פרשת ויקרא יום שישי

רש״יאִ֣ם הַכֹּהֵ֧ן הַמָּשִׁ֛יחַ יֶחֱטָ֖א לְאַשְׁמַ֣ת הָעָ֑ם. מִדְרָשׁוֹ: אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא בְּהֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶֹה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְאַשְׁמַת הָעָם וְנֶעְלַם דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל וְעָשׂוּ (שם); וּפְשׁוּטוֹ לְפִי אַגָּדָה: כְּשֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל חוֹטֵא, אַשְׁמַת הָעָם הוּא זֶה, שֶׁהֵן תְּלוּיִין בּוֹ לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם וּלְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם, וְנַעֲשֶׂה מְקֻלְקָל:
פַּ֣ר. יָכוֹל זָקֵן, תַּלְמוּד לוֹמַר בֶּן, אִי בֶּן יָכוֹל קָטָן, תַּלְמוּד לוֹמַר פַּר, הָא כֵּיצַד? זֶה פַּר בֶּן שָׁלוֹשׁ (שם):
ואת כל דם. שְׁיָרֵי הַדָּם (זבחים כ"ה):
ועשה לפר זֶה כאשר עשה לפר החטאת. כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּפַר כֹּהֵן מָשִׁיחַ — לְהָבִיא יוֹתֶרֶת וּשְׁתֵּי כְּלָיוֹת שֶׁפֵּרֵשׁ שָׁם, מַה שֶּׁלֹא פֵּרֵשׁ כָּאן, וְלִכְפֹּל בְּמִצְוַת הָעֲבוֹדוֹת, לְלַמֵּד שֶׁאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל הַמַּתָּנוֹת פָּסוּל; לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בַּנִּתָּנִין עַל הַמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן שֶׁנְּתָנָן בְּמַתָּנָה אַחַת כִּפֵּר, הֻצְרַךְ לוֹמַר כָּאן שֶׁמַּתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכֶּבֶת (שם ל"ט):
על אשי ה'. עַל מְדוּרוֹת הָאֵשׁ הָעֲשׂוּיוֹת לַשֵּׁם, פוא"ייליש בְּלַעַז:
ערף. הוּא גֹּבַהּ הָרֹאשׁ הַמַּשְׁפִּיעַ לְצַד הַצַּוָּאר:
עַ֣ל חַטָּאתוֹ֩ אֲשֶׁ֨ר חָטָ֜א. כָּאן שִׁנָּה הַכָּתוּב, שֶׁהֲרֵי בַּעֲשִׁירוּת וּבְדַלּוּת נֶאֱמַר מֵחַטָּאתוֹ, וְכָאן בְּדַלֵּי דַּלּוּת נֶאֱמַר עַל חַטָּאתוֹ, דִּקְדְּקוּ רַבּוֹתֵינוּ מִכָּאן, שֶׁאִם חָטָא כְּשֶׁהוּא עָשִׁיר וְהִפְרִישׁ מָעוֹת לְכִשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה וְהֶעֱנִי, יָבִיא מִמִּקְצָתָן שְׁתֵּי תּוֹרִים, הִפְרִישׁ מָעוֹת לִשְׁתֵּי תּוֹרִים וְהֶעֱנִי, יָבִיא מִמִּקְצָתָן עֲשִׂירִית הָאֵפָה, הִפְרִישׁ מָעוֹת לַעֲשִׂירִית הָאֵפָה וְהֶעֱשִׁיר, יוֹסִיף עֲלֵיהֶן וְיָבִיא קָרְבַּן עָשִׁיר, לְכָךְ נֶאֱמַר כָּאן עַל חַטָּאתוֹ:
וחטאה בשגגה מקדשי ה'. שֶׁנֶּהֱנָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ; וְהֵיכָן הֻזְהַר? נֶאֱמַר כָּאן חֵטְא, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן חֵטְא בִּתְרוּמָה, וְלֹא יִשְֹאוּ עָלָיו חֵטְא (ויקרא כ"ב), מַה לְּהַלָּן הִזְהִיר, אַף כָּאן הִזְהִיר; אִי מַה לְּהַלָּן לֹא הִזְהִיר אֶלָּא עַל הָאוֹכֵל, אַף כָּאן לֹא הִזְהִיר אֶלָּא עַל הָאוֹכֵל, תַּ"לֹ תִמְעֹל מַעַל — רִבָּה (ספרא):
מקדשי ה'. הַמְיֻחָדִים לַשֵּׁם, יָצְאוּ קָדָשִׁים קַלִּים (שם):
ולא ידע ואשם, והביא. הָעִנְיָן הַזֶּה מְדַבֵּר בְּמִי שֶׁבָּא סְפֵק כָּרֵת לְיָדוֹ וְלֹא יָדַע אִם עָבַר עָלָיו אִם לָאו, כְּגוֹן חֵלֶב וְשֻׁמָּן לְפָנָיו, וּכְסָבוּר שְׁתֵּיהֶן הֶתֵּר וְאָכַל אֶת הָאֶחָד, אָמְרוּ לוֹ אַחַת שֶׁל חֵלֶב הָיְתָה, וְלֹא יָדַע אִם זוֹ שֶׁל חֵלֶב אָכַל, הֲרֵי זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי, וּמֵגֵן עָלָיו כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נוֹדַע לוֹ שֶׁוַּדַּאי חָטָא, וְאִם נוֹדַע לוֹ לְאַחַר זְמַן, יָבִיא חַטָּאת (כריתות כ"ב):

רש״יאֶל אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד. לַמִּשְׁכָּן, וּבְבֵית עוֹלָמִים לַהֵיכָל:

רש״יאֶת פְּנֵ֖י פָּרֹ֥כֶת הַקֹּֽדֶשׁ. כְּנֶגֶד מְקוֹם קְדֻשָּׁתָהּ — מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּין הַבַּדִּים, וְלֹא הָיוּ נוֹגְעִים דָּמִים בַּפָּרֹכֶת, וְאִם נָגְעוּ נָגְעוּ:

רש״ייְסוֹד֙ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֔ה אֲשֶׁר פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד. זֶה יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַפֶּתַח (שם נ"א):

רש״יוְאֶת כׇּל חֵ֛לֶב פַּ֥ר. חֶלְבּוֹ הָיָה לוֹ לוֹמַר, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר פַּר? לְרַבּוֹת פַּר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים לִכְלָיוֹת וְלַחֲלָבִים וְיוֹתֶרֶת (ספרא):
הַֽחַטָּ֖את. לְהָבִיא שְֹעִירֵי עֲ"זָ לִכְלָיוֹת וְלַחֲלָבִים וּלְיוֹתֶרֶת (שם):
יָרִ֣ים מִמֶּ֑נּוּ. מִן הַמְחֻבָּר — שֶׁלֹּא יְנַתְּחֶנּוּ קֹדֶם הֲסָרַת חֶלְבּוֹ, תּוֹרַת כֹּהֲנִים:

רש״יעַל הַכָּבֵ֔ד עַל הַכְּלָי֖וֹת. על ראשו ועל כרעיו. כֻּלָּן לְשׁוֹן תּוֹסֶפֶת הֵן, כְּמוֹ מִלְּבַד:

רש״יכַּאֲשֶׁ֣ר יוּרַ֔ם. מֵאוֹתָן אֵמוּרִין הַמְפֹרָשִׁין בְּשׁוֹר זֶבַח הַשְּׁלָמִים; וְכִי מַה פֵּרֵשׁ בְּזֶבַח הַשְּׁלָמִים שֶׁלֹא פֵּרֵשׁ כָּאן? אֶלָּא לְהַקִּישׁוֹ לִשְׁלָמִים, מַה שְּׁלָמִים לִשְׁמָן אַף זֶה לִשְׁמוֹ, וּמָה שְׁלָמִים שָׁלוֹם לָעוֹלָם, אַף זֶה שָׁלוֹם לָעוֹלָם; וּבִשְׁחִיטַת קֳדָשִׁים מַצְרִיכוֹ לִלְמֹד הֵימֶנּוּ שֶׁאֵין לְמֵדִין לָמֵד מִן הַלָּמֵד בָּקֳדָשִׁים, בְּפֶרֶק אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן (זבחים מ"ט):

רש״יאֶל מָק֤וֹם טָהוֹר֙. לְפִי שֶׁיֵּשׁ מִחוּץ לָעִיר מָקוֹם מוּכָן לְטֻמְאָה — לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים מְנֻגָּעוֹת וּלְבֵית הַקְּבָרוֹת — הֻצְרַךְ לוֹמַר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה זֶה — שֶׁהוּא חוּץ לָעִיר — שֶׁיְּהֵא הַמָּקוֹם טָהוֹר:
מִח֨וּץ לַֽמַּחֲנֶ֜ה. חוּץ לְשָׁלוֹשׁ מַחֲנוֹת; וּבֵית עוֹלָמִים חוּץ לָעִיר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא (דף ס"ח) וּבְסַנְהֶדְרִין (דף מ"ב):
אֶל שֶׁ֣פֶךְ הַדֶּ֔שֶׁן. מָקוֹם שֶׁשּׁוֹפְכִין בּוֹ הַדֶּשֶׁן הַמְסֻלָּק מִן הַמִּזְבֵּחַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה (ויקרא ו'):
עַל שֶׁ֥פֶךְ הַדֶּ֖שֶׁן יִשָּׂרֵֽף. שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר, אֶלָּא לְלַמֵּד שֶׁאֲפִלּוּ אֵין שָׁם דֶּשֶׁן (ספרא):

רש״יעֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙. אֵלּוּ סַנְהֶדְרִין (שם):
וְנֶעְלַ֣ם דָּבָ֔ר. טָעוּ לְהוֹרוֹת בְּאַחַת מִכָּל כָּרֵתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁהוּא מֻתָּר (הוריות ח'):
הַקָּהָ֑ל וְ֠עָשׂ֠וּ. שֶׁעָשׂוּ צִבּוּר עַל פִּיהֶם:
וְנֶעְלַ֣ם. וְלֹא יָדַע שֶׁשָּׁכַח הַטֻּמְאָה:

רש״יאֵ֖ת פְּנֵ֥י הַפָּרֹֽכֶת. וּלְמַעְלָה הוּא אוֹמֵר אֶת פְּנֵי פָּרֹכֶת הַקֹּדֶשׁ מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁסָּרְחָה עָלָיו מְדִינָה, אִם מִעוּטָהּ סָרְחָה, פָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ מִתְקַיֶּמֶת וְאִם כֻּלָּהּ סָרְחָה, אֵין פָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ מִתְקַיֶּמֶת, אַף כָּאן, כְּשֶׁחָטָא כֹּהֵן מָשִׁיחַ עֲדַיִן שֵׁם קְדֻשַּׁת הַמָּקוֹם עַל הַמִּקְדָּשׁ, מִשֶּׁחָטְאוּ כֻּלָּם, חַס וְשָׁלוֹם נִסְתַּלְּקָה הַקְּדֻשָּׁה (זבחים מ"א):

רש״יוְאֵ֥ת כׇּל חֶלְבּ֖וֹ יָרִ֣ים. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ כָּאן יוֹתֶרֶת וּשְׁתֵּי כְּלָיוֹת, לְמֵדִין הֵם מִוְּעָשָׂה לַפָּר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה וְגוֹ' וּמִפְּנֵי מָה לֹא נִתְפָּרְשׁוּ בּוֹ? תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁזָּעַם עַל אוֹהֲבוֹ וּמִעֵט בְּסִרְחוֹנוֹ מִפְּנֵי חִבָּתוֹ (שם מ"א):

רש״יאֲשֶׁ֥ר נָשִׂ֖יא יֶֽחֱטָ֑א. לְשׁוֹן אַשְׁרֵי — אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁהַנָּשִׂיא שֶׁלּוֹ נוֹתֵן לֵב לְהָבִיא כַּפָּרָה עַל שִׁגְגָתוֹ, קַל וָחֹמֶר שֶׁמִּתְחָרֵט עַל זְדוֹנוֹתָיו (ספרא):
וְאָשֵֽׁם. בַּאֲכִילַת קֹדֶשׁ אוֹ בְּבִיאַת מִקְדָּשׁ:
וְאָשֵֽׁם. בַּאֲכִילַת קֹדֶשׁ אוֹ בְּבִיאַת מִקְדָּשׁ:

רש״יאֽוֹ הוֹדַ֤ע. כְּמוֹ אִם הוֹדַע הַדָּבָר; הַרְבֵּה אוֹ יֵשׁ שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין בִּלְשׁוֹן אִם, וְאִם בִּמְקוֹם אוֹ, וְכֵן אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא (שמות כ"א):
הוֹדַ֤ע אֵלָיו֙. כְּשֶׁחָטָא הָיָה סָבוּר שֶׁהוּא הֶתֵּר, וּלְאַחַר מִכָּאן נוֹדַע לוֹ שֶׁאִסּוּר הָיָה:
בָּ֑הּ. לְרַבּוֹת בּוֹלֵעַ נִבְלַת עוֹף טָהוֹר (ספרא):

רש״יבִּמְק֛וֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַ֥ט אֶת הָעֹלָ֖ה. בַּצָּפוֹן שֶׁהוּא מְפֹרָשׁ בָּעוֹלָה:
חַטָּ֖את הֽוּא. לִשְׁמוֹ כָּשֵׁר, שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פָּסוּל (ספרא):
חַטָּ֖את הֽוּא. לִשְׁמָהּ כְּשֵׁרָה, שֶׁלֹא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה (ספרא):
חַטָּ֖את הֽוּא. נִקְמְצָה וְנִקְטְרָה לִשְׁמָהּ כְּשֵׁרָה, שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה:

רש״יוְאֶת דָּמ֣וֹ. שְׁיָרֵי הַדָּם:

רש״יכְּחֵ֖לֶב זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֑ים. כְּאוֹתָן אֵמוּרִין הַמְפֹרָשִׁים בְּעֵז הָאָמוּר אֵצֶל שְׁלָמִים:

רש״יכַּאֲשֶׁ֨ר הוּסַ֣ר חֵ֘לֶב֮ מֵעַ֣ל זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֒. כְּאֵמוּרֵי עֵז הָאֲמוּרִים בַּשְּׁלָמִים:

רש״יוְשָׁחַ֤ט אֹתָהּ֙ לְחַטָּ֔את. שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָתָהּ לְשֵׁם חַטָּאת (זבחים ז'):

רש״יכַּאֲשֶׁ֨ר יוּסַ֥ר חֵֽלֶב הַכֶּ֘שֶׂב֮. שֶׁנִּתְרַבּוּ אֵמוּרָיו בָּאַלְיָה, אַף חַטָּאת כְּשֶׁהִיא בָּאָה כִּבְשָׂה טְעוּנָה אַלְיָה עִם הָאֵמוּרִין:

רש״יוְשָֽׁמְעָה֙ ק֣וֹל אָלָ֔ה. בְּדָבָר שֶׁהוּא עֵד בּוֹ — שֶׁהִשְׁבִּיעוּהוּ שְׁבוּעָה, שֶׁאִם יוֹדֵעַ לוֹ בְּעֵדוּת, שֶׁיָּעִיד לוֹ (ספרא):

רש״יא֣וֹ נֶ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֣ר תִּגַּע֮ וגו'. וּלְאַחַר הַטֻּמְאָה הַזּוֹ יֹאכַל קָדָשִׁים אוֹ יִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת; בְּמַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת (דף י"ד) נִדְרַשׁ כֵּן:
וְנֶעְלַ֣ם מִמֶּ֔נּוּ. הַטֻּמְאָה:
וְנֶעְלַ֣ם מִמֶּ֔נּוּ. וְעָבַר עַל שְׁבוּעָתוֹ, כָּל אֵלֶּה בְּקָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, כַּמְּפֹרָשׁ כָּאן, אֲבָל שְׁבוּעָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּפִירַת מָמוֹן אֵינָהּ בְּקָרְבָּן זוֹ אֶלָּא בְּאָשָׁם:

רש״יבְּטֻמְאַ֣ת אָדָ֔ם. זוֹ טֻמְאַת מֵת:
לְכֹל֙ טֻמְאָת֔וֹ. לְרַבּוֹת טֻמְאַת מַגַּע זָבִין וְזָבוֹת:
אֲשֶׁ֥ר יִטְמָ֖א. לְרַבּוֹת הַנּוֹגֵעַ בְּבוֹעֵל נִדָּה:

רש״יבִשְׂפָתַ֜יִם. וְלֹא בַּלֵּב (שם):
לְהָרַ֣ע. לְעַצְמוֹ:
א֣וֹ לְהֵיטִ֗יב. לְעַצְמוֹ, כְּגוֹן אֹכַל וְלֹא אֹכַל, אִישַׁן וְלֹא אִישַׁן (שבועות כ"ז):
לְ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר יְבַטֵּ֧א. לְרַבּוֹת לְשֶׁעָבַר:

רש״יוְהִקְרִ֛יב אֶת אֲשֶׁ֥ר לַחַטָּ֖את רִאשׁוֹנָ֑ה. חַטָּאת קוֹדֶמֶת לָעוֹלָה (ספרא); לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִפְרַקְלִיט שֶׁנִּכְנָס לְרַצּוֹת, רִצָּה פְּרַקְלִיט, נִכְנָס דּוֹרוֹן אַחֲרָיו (זבחים ז'):
וְלֹ֥א יַבְדִּֽיל. אֵינוֹ מוֹלֵק אֶלָּא סִימָן אֶחָד (חולין כ"א):

רש״יוְהִזָּ֞ה מִדַּ֤ם הַחַטָּאת֙. בָּעוֹלָה לֹא הִטְעִין אֶלָּא מִצּוּי, וּבַחַטָּאת הַזָּאָה וּמִצּוּי, אוֹחֵז בָּעֹרֶף וּמַתִּיז, וְהַדָּם נִתָּז וְהוֹלֵךְ לַמִּזְבֵּחַ:

רש״יכַּמִּשְׁפָּ֑ט. כַּדָּת הָאָמוּר בְּעוֹלַת הָעוֹף שֶׁל נְדָבָה בְּרֹאשׁ הַפָּרָשָׁה:

רש״יכִּ֥י חַטָּ֖את הִֽוא. וְאֵין בַּדִּין שֶׁיְּהֵא קָרְבָּנוֹ מְהֻדָּר (מנחות ו'):

רש״ימֵֽאַחַ֥ת מֵאֵ֖לֶּה. מֵאַחַת מִשָּׁלוֹשׁ כַּפָּרוֹת הָאֲמוּרוֹת בָּעִנְיָן — אוֹ בַּעֲשִׁירוּת אוֹ בְּדַלּוּת אוֹ בְּדַלֵּי דַּלּוּת; וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר? שֶׁיָּכוֹל הַחֲמוּרִים שֶׁבָּהֶם יִהְיוּ בְּכִשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה, וְהַקַּלִּין יִהְיוּ בְּעוֹף, וְהַקַּלִּין שֶׁבַּקַּלִין יִהְיוּ בַּעֲשִׂירִית הָאֵפָה, תַּלְמוּד לוֹמַר מֵאַחַת מֵאֵלֶּה, לְהַשְׁווֹת קַלִּין לַחֲמוּרִין לְכִשְׂבָּה וּשְׂעִירָה אִם הִשִּׂיגָה יָדוֹ, וְאֶת הַחֲמוּרִין לַקַּלִּין לַעֲשִׂירִית הָאֵפָה בְּדַלֵּי דַּלּוּת (ספרא):
וְהָיְתָ֥ה לַכֹּהֵ֖ן כַּמִּנְחָֽה. לְלַמֵּד עַל מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁיִּהְיוּ שְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין, זֶהוּ לְפִי פְּשׁוּטוֹ; וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: "וְהָיְתָה לַכֹּהֵן" — וְאִם חוֹטֵא זֶה כֹּהֵן הוּא, תְּהֵא כִּשְׁאָר מִנְחַת נִדְבַת כֹּהֵן, שֶׁהִיא בְּכָלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל (ספרא):

רש״יכִּֽי תִמְעֹ֣ל מַ֔עַל. אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁנּוּי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַיִּמְעֲלוּ בֵאלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵי עַמֵּי הָאָרֶץ (דהי"א ה'), וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּסוֹטָה וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל (במדבר ה'):
אַ֧יִל. לְשׁוֹן קָשֶׁה, כְּמוֹ וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח (יחזקאל י"ז), אַף כָּאן קָשֶׁה — בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים (ספרא):
בְּעֶרְכְּךָ֛ כֶּֽסֶף שְׁקָלִ֥ים. שֶׁיְּהֵא שָׁוֶה שְׁתֵּי סְלָעִים:

רש״יוְאֵ֣ת אֲשֶׁר֩ חָטָ֨א מִן הַקֹּ֜דֶשׁ יְשַׁלֵּ֗ם. קֶרֶן וְחֹמֶשׁ לַהֶקְדֵּשׁ:

רש״יוְלֹֽא יָדַ֥ע וְאָשֵׁ֖ם וְנָשָׂ֥א עֲוֺנֽוֹ. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, הֲרֵי הַכָּתוּב עָנַשׁ אֶת מִי שֶׁלֹּא יָדַע, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיַּעֲנִישׁ אֶת מִי שֶׁיָּדַע, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם נַפְשְׁךָ לֵידַע מַתַּן שְֹכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים, צֵא וּלְמַד מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה אֶלָּא עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה וְעָבַר עָלֶיהָ, רְאֵה כַּמָּה מִיתוֹת נִקְנְסוּ עָלָיו וּלְדוֹרוֹתָיו. וְכִי אֵיזוֹ מִדָּה מְרֻבָּה שֶׁל טוֹבָה אוֹ שֶׁל פֻּרְעָנוּת? הֱוֵי אוֹמֵר מִדָּה טוֹבָה, אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מְעוּטָה, רְאֵה כַּמָּה מִיתוֹת נִקְנְסוּ לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו, מִדָּה טוֹבָה הַמְרֻבָּה הַיּוֹשֵׁב לוֹ מִן הַפִּגּוּלִין וְהַנּוֹתָרוֹת וְהַמִּתְעַנֶּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים — עַאַכַּ"וְ שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו וּלְדוֹרוֹת דּוֹרוֹתָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת; רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה וְגוֹ' (דברים י"ז), אִם מִתְקַיֶּמֶת הָעֵדוּת בִּשְׁנַיִם, לָמָּה פֵּרֵט לְךָ הַכָּתוּב ג'? אֶלָּא לְהָבִיא שְׁלִישִׁי לְהַחֲמִיר עָלָיו וְלַעֲשׂוֹת דִּינוֹ כַּיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ לְעִנְיַן עֹנֶשׁ בַּהֲזָמָה; אִם כָּךְ עָנַשׁ הַכָּתוּב לַנִּטְפָּל לְעוֹבְרֵי עֲבֵרָה כְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיְּשַׁלֵּם שָֹכָר טוֹב לַנִּטְפָּל לְעוֹשֵׂי מִצְוָה כְּעוֹשֵׂי מִצְוָה (סנהדרין ט'); רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה הֲרֵי הוּא אוֹמֵר לְמַעַן יְבָרֶכְךָ וְגוֹ' (דברים כ"ד) — קָבַע הַכָּתוּב בְּרָכָה לְמִי שֶׁבָּאת עַל יָדוֹ מִצְוָה בְּלֹא יָדַע — אֱמֹר מֵעַתָּה, הָיְתָה סֶלַע צְרוּרָה בִּכְנָפָיו וְנָפְלָה הֵימֶנּוּ וּמְצָאָהּ הֶעָנִי וְנִתְפַּרְנֵס בָּהּ, הֲרֵי הַקָּבָּ"ה קוֹבֵעַ לוֹ בְּרָכָה (ספרא):
נֶ֙פֶשׁ֙ כִּ֣י תֶֽחֱטָ֔א. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, מַה תַּ"ל וּמָעֲלָה מַעַל בַּה'? לְפִי שֶׁכָּל הַמַּלְוֶה וְהַלֹּוֶה וְהַנּוֹשֵֹׁא וְהַנּוֹתֵן אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא בְּעֵדִים וּבִשְׁטָר, לְפִיכָךְ בִּזְמַן שֶׁהוּא מְכַחֵשׁ, מְכַחֵשׁ בָּעֵדִים וּבַשְּׁטָר, אֲבָל הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵרוֹ אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁתֵּדַע בּוֹ נְשָׁמָה אֶלָּא שְׁלִישִׁי שֶׁבֵּינֵיהֶם, לְפִיכָךְ כְּשֶׁהוּא מְכַחֵשׁ מְכַחֵשׁ בַּשְּׁלִישִׁי שֶׁבֵּינֵיהֶם (שם):

רש״יבְּעֶרְכְּךָ֥ לְאָשָׁ֖ם. בָּעֵרֶךְ הָאָמוּר לְמַעְלָה:
אֲשֶׁר שָׁגָ֛ג וְה֥וּא לֹֽא יָדַ֖ע. הָא אִם יָדַע לְאַחַר זְמַן, לֹא נִתְכַּפֵּר לוֹ בְּאָשָׁם זֶה עַד שֶׁיָּבִיא חַטָּאת, הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לְעֶגְלָה עֲרוּפָה שֶׁנִּתְעָרְפָה וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הַהוֹרֵג, הֲרֵי זֶה יֵהָרֵג (שם):

רש״יאָשָׁ֖ם ה֑וּא אָשֹׁ֥ם אָשַׁ֖ם. הָרִאשׁוֹן כֻּלּוֹ קָמוּץ, שֶׁהוּא שֵׁם דָּבָר, וְהָאַחֲרוֹן חֶצְיוֹ קָמָץ וְחֶצְיוֹ פַּתָּח שֶׁהוּא לְשׁוֹן פָּעַל; וְאִם תֹּאמַר מִקְרָא שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הוּא, כְּבָר דָּרוּשׁ הוּא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, אשם אשם — לְהָבִיא אֲשַׁם שִׁפְחָה חֲרוּפָה שֶׁיְּהֵא אַיִל בֶּן שְׁתֵּי סְלָעִים, יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצֹרָע, תַּלְמוּד לוֹמַר הוּא (שם):

רש״יבִתְשׂ֤וּמֶת יָד֙. שֶׁשָּׂם בְּיָדוֹ מָמוֹן לְהִתְעַסֵּק אוֹ בְּמִלְוֶה:
א֣וֹ בְגָזֵ֔ל. שֶׁגָּזַל מִיָּדוֹ כְּלוּם:
א֖וֹ עָשַׁ֥ק. הוּא שְֹכַר שָֹכִיר (שם):

רש״יוְכִ֥חֶשׁ בָּ֖הּ. שֶׁכָּפַר על אחת מכל אֵלֶּה אשר יעשה האדם לחטא וּלְהִשָּׁבַע עַל שֶׁקֶר לִכְפִירַת מָמוֹן:

רש״יכִּֽי יֶחֱטָ֣א וְאָשֵׁם֒. כְּשֶׁיַּכִּיר בְּעַצְמוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וּבְדַעְתּוֹ לְהִתְוַדּוֹת כִּי חָטָא וְאָשֵׁם:

רש״יבְּרֹאשׁ֔וֹ. הוּא הַקֶּרֶן, רֹאשׁ הַמָּמוֹן:
וַחֲמִשִׁתָ֖יו. רִבְּתָה הַתּוֹרָה חֲמִישִׁיּוֹת הַרְבֵּה לְקֶרֶן אַחַת, שֶׁאִם כָּפַר בַּחֹמֶשׁ וְנִשְׁבַּע וְהוֹדָה, חוֹזֵר וּמֵבִיא חֹמֶשׁ עַל אוֹתוֹ חֹמֶשׁ, וְכֵן מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁיִּתְמַעֵט הַקֶּרֶן הַנִּשְׁבָּע לוֹ פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה (בבא קמא ק"ג):
לַאֲשֶׁ֨ר ה֥וּא ל֛וֹ. לְמִי שֶׁהַמָּמוֹן שֶׁלּוֹ (שם):

רש״יעַם זוּ֙ יָצַ֣רְתִּי לִ֔י. לְמַעַן תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ:
וְלֹא אֹתִ֥י קָרָ֖אתָ. וְאַתָּה לֹא אוֹתִי קָרָאתָ בִּפְנוֹתְךָ אַחֲרֵי עֲבוֹדָה זָרָה:
כִּֽי יָגַ֥עְתָּ בִּ֖י. נִלְאֵיתֶם מַהֵר בַּעֲבוֹדָתִי (פסיקתא רבתי כט):
לֹא הֵבֵאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ. כִּי אִם לַעֲבוֹדָה זָרָה:
לֹ֤א הֶעֱבַדְתִּ֙יךָ֙. עֲבוֹדָה רַבָּה בְּמִנְחָה, קֹמֶץ מְעַט עוֹלֶה לַגָּבוֹהַּ, וְגַם הוּא לֹא אָמַרְתִּי לְךָ לְהַקְרִיב לְךָ חוֹבָה, אֶלָּא נְדָבָה:
לֹא קָנִ֨יתָ לִּ֤י בַכֶּ֙סֶף֙ קָנֶ֔ה. לִקְטֹרֶת לֹא הֻצְרַכְתָּ לִקְנוֹתָהּ בְּכֶסֶף, לְפִי שֶׁהָיְתָה מְצוּיָה בְּאַרְצְכֶם הַרְבֵּה. אָמַר רַבִּי אַבָּא: קִנָּמוֹנִיָּה הָיְתָה גְּדֵלָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ אוֹכְלִין אוֹתָהּ עִזִּים וּצְבָיִים (איכה רבה פתיחתא י):
הֶעֱבַדְתַּ֙נִי֙ בְּחַטֹּאותֶ֔יךָ. אַתֶּם גְּרַמְתֶּם לִי לִהְיוֹת שַׁמָּשׁ לְעוֹבְדֵי פְּסִילִים, כְּמוֹ שֶׁרָאָה יְחֶזְקֵאל ״וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן״ (יחזקאל א: ד), שֶׁהָיְתָה חוֹזֶרֶת מֶרְכֶּבֶת הַשְּׁכִינָה מִבָּבֶל, שֶׁהָלְכָה לִכְבּוֹשׁ אֶת כָּל הָעוֹלָם תַּחַת יָדוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בְּיַד אֻמָּה שְׁפָלָה מָסַר אֶת בָּנָיו, כִּדְאִיתָא בַּחֲגִיגָה (חגיגה יג ב):
אָנֹכִ֨י אָנֹכִ֥י. אֲנִי הוּא שֶׁמְּחִיתִים מֵאָז, וַאֲנִי מֹחֶה אוֹתָם גַּם עַתָּה:
לְמַעֲנִ֑י. לֹא בִּזְכוּתְךָ וְלֹא בְּצִדְקַת אֲבוֹתֶיךָ:
הַזְכִּירֵ֕נִי. כָּל תַּגְמוּל שֶׁיֵּשׁ לְךָ וְלַאֲבוֹתֶיךָ עָלַי:
נִשָּׁפְטָ֖ה יָ֑חַד. נָבֹא לְמִשְׁפָּט:
אָבִ֥יךָ הָֽרִאשׁ֖וֹן חָטָ֑א. בְּאָמְרוֹ ״בַּמֶּה אֵדַע״ (בראשית טו: ח):
וּמְלִיצֶ֖יךָ פָּ֥שְׁעוּ בִֽי. אֵין לְךָ בְּכָל מְלִיצִים שֶׁאַתָּה סוֹמֵךְ עַל זְכוּתָם, שֶׁלֹּא מָצָאתִי בּוֹ פֶּשַׁע: יִצְחָק אָהַב אֶת שׂוֹנְאִי:
וַאֲחַלֵּ֖ל שָׂ֣רֵי קֹ֑דֶשׁ. בִּשְׁבִיל עֲוֹנוֹתֵיכֶם:
וְעַתָּ֥ה שְׁמַ֖ע. לָשׁוּב לְתוֹרָתִי, יַעֲקֹב עַבְדִּי:
כִּ֤י אֶצׇּק מַ֙יִם֙ עַל צָמֵ֔א. כְּמוֹ שֶׁאֲנִי יוֹצֵק מַיִם עַל צָמֵא, כֵּן אֶצֹּק רוּחִי עַל זַרְעֶךָ:
וְצָמְח֖וּ בְּבֵ֣ין חָצִ֑יר. בְּתוֹךְ עֲמָלֵק, עַל יְדֵי גֵרִים שֶׁיִּתְוַסְּפוּ עֲלֵיהֶם. ׳בֵּין חָצִיר׳ הוּא עֲמָלֵק, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו ״וְהָיְתָה נְוֵה תַנִּים חָצִיר לִבְנוֹת יַעֲנָה״ (ישעיהו לד: יג):
זֶה יֹאמַר לַה׳ אָנִי. אֵלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים:
וְזֶ֖ה יִקְרָ֣א בְשֵֽׁם יַעֲקֹ֑ב. אֵלּוּ קְטַנִּים, בְּנֵי רְשָׁעִים:
זֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַה׳. אֵלּוּ בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה:
וּבְשֵׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל יְכַנֶּֽה. אֵלּוּ הַגֵּרִים מֵעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. כָּךְ שְׁנוּיָה בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (אבות דרבי נתן לו א):
וּמִי כָמ֣וֹנִי יִקְרָ֗א. וּמִי יִקְרָא שֶׁהוּא כָּמוֹנִי, וְיַגִּיד וְיַעֲרֹךְ לִי אֶת כָּל מַה שֶּׁהָיָה מִשּׂוּמִי עַם עוֹלָם וְעַד עַתָּה?
עַם עוֹלָ֑ם. כָּל בְּרִיּוֹת:
וְאֹתִיּ֛וֹת. דִּבְרֵי מוֹפֵת:
וַאֲשֶׁ֥ר תָּבֹ֖אנָה. וְאֶת הָעֲתִידוֹת לָבֹא יַגִּידוּ, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה עַתָּה, שֶׁעֲדַיִן לֹא חָרַב הַבַּיִת, וְלֹא גְּלִיתֶם, וְלֹא נוֹלַד כּוֹרֶשׁ, וַאֲנִי מְבַשֵּׂר אֶתְכֶם עָלָיו:
וְאַל תִּרְה֔וּ. אֵין לוֹ דִּמְיוֹן, וּפִתְרוֹנוֹ לְפִי הָעִנְיָן כְּמוֹ ׳אַל תֵּחַתּוּ׳ מִלְּהוֹדִיעַ אֶת שְׁמִי לְבֵין הָעֲוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:
הֲלֹ֥א מֵאָ֛ז הִשְׁמַעְתִּ֥יךָ. מֵהַר סִינַי, וְהִגַּדְתִּי לָכֶם שָׁם שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדַי:
וְאַתֶּ֣ם עֵדָ֑י. שֶׁפָּתַחְתִּי לָכֶם שִׁבְעָה רְקִיעִים וְהֶרְאֵיתִי אֶתְכֶם שֶׁאֵין אַחֵר, וְאַתֶּם עֵדַי בַּדָּבָר הַזֶּה שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדַי:
וְאֵ֥ין צ֖וּר בַּל יָדָֽעְתִּי. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְלֵית דְּתַקִּיף אֶלְהֵן דְּמִן קֳדָמִי מִתְיְהֵב לֵיהּ תַּקִּיף״:
בַּל יָדָֽעְתִּי. לְשׁוֹן ״וָאֵדָעֲךָ בְשֵׁם״ (שמות לג: יז), ״יָדַע לֶכְתְּךָ״ (דברים ב: ז), ״אֲנִי יְדַעְתִּיךָ בַּמִּדְבָּר״ (הושע יג: ה):
וְעֵדֵיהֶ֣ם הֵ֗ׄמָּׄהׄ. הַפְּסִילִים הֵם עֵדִים עַל בֹּשֶׁת עוֹבְדֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי אָנוּ רוֹאִין שֶׁאֵינָן לֹא רוֹאִין וְלֹא יוֹדְעִין, וְהָיוּ עוֹבְדִין לָהֶם:
לְמַ֥עַן יֵבֹֽשׁוּ. הָעוֹבְדִים לָהֶם:
נָסָ֑ךְ. לְשׁוֹן יְצִיקָה וּמַסֵּכָה, וְהַנּוּ״ן בַּתֵּיבָה יְסוֹד הַנּוֹפֵל מִמֶּנּוּ, כְּגוֹן נוּ״ן שֶׁל ׳נָשַׁךְ׳ וְשֶׁל ׳נָגַף׳:
הֵ֤ן כׇּל חֲבֵרָיו֙. שֶׁל אוֹתוֹ יוֹצֵר וְנוֹסֵךְ פְּסִילִים, הַמִּתְחַבְּרִים אֵלָיו לַעֲבוֹד אֶת יְצִירָתוֹ וְנִסְכּוֹ, יֵבֹשׁוּ:
וְחָרָשִׁ֥ים הֵ֖מָּה. אוֹתָם יוֹצְרִים וְנוֹסְכִים מִבְּנֵי אָדָם הֵם, קַל וָחֹמֶר לִיצִירָתָם שֶׁהִיא הֶבֶל:
חָרַ֤שׁ בַּרְזֶל֙. חָרָשׁ שֶׁל בַּרְזֶל:
מַֽעֲצָ֔ד. הוּא אֶחָד מִכְּלֵי הַנַּפָּחִים:
וּפָעַל֙. הַפֶּסֶל. בַּפֶּחָם. קרבו״ן בלע״ז:
וּבַמַּקָּב֖וֹת. מרטי״ל בלע״ז:
יָצַ֥ר. לְשׁוֹן ׳צִיּוּר׳:
וַיִּפְעָלֵ֙הוּ֙ בִּזְר֣וֹעַ כֹּח֔וֹ גַּם רָעֵב֙ וְגוֹ׳. גַּם הוּא הַיּוֹצֵר חֲסַר כֹּחַ וְחַלָּשׁ הוּא, שֶׁאִם יִרְעַב אֵין בּוֹ כֹּחַ, אוֹ אִם לֹא שָׁתָה מַיִם וַיִּיעָף לְאַלְתַּר. קַל וָחֹמֶר שֶׁפְּעֻלָּתוֹ אֵין בָּהּ תּוֹעֶלֶת לַעֲזוֹר:
חָרַ֣שׁ עֵצִים֮. וְאִם בָּא לַעֲשׂוֹתוֹ שֶׁל עֵץ, וְחָרַשׁ עֵצִים הוּא, כָּךְ דַּרְכּוֹ:
נָ֣טָה קָו֒. כְּדֶרֶךְ הַנַּגָּרִים, וְעַל פִּי הַקָּו יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד, מְיַשֵּׁר אוֹתוֹ בְּמַסּוֹר, שֶׁקּוֹרִין דאלאור״א בלע״ז. יְתָאֲרֵהוּ. יְיַפֵּהוּ:
יַעֲשֵׂ֙הוּ֙ בַּמַּקְצֻע֔וֹת. וּמַחְלִיקוֹ בְּרָהִיטְנִי וְאִזְמֵל; מַקְצֻעוֹת תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אִיזְמֵלַיָּא״:
וּבַמְּחוּגָ֖ה יְתׇאֳרֵ֑הוּ. לְשׁוֹן ״וְתָאַר הַגְּבוּל״ (יהושע טו: ט), אִם בָּא לַעֲשׂוֹת בּוֹ צִיּוּרִים עֲגוּלִים, מְסַבֵּב אוֹתוֹ בַּמְּחוּגָה, קונפ״ש בלע״ז:
כְּתִפְאֶ֥רֶת אָדָ֖ם. הִיא הָאִשָּׁה, שֶׁהִיא תִּפְאֶרֶת בַּעְלָהּ:
תִּרְזָה֙ וְאַלּ֔וֹן. מִינֵי אִילָנֵי סְרָק:
וַיְאַמֶּץ ל֖וֹ בַּעֲצֵי יָ֑עַר. עוֹשֶׂה לוֹ חִזּוּקִים, בֵּין לְחִזּוּק בֵּין לְנוֹי, בְּמִינֵי עֵצִים הַמְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה בְּמַרְאֵיהֶן:
נָטַ֥ע אֹ֖רֶן. כְּשֶׁמּוֹצֵא יִחוּר וְנֶטַע הָרָאוּי לְכָךְ, נוֹטְעוֹ לְכָךְ, וְהַגֶּשֶׁם מְגַדְּלוֹ:
אֹ֖רֶן. לְשׁוֹן ׳נֶטַע יוֹנֵק׳, פלנצו״ן בלע״ז:
וְהָיָ֤ה לְאָדָם֙ לְבָעֵ֔ר. וְהָיָה אוֹתוֹ עֵץ מִקְצָתוֹ לְצָרְכֵי אָדָם לְבָעֵר:
וַיִּקַּח מִן הָעֵצִים. וַיָּחָם גּוּפוֹ לְנֶגְדָּם:
אַף יַשִּׂ֖יק. מֵהֶם תַּנּוּר וְאוֹפֶה לָחֶם:
אַף יִפְעַל אֵל֙. מִן הַנּוֹתָר:
וְלֹֽא יָשִׁ֣יב אֶל לִבּ֗וֹ. חֶצְיוֹ שָׂרַפְתִּי בְמוֹ אֵשׁ:
וְלֹא דַעַת וְלֹא תְבוּנָה בּוֹ לֵאמֹר זֹאת:
לְב֥וּל עֵ֖ץ. לְרִקְבוֹן עֵץ:
רֹעֶ֣ה אֵ֔פֶר לֵ֥ב הוּתַ֖ל הִטָּ֑הוּ. לִבּוֹ אֲשֶׁר הוּתַל, הִטָּהוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ רוֹעֶה שֶׁל אֵפֶר הַדְּמוּת, שֶׁנִּשְׂרַף חֶצְיוֹ וְנַעֲשָׂה אֵפֶר. הַשּׁוֹטֶה הַזֶּה הָיָה אוֹמֵר שֶׁהוּא לוֹ לְרוֹעֶה וּלְמְפַרְנֵס. דָּבָר אַחֵר: רוֹעֶה אֵפֶר לְשׁוֹן ׳רֵיעוּת׳, עוֹבֵד עֲבוֹדַת אֲחֵרִים וּמְחַבֵּר אֵלָיו עֲבוֹדַת אֲחֵרִים שֶׁהִיא אֵפֶר:
וְלֹא יַצִּ֤יל. הַנִּתְעֶה אֶת נַפְשׁוֹ לֵאמֹר הֲלוֹא שֶׁקֶר בִּימִינִי, וְיִפָּרֵד מֵעָלָיו:
לֹ֥א תִנָּשֵֽׁנִי. לֹא תִּהְיֶה שָׁכוּחַ מִיִּרְאָתִי:
מָחִ֤יתִי כָעָב֙ פְּשָׁעֶ֔יךָ. בְּמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר, גַּם עַתָּה שׁוּבָה אֵלַי:
פִּצְח֤וּ. לְשׁוֹן פִּתְחוֹן פֶּה: