פרשת וישלח יום שני

עיקר תוספות יום טוב(א) וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י בֵּיצָה וּמֶחֱצָה רְבִיעִית הַלֹּג. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם כִּי שִׁעוּר הַכְּלִי אֶצְבָּעַיִם עַל אֶצְבָּעַיִם עַל רוּם אֶצְבָּעַיִם, וָחֵצִי אֶצְבַּע וְחֹמֶשׁ אֶצְבַּע. וְכָל הַמִּדּוֹת בְּגֻדָּל, שֶׁהוּא הַבֹּהֶן בַּלָּשׁוֹן הָעִבְרִי:
(ב) וְאֵין שִׁעוּרוֹ יָדוּעַ לָנוּ, אֲבָל פֵּרוּשׁוֹ כְּדֵי גְּמִיעָה שֶׁל אָדָם בֵּינוֹנִי, וְהוּא פָּחוֹת אֲפִלּוּ מִכְּדֵי לֻגְמָיו, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מֵרְבִיעִית (מַגִּיד מִשְׁנֶה פֶּרֶק יח בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ם):
(ג) לָשׁוּף כוּ'. וּרְפוּאָתוֹ מְצוּיָה [שֶׁרְגִילִים לְמָחוֹת בּוֹ הַרְפוּאָה לָעַיִן], דְּכָל מַשְׁקִין מְרַפְּאִים לָעֵינַיִם וְנִגְלָדִין כְּדֶבֶק עַל הָעַיִן, לְבָר מִמַּיָּא דְּמַסּוּ וְלֹא נִגְלָדִין. גְּמָרָא:

עיקר תוספות יום טוב(ד) אֹזֶן. וּבְחֶבֶל [דִּבְרֵישָׁא] לֹא סַגִּי בְהָכִי, וְצָרִיךְ כְּדֵי אֹזֶן לְקֻפָּה, דְּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא קָשֶׁה פּוֹגֵם עֵץ הַנָּפָה וּכְבָרָה וְלֹא עָבְדֵי אֱינָשֵׁי. גְּמָרָא:
(ה) וְהַמּוֹצִיא קֶשֶׁר. אִיצְטְרִיךְ לְאַשְׁמְעִינַן דַּאֲפִלּוּ כָּתוּב עַל הַקְּלָף, אַף עַל גַּב דְּשִׁעוּר קְלָף כְּדֵי לִכְתֹּב עָלָיו פָּרָשָׁה קְטַנָּה שֶׁבַּתְּפִלִּין. תּוֹסָפוֹת:

עיקר תוספות יום טוב(ו) עוֹר. פֵּרֵשׁ בַּגְּמָרָא דִּמְלִיחַ וַעֲדַיִן לֹא נַעֲשָׂה בְּקֶמַח וְעַפְצָה:
(ז) קְלָף. הָעוֹר בִּשְׁעַת עִבּוּדוֹ חוֹלְקִין אוֹתוֹ לִשְׁנַיִם, וְאוֹתוֹ שֶׁכְּלַפֵּי שֵׂעָר קָרוּי קְלָף, וּכְלַפֵּי בָּשָׂר הוּא דּוּכְסוּסְטוּס, שֶׁכֵּן בִּלְשׁוֹן יָוָן קוֹרִין לְבָשָׂר סוּסְטוּס, וְדוּךְ פֵּרוּשׁוֹ מָקוֹם, כְּמוֹ דּוּךְ פְּלַן, לְכָךְ קָרוּי דּוּכְסוּסְטוּס, כְּלוֹמַר מְקוֹם בָּשָׂר. תּוֹסָפוֹת:
(ח) שֶׁהִיא כוּ'. תֵּימַהּ לְמַאי אִיצְטְרִיךְ לְפָרֵשׁ, דְּזִיל קָרֵי הַפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּתְּפִלִּין תִּמְצָא שֶׁזּוֹ הַקְּטַנָּה, וְנִרְאָה לִי דְּאִצְטְרִיךְ מִכֵּיוָן דִּתְנַן בְּסוֹף פֶּרֶק ג'‏ דִּמְנָחוֹת שֶׁאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ, אִם כֵּן לֹא לֶהֱוֵי שִׁעוּר לְהוֹצָאַת שַׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן שֶׁיִּהְיֶה בִּכְדֵי לִכְתֹּב עָלָיו כָּל הָאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת, לְהָכִי קָתָנֵי שֶׁהִיא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, מִכֵּיוָן שֶׁהַפָּרָשָׁה קְטַנָּה הִיא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לְשַׁעֵר בָּהּ לְבַד, שֶׁכֵּן קוֹרִין [אוֹתָהּ לְבַד] עַל מִטָּתוֹ. וְאִם תֹּאמַר אִם כֵּן לָמָּה לִי לְמִתְנֵי פָּרָשָׁה קְטַנָּה שֶׁבִּתְפִלִּין [וְיֵשׁ לוֹמַר, דְּאִי לָאו מִשּׁוּם דְּנִכְתְּבָה בַּתְּפִלִּין לֹא הָיִינוּ מְשַׁעֲרִים בָּהּ, לְפִי שֶׁרֹב הָעוֹלָם בְּקִיאִין בָּהּ וְקוֹרִין אוֹתָהּ בְּעַל פֶּה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב]. וּכְנַנָּס עַל גַּבֵּי עֲנָק עוֹלֶה לְיַשֵּׁב, דְּבֶאֱמֶת מִלַּת קָטָן מִתְפָּרֶשֶׁת בִּשְׁנֵי דְּרָכִים, הָאֶחָד עַל שֵׁם הַקַּטְנוּת מַמָּשׁ. וְהַשֵּׁנִי שֶׁהוּא אַחֲרוֹן כְּנֶגֶד הָרִאשׁוֹן כְּמוֹ עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדוֹל וְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן אַף שֶׁתֵּכֶף אַחַר זֶה יָצָא. וְאִם כֵּן הֲוָה אֲמֵינָא לוֹמַר שֶׁהַפָּרָשָׁה קְטַנָּה שֶׁבַּתְּפִלִּין הַיְנוּ וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ, דַּהֲרֵי הוּא חָשׁוּב [בִּפְנֵי עַצְמוֹ] לְמִי שֶׁכָּתוּב וְעוֹמֵד אֶצְלוֹ הַשָּׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת הָרִאשׁוֹנִים [דְהַיְנוּ קַדֵּשׁ, וְהָיָה כִי, וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל], וְהַפָּרָשָׁה אַחֲרוֹנָה עֲדַיִן לֹא נִכְתְּבָה אוֹ שֶׁנִּמְצָא בּוֹ פְּסוּל, נִמְצָא דְּהוּא מִלּוּי הַחִסָּרוֹן. אֲבָל עַל פָּרָשָׁה אַחַת לְפָנֶיהָ מַה יּוֹעִיל לְבַדֶּנָּה (שֶׁצְּרִיכִים לִהְיוֹת נִכְתָּבִין כְּסִדְרָן). ל"ש. וּלְכָךְ אַשְׁמְעִינַן דִּבֶאֱמֶת לֹא כֵן הוּא וְאֵין זוֹ קְטַנָּה, רַק שֶׁפָּרָשַׁת שְׁמַע יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא קְטַנָּה בְּכַמּוּתָהּ גַּם כֵּן שִׁעוּרָהּ חָשֵׁיב וְחָזֵי לְאִצְטְרוּפֵי אִם יִהְיֶה לוֹ עוֹד קְלָף עַל אֲשֶׁר אַחֲרֶיהָ שֶׁהוּא וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ. וְלִכְאוֹרָה מִכָּאן סַעַד לְסֵדֶר הַתְּפִלִּין שֶׁל רַשִׁ"י זַ"ל דִּשְׁמַע קֹדֶם לִוְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ, דִּלְשִׁיטַת רַבֵּנוּ תַּם זַ"ל אִם כֵּן מִמַּה נַּפְשָׁךְ שְׁמַע יֵצֵא לָאַחֲרוֹנָה, וּמַאי אַשְׁמְעִינַן. וְצִדְקַת הַתַּ"ם עָלָיו, גַּם מִזֶּה לֹא יָנוּחַ יָדוֹ, לְפִי מַה שֶּׁמְּבֹאָר בַּטּוּר וּבֵית יוֹסֵף אֹרַח חַיִּים סִימָן ל"ו דְּאַף לְשִׁיטַת רַבֵּנוּ תַּם צָרִיךְ לִכְתֹּב שְׁמַע קֹדֶם וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ. עַיֵּן שָׁם. אִם כֵּן בְּסֵדֶר הַכְּתִיבָה סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ בְּקוֹל ה':

עיקר תוספות יום טוב(ט) נֶקֶב קָטָן. בַּגְּמָרָא שֶׁל יַיִן. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י לְמִעוּטֵי שֶׁמֶן וּדְבַשׁ, שֶׁהַיַּיִן זָב דֶּרֶךְ נֶקֶב קָטָן יוֹתֵר מִשֶּׁמֶן וּדְבַשׁ, וְהָכִי מְפָרֵשׁ בְּמִשְׁנָה ב'‏ פֶּרֶק ג'‏ דְּמַכְשִׁירִין דְּשֶׁמֶן עָב מִיַּיִן. וְצָרִיךְ עִיּוּן בְּמִשְׁנָה ב'‏ פֶּרֶק ג'‏ דְּמַסֶּכֶת כֵּלִים דִּמְפָרֵשׁ הָרַ"ב שֶׁהַשֶּׁמֶן דַּק מֵהַיַּיִן. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

עיקר תוספות יום טוב(י) נִרְאָה מִלְּשׁוֹנוֹ דְּפַצִּימִין כְּעֵין קוֹרוֹת וְעַמּוּדִים. וּלְשׁוֹן רַשִׁ"י, כְּשֶׁעוֹשִׂין פַּצִּימִין וּמְסַדְּרִין אוֹתָם עַמּוּדִים וְקוֹרוֹת. וְהוּא כְּדַעַת הֶעָרוּךְ שֶׁמְּפָרֵשׁ שֶׁשֵּׁם הַלֶּחִי וְהַמְּזוּזָה פַּצִּימָה בְּלִישְׁנָא דְּרַבָּנָן, שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת (יִרְמְיָה לו) תִּרְגּוּמוֹ תְּלַת פַּצִּים. וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב פַּצִּים חֲצִי לְבֵנָה, כְּשֶׁיֵּשׁ חָלָל בֵּין חֲצָאֵי לְבֵנָה וִימַלְּאוּ אוֹתוֹ חָלָל בַּחֲרָסִים וַאֲבָנִים דַּקִּים:
(יא) רַבִּי יוֹסֵי כוּ'. וְרַבִּי מֵאִיר סְבִירָא לֵיהּ דְהָכִי קָאָמַר קְרָא, דַּאֲפִלּוּ מִידֵי דְּלֹא חָשֵׁיב לֶאֱינָשֵׁי כְּמוֹ לַחְשֹׂף מַיִם מִגֶּבֶא לֹא לִישְׁתְּכַח לֵיהּ. גְּמָרָא:
(יב) מִשָּׁם רְאָיָה. קְצָת קָשֶׁה דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר מִשָּׁם זֵכֶר. וְעַיֵּן מִשְׁנָה ז'‏ פֶּרֶק ב'‏ דְּסֻכָּה: