהו א') אֹהַבְתִּי לָדוּשׁ (הושע י'):

רש״יכִּ֣י יָרֵ֔אתִי וגו'. הֱשִׁיבוֹ עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, שֶׁאָמַר לוֹ, וַתְּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי וְגוֹ':

רש״ילֹ֣א יִֽחְיֶה֒. וּמֵאוֹתָהּ קְלָלָה מֵתָה רָחֵל בַּדֶּרֶךְ (בראשית רבה)
מָ֥ה עִמָּדִ֖י. מִשֶּׁלְּךָ:

רש״יבְּאֹ֥הֶל יַעֲקֹ֣ב. הוּא אֹהֶל רָחֵל, שֶׁהָיָה יַעֲקֹב תָּדִיר אֶצְלָהּ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב וּבְכֻלָּן לֹא נֶאֱמַר אֵשֶׁת יַעֲקֹב:
וַיָּבֹ֖א בְּאֹ֥הֶל רָחֵֽל. כְּשֶׁיָּצָא מֵאֹהֶל לֵאָה חָזַר לוֹ לְאֹהֶל רָחֵל קֹדֶם שֶׁיְּחַפֵּשׂ בְּאֹהֶל הָאֲמָהוֹת, וְכָל כָּךְ לָמָּה? שֶׁהָיָה מַכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא מַשְׁמְשָׁנִית:

רש״יבְּכַ֥ר הַגָּמָ֖ל. לְשׁוֹן כָּרִים וּכְסָתוֹת, כְּתַרְגּוּמוֹ בַּעֲבִיטָא דְגַמְלָא, וְהִיא מַרְדַּעַת הָעֲשׂוּיָה כְּמִין כַּר; וּבְעֵרוּבִין (דף ט"ז) שָׁנִינוּ הִקִּיפוּהָ בַּעֲבִיטִין, וְהֵן עֲבִיטֵי גְמַלִּים, בשט"ו בְּלַעַז:

רש״ידָלַ֖קְתָּ. רָדַפְתָּ, כְּמוֹ עַל הֶהָרִים דְּלָקֻנוּ (איכה ד'), וּכְמוֹ מִדְּלֹק אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים (שמואל א י"ז):

רש״יוְיוֹכִ֖יחוּ. וִיבָרְרוּ עִם מִי הַדִּין, אפרובי"ר בְּלַעַז:

רש״ילֹ֣א שִׁכֵּ֑לוּ. לֹא הִפִּילוּ עִבּוּרָם, כְּמוֹ רֶחֶם מַשְׁכִּיל (הושע ט'), תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל (איוב כ"א):
וְאֵילֵ֥י צֹאנְךָ֖. מִכָּאן אָמְרוּ אַיִל בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי אַיִל, שֶׁאִם לֹא כֵן, מַה שִּׁבְחוֹ? אֵלִים לֹא אָכַל, אֲבָל כְּבָשִׂים אָכַל, אִם כֵּן גַּזְלָן הוּא (בבא קמא ס"ה):

רש״יטְרֵפָה֙. עַל יְדֵי אֲרִי וּזְאֵב:
אָנֹכִ֣י אֲחַטֶּ֔נָּה. לְשׁוֹן קֹלֵעַ בָּאֶבֶן אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִא (שופטים כ'), אֲנִי וּבְנִי שְׁלֹמֹה חַטָּאִים (מלכים א א') – חֲסֵרִים, אָנֹכִי אַחְסְרֶנָּה, אִם חָסְרָה חָסְרָה לִי, שֶׁמִּיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה:
גְּנֻֽבְתִ֣י י֔וֹם וּגְנֻֽבְתִ֖י לָֽיְלָה. גְנוּבַת יוֹם אוֹ גְנוּבַת לַיְלָה, הַכֹּל שִׁלַּמְתִּי:

רש״יאֲכָלַ֥נִי חֹ֖רֶב. לְשׁוֹן אֵשׁ אֹכְלָה:
וְקֶ֣רַח. כְּמוֹ מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ (תהילים קמ"ז), תַּרְגּוּמוֹ גְּלִידָא:
שְׁנָתִ֖י. לְשׁוֹן שֵׁנָה:

רש״יוַתַּחֲלֵ֥ף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּ֖י. הָיִיתָ מְשַׁנֶּה תְּנַאי שֶׁבֵּינֵינוּ, מִנָּקֹד לְטָלוּא, וּמֵעֲקוּדִים לִבְרֻדִּים:

רש״יוּפַ֤חַד יִצְחָק֙. לֹא רָצָה לוֹמַר אֱלֹהֵי יִצְחָק, שֶׁאֵין הַקָּבָּ"ה מְיַחֵד שְׁמוֹ עַל הַצַּדִּיקִים בְּחַיֵּיהֶם, וְאַעַ"פִּ שֶׁאָמַר לוֹ בְּצֵאתוֹ מִבְּאֵר שֶׁבַע אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק, בִּשְׁבִיל שֶׁכָּהוּ עֵינָיו, וַהֲרֵי הוּא כַּמֵּת; יַעֲקֹב נִתְיָרֵא לוֹמַר אֱלֹהֵי, וְאָמַר וּפַחַד:
וַיּ֥וֹכַח. לְשׁוֹן תּוֹכָחָה הוּא וְלֹא לְשׁוֹן הוֹכָחָה:
אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם. קֹדֶשׁ (בראשית רבה):
אֱלֹהֵ֣י אָבִי֩. חֹל:

רש״ימָֽה אֶעֱשֶׂ֤ה לָאֵ֙לֶּה֙. אֵיךְ תַּעֲלֶה עַל לִבִּי לְהָרַע לָהֶן:

רש״יוְהָיָ֥ה לְעֵ֖ד. הַקָּבָּ"ה:

רש״ילְאֶחָיו֙. הֵם בָּנָיו שֶׁהָיוּ לוֹ אַחִים, נִגָּשִׁים אֵלָיו לְצָרָה וּלְמִלְחָמָה (בראשית רבה):
לְאֶחָיו֙. לְאוֹהֲבָיו שֶׁעִם לָבָן:

רש״ייְגַ֖ר שָׂהֲדוּתָ֑א. תַּרְגּוּמוֹ שֶׁל גַּלְעֵד:
גַּלְעֵֽד. גַּל עֵד:

רש״יוְהַמִּצְפָּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔ר וגו'. וְהַמִּצְפָּה אֲשֶׁר בְּהַר הַגִּלְעָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיַּעֲבֹר אֶת מִצְפֵּה גִלְעָד (שופטים י"א), וְלָמָּה נִקְרֵאת שְׁמָהּ מִצְפָּה? לְפִי שֶׁאָמַר אֶחָד מֵהֶם לַחֲבֵרוֹ, יִצֶף ה' בֵּינִי וּבֵינֶךָ אִם תַּעֲבֹר אֶת הַבְּרִית:
כִּ֥י נִסָּתֵ֖ר. וְלֹא נִרְאֶה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ:

רש״יאִם תְּעַנֶּ֣ה אֶת בְּנֹתַ֗י. לִמְנֹע מֵהֶן עוֹנַת תַּשְׁמִישׁ (יומא ע"ז):

רש״ייָרִ֖יתִי. כְּמוֹ יָרָה בַיָּם, כְּזֶה שֶׁהוּא יוֹרֶה הַחֵץ:

רש״יאִם אָ֗נִי. הֲרֵי אִם מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן אֲשֶׁר, כְּמוֹ עַד אִם דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי:
לְרָעָֽה. לְרָעָה אִי אַתָּה עוֹבֵר, אַבָל אַתָּה עוֹבֵר לִפְרַקְמַטְיָה:

רש״יוֵֽאלֹהֵ֤י נָחוֹר֙. חֹל:

רש״יוַיִּזְבַּ֨ח יַעֲקֹ֥ב זֶ֙בַח֙. שָׁחַט בְּהֵמוֹת לְמִשְׁתֶּה:
לֶאֱכׇל לָ֑חֶם. כָּל דְּבַר מַאֲכָל קָרוּי לֶחֶם, כְּמוֹ עֲבַד לְחֶם רַב (דניאל ה'), נַשְׁחִיתָה עֵץ בְּלַחְמוֹ (ירמיהו י"א):

רש״יוַיִּפְגְּעוּ ב֖וֹ מַלְאֲכֵ֥י אֱלֹהִֽים. מַלְאָכִים שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בָּאוּ לִקְרָאתוֹ לְלַוּוֹתוֹ לָאָרֶץ:

רש״ימַֽחֲנָֽיִם. שְׁתֵּי מַחֲנוֹת, שֶׁל חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁבָּאוּ עִמּוֹ עַד כָּאן וְשֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּאוּ לִקְרָאתוֹ (ע' תנחומא פ' וישלח):

רש״יוְעַמִּ֥י תְלוּאִ֖ים לִמְשׁוּבָתִ֑י. כְּשֶׁהַנְּבִיאִים מְלַמְּדִים אוֹתָם לָשׁוּב אֵלַי, תְלוּאִים הֵם אִם לָשׁוּב אִם לֹא לָשׁוּב; בְּקֹשִׁי יְשׁוּבוּן אֵלַי:
וְאֶל עַל֙ יִקְרָאֻ֔הוּ יַ֖חַד לֹ֥א יְרוֹמֵֽם. וְאֶל הַדָּבָר אֲשֶׁר עָלָיו יִקְרָאוּהוּ הַנְּבִיאִים יַחַד, לֹא יְרוֹמְמוּהוּ עַמִּי וְלֹא יֵאוֹת לַעֲשׂוֹתוֹ. וְיֵשׁ מְפָרֵשׁ ״וְאֶל עַל יִקְרָאֻהוּ״ – פְּגָעִים קָשִׁים יִפְגְּעוּם, וְ׳אֶל׳ כְּמוֹ ״יֵשׁ לְאֵל יָדִי״ (בראשית לא: כט), וְאֵין זֹאת, שֶׁהֲרֵי נָקוּד בְּפַתַּח, וְאִם הָיָה וְאֵל שֵׁם דָּבָר הָיָה נָקוּד בְּצֵירֵי. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״בְּמַרְעָא קַשְׁיָא יִתְעָרְעוּן״, עָשָׂה אֶל (סא״א: עַל) לְשׁוֹן ׳קָשֶׁה׳, וְלִי נִרְאֶה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי כַּהֹגֶן:
יַ֖חַד לֹ֥א יְרוֹמֵֽם. ״כַּחֲדָא לָא יְהַכּוּן בְּקוֹמָא זְקוּפָא״ (תרגום יונתן):
אֲמַגֶּנְךָ֙. אֶמְסָרְךָ בְּיַד אוֹיְבֶיךָ, כְּמוֹ ״אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ״ (בראשית יד: כ):
נִכְמְר֥וּ. נִתְחַמְּמוּ, לְשׁוֹן אֲרַמִּי, וְכֵן ״עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ״ (איכה ה: י):
לֹ֥א אָשׁ֖וּב. מִדִּבְרֵי הַטּוֹב אֲשֶׁר אָמַרְתִּי (ויקרא כו: מד) ״לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים״ לִהְיוֹת מַשְׁחִית אֶת אֶפְרָיִם:
כִּ֣י אֵ֤ל אָנֹכִי֙. הַמְקַיֵּם דְּבַר טוֹבָתִי, וְאֵין מִדָּתִי לְהִנָּחֵם עַל הַטּוֹב:
בְּקִרְבְּךָ֣ קָד֔וֹשׁ וְלֹ֥א אָב֖וֹא בְּעִֽיר. אַחֶרֶת, כְּבָר הִבְטַחְתִּי לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתִי בְּקִרְבְּךָ בִּירוּשָׁלַיִם, וְלֹא אַשְׁרֶה אוֹתָהּ עוֹד עַל עִיר אַחֶרֶת. וְיֵשׁ מְפָרֵשׁ בְּעִיר לְשׁוֹן ׳שִׂנְאָה׳, כְּמוֹ (שמואל א כח: טז) ״וַיְהִי עָרֶךָ״:
כְּאַרְיֵ֣ה יִשְׁאָ֑ג. עוֹד יִשְׁאָג לָהֶם כְּאַרְיֵה שֶׁיֵּצְאוּ מִן הַגָּלֻיּוֹת וְיֵלְכוּ אַחֲרָיו:
וְיֶחֶרְד֥וּ בָנִ֖ים מִיָּֽם. ״וְיִתְכַּנְּשׁוּן גָּלְוָותָא מִמַּעֲרָב״ (תרגום יונתן):
סְבָבוּנִי. כְּבָר בְכַחַשׁ וּבְמִרְמָה אֶפְרַיִם וּבֵית יִשְׂרָאֵל, מַלְכֵי עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים וְכָל הָעָם, אֲבָל יְהוּדָה עוֹדֶנּוּ רָד עִם אֵל, מוֹשֵׁל עוֹד בְּיִרְאַת אֱלֹהִים. רָד כְּמוֹ (במדבר כד: יט) ״וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב״, עוֹד מַלְכֵיהֶם עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
רוֹעֶה רוּחַ. לְשׁוֹן ׳רֵיעַ׳, מִתְחַבֵּר לְדִבְרֵי רוּחַ לְהָעֲבוֹדָה זָרָה. וְשֶׁמֶן שֶׁלָּהֶם לְמִצְרַיִם מוֹבִילִים לָתֵת שֹׁחַד לְמִצְרַיִם לַעֲזוֹר אוֹתִי:
וְרִיב לַה׳ עִם יְהוּדָה. אֲלֵיהֶם הוּא מַגִּיד אֶת דִּבְרֵי רִיבוֹ אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ אֲחֵיהֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְלֹא יִתְמְהוּ בְּפָקְדוֹ עַל יַעֲקֹב כִּדְרָכָיו:
בַּבֶּ֖טֶן עָקַ֣ב אֶת אָחִ֑יו. כָּל זֶה עָשִׂיתִי לוֹ, אָחֲזוֹ בְּעַקֵבוֹ סִימָן שֶׁהוּא יִהְיֶה לוֹ גְּבִיר (בראשית כז: כט):
בָּכָ֖ה. הַמַּלְאָךְ:
וַיִּתְחַנֶּן ל֑וֹ. כְּשֶׁאָמַר לוֹ ״לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי״ (בראשית לב: כז), הַמַּלְאָךְ הָיָה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ: ״הַנַּח לִי עַכְשָׁיו, סוֹפוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִגָּלוֹת עָלֶיךָ בְּבֵית אֵל, וְשָׁם יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ, וְהוּא וַאֲנִי נַסְכִּים לְךָ עַל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרַכְךָ יִצְחָק״. וְאוֹתוֹ מַלְאָךְ שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו הָיָה (בראשית רבה עז: ג), וְהָיָה מְעַרְעֵר עַל הַבְּרָכוֹת:
וַה׳ אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת ה׳ זִכְרוֹ. כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי מֵאָז כֵּן אֲנִי עַתָּה, וְאִם הֱיִיתֶם הוֹלְכִים עִמִּי בְּתָמִימוּת כְּיַעֲקֹב אֲבִיכֶם (בראשית כה: כז), הָיִיתִי נוֹהֵג עִמָּכֶם כַּאֲשֶׁר נָהַגְתִּי עִמּוֹ:
וְאַתָּ֖ה בֵּאלֹהֶ֣יךָ תָשׁ֑וּב. בְּהַבְטָחָתוֹ וּבְמִשְׁעַנְתּוֹ שֶׁהוּא מַבְטִיחֲךָ אַתָּה יָכוֹל לִסְמֹךְ וְתָשׁוּב אֵלָיו, רַק ״חֶסֶד וּמִשְׁפָּט שְׁמֹר״ (מיכה ו: ח) וּמֻבְטָח אַתָּה לְקַוּוֹת לְיִשְׁעוֹ תָּמִיד:
כְּנַ֗עַן בְּיָד֛וֹ מֹאזְנֵ֥י מִרְמָ֖ה. אַתֶּם סְמוּכִים עַל בִּצְעֲכֶם, שֶׁאַתֶּם סוֹחֲרִים וְרַמָּאִים, וְעַל עָשְׁרְכֶם אַתֶּם אוֹמְרִים: ״אַךְ עָשַׁרְתִּי״ (הושע יב: ט), וְלֹא אֶעֱבֹד אֶת הַקָּדוֹשׁ בָָּרוּךְ הוּא:
מָצָ֥אתִי א֖וֹן לִ֑י. אוֹן – כֹּחַ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה הָיָה דּוֹרֵשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן זצ״ל: ״מָצָאתִי אוֹן לִי״ – מָצָאתִי לִי שְׁטַר חוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי מַלְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל, ״וַיֵּלְכוּ גַם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ וְגוֹ׳ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים״ (בראשית נ: יח). ״אוֹן לִי״ – דִּינֵי שְׁטָר, כְּמוֹ ״כּוֹתְבִין עָלָיו אוֹנוֹ״, וּכְמוֹ ״בְּאוֹנִי אֶחָד וּבְטִימִי אַחַת״ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ב ב). וְזֶה פֵּרוּשׁוֹ: ״וַיֹּאמֶר אֶפְרַיִם אַךְ עָשַׁרְתִּי מָצָאתִי אוֹן לִי״ – יָרָבְעָם בֶּן נְבָט שֶׁהָיָה מִשֵּׁבֶט אֶפְרַיִם מִתְפָּאֵר בְּעַצְמוֹ וְאוֹמֵר: ״אַךְ עָשַׁרְתִּי, מָצָאתִי אוֹן לִי״ – שְׁטָר אֶחָד שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים לִי, שֶׁאָבִי קָנָה אוֹתָם, דִּכְתִיב: ״וַיֵּלְכוּ גַם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים״, וּמַה שֶּׁקָּנָה עֶבֶד קָנָה רַבּוֹ, וְכָל מָמוֹנָם שֶׁלִּי. לְפִיכָךְ אֵין בִּי חֵטְא אִם אֶטּוֹל כָּל אֲשֶׁר לָהֶם כִּי הֵם עַבְדַי. מַה כְּתִיב אַחֲרָיו? ״וְאָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״ (שמות כ: ב) – גְּדֻלָּה הַבָּאָה לְאָבִיךָ בְּמִצְרַיִם מֵאִתִּי הָיְתָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים״ לֹא שָׁכַחְתָּ, אֲבָל ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ שֶׁנֶּאֱמַר בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שָׁכַחְתָּ, שֶׁהֶעֱמַדְתָּ שְׁנֵי עֲגָלִים, אֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶחָד בְּדָן. וּלְעִנְיַן פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, אַתָּה אוֹמֵר ״מָצָאתִי אוֹן לִי״ עַל יְדֵי עֹשֶׁק וּמֹאזְנֵי מִרְמָה. ״וְאָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״ – שָׁם הִבְחַנְתִּי בֵּין טִפָּה שֶׁל בְּכוֹר לְטִפָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל בְּכוֹר, אַף אֲנִי הַיּוֹדֵעַ וְנִפְרָע מִמֹּאזְנֵי מִרְמָה הָעֲשׂוּיִין מִבְּלִי הָבִין וּמֵהַטּוֹמֵן מִשְׁקְלוֹתָיו בְּמֶלַח כְּדֵי לְרַמּוֹת.
כׇּל יְגִיעַ֕י לֹ֥א יִמְצְאוּ לִ֖י. טוֹב לְךָ אִם אָמַרְתָּ בְּלִבְּךָ: ״כָּל מָמוֹנִי לֹא יְהֵא בּוֹ סִפּוּק לְכַפֵּר עַל עֲוֹנִי אֲשֶׁר חָטָאתִי״. כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן ״נָבִיא אֲמַר לְהוֹן כָּל עוּתְרֵיכוֹן לָא יִתְקַיֵּם לְכוֹן בְּיוֹם תּוּשְׁלָמַת חוֹבֵיכוֹן״:
לֹ֥א יִמְצְאוּ. לֹא יַסְפִּיקוּ, כְּמוֹ (במדבר יא: כב) ״וּמָצָא לָהֶם״. וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ כָּל יְגִיעַי – כָּל הַיְגֵעִים לְבַקֵּשׁ עֲוֹנִי וְלֹא יִמְצְאוּ לִי עָוֹן, שֶׁאִם כֵּן הָיָה רָאוּי לִכְתֹּב כָּל יָגֵעַ בְּלֹא יוֹ״ד וְלִנְקֹד בְּצֵירֵ״י, אֲבָל עַתָּה אֵינוֹ לְשׁוֹן ׳יָגֵעַ׳ אֶלָּא לְשׁוֹן ׳יְגִיעַ׳:
עוֹד אוֹשִׁיבְךָ בָאֳהָלִים. אַכְרִית מִתּוֹכְךָ סוֹחֲרֵי מִרְמָה וְאוֹשִׁיבְךָ בָאֳהָלִים, אַעֲמִיד מִתּוֹכְךָ תַּלְמִידִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה:
כִּימֵ֥י מוֹעֵֽד. כִּימֵי מוֹעֵד הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה ״יַעֲקֹב אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים״ (בראשית כה: כז):
וְדִבַּ֙רְתִּי֙ עַל הַנְּבִיאִ֔ים. לְהוֹכִיחַ אֶתְכֶם וּלְהַחֲזִיר אֶתְכֶם לַמּוּטָב:
וּבְיַ֥ד הַנְּבִיאִ֖ים אֲדַמֶּֽה. נִרְאֵיתִי לָהֶם בְּכַמָּה דּוּמְיוֹת (יחזקאל א: כו). דָּבָר אַחֵר: אֲדַמֶּה לָהֶם דְּבָרַי עַל יְדֵי מְשָׁלִים כְּדֵי לְיַשְּׁבָם עַל שׁוֹמְעֵיהֶם:
אִם גִּלְעָ֥ד אָ֙וֶן֙. אִם בָּא לָהֶם שֶׁבֶר וְאֹנֶס, הֵם גָּרְמוּ לְעַצְמָם, כִּי אַךְ שָׁוְא הָיוּ, וּבַגִּלְגָּל שְׁוָרִים זִבְּחוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה:
גַּ֤ם מִזְבְּחוֹתָם֙. רַבִּים כְּגַלִּים שֶׁעַל תַּלְמֵי שָׂדָי, תַּלְמֵי שָׂדָי הִיא מַעֲנִית הַמַּחֲרֵשָׁה קְרוּיָה תֶּלֶם:
וַיִּבְרַ֥ח יַעֲקֹ֖ב שְׂדֵ֣ה אֲרָ֑ם וְגוֹ׳. כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר נַחֲזוֹר עַל הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁדִּבַּרְנוּ לְמַעְלָה ״וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ״ (הושע יב: ה), וְעוֹד זֹאת עָשִׂיתִי לוֹ הֻצְרַךְ לִבְרֹחַ שְׂדֵה אֲרָם יְדַעְתֶּם אֵיךְ שְׁמַרְתִּיו:
וּבְאִשָּׁ֖ה שָׁמָֽר. אֶת הַצֹּאן:
וּבְנָבִיא הֶעֱלָה ה׳ וְגוֹ׳. וְעַל שֶׁאַתֶּם מְבַזִּין אֶת הַנְּבִיאִים וּמַלְעִיגִין בְּדִבְרֵיהֶם (דברי הימים ב לו: טז), הֲלֹא בְּנָבִיא הֶעֱלָה וְגוֹ׳:

רש״יוַיִּבְרַ֥ח יַעֲקֹ֖ב שְׂדֵ֣ה אֲרָ֑ם וְגוֹ׳. כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר נַחֲזוֹר עַל הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁדִּבַּרְנוּ לְמַעְלָה ״וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ״ (הושע יב: ה), וְעוֹד זֹאת עָשִׂיתִי לוֹ הֻצְרַךְ לִבְרֹחַ שְׂדֵה אֲרָם יְדַעְתֶּם אֵיךְ שְׁמַרְתִּיו:
וּבְאִשָּׁ֖ה שָׁמָֽר. אֶת הַצֹּאן:
וּבְנָבִיא הֶעֱלָה ה׳ וְגוֹ׳. וְעַל שֶׁאַתֶּם מְבַזִּין אֶת הַנְּבִיאִים וּמַלְעִיגִין בְּדִבְרֵיהֶם (דברי הימים ב לו: טז), הֲלֹא בְּנָבִיא הֶעֱלָה וְגוֹ׳:
הִכְעִ֥יס אֶפְרַ֖יִם. לְבוֹרְאוֹ, לְבַזּוֹת אֶת נְבִיאָיו וְלִבְגֹּד בּוֹ:
תַּמְרוּרִ֑ים. הֵם לוֹ, כִּי דָּמָיו אֲשֶׁר שָׁפַךְ בְּהַחֲטִיאוֹ אֶת יִשְׂרָאֵל לְהִצָּמֵד לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְהַמַּחֲטִיאוֹ לָאָדָם קָשֶׁה לוֹ מִן הַהוֹרְגוֹ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ לְמֵדִין מֵעַמּוֹן וּמוֹאָב שֶׁהִטְעוּ אֶת יִשְׂרָאֵל לְהִצָּמֵד לְבַעַל פְּעוֹר (במדבר כה: ג), וְעָנְשָׁן הַכָּתוּב יוֹתֵר מִמִּצְרִי וַאֲדוֹמִי שֶׁטְּבָעוּם בַּנָּהָר וְיָצְאוּ בַּחֶרֶב לִקְרָאתָם (ספרי דברים רנב: ג):
עָלָ֣יו יִטּ֔וֹשׁ. עָלָיו יַטִּילֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
וְחֶ֨רְפָּת֔וֹ. שֶׁחֵרֵף אֶת שְׁלֹמֹה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יא: כו): ״וַיָּרֶם יָד בַּמֶּלֶךְ״, שֶׁהוֹכִיחוֹ בָּרַבִּים עַל אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת הַמִּלּוֹא, כְּדִמְפֹרָשׁ בְּחֵלֶק (סנהדרין קא, ב):
יָשִׁ֥יב ל֖וֹ אֲדֹנָֽיו. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהֲרֵי הוּא הֵרַע לַעֲשׂוֹת יוֹתֵר מִמֶּנּוּ (הושע א: ד):
כְּדַבֵּ֤ר אֶפְרַ֙יִם֙ רְתֵ֔ת. כְּשֶׁקִּנֵּא יָרָבְעָם לַמָּקוֹם וְדִבֵּר כְּנֶגֶד שְׁלֹמֹה דְּבָרִים קָשִׁים וּבִרְעָדָה (סנהדרין קא ב), שֶׁהֲרֵי מֶלֶךְ גָּדוֹל הָיָה שְׁלֹמֹה:
נָשָׂ֥א ה֖וּא בְּיִשְׂרָאֵ֑ל. מִשָּׁם זָכָה לְהִנָּשֵׂא לִהְיוֹת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (מלכים א יב: כ):
וַיֶּאְשַׁ֥ם בַּבַּ֖עַל. כֵּיוָן שֶׁעָלָה לִגְדֻלָּה, וַיֶּאְשַׁם בַּעֲבוֹדָה זָרָה:
וַיָּמֹֽת. נִכְרַת בֵּית יָרָבְעָם (מלכים א יד: י), וְכֵן בֵּית אַחְאָב (מלכים א כא: כא). וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״כַּד מְמַלֵּל חַד מִדְבֵית אֶפְרַיִם רְתִיתָא אָחִיד לְהוֹן לְעַמְמַיָּא, מִתְרַבְרְבִין הֲווֹ בְּיִשְׂרָאֵל, וְכַדּוּ דְּחָבוּ בְּפוּלְחַן טָעוּתָא מִתְקַטְּלִין״:
עַתָּה. בֵּית יֵהוּא שֶׁרָאוּ כָּל זֹאת יוֹסִיפוּ לַחֲטֹא:
כִּתְבוּנָם֙. כְּתַבְנִיתָם:
זוֹבְחֵי אָדָם עֲגָלִים יִשָּׁקוּן. כֹּמְרֵי הַמֹּלֶךְ אוֹמְרִים לְיִשְׂרָאֵל מִי שֶׁזּוֹבֵחַ בְּנוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה, כְּדַאי הוּא לִהְיוֹת נוֹשֵׁק הָעֵגֶל, שֶׁהֲרֵי דּוֹרוֹן חָבִיב הִקְרִיב לוֹ. כָּךְ פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּסַנְהֶדְרִין (סנהדרין סג, ב). וּמְיֻשָּׁב הוּא עַל לְשׁוֹן הַמִּקְרָא יוֹתֵר מִתַּרְגּוּם שֶׁל יוֹנָתָן:
וְכַטַּל מַשְׁכִּים הוֹלֵךְ. ״וּכְטַלָא דְּמוֹהִי פָּסִיק״ (תרגום יונתן):
כְּמוֹץ יְסֹעֵר מִגֹּרֶן. ״כְּמוֹצָא דְּנָשְׁבָה רוּחַ מֵאִידְרָא״:
יְסֹעֵ֣ר. אֲשֶׁר סְעָרָה תִּשָּׂאֶנּוּ:
וְאָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ. וְלֹא הָיָה לְךָ לִמְרוֹד בִּי:
אֲנִ֥י יְדַעְתִּ֖יךָ. נָתַתִּי לֵב לָדַעַת צָרְכְּךָ וְסִפַּקְתִּיךָ:
תַּלְאוּבוֹת. אֵין לוֹ דִּמְיוֹן, וּפִתְרוֹנוֹ לְפִי עִנְיָנוֹ: תֵּל שֶׁאוֹבִין בּוֹ כָּל טוֹבָה וְאֵין מוֹצְאִין:
כְּמַרְעִיתָם֙. כַּאֲשֶׁר בָּאוּ לְאֶרֶץ מַרְעִיתָם וְהָיוּ שְׂבֵעִים, אָז:
שָׂבְע֖וּ וַיָּ֣רׇם לִבָּ֑ם. כְּמוֹ ״וַיָּרֶם בַּמַּטֶּה״ (שמות ז: כ), לְשׁוֹן ׳מֵרִים׳. דָּבָר אַחֵר: וַיָּרָם בְּכָאן וַיִּגְבַּהּ הוּא עַצְמוֹ:
עַל דֶּ֥רֶךְ אָשֽׁוּר. כָּל ׳אַשּׁוּר׳ שֶׁבַּמִּקְרָא דָּגֵשׁ, וְזֶה רָפֵי, שֶׁאֵינוֹ שֵׁם מָקוֹם אֶלָּא אֶאֱרוֹב וְאֶשְׁקוֹד, כְּמוֹ ״אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב״ (במדבר כד: יז):
כְּדֹ֣ב שַׁכּ֔וּל. כְּמוֹ ׳שׁוֹכֵל׳, כַּאֲשֶׁר תֹּאמַר ׳חַנּוּן׳ וְ׳רַחוּם׳, כָּךְ שַׁכּוּל. כְּלוֹמַר, כֻּלּוֹ לָבוּשׁ שִׁכּוּלִים וּמוּכָן לְשַׁכֵּל אֲנָשִׁים:
וְאֶקְרַ֖ע סְג֣וֹר לִבָּ֑ם. כְּדֶרֶךְ הַדֹּב אוֹחֵז צִפָּרְנָיו בֶּחָזֶה וְקוֹרֵעַ עַד הַלֵּב. לָשׁוֹן אַחֵר: סְגוֹר לִבָּם – אֶת לִבָּם הַסָּגוּר מִלְּהָבִין לָשׁוּב אֵלַי:
שִׁחֶתְךָ֥ יִשְׂרָאֵ֖ל. חִבַּלְתָּ עַצְמְךָ יִשְׂרָאֵל, כִּי בִי פָּשַׁעְתָּ, מָרַדְתָּ בְעֶזְרֶךָ, וּמִקְרָא קָצָר הוּא זֶה, וְהַמֵּבִין בִּלְשׁוֹן הַמִּקְרָא מְיֻשָּׁב הוּא עַל הַלֵּב:
כִּי בִ֥י. כִּי בִי הָיָה הַמֶּרֶד אֲשֶׁר מָרַדְתָּ, וְאִם תֹּאמַר מַה אִכְפַּת לְךָ? בְעֶזְרֶךָ מָרַדְתָּ כְּשֶׁמָּרַדְתָּ בִי:
אֱהִ֤י מַלְכְּךָ֙ אֵפ֔וֹא. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״אַיֵּה מַלְכָּךְ״. וַאֲנִי אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ לְעָקְרוֹ מִמַּשְׁמָעוּתוֹ. ״אֱהִי״ – עוֹמֵד מִנֶּגֶד לִרְאוֹת ״אֵפוֹא מַלְכְּךָ״, שֶׁאֶעֱשֶׂה עַצְמִי רוֹאֶה מָה אַחֲרִיתְךָ. ״אֵפֹא מוֹשִׁיעֶךָ״.
צָרוּר֙ עֲוֺ֣ן אֶפְרָ֔יִם. לֹא וִתַּרְתִּי עָלָיו, ״צָפוּן הוּא אִתִּי״ (דברים לב: לד):
כִּי עֵ֥ת. צָרָה בָּאָה לוֹ, אֲשֶׁר לֹא יוּכַל לַעֲמֹד וּלְהִתְקַיֵּם:
בְּמִשְׁבַּ֥ר בָּנִֽים. שֶׁהַיּוֹלֶדֶת יוֹשֶׁבֶת עָלָיו לֵילֵד, וּבְלַעַ״ז קוֹרִין לְמַשְׁבַּר שיל״א:
בְּמִשְׁבַּ֥ר בָּנִֽים. כְּמַשְׁבֵּר הֶעָשׂוּי לְלֵידַת בָּנִים:
מִיַּ֤ד שְׁאוֹל֙ אֶפְדֵּ֔ם. אֲנִי הוּא שֶׁהָיִיתִי פּוֹדָם מִיַּד שְׁאוֹל וְגוֹאֲלָם מִמָּוֶת, אֲבָל עַתָּה אֱהִי דְבָרֶיךָ מָוֶת אָשִׂים עַצְמִי לְדַבֵּר עָלֶיךָ דִּבְרֵי מָוֶת:
אֱהִ֤י. קוֹטֵב עָלֶיךָ גְּזֵרַת שְׁאוֹל:
נֹ֖חַם יִסָּתֵ֥ר מֵעֵינָֽי. לֹא אֶנָּחֵם עַל הָרָעָה הַזֹּאת. ׳נֹחַם׳ לְשׁוֹן ׳נִחוּם׳ וְהַמֵּ״ם מִשֹּׁרֶשׁ הַתֵּבָה, כְּמוֹ מֵ״ם שֶׁל ״נֹעַם״, שֶׁהֲרֵי הַטַּעַם לְמַעְלָה וְהַחֵי״ת נָקוּד פַּתַּח, וְאִם הָיָה לְשׁוֹן ׳נָח׳ וְהַמֵּ״ם מְשַׁמֵּשׁ בּוֹ לְשׁוֹן רַבִּים, הָיָה טַעְמוֹ תַּחַת הַחֵי״ת וּנְקוּדָה קָמַץ, ״נֹחָם״ (משלי כ: כט), ״רוּחָם״ (שופטים ח: ג).
כִּ֣י ה֔וּא בֵּ֥ין אַחִ֖ים יַפְרִ֑יא. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אֲרֵי אִינוּן מִתְקַרְיָין בְּנִין וְעוֹבָדִין מְקַלְקְלִין אַסְגִּיאוּ״. אַחִים – לְשׁוֹן ׳דָּבָר רַע׳, כְּמוֹ (יחזקאל כא: כ) ״אֶת עֲשׂוּיָה לַבָּרָק״, ״וֶאֱמָר אָח אֶל כָּל תּוֹעֲבוֹת״ (יחזקאל ו: יא).
יַפְרִ֑יא. לְשׁוֹן ״פּוֹרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה״ (דברים כט: יז). וַאֲנִי אוֹמֵר ׳אַחִים׳ לְשׁוֹן ״וַתִּרְעֶינָה בָאָחוּ״ (בראשית מא: ב), בֵּין אַחִים יַפְרִיא – מַפְרִיחַ וְצוֹמֵחַ בָּאָחוּ בֵּין אַחִים, בֵּין הַגָּדֵל בְּפַלְגֵי מַיִם אֲשֶׁר תָּמִיד יַפְרִיא. וּלְפִי שֶׁדִּמָּהוּ לְאָחוּ הוּא אוֹמֵר יָבֹא קָדִים וְיֵבוֹשׁ מְקוֹרוֹ. דָּבָר אַחֵר: כִּי הוּא בֵּין אַחִים יַפְרִיא – יָרָבְעָם הוּא בֵּן שֶׁהִפְרִיא אַחֲוָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עַל יָדוֹ נֶחְלְקוּ לִשְׁנֵי מַמְלָכוֹת. יַפְרִיא לְשׁוֹן ״פֶּרֶא אָדָם״ (בראשית טז: יב).
יָב֣וֹא קָדִים֩. ״מֶלֶךְ תַּקִּיף כְּרוּחַ קִידוּמָא בְּמֵימְרָא דַּה׳ מֵאוֹרַח מִדְבְּרָא יִסַּק״:
ה֣וּא יִשְׁסֶ֔ה. אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ יִשְׁסֶה אוֹצְרוֹת כָּל כְּלִי חֶמְדָּתוֹ:
תֶּאְשַׁם שׁוֹמְרוֹן. מֵעַתָּה תִּגָּלֶה אַשְׁמָתָהּ:
הָרִיּוֹתָיו. נָשִׁים מְעֻבָּרוֹת שֶׁבְּתוֹכָהּ:
שׁ֚וּבָה יִשְׂרָאֵ֔ל. שֶׁבְּאֶרֶץ יְהוּדָה, פֶּן יִקְרֶה אֶתְכֶם כְּשׁוֹמְרוֹן. לְכָךְ נִסְמְכוּ הָעִנְיָנִים. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁמָּרְדָה עָלָיו מְדִינָה, שָׁלַח הַמֶּלֶךְ פּוֹלִימַרְכוֹס וְאָמַר לְהַחֲרִיבָהּ. הָיָה אוֹתוֹ פּוֹלִימַרְכוֹס בָּקִי וּמְיֻשָּׁב, אָמַר לָהֶם: טְלוּ לָכֶם יָמִים, וְאִם לָאו אֲנִי עוֹשֶׂה לָכֶם כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשִׂיתִי לִמְדִינָה פְּלוֹנִית וּלְחַבְרוֹתֶיהָ, וּלְאִיפַּרְכִיָּא פְּלוֹנִית וּלְחַבְרוֹתֶיהָ. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״תֶּאְשַׁם שׁוֹמְרוֹן״ (הושע יג: טז), וְאוֹמֵר: ״שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ כִּדְאִיתָא בְּסִפְרִי בְּפָרָשַׁת וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים:
עַד ה׳ אֱלֹהֶיךָ. תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר (פסיקתא דרב כהנא כד,יג): שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל בְּעוֹד שֶׁהוּא ה׳ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, וְאִם לָאו – אֱלֹהֶיךָ מִדַּת הַדִּין, עַד דְּלָא יִתְעֲבֵד סַנֵּגוֹרְיָא קַטֵּגוֹרְיָא:
כִּ֥י כָשַׁ֖לְתָּ. בָּאוּ לְךָ מִכְשׁוֹלִים בְּעַד עֲוֹנֶיךָ:
כׇּל תִּשָּׂ֤א עָוֺן֙. כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ סְלַח:
וְקַח ט֔וֹב. וְלַמְּדֵנוּ דֶּרֶךְ טוֹב. דָּבָר אַחֵר: מְעַט מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁבְּיָדֵינוּ קַח בְּיָדְךָ וְשָׁפְטֵנוּ אַחֲרֵיהֶם, וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר ״מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים״ (תהלים יז: ב). דָּבָר אַחֵר: וְקַח טוֹב – וְקַבֵּל הוֹדָיָה מֵאִתָּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר ״טוֹב לְהֹדוֹת לַה׳״ (תהלים צב: ב):
וּֽנְשַׁלְּמָ֥ה פָרִ֖ים. שֶׁהָיָה לָנוּ לְהַקְרִיב לְפָנֶיךָ, נְשַׁלֵּם אוֹתָם בְּרִצּוּי דִּבְרֵי שְׂפָתֵינוּ (יומא פו, ב):
אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ. עוֹד זֹאת אָמְרוּ לְפָנָיו: לֹא נְבַקֵּשׁ עוֹד עֶזְרַת אָדָם, לֹא מֵאַשּׁוּר וְלֹא מִמִּצְרָיִם:
עַל סוּס֙ לֹ֣א נִרְכָּ֔ב. זוֹ הִיא עֶזְרַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ שׁוֹלְחִים לָהֶם סוּסִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ לִישַׁעְיָה (ישעיה ל: טז) ״לֹא כִי עַל סוּס נָנוּס וְעַל קַל נִרְכָּב״: וְלֹא נֹאמַר עוֹד:
לְמַעֲשֵׂ֣ה יָדֵ֑ינוּ. שֶׁהֵם אֱלֹהֵינוּ:
אֲשֶׁר בְּךָ֖. לְבַדְּךָ תִּהְיֶה תִּקְוָתֵנוּ, הַמְרַחֵם יְתוֹמִים:
אֶרְפָּא֙ מְשׁ֣וּבָתָ֔ם. אָמַר הַנָּבִיא: כָּךְ אָמַר לִי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, מֵאַחַר שֶׁיֹּאמְרוּ לְפָנַי כֵּן, אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם וְאֹהֲבֵם בְּנִדְבַת רוּחִי, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְאַהֲבָה, אֶתְנַדֵּב לְאַהֲבָתָם, כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ (תנחומא, עקב ד):
וְיַ֥ךְ. הַטַּל אֶת שָׁרָשָׁיו וְיַצְלִיחֵם. כַּלְּבָנוֹן – כְּשָׁרְשֵׁי אִילָנֵי הַלְּבָנוֹן שֶׁהֵם גְּדוֹלִים:
יֵלְכוּ יוֹנְקוֹתָיו. ״יִסְגּוֹן בְּנִין וּבְנָן, וִיהִי כְּזִיו מְנָרְתָא דְקוּדְשָׁא זִיוְהוֹן וְרֵיחֲהוֹן כְּרֵיחַ קְטֹרֶת בּוּסְמַיָּא״:
כַּלְּבָנֽוֹן. כְּבֵית מַקְדְּשָׁא:
יָשׁוּבוּ יֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ. אוֹתָן שֶׁהָיוּ כְּבָר יוֹשְׁבִים בְּצֵל הַלְּבָנוֹן, שֶׁדִּמָּה בּוֹ יִשְׂרָאֵל וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ (הושע ו: ז), וְעַכְשָׁיו גָּלוּ מֵעִמּוֹ, יָשׁוּבוּ אֵלָיו:
זִכְר֖וֹ כְּיֵ֥ין לְבָנֽוֹן. ״כְּדוּכְרָן יַבְבוֹת חֲצוֹצְרָתָא דְּעַל חֲמַר עַתִּיק דְּמִתְנַסֵּךְ בְּבֵית מַקְדְּשָׁא״, שֶׁהָיוּ תּוֹקְעִין בַּחֲצוֹצְרוֹת עַל הַנְּסָכִים כְּשֶׁהַלְוִיִּם אוֹמְרִים בַּשִּׁיר:
אֶפְרַ֖יִם. יֹאמַר: ״מַה לִּי עוֹד לָלֶכֶת אַחֲרֵי הָעֲצַבִּים?״ וְיָשׁוּבוּ מֵעֲבוֹדָה זָרָה. (מלכים א יב: כח-כט) אֲנִי אֶעֱנֶהוּ מִצָּרָתוֹ:
וַאֲשׁוּרֶ֗נּוּ. אֶרְאֶה בְּעָנְיוֹ:
אֲנִי֙ כִּבְר֣וֹשׁ רַעֲנָ֔ן. אֲנִי לוֹ נִכְפָּף לִהְיוֹת אוֹחֵז יָדוֹ בִּי, כִּבְרוֹשׁ רַעֲנָן הַנִּכְפָּף לָאָרֶץ שֶׁאָדָם אוֹחֵז בַּעֲנָפָיו, כְּלוֹמַר אֶהְיֶה מָצוּי לוֹ:
מִמֶּ֖נִּי פֶּרְיְךָ֥ נִמְצָֽא. וַהֲלֹא אֲנִי הוּא שֶׁכָּל טוֹבָתְךָ מֵאִתִּי בָּאָה:
מִ֤י חָכָם֙. בָּכֶם וְיָבֵן אֵלֶּה. מִי חָכָם בָּכֶם וְיִתְבּוֹנֵן לָתֵת לֵב לְכָל אֵלֶּה וְיָשׁוּב אֵלַי:
וּפוֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם. בִּשְׁבִילָם, עַל שֶׁלֹּא הָלְכוּ בָּהֶן. כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: