פרשת וישלח יום ראשון

וישלח · ראשון

תורה בראשית ל״ב: ד׳-ט׳

יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה:
לב (ד) וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל־עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם׃
וּשְׁלַח יַעֲקֹב אִזְגַּדִּין קֳדָמוֹהִי לְוַת עֵשָׂו אֲחוּהִי לְאַרְעָא דְשֵׂעִיר לַחֲקַל אֱדוֹם:
רש״יוַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙. מַלְאָכִים מַמָּשׁ (בראשית רבה):
אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר. לְאֶרֶץ שֵׂעִיר כָּל תֵּבָה שֶׁצְּרִיכָה לָמֶ"ד בִּתְּחִלָּתָהּ הֵטִיל לָהּ הַכָּתוּב הֵ"א בְּסוֹפָהּ:
ויירא ויצר. וַיִּירָא שֶׁמָּא יֵהָרֵג, וַיֵּצֶר לוֹ אִם יַהֲרֹג הוּא אֶת אֲחֵרִים (בראשית רבה ותנחומא):
(ה) וַיְצַ֤ו אֹתָם֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֣ה תֹאמְר֔וּן לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו כֹּ֤ה אָמַר֙ עַבְדְּךָ֣ יַעֲקֹ֔ב עִם־לָבָ֣ן גַּ֔רְתִּי וָאֵחַ֖ר עַד־עָֽתָּה׃
וּפַקִּיד יָתְהוֹן לְמֵימַר כְּדֵין תֵּימְרוּן לְרִבּוֹנִי לְעֵשָׂו כִּדְנַן אֲמַר עַבְדָּךְ יַעֲקֹב עִם לָבָן דָּרִית וְאוֹחָרִית עַד כְּעָן:
רש״יגַּ֔רְתִּי. לֹא נַעֲשֵׂיתִי שַׂר וְחָשׁוּב אֶלָּא גֵּר, אֵינְךָ כְּדַאי לִשְׂנֹא אוֹתִי עַל בִּרְכַּת אָבִיךָ שֶׁבֵּרְכַנִי הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְקַיְּמָה בִי. דָּ"אַ גַּרְתִּי בְּגִימַטְרִיָּא תרי"ג, כְּלוֹמַר, עִם לָבָן גַּרְתִּי וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת שָׁמַרְתִּי וְלֹא לָמַדְתִּי מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים:
(ו) וַֽיְהִי־לִי֙ שׁ֣וֹר וַחֲמ֔וֹר צֹ֖אן וְעֶ֣בֶד וְשִׁפְחָ֑ה וָֽאֶשְׁלְחָה֙ לְהַגִּ֣יד לַֽאדֹנִ֔י לִמְצֹא־חֵ֖ן בְּעֵינֶֽיךָ׃
וַהֲוָה לִי תּוֹרִין וַחֲמָרִין עָאן וְעַבְדִּין וְאַמְהָן וּשְׁלָחִית לְחַוָּאָה לְרִבּוֹנִי לְאַשְׁכָּחָא רַחֲמִין בְּעֵינָךְ:
רש״יוַֽיְהִי לִי֙ שׁ֣וֹר וַחֲמ֔וֹר. אַבָּא אָמַר לִי מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, זוֹ אֵינָהּ לֹא מִן הַשָּׁמַיִם וְלֹא מִן הָאָרֶץ:
שׁ֣וֹר וַחֲמ֔וֹר. דֶּרֶךְ אֶרֶץ לוֹמַר עַל שְׁוָרִים הַרְבֵּה שׁוֹר – אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ בַּלַּיְלָה קָרָא הַתַּרְנְגוֹל וְאֵינוֹ אוֹמֵר קָרְאוּ הַתַּרְנְגוֹלִים:
וָֽאֶשְׁלְחָה֙ לְהַגִּ֣יד לַֽאדֹנִ֔י. לְהוֹדִיעַ שֶׁאֲנִי בָא אֵלֶיךָ:
לִמְצֹא חֵ֖ן בְּעֵינֶֽיךָ. שֶׁאֲנִי שָׁלֵם עִמְּךָ וּמְבַקֵּשׁ אַהֲבָתְךָ:
(ז) וַיָּשֻׁ֙בוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר בָּ֤אנוּ אֶל־אָחִ֙יךָ֙ אֶל־עֵשָׂ֔ו וְגַם֙ הֹלֵ֣ךְ לִקְרָֽאתְךָ֔ וְאַרְבַּע־מֵא֥וֹת אִ֖ישׁ עִמּֽוֹ׃
וְתָבוּ אִזְגַּדַּיָּא לְוַת יַעֲקֹב לְמֵימָר אֲתֵינָא לְוַת אָחוּךְ לְוַת עֵשָׂו וְאַף אָתֵי לְקַדָּמוּתָךְ וְאַרְבַּע מְאָה גַבְרָא עִמֵּיהּ:
רש״יבָּ֤אנוּ אֶל אָחִ֙יךָ֙ אֶל עֵשָׂ֔ו. שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר אָחִי הוּא, אֲבָל הוּא נוֹהֵג עִמְּךָ כְּעֵשָׂו הָרָשָׁע, עוֹדֶנּוּ בְּשִׂנְאָתוֹ (בראשית רבה פ'):
(ח) וַיִּירָ֧א יַעֲקֹ֛ב מְאֹ֖ד וַיֵּ֣צֶר ל֑וֹ וַיַּ֜חַץ אֶת־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ וְאֶת־הַצֹּ֧אן וְאֶת־הַבָּקָ֛ר וְהַגְּמַלִּ֖ים לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃
וּדְחִיל יַעֲקֹב לַחֲדָא וַעֲקַת לֵיהּ וּפַלֵּיג יָת עַמָּא דִי עִמֵּיהּ וְיָת עָנָא וְיָת תּוֹרֵי וְגַמְלַיָּא לִתְרֵין מַשִּׁירְיָן:
(ט) וַיֹּ֕אמֶר אִם־יָב֥וֹא עֵשָׂ֛ו אֶל־הַמַּחֲנֶ֥ה הָאַחַ֖ת וְהִכָּ֑הוּ וְהָיָ֛ה הַמַּחֲנֶ֥ה הַנִּשְׁאָ֖ר לִפְלֵיטָֽה׃
רש״יהַמַּחֲנֶ֥ה הָאַחַ֖ת וְהִכָּ֑הוּ. מַחֲנֶה מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן זָכָר וּלְשׁוֹן נְקֵבָה, אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה (תהלים כ"ז), הֲרֵי נְקֵבָה, הַמַּחֲנֶה הַזֶּה (בראשית ל"ג), זָכָר, וְכֵן יֵשׁ שְׁאָר דְּבָרִים מְשַׁמְּשִׁים לְשׁוֹן זָכָר וּלְשׁוֹן נְקֵבָה, הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ (בראשית י״ט: כ״ג), מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ (תהלים י"ט), הֲרֵי לְשׁוֹן זָכָר; וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל הַמָּיִם (מלכים ב ג'), הֲרֵי לְשׁוֹן נְקֵבָה. וְכֵן רוּחַ, וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה, הֲרֵי לְשׁוֹן נְקֵבָה, וַיִּגַּע בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת (איוב א'), הֲרֵי לְשׁוֹן זָכָר, וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים (מלכים א' י"ט), הֲרֵי לְשׁוֹן זָכָר וּלְשׁוֹן נְקֵבָה. וְכֵן אֵשׁ, וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה' (במדבר ט"ז), לְשׁוֹן נְקֵבָה, אֵשׁ לֹהֵט (תהילים ק"ד), לְשׁוֹן זָכָר:
וְהָיָ֛ה הַמַּחֲנֶ֥ה הַנִּשְׁאָ֖ר לִפְלֵיטָֽה. עַל כָּרְחוֹ, כִּי אֶלָּחֵם עִמּוֹ. הִתְקִין עַצְמוֹ לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, לְדוֹרוֹן, לִתְפִלָּה וּלְמִלְחָמָה. לְדוֹרוֹן, וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה עַל פָּנָיו; לִתְפִלָּה, אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם; לְמִלְחָמָה, וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה:
וַאֲמַר אִם יֵיתֵי עֵשָׂו לְמַשְׁרִיתָא חֲדָא וְיִמְחִנֵּיהּ וִיהֵי (נ"א וְיִמְחֵנַהּ וּתְהִי) מַשְׁרִיתָא דְתִשְׁתָּאַר לְשֵׁיזָבָא:

נביאים עובדיה א׳: א׳-ו׳

א (א) חֲז֖וֹן עֹֽבַדְיָ֑ה כֹּֽה־אָמַר֩ אֲדֹנָ֨י יֱהֹוִ֜ה לֶאֱד֗וֹם שְׁמוּעָ֨ה שָׁמַ֜עְנוּ מֵאֵ֤ת יְהֹוָה֙ וְצִיר֙ בַּגּוֹיִ֣ם שֻׁלָּ֔ח ק֛וּמוּ וְנָק֥וּמָה עָלֶ֖יהָ לַמִּלְחָמָֽה׃
נְבוּאַת עוֹבַדְיָה כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים לֶאֱדוֹם בְּסוֹרָא שְׁמַעְנָא מִן קֳדָם יְיָ וְאִזְגַד בְּעַמְמַיָא שְׁלִיחַ קוּמוּ וְנִתְעַתַּד עֲלָהּ לִקְרָבָא:
רש״יחֲז֖וֹן עֹֽבַדְיָ֑ה. מַאי שְׁנָא עֹבַדְיָה לֶאֱדוֹם וְלֹא נִיבָּא נְבוּאָה אַחֶרֶת? אָמְרוּ חֲכָמִים: עֹבַדְיָה גֵּר אֲדוֹמִי הָיָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מֵהֶם וּבָהֶם אָבִיא עֲלֵיהֶם. יָבֹא עֹבַדְיָה שֶׁדָּר בֵּין שְׁנֵי רְשָׁעִים, אַחְאָב וְאִיזֶבֶל, וְלֹא לָמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם, וְיִפְרַע מֵעֵשָׂו הָרָשָׁע שֶׁדָּר בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים, יִצְחָק וְרִבְקָה, וְלֹא לָמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם:
הֲלֹא בּוֹצְרִים יַשְׁאִירוּ עוֹלֵלוֹת. וְאֵלֶּה לֹא יַשְׁאִירוּ לְךָ כְּלוּם, כִּי יַחְפְּשׂוּךָ וִיגַלּוּ וְיִדְרְשׁוּ מַצְפּוּנֶיךָ:
(ב) הִנֵּ֥ה קָטֹ֛ן נְתַתִּ֖יךָ בַּגּוֹיִ֑ם בָּז֥וּי אַתָּ֖ה מְאֹֽד׃
הָא חֲלָשׁ יְהַבְתָּךְ בְּעַמְמַיָא בְּסִיר אַתְּ לַחֲדָא:
רש״יהִנֵּ֥ה קָטֹ֛ן נְתַתִּ֖יךָ. כְּלַפֵּי שֶׁקְּרָאוֹ אָבִיו בְּנוֹ הַגָּדוֹל וְאִמּוֹ בְּנָהּ הַגָּדוֹל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לְפָנַי קָטֹן הוּא. רַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: קָטֹן - שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם לֹא כְּתָב וְלֹא לָשׁוֹן:
בָּז֥וּי. שֶׁלֹּא הָיוּ מַעֲמִידִין מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ:
(ג) זְד֤וֹן לִבְּךָ֙ הִשִּׁיאֶ֔ךָ שֹׁכְנִ֥י בְחַגְוֵי־סֶ֖לַע מְר֣וֹם שִׁבְתּ֑וֹ אֹמֵ֣ר בְּלִבּ֔וֹ מִ֥י יוֹרִדֵ֖נִי אָֽרֶץ׃
רְשַׁע לִבָּךְ אַטְעַיָךְ דְאַתְּ דָמֵי לְנִשְׁרָא דְשָׁרֵי בְשִׁינֵי כֵיפָא בְּרוֹמָא מוֹתְבֵיהּ אֲמַר בְּלִבֵּיהּ מַן יַחֲתִינַנִי לְאַרְעָא:
רש״ישֹׁכְנִ֥י בְחַגְוֵי סֶ֖לַע. סוֹמֵךְ עַל מִשְׁעֶנֶת אֲבוֹתָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְהֵם לֹא יוֹעִילוּ לוֹ. חַגְוֵי כְּמוֹ ״וְהָיְתָה אַדְמַת יְהוּדָה לְמִצְרַיִם לְחָגָּא״ (ישעיהו יט: יז), ברייטיינ״א בְּלַעַ״ז. וְאַל תִּתְמַהּ עַל וָי״ו שֶׁל חַגְוֵי שֶׁהִיא כְּוָי״ו שֶׁל קְצָוֵי (תהלים סה: ו) וּכְוָי״ו שֶׁל כִּמְטַחֲוֵי (בראשית כא: טז), שֶׁאֵין יְסוֹד בַּתֵּיבָה אֶלָּא טֵי״ת וְחֵי״ת:
(ד) אִם־תַּגְבִּ֣יהַּ כַּנֶּ֔שֶׁר וְאִם־בֵּ֥ין כּֽוֹכָבִ֖ים שִׂ֣ים קִנֶּ֑ךָ מִשָּׁ֥ם אוֹרִֽידְךָ֖ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
אִם תְּרִים כְּנִשְׁרָא וְאִם בֵּינֵי כוֹכְבַיָא תְּשַׁוֵי מְדוֹרָךְ מִתַּמָן אַחֲתִינָךְ אֲמַר יְיָ:
(ה) אִם־גַּנָּבִ֤ים בָּאֽוּ־לְךָ֙ אִם־שׁ֣וֹדְדֵי לַ֔יְלָה אֵ֣יךְ נִדְמֵ֔יתָה הֲל֥וֹא יִגְנְב֖וּ דַּיָּ֑ם אִם־בֹּֽצְרִים֙ בָּ֣אוּ לָ֔ךְ הֲל֖וֹא יַשְׁאִ֥ירוּ עֹלֵלֽוֹת׃
אִם גַנָבִים אֲתוֹ עֲלָךְ אִם בְּזוֹזֵי לֵילְיָא אֵיכְדֵין הֲוֵיתָא דָמִיךְ עַד דִגְנָבוּ מִסִתְהוֹן וְאִם חָטוֹפִין כְּקִטוּפִין אָתוּ עֲלָךְ הֲלָא מַשְׁאֲרִין עוֹלְלָן:
רש״יבָּאֽוּ לְךָ֙. עָלֶיךָ:
אֵ֣יךְ נִדְמֵ֔יתָה. לָמָּה נִרְדַּמְתָּה דוּמָם עַד שֶׁגָּנְבוּ כָּל רְצוֹנָם:
(ו) אֵ֚יךְ נֶחְפְּשׂ֣וּ עֵשָׂ֔ו נִבְע֖וּ מַצְפֻּנָֽיו׃
אֵיכְדֵין אִתְבְּלֵשׁ עֵשָׂו אִתְגַלְיָן מַטְמוֹרוֹהִי:
רש״ינִבְע֖וּ. תַּרְגּוּם יוֹנָתָן: אִיתְגַּלְיָין, וּלְשׁוֹן אֲרָמִית נִבְעוּ נִתְבַּקְּשׁוּ, וְכֵן ״אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ״ (ישעיהו כא: יב):

כתובים משלי ז׳: ח׳-י״ג

ז (ח) עֹבֵ֣ר בַּ֭שּׁוּק אֵ֣צֶל פִּנָּ֑הּ וְדֶ֖רֶךְ בֵּיתָ֣הּ יִצְעָֽד׃
עָבֵר בְּשׁוּקָא לִקְבֵל פִּנְתָהּ וּבְאָרְחָא דְבַיְתָהּ מְהַלֵךְ:
רש״יאֵ֣צֶל פִּנָּ֑הּ. פִּנָּה שֶׁל זוֹנָה וַעֲבוֹדַת גִּלּוּלִים:
וּנְצוּרַת לֵב. כְּמוֹ ״עִיר נְצוּרָה״ (ישעיה א: ח) הַמּוּקֶּפֶת כַּרְכּוֹם, וְכֵן לִבָּהּ שֶׁל זוֹ מוּקֶּפֶת זִמָּה אִוֶּלֶת:
וְסוֹרָרֶת. סָרָה מִן הַדֶּרֶךְ:
(ט) בְּנֶֽשֶׁף־בְּעֶ֥רֶב י֑וֹם בְּאִישׁ֥וֹן לַ֝֗יְלָה וַאֲפֵלָֽה׃
בְּרַמְשָׁא בְמַעֲרָב יוֹמָא בַּחֲשׁוֹכָא דְלֵילְיָא וּבַחֲבִירָה:
(י) וְהִנֵּ֣ה אִ֭שָּׁה לִקְרָאת֑וֹ שִׁ֥ית ז֝וֹנָ֗ה וּנְצֻ֥רַת לֵֽב׃
וְהָא אִתְּתָא לְעוּרְעֵיהּ בְּאַסְכְּמָא דִזְנַיְתָא דְמַפְרְדָא לִבָּא דְעֻלֵימֵי:
רש״יוְהִנֵּ֣ה אִ֭שָּׁה. כְּמַשְׁמָעָהּ. דָּבָר אַחֵר: אֶחָד מִן אֶפִּיקוֹרְסִים:
שִׁ֥ית ז֝וֹנָ֗ה. כְּמוֹ ״שְׁתוֹתֵיהֶם״ (שמואל ב י: ד), כְּלוֹמַר: עֶרְוַת זוֹנָה:
(יא) הֹמִיָּ֣ה הִ֣יא וְסֹרָ֑רֶת בְּ֝בֵיתָ֗הּ לֹא־יִשְׁכְּנ֥וּ רַגְלֶֽיהָ׃
וּמָרָדְתָּא הִיא וּפָרִדְתָּא בְּבֵיתָא לָא שָׁכְנָן רִגְלָהָא:
(יב) פַּ֤עַם ׀ בַּח֗וּץ פַּ֥עַם בָּרְחֹב֑וֹת וְאֵ֖צֶל כׇּל־פִּנָּ֣ה תֶאֱרֹֽב׃
בְּעִדָנָא בְשׁוּקֵי בְּעִדָנָא בִשְׁקָקֵי וְלִקְבֵל כָּל פִּנְתָא דְיָאַיָא כָּמְנָא:
(יג) וְהֶחֱזִ֣יקָה בּ֭וֹ וְנָ֣שְׁקָה לּ֑וֹ הֵעֵ֥זָה פָ֝נֶ֗יהָ וַתֹּ֣אמַר לֽוֹ׃
וְאַתְקְּפַת בֵּיהּ וּנְשַׁקְתֵּיהּ וְאַחְצִפַת אַפָּהָא וַאֲמַרַת לֵיהּ:

משנה משנה ברכות ח׳

א. אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁבֵּין בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בַּסְּעֻדָּה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם:
ברטנורהאֵלּוּ דְבָרִים. מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם. בִּתְחִלָּה קִדּוּשׁ הַיּוֹם וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן, שֶׁתְּחִלָּה קָדַשׁ הַיּוֹם וְאַחַר כָּךְ בָּא הַיַּיִן עַל הַשֻּׁלְחָן בִּשְׁבִיל הַיּוֹם, וּכְשֵׁם שֶׁקָּדַם לִכְנִיסָה כָּךְ קֹדֵם לִבְרָכָה:
מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן. תְּחִלָּה, וְהוּא הַדִּין לִמְקַדֵּשׁ עַל הַפַּת, שֶׁהַיַּיִן אוֹ הַפַּת גּוֹרְמִים לְקִדּוּשׁ הַיּוֹם, שֶׁאִם אֵין לוֹ יַיִן אוֹ פַת לֹא יְקַדֵּשׁ:
עיקר תוספות יום טוב(א) וּמְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דַּחֲדָא וְעוֹד קָאָמַר:
(ב) וְהָכָא נַמִּי אִיכָּא חֲדָא דַּאֲמָרָן וְעוֹד דְּתָדִיר וְשֶׁאֵינוֹ תָדִיר תָּדִיר קוֹדֵם:
ב. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נוֹטְלִין לַיָּדַיִם, וְאַחַר כָּךְ מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדָיִם:
ברטנורהבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נוֹטְלִין לַיָּדַיִם וְאַחַר כָּךְ מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס. שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס תְּחִלָּה, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִטָּמְאוּ מַשְׁקִים שֶׁנָּפְלוּ בַּאֲחוֹרֵי הַכּוֹס מֵחֲמַת הַיָּדַיִם, שֶׁהַיָּדַיִם קֹדֶם נְטִילָה תּוֹרַת שֵׁנִי לְטֻמְאָה יֵשׁ לָהֶן וּמְטַמְּאִים אֶת הַמַּשְׁקִים לִהְיוֹת תְּחִלָּה, וְיַחְזְרוּ הַמַּשְׁקִים וִיטַמְּאוּ אֶת אֲחוֹרֵי הַכּוֹס, שֶׁהַמַּשְׁקִים שֶׁנִּטְמְאוּ מְטַמְּאִים כֵּלִים מִדְּרַבָּנָן, אֶלָּא שֶׁהֵקֵלּוּ בְּטֻמְאָה זוֹ שֶׁכְּלִי שֶׁנִּטְמְאוּ אֲחוֹרָיו בְּמַשְׁקִים טְמֵאִים לֹא נִטְמָא תּוֹכוֹ וְלֹא יָדָיו וְלֹא אָגְנוֹ, וְסָבְרֵי בֵית שַׁמַּאי אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכוֹס שֶׁאֲחוֹרָיו טְמֵאוֹת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִטְמָא תּוֹכוֹ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִנָּתְזוּ נִצּוֹצוֹת מִתּוֹכוֹ עַל אֲחוֹרֵי הַכּוֹס וִיקַבְּלוּ הַמַּשְׁקִין טֻמְאָה מֵחֲמַת אֲחוֹרָיו וִיטַמְּאוּ אֶת הַיָּדַיִם. וְכֵיוָן דְּאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלִי שֶׁאֲחוֹרָיו טְמֵאוֹת נוֹטְלִין לַיָּדַיִם תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ הַמַּשְׁקִים שֶׁאֲחוֹרֵי הַכְּלִי טֻמְאָה מֵחֲמַת יָדַיִם וְנִמְצְאוּ אֲחוֹרֵי הַכְּלִי טְמֵאִים מֵחֲמַת אוֹתָן מַשְׁקִים וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּאִסּוּר. וּבֵית הִלֵּל סָבְרֵי אֵין אִסּוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלִי שֶׁאֲחוֹרָיו טְמֵאוֹת, הִלְכָּךְ מוֹזְגִים אֶת הַכּוֹס תְּחִלָּה וְשׁוֹתִים אוֹתוֹ וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדַיִם, שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר נוֹטְלִין לַיָּדַיִם תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מוֹזְגִים אֶת הַכּוֹס גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִהְיוּ אֲחוֹרֵי הַכּוֹס טְמֵאִים, שֶׁמֻּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלִי שֶׁאֲחוֹרָיו טְמֵאִים, וְלֹא יִהְיוּ יָדָיו נְגוּבוֹת יָפֶה וִיטַמְּאוּ אֲחוֹרֵי הַכְּלִי הַמַּשְׁקִין שֶׁבְּיָדָיו, וְאוֹתָן מַשְׁקִין שֶׁנַּעֲשׂוּ תְּחִלָּה יַחְזְרוּ וִיטַמְּאוּ אֶת הַיָּדַיִם, וְנִמְצָא אוֹכֵל בְּיָדַיִם מְסוֹאָבוֹת:
עיקר תוספות יום טוב(ג) נוֹטְלִין לַיָּדַיִם. כְּלוֹמַר לוֹקְחִין מַיִם לַיָּדַיִם, וְנֹסַח הַבְּרָכָה תּוֹכִיח,ַ נְטִילַת יָדַיִם, כְּמוֹ נְטִילַת לוּלָב שֶׁעִנְיָנוֹ לְקִיחָה:
(ד) אָזִיל לְשִׁיטָתֵיהּ דְּסוֹף זָבִים. אֲבָל לְהָרַמְבַּ"ם דְּהָתָם אֵין מַשְׁקִין מְטַמְּאִין כֵּלִים אֶלָּא שֶׁנִּטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה. וְכָתַב הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה בְּשֵׁם הָרִי"ק דְּבֵית הִלֵּל לְטַעֲמַיְהוּ דְּבֵית שַׁמַּאי קָאָמְרֵי דַּאֲפִלּוּ יִהְיֶה הַדִּין כֵּן אִיכָּא טַעֲמָא לְהַקְדִּים מְזִיגַת הַכּוֹס:
(ה) וְאַחַר כָּךְ מוֹזְגִין. וּמִשּׁוּם דַּהֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל וּבִרְכַּת כּוֹס קוֹדֵם לִנְטִילַת יָדַיִם הִלְכָּךְ שׁוֹנֶה לְעֵיל תְּחִלָּה בִּרְכַּת הַיּוֹם וְהַיַּיִן וְאַחַר כָּךְ נְטִילַת יָדַיִם. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(ו) דְּנִצּוֹצוֹת לֹא שְׁכִיחֵי. גְּמָרָא:
(ז) דְּבִשְׁתִיָּה אֵין אָדָם מְדַקְדֵּק לְנַגֵּב יָדָיו כָּל כָּךְ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁיִּטֹּל יָדָיו וְיֹאכַל מִיָּד דִּמְדַקְדֵּק לְנַגְּבָם יָפֶה כִּדְאָמְרִינַן (סוֹטָה ד:) הָאוֹכֵל בְּלֹא נִגּוּב יָדַיִם כוּ'. תּוֹסָפוֹת:
ג. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מְקַנֵּחַ יָדָיו בַּמַּפָּה וּמַנִּיחָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, עַל הַכֶּסֶת:
ברטנורהמְקַנֵּחַ יָדָיו בַּמַּפָּה. מִנְּטִילַת מַיִם רִאשׁוֹנִים, וּמַנִּיחָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן וּמְקַנֵּחַ בָּהּ יָדָיו תָּמִיד מִזּוֹהֲמַת הַתַּבְשִׁיל, וְלֹא יַנִּיחֶנָּה עַל הַכֶּסֶת שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בָּהּ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִהְיֶה הַכֶּסֶת רִאשׁוֹן לְטֻמְאָה וְיִהְיֶה מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ בַּמַּפָּה מֵחֲמַת נִגּוּב הַיָּדַיִם, וְאוֹתוֹ מַשְׁקֶה כְּשֶׁנּוֹגֵעַ בַּכֶּסֶת נַעֲשָׂה רִאשׁוֹן דִּלְעוֹלָם הַמַּשְׁקִים נַעֲשׂוֹת תְּחִלָּה, וְחוֹזֵר וּמְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם כְּשֶׁמְּקַנֵּחַ בָּהּ תָּמִיד בְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה. אֲבָל בַּשֻּׁלְחָן לֵיכָּא לְמִגְזָר הָכִי, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשֻׁלְחָן שֶׁהוּא שֵׁנִי לְטֻמְאָה. וּבֵית הִלֵּל סָבְרֵי מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשֻׁלְחָן שֶׁהוּא שֵׁנִי לְטֻמְאָה, הִלְכָּךְ לֹא יַנִּיחַ הַמַּפָּה עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁמָּא יִטַּמְּאוּ הַמַּשְׁקִים שֶׁבַּמַּפָּה מֵחֲמַת הַשֻּׁלְחָן וְיַחְזְרוּיטַמְּאוּ אֶת הָאָכֳלִים, וְאִם יַנִּיחֶנָּה עַל הַכֶּסֶת אֵין לָחוּשׁ כִּי אִם שֶׁמָּא יִטַּמְּאוּ יָדָיו, מוּטָב שֶׁיִּטַּמְּאוּ יָדַיִם שֶׁאֵין לָהֶם עִקָּר מִן הַתּוֹרָה, דְּאֵין נְטִילַת יָדַיִם לְחֻלִּין מִן הַתּוֹרָה, וְלֹא יִטַּמְּאוּ אָכֳלִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עִקָּר מִן הַתּוֹרָה, דְּרִאשׁוֹן עוֹשֶׂה שֵׁנִי בְּחֻלִּין מִן הַתּוֹרָה:
עיקר תוספות יום טוב(ח) דְּמֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, דְּאֵין רִאשׁוֹן מְטַמֵּא לַמַּפָּה שֶׁהוּא כְּלִי וְלֹא לָאָדָם עַצְמוֹ כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא וּבְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י, דִּבְיָדָיו שֶׁיּוּכְלוּ לְהִטַּמְּאוֹת הוּא נִזְהָר מִלִּיגַע בַּכֶּסֶת:
(ט) מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא גְּזֵרָה מִשּׁוּם אוֹכְלֵי תְרוּמָה. וּבֵית הִלֵּל סָבְרֵי אוֹכְלֵי תְרוּמָה זְרִיזִין הֵן:
(י) וְטַעֲמָא דְּתָקוּן נְטִילַת יָדַיִם בְּחֻלִּין כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק ב'‏ דְּטָהֳרוֹת מִשְׁנָה ג', כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רְגִילִין אוֹכְלֵי תְרוּמָה לִטֹּל יְדֵיהֶם. גְּמָרָא חֻלִּין דַּף ק"ו:
ד. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדַיִם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, נוֹטְלִין לַיָּדַיִם וְאַחַר כָּךְ מְכַבְּדִין אֶת הַבָּיִת:
ברטנורהבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת. מָקוֹם שֶׁאָכְלוּ שָׁם מְכַבְּדִים אוֹתוֹ מִשִּׁיּוּרֵי אָכֳלִים שֶׁנִּתְפָּרְרוּ עָלָיו וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִים לַיָּדַיִם מַיִם אַחֲרוֹנִים. דִּפְעָמִים שֶׁהַשַּׁמָּשׁ עַם הָאָרֶץ וּמַנִּיחַ הַפֵּרוּרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כַּזַּיִת, וְאִם אַתָּה אוֹמֵר נוֹטְלִים לַיָּדַיִם תְּחִלָּה נִמְצָא אַתָּה מַפְסִיד אֶת הָאָכֳלִים, שֶׁמַּיִם אַחֲרוֹנִים נִתָּזִים עֲלֵיהֶם וְנִמְאָסִים. וּבֵית הִלֵּל סָבְרֵי אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשַׁמָּשׁ עַם הָאָרֶץ, וְשַׁמָּשׁ תַּלְמִיד חָכָם אֵינוֹ מַנִּיחַ פֵּרוּרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כַּזַּיִת אֶלָּא מֵסִיר אוֹתָם, וְאִם נִתָּזִים הַמַּיִם עַל גַּבֵּי פֵּרוּרִים שֶׁאֵין בָּהֶם כַּזַּיִת אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, דְּפֵרוּרִים שֶׁאֵין בָּהֶם כַּזַּיִת מֻתָּר לְאַבְּדָן בַּיָּד. וַהֲלָכָה כְּבֵית שַׁמַּאי בָּזֶה, שֶׁמֻּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשַׁמָּשׁ עַם הָאָרֶץ:
עיקר תוספות יום טוב(יא) כְּלוֹמַר לַאֲפוּקֵי בְּכוּלְהוּ פִּרְקָן דְּלֵית הִלְכְתָא כְּוָתַיְהוּ:
(יב) נִרְאֶה לִי דְּהָכִי קָאָמַר דִּלְהָכִי הֲלָכָה כְּמוֹתָם בָּזֶה, מִשּׁוּם דְּמִסְתַּבֵּר שֶׁמֻּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַם הָאָרֶץ כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַלְמִיד חָכָם. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נֵר וּמָזוֹן וּבְשָׂמִים וְהַבְדָּלָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, נֵר וּבְשָׂמִים וּמָזוֹן וְהַבְדָּלָה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שֶׁבָּרָא מְאוֹר הָאֵשׁ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ:
ברטנורהנֵר וּמָזוֹן. מִי שֶׁאָכַל בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה וְחָשְׁכָה לוֹ וַעֲדַיִן לֹא גָמַר סְעֻדָּתוֹ וְאֵין לוֹ יַיִן אֶלָּא שִׁעוּר [כּוֹס] אֶחָד. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נֵר וּמָזוֹן בְּשָׂמִים וְהַבְדָּלָה. דְּכֻלֵּי עַלְמָא הַבְדָּלָה בַּסּוֹף, דַּאֲפוּקֵי יוֹמָא מְאַחֲרִינַן לֵיהּ כִּי הֵיכִי דְּלֹא לֶהֱוֵי עֲלֵיהּ כְּמַשְּׂאוֹי. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא עַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים, דְּבֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נֵר וּמָזוֹן וְאַחַר כָּךְ בְּשָׂמִים, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים נֵר וּבְשָׂמִים כִּי הֲדָדֵי, דִּבְרָכוֹת שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹתָם דְּלֹא מֵחֲזֵי כְּמַשְּׂאוֹי כְּגוֹן נֵר וּבְשָׂמִים מְקַדְמִינַן לְהוּ לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שֶׁבָּרָא מְאוֹר הָאֵשׁ. שֶׁבָּרָא דְּמַשְׁמַע לְשֶׁעָבַר וְלֹא בּוֹרֵא דְּמַשְׁמַע לְהַבָּא.
מְאוֹר הָאֵשׁ וְלֹא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ, דַּחֲדָא נְהוֹרָא אִיכָּא בְּנוּרָא:
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בּוֹרֵא. נַמִּי מַשְׁמַע לְשֶׁעָבַר:
מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. שֶׁהַרְבֵּה גְּוָנִים יֵשׁ בְּשַׁלְהֶבֶת, אֲדוּמָה לְבָנָה וִירַקְרֹקֶת:
עיקר תוספות יום טוב(יג) נֵר וּמָזוֹן כוּ'. הַנֵּר שֶׁמְּבִיאִין וְנֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ מִיָּד יֵשׁ לוֹ לְהַקְדִּים וְאַחַר כָּךְ הַמָּזוֹן שֶׁכְּבָר אָכַל. וּבֵית הִלֵּל סָבְרֵי דְּיֵשׁ לוֹ לְהַסְמִיךְ בְּשָׂמִים לְנֵר שֶׁהוּא גַם כֵּן מֵעִנְיָן שַׁבָּת שֶׁמַּרְאֶה הַצַּעַר שֶׁהָיָה לוֹ בְּנֶפֶשׁ יְתֵרָה שֶׁהָלְכָה לָהּ וּלְכָךְ מֵרִיחַ לְיַשֵּׁב נִשְׁמָתוֹ. הָרִ"י:
(יד) וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת וְנֵימָא שֶׁבָּרָא דְלֹא פְּלִיגֵי דִּלְשֶׁעָבַר מַשְׁמַע. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּלָשׁוֹן דִּקְרָא עָדִיף דִּכְתִיב בּוֹרֵא חֹשֶׁךְ בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם:
ו. אֵין מְבָרְכִין לֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל עוֹבְדֵי כוֹכָבִים, וְלֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל מֵתִים, וְלֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁלִּפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה. אֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיֵּאוֹתוּ לְאוֹרוֹ:
ברטנורהלֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים. נֵר מִשּׁוּם דְּלֹא שָׁבַת, שֶׁהָעוֹבֵד כּוֹכָבִים עָשָׂה מְלָאכָה לְאוֹרוֹ, וְקַיְמָא לָן אוֹר שֶׁלֹּא שָׁבַת אֵין מְבָרְכִין עָלָיו הוֹאִיל וְנֶעֶבְדָה בוֹ עֲבֵרָה. וּבְשָׂמִים שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, בִּבְשָׂמִים שֶׁהֵם בִּמְסִבָּה שֶׁעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מְסֻבִּים בָּהּ לִסְעֻדָּה מַיְרֵי. וְהָא דִתְנַן בְּסֵיפָא וְלֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, מַה טַּעַם קָאָמַר, מַה טַּעַם אֵין מְבָרְכִין עַל בְּשָׂמִים שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, לְפִי שֶׁסְּתָם מְסִבַּת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְאֵין מְבָרְכִין עַל בְּשָׂמִים שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים:
וְלֹא עַל הַנֵּר שֶׁל מֵתִים. דְּלֹא אִתְעֲבֵד לְאוֹרָה אֶלָּא לְכָבוֹד בְּעָלְמָא:
וְלֹא עַל בְּשָׂמִים שֶׁל מֵתִים. דְּלַעֲבוּרֵי רֵיחָא עֲבִידֵי:
עַד שֶׁיֵּאוֹתוּ לְאוֹרוֹ. שֶׁיֵּהָנוּ מֵאוֹרוֹ, וְלֹא שֶׁיֵּהָנוּ מַמָּשׁ אֶלָּא שֶׁקָּרוֹב לוֹ כָּל כָּךְ שֶׁיּוּכַל לֵהָנוֹת אִם יִרְצֶה:
עיקר תוספות יום טוב(טו) וְהָרִ"י כָּתַב שֶׁהִדְלִיקוֹ [הַנָּכְרִי] אוֹ שֶׁהִטָּה אוֹתוֹ בְּשַׁבָּת:
(טז) דִּלְסִרְחוֹנוֹ שֶׁל מֵת עֲבִידֵי וְלֹא לְהָרִיחַ:
(יז) וּבַיְרוּשַׁלְמִי, רַב אָמַר יֵאוֹתוּ, אַךְ בְּזֹאת נֵאוֹת לָכֶם. וּשְׁמוּאֵל אָמַר יֵעוֹתוּ, לָדַעַת לָעוּת אֶת יָעֵף דָּבָר. וּפֵרוּשׁ לָעוּת מִלְּשׁוֹן עֵת. וְיִהְיֶה עִנְיָנוֹ כָּאן שֶׁהִגִּיעַ הָעֵת שֶׁל הָאוֹר לְהָאִיר:
ז. מִי שֶׁאָכַל וְשָׁכַח וְלֹא בֵרַךְ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, יַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ וִיבָרֵךְ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, יְבָרֵךְ בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכָּר. עַד אֵימָתַי הוּא מְבָרֵךְ. עַד כְּדֵי שֶׁיִּתְעַכֵּל הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו:
ברטנורהשֶׁיִּתְעַכֵּל הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו. כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ רָעֵב מֵחֲמַת אוֹתָהּ הָאֲכִילָה הוּא סִימָן שֶׁלֹּא נִתְעַכֵּל הַמָּזוֹן. וְדַוְקָא בְּשָׁכַח אָמְרֵי בֵית הִלֵּל דְּאֵינוֹ חוֹזֵר, אֲבָל בְּמֵזִיד דִּבְרֵי הַכֹּל יַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ וִיבָרֵךְ:
עיקר תוספות יום טוב(יח) וְלֹא תֵימָא דְשָׁכַח דִּתְנַן לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחָן דְּבֵית שַׁמַּאי:
ח. בָּא לָהֶם יַיִן לְאַחַר הַמָּזוֹן וְאֵין שָׁם אֶלָּא אוֹתוֹ הַכּוֹס, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיָּיִן. עוֹנִין אָמֵן אַחַר יִשְׂרָאֵל הַמְבָרֵךְ, וְאֵין עוֹנִין אָמֵן אַחַר הַכּוּתִי הַמְבָרֵךְ, עַד שֶׁיִּשְׁמַע כָּל הַבְּרָכָה:
ברטנורהמְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן. שֶׁאֵין בִּרְכַּת הַמָּזוֹן טְעוּנָה כּוֹס. וּבֵית הִלֵּל סָבְרֵי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן טְעוּנָה כּוֹס:
עוֹנִין אָמֵן אַחַר יִשְׂרָאֵל הַמְבָרֵךְ. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁמַע הַזְכָּרַת הַשֵּׁם אֶלָּא סוֹף הַבְּרָכָה, דְּמִסְתָמָא לַשָּׁמַיִם בֵּרַךְ:
אֶלָּא אִם כֵּן שָׁמַע כָּל הַבְּרָכָה. שֶׁמָּא בֵּרַךְ לְהַר גְּרִיזִים:
עיקר תוספות יום טוב(יט) לְאַחַר הַמָּזוֹן. כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה קָאָמַר, כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י בַּגְּמָרָא. וְתַנָּא הִקְדִּים תְּחִלָּה דִּינֵי קִדּוּשׁ מִשּׁוּם דְּיַיִן לְקִדּוּשׁ קוֹדֵם לְצָרְכֵי סְעֻדָּה אִם אֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת כִּדְמַסִּיק בְּטוּר אֹרַח חַיִּים סִימָן רע"א, וּמִדְּהִתְחִיל בְּדִינֵי שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב שׁוֹנֶה כְּמוֹ כֵן דִּינֵי מָזוֹן וְהַבְדָּלָה, וְאַחַר כָּךְ דִּינֵי הַבְדָּלָה עַצְמָהּ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
(כ) עַל הַיַּיִן. אִם יִרְצֶה:
(כא) בַּגְּמָרָא רָמִינַן עֲלַהּ מִדְּאִצְטָרִיךְ בֵּית שַׁמַּאי מָזוֹן וְהַבְדָּלָה לְצָרְפִינְהוּ שְׁמַע מִנָּהּ דְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן טְעוּנָה כּוֹס, וּמְשַׁנֵי תְּרֵי תַּנָּאֵי אַלִּיבָּא דְבֵית שַׁמַּאי:

גמרא ברכות נ״ג ב: י״ג-י״ט

מִי שֶׁאָכַל וְשָׁכַח וְכוּ' אָמַר רַב זְבִיד וְאִי תֵימָא רַב דִּימִי בַּר אַבָּא מַחֲלוֹקֶת בְּשָׁכַח אֲבָל בְּמֵזִיד דִּבְרֵי הַכֹּל יַחֲזוֹר לִמְקוֹמוֹ וִיבָרֵךְ. פְּשִׁיטָא וְשָׁכַח תְּנַן מַהוּ דְתֵימָא הוּא הַדִּין אֲפִילוּ בְּמֵזִיד וְהָאי דְּקָתָנֵי וְשָׁכַח לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחָן דְּבֵית שַׁמָּאי קָּא מַשְׁמַע לָן. תַּנְיָא אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי לְדִבְרֵיכֶם מִי שֶׁאָכַל בְּרֹאשׁ הַבִּירָה וְשָׁכַח וְיָרַד וְלֹא בֵּרַךְ יַחֲזוֹר לְרֹאשׁ הַבִּירָה וִיבָרֵךְ. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי לְבֵית הִלֵּל לְדִבְרֵיכֶם מִי שֶׁשָּׁכַח אַרְנְקִי בְּרֹאשׁ הַבִּירָה לֹא יַעֲלֶה וְיִטְלֶנָּה. לִכְבוֹד עַצְמוֹ הוּא עוֹלֶה. לִכְבוֹד שָׁמַיִם לֹא כָּל שֶׁכֵּן. הַנְהוּ תְּרֵי תַלְמִידֵי חַד עָבִיד בְּשׁוֹגֵג כְּבֵית שַׁמַּאי וְאַשְׁכַּח אַרְנְקָא דְדַהֲבָא. וְחַד עָבִיד בְּמֵזִיד כְּבֵית הִלֵּל וַאֲכָלֵיהּ אַרְיָא. רַבָּה בַּר בַּר חָנָה הֲוָה קָאָזִיל בְּשַׁיָּירָתָא אָכִיל וְאִשְׁתְּלִי וְלָא בְרִיךְ אָמַר הֵיכִי אִיעֲבִיד אִי אַמֵינָא לְהוּ אַנְשָׁאִי לְבָרֵךְ אֲמָרֵי לִי בְּרִיךְ הָכָא כָּל הֵיכָא דִמְבָרַכְתְּ לְרַחֲמָנָא מְבָרַכְתְּ. מוּטַב דַּאַמֵינָא לְהוּ אַנְשָׁאִי יוֹנָה דְדַהֲבָא. אָמַר לְהוּ אַנְטְרוּ לִי דַאַנְשָׁאי יוֹנָה דְדַהֲבָא. אָזִיל וּבְרִיךְ וְאַשְׁכַּח יוֹנָה דְדַהֲבָא. מָאי שְׁנָא יוֹנָה. דִּמְתִילָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְיוֹנָה. דִּכְתִיב (תהלים ס''ח) כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ. מַה יוֹנָה אֵינָהּ נִיצוֹלֶת אֶלָּא בִּכְנָפֶיהָ אַף יִשְׂרָאֵל אֵינָן נִיצוֹלִין אֶלָּא בְּמִצְוֹת:
רש״יחד עבד בשוגג כב"ש – אע"פ ששגג ונעקר מן המקום ע"י שכחה החמיר על עצמו כב"ש וחזר למקום שאכל וברך:
חד עבד במזיד – נעקר ממקום שאכל במזיד כדי לברך במקום אחר שהוצרך לילך:
אנשאי יונה דדהבא – שכחתי יונה של זהב:
יונה אינה נצולת אלא בכנפיה – או בורחת או נלחמת בראשי אגפיה:
פירוש לגמרא · ביאור שטיינזלץב במשנה הובאה המחלוקת אם מי שאכל ושכח לברך צריך לחזור למקומו לברך. שבית הלל מתירים לברך במקום שנזכר, ובית שמאי מחייבים לחזור ולברך במקום שאכל. אמר רב זביד ואיתימא [ויש אומרים] שאמר זאת רב דימי בר אבא: מחלוקת זו היא רק במקרה ששכח, אבל אם קם ממקום האכילה במזיד ולא ברך במקומו, דברי הכל — יחזור למקומו ויברך.
ושואלים: פשיטא פשוט, מובן מאליו הוא, שהרי "ושכח" תנן [שנינו במשנה] ולא דובר במזיד.
ומסבירים: מהו דתימא [שתאמר] כי הוא הדין אפילו לא ברך במקומו במזיד שגם אז מתירים לו בית הלל לברך במקומו, והאי דקתני [וזה ששנינו] "ושכח" — להודיעך כוחן של בית שמאי שאף במקרה זה מחייבים הם לחזור. על כן קא משמע לן [השמיע לנו] רב זביד שבכך אין כלל מחלוקת.
תניא [שנינו בברייתא], אמרו להם בית הלל לבית שמאי: לדבריכם, מי שאכל בראש הבירה שבהר הבית ושכח לברך וירד ולא ברך, האם יחזור לראש הבירה ויברך?! אמרו להן בית שמאי לבית הלל: ומדוע לא? ולדבריכם מי ששכח ארנקי בראש הבירה לא יעלה ויטלנה? ואם לכבוד עצמו הוא עולה כל שכן שצריך לעלות לכבוד שמים.
מסופר: הנהו תרי תלמידי [אותם שני תלמידים], חד עביד [אחד מהם עשה], כלומר, שכח לברך בשוגג, ונהג כבית שמאי ואשכח ארנקא דדהבא [וחזר ומצא ארנק זהב] וחד עביד [אחד מהם עשה] כן במזיד כבית הלל, ואכליה אריא [ואכל אותו אריה].
ועוד מסופר: רבה בר בר חנה הוה קאזיל בשיירתא [היה הולך בשיירה], אכל ואשתלי [ושכח] ולא בריך [ברך]. אמר בליבו: היכי אעביד [איך אעשה]? אי אמינא להו [אם אומר להם] "אנשאי [שכחתי] לברך", אמרו [יאמרו] לי: בריך [ברך], כל היכא דמברכת [מקום שאתה מברך] — לרחמנא מברכת [לה' אתה מברך]. מוטב דאמינא להו [שאומר להם]: אנשאי [שכחתי] יונה דדהבא [של זהב]. ואז ימתינו לי עד שאחזור. אמר להו [להם]: אנטרו [שמרו, המתינו] לי, לפי דאנשאי [ששכחתי] יונה דדהבא [של זהב]. אזל ובריך ואשכח [הלך וברך, ומצא] יונה דדהבא [של זהב].
ושואלים: ומאי שנא [ובמה שונה] היונה? מדוע אמר דווקא ששכח יונה? ומשיבים: דמתילי [שמשולים] כנסת ישראל ליונה. דכתיב [שכן נאמר] "כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ" (תהלים סח, יד), והסבר המשל: מה יונה אינה ניצולת מאויביה אלא בכנפיה, אף ישראל אינן ניצולין אלא בזכות המצות.

זוהר ספר הזהר, וישלח א׳

וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים וְגוֹ', רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח (תהלים צ''א) כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ הַאי קְרָא אוֹקְמוּהָ חֲבְרַיָּא, דְּהָא בְּשַׁעְתָּא דְּבַר נַשׁ אָתֵי לְעָלְמָא מִיָּד אִזְדַּמַּן בַּהֲדֵיהּ יֵצֶר הָרַע דְּאִיהוּ מְקַטְּרֵג לֵיהּ לְבַר נַשׁ תָּדִיר כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (בראשית ד') לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ, מַאי חַטָּאת רוֹבֵץ, דָּא יֵצֶר הָרַע, וְדָוִד הָכִי נַמֵּי קַרְיֵהּ חַטָּאת דִּכְתִיב (תהלים נ''א) וְחַטָּאתִי נֶגְדִי תָמִיד, בְּגִין דְּאִיהוּ עָבִיד לֵיהּ לְבַר נַשׁ כָּל יוֹמָא לְמֶחֱטֵי קַמֵּי מָרֵיהּ, וְיֵצֶר הָרַע דָּא לָא אִתְעַדִּי מִבַּר נַשׁ מִיּוֹמָא דְּאִתְיַלִּיד בַּר נַשׁ לְעָלְמִין וְיֵצֶר הַטּוֹב אָתֵי לְבַר נַשׁ מִיּוֹמָא דְּאָתֵי לְאִתְדַכָּאָה וְאֵימָתַי אָתֵי בַּר לְאִתְדַכָּאָה כַּד אִיהוּ בַּר תְּלֵיסָר שְׁנִין כְּדֵין אִזְדַוַּג בַּר נַשׁ בְּתַרְוַיְהוּ חַד מִימִינָא וְחַד מִשְּׂמָאלָא יֵצֶר טוֹב לִימִינָא וְיֵצֶר רָע לִשְׂמָאלָא, וְאִלֵּין אִנּוּן תְּרֵין מַלְאָכִין מַמָּשׁ מְמַנָּן וְאִנּוּן מִשְׁתַּכְּחִין תָּדִיר בַּהֲדֵיהּ דְּבַר נַשׁ, אָתֵי בַּר נַשׁ לְאִתְדַכָּאָה הַהוּא יֵצֶר הָרַע אִתְכַפְיָא קַמֵּיהּ וְשַׁלִּיט יְמִינָא עַל שְׂמָאלָא וְתַרְוַיְהוּ מִזְדַוְּגִין לְנַטָּרָא לֵיהּ לְבַר נַשׁ בְּכָל אָרְחוֹי דְּהוּא עָבִיד הֲדָא הוּא דִּכְתִיב כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ, רַבִּי אֶלְעָזָר מוֹקִים לֵיהּ לְהַאי קְרָא בְּיַעֲקֹב דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַזְמִין בַּהֲדֵיהּ מַלְאָכִין מְשַׁרְיָן מְמַנָּן בְּגִין דְּהָא אִיהוּ אָתֵי שְׁלִים בְּשִׁבְטִין עִלָאִין כֻּלְּהוּ שְׁלֵמִין כִּדְקָא יָאוּת כְּמָה דְּאִתְמָר (דִּכְתִיב) וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים וְאִתְמָר, וְהָכָא כֵּיוָן דְּאִשְׁתֵּזִיב מִנֵּיהּ דְּלָבָן וְהָא אִתְפָּרַשׁ מִנֵּיהּ כְּדֵין אִזְדַוָּגַת עִמֵּיהּ שְׁכִינְתָּא וְאָתוּ מְשַׁרְיָן קַדִּישִׁין לְסָחֳרָא לֵיהּ וּכְדֵין וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם וְגוֹ' וּמֵאִנּוּן מַלְאָכִין שָׁדַר לֵיהּ לְעֵשָׂו הֲדָא הוּא דִּכְתִיב וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים, מַלְאָכִים מַמָּשׁ הֲווּ וַדַּאי:
תרגום הזוהרוַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים וְגוֹ'. רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךְ וְגוֹ', מִקְרָא זֶה בֵּאֲרוּהוּ הַחֲבֵרִים. כִּי בְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם בָּא לָעוֹלָם, מִיָּד הַיֵּצֶר הָרַע בָּא עִמּוֹ, שֶׁהוּא מְקַטְרֵג עָלָיו תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ. מַהוּ חַטָּאת רוֹבֵץ. הוּא הַיֵּצֶר הָרַע. וְדָוִד קָרָא גַּם כֵּן אֶת הַיֵּצֶר הָרַע בַּשֵּׁם חַטָּאת. שֶׁכָּתוּב וְחַטָּאתִי נֶגְדִי תָמִיד. וְהוּא מִשּׁוּם שֶׁבְּכָל יוֹם עוֹשֶׂה אֶת הָאָדָם לְהַחֲטִיא לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ. וְיֵצֶר הָרַע זֶה, אֵינוֹ סָר מִן הָאָדָם מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ עַד עוֹלָם. וְהַיֵּצֶר הַטּוֹב בָּא אֶל הָאָדָם, מִיּוֹם שֶׁבָּא לְהִטָּהֵר. וּמָתַי הָאָדָם בָּא לְהִטָּהֵר, הוּא, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בֶּן שְׁלֹש עֶשְׂרֵה שָׁנָה, אָז מִתְחַבֵּר הָאָדָם בִּשְׁנֵיהֶם, אֶחָד בִּימִין וְאֶחָד בִּשְׂמֹאל, הַיֵּצֶר הַטּוֹב בִּימִין וְהַיֵּצֶר הָרַע בִּשְׂמֹאל. וְאֵלּוּ הֵם שְׁנֵי מַלְאָכִים מְמוּנִים מַמָּשׁ, וְהֵם נִמְצָאִים עִם הָאָדָם תָּמִיד. בָּא הָאָדָם לְהִטָּהֵר, נִכְנָע הַיֵּצֶר הָרַע לְפָנָיו, וְהַיָּמִין שׁוֹלֵט עַל הַשְּׂמֹאל, וּשְׁנֵיהֶם, הַיֵּצֶר הַטּוֹב וְהַיֵּצֶר הָרַע, מִתְחַבְּרִים לִשְׁמוֹר אֶת הָאָדָם בְּכָל דְּרָכָיו שֶׁהוּא הוֹלֵךְ. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב, כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךְ בְּכָל דְּרָכֶיךְ. רַבִּי אֶלְעָזָר מַעֲמִיד אֶת הַמִּקְרָא הַזֶּה בְּיַעֲקֹב, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִזְמִין עִמּוֹ מַלְאָכִים מַחֲנוֹת מְמוּנִים, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה בָּא שָׁלֵם עִם הַשְּׁבָטִים הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁהָיוּ כֻּלָּם שְׁלֵמִים כָּרָאוּי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים, וְהוּא נִתְבָּאֵר, וְכָאן, אַחַר שֶׁנִּצָל מִלָּבָן, וְנִפְרָד מִמֶּנּוּ, נִתְחַבְּרָה עִמּוֹ הַשְּׁכִינָה, וּמַחֲנוֹת מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים בָּאוּ לְסַבֵּב אוֹתוֹ, וְאָז וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם וְגוֹ', וּמֵאֵלּוּ הַמַּלְאָכִים שָׁלַח לְעֵשָׂו, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב, וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים, מַלְאָכִים מַמָּשׁ בְּוַדַּאי הָיוּ.

הלכה פסוקה משנה תורה, הלכות תלמוד תורה ד׳: א׳-ב׳

א. אֵין מְלַמְּדִין תּוֹרָה אֶלָּא לְתַלְמִיד הָגוּן נָאֶה בְמַעֲשָׂיו אוֹ לְתָם אֲבָל אִם הָיָה הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹבָה מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לְמוּטָב וּמַנְהִיגִין אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּמְלַמְּדִין אוֹתוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים כָּל הַשׁוֹנֶה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן כְּאִילּוּ זָרַק אֶבֶן לְמַרְקוּלִיס שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ''ו) כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה כֵּן נוֹתֵן לַכְּסִיל כָּבוֹד וְאֵין כָּבוֹד אֶלָּא תוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (שם) כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ:
ב. וְכֵן הָרַב שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבָה אַף עַל פִּי שֶׁחָכָם גָּדוֹל הוּא וְכָל הָעָם צְרִיכִים לוֹ אֵין מִתְלַמְּדִים מִמֶּנּוּ. עַד שׁוּבוֹ לְמוּטָב שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ב') כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא. אָמְרוּ חֲכָמִים אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת תּוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ וְאִם לָאו אַל יְבַקְשׁוּ תּוֹרָה מִפִּיהוּ:
ג. כֵּיצַד מְלַמְּדִין הָרָב יוֹשֵׁב בְּרֹאשׁ וְהַתַּלְמִידִים מוּקָפִין לְפָנָיו כַּעֲטָרָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם רוֹאִים הָרָב וְשׁוֹמְעִין דְּבָרָיו וְלֹא יֵשֵׁב הָרַב עַל הַכִּסֵּא וְתַלְמִידָיו עַל הַקַּרְקַע אֶלָּא אוֹ הַכֹּל עַל הָאָרֶץ אוֹ עַל הַכִּסָּאוֹת. וּבָרִאשׁוֹנָה הָיָה הָרָב יוֹשֵׁב וְהַתַּלְמִידִים עוֹמְדִים וּמִקּוֹדֶם חֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי נָהֲגוּ הַכֹּל לְלַמֵּד לְתַלְמִידִים וְהֵם יוֹשְׁבִים:

מוסר

מס' תפארת הקדש די"ב א' מר"ח בקיצור
אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת בָּעוֹלָם הַזֶּה מְקַדְמָתוֹ וְהוֹלֶכֶת לְפָנָיו לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר (ישעי' נ''ח) וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ וְכָל הָעוֹשֶׂה עֲבֵירָה בָּעוֹלָם הַזֶּה מְלַפְפָתוֹ וְהוֹלֶכֶת לְפָנָיו לְיוֹם הַדִּין שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ו') יִלָּפְתוּ אָרְחוֹת דַּרְכָּם יַעֲלוּ בַתֹּהוּ וְיֹאבֵדוּ רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר קְשׁוּרָה הִיא לוֹ כְּכֶלֶב שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל''ט) וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה לִהְיוֹת עִמָּהּ בָּעוֹלָם הַבָּא עַד כַּאן לְשׁוֹנוֹ. עִנְיַן מְלַפְפָתוֹ וְהוֹלֶכֶת לְפָנָיו לְיוֹם הַדִּין מִפְּנֵי כִּי הָעוֹבֵר עֲבֵירָה אַחַת קוֹנֶה לוֹ קַטֵּיגוֹר אֶחָד וְהַקַּטֵּיגוֹר יֵשׁ לוֹ שִׁיעוּר קוֹמָה שְׁלֵימָה כְּעִנְיַן הַמִּצְוָה כֵּן עִנְיַן הָעֲבֵירָה. כִּי מַעֲשָׂיו שֶׁל אָדָם הֵם שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ לְבוּשִׁים צוֹאִים כְּפִי מִנְיַן עֲוֹנוֹתָיו כֵּן מִנְיַן הַלְּבוּשִׁים כִּי כָל עָוֹן וְעָוֹן יַעֲשֶׂה לוֹ לְבוּשׁ וְהַיְינוּ מְלַפְפָתוֹ הָאָמוּר בְּמַאֲמַר וְהָעֵד לָזֶה (זכרי' ג') רְאֵה הֶעֱבַרְתִּי מֵעָלֶיךָ עֲוֹנֶךָ וּפִירְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁעָוֹן שֶׁהָיָה לוֹ הוּא שֶׁנָּשְׂאוּ בָּנָיו נָשִׁים נָכְרִיּוֹת. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר קְשׁוּרָה בוֹ כְּכֶלֶב שֶׁלֹּא לְבַד תַּעֲשֶׂה לָהּ לְבוּשׁ אֶלָּא שֶׁתִּדְבַּק בְּנֶפֶשׁ עַצְמָהּ לִהְיוֹת אָדוּק בָּהּ וְדֶרֶךְ הַכֶּלֶב הַנּוֹשֵׁךְ שֶׁנִמְצָא בְּתוֹךְ שִׁנָּיו חֵלֶק הָאָדָם. ה' יַצִילֵנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל כֵּן יְהִי רָצוֹן:
הצטרפו לקבוצת ווצאפ יומית של סגולת היום, חוק לישראל והילולת צדיקים
הערוץ של הרב ביוטיוב